15.08.2014 (11:40)
insectour
ב ־ 12 לינואר 2011 דחו שופטי בג"צ את העתירה שהגישו "אדם טבע ודין" נגד תכנית הכרייה בחולות סמר. בהחלטתם זו הם התירו את הרס הדיונה.
באחרית דבר החלה הכריה באזור ד' כאשר במקביל נעשו מאמצים על ידי גורמי שמירת הטבע להעתיק ב עלי ־ חיים קטנים לאזורים שאינם מועדים לכריה. החשש הגדול שהשטח שנשאר מוגן יהיה קטן מידי מכדי להחזיק את עצמו אקולוגית והמערכת הטבעית לא תוכל להתמודד עם האיומים הסובבים אותה המגיעים משטחים החקלאיים הגובלים בה. מועד פקיעת רשיון הכריה הוא ספטמבר 2015. כלל לא ברור מה הנזק הכולל לשטח הפגוע והמוגן שיצטבר עד אז. עוד מידע על המאבק בקישור כורים ובוכים . נוף דיונות טיפוסי בחולות סמר - מבט לדרום מזרח (ירדן).
גם בישראל בית הגידול החולי המדברי מהווה מיעוט והוא פזור באופן כתמי ברחבי הנגב והערבה. בתי הגידול החוליים מהווים נישה אקולוגית מיוחדת וחשובה מאוד בנוף המדברי, זאת תודות לתכונות המבניות של הקרקע החולית המורכבת ברובה מגרגרי חול קוורץ בגדלים שונים שאינם מתלכדים ושומרים על נפח אוויר גדול בינם. תכונה ההופכת את החול למצע נזיל שאינו יציב ולכן מהווה אתגר גדול לכל אורגניזם; צומח או חי, המנסה לפעול בו.
ישימונית תימנע, שממית, אחד המינים המאפיינים את חולות הערבה, מין אנדמי לחולות הערבה.
תכונות אלה הופכות את קרקע החול לבית גידול ייחודי, בית גידול קשה ואתגרי אך עבור מי שידע להתמודד עם האתגרים שמציב החול, ימצא בו אוצר חשוב והוא לחות קבועה הנדירה כל־כך במדבריות החמים.
חדירה של רכבים לשטח החולות מהווה איום נוסף על בית הגידול החולי,
בתחרות הזו בעלי־ חיים וצמחים הם לא המתמודדים היחידים. גם האדם מהווה מתחרה משמעותי ולעיתים עדיף על משאבי החול באזורים המדבריים. ברגע שהאדם הבין את יתרונות הקרקע החולית עבור פיתוח חקלאי ומצא פתרונות לזמינות מים עבור השקיה, הפכה הקרקע החולית למצע מתאים ביותר עבור חקלאות מדברית, קרקע שאינה מצריכה השקעה רבה בהשבחה ועיבוד.
תלום קשקשים מדברי, מין נדיר המצוי בחולות סמר והסביבה.
למרות המכנה המשותף החולי, חולות שיזף וחולות סמר אינם זהים. בתי הגידול הללו שונים למדי האחד מהשני הן בנוף ומיקום גיאוגרפי וגם באופי הקרקע החולית שמוצאה הגיאולוגי שונה בכל אתר ומכך גם התכונות של הקרקע המשפיעות גם על נוף החולות ועל המגוון הביולוגי ומקצב החיים.־ חיים רבים ובסיס לבניית מחילות יציבות. הוא גם משמש מזון חשוב לחרקים המהווים חלק מכריע מהבסיס במארג המזון המדברי של המקום.
ירבוע מצוי, אחד המכרסמים המרשימים שאפשר לראות בחולות סמר.
בית הגידול החולי מהווה אתגר לא פשוט לחיים בו ולכן רבים משוכני החולות הם בעלי־ חיים וצמחים מתמחים שאינם נמצאים אלא כאן. חלקם גם אנדמיים למקום ולא נמצא אותם בשום מקום אחר בערבה או בעולם. חולות סמר מהווים כיום אי אחרון של שפיות טבע באזור קשה ותובעני שהאדם השאיר ממנו מעט מאוד. המאבק על חולות סמר הוא מֶעֶבֶר למאבק על שמירת טבע טהורה. זהו מאבק על הנפש שלנו. אם לא נדע לשמור על מקום שכזה ודומיו, לא נוכל לטעון לזכות קיום כחלק טבעי וליגיטימי בפלנטה שלנו, החבולה והמוכה ממילא .
תמונת לווין של רצועת חולות סמר. שימו לב לחדירה המסיבית של שטחי החקלאות לתוך החולות.
חולות סמר נחלקים ל־10 מקטעים מא' עד י' כאשר במקטעים הדרומיים א'-ב' נעשתה בעבר כבר כרייה והשטח נפגע קשות. על המקטעים הצפוניים הוחלט בהחלטת פשרה (2006) להכריז כשמורת טבע (כרגיל הליך ארוך ורצוף מכשולים). כיום האיום המרכזי הוא מקטעים ג', ד' ו־ה' - 600 דונמים - המיועדים על ידי מנהל מקרקעי ישראל בתב"ע לחציבה. דרך אגב, מקטעים אלו מהווים את אחד ממוקדי החולות המשמעותיים והיפים בכל השטח. מקטעים ג' ו־ד' יצאו זה למכרז בו זכה קבלן מקומי שעומד על זכותו לחצוב בשטח.
זבוב טורף לא מזוהה, Asilidae
חשוב לציין שמאבק על 600 דונמים הוא לא בכדי, כושר נשיאה אקולוגי של שטח מושפע מאוד מגודלו. ככל שהשטח קטן יותר כך גדל הלחץ על השוכנים בו. גידוע שטח החולות יגדיל את הלחץ הפנימי והחיצוני על השטחים שנשארו, לחץ שיביא במהרה להיעלמותם של מינים רבים הדורשים שטחים גדולים או המצויים בשיווי משקל עם הלחץ הקיים. ככל שבית הגידול קָטָן קָטֶן גם כושר הנשיאה והמגוון הביולוגי. צמצום שטח החולות יגדיל לדוגמא את לחץ הטורפים הן המקומיים והן הפולשים על השטחים הקיימים, לחץ שיצמצם גם ריבוי טבעי, יצמצם מגוון גנטי ויקטין גודלן של אוכלוסיות רבות לגודל קריטי שכל ערעור נוסף (אקולוגי, אקלימי, אדם) של מצב קיים יביא להכחדתן.מבריש Cerbalus aravaensis Cerbalus aravaensis. בתחילת 2010 פורסמה הרשומה מבריש Cerbalus וחולות אבודים ואתם מוזמנים לקרוא בה.
Cerbalus aravaensis נקבה
עַקְרַב־חוֹל יָטְבָתָה Buthacus macrocentrus חולות סמר צופנים בחובם כמה מיני עקרבים כמו קַטְלָן עַב־צְבָתוֹת ועַקְרַבּוֹן נֶגְבִּי (מדברי) אבל המין הבולט והחשוב במקום הוא עַקְרַב־חוֹל יָטְבָתָה (שם קודם Buthacus yotvatensis ). בישראל הוא מצוי רק באזור חולות סמר ותמנע. זהו מין פסמופילי מובהק המותאם לחיים בחולות ואינו מצוי בבתי גידול אחרים.
עַקְרַב־חוֹל יָטְבָתָה צד ארינמל.
צפיפות זיפים גבוהה בכל חלקי הרגל
עַכְשׁוּבָאִים
עוד קבוצת עכבישנים המיוצגת בחולות סמר היא סידרת העַכְשׁוּבָאִים Solifugae, זו קבוצה שנחקרה מעט בישראל ולא ברור כמה מינים מתקיימים בחולות סמר. עכשובים מהווים טורפים חשובים באזור המדברי ומינים גדולים מסוגלים לגבור בקלות על שממית קטנה. הם לכשעצמם מהווים מזון איכותי למינים שונים של ציפורים וטורפים קטנים.
עכשוב צעיר, לא מזוהה, טורף נמלה מסוג קמפונית.
שחרוריות Adesmia cancellata מתרוצצת על הדיונות בשולי שיחי הפרקרק. מעבר לחשיבות שלהן כמזון למגוון גדול של טורפים, העובדה שהן ניזונות מחומר אורגני עושה אותן מתווך חשוב בהמרת חומרים אורגנים לרכיבים מינראליים זמינים עבור צמחים ואורגניזמים אחרים בקרקע שהיא ממילא דלילה בחומרים אורגניים.
מסורית עטורה Prionotheca coronata אחת השחרוריות הגדולות (40 מ"מ) והמרשימות בישראל.
שחרורית ניזונה מפגר טרי של פצירנית שעירה Trachyderma hispoda
נמלים Formicidae Cataglyphis bombycina . מין טורף, פעיל יום שחולות סמר משמשים לו גבול תפוצה עולמי צפוני. גם הנמלים מהוות רכיב חשוב במארג הביולוגי, הן משמשות מזון איכותי למגוון טורפים והמינים הצמחוניים או אוכלי־כל משמשים כמפרקים של חומר אורגני המצוי בשטח ומשאירים אותו בבית גידול בטרם יעלם עם הרוח למחוזות אחרים.קמפונית פולחת Camponotus fellah ונווטת סיני במאבק על פגר של נמלה.
טרמיטים Anacanthotermes ubachi , אפשר למצוא פעיל בשעות הלילה והבוקר המוקדמות עת עדיין קריר ולח. הטרמיטים מהווים חולייה חשובה מאוד במארג האקולוגי המקומי, ערכם התזונתי רב מאוד והם משמשים מזון כמעט לכל תושבי החולות ובמיוחד בעונת הכלולות באביב עת אלפי אלפים של פרטים מגיחים מהקינים למצוא בן/ בת זוג ולהקים קן חדש במדבר.
קבוצה של טרמיטי קציר עוסקים בהבאה של חומר אורגני לקן.
סימני פעילות על-קרקעיים שלPsammotermes hybostoma , .
צרגול בהיר Lezina concolor
הצרגול פעיל בלילה השוהה ביום במחילות עמוקות בחול. פתח המחילה נאטם במעין מסך חול ההופך את גילויו למלאכת מחשבת.
צרגול בהיר, פעיל לילה הנעזר במחושים ארוכים כדי לפלס דרכו בחשיכה.
חטוטרן המדבר Dericorys albidula חטוטרן המדבר - חגב הקרקעי המסתמך על הסוואה וכושר תעופה טוב.
ארבה המדבר Schistocerca gregaria נימפה ירוקה של ארבה המדבר על פרקרק פרסי.
חדקונית Lixus nubianus על פרקרק פרסי Lixus nubianus
לבנין הרכפתן Pontia glauconome לבנין הרכפתן.
תיקנחול עברי Arenivaga hebraica נקבה של תיקנחול עברי, שימו לב לזיפים הארוכים המסייעים בהתחפרות ובתנועה בתוך החול.
WOW! כמה מינים ועדיין הרשימה ארוכה, הבאתי פה את הבולטים, החשובים ואלה שהצלחתי לצלם. יש עוד רבים בשטח שממתינים לרגע שלהם ואשמח להביא אותם לפה בעתיד לאחר ביקורים נוספים באתר החולות המופלא של חולות סמר.
פרקרק פרסי מזדקן בבוקר מדברי.
מקורות נבחרים :קמפיין שמירת חולות סמר סבב"ע - סביבה בריאה בערבה חולות סמר - תן לשים ת'ראש על דיונה להציל את חולות סמר בפייסבוק מידע על השמורה באתר טבע ונופים בישראל (חשוב למבקרים)
15.08.2014 (11:40)
insectour
ב ־ 12 לינואר 2011 דחו שופטי בג"צ את העתירה שהגישו "אדם טבע ודין" נגד תכנית הכרייה בחולות סמר. בהחלטתם זו הם התירו את הרס הדיונה.
באחרית דבר החלה הכריה באזור ד' כאשר במקביל נעשו מאמצים על ידי גורמי שמירת הטבע להעתיק ב עלי ־ חיים קטנים לאזורים שאינם מועדים לכריה. החשש הגדול שהשטח שנשאר מוגן יהיה קטן מידי מכדי להחזיק את עצמו אקולוגית והמערכת הטבעית לא תוכל להתמודד עם האיומים הסובבים אותה המגיעים משטחים החקלאיים הגובלים בה. מועד פקיעת רשיון הכריה הוא ספטמבר 2015. כלל לא ברור מה הנזק הכולל לשטח הפגוע והמוגן שיצטבר עד אז. עוד מידע על המאבק בקישור כורים ובוכים . נוף דיונות טיפוסי בחולות סמר - מבט לדרום מזרח (ירדן).
גם בישראל בית הגידול החולי המדברי מהווה מיעוט והוא פזור באופן כתמי ברחבי הנגב והערבה. בתי הגידול החוליים מהווים נישה אקולוגית מיוחדת וחשובה מאוד בנוף המדברי, זאת תודות לתכונות המבניות של הקרקע החולית המורכבת ברובה מגרגרי חול קוורץ בגדלים שונים שאינם מתלכדים ושומרים על נפח אוויר גדול בינם. תכונה ההופכת את החול למצע נזיל שאינו יציב ולכן מהווה אתגר גדול לכל אורגניזם; צומח או חי, המנסה לפעול בו.
ישימונית תימנע, שממית, אחד המינים המאפיינים את חולות הערבה, מין אנדמי לחולות הערבה.
תכונות אלה הופכות את קרקע החול לבית גידול ייחודי, בית גידול קשה ואתגרי אך עבור מי שידע להתמודד עם האתגרים שמציב החול, ימצא בו אוצר חשוב והוא לחות קבועה הנדירה כל־כך במדבריות החמים.
חדירה של רכבים לשטח החולות מהווה איום נוסף על בית הגידול החולי,
בתחרות הזו בעלי־ חיים וצמחים הם לא המתמודדים היחידים. גם האדם מהווה מתחרה משמעותי ולעיתים עדיף על משאבי החול באזורים המדבריים. ברגע שהאדם הבין את יתרונות הקרקע החולית עבור פיתוח חקלאי ומצא פתרונות לזמינות מים עבור השקיה, הפכה הקרקע החולית למצע מתאים ביותר עבור חקלאות מדברית, קרקע שאינה מצריכה השקעה רבה בהשבחה ועיבוד.
תלום קשקשים מדברי, מין נדיר המצוי בחולות סמר והסביבה.
למרות המכנה המשותף החולי, חולות שיזף וחולות סמר אינם זהים. בתי הגידול הללו שונים למדי האחד מהשני הן בנוף ומיקום גיאוגרפי וגם באופי הקרקע החולית שמוצאה הגיאולוגי שונה בכל אתר ומכך גם התכונות של הקרקע המשפיעות גם על נוף החולות ועל המגוון הביולוגי ומקצב החיים.־ חיים רבים ובסיס לבניית מחילות יציבות. הוא גם משמש מזון חשוב לחרקים המהווים חלק מכריע מהבסיס במארג המזון המדברי של המקום.
ירבוע מצוי, אחד המכרסמים המרשימים שאפשר לראות בחולות סמר.
בית הגידול החולי מהווה אתגר לא פשוט לחיים בו ולכן רבים משוכני החולות הם בעלי־ חיים וצמחים מתמחים שאינם נמצאים אלא כאן. חלקם גם אנדמיים למקום ולא נמצא אותם בשום מקום אחר בערבה או בעולם. חולות סמר מהווים כיום אי אחרון של שפיות טבע באזור קשה ותובעני שהאדם השאיר ממנו מעט מאוד. המאבק על חולות סמר הוא מֶעֶבֶר למאבק על שמירת טבע טהורה. זהו מאבק על הנפש שלנו. אם לא נדע לשמור על מקום שכזה ודומיו, לא נוכל לטעון לזכות קיום כחלק טבעי וליגיטימי בפלנטה שלנו, החבולה והמוכה ממילא .
תמונת לווין של רצועת חולות סמר. שימו לב לחדירה המסיבית של שטחי החקלאות לתוך החולות.
חולות סמר נחלקים ל־10 מקטעים מא' עד י' כאשר במקטעים הדרומיים א'-ב' נעשתה בעבר כבר כרייה והשטח נפגע קשות. על המקטעים הצפוניים הוחלט בהחלטת פשרה (2006) להכריז כשמורת טבע (כרגיל הליך ארוך ורצוף מכשולים). כיום האיום המרכזי הוא מקטעים ג', ד' ו־ה' - 600 דונמים - המיועדים על ידי מנהל מקרקעי ישראל בתב"ע לחציבה. דרך אגב, מקטעים אלו מהווים את אחד ממוקדי החולות המשמעותיים והיפים בכל השטח. מקטעים ג' ו־ד' יצאו זה למכרז בו זכה קבלן מקומי שעומד על זכותו לחצוב בשטח.
זבוב טורף לא מזוהה, Asilidae
חשוב לציין שמאבק על 600 דונמים הוא לא בכדי, כושר נשיאה אקולוגי של שטח מושפע מאוד מגודלו. ככל שהשטח קטן יותר כך גדל הלחץ על השוכנים בו. גידוע שטח החולות יגדיל את הלחץ הפנימי והחיצוני על השטחים שנשארו, לחץ שיביא במהרה להיעלמותם של מינים רבים הדורשים שטחים גדולים או המצויים בשיווי משקל עם הלחץ הקיים. ככל שבית הגידול קָטָן קָטֶן גם כושר הנשיאה והמגוון הביולוגי. צמצום שטח החולות יגדיל לדוגמא את לחץ הטורפים הן המקומיים והן הפולשים על השטחים הקיימים, לחץ שיצמצם גם ריבוי טבעי, יצמצם מגוון גנטי ויקטין גודלן של אוכלוסיות רבות לגודל קריטי שכל ערעור נוסף (אקולוגי, אקלימי, אדם) של מצב קיים יביא להכחדתן.מבריש Cerbalus aravaensis Cerbalus aravaensis. בתחילת 2010 פורסמה הרשומה מבריש Cerbalus וחולות אבודים ואתם מוזמנים לקרוא בה.
Cerbalus aravaensis נקבה
עַקְרַב־חוֹל יָטְבָתָה Buthacus macrocentrus חולות סמר צופנים בחובם כמה מיני עקרבים כמו קַטְלָן עַב־צְבָתוֹת ועַקְרַבּוֹן נֶגְבִּי (מדברי) אבל המין הבולט והחשוב במקום הוא עַקְרַב־חוֹל יָטְבָתָה (שם קודם Buthacus yotvatensis ). בישראל הוא מצוי רק באזור חולות סמר ותמנע. זהו מין פסמופילי מובהק המותאם לחיים בחולות ואינו מצוי בבתי גידול אחרים.
עַקְרַב־חוֹל יָטְבָתָה צד ארינמל.
צפיפות זיפים גבוהה בכל חלקי הרגל
עַכְשׁוּבָאִים
עוד קבוצת עכבישנים המיוצגת בחולות סמר היא סידרת העַכְשׁוּבָאִים Solifugae, זו קבוצה שנחקרה מעט בישראל ולא ברור כמה מינים מתקיימים בחולות סמר. עכשובים מהווים טורפים חשובים באזור המדברי ומינים גדולים מסוגלים לגבור בקלות על שממית קטנה. הם לכשעצמם מהווים מזון איכותי למינים שונים של ציפורים וטורפים קטנים.
עכשוב צעיר, לא מזוהה, טורף נמלה מסוג קמפונית.
שחרוריות Adesmia cancellata מתרוצצת על הדיונות בשולי שיחי הפרקרק. מעבר לחשיבות שלהן כמזון למגוון גדול של טורפים, העובדה שהן ניזונות מחומר אורגני עושה אותן מתווך חשוב בהמרת חומרים אורגנים לרכיבים מינראליים זמינים עבור צמחים ואורגניזמים אחרים בקרקע שהיא ממילא דלילה בחומרים אורגניים.
מסורית עטורה Prionotheca coronata אחת השחרוריות הגדולות (40 מ"מ) והמרשימות בישראל.
שחרורית ניזונה מפגר טרי של פצירנית שעירה Trachyderma hispoda
נמלים Formicidae Cataglyphis bombycina . מין טורף, פעיל יום שחולות סמר משמשים לו גבול תפוצה עולמי צפוני. גם הנמלים מהוות רכיב חשוב במארג הביולוגי, הן משמשות מזון איכותי למגוון טורפים והמינים הצמחוניים או אוכלי־כל משמשים כמפרקים של חומר אורגני המצוי בשטח ומשאירים אותו בבית גידול בטרם יעלם עם הרוח למחוזות אחרים.קמפונית פולחת Camponotus fellah ונווטת סיני במאבק על פגר של נמלה.
טרמיטים Anacanthotermes ubachi , אפשר למצוא פעיל בשעות הלילה והבוקר המוקדמות עת עדיין קריר ולח. הטרמיטים מהווים חולייה חשובה מאוד במארג האקולוגי המקומי, ערכם התזונתי רב מאוד והם משמשים מזון כמעט לכל תושבי החולות ובמיוחד בעונת הכלולות באביב עת אלפי אלפים של פרטים מגיחים מהקינים למצוא בן/ בת זוג ולהקים קן חדש במדבר.
קבוצה של טרמיטי קציר עוסקים בהבאה של חומר אורגני לקן.
סימני פעילות על-קרקעיים שלPsammotermes hybostoma , .
צרגול בהיר Lezina concolor
הצרגול פעיל בלילה השוהה ביום במחילות עמוקות בחול. פתח המחילה נאטם במעין מסך חול ההופך את גילויו למלאכת מחשבת.
צרגול בהיר, פעיל לילה הנעזר במחושים ארוכים כדי לפלס דרכו בחשיכה.
חטוטרן המדבר Dericorys albidula חטוטרן המדבר - חגב הקרקעי המסתמך על הסוואה וכושר תעופה טוב.
ארבה המדבר Schistocerca gregaria נימפה ירוקה של ארבה המדבר על פרקרק פרסי.
חדקונית Lixus nubianus על פרקרק פרסי Lixus nubianus
לבנין הרכפתן Pontia glauconome לבנין הרכפתן.
תיקנחול עברי Arenivaga hebraica נקבה של תיקנחול עברי, שימו לב לזיפים הארוכים המסייעים בהתחפרות ובתנועה בתוך החול.
WOW! כמה מינים ועדיין הרשימה ארוכה, הבאתי פה את הבולטים, החשובים ואלה שהצלחתי לצלם. יש עוד רבים בשטח שממתינים לרגע שלהם ואשמח להביא אותם לפה בעתיד לאחר ביקורים נוספים באתר החולות המופלא של חולות סמר.
פרקרק פרסי מזדקן בבוקר מדברי.
מקורות נבחרים :קמפיין שמירת חולות סמר סבב"ע - סביבה בריאה בערבה חולות סמר - תן לשים ת'ראש על דיונה להציל את חולות סמר בפייסבוק מידע על השמורה באתר טבע ונופים בישראל (חשוב למבקרים)