ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>עכבישים>ערסלנית הגינה - חיזור והזדווגות
insectour
המגוון הביולוגי בטבע שופע טקסי סקס המותאמים לביולוגיה ומורפולוגיה של כל מין. התוצאה במקרים רבים היא סקס ביזארי (במבט אנושי) המדגים את מגוון הפתרונות האפשריים להבטחת הדור הבא.

סקס הוא לא רק הליך פורמלי של העברת חומר גנטי מזוויג אחד לשני. מוסכם שהוא גם חלק מהליך טקסי מורכב הכולל חיזור ואלמנטים נוספים המיועדים להבטיח הצלחה מרבית בייצור צאצאים פוריים.
הנקבה רוצה אב איכותי והזכר מצידו שואף לבלעדיות בהעברת גנים. שתי השאיפות הללו לא תמיד הולכות במקביל, מה שעשוי לגרום לזכרים להתאמץ יותר ולנקבה לפרוש את ההימור על מספר אופציות.

הליך ההזדווגות של עכבישים הוא דוגמא יפה לאופן בו עוקפים "בעיות" הנובעות מהתנגשות פתרונות. בניגוד לחרקים, אצל עכבישים פתחי המין מצויים בקצה הקדמי של הבטן ולא בקצה האחורי. הקצה האחורי של הבטן מוקדש לפטמות הטוויה ובלוטות המשי ולכן עכבישים לא יכולים להזדווג בדומה לחרקים.
הפתרון האבולוציוני שנמצא היה פיתוח איבר מין משני אצל הזכר והליך מורכב של העברת זרע הנועד להבטיח שרק זכרים מתאימים יעברו את הנקבות. איבר זה מצוי בקצה כל בחנין (פֶּדִיפַּלפִּי). הוא נראה כשלפוחית וכולל בתוכו מערכת מורכבת לקליטת והעברת זרע.
מערכת זו נבדלת במינים השונים ולעיתים קרובות היא האמצעי היחידי המאפשר זיהוי מין טקסונומי, בייחוד במינים קרובים. שונות זו נמשלת להתאמת מפתח למנעול, כאשר רק זכר עם המפתח המתאים יכול להפרות נקבה מאותו המין.

ערסלנית הגינה - זכר

במינים השונים זכרי עכבישים מגיעים אל הנקבות בעזרת מעקב אחר פרומונים. זאת עוד בטרם האחרונות הגיעו לבגרות מינית (נקבות תת-בוגרות). בדרך זו הם עשויים להבטיח לא רק שההזדווגות תעשה עם נקבה בתולה אלא שהם יזכו בבלעדיות בהעברת הזרע. התנהגות החיזור של עכבישים מגוונת מאוד ובמינים רבים היא עשויה לכלול מספר שלבים מורכבים. הליך ההזדווגות משתנה בהתאם למין אבל במהותו הוא דומה בכל העכבישים.

בחודש פברואר 2009 יצא לי לצפות פעמיים בהליך ההזדווגות של ערסלנית הגינה, בשני המקרים נצפה מהלך אירועים דומה. נראה שבשני המקרים לא צפיתי בהליך מתחילתו ולא בטוח שגם בסיומו המלא. התיאור להלן מבוסס על התצפיות ומידע ממקורות נוספים.

ערסלנית הגינה Frontinellina frutetorum משתייכת למשפחת הערסלניים Linyphiidae. זו משפחה גדולה מאוד הכוללת כ-590 סוגים עם למעלה מ-4490 מינים. משפחה זו מתאפיינת במטווים דמויי ערסל הנבנים בעשביה נמוכה או בין שיחים נמוכים, כאשר העכביש תלוי במהופך בתחתית הערסל. רבים מהמינים קטנים מאוד וקשה לראות ולזהותם בשדה. ערסלנית הגינה הוא אחד המינים הגדולים והנפוצים. קל יחסית למצוא אותו בשטח ובמיוחד לקראת האביב כאשר העשביה עדיין לא בשיא גובהה.

בראשית האביב, ניתן למצוא אצל נקבות ערסלנית הגינה לפחות זכר אחד, לעיתים מוצאים יותר מאחד. במקרה כזה עלול להתפתח מאבק בין הזכרים על הזכות להזדווג. הזכר דומה בגודלו לנקבה והוא דומיננטי יותר. כאשר הוא פולש למטווה של הנקבה הוא לא נתקל בהתנגדות. היה ונלכד חרק ברשת הנקבה, הזכר ינסה לחמוס את הטרף לעצמו ולאכול לבד.

סעודה משותפת של זכר (שמ') ונקבה (ימ'), לא לפני מאבק אגרסיבי
משהו בו הזכר תבע את הטרף לעצמו והנקבה לא ויתרה עד שנתרצה.

אצל עכבישים הנקבות על הרוב גדולות מהזכרים. התופעה ניכרת מאוד במינים בוני רשתות. התופעה בה זכרי עכבישים גדולים מהנקבות או דומים להן בגודל מעניינת מאוד. מקובל שגודל הנקבות משפיע על כמות הביצים ולכן מתקיים לחץ ברירה המעדיף נקבות גדולות המטילות יותר ביצים. זכרים לעומת זאת מתבגרים בדרך כלל לפני הנקבות ולכן תקופת הגדילה שלהם קצרה יותר (בהנחה שזמן הבקיעה זהה). לחץ ברירה, המכריח אותם להגיע לנקבות בתולות בהקדם האפשרי, אינו מאפשר להם לגדול למימדים גדולים. זכר גדול המתבגר לאחר הנקבות עשוי למצוא שכל הנקבות כבר תפוסות או מופרות.

מבט-על מדגיש את הבדלי הפרופורציות בין הזכר (התחתון) לנקבה (העליונה).

הימצאות זכרים גדולים כנקבות ואף יותר עשויה להעיד על לחץ ברירה אחר וחזק כמו: תחרות ישירה בין זכרים. ואכן תחרות כזו הכוללת מאבקים פיזיים בין זכרים אופיינית במינים שונים של ערסלניים.
זכרים מתבגרים כשבוע לפני הנקבה. זכר חלוץ המגיע ראשון אל נקבה בתולה שומר עליה עד להתבגרותה (התנשלות אחרונה) ורק אז מזדווג עימה. במשך ההמתנה עשוי זכר חלוץ להתמודד עם זכרים אחרים על הגישה לנקבה, להיפגע ואף למות. אצל ערסלניים קיים מנגנון העדפה בו זכר זוכה בקופה גדולה יותר (הפריית יותר ביצים) ככל שהוא מצליח להעביר יותר זרע לנקבה. מנגנון זה הוא ככל הנראה הממריץ את הזכרים ל"התאמץ" להגיע ראשונים לנקבות. מנגנון זה מסביר לכאורה גם את העובדה במינים רבים של ערסלניים זמן ההזדווגות אורך שעות רבות והזכר מנסה להעביר לנקבה כמות זרע מרבית.

הליך החיזור וההזדוגות של ערסלניים טיפוסי ודומה במינים רבים. נוהגים לחלק אותו ל 4 שלבים:
חיזור: הזכר נכנס לשטח המטווה של הנקבה ומתקדם לעברה תוך כדי פריטה קצרה וקצבית על קורים ונפנוף בחנינים. משך הליך זה משתנה והוא נמשך עד שהנקבה מתרצה ונשארת במקומה ללא תזוזה.
הזדווגות מדומה: הזכר מבצע הליך הזדווגות ללא העברת זרע בו הוא מוודא שהנקבה בתולה. במידת הצורך כאשר קיים חשש שהנקבה הזדווגה עם זכר אחר הוא יבצע ניקוי וישאב החוצה ככל הניתן זרע של זכרים אחרים. הליך זה יכול להתבצע עשרות ואף מאות פעמים בהתאם למין, במיוחד כאשר מדובר בהזדווגות שניה של הנקבה ובמידת הצלחת ההזדווגות הראשונה.
שאיבת זרע: הזכר עוזב את הנקבה ובונה בשולי המטווה משולש קורים זעיר עליו הוא מפריש זרע (מפתח המין המצוי בבסיס הבטן). לאחר מכן הוא מתהפך (גב למטה) וקולט / שואב בעזרת Embolus (צינור קפילרי להעברת הזרע) את נוזל הזרע אל תוך הבחנינים.

הזכר מפריש זרע מפתח המין שבחגון על מטווה משי זעיר שיוצר לצורך כך.

הזכר שואב את הזרע בעזרת ה Embolus

מבט מקרוב על טיפת הזרע וה Embolus

הזדווגות: זכר חוזר אל הנקבה תוך ביצוע מחוות קצרות, פושט בחנין אחד (שמאלי או ימני) ומחדיר את קצה ה embolus הנראה כמחט ספירלית דקיקה דרך פתח המין של הנקבה (epigynum) לתוך חלל אכסון הזרע הנקרא ספרמטקה spermatheca. ככל שהזכר יחדיר יותר זרע לנקבה בתולה ירבה הסיכוי שהנקבה תימנע מהזדווגות שניה או תקטן כמות הזרע שהזכר הבא יצליח להעביר לנקבה.

תנוחת הזדווגות טיפוסית לערסלניים כאשר הזכר מצוי מעל הנקבה.

בשטח קשה מאוד להבחין בפרטים ולבדל את שלבי טרום ההזדווגות משלב ההזדווגות עצמה, התיאור להלן מביא את השלבים העיקריים כפי שזיהיתי בתצפית ובליווי תמונות שצולמו בזמן התצפית (הזמנים ניתנים כהערכה).

שלב ראשון
הזכר מתקדם אל הנקבה בסדרת מחוות טקסיות שנועדו לזהות את עצמו ולעודד את הנקבה להזדווג. שלב זה לוקח כ-30 שניות עד דקה.

הזכר מתקרב לנקבה במחוות טקסיות של תיפוף על המטווה.
שלב שני
הזכר ניגש אל הנקבה הממתינה לו (היא לא מנסה לברוח ואף מתייצבת מולו בתנוחה נוחה לגישה) והם מתמקמים ראש מול ראש. אז הוא מבצע סדרה נוספת של מחוות טקסיות. שלב זה לוקח 5-10 שניות.

שלב שלישי
הזכר מתקדם מעל ראש הנקבה לעבר הבטן ומחדיר את ה embolus לפתח המין של הנקבה. שלב החדרת הזרע לוקח כ-15 שניות. לאחר מכן הזכר נסוג אחורה במקצת, מתארגן ומתקדם שנית תוך שהוא פושט את הבחנין השני ומעביר זרע.

הזכר מחדיר את ה Embolus לפתח המין של הנקבה.

הזרע עובר לנקבה בעזרת לחץ הידרוסטטי המופעל בעזרת שלפוחית המצויה ב Embolus

שלב רביעי

הזכר נסוג לאחור ומתייצב שוב מול הנקבה. בעוד הנקבה דוממת במקומה הוא מסדר את embolus בכל בחנין בעזרת הכליצרות. שלב זה לוקח כ-15 שניות.
לאחר מכן הזכר מתקדם אל הנקבה ומבצע סט נוסף של העברות זרע. סה"כ 4-5 סטים בסבב.

בעוד הנקבה נותרת במקומה, הזכר מסדר את ה Embolus ומכין אותו לסבב העברת זרע נוסף.

צפיתי ב 4-5 סבבים כאשר בסיום כל סבב הזכר חוזר לנקודת הפרשת הזרע ובהליך שתואר לעיל מטעין שוב את הבחנינים. סה"כ צפיתי בכ-20 אקטים של מה שנראה כעברת זרע. סביר שהיו יותר כי התצפית הראשונה הייתה כבר בשלב מחוות והעברת זרע.

בסוג ערסלנית Frontinellina בדומה למינים אחרים במשפחה, המטווה מוספג פרומון מושך זכרים (בסוגים אחרים במשפחה מוכרת התנהגות של הריסת מטווה הנקבה על מנת למנוע משיכת זכרים אחרים למקום או לכידת טרף העשוי להסיח את דעתה). נמצא שפרומון זה עשוי למשוך זכרים נוספים לנקבה גם 30 יום אחרי ההזדווגות הראשונה. זכר שהפרה נקבה לא נשאר הרבה זמן באזור והוא יוצא לחפש נקבה חדשה. מכאן סביר מאוד שלאור ההשפעה הממושכת יחסית של הפרומון הוא לא יהיה האחרון. מה שעשוי להסביר את הצורך לוודא שחלל אכסון הזרע של הנקבה נקי לפני ההזדווגות.
במינים אחרים של ערסלניים נמצא שסיכוי הצלחת ההזדווגות של זכרים נוספים פוחת ככל שמתרחקים מזמן סיום ההזדווגות הראשונה. אם כי הוא עולה במידה והליך ההזדווגות הראשון הופרע או לא הסתיים.
 
מקורות נבחרים:
Linyphia triangularis
Observations on the copulation behaviour of the sheet-web spiders Linyphia hortensis SUNDEVALL and Linyphia triangularis (CLERCK) (Araneae : Linyphiidae)
?Why do spiders include a courtship display in their mating habits
insectour
המגוון הביולוגי בטבע שופע טקסי סקס המותאמים לביולוגיה ומורפולוגיה של כל מין. התוצאה במקרים רבים היא סקס ביזארי (במבט אנושי) המדגים את מגוון הפתרונות האפשריים להבטחת הדור הבא.

סקס הוא לא רק הליך פורמלי של העברת חומר גנטי מזוויג אחד לשני. מוסכם שהוא גם חלק מהליך טקסי מורכב הכולל חיזור ואלמנטים נוספים המיועדים להבטיח הצלחה מרבית בייצור צאצאים פוריים.
הנקבה רוצה אב איכותי והזכר מצידו שואף לבלעדיות בהעברת גנים. שתי השאיפות הללו לא תמיד הולכות במקביל, מה שעשוי לגרום לזכרים להתאמץ יותר ולנקבה לפרוש את ההימור על מספר אופציות.

הליך ההזדווגות של עכבישים הוא דוגמא יפה לאופן בו עוקפים "בעיות" הנובעות מהתנגשות פתרונות. בניגוד לחרקים, אצל עכבישים פתחי המין מצויים בקצה הקדמי של הבטן ולא בקצה האחורי. הקצה האחורי של הבטן מוקדש לפטמות הטוויה ובלוטות המשי ולכן עכבישים לא יכולים להזדווג בדומה לחרקים.
הפתרון האבולוציוני שנמצא היה פיתוח איבר מין משני אצל הזכר והליך מורכב של העברת זרע הנועד להבטיח שרק זכרים מתאימים יעברו את הנקבות. איבר זה מצוי בקצה כל בחנין (פֶּדִיפַּלפִּי). הוא נראה כשלפוחית וכולל בתוכו מערכת מורכבת לקליטת והעברת זרע.
מערכת זו נבדלת במינים השונים ולעיתים קרובות היא האמצעי היחידי המאפשר זיהוי מין טקסונומי, בייחוד במינים קרובים. שונות זו נמשלת להתאמת מפתח למנעול, כאשר רק זכר עם המפתח המתאים יכול להפרות נקבה מאותו המין.

ערסלנית הגינה - זכר

במינים השונים זכרי עכבישים מגיעים אל הנקבות בעזרת מעקב אחר פרומונים. זאת עוד בטרם האחרונות הגיעו לבגרות מינית (נקבות תת-בוגרות). בדרך זו הם עשויים להבטיח לא רק שההזדווגות תעשה עם נקבה בתולה אלא שהם יזכו בבלעדיות בהעברת הזרע. התנהגות החיזור של עכבישים מגוונת מאוד ובמינים רבים היא עשויה לכלול מספר שלבים מורכבים. הליך ההזדווגות משתנה בהתאם למין אבל במהותו הוא דומה בכל העכבישים.

בחודש פברואר 2009 יצא לי לצפות פעמיים בהליך ההזדווגות של ערסלנית הגינה, בשני המקרים נצפה מהלך אירועים דומה. נראה שבשני המקרים לא צפיתי בהליך מתחילתו ולא בטוח שגם בסיומו המלא. התיאור להלן מבוסס על התצפיות ומידע ממקורות נוספים.

ערסלנית הגינה Frontinellina frutetorum משתייכת למשפחת הערסלניים Linyphiidae. זו משפחה גדולה מאוד הכוללת כ-590 סוגים עם למעלה מ-4490 מינים. משפחה זו מתאפיינת במטווים דמויי ערסל הנבנים בעשביה נמוכה או בין שיחים נמוכים, כאשר העכביש תלוי במהופך בתחתית הערסל. רבים מהמינים קטנים מאוד וקשה לראות ולזהותם בשדה. ערסלנית הגינה הוא אחד המינים הגדולים והנפוצים. קל יחסית למצוא אותו בשטח ובמיוחד לקראת האביב כאשר העשביה עדיין לא בשיא גובהה.

בראשית האביב, ניתן למצוא אצל נקבות ערסלנית הגינה לפחות זכר אחד, לעיתים מוצאים יותר מאחד. במקרה כזה עלול להתפתח מאבק בין הזכרים על הזכות להזדווג. הזכר דומה בגודלו לנקבה והוא דומיננטי יותר. כאשר הוא פולש למטווה של הנקבה הוא לא נתקל בהתנגדות. היה ונלכד חרק ברשת הנקבה, הזכר ינסה לחמוס את הטרף לעצמו ולאכול לבד.

סעודה משותפת של זכר (שמ') ונקבה (ימ'), לא לפני מאבק אגרסיבי
משהו בו הזכר תבע את הטרף לעצמו והנקבה לא ויתרה עד שנתרצה.

אצל עכבישים הנקבות על הרוב גדולות מהזכרים. התופעה ניכרת מאוד במינים בוני רשתות. התופעה בה זכרי עכבישים גדולים מהנקבות או דומים להן בגודל מעניינת מאוד. מקובל שגודל הנקבות משפיע על כמות הביצים ולכן מתקיים לחץ ברירה המעדיף נקבות גדולות המטילות יותר ביצים. זכרים לעומת זאת מתבגרים בדרך כלל לפני הנקבות ולכן תקופת הגדילה שלהם קצרה יותר (בהנחה שזמן הבקיעה זהה). לחץ ברירה, המכריח אותם להגיע לנקבות בתולות בהקדם האפשרי, אינו מאפשר להם לגדול למימדים גדולים. זכר גדול המתבגר לאחר הנקבות עשוי למצוא שכל הנקבות כבר תפוסות או מופרות.

מבט-על מדגיש את הבדלי הפרופורציות בין הזכר (התחתון) לנקבה (העליונה).

הימצאות זכרים גדולים כנקבות ואף יותר עשויה להעיד על לחץ ברירה אחר וחזק כמו: תחרות ישירה בין זכרים. ואכן תחרות כזו הכוללת מאבקים פיזיים בין זכרים אופיינית במינים שונים של ערסלניים.
זכרים מתבגרים כשבוע לפני הנקבה. זכר חלוץ המגיע ראשון אל נקבה בתולה שומר עליה עד להתבגרותה (התנשלות אחרונה) ורק אז מזדווג עימה. במשך ההמתנה עשוי זכר חלוץ להתמודד עם זכרים אחרים על הגישה לנקבה, להיפגע ואף למות. אצל ערסלניים קיים מנגנון העדפה בו זכר זוכה בקופה גדולה יותר (הפריית יותר ביצים) ככל שהוא מצליח להעביר יותר זרע לנקבה. מנגנון זה הוא ככל הנראה הממריץ את הזכרים ל"התאמץ" להגיע ראשונים לנקבות. מנגנון זה מסביר לכאורה גם את העובדה במינים רבים של ערסלניים זמן ההזדווגות אורך שעות רבות והזכר מנסה להעביר לנקבה כמות זרע מרבית.

הליך החיזור וההזדוגות של ערסלניים טיפוסי ודומה במינים רבים. נוהגים לחלק אותו ל 4 שלבים:
חיזור: הזכר נכנס לשטח המטווה של הנקבה ומתקדם לעברה תוך כדי פריטה קצרה וקצבית על קורים ונפנוף בחנינים. משך הליך זה משתנה והוא נמשך עד שהנקבה מתרצה ונשארת במקומה ללא תזוזה.
הזדווגות מדומה: הזכר מבצע הליך הזדווגות ללא העברת זרע בו הוא מוודא שהנקבה בתולה. במידת הצורך כאשר קיים חשש שהנקבה הזדווגה עם זכר אחר הוא יבצע ניקוי וישאב החוצה ככל הניתן זרע של זכרים אחרים. הליך זה יכול להתבצע עשרות ואף מאות פעמים בהתאם למין, במיוחד כאשר מדובר בהזדווגות שניה של הנקבה ובמידת הצלחת ההזדווגות הראשונה.
שאיבת זרע: הזכר עוזב את הנקבה ובונה בשולי המטווה משולש קורים זעיר עליו הוא מפריש זרע (מפתח המין המצוי בבסיס הבטן). לאחר מכן הוא מתהפך (גב למטה) וקולט / שואב בעזרת Embolus (צינור קפילרי להעברת הזרע) את נוזל הזרע אל תוך הבחנינים.

הזכר מפריש זרע מפתח המין שבחגון על מטווה משי זעיר שיוצר לצורך כך.

הזכר שואב את הזרע בעזרת ה Embolus

מבט מקרוב על טיפת הזרע וה Embolus

הזדווגות: זכר חוזר אל הנקבה תוך ביצוע מחוות קצרות, פושט בחנין אחד (שמאלי או ימני) ומחדיר את קצה ה embolus הנראה כמחט ספירלית דקיקה דרך פתח המין של הנקבה (epigynum) לתוך חלל אכסון הזרע הנקרא ספרמטקה spermatheca. ככל שהזכר יחדיר יותר זרע לנקבה בתולה ירבה הסיכוי שהנקבה תימנע מהזדווגות שניה או תקטן כמות הזרע שהזכר הבא יצליח להעביר לנקבה.

תנוחת הזדווגות טיפוסית לערסלניים כאשר הזכר מצוי מעל הנקבה.

בשטח קשה מאוד להבחין בפרטים ולבדל את שלבי טרום ההזדווגות משלב ההזדווגות עצמה, התיאור להלן מביא את השלבים העיקריים כפי שזיהיתי בתצפית ובליווי תמונות שצולמו בזמן התצפית (הזמנים ניתנים כהערכה).

שלב ראשון
הזכר מתקדם אל הנקבה בסדרת מחוות טקסיות שנועדו לזהות את עצמו ולעודד את הנקבה להזדווג. שלב זה לוקח כ-30 שניות עד דקה.

הזכר מתקרב לנקבה במחוות טקסיות של תיפוף על המטווה.
שלב שני
הזכר ניגש אל הנקבה הממתינה לו (היא לא מנסה לברוח ואף מתייצבת מולו בתנוחה נוחה לגישה) והם מתמקמים ראש מול ראש. אז הוא מבצע סדרה נוספת של מחוות טקסיות. שלב זה לוקח 5-10 שניות.

שלב שלישי
הזכר מתקדם מעל ראש הנקבה לעבר הבטן ומחדיר את ה embolus לפתח המין של הנקבה. שלב החדרת הזרע לוקח כ-15 שניות. לאחר מכן הזכר נסוג אחורה במקצת, מתארגן ומתקדם שנית תוך שהוא פושט את הבחנין השני ומעביר זרע.

הזכר מחדיר את ה Embolus לפתח המין של הנקבה.

הזרע עובר לנקבה בעזרת לחץ הידרוסטטי המופעל בעזרת שלפוחית המצויה ב Embolus

שלב רביעי

הזכר נסוג לאחור ומתייצב שוב מול הנקבה. בעוד הנקבה דוממת במקומה הוא מסדר את embolus בכל בחנין בעזרת הכליצרות. שלב זה לוקח כ-15 שניות.
לאחר מכן הזכר מתקדם אל הנקבה ומבצע סט נוסף של העברות זרע. סה"כ 4-5 סטים בסבב.

בעוד הנקבה נותרת במקומה, הזכר מסדר את ה Embolus ומכין אותו לסבב העברת זרע נוסף.

צפיתי ב 4-5 סבבים כאשר בסיום כל סבב הזכר חוזר לנקודת הפרשת הזרע ובהליך שתואר לעיל מטעין שוב את הבחנינים. סה"כ צפיתי בכ-20 אקטים של מה שנראה כעברת זרע. סביר שהיו יותר כי התצפית הראשונה הייתה כבר בשלב מחוות והעברת זרע.

בסוג ערסלנית Frontinellina בדומה למינים אחרים במשפחה, המטווה מוספג פרומון מושך זכרים (בסוגים אחרים במשפחה מוכרת התנהגות של הריסת מטווה הנקבה על מנת למנוע משיכת זכרים אחרים למקום או לכידת טרף העשוי להסיח את דעתה). נמצא שפרומון זה עשוי למשוך זכרים נוספים לנקבה גם 30 יום אחרי ההזדווגות הראשונה. זכר שהפרה נקבה לא נשאר הרבה זמן באזור והוא יוצא לחפש נקבה חדשה. מכאן סביר מאוד שלאור ההשפעה הממושכת יחסית של הפרומון הוא לא יהיה האחרון. מה שעשוי להסביר את הצורך לוודא שחלל אכסון הזרע של הנקבה נקי לפני ההזדווגות.
במינים אחרים של ערסלניים נמצא שסיכוי הצלחת ההזדווגות של זכרים נוספים פוחת ככל שמתרחקים מזמן סיום ההזדווגות הראשונה. אם כי הוא עולה במידה והליך ההזדווגות הראשון הופרע או לא הסתיים.
 
מקורות נבחרים:
Linyphia triangularis
Observations on the copulation behaviour of the sheet-web spiders Linyphia hortensis SUNDEVALL and Linyphia triangularis (CLERCK) (Araneae : Linyphiidae)
?Why do spiders include a courtship display in their mating habits

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות