| רב צורתיות הסוואתית בסביבה משתנה |
 |
| גמלי־שלמה כמודל מדגים להשפעת גירוי סביבתי על צבעי גוף. צבעוניות של בעל־חיים היא תופעה מרתקת לכשעצמה ובמיוחד כשמדובר במספר מופעים של צבעי גוף באותו המין. הרשומה סוקרת את תופעת הפולימורפיות בצבעי הסוואה בשני מינים של גמלי־שלמה, במטרה להציגה לצד חלק מהסוגיות והבעיות הקשורות בה.
|
| |
|
|
| הזבובאים של ישראל - קצרי המחוש (חלק ה) |
 |
| סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ה' והאחרון עוסק בקבוצת הזבובים העילאיים בַּעֲלֵי התֶּפֶר (Schizophora) שבקבוצת הזבובאים העילאיים או קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ (Brachycera).
|
| |
|
|
| הזבובאים של ישראל - קצרי המחוש (חלק ד') |
 |
| סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ד' עוסק בקבוצת הזבובים העילאיים חֲסֵרֵי התֶּפֶר (Aschiza) שבקבוצת הזבובאים העילאיים או קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ (Brachycera) וחלק מקבוצת בַּעֲלֵי התֶּפֶר (Schizophora).
|
| |
|
|
| הזבובאים של ישראל - קצרי המחוש (חלק ג') |
 |
| סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ג' עוסק בקבוצת הזבובים הירודים שבקבוצת הזבובאים העילאיים או קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ (Brachycera) הכוללת בישראל 17 משפחות.
|
| |
|
|
| הזבובאים של ישראל - ארוכי המחוש (חלק ב') |
 |
| סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ב' עוסק במשפחות הזבובאים הירודים או ארוכי המחוש (Nematocera ) הכוללת בישראל 17 משפחות בהן משפחת היתושיים.
|
| |
|
|
| הזבובאים של ישראל - מבוא (חלק א') |
 |
| סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק א' מהווה הקדמה לסקירת משפחות הזבובאים של ישראל ומספק מבוא על הזבובאים כקבוצה טקסונומית; בדגש ביולוגי, אקולוגי וטקסונומי.
|
| |
|
|
| הזוּטָן - חֲגָב שאינו חגב |
 |
| לצד החגבים, החרגולים והצרצרים מתקיימים קבוצות נוספות של חגבאים, חלקן קטנות מאוד במספר ובמימדים וכמעט לא מוכרות לחובבי הטבע. כזו היא משפחת הזוטניים המיוצגת בישראל על ידי מין אחד, זעיר שנדיר לראות, בשל גודלו ובעיקר בשל אורח חייו התת קרקעי. |
| |
|
|
| רֹאשׁ עַכְבִישׁ ברֹאשׁ צְרָצַר |
 |
| למי יש ראש עכביש והוא בכלל צרצר? רשומה זו יוצאת למסע בלשות דרך ספרות מדעית היסטורית במטרה לפענח את תעלומת ראש העכביש ותוך כדי גם מגישה לקורא סקירת היכרות על אחת מקבוצות החגבאים המסתוריות שיש לנו בישראל.
|
| |
|
|
| סדרות רַבֵּי־הרַגְלַיִים בישראל |
 |
| רבי־הרגליים מהווים את קבוצת פרוקי־הרגליים היבשתיים השלישית בגודלה. אורחות החיים שלהם מסתורים ומוכרים רק במעט. רובם לא נראים לעין, אלא במקרה. בישראל 34 מינים של רבי־רגליים, כמחצית אנדמיים ואחדים נאספו רק פעמים ספורות. רשומה זו סוקרת את הסדרות בישראל ומביאה לראשונה רשימת מינים עדכנית.
|
| |
|
|
| עכביש טורף עכביש |
 |
| עכבישים טורפים מגוון עצום של אורגניזמים, בעיקר פרוקי־רגליים. עכבישים הם אוייבים חשובים של עצמם, רבים מהם נטרפים על ידי עכבישים, לעיתים בני מינם - קניבליזם. חלקם ניזונים כמעט בלעדית על עכבישים אחרים, תוך שימוש באסטרטגיות ציד ייחודיות. לטיפוס של תזונה כזו קוראים ארנאופאגיה.
|
| |
|
|
| רשת ציד כמלכודת אקטיבית |
 |
| Hyptiotes הוא אחד מסוגי העכבישים הפחות מוכרים ומהמרתקים שבהם. ארכיטקטורת רשת הציד ואופן השימוש ברשת לציד חרקים מעופפים חריגה גם בין מרבית העכבישים בעולם. בישראל נציג אחד בסוג. אף שהוא שכיח, נדיר יחסית לראותו ועוד יותר נדיר לצפות בו בעת בניית הרשת והצייד.
|
| |
|
|
| חרקים - האם ולמה הם מקיאים |
 |
| הֲקָאָה כפעולה ביולוגית מתוארת כפליטה של מזון מעוכל חלקי אל מחוץ לפה. בחולייתנים הקאה היא לרוב תגובה לא רצונית (רפלקס) הנגרמת מסיבות שונות. ומה בחרקים, האם הם פולטים תוכן מעי? אם כן, מה הסיבות לכך? מה ניתן ללמוד מכך על אורחות חייהם?
|
| |
|
|
| משפך הארינמל- גומה או מלכודת מתוחכמת? |
 |
| הארינמל הוא אחד מהחרקים היותר מוכרים לציבור למרות שהוא סמוי מהעין. לא בשל מראהו הייחודי, אלא בעיקר בשל המשפכים שהוא בונה בחול. משפכי ארינמל נראים פשוטים מאוד - האומנם? האם הם סתם גומה בחול או מלכודת מתוחכמת? מה הסוד שלהם?
|
| |
|
|
| הנוסע המתמיד - שמות, תיקנים ומסעות |
 |
| תיקנים מלווי אדם מתקיימים לצידנו בכל מקום, עוד משחר ההיסטוריה, אולם ההיסטוריה של הקשר זוכה לתשומת לב ציבורית מועטה. מהיכן הגיעו? כיצד הפכו למינים גלובליים? רשומה זו בוחנת 3 מינים של תיקנים המייצגים מינים מלווי אדם, בניסיון להמחיש דרכם יחסי גומלין בין תהליכים היסטוריים והפצה.
|
| |
|
|
| סדרות הנדלים בישראל |
 |
| נְּדָלִים - יש מי שיסתכלו עליהם בהשתאות, יש מי שיראו בהם את הפחד בהתגלמותו. זו אחת מקבוצות פרוקי־הרגליים היבשתיות העתיקות ביותר. בישראל כ־36 מינים של נדלים. חלקם נפוצים מאוד וחלקם נדירים. רשומה זו מספקת רקע כללי על הקבוצה וסוקרת את הידוע על קבוצת הנדלים בישראל; נכון לזמן הפרסום.
|
| |
|
|
| סדרות העכבישנים - חלק א' |
 |
| העכבישנים היא קבוצת פרוקי־הרגליים השניה בגודלה, לאחר החרקים. היא כוללת את מספר הטורפים היבשתיים הגדול ביותר וגם את מספר המינים הגדול ביותר מקיים אורח חיים טפילי. מה הסוד שלהם? וכיצד אנו בני האדם יכולים ללמוד מהם הרבה מאוד סודות שרקחה אמא טבע במשך מיליוני שנים.
|
| |
|
|