ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>עכבישים>עכבישים - קרצביש נדיר
insectour
בתחילת השבוע השלישי של יולי 2010, בצהרי יום, אני מקבל שיחת טלפון, מפתיעה משהו, מדר' דני סימון (המחלקה האנטומולוגית אוני' ת"א) ואיתה הזמנה לצלם עכביש. נו, עכביש, מה כל כך מיוחד בעכביש ששווה שיחת טלפון בהולה.

העכביש התגלה על ידי חובב סחלבים בשם עודד שמצא אותו על עץ בגינת חצר בפרדס-חנה ולמראה העכביש המוזר פונה האחרון לידידו דני סימון בניסיון לזהות את הברנש. תיאור העכביש לא משאיר ספק לגבי הזהות, האם מדובר באחד מהנדירים בעכבישי ישראל? דני פונה אלי בהצעה לצלם את העכביש ועל הדרך לאמת את הזיהוי.

למשמע ההצעה וזהות העכביש איני מהסס לשנייה ומשיב בחיוב. לאחר תיאום טלפוני עם עודד והמתנה מרגשת של כמה שעות, אני מגיע בערב לביתו שבשרון, שומע על נסיבות המציאה ושמח לאשש את הסברה שאכן מדובר בגביע הקדוש. ולמרות שאני רואה את המין הזה לראשונה בחיי, אין ספק שמדובר באחד והמיוחד, מהעכבישים היותר מוזרים והנדירים בפאונת העכבישים של ישראל ושמו, המממ... בעצם אין לו שם רשמי. בפי המכירים הוא מכונה "קרצביש נדיר", כינוי שניתן לו בספרות לפני שנים רבות על ידי פנחס אמיתי, חוקר עכבישים מיוחד ונדיר בפני עצמו.
לאחר הרהור בדבר, אספתי אלי את העכביש, שהסתבר כנקבה, לא משהו שאני עושה בדרך כלל, במטרה לנסות ללמוד כמה שיותר על העכביש המיוחד הזה שכה מעט ידוע עליו בטבע.
 
קרצביש נדיר בתנוחת מנוחה אופיינית

אז מי זה אותו קרצביש נדיר? ומדוע הוא מעניין אותנו כל כך? ומה בכלל אנו יודעים עליו?

קרצביש נדיר Cyrtarachne ixoides הוא עכביש קטן 4-6 מ"מ (הנקבה, הזכר קטן פי שניים) המשתייך למשפחת הגלגלניים Araneidae. מישראל נכון לתאריך 2010 היו מוכרים 4 דיווחים מהימנים על העכביש הזה, כולל האיסוף הנוכחי. כולם מאזור השרון, כולם מעונת הקיץ, כל הפרטים זוהו כנקבות.
עדכון: מאז מועד הפרסום הראשון של הרשומה ועד לשלהי אביב 2018, נמצאו ותועדו פרטים נוספים בהם גם זכרים, החל מדרום הכרמל, השרון ועד אזור ראשון לציון ופתח-תקווה.

המין שלנו הוא הנציג היחידי מהסוג באגן הים-התיכון. ידוע מאתרים ספורים, בעיקר לאורך קו החוף הים תיכוני ונחשב לנדיר ברוב אזור התפוצה. מוכר בתפוצה מקוטעת וכתמית מאלג'יריה, פורטוגל, ספרד, דרום צרפת, קורסיקה, איטליה, סרדיניה, קרואטיה, יוון, כרתים, ישראל, טורקיה גיאורגיה ומדגסקר. מרבית המינים הנוספים בסוג הזה מוכרים רק מהאזורים הטרופיים של אפריקה אסיה ואוסטרליה.
בית הגידול האופייני למין זה, כפי שמשתמע מתצפיות בישראל ואירופה מתאפיין בשיחים נמוכים, גפנים, פרדסי הדרים או עשביה גבוהה (דגנים).

המידע על הביולוגיה והאקולוגיה של Cyrtarachne ixoides מועט ביותר. מרבית המידע הזמין עבורי מתייחס כללית לסוג או למינים אחרים מהאזורים הטרופיים. עיקר המידע הנוגע למין בישראל מקורו במאמר טקסונומי של דר' גרשֹם לוי ז"ל משנת 1997. למרות דלילות המידע אפשר לקבל איפיון ראשוני על המין המסתורי הזה. עיקר ההיתייחסות היא לנקבה שעל הרוב היא הנראית לעין, את הזכרים כמעט ולא מוצאים ורואים.

המינים בסוג ניכרים במראה מיוחד השונה מאוד משאר הגלגלניים. במבט ראשון קשה להבחין בכלל שמדובר בעכביש. לעין בלתי מנוסה הוא נראה לכל היותר כגוש לשלשת זעיר של ציפור המתייבש על עלה או ענף. בזמן מנוחה מכנס העכביש את רגליו מתחת לבטן ורק מבט בוחן יכול אולי להבחין שמדובר בעצם בבעל חיים.

כדי לבסס את ההונאה מקפיד העכביש לא לנוע ממקומו אלא עם מזיזים אותו בכוח. פעמים רבות הוא נוהג לנוח על הצד הגלוי של עלה, לעיתים מתחתיו, נצמד למצע בעזרת שטיח קורים קטן שהוא טווה תחתיו.

הסוג נחשב כפעיל לילה המבלה את שעות האור במנוחה על צמחים. כדרך מרבית הגלגלניים סוג זה טווה רשתות ציד המתוחות בין כמה ענפים. בדומה לגלגלניים פעילי לילה גם בסוג הזה העכביש מפרק את הרשת בבוקר (ככל הנראה אוכל אותה - מיחזור חלבונים). לפי הספרות, הרשת האופיינית נפרשת אופקית ולא אנכית כבמרבית הגלגלניים.

אחת הסיבות שהקרצביש נלקח למעקב הייתה לנסות להבין מתי וכיצד הוא בונה את המטווה, מה שאולי יוכל לסייע לאתר פרטים נוספים בשדה. לשם כך העמדתי עבורו ענף מסועף שנחתך מעץ חושוש זקן, בתקווה שהעכבישה תרגיש בנוח ותסתגל מהר לשינוי.

על פי הספרות רשתות של עכבישים מהסוג Cyrtarachne מתאפיינות בקוטר קטן ודלילות אופיינית בה הקורים הספירליים מרווחים מאוד, אחוזים בקורים הרדיאליים בקשרים חלשים יחסית והם דביקים מאוד. אחד המחקרים מצא שבניגוד לרשתות של גלגלניים בגודל דומה, הקורים של סוג זה מגלים כוח הקריעה גבוה מהמצופה. תכונות אלה העלו את הסברה שמדובר בהתאמה לציד של עשים מעופפים.

לצערי העכבישה לא עמדה בכל הציפיות. במשך כעשרה ימים שהפרט היה ברשותי הקרצביש אכן מתח קורים, אולם לא הצלחתי להבחין בכל מבנה מסודר או דמוי גלגל כלשהו. נראה שהקורים נמתחו גם אנכית וגם אופקית, בדלילות גדולה וללא סדר שניתן לאפיין. העכביש מיקם את עצמו על אחד הקורים המתוחים אופקית והמתין שם כל שעות הלילה וחזר למנוחה שעות ספורות לאחר שהפציע היום.

לדאבוני לאחר כעשרה ימים, בבוקרו של יום נמצא העכבישה מתה, תלויה על אותו קור עליו בילתה לילה קודם. לא ברורה סיבת המוות, אולי זיקנה אולי אחרת. אך גם לעכביש מת יש ערך מדעי והוא העובר לאחר זמן לאוסף הלאומי לשם מחקר עתידי.

גם לאחר התצפית הזו עדין רב הנסתר על הנגלה. ואחת השאלות המהותיות היא עד כמה באמת עכביש זה נדיר. נדירות של בעל חיים נקבעת על רוב על בסיס שקלול של תצפיות או איסוף פרטים: מספרם, תדירותם ופיזורם בשטח. בהתייחס למספר התצפיות מהארץ, ניתן לכאורה להגדיר את המין הזה נדיר אבל לאור המאפיינים של המין שהוזכרו בתחילה; הסוואה מעולה, פעילות לילה, מטווה קטן וכו', אין זה מפתיע שלא מוצאים אותו מכיוון שהוא פשוט יעיל מאוד בהתחמקות. יתכן ודרישות אקולוגיות ייחודיות גוררות תפוצה מקוטעת, וזה לא מפתיע לאור השינויים הניכרים שעבר אזור החוף בארץ וגם באגן הים התיכון כולו במאה השנים האחרונות.
 
קרצביש נדיר - זכר. גודל הזכר הבוגר כשני מלימטרים.
מקרוב ניתן לראות את המראה הייחודי של הבטן השונה מכל שאר העכבישים בישראל.

בחינה סטטיסטית של התצפיות במין באירופה כפי שמשתקף מאתרים שונים ברשת, מראה לכאורה על גידול הולך ועולה בתיעוד כתוב ומצולם, כולל מצד חובבים וצלמים הנתקלים בו באקראי. יתכן וחשיפה מקומית של המין תסייע לשפר את המודעות כלפיו בישראל ותעודד תיעוד תצפיות כתובות ומצולמות מכל אחד שמעיד על עצמו כסקרן. הבנה טובה יותר של בית הגידול המועדף על המין הזה והדרישות האקולוגיות שלו תוכל לסייע בעתיד, אולי, בשימור בתי גידול שהם גם חשובים למין זה.
 
מקורות נבחרים:
Twelve genera of orb-weaver spiders (Araneae, Araneidae) from Israel. Levy G. (1997). Isr J Zool 43: 311-365
Evidence against Moth Attraction by Cyrtarachne, a Genus Related to Bolas Spiders, Tadashi Miyashita; Yoshitaka Sakamaki ; Akira Shinkai, (2001) Acta Arachnologica 50(1): 1-4
insectour
בתחילת השבוע השלישי של יולי 2010, בצהרי יום, אני מקבל שיחת טלפון, מפתיעה משהו, מדר' דני סימון (המחלקה האנטומולוגית אוני' ת"א) ואיתה הזמנה לצלם עכביש. נו, עכביש, מה כל כך מיוחד בעכביש ששווה שיחת טלפון בהולה.

העכביש התגלה על ידי חובב סחלבים בשם עודד שמצא אותו על עץ בגינת חצר בפרדס-חנה ולמראה העכביש המוזר פונה האחרון לידידו דני סימון בניסיון לזהות את הברנש. תיאור העכביש לא משאיר ספק לגבי הזהות, האם מדובר באחד מהנדירים בעכבישי ישראל? דני פונה אלי בהצעה לצלם את העכביש ועל הדרך לאמת את הזיהוי.

למשמע ההצעה וזהות העכביש איני מהסס לשנייה ומשיב בחיוב. לאחר תיאום טלפוני עם עודד והמתנה מרגשת של כמה שעות, אני מגיע בערב לביתו שבשרון, שומע על נסיבות המציאה ושמח לאשש את הסברה שאכן מדובר בגביע הקדוש. ולמרות שאני רואה את המין הזה לראשונה בחיי, אין ספק שמדובר באחד והמיוחד, מהעכבישים היותר מוזרים והנדירים בפאונת העכבישים של ישראל ושמו, המממ... בעצם אין לו שם רשמי. בפי המכירים הוא מכונה "קרצביש נדיר", כינוי שניתן לו בספרות לפני שנים רבות על ידי פנחס אמיתי, חוקר עכבישים מיוחד ונדיר בפני עצמו.
לאחר הרהור בדבר, אספתי אלי את העכביש, שהסתבר כנקבה, לא משהו שאני עושה בדרך כלל, במטרה לנסות ללמוד כמה שיותר על העכביש המיוחד הזה שכה מעט ידוע עליו בטבע.
 
קרצביש נדיר בתנוחת מנוחה אופיינית

אז מי זה אותו קרצביש נדיר? ומדוע הוא מעניין אותנו כל כך? ומה בכלל אנו יודעים עליו?

קרצביש נדיר Cyrtarachne ixoides הוא עכביש קטן 4-6 מ"מ (הנקבה, הזכר קטן פי שניים) המשתייך למשפחת הגלגלניים Araneidae. מישראל נכון לתאריך 2010 היו מוכרים 4 דיווחים מהימנים על העכביש הזה, כולל האיסוף הנוכחי. כולם מאזור השרון, כולם מעונת הקיץ, כל הפרטים זוהו כנקבות.
עדכון: מאז מועד הפרסום הראשון של הרשומה ועד לשלהי אביב 2018, נמצאו ותועדו פרטים נוספים בהם גם זכרים, החל מדרום הכרמל, השרון ועד אזור ראשון לציון ופתח-תקווה.

המין שלנו הוא הנציג היחידי מהסוג באגן הים-התיכון. ידוע מאתרים ספורים, בעיקר לאורך קו החוף הים תיכוני ונחשב לנדיר ברוב אזור התפוצה. מוכר בתפוצה מקוטעת וכתמית מאלג'יריה, פורטוגל, ספרד, דרום צרפת, קורסיקה, איטליה, סרדיניה, קרואטיה, יוון, כרתים, ישראל, טורקיה גיאורגיה ומדגסקר. מרבית המינים הנוספים בסוג הזה מוכרים רק מהאזורים הטרופיים של אפריקה אסיה ואוסטרליה.
בית הגידול האופייני למין זה, כפי שמשתמע מתצפיות בישראל ואירופה מתאפיין בשיחים נמוכים, גפנים, פרדסי הדרים או עשביה גבוהה (דגנים).

המידע על הביולוגיה והאקולוגיה של Cyrtarachne ixoides מועט ביותר. מרבית המידע הזמין עבורי מתייחס כללית לסוג או למינים אחרים מהאזורים הטרופיים. עיקר המידע הנוגע למין בישראל מקורו במאמר טקסונומי של דר' גרשֹם לוי ז"ל משנת 1997. למרות דלילות המידע אפשר לקבל איפיון ראשוני על המין המסתורי הזה. עיקר ההיתייחסות היא לנקבה שעל הרוב היא הנראית לעין, את הזכרים כמעט ולא מוצאים ורואים.

המינים בסוג ניכרים במראה מיוחד השונה מאוד משאר הגלגלניים. במבט ראשון קשה להבחין בכלל שמדובר בעכביש. לעין בלתי מנוסה הוא נראה לכל היותר כגוש לשלשת זעיר של ציפור המתייבש על עלה או ענף. בזמן מנוחה מכנס העכביש את רגליו מתחת לבטן ורק מבט בוחן יכול אולי להבחין שמדובר בעצם בבעל חיים.

כדי לבסס את ההונאה מקפיד העכביש לא לנוע ממקומו אלא עם מזיזים אותו בכוח. פעמים רבות הוא נוהג לנוח על הצד הגלוי של עלה, לעיתים מתחתיו, נצמד למצע בעזרת שטיח קורים קטן שהוא טווה תחתיו.

הסוג נחשב כפעיל לילה המבלה את שעות האור במנוחה על צמחים. כדרך מרבית הגלגלניים סוג זה טווה רשתות ציד המתוחות בין כמה ענפים. בדומה לגלגלניים פעילי לילה גם בסוג הזה העכביש מפרק את הרשת בבוקר (ככל הנראה אוכל אותה - מיחזור חלבונים). לפי הספרות, הרשת האופיינית נפרשת אופקית ולא אנכית כבמרבית הגלגלניים.

אחת הסיבות שהקרצביש נלקח למעקב הייתה לנסות להבין מתי וכיצד הוא בונה את המטווה, מה שאולי יוכל לסייע לאתר פרטים נוספים בשדה. לשם כך העמדתי עבורו ענף מסועף שנחתך מעץ חושוש זקן, בתקווה שהעכבישה תרגיש בנוח ותסתגל מהר לשינוי.

על פי הספרות רשתות של עכבישים מהסוג Cyrtarachne מתאפיינות בקוטר קטן ודלילות אופיינית בה הקורים הספירליים מרווחים מאוד, אחוזים בקורים הרדיאליים בקשרים חלשים יחסית והם דביקים מאוד. אחד המחקרים מצא שבניגוד לרשתות של גלגלניים בגודל דומה, הקורים של סוג זה מגלים כוח הקריעה גבוה מהמצופה. תכונות אלה העלו את הסברה שמדובר בהתאמה לציד של עשים מעופפים.

לצערי העכבישה לא עמדה בכל הציפיות. במשך כעשרה ימים שהפרט היה ברשותי הקרצביש אכן מתח קורים, אולם לא הצלחתי להבחין בכל מבנה מסודר או דמוי גלגל כלשהו. נראה שהקורים נמתחו גם אנכית וגם אופקית, בדלילות גדולה וללא סדר שניתן לאפיין. העכביש מיקם את עצמו על אחד הקורים המתוחים אופקית והמתין שם כל שעות הלילה וחזר למנוחה שעות ספורות לאחר שהפציע היום.

לדאבוני לאחר כעשרה ימים, בבוקרו של יום נמצא העכבישה מתה, תלויה על אותו קור עליו בילתה לילה קודם. לא ברורה סיבת המוות, אולי זיקנה אולי אחרת. אך גם לעכביש מת יש ערך מדעי והוא העובר לאחר זמן לאוסף הלאומי לשם מחקר עתידי.

גם לאחר התצפית הזו עדין רב הנסתר על הנגלה. ואחת השאלות המהותיות היא עד כמה באמת עכביש זה נדיר. נדירות של בעל חיים נקבעת על רוב על בסיס שקלול של תצפיות או איסוף פרטים: מספרם, תדירותם ופיזורם בשטח. בהתייחס למספר התצפיות מהארץ, ניתן לכאורה להגדיר את המין הזה נדיר אבל לאור המאפיינים של המין שהוזכרו בתחילה; הסוואה מעולה, פעילות לילה, מטווה קטן וכו', אין זה מפתיע שלא מוצאים אותו מכיוון שהוא פשוט יעיל מאוד בהתחמקות. יתכן ודרישות אקולוגיות ייחודיות גוררות תפוצה מקוטעת, וזה לא מפתיע לאור השינויים הניכרים שעבר אזור החוף בארץ וגם באגן הים התיכון כולו במאה השנים האחרונות.
 
קרצביש נדיר - זכר. גודל הזכר הבוגר כשני מלימטרים.
מקרוב ניתן לראות את המראה הייחודי של הבטן השונה מכל שאר העכבישים בישראל.

בחינה סטטיסטית של התצפיות במין באירופה כפי שמשתקף מאתרים שונים ברשת, מראה לכאורה על גידול הולך ועולה בתיעוד כתוב ומצולם, כולל מצד חובבים וצלמים הנתקלים בו באקראי. יתכן וחשיפה מקומית של המין תסייע לשפר את המודעות כלפיו בישראל ותעודד תיעוד תצפיות כתובות ומצולמות מכל אחד שמעיד על עצמו כסקרן. הבנה טובה יותר של בית הגידול המועדף על המין הזה והדרישות האקולוגיות שלו תוכל לסייע בעתיד, אולי, בשימור בתי גידול שהם גם חשובים למין זה.
 
מקורות נבחרים:
Twelve genera of orb-weaver spiders (Araneae, Araneidae) from Israel. Levy G. (1997). Isr J Zool 43: 311-365
Evidence against Moth Attraction by Cyrtarachne, a Genus Related to Bolas Spiders, Tadashi Miyashita; Yoshitaka Sakamaki ; Akira Shinkai, (2001) Acta Arachnologica 50(1): 1-4

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק