ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>עכבישים>עכבישים - אלמנה חומה
insectour
הכינוי "אלמנה שחורה" יצא מזמן מהקשר ישיר לשם עכביש והפך לביטוי לְשוני שגור בהקשרים שונים; חברתיים, סוציולוגיים, תרבותיים, ספרותיים ועוד. עכביש האלמנה השחורה קיבל את שמו מתוך הסברה שהנקבה טורפת את הזכר שלה לאחר ההזדווגות. סברה שיש בה מן מהאמת היות שקניבליזם בין זוויגי בעכבישים היא תופעה מוכרת במינים רבים ממשפחות שונות וגם במקרה זה הוא קיים במידה מסוימת.

התחקות אחר מקורות השם הוא מסע אטימולוגי וביולוגי מרתק עליו ניתן לקרוא ברשומה על האלמנה השחורה, הפעם הרשומה תעסוק בעכביש אלמנה ממין אחר, שאולי לא זכה למוניטין כאלמנה שחורה אך הוא לא פחות מעניין וחשוב להכיר. הפעם נעסוק במין אלמנה חומה.

אלמנה חומה - נקבה במופע בהיר.

כאחותה השחורה, אלמנה חומה משתייכת למשפחת הכדורניים Theridiidae, אחת ממשפחות העכבישים הגדולות בעולם. בישראל זכתה המשפחה לסקירה טקסונומית רחבה תחת ידיו של טקסונום העכבישניים דר' גֶרשֹם לוי ז"ל שתיאר כ-60 מינים, חלקם חדשים למדע, חלקם אנדמיים לישראל.

בישראל מונה הסוג אלמנה Latrodectus שישה מינים: ארבע מינים מקומיים המאפיינים בתי גידול יובשניים עד מדבריים, חלקם חודרים צפונה דרך שפלת החוף. מין אחד פולש בתפוצה ים-תיכונית - האלמנה החומה Latrodectus geometricus. מין נוסף המוכר ממספר פרטים זוהה כאלמנה שחורה אמריקאית Latrodectus aff. hesperus, ככל הנראה מין פולש מארה"ב. פרטים כאלו נמצאו בבקעת הירדן, מדבר יהודה, אזור ים המלח וצפון ומרכז הנגב. לא ידוע לי מה הסטאטוס הטקסונומי העדכני של פרטים אלו.

שם הסוג העברי "אלמנה" נגזר מהמקור באנגלית "widow", שם המין העברי נגזר מצבע הבוגר שהוא לרוב גווני חום אך עשוי להיות מגוון מאוד: החל בצבע אפור קרם בהיר למדי ועד חום כהה מאוד (לא שחור). במופעים הבהירים ניכרת דוגמת רקע כִתְמי דהויה, שריד למופע האופייני לפרטים צעירים.

מקור השם המדעי של הסוג Latrodectus לא ברור דיו. נותן השם, החוקר הצרפתי Walckenaer, לא סיפק מקור אטימולוגי לשם הסוג וכך נותר העניין לפרשנות שנויה במחלוקת של חוקרים אחרים. כיום מקובל שהשם נולד מאי הבנה של השפה היוונית ולכן מקורו בשיבוש לשוני. ככל הנראה נוצר פה חיבור של שני מילים; latro מיוונית = "חשאי" ו dectus נגזר מיוונית = "נושך". שם המין geometricus מתאר את הצורות הגיאומטריות הניגודיות (כתמים אדמדמים על רקע בהיר) האופייניים לנקבות בדרגות הצעירות.

נקבה מתבגרת עם דוגמת שעון החול האופיינית למין הזה.

סימן היכר מובהק של מין זה, המופיע בכל הדרגות, כולל בזכרים הקטנים כפי-חמש מהנקבה, הוא דוגמת שעון חול אדמדמה או כתומה (לעיתים דהויה) מוקפת שוליים בהירים, המופיעה על גחון בטן העכביש. דוגמת שעון חול מופיעה במידה מסויימת גם באלמנה רביבית Latrodectus revivensis המצויה בנגב.
סימן היכר נוסף הוא פקעת ביצים כדורית העטורה בליטות קצרות. סימן מובהק למין זה בלבד (בשאר המינים בסוג אלמנה פקעת הביצים חלקה לגמרי).
מבט-על מראה יפה את הדוגמאות הגיאומטריות
המאפיינות פרטים צעירים ומתבגרים של מין זה.
בבוגרים בהירים שרידי הדוגמא ניכרים היטב.

אקולוגיה
אלמנה חומה (12-16 מ"מ הנקבה) היא מין קוסמו-טרופי שמוצאו לא ברור. המין תואר לראשונה סימולטנית ב 1841 בדרום אמריקה ודרום אפריקה (ככל הנראה ארץ המקור). מאז הוא מתפשט בעולם בעזרתו האדיבה של האדם וכיום הוא מוכר בחלקים גדולים של צפ' אמריקה, מרכז ודר' אמריקה, אוסטרליה (1987), הוואי (1980), יפן (1995), פיליפינים (1950), אפגניסטן, הודו (2007), אפריקה, קפריסין וישראל.

בישראל אלמנה חומה מאפיינת בתי גידול ים-תיכוניים ויש לה נוכחות חזקה בשפלת החוף. היא נראית יותר ויותר גם בשפלת יהודה, בישובי מרכז הנגב וערבה. ברוב אזורי התפוצה היא נראית לעיתים קרובות באזורים אורבאניים (מין צמוד אדם), ישובים, גינות נוי, חורשות ואפילו פולשת לא נדירה למגורי האדם (מרתפים, חדרי שירותים, וכו') תופעה שאינה נפוצה במין אלמנה שחורה.

אלמנה חומה פעילה בלילה ושוהה ביום במסתור מוגן; מסלעות, צינורות, גדרות, גזעי עצים, שיחים צפופים, גרוטאות, צמיגים ישנים, מתקנים שונים, או כל חלל חשוך קשה לגישה. התפוצה של המין ואפיון מקומות החיות מעידים על מין גמיש המסוגל להתאים את עצמו למגוון נישות ובתי גידול המסוגלים לספק לו את התנאים הבסיסיים של מסתור וזמינות מזון.

קן מסתור מנשר עלים שנמצא על גדר חיה בגובה מטר מעל הקרקע.

לפנות ערב יוצא העכביש לפעילות על מטווה דליל המתוחזק בקביעות. בעת סכנה נסוג העכביש למסתור ומשתדל להימנע ממגע ישיר עם טורפים או סכנה אקראית אחרת.
מטווה הקורים של הנקבה מורכב משני חלקים עיקריים; מחסה (עליון) ומטווה ציד (תחתון) המקושרים ביניהם במערכת קורים. מטווה הציד הינו מערך קורים תלת-מימדי שאינו מסודר או מאורגן באופן הנראה לעין. הוא נבנה סמוך לקרקע (כ-10 ס"מ) ומעוגן לקרקע ולנקודות עיגון צדדיות ועליונות. בחלק העליון (לעיתים מטר ואף שניים מעל הקרקע) מצוי המחסה בו שוהה העכביש בשעות היום או אליו הוא נסוג בעת סכנה. המחסה עשוי להיות סדק בחומת אבנים, חלל מוגן בעמוד או גזע נבוב או נשר עלים מודבק בקורים למעין מנהרה קטנה הממוקמת בתוך או שולי שיח. בין המחסה למטווה הציד מתוחים קורים חזקים עליהם גולש העכביש או מטפס בעת הצורך. אם העכביש מתמקם בחלל נוח הקרוב מאוד לקרקע נמצא לרוב רק את מטווה הציד ממנו נפרשים קורי גישה לתוך המחסה.

כדרך רוב מינים בסוג אלמנה חלק מהקורים במטווה הציד נפרסים אנכית לקרקע, הם דביקים וכאשר חרק הנע על הקרקע בא איתם במגע ונלכד, העכביש הממתין מעל מסתער על הקורבן, מנטרל אותו בנשיכתו הארסית ומושך אותו לחלק העליון של המטווה (למחסה אם קיים) שם הם ניזון ממנו בנחת.

נקבה צדה תיקן.

אלמנה חומה ניזונה בעיקר מחרקים פעילי קרקע כמו חיפושיות, חגבים, פשפשים וגם חרקים מעופפים כמו צרעות, זבובים ופרפראים שאיתרע מזלם להילכד בקורים הדביקים. מתועדות גם טריפות של עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים. קיים תיעוד אחד (לא מישראל) על לכידת צפרדע אילנית קטנה ומצאתי גם תיעוד מצולם על לכידת שממית בתים (ארה"ב).

בניגוד לנקבות הנשארות במקומן לאחר שהתמקמו באתר מתאים, ובו הן עוברות את כל שלבי הגידול עד לדרגת הבוגר, הרי הזכרים לאחר הגעה לבגרות מינית, עוזבים את המטווה שלהם והופכים נודדים במטרה למצוא נקבות בתולות ולהיצמד אליהן עד שהן תהיינה מוכנות לרבייה.

זכר המוצא נקבה בתולה מתנחל על המטווה שלה ושוהה בקרבתה עד להתנשלות האחרונה שלאחריה היא מוכנה לרבייה. בזמן ההמתנה הוא עשוי להצטרף (או יותר נכון להתעלק) לארוחה של הנקבה ושוהה עימה באותו מחסה.

קניבליזם מיני
מחקר התנהגותי שנערך במכון לחקר המדבר של אונ' בן-גוריון בשדה בוקר (Segoli 2008) בדק את הנושא של קניבליזם מיני (sexual cannibalism) במין אלמנה חומה ואת ההיפותזה שקניבליזם מיני הוא אסטרטגיה רבייתית של הזכר במין זה. קניבליזם מיני מהווה דוגמא קיצונית למונוגמיה טוטלית של הזכר. על פי השקפה זו הזכר, בהקריבו את עצמו לנקבה, משיג הצלחה רבייתית מרבית.
המחקר גם בחן בעקיפין את השאלה: האם לזכר כמזון יש תועלת תזונתית עבור הנקבה? העדויות מהניסוי לא הצליחו לבסס תשובה חד-משמעית והשאלה נותרה פתוחה.

נקבה במופע חום ולידה זכר הממתין לעיתוי הנכון להזדווגות.

המחקר השווה התנהגות חיזור והזדווגות של זכרים מול נקבות בתולות ונקבות שהזדווגו זה מכבר. ממצאי המחקר הראו שקניבליזם מיני במין אלמנה חומה היא תופעה שכיחה המתקיימת במהלך ההזדווגות ושהזכר יוזם את הקניבליזם בהנחת הבטן שלו מול גפי-הפה של הנקבה (תנוחת התהפכות somersault behavior). נמצא שההזדווגות ותנוחת ההתהפכות התרחשו בתדירות גבוהה יותר במפגשים עם נקבות בתולות בהשוואה למפגשים עם נקבות שאינן בתולות.

בהסתמך על מחקרים דומים בעכבישים אחרים ותדירות ההזדווגות הנמוכה יותר עם נקבות לא בתולות, מניחים שנקבות שאינן בתולות פחות אטרקטיביות לזכרים; בין והדבר יזום על ידי הנקבה הנמנעת מהזדווגות נוספת או על ידי הזכר הנמנע מתחרות זרע sperm competition (לזרע של הזכר הראשון תמיד יהיה יתרון על זרע של זכרים הבאים בתור ולכן אלה יעדיפו להיות ראשונים ולא שניים) והקרבת חייו תמורת סיכוי הפרייה נמוך יותר.

זכר מתבגר הניכר בזוג השלפוחיות בקצה הבחנינים
עד הגעתם לבגרות מתפתחים הזכרים במטווה נפרד.

תנוחת התהפכות מוכרת גם במין Latrodectus hasselti מאוסטרליה המצוי בקרבה פילוגנטית רחוקה יחסית למין אלמנה חומה (ביחס לשאר המינים בסוג). מה שמעלה את השאלה: האם התופעה התפתחה יותר מפעם אחת בסוג אלמנה?

מחזור חיים
עיקר הנתונים להלן מבוססים על מחקר שנערך בדרום אפריקה. כשבוע ויותר לאחר ההזדווגות מייצרת הנקבה פקעת ביצים אחת (קוטר כ-12 מ"מ), בממוצע של כ-10 ימים בין פקעת לפקעת (3-61 ימים), סך הכל 18-30 פקעות במהלך חייה. כך אפשר למצוא נקבה שומרת על מספר פקעות בגילאים שונים. פקעות הביצים מיוצרות על הרוב בלילה בתהליך רב-שלבי הלוקח 3-4 שעות.

גיחת אבקועים מפקעת הביצים
לפקעת הביצים מרקם חיצוני אופייני ייחודי למין הזה.

תכולת הביצים בפקעת מושפעת מאוד מתנאי הגידול. מספר הביצים נע בין עשרות בודדות לעשרות רבות. זמן הדגירה הממוצע של פקעת הוא כ-30 ימים (15-60) ומושפע מאוד מטמפרטורת הסביבה. בהגיע זמן הבקיעה מנקבים האבקועים את דופן הפקעת ומגיחים, במהלך של כמה שעות, אט אט החוצה. בשעות הראשונות לאחר הגיחה הם נשארים על מטווה האם וכעבור מספר ימים הם הולכים לדרכם. האבקועים מפיצים את עצמם בעזרת הרוח (ballooning) או נשארים בקרבת אתר הגיחה ובונים לעצמם מטווה משלהם. לעיתים אפשר למצוא נקבות צעירות שהתמקמו בסמוך או על מטווה של נקבות בוגרות, כך שאי אפשר להגדיר איפה גבול המטווה של כל אחת. נראה שהמין הזה מגלה סובלנות לפרטים אחרים מאותו המין.

במהלך גידולן מתנשלות הנקבות כ 7 פעמים והן מגיעות לבגרות לאחר כ-24 שבועות. הזכרים מתנשלים רק כ-3 פעמים ומגיעים לבגרות לאחר כ-5 וחצי שבועות.

תוחלת החיים של העכבישים מושפעת מגורמים רבים אבל אם נתעלם מסכנות הטריפה, רעב, טפילים ומחלות נראה שהמין הזה מאריך חיים. נמצא שנקבות לא בתולות חיות 410-570 ימים. לעומתן נקבות שלא הזדווגו מעולם חיו הרבה פחות, רק 243-349 ימים. הזכרים מאריכים חיים הרבה פחות וזכר מזווג חי כ-70 ימים בהשוואה לזכר בתול החי רק כ-50 ימים. החוקרים מניחים שלפעילות המינית השפעה רבה על תוחלת חיים ארוכה של פרטים מזווגים. לפחות אם אתה עכביש.

לאחר הגיחה מהפקעת מתגודדים האבקועים ונשארים בסמוך לאם מספר ימים.

לא ברור מתי חדרה האלמנה החומה לישראל, לאחרונה מגלה המין מגמת התפשטות לאזורים חדשים, אולי בעקבות יצירת תנאי מחייה נוחים בעקבות התפתחות ההתיישבות הכפרית צמודת הקרקע עם גינון מפותח ותנאי אקלים נוחים יותר - מגמת התחממות כללית.

נשיכת אלמנה חומה כואבת מאוד, אבל עבור אדם בריא היא אינה נחשבת כמסכנת חיים. אלמנה חומה נחשבת למין לא אגרסיבי, ביישן וארסו פחות מסוכן מהאלמנה השחורה. ביחס לתפוצה הקוסמופוליטית הרחבה, תיעוד מקרי הנשיכה מועט למדי ובכל המקרים מדובר על פגיעה מקומית החולפת לאחר מספר שעות. רוב מקרי הנשיכה המתועדים בעולם אירעו בגפיים העליונות, מה שעשוי להעיד על דפוס המפגשים עם העכביש בעקבות שליחת ידיים לא מבוקרת למקומות נסתרים, חשוכים וכו' והאפשרות להימנע ממפגשים כאלה במחשבה תחילה.

אלמנה חומה מהווה דוגמא למין המצליח לשגשג למרות ואולי בזכות הקרבה לאדם. למרות חשיבותו הרפואית הוא אינו מהווה בעיה משמעותית בהשוואה למינים ארסיים אחרים והוא יכול להוות מין חשוב עם פוטנציאל למחקרים אקדמיים שונים בתחומי הרפואה, אקולוגיה ועוד.
 
מקורות נבחרים:
Founa Palaestina, Arachnida III: Araneae: Theridiidae, Gershom Levy, 1998
Sexual Cannibalism in the Brown Widow Spider (Latrodectus geometricus), Michal Segoli, Ruthie Arieli, Petra Sierwald, Ally R. Harari1, Yael Lubin, Ethology, Volume 114, Issue 3, pages 279–286, March 2008
Natural history observation of the Brown Widow Spider, Latrodectus geometricus (araneae: theridiidae) Audrey Heeres, 1991
Envenomation caused by Latrodectus geometricus in São Paulo state, Brazil: a case report
Spiders of North America: An Identification Manual, D. Ubick (Author), P. Paquin (Author), P.E. Cushing (Author), V. Roth (Author)
insectour
הכינוי "אלמנה שחורה" יצא מזמן מהקשר ישיר לשם עכביש והפך לביטוי לְשוני שגור בהקשרים שונים; חברתיים, סוציולוגיים, תרבותיים, ספרותיים ועוד. עכביש האלמנה השחורה קיבל את שמו מתוך הסברה שהנקבה טורפת את הזכר שלה לאחר ההזדווגות. סברה שיש בה מן מהאמת היות שקניבליזם בין זוויגי בעכבישים היא תופעה מוכרת במינים רבים ממשפחות שונות וגם במקרה זה הוא קיים במידה מסוימת.

התחקות אחר מקורות השם הוא מסע אטימולוגי וביולוגי מרתק עליו ניתן לקרוא ברשומה על האלמנה השחורה, הפעם הרשומה תעסוק בעכביש אלמנה ממין אחר, שאולי לא זכה למוניטין כאלמנה שחורה אך הוא לא פחות מעניין וחשוב להכיר. הפעם נעסוק במין אלמנה חומה.

אלמנה חומה - נקבה במופע בהיר.

כאחותה השחורה, אלמנה חומה משתייכת למשפחת הכדורניים Theridiidae, אחת ממשפחות העכבישים הגדולות בעולם. בישראל זכתה המשפחה לסקירה טקסונומית רחבה תחת ידיו של טקסונום העכבישניים דר' גֶרשֹם לוי ז"ל שתיאר כ-60 מינים, חלקם חדשים למדע, חלקם אנדמיים לישראל.

בישראל מונה הסוג אלמנה Latrodectus שישה מינים: ארבע מינים מקומיים המאפיינים בתי גידול יובשניים עד מדבריים, חלקם חודרים צפונה דרך שפלת החוף. מין אחד פולש בתפוצה ים-תיכונית - האלמנה החומה Latrodectus geometricus. מין נוסף המוכר ממספר פרטים זוהה כאלמנה שחורה אמריקאית Latrodectus aff. hesperus, ככל הנראה מין פולש מארה"ב. פרטים כאלו נמצאו בבקעת הירדן, מדבר יהודה, אזור ים המלח וצפון ומרכז הנגב. לא ידוע לי מה הסטאטוס הטקסונומי העדכני של פרטים אלו.

שם הסוג העברי "אלמנה" נגזר מהמקור באנגלית "widow", שם המין העברי נגזר מצבע הבוגר שהוא לרוב גווני חום אך עשוי להיות מגוון מאוד: החל בצבע אפור קרם בהיר למדי ועד חום כהה מאוד (לא שחור). במופעים הבהירים ניכרת דוגמת רקע כִתְמי דהויה, שריד למופע האופייני לפרטים צעירים.

מקור השם המדעי של הסוג Latrodectus לא ברור דיו. נותן השם, החוקר הצרפתי Walckenaer, לא סיפק מקור אטימולוגי לשם הסוג וכך נותר העניין לפרשנות שנויה במחלוקת של חוקרים אחרים. כיום מקובל שהשם נולד מאי הבנה של השפה היוונית ולכן מקורו בשיבוש לשוני. ככל הנראה נוצר פה חיבור של שני מילים; latro מיוונית = "חשאי" ו dectus נגזר מיוונית = "נושך". שם המין geometricus מתאר את הצורות הגיאומטריות הניגודיות (כתמים אדמדמים על רקע בהיר) האופייניים לנקבות בדרגות הצעירות.

נקבה מתבגרת עם דוגמת שעון החול האופיינית למין הזה.

סימן היכר מובהק של מין זה, המופיע בכל הדרגות, כולל בזכרים הקטנים כפי-חמש מהנקבה, הוא דוגמת שעון חול אדמדמה או כתומה (לעיתים דהויה) מוקפת שוליים בהירים, המופיעה על גחון בטן העכביש. דוגמת שעון חול מופיעה במידה מסויימת גם באלמנה רביבית Latrodectus revivensis המצויה בנגב.
סימן היכר נוסף הוא פקעת ביצים כדורית העטורה בליטות קצרות. סימן מובהק למין זה בלבד (בשאר המינים בסוג אלמנה פקעת הביצים חלקה לגמרי).
מבט-על מראה יפה את הדוגמאות הגיאומטריות
המאפיינות פרטים צעירים ומתבגרים של מין זה.
בבוגרים בהירים שרידי הדוגמא ניכרים היטב.

אקולוגיה
אלמנה חומה (12-16 מ"מ הנקבה) היא מין קוסמו-טרופי שמוצאו לא ברור. המין תואר לראשונה סימולטנית ב 1841 בדרום אמריקה ודרום אפריקה (ככל הנראה ארץ המקור). מאז הוא מתפשט בעולם בעזרתו האדיבה של האדם וכיום הוא מוכר בחלקים גדולים של צפ' אמריקה, מרכז ודר' אמריקה, אוסטרליה (1987), הוואי (1980), יפן (1995), פיליפינים (1950), אפגניסטן, הודו (2007), אפריקה, קפריסין וישראל.

בישראל אלמנה חומה מאפיינת בתי גידול ים-תיכוניים ויש לה נוכחות חזקה בשפלת החוף. היא נראית יותר ויותר גם בשפלת יהודה, בישובי מרכז הנגב וערבה. ברוב אזורי התפוצה היא נראית לעיתים קרובות באזורים אורבאניים (מין צמוד אדם), ישובים, גינות נוי, חורשות ואפילו פולשת לא נדירה למגורי האדם (מרתפים, חדרי שירותים, וכו') תופעה שאינה נפוצה במין אלמנה שחורה.

אלמנה חומה פעילה בלילה ושוהה ביום במסתור מוגן; מסלעות, צינורות, גדרות, גזעי עצים, שיחים צפופים, גרוטאות, צמיגים ישנים, מתקנים שונים, או כל חלל חשוך קשה לגישה. התפוצה של המין ואפיון מקומות החיות מעידים על מין גמיש המסוגל להתאים את עצמו למגוון נישות ובתי גידול המסוגלים לספק לו את התנאים הבסיסיים של מסתור וזמינות מזון.

קן מסתור מנשר עלים שנמצא על גדר חיה בגובה מטר מעל הקרקע.

לפנות ערב יוצא העכביש לפעילות על מטווה דליל המתוחזק בקביעות. בעת סכנה נסוג העכביש למסתור ומשתדל להימנע ממגע ישיר עם טורפים או סכנה אקראית אחרת.
מטווה הקורים של הנקבה מורכב משני חלקים עיקריים; מחסה (עליון) ומטווה ציד (תחתון) המקושרים ביניהם במערכת קורים. מטווה הציד הינו מערך קורים תלת-מימדי שאינו מסודר או מאורגן באופן הנראה לעין. הוא נבנה סמוך לקרקע (כ-10 ס"מ) ומעוגן לקרקע ולנקודות עיגון צדדיות ועליונות. בחלק העליון (לעיתים מטר ואף שניים מעל הקרקע) מצוי המחסה בו שוהה העכביש בשעות היום או אליו הוא נסוג בעת סכנה. המחסה עשוי להיות סדק בחומת אבנים, חלל מוגן בעמוד או גזע נבוב או נשר עלים מודבק בקורים למעין מנהרה קטנה הממוקמת בתוך או שולי שיח. בין המחסה למטווה הציד מתוחים קורים חזקים עליהם גולש העכביש או מטפס בעת הצורך. אם העכביש מתמקם בחלל נוח הקרוב מאוד לקרקע נמצא לרוב רק את מטווה הציד ממנו נפרשים קורי גישה לתוך המחסה.

כדרך רוב מינים בסוג אלמנה חלק מהקורים במטווה הציד נפרסים אנכית לקרקע, הם דביקים וכאשר חרק הנע על הקרקע בא איתם במגע ונלכד, העכביש הממתין מעל מסתער על הקורבן, מנטרל אותו בנשיכתו הארסית ומושך אותו לחלק העליון של המטווה (למחסה אם קיים) שם הם ניזון ממנו בנחת.

נקבה צדה תיקן.

אלמנה חומה ניזונה בעיקר מחרקים פעילי קרקע כמו חיפושיות, חגבים, פשפשים וגם חרקים מעופפים כמו צרעות, זבובים ופרפראים שאיתרע מזלם להילכד בקורים הדביקים. מתועדות גם טריפות של עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים. קיים תיעוד אחד (לא מישראל) על לכידת צפרדע אילנית קטנה ומצאתי גם תיעוד מצולם על לכידת שממית בתים (ארה"ב).

בניגוד לנקבות הנשארות במקומן לאחר שהתמקמו באתר מתאים, ובו הן עוברות את כל שלבי הגידול עד לדרגת הבוגר, הרי הזכרים לאחר הגעה לבגרות מינית, עוזבים את המטווה שלהם והופכים נודדים במטרה למצוא נקבות בתולות ולהיצמד אליהן עד שהן תהיינה מוכנות לרבייה.

זכר המוצא נקבה בתולה מתנחל על המטווה שלה ושוהה בקרבתה עד להתנשלות האחרונה שלאחריה היא מוכנה לרבייה. בזמן ההמתנה הוא עשוי להצטרף (או יותר נכון להתעלק) לארוחה של הנקבה ושוהה עימה באותו מחסה.

קניבליזם מיני
מחקר התנהגותי שנערך במכון לחקר המדבר של אונ' בן-גוריון בשדה בוקר (Segoli 2008) בדק את הנושא של קניבליזם מיני (sexual cannibalism) במין אלמנה חומה ואת ההיפותזה שקניבליזם מיני הוא אסטרטגיה רבייתית של הזכר במין זה. קניבליזם מיני מהווה דוגמא קיצונית למונוגמיה טוטלית של הזכר. על פי השקפה זו הזכר, בהקריבו את עצמו לנקבה, משיג הצלחה רבייתית מרבית.
המחקר גם בחן בעקיפין את השאלה: האם לזכר כמזון יש תועלת תזונתית עבור הנקבה? העדויות מהניסוי לא הצליחו לבסס תשובה חד-משמעית והשאלה נותרה פתוחה.

נקבה במופע חום ולידה זכר הממתין לעיתוי הנכון להזדווגות.

המחקר השווה התנהגות חיזור והזדווגות של זכרים מול נקבות בתולות ונקבות שהזדווגו זה מכבר. ממצאי המחקר הראו שקניבליזם מיני במין אלמנה חומה היא תופעה שכיחה המתקיימת במהלך ההזדווגות ושהזכר יוזם את הקניבליזם בהנחת הבטן שלו מול גפי-הפה של הנקבה (תנוחת התהפכות somersault behavior). נמצא שההזדווגות ותנוחת ההתהפכות התרחשו בתדירות גבוהה יותר במפגשים עם נקבות בתולות בהשוואה למפגשים עם נקבות שאינן בתולות.

בהסתמך על מחקרים דומים בעכבישים אחרים ותדירות ההזדווגות הנמוכה יותר עם נקבות לא בתולות, מניחים שנקבות שאינן בתולות פחות אטרקטיביות לזכרים; בין והדבר יזום על ידי הנקבה הנמנעת מהזדווגות נוספת או על ידי הזכר הנמנע מתחרות זרע sperm competition (לזרע של הזכר הראשון תמיד יהיה יתרון על זרע של זכרים הבאים בתור ולכן אלה יעדיפו להיות ראשונים ולא שניים) והקרבת חייו תמורת סיכוי הפרייה נמוך יותר.

זכר מתבגר הניכר בזוג השלפוחיות בקצה הבחנינים
עד הגעתם לבגרות מתפתחים הזכרים במטווה נפרד.

תנוחת התהפכות מוכרת גם במין Latrodectus hasselti מאוסטרליה המצוי בקרבה פילוגנטית רחוקה יחסית למין אלמנה חומה (ביחס לשאר המינים בסוג). מה שמעלה את השאלה: האם התופעה התפתחה יותר מפעם אחת בסוג אלמנה?

מחזור חיים
עיקר הנתונים להלן מבוססים על מחקר שנערך בדרום אפריקה. כשבוע ויותר לאחר ההזדווגות מייצרת הנקבה פקעת ביצים אחת (קוטר כ-12 מ"מ), בממוצע של כ-10 ימים בין פקעת לפקעת (3-61 ימים), סך הכל 18-30 פקעות במהלך חייה. כך אפשר למצוא נקבה שומרת על מספר פקעות בגילאים שונים. פקעות הביצים מיוצרות על הרוב בלילה בתהליך רב-שלבי הלוקח 3-4 שעות.

גיחת אבקועים מפקעת הביצים
לפקעת הביצים מרקם חיצוני אופייני ייחודי למין הזה.

תכולת הביצים בפקעת מושפעת מאוד מתנאי הגידול. מספר הביצים נע בין עשרות בודדות לעשרות רבות. זמן הדגירה הממוצע של פקעת הוא כ-30 ימים (15-60) ומושפע מאוד מטמפרטורת הסביבה. בהגיע זמן הבקיעה מנקבים האבקועים את דופן הפקעת ומגיחים, במהלך של כמה שעות, אט אט החוצה. בשעות הראשונות לאחר הגיחה הם נשארים על מטווה האם וכעבור מספר ימים הם הולכים לדרכם. האבקועים מפיצים את עצמם בעזרת הרוח (ballooning) או נשארים בקרבת אתר הגיחה ובונים לעצמם מטווה משלהם. לעיתים אפשר למצוא נקבות צעירות שהתמקמו בסמוך או על מטווה של נקבות בוגרות, כך שאי אפשר להגדיר איפה גבול המטווה של כל אחת. נראה שהמין הזה מגלה סובלנות לפרטים אחרים מאותו המין.

במהלך גידולן מתנשלות הנקבות כ 7 פעמים והן מגיעות לבגרות לאחר כ-24 שבועות. הזכרים מתנשלים רק כ-3 פעמים ומגיעים לבגרות לאחר כ-5 וחצי שבועות.

תוחלת החיים של העכבישים מושפעת מגורמים רבים אבל אם נתעלם מסכנות הטריפה, רעב, טפילים ומחלות נראה שהמין הזה מאריך חיים. נמצא שנקבות לא בתולות חיות 410-570 ימים. לעומתן נקבות שלא הזדווגו מעולם חיו הרבה פחות, רק 243-349 ימים. הזכרים מאריכים חיים הרבה פחות וזכר מזווג חי כ-70 ימים בהשוואה לזכר בתול החי רק כ-50 ימים. החוקרים מניחים שלפעילות המינית השפעה רבה על תוחלת חיים ארוכה של פרטים מזווגים. לפחות אם אתה עכביש.

לאחר הגיחה מהפקעת מתגודדים האבקועים ונשארים בסמוך לאם מספר ימים.

לא ברור מתי חדרה האלמנה החומה לישראל, לאחרונה מגלה המין מגמת התפשטות לאזורים חדשים, אולי בעקבות יצירת תנאי מחייה נוחים בעקבות התפתחות ההתיישבות הכפרית צמודת הקרקע עם גינון מפותח ותנאי אקלים נוחים יותר - מגמת התחממות כללית.

נשיכת אלמנה חומה כואבת מאוד, אבל עבור אדם בריא היא אינה נחשבת כמסכנת חיים. אלמנה חומה נחשבת למין לא אגרסיבי, ביישן וארסו פחות מסוכן מהאלמנה השחורה. ביחס לתפוצה הקוסמופוליטית הרחבה, תיעוד מקרי הנשיכה מועט למדי ובכל המקרים מדובר על פגיעה מקומית החולפת לאחר מספר שעות. רוב מקרי הנשיכה המתועדים בעולם אירעו בגפיים העליונות, מה שעשוי להעיד על דפוס המפגשים עם העכביש בעקבות שליחת ידיים לא מבוקרת למקומות נסתרים, חשוכים וכו' והאפשרות להימנע ממפגשים כאלה במחשבה תחילה.

אלמנה חומה מהווה דוגמא למין המצליח לשגשג למרות ואולי בזכות הקרבה לאדם. למרות חשיבותו הרפואית הוא אינו מהווה בעיה משמעותית בהשוואה למינים ארסיים אחרים והוא יכול להוות מין חשוב עם פוטנציאל למחקרים אקדמיים שונים בתחומי הרפואה, אקולוגיה ועוד.
 
מקורות נבחרים:
Founa Palaestina, Arachnida III: Araneae: Theridiidae, Gershom Levy, 1998
Sexual Cannibalism in the Brown Widow Spider (Latrodectus geometricus), Michal Segoli, Ruthie Arieli, Petra Sierwald, Ally R. Harari1, Yael Lubin, Ethology, Volume 114, Issue 3, pages 279–286, March 2008
Natural history observation of the Brown Widow Spider, Latrodectus geometricus (araneae: theridiidae) Audrey Heeres, 1991
Envenomation caused by Latrodectus geometricus in São Paulo state, Brazil: a case report
Spiders of North America: An Identification Manual, D. Ubick (Author), P. Paquin (Author), P.E. Cushing (Author), V. Roth (Author)

1 תגובות לכתבה
1. בקשר לסוג הטרף של אלמנה חומה דוד (משתמש/ת אנונימי/ת) 2017/09/02 00:41
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות