ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>עכבישים>בעקבות הטרנטולה - על טרוף ומיתוס, א'
insectour
עכבישים - משחר ההיסטוריה האנושית הם נושאים על גבם הילה מיסטית וקושרים בהם סיפורים ואמונות שונות ומשונות. חלקם הפכו לפולקלור קלאסי, היכול ללמד אותנו משהו על נפש האדם והיחס שלו לטבע.
 
 שחזור טקס טרנטלה מסורתי בדרום איטליה

התרבות האנושית שזורה במיתוסים הנוגעים לעכבישים. מיתוסים המהווים גשר בין פולקלור מסורתי ששורשיו נעוצים בתרבויות עתיקות, לתרבות עכשווית המתפתחת לאור הביקורתיות של המדע המודרני. בין המיתוסים הללו בולטים הנרטיבים של הטָרַנְטֶלָּה והטָרַנְטוֹּלָה. מיתוסים המייצגים את הקשר שבין האדם לסביבה בה הוא חי והתפתח. מיתוסים הניזונים מתוך אותו פחד קמאי מעכבישים ובעצם מכל מה שזר ולא מובן. אומנם כל אחד מהם לוקח אותנו לנתיב אחר אך שניהם מושתתים על יסודות דומים.
 
אין ברשומה זו כל התיימרות לבחון תופעות אלו לעומקן ולרוחבן. מתוך המידע העצום הקיים מוגשת לכם, בשני חלקים, התבוננות מוגבלת וסובייקטיבית המנסה לגלות את הקשרים שבין ההיבטים השונים הנוגעים לנרטיבים שמיתוסים אלו מייצגים ולעולם המציאותי בו עכבישים אלה מתקיימים.

אירופה של ימי הביניים (מאות 15-5) ובמיוחד בראשית התקופה, לא הייתה מקום סימפתי לגור בו, לפחות במונחים של היום. העוני והבערות שלטו והצורך לשרוד מילא את מרבית זמנם של האנשים. האוכלוסייה, מרביתה כפרית וחקלאית, זכתה למגע בלתי אמצעי עם הסביבה הטבעית, שלא תמיד הייתה ידידותית לאדם. לשילוב של בערות והקשר ההדוק עם הסביבה הטבעית הייתה השפעה רבה על האבולוציה של הנרטיבים המדוברים.
מתוך אותה בערות, שנחה על עיקרי הכנסיה הנוצרית דאז ועל שלל אמונות תפלות או פגאניות ששרדו דורות על גבי דורות, היו הבריות נוטות לייחס תופעות טבעיות שונות; אקלימיות, גיאולוגיות או ביולוגיות, בהן גם תופעות רפואיות, לגזירות שמים, לקללות ולעין הרע.

אחת מהתופעות הללו, המכונה טרנטיזם tarantism, מתארת מצב מורכב המתאפיין ברגישות יתר וחוסר מנוחה, שהופך למלנכוליה וטירוף היסטרי. המסורת הקלאסית גורסת שהגורם לטרנטיזם הוא נשיכת עכביש, העשויה על פי האמונה לגרום למוות והדרך היחידה לריפוי היא באמצעות ריקוד תרפי טקסי - הטרנטלה, המלווה במוסיקה מיוחדת ומהירה. המדע המודרני מסביר את הטרנטיזם על דרך של פרשנות תרבותית פסיכולוגית, אולם בימי הביניים תופעות כאלו שימשו כר נרחב לפעילות חברתית או מיסטית וגם מסחרית.
 
מסורת הטרנטלה מזוגה עמוק במארג החיים היומי של דרום איטליה. היא היוותה חלק חשוב במחזור העונות השנתי, בעבודה, בחגיגות ובעצם בכל שגרת היום של התושבים. מסורת זו התבלטה באזור Salento שבחבל פוליה (Le Puglie או Apulia) ובמיוחד בסביבות העיר טאראנטו (בלטינית Tarentum), ממנה נגזרו: שם העכביש - טָרנטוֹלָה (בחולם) והתופעה; טָרַנְטֶלָּה (הריקוד והמלודיות).
 
ריקוד טרנטלה ועכבישי טרנטולה מיתיים מרקדים. Athanasius Kircer's Neue Hall und ThomKunst
 
מוכרות שלוש תצורות עיקריות של ריקודי טרנטלה. הראשונה נקראת Tarantella de Core, שהיא למעשה ריקוד חיזור טקסי שבין גבר לאישה, המתבצע בחתונות ואירועים ציבוריים. התצורה השנייה היא Tharantella Scherma, ריקוד טקסי המסמל דו־קרב בין שני גברים, שבעבר נעשה עם פגיון וכיום משמשת האצבע כסימבול לנשק. ריקוד זה מתבצע בירידים, פסטיבלים וימי שוק גדולים.
התצורה השלישית, אחת ממושאי הרשומה, היא Tarantella Pizzica, (Pizzica = לנשוך או לעקוץ) ריקוד טרנס/תרפי שהתבצע באופן מסורתי על ידי נשים (לא רק). זהו ריקוד אינדיבידואלי היכול להתבצע גם כריקוד תרפי קבוצתי.

 
האבולוציה של פולקלור הטרנטלה אינה ברורה ושנויה במחלוקת. התופעה גררה מחקרים רבים ואין אחידות דעות בין החוקרים. אחת ההנחות הרווחות מייחסת את שורשי הריקוד לתקופה ההלניסטית, בה התקיימו כחלק מטקסי פולחן שונים ריקודים תרפים שמטרתם הזדככות וריפוי.
מסורות אלו שמקורן ביוון העתיקה התקיימו גם בקהילות יווניות בדרום איטליה (Magna Graecia), בעיקר באזור טאראנטו. טקסים אלו התבצעו לרוב על ידי נשים כחלק מפעילות של אגודות פולחן סודיות במסגרת תרבות הפולחן הפגאנית לאל היין דיוניסוס (באכחוס בדרום איטליה). מסורות אלו נשמרו והתמזגו ברבות השנים לתוך התרבות הנוצרית המתהווה, ששאבה בתחילת דרכה מוטיבים פגאניים רבים.

אין יודעים בוודאות מתי וכיצד התלכדו מסורות הריקוד והמוסיקה הפגאניים עם הפחד מעכבישים. מקורות כתובים עתיקים לא מסייעים לחוקרים לגבש דעה אחידה, מה גם שרובם עוסקים מעט מאוד בהיבט הזה בתוך הסיפור הגדול. לא מהנמנע שהיסודות התרפים של הריקוד הפגאני, שהיה מוטמע עמוק בתרבות המקומית והצורך להתמודד עם מציאות קיימת של נשיכות בעלי־חיים ארסיים או תופעות רפואיות שלא ניתן היה להסביר, השתלבו יחדיו במהלך השנים בתוך התרבות הכפרית שחיפשה דרכים להתמודד עם קשיי היום יום.
 
נוף כפרי טיפוסי לאזור סלנטו במחוז פוליה איטליה. Grazie to Rita Mara for the photos
 
מחוז פוליה בקצה המגף האיטלקי הגובל בים האדריאתי, נחשב לאחד האזורים החמים באיטליה. זהו אזור תובעני, קשה למחיה, המתאפיין באקלים ים־תיכוני יובשני. הנוף הטבעי של חורש פתוח ובתה עשבונית, משובץ במטעים ושדות דגניים, מהווה בית גידול נוח גם לבעלי־חיים ארסיים בהם עכבישים ועקרבים. המגע של האוכלוסייה הכפרית של ימי הביניים, עם עכבישים ועקרבים היה בלתי נמנע, ולא רק בשטחים החקלאיים. הפחד מהם היה גדול והאיכר הפשוט, שלא ידע להבדיל בין המינים, ייחס לכל עכביש ועקרב תכונות מיסטיות ופטאליות. כאשר אנשים חשו כאבים או מיחושים בלתי מוסברים, בייחוד בעונות החום או לאחר עבודת שדה, שנעשתה לרוב בידי נשים, הם נטו לייחס זאת לנשיכת עכביש. הפחד היה כה גדול, עד כי שהיו בהם מאמינים שדי להסתכל בעכביש, בכדי לגרום למוות ביסורים.
 
 קציר חיטים באזור פוליה
 
מסורת הטרנטלה גרסה שנשיכת עכביש (אמיתי או מדומה) אפשר לרפא רק באמצעות מוסיקה מיוחדת, המותאמת לאופי החולה והמסוגלת להניע אותו לריקודים פראיים אשר יגרמו לו להזיע את הרעל החוצה. את החולה היו מלבישים במעין שמלה ארוכה (מעין גלביה) והביאוהו למקום שם המתינה תזמורת, שהיתה מנגנת ניגון אחר ניגון. לעיתים נדרש זמן לתגובת החולה, אך משנוגן המקצב ה'נכון', החל החולה להתפתל על הרצפה ולהמשיך בריקוד טרנס פראי, תוך השמעת קולות היסטריים. אחרי שעות, או אפילו ימים. כאשר כולו שטוף זיעה, היה נופל החולה לרצפה חסר אונים ושוקע בתרדמה. לאחר שהתעורר, מצא את עצמו בריא לחלוטין. טקס דומה רווח בסרדיניה, בו היו מכניסים את החולה למקום חם מאוד (מיטה מחוממת, תנור או ערמת זבל תוסס וחם) ופותחים סביבו בריקוד ארוך מהיר וסוער.
 
בעונת הקיץ היו נגנים מסתובבים ברחובות הערים או בין הכפרים, ערוכים לרפא (בתשלום) כל מי שיחפוץ בכך. בעונות המתאימות היו מקדימים תרופה למכה ומכינים מראש תזמורת וכאשר היה צורך בריפוי, היו מצטרפים לריקוד הסוער גם חולים מדומים.
האמונה שעוצמת כוח הריפוי של הריקוד גוברת ככל שמשתתפים בו יותר אנשים, היוותה תירוץ טוב להצטרף לחגיגה, גם עבור אלה שלא 'נפגעו' מעכבישים, בהם נשים שחיפשו מפלט נפשי מצרות החיים (אהבה נכזבת או בעיות משפחתיות) ותשומת לב חברתית. על דרך של ריקוד ושכנוע עצמי, ניתן היה להצדיק התנהגות חריגה ולעיתים 'מופקרת', שעזרה לשחרר לחצים נפשיים.
   
התייחסות ראשונה לטרנטיזם כתופעה מופיעה לראשונה בספרות של המאה ה־11. אחד המקורות מציין את שלהי תקופה זו כאבן דרך חשובה, במועד זה אירעו מסעי הצלב הראשונים והתקיים גם גל הגירה של מהגרים (סרצנים) מטורקיה, מצרים ומרוקו אל חבל פוליה. חבל ארץ זה היווה במשך אלפי שנים צומת דרכים ואבן שואבת לאנשים ותרבויות שהטביעו את חותמם התרבותי על התרבות המקומית. חלק מהמקורות של ימי הביניים טוענים שמהגרים מצפון אפריקה הביאו עימם מסורות שהשפיעו על התפתחות מסורת הטרנטלה. חיזוקים לטענה זו מוצאים החוקרים של ימינו בריקודים תרפים המכונים זאר, המוכרים ממצרים העתיקה, אתיופיה ומקומות נוספים באפריקה.
 
 עכבישי טרנטולה ומקצב הטרנטלה. מתוך
Magnes, sive de arte magnetica ,1643

תופעת הטרנטיזם משכה את תשומת ליבם של המלומדים כבר מראשיתה והיא נחקרה מהיבטים שונים. במהלך ימי הביניים נחקרה תופעת הטרנטיזם בשני ערוצים עיקריים. בערוץ הרפואי נחקרו השפעות ארס העכביש על האדם ובשני נחקרה השפעת המוסיקה על הגוף והנפש. חלק מהחוקרים הללו הציע מתכונים 'מדוייקים' לאופן בו ניתן לרפא נשיכות של עכבישים שונים הגורמים לתסמונות שונות בעזרת תמהיל מתאים של צבעים (המתאימים לצבעי העכביש), מוזיקה וריקוד.

קישור בין תופעת הטרנטיזם לנשיכת עכביש לא מוגדר המכונה Tarantola, מופיע לראשונה בספר De venenis של Santes de Ardoynis שהופיע בשלהי המאה ה־15. במהלך המאות 17-15 תוארו בהיקפים שונים תופעות דומות לטרנטיזם ברחבי אירופה ואף מחוצה לה והעניין הציבורי והמדעי בתופעה התרחב.
בעידן הנאורות, גדל העניין בתכונות הרעילות ומצב התודעה שנגזר מהנשיכה ואף היו חוקרים שביצעו על עצמם ניסויים, בהם ננשכו בידי עכבישים כדי לראות מה באמת קורה. התוצאות לא תמיד היו ברורות, חלקם אף סיפקו חיזוק להשפעה של המוסיקה על הריפוי. ב־1693 הראה הרופא Bernardo Clarizio שנשיכת הטרנטולה אינה פטאלית.

הרופא הנפוליטני Francesco Serao הציע בפרסום (Della tarantola (1740 גישה חדשה לבחינת הטרנטיזם והדגיש את אופייה הנפשי והמלנכולי של התופעה והצורך לחקור את המשמעות בפועל של השפעות הרעל.
אין ספק שהתופעה היא רחבה בהיקפה ודורשת בחינה גם ובעיקר בהיבטים אנתרופולוגיים, אתנוגרפיים ופולקלוריסטיים; כפי שנעשה במחקרים שונים במאה ה־20.

ספרות מאוחרת יותר החלה מקשרת את מושג טרנטוֹלה לעכביש ממשפחת הזאבניים. זאבן הנפוץ מאוד בדרום איטליה ובחבל פוליה ואשר זכה בשנת 1758 לקבל מידי ליניאוס את השם המין המדעי Aranea tarantula. כיום עכביש זה מוכר בשם (Lycosa tarantula (Linnaeus, 1758
 
Lycosa tarantula - נקבה מדרום איטליה. צולם על ידי בסטיאן ראסט מגרמניה.
 
הסוג Lycosa משתייך למשפחת הזאבניים Lycosidae וכולל מעל 200 מינים הנפוצים בבתי גידול חמים ברוב העולם. בישראל מיוצג הסוג על ידי מספר למינים. בישראל משפחת הזאבניים עברה סקירה טקסונומית חלקית ועדיין לא ברור בדיוק כמה סוגים ומינים יש לנו. שם הסוג, כמו כן שם המשפחה, נגזר מיוונית; Lykos = זאב. כנראה מתוך ייחוס תכונות של חוזק, זריזות וכישורי ציד, המאפיינים לדעת נותן השם גם זאבים.

Lycosa tarantula הינו עכביש די גדול (יחסית לעכבישי אירופה). גוף הנקבה עשוי להגיע לאורך של 30 מ"מ והזכר ל־19 מ"מ. למין תפוצה דרום אירופאית ים־תיכונית (בעיקר איטליה, ספרד ופורטוגל) המאפיינת בתי גידול עשבוניים יובשניים. זאבן זה הינו ציד מיומן המטיב לראות גם בתנאי חשיכה, בימים הוא חוסה במחילה החפורה לעומק הקרקע (עומקה כ־40 ס"מ) או מתחת לאבן ובלילה יימצא אורב לטרף בפתח המחילה.

משהתיישבו במקומן, נשארות הנקבות צמודות למחילה כל חייהן. לא כך הזכרים, אשר בהגיע פרקם, בגיל שנתיים לערך, הם נוטשים את המחילה ומתחילים לחפש נקבות, זה קורה בתחילת הסתיו. זכרים יכולים להזדווג עם יותר מנקבה אחת, וכך במהלך השיטוט בחפשם אחר נקבות הם עשויים להגיע גם לסביבתו של האדם. במהלך נובמבר הם מסיימים את חייהם ומתים.
חלק מתקופת השיטוט של הזכרים נופל על זמן הקציר, כאשר האיכרים שוהים בשדות כל היום ובשעות החמות מוצאים מנוחה תחת צל העצים. אין ספק שזמנים אלו מספקים תנאים נוחים למפגשים בין האדם לעכביש. מפגשים העשויים לעורר אצל אדם בור חרדות המקבלות חיזוקים מאמונות טפלות.

הכפריים של ימי הביניים ובתקופות מאוחרות, אומנם לא הבינו בביולוגיה של עכבישים, כל שכן לא בסיסטמטיקה אבל הם סיווגו יצורים שונים ובהם עכבישים לפי גודל, צבע ומידת הסכנה מהם לאדם. הטָרנטוֹלָה של פוליה הייתה עבורם כל עכביש שהיה גדול מאגוז מלך. עכבישים גם קיבלו כינויים על פי גודלם. עכביש גדול נקרא stelleta ולדעת Katner אחד מחוקרי התופעה, הכוונה היא לנקבות שהן הפרטים הגדולים. עכבישים קטנים יותר נקראו alba, כאשר התכוונו ככל הנראה לזכרים.

שם נוסף; uvea (מלטינית ענב) ניתן לעכביש אחר, שנחשב למסוכן מכולם. עכביש זה כונה בפי האנשים הפשוטים גם 'האלמנה' ולכן משערים שהכוונה היא לעכביש שאנו מכירים כיום בשם אלמנה שחורה Latrodectus tredecimguttatus, מין ים־תיכוני ממשפחת הכדורניים, הנפוץ מאוד גם בחבל פוליה.

 
אלמנה שחורה. צורת הבטן מזכירה ענב שחור.
 
Wilhelm Katner, בספרו (Des Raitsel des Tarentismus (1956, העלה את ההנחה שלא מהנמנע שייחוס תופעות קליניות אמיתיות לטרנטיזם, מקורו לרוב בנשיכות של אלמנה שחורה ולא של זאבן.
"אם יש בך פחד מיצורים מוזרים, קל מאוד להטיל את אשמת הסכנה על משהו בולט ומוכר לציבור, גם אם בעצם המשהו הזה אינו תוקפן, נוטה לברוח ופעיל בעיקר בלילה, בזמן שרוב האנשים ממילא אינם פעילים בחוץ".

בשונה מהזאבנים הדרים במחילות ומעדיפים בתי גידול שאינם מופרעים, הרי אלמנה שחורה אינה נרתעת מאזורים מופרעים כדוגמת סביבת המגורים של האדם (הן נוטות שלא לשכון בתוך מגורי אדם). הנקבות בונות מטווה קורים סמוך לקרקע, בדרך כלל בחסות בסיסי צמחים או אבנים גדולות. הן תסתדרנה היטב גם בחללים המצויים בפסולת הנערמת בחצר או בסדקים מתאימים בגדרות אבנים, בשולי מבנים ומתקנים בשטחים החקלאיים.

נקבות מתיישבות של אלמנה אינן עוזבות את המחסה שלהן ולכן הן סמויות מהעין, בתנאים כאלה נקל להפתיע שלא מדעת אלמנה שחורה בהכנסת יד לחלל המגורים שלה ולקבל תגובת נשיכה כואבת. אם נגרמה הפרעה משמעותית כמו הרס המטווה או הטרדה אחרת המאלצת אותן לצאת לחפש מקום חדש או מחסה זמני, הן עשויות להגיע למגע עם האדם במקומות פחות צפויים בהם אנשים עוסקים במלאכת היום השגרתית.
מאחר והיא יצור ביישן וקטן שאינו בולט בסביבתו, קשה לקשר בינה לבין נשיכה שלא תמיד מורגשת ושההשפעות שלה עשויות להופיע גם לאחר מספר שעות, כאשר הנפגע מצוי הרחק מאתר הנשיכה.

להבדיל מזאבן הטרנטוֹלה, שהוא אומנם ארסי כמרבית העכבישים, אך אינו מסוכן לאדם, הרי אלמנה שחורה מוכרת ביכולת שלה לפגוע משמעותית באדם. הארס של אלמנה שחורה הוא נוירוטוקסי ופוגע במערכת העצבים. התגובה לארס עשויה לגרור הופעת התכווצויות שרירים חזקות ובלתי נשלטות ותופעות קליניות נוספות, המוכרות גם במקרים המיוחסים לטרנטיזם. על אלמנה שחורה ניתן לקרוא בהרחבה ברשומה נפרדת באתר (ראו קישור).

בניגוד לאלמנה ה'ביישנית', זאבן הטרנטוֹלה הוא עכביש גדול המרשים בנוכחותו העשוי להיראות משוטט גלוי (בעיקר הזכרים) גם ביום. במצב זה, קל יותר לטפול אשמת נשיכה על מה שכולם מכירים וגם נראה מפחיד ומאיים.

ניתוח המימצאים והבנת האקולוגיה והביולוגיה של המינים המדוברים, מאפשרים לחוקרים של העידן שלנו להגיע למסקנה ברורה למדי; הטלת אשמת הטרנטיזם על עכביש זאבן הטרנטוֹלה, אין בה דבר. אם קיים בסיס כלשהו להנחה של נשיכת עכביש מסוכן, הרי סביר יותר שמדובר באלמנה שחורה.
 
זאבן לייקזה גדול בפתח מחילה אופיינית. צולם בישראל.
 
תרבות הטרנטלה התפתחה מתוך פולקלור פגאני קדום ששאב לתוכו מיתוסים שונים ובהם גם פחד מעכבישים. הנצרות אימצה את הפולקלור כחלק מהניסיון שלה לשמור את המאמינים קרוב לכנסיה. כך הפך פאולוס שהציל את המארח שלו מנשיכת עכביש, לקדוש המגן של הכפריים מפני בעלי־חיים ארסיים וכך טקסי הטרנטלה הובלו בהדרגה גם לתוך הכנסיה, יתכן בכדי למחוק כל זיקה למקור התרבותי הפגאני של התופעה ולצור במאמינים תלות גדולה יותר בכנסיה.

כאשר בוחנים את סיפור הטרנטלה בהיבט הרחב של תופעה חברתית, אין ספק שחלקו של העכביש קטן. עם זאת העכביש מהווה סימבול עתיק, חזק וכוח מניע לתופעה שניזונה מאורח חיים של כפריים קשי יום ושל אינדיבידואלים שחיו בשולי החברה. בני אדם שהחיבור בין הפחד מעכבישים וריקוד כאמצעי מרפא ומשחרר, איפשר להם להגיע למרכז העניינים, גם אם לוּ לרגע קט ולתת פורקן לתיסכול המתמשך של חיי היום יום.

לא מפתיע שנשים היוו חלק משמעותי בתרבות הטרנטלה. התרבות האירופאית של ימי הביניים ותקופות מאוחרות יותר, התאפיינה בחברה פטריארכלית שמרנית, הנשלטת בידי גברים, מצב שנמשך בחלקים שונים של אירופה וגם באיטליה גם כיום. נשים משולי החברה שהיו נתונות ללחצים חברתיים גדולים חיפשו דרך לגיטימית לפרוק תסכולים ויאוש והן מצאו אותה גם בפולקלור הטרנטלה.

פולקלור הטרנטלה התגבש במהלך הדורות למנוע חברתי, שאיפשר גם לעלובי החברה להפוך למרכז העניינים וגם לפרנס פולקלור תרבותי וכלכלי שהפך במשך השנים בסיס חשוב בתרבות המקומית של דרום איטליה.

מסענו בעקבות הטרנטוֹלה היה יכול להסתיים כאן, אלמלא אירוע משמעותי שהשפיע על ההיסטוריה האנושית כולה וגם על מיתוס הטרנטוֹלה. על כך בחלק השני והאחרון (קישור) של... בעקבות הטרנטולה.
 
 
תודה לדוד דוד על הערות על טיוטת המאמר.

מקורות נבחרים:

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק