ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>עכבישים>עכבישים - סטבילימנטה
insectour
 חוגית סיירה על מטווה עם סטבילימנטה.
ברשומה על הסוג כסופי בישראל התייחסתי במשפט קצר לאחת התופעות המעניינות הקשורות לרשתות עכבישים והיא אלמנט קורים מעובה המכונה סטבילימנטה stabilimentum. תופעה זו מעסיקה חוקרים למעלה מ-100 שנים וגם כיום יש יותר חלוקים ממסכימים באשר לאופן תפקוד הסטבילימנטה. ישנן מספר השערות, חלקן נסמכות על מחקרים רבים - חלקם בעלי תוצאות סותרות - ועליהן אני רוצה לדבר הפעם. למי שממש מתעניין מומלץ לקרוא את המקורות המצורפים.

הסטבילימנטה מופיע אצל כ-80 מיני עכבישים, כולם פעילי יום. בעיקר אצל משפחת הגלגלניים Araneidae למשל: בסוג כסופי Argiope. רואים אותו גם אצל חלק ממשפחת הפגיוניים Tetragnathidae ובמשפחת הגבנניים Uloboridae. בדרך כלל מופיע כפס זיגזג קצר לאורך המטווה, אצל מינים אחדים הוא יכול ללבוש צורות אחרות כצלב או מעגל.

הוא מופיע אצל סוגים גדולי מימדים כדוגמת הכסופים או קטנים למדי כדוגמת הסוג חוגית Cyclosa. גודל וצורת הסטבילימנטה משתנה אפילו בין פרטים של אותו המין, בדרגות השונות ובתנאי מחיה שונים, מה שמקשה על הסבר מכנס המשותף לכל המינים. התפתחות הסטבילימנטה התפזרה במהלך האבולוציה לכיוונים שונים בהתאם להתפתחות הביולוגית של מגוון המינים וכיום מוצאים תפקודי סטבילימנטה שונים התואמים לאורח החיים של כל מין ומין.

ייצוב מבנה
השערה זו הייתה אחת הראשונות (מכאן גם מקור המילה באנגלית), לא נמצאו לה תימוכין ראויים אך גם לא נעשו מחקרים רבים בתחום שיפריכו או יאוששו את הסברה. עובדה שמרבית המינים הבונים מטווים לא יוצרים סטבילימנטה ונראה שהם מסתדרים טוב בלעדיו. השערה קרובה אחרת מנסה להסביר את הסטבילימנטה כאלמנט בקרת מתח קורים המאפשר שליטה על גמישות מבנה המטווה בהתאם לסוג המזון. שתי ההשערות הללו אינן מסבירות מדוע הסטבילימנטה מצוי רק אצל מינים פעילי יום.

דגל אזהרה
גלגלניים ובמיוחד הגדולים כדוגמת הכסופים נוטים לבנות את המטווים מאונך לקרקע, גבוה יחסית, לעתים במפתחים של עשרות ויותר סנטימטרים. טקטיקה זו הופכת את המטווה לפגיע מציפורים חולפות בגובה נמוך בסבך. אחת ההשערות מייחסת את הסטבילימנטה למעין דגל אזהרה עבור ציפורים שאינן מבחינות בגלגל הקורים העדין. אחד המחקרים שעסק בסוג כסופי, מצביע על כך שסטבילימנטה מקטין ב-30% את סיכויי הלכידה, נתון העשוי להסביר מדוע לא כל הפרטים מייצרים אותו במטווה שלהם.
עוד נמצא שהסטבילימנטה מקטין ב-45% את הסיכוי להיפגע מציפורים. הנחת "דגל אזהרה" נתמכת בעוד מחקרים ספציפיים ותצפיות מהשטח של חוקרים שונים. זו ההנחה המקובלת יותר בקרב חוקרי עכבישים. השערה זו לא מסבירה את תפקודי הסטבילימנטה בסוגים קטנים כמו חוגית או גבנן (בונה רשתות אופקיות) שאינם חשופים לבעיית הציפורים. היא גם סותרת עדויות על טורפי עכבישים הנמשכים יותר לרשתות מקושטות.
 
 
 כסופי מפורץ Argiope Lobata   כסופי דק-פסים Argiope trifasciata 
שני המינים יוצרים סטבילימנטה דומה במבנה זיגזג המצוי לרוב באמצע רדיוס גלגל המטווה. 
 
אלמנט הטעייה (פתיון)
אחת התכונות של הסטבילימנטה היא החזר אור על-סגול (UV) גבוה ביחס למטווה עצמו. מחקר שנערך ב-1996 תומך בהשערה הזו. במחקר שנעשה על 53 עכבישים מסוג כסופי נמצא שמטווים המעוטרים בסטבילימנטה לכדו ב-72% יותר חרקים, בהשוואה לרשתות נטולות סטבילימנטה. נמצא גם שמדובר בעיקר בחרקים קטנים, בעיקר מאביקים שונים הידועים כבעלי יכולת ראייה בתחום העל-סגול המשמשת אותם לאיתור פרחים. אצל חרקים גדולים כמו חגבים לא נימצא פער משמעותי באחוז הלכידה.

במחקר דומה אחר נמצא שגם יתושים, שאינם נסמכים על UV, לא נלכדים יותר ברשתות עם סטבילימנטה. החוקר מצביע על כך שצריכת הקורים וההשקעה האנרגטית בבניית הסטבילימנטה קטנה מאוד ביחס לבניית המטווה כולו, אבל הערך המוסף כפיתיון גבוה הרבה יותר ולכן יש בו יתרון ביחס לאפשרות בניית מטווה גדול יותר על מנת להשיג יותר אחוזי לכידה. לתאוריה הזו יש גם חולשות. אם רוצים מקסימום יעילות היינו מצפים לראות את הסטבילימנטה רק באתרים בהם מצויים קורים דביקים (שגם הם מחזירים UV ובמידה העולה על הקורים הלא דביקים) הבעיה שבחלק מהמינים האלמנט מצוי במרכז שם צפיפות הקורים נמוכה והם אינם דביקים או על השולי המטווה או על קורי המסגרת שאינם משמשים ללכידה אלא לייצוב המטווה כולו.

מחקר מעניין אחר שבדק מחקרים אחרים שעסקו בנושא הזה וביצע בדיקות בעצמו טוען שהמימצאים מראים שהחזר ה-UV של הסטבילימנטה שולי מה גם שבדיקות אחרות לא הראו שחרקים הנמשכים להחזרי UV כדבורים, מסוגלים בכלל להבחין בקורים ו/או מגיבים להחזר ה-UV של הסטבילימנטה. המחקר טוען שלאור מימצאים רבים - בלתי תלויים - הסברה שאלמנט הסטבילימנטה נועד למשוך חרקים הינה שגויה מיסודה והנתונים דווקא מחזקים את סברת "דגל אזהרה”. המחקר הזה גם מנתח בקצרה את ראיית הצבע ואיכות הראייה בחרקים, ציפורים ואדם ומומלץ מאוד לקרוא את החלק הזה.

אלמנט הסוואה / הגנה מטורפים
ההגנה מטורפים היא אחת ההשערות היותר נחקרות. מחקרים מצאו שבמינים מסויימים הסטבלימינטה יוצר אשליה של עכביש גדול יותר מבמציאות. במינים אחרים הוא דווקא מסווה את העכבישים או מקשה על איתורם על רקע הסביבה. אחת ההשערות מייחסת את הופעת הסטבילימנטה למידת הרעב של העכביש. עבודה של חוקר אחד מעלה שעכבישים פחות רעבים מייצרים סטבילימנטה מורכב ובולט יותר המאפשר להם להסוות את עצמם בתוכו טוב יותר. מאידך הסטבילימנטה מבליט את הרשת ולכן הוא מקטין את הסיכוי הלכידה. כאשר העכביש רעב הוא מצמצם את הסטבילימנטה ומגדיל את אחוזי הלכידה.

העובדה שהסטבילימנטה משמש רק עכבישים יושבי קבע על מטווים מחזקת את הנחת ההסוואה. אחד הסוגים המשתמשים בסטבילימנטה כאלמנט הסוואה הוא הסוג חוגית הבונה בדרך כלל את הרשתות קרוב לקרקע בתוך עשביה או בשיחים צפופים. בחוגית אלמנט הקורים משמש מצע להנחת שיירי מזון בינם העכביש יכול להיעלם.
 
החוגית יושבת מכונסת גפיים כל הסטבילימנטה ומעלימה את עצמה בתוך בליל הקורים ושיירי מזון האחוזים בו.
 
קיימות השערות נוספות לתיפקוד הסטבילימנטה.
בקרת עודפי משי (Surplus theory) - צמצום עודפי משי בבלוטת המשי לאחר חיתול הטרף. המשי המשמש לבניית הסטבילימנטה וחיתול הטרף מיוצר על ידי אותה בלוטה (אצל כסופיים).
וויסות חום (Thermoregulation) - שימוש בסטבילימנטה כאלמנט הצללה מפני קרינה.
עקה - יש מספר חוקרים הטוענים שאין לסטבילימנטה כל ערך מעשי ויצירתה נעשית כתגובה לעקות (stress) שונות שאינן מוסברות.
 
אצל גבנן אפור Uloborus walckenaerius מוצאים על פי רוב סטבילימנטה מאורך החוצה את המטווה.
 
נראה שבחלק מהמינים מתקיים מידת שיקול רווח-תועלת. משמעות הסטבילימנטה פחות לכידות אבל גם פחות נזק למטווה ממפגשים עם ציפורים. העלות האנרגטית של בניית מטווה חדש עקב קריעה משמעותית כנראה יותר מירידה ב-30% בסיכויי הלכידה. קיימות עדויות המראות שעכבישים נוטים לבנות סטבילימנטה לפני התנשלות או טרם הטלת ביצים. במקרים הללו צריכת המזון ממילא קטנה מאוד. מאידך, הפגיעות היחסית שלהם גדלה ולכן יהיה יתרון בהבלטת המטווה.

העובדה שכל המינים הללו פעילי יום מחזקת את ההנחה של דגל אזהרה. הנחה זו יפה לפרטים בוגרים הבונים מטווים באזורים פתוחים. היא לא מסבירה את הופעת הסטבילימנטה אצל פרטים צעירים או מתבגרים הבונים את המטווה סמוך מאוד לקרקע ובתוך עשביה צפופה. ממצא זה מחזק את ההנחה שבמינים מסוימים אצל צעירים ומתבגרים תפקודי הסטבילימנטה שונים מאצל הבוגרים.
 
אצל גבנן מבריש Uloborus plumipes מוצאים סטבילימנטה ספירלי או מאורך.
 
העלתי פה את עיקרי ההשערות הרווחות נכון למועד הפרסום המקורי של הרשומה (אוקטובר 2008). למעשה העניין הרבה יותר מורכב וככל שבודקים יותר מינים בנוגע לתפקודי הסטבילימנטה מגלים שאין הסבר פשוט, ומה שנראה קביל למין אחד לא מסתדר במין אחר וסביר שבמקרים רבים הסטבילימנטה ממלא יותר מתפקיד אחד. מרבית המחקרים עוסקים בהיבט החזותי של הסטבילימנטה ומעט מאוד מחקרים בדקו לעומק היבטים לא חזותיים.

העובדה שהשערות וחלק מהמסקנות מתבססות על מחקרים שנתנו משקל יתר להשערות מסוימות, נעשו בתנאים בעייתיים והתעלמו מאספקטים אפשריים אחרים, מקשה מאוד על הגעה למסקנה אחידה ומקובלת. ואולי כל הניסיון להוציא תיאוריה מאוחדת שגוי ביסודו. בין לסטבילימנטה ערוץ התפתחות אבולוציוני אחד מסתעף או התפתחות מקבילה רב-ערוצית (מופיע אצל משפחות שונות) הרי כיום נראה שמינים שונים - אפילו באותה משפחה - משתמשים בסטבילימנטה באופנים שונים בהתאם לצרכים הנובעים מאורחות החיים והתנהגות המין.
 
מקורות נבחרים:
insectour
 חוגית סיירה על מטווה עם סטבילימנטה.
ברשומה על הסוג כסופי בישראל התייחסתי במשפט קצר לאחת התופעות המעניינות הקשורות לרשתות עכבישים והיא אלמנט קורים מעובה המכונה סטבילימנטה stabilimentum. תופעה זו מעסיקה חוקרים למעלה מ-100 שנים וגם כיום יש יותר חלוקים ממסכימים באשר לאופן תפקוד הסטבילימנטה. ישנן מספר השערות, חלקן נסמכות על מחקרים רבים - חלקם בעלי תוצאות סותרות - ועליהן אני רוצה לדבר הפעם. למי שממש מתעניין מומלץ לקרוא את המקורות המצורפים.

הסטבילימנטה מופיע אצל כ-80 מיני עכבישים, כולם פעילי יום. בעיקר אצל משפחת הגלגלניים Araneidae למשל: בסוג כסופי Argiope. רואים אותו גם אצל חלק ממשפחת הפגיוניים Tetragnathidae ובמשפחת הגבנניים Uloboridae. בדרך כלל מופיע כפס זיגזג קצר לאורך המטווה, אצל מינים אחדים הוא יכול ללבוש צורות אחרות כצלב או מעגל.

הוא מופיע אצל סוגים גדולי מימדים כדוגמת הכסופים או קטנים למדי כדוגמת הסוג חוגית Cyclosa. גודל וצורת הסטבילימנטה משתנה אפילו בין פרטים של אותו המין, בדרגות השונות ובתנאי מחיה שונים, מה שמקשה על הסבר מכנס המשותף לכל המינים. התפתחות הסטבילימנטה התפזרה במהלך האבולוציה לכיוונים שונים בהתאם להתפתחות הביולוגית של מגוון המינים וכיום מוצאים תפקודי סטבילימנטה שונים התואמים לאורח החיים של כל מין ומין.

ייצוב מבנה
השערה זו הייתה אחת הראשונות (מכאן גם מקור המילה באנגלית), לא נמצאו לה תימוכין ראויים אך גם לא נעשו מחקרים רבים בתחום שיפריכו או יאוששו את הסברה. עובדה שמרבית המינים הבונים מטווים לא יוצרים סטבילימנטה ונראה שהם מסתדרים טוב בלעדיו. השערה קרובה אחרת מנסה להסביר את הסטבילימנטה כאלמנט בקרת מתח קורים המאפשר שליטה על גמישות מבנה המטווה בהתאם לסוג המזון. שתי ההשערות הללו אינן מסבירות מדוע הסטבילימנטה מצוי רק אצל מינים פעילי יום.

דגל אזהרה
גלגלניים ובמיוחד הגדולים כדוגמת הכסופים נוטים לבנות את המטווים מאונך לקרקע, גבוה יחסית, לעתים במפתחים של עשרות ויותר סנטימטרים. טקטיקה זו הופכת את המטווה לפגיע מציפורים חולפות בגובה נמוך בסבך. אחת ההשערות מייחסת את הסטבילימנטה למעין דגל אזהרה עבור ציפורים שאינן מבחינות בגלגל הקורים העדין. אחד המחקרים שעסק בסוג כסופי, מצביע על כך שסטבילימנטה מקטין ב-30% את סיכויי הלכידה, נתון העשוי להסביר מדוע לא כל הפרטים מייצרים אותו במטווה שלהם.
עוד נמצא שהסטבילימנטה מקטין ב-45% את הסיכוי להיפגע מציפורים. הנחת "דגל אזהרה" נתמכת בעוד מחקרים ספציפיים ותצפיות מהשטח של חוקרים שונים. זו ההנחה המקובלת יותר בקרב חוקרי עכבישים. השערה זו לא מסבירה את תפקודי הסטבילימנטה בסוגים קטנים כמו חוגית או גבנן (בונה רשתות אופקיות) שאינם חשופים לבעיית הציפורים. היא גם סותרת עדויות על טורפי עכבישים הנמשכים יותר לרשתות מקושטות.
 
 
 כסופי מפורץ Argiope Lobata   כסופי דק-פסים Argiope trifasciata 
שני המינים יוצרים סטבילימנטה דומה במבנה זיגזג המצוי לרוב באמצע רדיוס גלגל המטווה. 
 
אלמנט הטעייה (פתיון)
אחת התכונות של הסטבילימנטה היא החזר אור על-סגול (UV) גבוה ביחס למטווה עצמו. מחקר שנערך ב-1996 תומך בהשערה הזו. במחקר שנעשה על 53 עכבישים מסוג כסופי נמצא שמטווים המעוטרים בסטבילימנטה לכדו ב-72% יותר חרקים, בהשוואה לרשתות נטולות סטבילימנטה. נמצא גם שמדובר בעיקר בחרקים קטנים, בעיקר מאביקים שונים הידועים כבעלי יכולת ראייה בתחום העל-סגול המשמשת אותם לאיתור פרחים. אצל חרקים גדולים כמו חגבים לא נימצא פער משמעותי באחוז הלכידה.

במחקר דומה אחר נמצא שגם יתושים, שאינם נסמכים על UV, לא נלכדים יותר ברשתות עם סטבילימנטה. החוקר מצביע על כך שצריכת הקורים וההשקעה האנרגטית בבניית הסטבילימנטה קטנה מאוד ביחס לבניית המטווה כולו, אבל הערך המוסף כפיתיון גבוה הרבה יותר ולכן יש בו יתרון ביחס לאפשרות בניית מטווה גדול יותר על מנת להשיג יותר אחוזי לכידה. לתאוריה הזו יש גם חולשות. אם רוצים מקסימום יעילות היינו מצפים לראות את הסטבילימנטה רק באתרים בהם מצויים קורים דביקים (שגם הם מחזירים UV ובמידה העולה על הקורים הלא דביקים) הבעיה שבחלק מהמינים האלמנט מצוי במרכז שם צפיפות הקורים נמוכה והם אינם דביקים או על השולי המטווה או על קורי המסגרת שאינם משמשים ללכידה אלא לייצוב המטווה כולו.

מחקר מעניין אחר שבדק מחקרים אחרים שעסקו בנושא הזה וביצע בדיקות בעצמו טוען שהמימצאים מראים שהחזר ה-UV של הסטבילימנטה שולי מה גם שבדיקות אחרות לא הראו שחרקים הנמשכים להחזרי UV כדבורים, מסוגלים בכלל להבחין בקורים ו/או מגיבים להחזר ה-UV של הסטבילימנטה. המחקר טוען שלאור מימצאים רבים - בלתי תלויים - הסברה שאלמנט הסטבילימנטה נועד למשוך חרקים הינה שגויה מיסודה והנתונים דווקא מחזקים את סברת "דגל אזהרה”. המחקר הזה גם מנתח בקצרה את ראיית הצבע ואיכות הראייה בחרקים, ציפורים ואדם ומומלץ מאוד לקרוא את החלק הזה.

אלמנט הסוואה / הגנה מטורפים
ההגנה מטורפים היא אחת ההשערות היותר נחקרות. מחקרים מצאו שבמינים מסויימים הסטבלימינטה יוצר אשליה של עכביש גדול יותר מבמציאות. במינים אחרים הוא דווקא מסווה את העכבישים או מקשה על איתורם על רקע הסביבה. אחת ההשערות מייחסת את הופעת הסטבילימנטה למידת הרעב של העכביש. עבודה של חוקר אחד מעלה שעכבישים פחות רעבים מייצרים סטבילימנטה מורכב ובולט יותר המאפשר להם להסוות את עצמם בתוכו טוב יותר. מאידך הסטבילימנטה מבליט את הרשת ולכן הוא מקטין את הסיכוי הלכידה. כאשר העכביש רעב הוא מצמצם את הסטבילימנטה ומגדיל את אחוזי הלכידה.

העובדה שהסטבילימנטה משמש רק עכבישים יושבי קבע על מטווים מחזקת את הנחת ההסוואה. אחד הסוגים המשתמשים בסטבילימנטה כאלמנט הסוואה הוא הסוג חוגית הבונה בדרך כלל את הרשתות קרוב לקרקע בתוך עשביה או בשיחים צפופים. בחוגית אלמנט הקורים משמש מצע להנחת שיירי מזון בינם העכביש יכול להיעלם.
 
החוגית יושבת מכונסת גפיים כל הסטבילימנטה ומעלימה את עצמה בתוך בליל הקורים ושיירי מזון האחוזים בו.
 
קיימות השערות נוספות לתיפקוד הסטבילימנטה.
בקרת עודפי משי (Surplus theory) - צמצום עודפי משי בבלוטת המשי לאחר חיתול הטרף. המשי המשמש לבניית הסטבילימנטה וחיתול הטרף מיוצר על ידי אותה בלוטה (אצל כסופיים).
וויסות חום (Thermoregulation) - שימוש בסטבילימנטה כאלמנט הצללה מפני קרינה.
עקה - יש מספר חוקרים הטוענים שאין לסטבילימנטה כל ערך מעשי ויצירתה נעשית כתגובה לעקות (stress) שונות שאינן מוסברות.
 
אצל גבנן אפור Uloborus walckenaerius מוצאים על פי רוב סטבילימנטה מאורך החוצה את המטווה.
 
נראה שבחלק מהמינים מתקיים מידת שיקול רווח-תועלת. משמעות הסטבילימנטה פחות לכידות אבל גם פחות נזק למטווה ממפגשים עם ציפורים. העלות האנרגטית של בניית מטווה חדש עקב קריעה משמעותית כנראה יותר מירידה ב-30% בסיכויי הלכידה. קיימות עדויות המראות שעכבישים נוטים לבנות סטבילימנטה לפני התנשלות או טרם הטלת ביצים. במקרים הללו צריכת המזון ממילא קטנה מאוד. מאידך, הפגיעות היחסית שלהם גדלה ולכן יהיה יתרון בהבלטת המטווה.

העובדה שכל המינים הללו פעילי יום מחזקת את ההנחה של דגל אזהרה. הנחה זו יפה לפרטים בוגרים הבונים מטווים באזורים פתוחים. היא לא מסבירה את הופעת הסטבילימנטה אצל פרטים צעירים או מתבגרים הבונים את המטווה סמוך מאוד לקרקע ובתוך עשביה צפופה. ממצא זה מחזק את ההנחה שבמינים מסוימים אצל צעירים ומתבגרים תפקודי הסטבילימנטה שונים מאצל הבוגרים.
 
אצל גבנן מבריש Uloborus plumipes מוצאים סטבילימנטה ספירלי או מאורך.
 
העלתי פה את עיקרי ההשערות הרווחות נכון למועד הפרסום המקורי של הרשומה (אוקטובר 2008). למעשה העניין הרבה יותר מורכב וככל שבודקים יותר מינים בנוגע לתפקודי הסטבילימנטה מגלים שאין הסבר פשוט, ומה שנראה קביל למין אחד לא מסתדר במין אחר וסביר שבמקרים רבים הסטבילימנטה ממלא יותר מתפקיד אחד. מרבית המחקרים עוסקים בהיבט החזותי של הסטבילימנטה ומעט מאוד מחקרים בדקו לעומק היבטים לא חזותיים.

העובדה שהשערות וחלק מהמסקנות מתבססות על מחקרים שנתנו משקל יתר להשערות מסוימות, נעשו בתנאים בעייתיים והתעלמו מאספקטים אפשריים אחרים, מקשה מאוד על הגעה למסקנה אחידה ומקובלת. ואולי כל הניסיון להוציא תיאוריה מאוחדת שגוי ביסודו. בין לסטבילימנטה ערוץ התפתחות אבולוציוני אחד מסתעף או התפתחות מקבילה רב-ערוצית (מופיע אצל משפחות שונות) הרי כיום נראה שמינים שונים - אפילו באותה משפחה - משתמשים בסטבילימנטה באופנים שונים בהתאם לצרכים הנובעים מאורחות החיים והתנהגות המין.
 
מקורות נבחרים:

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק