ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
25.09.2014 (01:02)
insectour
 Cyclosa sierrae, נקבה ממתינה בלב המטווה.
משפחת הגלגלניים Araneidae נחשבת לשלישית בגודלה בקרב משפחות העכבישאים. היא מונה למעלה מ־3000 מינים הנחלקים לכ־177 סוגים הפזורים בתפוצה קוסמופוליטית רחבה. זו משפחה מגוונת מאוד בצורות גוף, צבעים, גדלים, התנהגות ובתי גידול. רוב המינים בונים רשתות ציד גלגליות ומכאן שם המשפחה העברי. שם המשפחה המדעי נגזר מלטינית aranea = עכביש. השם Araneae משמש גם כשם לכל סידרת העכבישאים.

בישראל מוכרים במשפחת הגלגלניים למעלה מ־40 מינים, חלקם נפוצים מאוד, חלקם נדירים. בשלהי החורף - תחילת האביב ניתן למצוא בשדות מינים האופייניים לאביב, רובם קטנים ונחבאים אל העשבים. יש בהם החובבים בתי גידול שטופי השמש, אחרים ימַצְאוּ בעיקר בבתי גידול מוצלים, בצל שיחים או בחורשים מוצלים.

רשומה זו עוסקת בסוג חוגית, אחד הסוגים היותר נפוצים והפחות נראים. בעונות החמות אפשר למצוא פרטים מתבגרים ובוגרים (אורך גוף 7-4 מ"מ) על רשתות גלגל קטנות (קוטר 15-10 ס"מ) ולכן קל יחסית לראות אותם.

בסוג חוגית Cyclosa תוארו עד כה כ־180 מינים, בעיקר מהאזורים הטרופיים של אסיה ואמריקה. בישראל תוארו עד כה 2 מינים החופפים בתפוצתם באזורים אחדים, עוד מספר קטן של מינים ממתינים להגדרה; ראו גם בקטלוג.

חוגית סיירה Cyclosa sierrae הוא המין הנפוץ מבין השניים. למין תפוצה המשתרעת מפורטוגל ועד לארצות הבלקן והקווקז, יוון ולבנון (לא מוכר בטורקיה, מעניין). בישראל הוא מתועד ממרבית האזור הים־תיכוני (לאורך מישור החוף, שפלת והרי יהודה, הגליל ורמת הגולן) ואנו נחשבים לגבול התפוצה העולמי הדרומי.

בדרום מצויה החוגית המדברית Cyclosa deserticola. מין קטן יותר שתפוצתו נתונה לאורך הבקע הסורי־אפריקאי, הנגב, סיני ומצרים. הוא חודר צפונה לאורך שפלת החוף ומצוי בחולות החוף ובגינות נוי ציבוריות של ערי החוף.
 
Cyclosa deserticola, נקבה אדמונית נחה על סטבילמנטה עגולה.
 
שמה המדעי של Cyclosa sierrae נגזר מתוך שני מאפיינים ברורים: שם הסוג מבטא את תצורת רשת הציד הגלגלית. שם המין נגזר מהשפה הספרדית ופירושו תצורת 'שן מסור' (מכאן גם שמם של רכסי ה'סיירה' השונים בעולם, המזכירים רכס ארוך ומשונן), תיאור נובע ככל הנראה מהבליטה הקונית המצויה בקצה הבטן (תפקודה לא ידוע). שם הסוג העברי 'חוגית' עוקב אחר המשמעות של שם הסוג המדעי.

עכבישי חוגית מגלים העדפה לבתי גידול מוצלים, שם הם בונים רשתות גלגל עדינות ואנכיות (אופייני לציד חרקים מעופפים), בחסות עשבייה נמוכה, על ומתחת לשיחים בינוניים ולעיתים גם בין ענפי עצים (2-1 מטרים מעל הקרקע). בעונת האביב אפשר למצוא את רשתות הגלגל שלהם גם בין גבעולים יבשים של חד־שנתיים גבוהים ששרדו משנה קודמת. בתי גידול כאלה מצויים בחורשים פתוחים, יערות קק"ל ובשוליהם וגם בגינות נוי ציבוריות ופרטיות.

חוגית מדברית נוטה להימצא על שיחים נמוכים או בצילם. נראה שהוא נרתע פחות מאזורים חשופים לשמש. בחולות החוף מצאתי אותן בצל רתמים או על לענה חד־זרעית ובאזור האורבאני בגינות נוי על צמחים שונים בצל ובשמש.

עכבישי חוגית מגיעים אפילו לאדניות בקומות עליונות של בתי מגורים. פרטים צעירים נעזרים ברוח להפצה. הם אינם מסוכנים לאדם ונחשבים לאורחים רצויים המסייעים בהדברת מזיקים מעופפים קטנים.

 
חוגית סיירה, נקבה נחה במרכז סטבילמנטה מאורכת.
 
על רוב נמצא את עכבישי החוגית נחים במרכז הרשת, נטמעים במערך קורים מעובה (סטבילימנטה) השזור בבליל של שיירי מזון, פסולת צמחית ולעיתים פקעות ביצים (לא במינים המקומיים). בחוגית סיירה הסטבילימנטה צרה ונמתחת על ציר אנכי לקרקע. בחוגית מדברית (לפחות בפרטים של אזור החוף) הסטבילימנטה עשויה להיות גם ספירלית (ראו תמונה), תצורה האופיינית לחלק מהמינים הטרופיים.

להגנה מסתמכת החוגית על הסוואה מעולה ברקע הסטבילימנטה, כאשר החוגית חשה בהפרעה היא נעה במהירות לענף סמוך או לתוך העשבייה וממתינה שהסכנה תחלוף ואז היא חוזרת לרשת. הרשת מתוחזקת מדי יום. במידת הצורך נבנית מחדש או מתבצע חידוש של הקורים הדביקים.

נקבות בוגרות אפשר למצוא על רשתות בעיקר באביב וגם בקיץ ובסתיו. את הזכרים מוצאים באביב ובקיץ על רשתות או בשוטטות בחיפוש אחר נקבות. לעיתים זכרים בונים רשת קטנה בסמוך לנקבה בתולה ומשגיחים עליה ממתחרים. פקעות ביצים מוצאים כבר בשלהי האביב ועד הסתיו. בחוגית סיירה וחוגית מדברית פקעת הביצים נתלית על ענף בסמוך לרשת הציד, אך לא עליה. צורתה כדורית (1 ס"מ) וצבעה צהבהב.
 
פקעת ביצים אופיינית למינים המקומיים.
 
מחקר מעניין שנעשה על מין דומה, Cyclosa conica, המצוי באירופה, בדק האם סטבילימנטה אצל החוגית משפרת את אחוזי הלכידה של חרקים. המחקר בדק השפעות של מיקום המטווה, גודלו וקיומו ומצבה של הסטבילימנטה על כמות הלכידה.

תוצאות המחקר הראו שרשתות המעוטרות בסטבילימנטה השזורה בשיירי ציד לכדו משמעותית (150%) יותר חרקים. יתרה מזאת. רשתות מעוטרות נמצאו קטנות יותר (19%) מרשתות בהשוואה לרשתות ללא סטבילימנטה או פחות מעוטרות. נמצא גם שמיקום הרשת לא השפיע על אחוזי הלכידה.

מסקנות המחקר היו שלסטבילימנטה השפעה מכרעת על אחוז הלכידה ולמיקום וגודל הרשת השפעה קטנה בהרבה. מחקר זה עשוי להסביר תצפית של חוקר אחר שמצא שהחוגית עשויה להעביר סטבילימנטה שזורה בשיירי ציד מרשת ישנה לרשת חדשה המוקמת באותו אתר. נראה שההשקעה האנרגטית ביצירת סטבילימנטה 'מוצלחת' גדולה למדי ולכן כדי לנסות למחזר סטבילימנטה קיימת מאשר לייצר כזו מחדש.
 
זכר של Cyclosa sierrae, נמצא משוטט על שיח רותם.
 
מחקר אחר שנעשה על מינים אחרים של חוגית, הסיק מסקנות די הפוכות. במחקר זה השוו אחוזי לכידה בין רשתות אמיתיות למודלים מלאכותיים. הממצאים לא הראו העדפת לכידה לאף מודל, אמיתי או מלאכותי. אדרבה, בהשוואת אחוזי לכידה ברשת עם מודל של עכביש (ללא סטבילימנטה) מול רשת עם מודל של סטבילימנטה (ללא עכביש), זכה המודל הראשון ביותר אחוזי לכידה. המחקר מציע שהסטבילימנטה אומנם פוגעת באחוזי לכידה אבל עשויה להקטין את אחוזי הטריפה של העכביש הנטמע ברקע הפסולת השזורה בקורים.

תמיכה בהשערה זו מגיעה ממחקר נוסף שבדק את משיכת הטרף של הסטבילימנטה ותיאורית ההגנה של Cyclosa confusa מול צרעה מהמין Vespa affinis. הממצא המעניין הוא שכמות התקיפות על עכביש הנח על סטבילימנטה המעוטרת בפסולת, הייתה גדולה יותר מכמות התקיפות על עכביש ברשת ללא סטבילימנטה. מאידך אחוזי ההצלחה של הצרעות באיתור העכביש היו נמוכים יותר כאשר העכביש היה מוסווה, בשעה שעכבישים לא מוסווים נטרפו כולם.

בדיקה ספקטראלית הראתה שהעכביש והרקע שלו נראים זהים בעיני הצרעות. המסקנה במחקר זה הייתה שאין לסטבילימנטה מעוטרת השפעה על לכידת הטרף אבל היא מצמצמת משמעותית את הטריפה על ידי הצרעה. על פי מחקרים נוספים נראה שצרעות הן אחת האויבות המשמעותיות של הסוג הזה.

הסוג חוגית משמש נשוא למחקרים רבים, חלקם עוסק באופן ישיר בתפקודי הסטבילימטנה. הסתירות לכאורה בין המחקרים השונים מדגימות לנו את הקושי ומורכבות הרבה בהבנת התנהגות בעלי־חיים, כל שכן כאשר מנסים להשליך מסקנות ממין אחד למין אחר, דומה ככל שיהיה. בל נשכח שגם הבנת התנהגות הנטרף או הטורפים של נשוא המחקר חשובה לא פחות להבנת מודל ההתנהגות כולו, צד שלא תמיד מתבטא במחקרים מהסוג זה.

להערכתי הצנועה, תפקוד הסטבילימנטה במינים השונים של הסוג חוגית משתנה כתלות באורח החיים של המין, גיל, תפוצה ואולי גם עונות השנה.
 
מקורות נבחרים:
25.09.2014 (01:02)
insectour
 Cyclosa sierrae, נקבה ממתינה בלב המטווה.
משפחת הגלגלניים Araneidae נחשבת לשלישית בגודלה בקרב משפחות העכבישאים. היא מונה למעלה מ־3000 מינים הנחלקים לכ־177 סוגים הפזורים בתפוצה קוסמופוליטית רחבה. זו משפחה מגוונת מאוד בצורות גוף, צבעים, גדלים, התנהגות ובתי גידול. רוב המינים בונים רשתות ציד גלגליות ומכאן שם המשפחה העברי. שם המשפחה המדעי נגזר מלטינית aranea = עכביש. השם Araneae משמש גם כשם לכל סידרת העכבישאים.

בישראל מוכרים במשפחת הגלגלניים למעלה מ־40 מינים, חלקם נפוצים מאוד, חלקם נדירים. בשלהי החורף - תחילת האביב ניתן למצוא בשדות מינים האופייניים לאביב, רובם קטנים ונחבאים אל העשבים. יש בהם החובבים בתי גידול שטופי השמש, אחרים ימַצְאוּ בעיקר בבתי גידול מוצלים, בצל שיחים או בחורשים מוצלים.

רשומה זו עוסקת בסוג חוגית, אחד הסוגים היותר נפוצים והפחות נראים. בעונות החמות אפשר למצוא פרטים מתבגרים ובוגרים (אורך גוף 7-4 מ"מ) על רשתות גלגל קטנות (קוטר 15-10 ס"מ) ולכן קל יחסית לראות אותם.

בסוג חוגית Cyclosa תוארו עד כה כ־180 מינים, בעיקר מהאזורים הטרופיים של אסיה ואמריקה. בישראל תוארו עד כה 2 מינים החופפים בתפוצתם באזורים אחדים, עוד מספר קטן של מינים ממתינים להגדרה; ראו גם בקטלוג.

חוגית סיירה Cyclosa sierrae הוא המין הנפוץ מבין השניים. למין תפוצה המשתרעת מפורטוגל ועד לארצות הבלקן והקווקז, יוון ולבנון (לא מוכר בטורקיה, מעניין). בישראל הוא מתועד ממרבית האזור הים־תיכוני (לאורך מישור החוף, שפלת והרי יהודה, הגליל ורמת הגולן) ואנו נחשבים לגבול התפוצה העולמי הדרומי.

בדרום מצויה החוגית המדברית Cyclosa deserticola. מין קטן יותר שתפוצתו נתונה לאורך הבקע הסורי־אפריקאי, הנגב, סיני ומצרים. הוא חודר צפונה לאורך שפלת החוף ומצוי בחולות החוף ובגינות נוי ציבוריות של ערי החוף.
 
Cyclosa deserticola, נקבה אדמונית נחה על סטבילמנטה עגולה.
 
שמה המדעי של Cyclosa sierrae נגזר מתוך שני מאפיינים ברורים: שם הסוג מבטא את תצורת רשת הציד הגלגלית. שם המין נגזר מהשפה הספרדית ופירושו תצורת 'שן מסור' (מכאן גם שמם של רכסי ה'סיירה' השונים בעולם, המזכירים רכס ארוך ומשונן), תיאור נובע ככל הנראה מהבליטה הקונית המצויה בקצה הבטן (תפקודה לא ידוע). שם הסוג העברי 'חוגית' עוקב אחר המשמעות של שם הסוג המדעי.

עכבישי חוגית מגלים העדפה לבתי גידול מוצלים, שם הם בונים רשתות גלגל עדינות ואנכיות (אופייני לציד חרקים מעופפים), בחסות עשבייה נמוכה, על ומתחת לשיחים בינוניים ולעיתים גם בין ענפי עצים (2-1 מטרים מעל הקרקע). בעונת האביב אפשר למצוא את רשתות הגלגל שלהם גם בין גבעולים יבשים של חד־שנתיים גבוהים ששרדו משנה קודמת. בתי גידול כאלה מצויים בחורשים פתוחים, יערות קק"ל ובשוליהם וגם בגינות נוי ציבוריות ופרטיות.

חוגית מדברית נוטה להימצא על שיחים נמוכים או בצילם. נראה שהוא נרתע פחות מאזורים חשופים לשמש. בחולות החוף מצאתי אותן בצל רתמים או על לענה חד־זרעית ובאזור האורבאני בגינות נוי על צמחים שונים בצל ובשמש.

עכבישי חוגית מגיעים אפילו לאדניות בקומות עליונות של בתי מגורים. פרטים צעירים נעזרים ברוח להפצה. הם אינם מסוכנים לאדם ונחשבים לאורחים רצויים המסייעים בהדברת מזיקים מעופפים קטנים.

 
חוגית סיירה, נקבה נחה במרכז סטבילמנטה מאורכת.
 
על רוב נמצא את עכבישי החוגית נחים במרכז הרשת, נטמעים במערך קורים מעובה (סטבילימנטה) השזור בבליל של שיירי מזון, פסולת צמחית ולעיתים פקעות ביצים (לא במינים המקומיים). בחוגית סיירה הסטבילימנטה צרה ונמתחת על ציר אנכי לקרקע. בחוגית מדברית (לפחות בפרטים של אזור החוף) הסטבילימנטה עשויה להיות גם ספירלית (ראו תמונה), תצורה האופיינית לחלק מהמינים הטרופיים.

להגנה מסתמכת החוגית על הסוואה מעולה ברקע הסטבילימנטה, כאשר החוגית חשה בהפרעה היא נעה במהירות לענף סמוך או לתוך העשבייה וממתינה שהסכנה תחלוף ואז היא חוזרת לרשת. הרשת מתוחזקת מדי יום. במידת הצורך נבנית מחדש או מתבצע חידוש של הקורים הדביקים.

נקבות בוגרות אפשר למצוא על רשתות בעיקר באביב וגם בקיץ ובסתיו. את הזכרים מוצאים באביב ובקיץ על רשתות או בשוטטות בחיפוש אחר נקבות. לעיתים זכרים בונים רשת קטנה בסמוך לנקבה בתולה ומשגיחים עליה ממתחרים. פקעות ביצים מוצאים כבר בשלהי האביב ועד הסתיו. בחוגית סיירה וחוגית מדברית פקעת הביצים נתלית על ענף בסמוך לרשת הציד, אך לא עליה. צורתה כדורית (1 ס"מ) וצבעה צהבהב.
 
פקעת ביצים אופיינית למינים המקומיים.
 
מחקר מעניין שנעשה על מין דומה, Cyclosa conica, המצוי באירופה, בדק האם סטבילימנטה אצל החוגית משפרת את אחוזי הלכידה של חרקים. המחקר בדק השפעות של מיקום המטווה, גודלו וקיומו ומצבה של הסטבילימנטה על כמות הלכידה.

תוצאות המחקר הראו שרשתות המעוטרות בסטבילימנטה השזורה בשיירי ציד לכדו משמעותית (150%) יותר חרקים. יתרה מזאת. רשתות מעוטרות נמצאו קטנות יותר (19%) מרשתות בהשוואה לרשתות ללא סטבילימנטה או פחות מעוטרות. נמצא גם שמיקום הרשת לא השפיע על אחוזי הלכידה.

מסקנות המחקר היו שלסטבילימנטה השפעה מכרעת על אחוז הלכידה ולמיקום וגודל הרשת השפעה קטנה בהרבה. מחקר זה עשוי להסביר תצפית של חוקר אחר שמצא שהחוגית עשויה להעביר סטבילימנטה שזורה בשיירי ציד מרשת ישנה לרשת חדשה המוקמת באותו אתר. נראה שההשקעה האנרגטית ביצירת סטבילימנטה 'מוצלחת' גדולה למדי ולכן כדי לנסות למחזר סטבילימנטה קיימת מאשר לייצר כזו מחדש.
 
זכר של Cyclosa sierrae, נמצא משוטט על שיח רותם.
 
מחקר אחר שנעשה על מינים אחרים של חוגית, הסיק מסקנות די הפוכות. במחקר זה השוו אחוזי לכידה בין רשתות אמיתיות למודלים מלאכותיים. הממצאים לא הראו העדפת לכידה לאף מודל, אמיתי או מלאכותי. אדרבה, בהשוואת אחוזי לכידה ברשת עם מודל של עכביש (ללא סטבילימנטה) מול רשת עם מודל של סטבילימנטה (ללא עכביש), זכה המודל הראשון ביותר אחוזי לכידה. המחקר מציע שהסטבילימנטה אומנם פוגעת באחוזי לכידה אבל עשויה להקטין את אחוזי הטריפה של העכביש הנטמע ברקע הפסולת השזורה בקורים.

תמיכה בהשערה זו מגיעה ממחקר נוסף שבדק את משיכת הטרף של הסטבילימנטה ותיאורית ההגנה של Cyclosa confusa מול צרעה מהמין Vespa affinis. הממצא המעניין הוא שכמות התקיפות על עכביש הנח על סטבילימנטה המעוטרת בפסולת, הייתה גדולה יותר מכמות התקיפות על עכביש ברשת ללא סטבילימנטה. מאידך אחוזי ההצלחה של הצרעות באיתור העכביש היו נמוכים יותר כאשר העכביש היה מוסווה, בשעה שעכבישים לא מוסווים נטרפו כולם.

בדיקה ספקטראלית הראתה שהעכביש והרקע שלו נראים זהים בעיני הצרעות. המסקנה במחקר זה הייתה שאין לסטבילימנטה מעוטרת השפעה על לכידת הטרף אבל היא מצמצמת משמעותית את הטריפה על ידי הצרעה. על פי מחקרים נוספים נראה שצרעות הן אחת האויבות המשמעותיות של הסוג הזה.

הסוג חוגית משמש נשוא למחקרים רבים, חלקם עוסק באופן ישיר בתפקודי הסטבילימטנה. הסתירות לכאורה בין המחקרים השונים מדגימות לנו את הקושי ומורכבות הרבה בהבנת התנהגות בעלי־חיים, כל שכן כאשר מנסים להשליך מסקנות ממין אחד למין אחר, דומה ככל שיהיה. בל נשכח שגם הבנת התנהגות הנטרף או הטורפים של נשוא המחקר חשובה לא פחות להבנת מודל ההתנהגות כולו, צד שלא תמיד מתבטא במחקרים מהסוג זה.

להערכתי הצנועה, תפקוד הסטבילימנטה במינים השונים של הסוג חוגית משתנה כתלות באורח החיים של המין, גיל, תפוצה ואולי גם עונות השנה.
 
מקורות נבחרים:
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק