ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>פרפראים (עשים)>דובון הקורים Ocnogyna loewii
insectour
 
הצבע הירוק המעטר את הקרקע לאחר גשמי החורף הראשונים הוא האות להופעת אחד הפרפראים הנפוצים באזור הים-תיכוני. ולמרות שאת הבוגרים בקושי רואים, הרי את הזחלי דובון הקורים Ocnogyna loewii אי אפשר לפספס.

תת-משפחת הדובונים1 Arctiinae היא קבוצת בת של המשפחה Erebidae. הקבוצה כוללת למעלה מ-11,000 מינים ברחבי העולם, מהם מוכרים בישראל כ-15 מינים, חלקם פעילי לילה (הבוגרים). הזחלים של מרבית המינים נחשבים לרב-פונדקאים (פוליפאגים) הניזונים מגוון גדול של צמחים ממשפחות שונות.

שם תת-המשפחה נגזר מציציות זיפים צפופות המעטרות - במינים רבים - את גופם של הזחלים ומקנות להם מראה צמרירי. גם השם המדעי של הקבוצה, הנגזר מיוונית, משמעותו דב.
במקרים רבים זיפים אלה חלולים ומכילים חלבונים רעילים. במגע עימם הם עשויים לגרום לגירויים בעור ודלקות בעיניים, לכן אין לאחוז זחלי דובונים בידיים חשופות. מנגנון הגנה זה אינו עוצר טורפים וזחלים רבים מותקפים על ידיחיפושיות טורפות, צרעות פרזיטואידיות, וזבובים פרזיטואידים ממשפחת הזריזבוביים.
 
זחל של דובון הקורים בדרגה שלישית אוכל עלה של חצב. נראה שאין להם בעייה לאכול גם צמחים הנחשבים לא אכילים אצל חרקים רבים.

דובון הקורים הוא נציג יחיד של הסוג בישראל. שם המין loewii נקרא על שמו של (Hermann Loew (1807-1879 אנטומולוג גרמני שהתמחה דווקא בזבובאים.
למין תפוצה פליארקטית רחבה הכוללת כמה תתי-מינים. התת-מין שלנו (loewii) מוכר מטורקיה, סוריה, ישראל, רודוס ומצרים. בישראל מצוי במרבית האזורים כולל בנגב, הוא מצוי בריכוזים גדולים למדי במישור החוף. את הזחלים ניתן למצוא בבתי גידול עשבוניים בשטחים פתוחים, בתות ושדות בור.

ראשוני הזחלים מופיעים כבר בדצמבר ולמרות היותם זעירים, הם משאירים חותם ברור של מטווה קורים לבנים המכסה כאוהל עשב נמוך בשדות.
זחלי דובון הקורים שרק בקעו ניזונים מניצני חד-שנתיים, בעיקר ממשפחות המצליבים, פרפרניים, מורכבים ועוד. אוהל הקורים מספק מיקרו-אקלים נוח ומשמש להם מחסה מקור, משקעים וטורפים. ביום הם מתפזרים בקרבת הקן ובערב מתכנסים שוב מתחת למטווה. כאשר הם מכלים את הצמחייה מתחת לאוהל, הם עוברים לשטח סמוך, יוצרים מטווה הגנה חדש וממשיכים לאכול.
 
 
 תטולה אופיינית לדובון הקורים
על רוב מוצאים אותה מתחת לאבנים.
  זחלי דובון קורים במהלך הבקיעה מהביצים.

דובון הקורים שייך לקבוצה של פרפראים (ממשפחות שונות) הכוללת מינים בהם הזחלים מתפתחים (לזמן מוגדר) בקהילה חברתית המתאפיינת בהתנהגויות המשתנות במורכבותן בהתאם למין הפרפר, גיל הזחל ואורח החיים הכללי. על כמה מהמאפיינים של זחלים חברתיים (social caterpillars) הנראים אצל דובון הקורים נדבר בהמשך.

תהליך גדילת הדרגות הצעירות המתרחש בשיא החורף הוא איטי ובחודש הראשון לחייהם הם מגיעים לאורך של כ-3 מ"מ. בחודש השני לחייהם קצב הגדילה מואץ יותר ולאחר כ-60 יום הם מגיעים לגודל של כ-30 מ"מ.
לאחר ההתנשלות השלישית משתנה צבע השערות משחור לאדום-חום, והזחלים עוזבים את אוהל הקורים ועוברים לאכול מחלקי הצמח העליונים. בשלב הזה הם מתפזרים על שטח גדול וכך הם עשויים לחדור לגינות, מדרכות ושטחים חקלאיים.

במרץ-אפריל (לעיתים אף מוקדם יותר) בהגיעם לגודל של 30-35 מ"מ, הם חודרים לאדמה (לעומק של 10-15 ס"מ) שם הם יוצרים תאי התגלמות. תקופת הגולם נמשכת כשישה חודשים (כל הקיץ עד אמצע הסתיו) ועשויה להתארך עד-כדי שנה וחצי ויותר. כלומר חלק מהבוגרים ידלגו עונה שלמה. מנגנון זה מבטיח פיזור סיכונים, היה ובעונה אחת התפתחות האוכלוסייה לא עלתה יפה, עתודות הגלמים יספקו סיכוי נוסף בשנה שאחרי.
 
דובון הקורים בוגר זכר - במין זה רק הזכרים מעופפים.

בוגרים מגיחים כבר בסוף אוקטובר. עיקר הבוגרים מופיעים במהלך דצמבר - ינואר ומספרם יורד דרסטית בפברואר, הם אינם ניזונים ומשך החיים הקצר מוקדש לרבייה.
הנקבות משוללות יכולת תעופה (כנפיים מנוונות2) והזכרים המעופפים (דו-פרצופיות זוויגית) מוצאים את דרכם לנקבות בעזרת פרומון מין שמפרישות הנקבות. הטלת הביצים מתרחשת יום לערך לאחר ההזדווגות והנקבה מטילה צבירי ביצים, המונים 200-300 יחידות, על הקרקע או על צמחים שונים. הזחלים מגיחים לאחר כחודש.

התנהגות חברתית של זחלי פרפראים נחלקת למספר מאפיינים. מידע נרחב על הנושא אפשר למצוא באנגלית בויקיפדיה, לעניין שלנו נדגיש את אלה הקשורים ככל הנראה לדובון הקורים.
 
 
 אכילה קבוצתית היא אחד המאפיינים של דובון הקורים.   זחלים בדרגות הצעירות משחרים מזון בסמוך למחסה. 

שיחור מזון קבוצתי - זחלים של דובון הקורים משחרים למזון מתחת ומחוץ לאוהל הקורים אבל חוזרים אליו מדי ערב. אוהל זה ארעי והוא "נודד" (נבנה מחדש) עם הקבוצה תכופות, מחלקת שיחור אחת לשנייה.

הגנה קבוצתית - התגודדות מאפשרת לזחלים להשיג הגנה יחסית במספר דרכים. [1] הגנה פסיבית מתוך הסבירות הסטטיסטית שהסיכוי של פרט יחיד להינצל מטריפה גדל ככל שהקהילה גדולה יותר. [2] אוהל הקורים עצמו מספק הגנה יחסית כאשר הזחלים חוסים תחתיו. בניגוד למינים אחרים כמו בסוג תהלוכן (Thaumetopoea) אוהל הקורים אינו סגור הרמטית. [3] אפקט הרתעה המוגבר מעצם העובדה שמדובר בזחלים ארסיים, גדל ככל שהקבוצה גדולה יותר (עובד כנגד רק חלק מהטורפים).
 
אוהל קורים באור הבוקר נוצץ מטל הלילה הנאצר במסך הקורים הצפוף.

בניית מחסה מתואמת - בניית מחסה אצל דובון הקורים אינה משתווה לזו שמוצאים בקיני קורים של זחלים בסוג תהלוכן ובמינים נוספים כמו בטוואי האלון, אבל גם היא דורשת תיאום מסוים מבחינת בחירת אתר מתאים, תיאום בנייה וחלוקת תפקידים. לא מצאתי מידע כיצד פועל המכניזם הזה בדובון הקורים.

ויסות חום - התפתחות תקינה של הזחל תלויה מאוד בטמפרטורת הסביבה ויציבותה. כאמור התפתחות שתי הדרגות הראשונות החוסות באוהל הקורים נעשית בעונת החורף. מחסה קורים משפר מאוד את המיקרו-אקלים בשעות הקרות ומאפשר לזחלים לפעול גם כאשר הקור מונע שיחור מזון מחוצה לו.
אוהל הקורים פועל כחממה האוצרת חום המגיע מקרני השמש החודרות פנימה ומחום מטבולי של הזחלים עצמם. שהייה בקבוצה צפופה תחת מחסה מגבילה את תנועת האוויר בין הזחלים (מעניין מה אחוז תרומת מעטה הזיפים לשיפור הבידוד) ומייצבת אוויר חם יחסית המקטין אובדן חום גוף לסביבה. מצב זה משמעותי במיוחד בימים נטולי שמש או בלילות. הפרש הטמפ' בין החוץ לפנים האוהל עשוי להגיע למספר מעלות.

יציבות חברתית - זחלים חברתיים שומרים על מבנה קהילתי בעזרת פרומונים המופרשים עם הקורים. איזה מנגנונים מפעילים פרומונים אלה? לא ברור ולא מצאתי מידע ספציפי הנוגע לדובון הקורים.
 
בשלבי חיים הראשונים נודדים הזחלים עם אוהל הקורים ומשאירים אחריהם בעשביה שביל קירח אופייני.

דובון הקורים הוא לא המין היחידי באזורנו הבונה אוהל קורים על עשבייה נמוכה. אורח חיים דומה אפשר למצוא גם במין נוסף של דובון Maurica bellieri. על פי פרטים שנאספו במלכודות אור מאזורים שונים בארץ, נלמד שלמין הזה תפוצה קטנה יותר, בעיקר במרכז הארץ (שפלת החוף) וגם בצפון.
אורח החיים הדומה והדמיון החזותי בין המינים כולל בזחלים עשוי לבלבל. לצערי לא מצאתי תמונות של המין הזה ולכן לא ידוע לי מה ההבדלים המאפשרים להבחין בין שני המינים בשדה. על פי הלכידות ידוע ששיא הפעילות של הבוגרים במין זה מגיע במרץ ודועך במהלך מאי. אם כך סביר שגם את הזחלים נמצא בשדה מאוחר יחסית לזחלים של דובון הקורים ואולי זה יאפשר להשיג את המידע החמקמק.

מין נוסף העשוי לבלבל במראה הוא דובון הקיקיון אבל, מועד הופעתם של שני המינים אינו חופף. זחלי דובון הקיקיון מופיעים בתחילת הקיץ ונעלמים עם הסתיו. הם אינם בונים אוהל קורים ואינם מגלים דפוסי התנהגות חברתיים כגון אלה של דובון הקורים.
 
1. תת-משפחת הדובונים הייתה עד לשנים האחרונות מסווגת כמשפחה עצמאית Arctiidae. לאחר מספר מחקרים פילוגנטיים שבדקו את יחסי הקירבה בין משפחות שונות בפרפראים הוצע לסווג אותה תחת המשפחה Erebidae. הצעה שהתקבלה על ידי רוב החוקרים.

2. ניוון כנפיים עד כדי היעלמותן המלאה היא תופעה שכיחה בסדרות רבות של חרקים. היא אופיינית במיוחד במינים החיים בבתי-גידול ספציפיים כמו: חוף הים, הרים, מערות, אקלים ארקטי וגם במינים המבלים את כל חייהם על הקרקע. בסוג Ocnogyna התפתחות הכנפיים נעשית עד דרגת הזחל האחרונה אבל בשלב הגולם התפתחותן נעצרת ואצל הבוגר הן נשארות מדולדלות ומקופלות בתוך מעטפת כיטין, עוד מידע על התופעה ראו בקישור.
insectour
 
הצבע הירוק המעטר את הקרקע לאחר גשמי החורף הראשונים הוא האות להופעת אחד הפרפראים הנפוצים באזור הים-תיכוני. ולמרות שאת הבוגרים בקושי רואים, הרי את הזחלי דובון הקורים Ocnogyna loewii אי אפשר לפספס.

תת-משפחת הדובונים1 Arctiinae היא קבוצת בת של המשפחה Erebidae. הקבוצה כוללת למעלה מ-11,000 מינים ברחבי העולם, מהם מוכרים בישראל כ-15 מינים, חלקם פעילי לילה (הבוגרים). הזחלים של מרבית המינים נחשבים לרב-פונדקאים (פוליפאגים) הניזונים מגוון גדול של צמחים ממשפחות שונות.

שם תת-המשפחה נגזר מציציות זיפים צפופות המעטרות - במינים רבים - את גופם של הזחלים ומקנות להם מראה צמרירי. גם השם המדעי של הקבוצה, הנגזר מיוונית, משמעותו דב.
במקרים רבים זיפים אלה חלולים ומכילים חלבונים רעילים. במגע עימם הם עשויים לגרום לגירויים בעור ודלקות בעיניים, לכן אין לאחוז זחלי דובונים בידיים חשופות. מנגנון הגנה זה אינו עוצר טורפים וזחלים רבים מותקפים על ידיחיפושיות טורפות, צרעות פרזיטואידיות, וזבובים פרזיטואידים ממשפחת הזריזבוביים.
 
זחל של דובון הקורים בדרגה שלישית אוכל עלה של חצב. נראה שאין להם בעייה לאכול גם צמחים הנחשבים לא אכילים אצל חרקים רבים.

דובון הקורים הוא נציג יחיד של הסוג בישראל. שם המין loewii נקרא על שמו של (Hermann Loew (1807-1879 אנטומולוג גרמני שהתמחה דווקא בזבובאים.
למין תפוצה פליארקטית רחבה הכוללת כמה תתי-מינים. התת-מין שלנו (loewii) מוכר מטורקיה, סוריה, ישראל, רודוס ומצרים. בישראל מצוי במרבית האזורים כולל בנגב, הוא מצוי בריכוזים גדולים למדי במישור החוף. את הזחלים ניתן למצוא בבתי גידול עשבוניים בשטחים פתוחים, בתות ושדות בור.

ראשוני הזחלים מופיעים כבר בדצמבר ולמרות היותם זעירים, הם משאירים חותם ברור של מטווה קורים לבנים המכסה כאוהל עשב נמוך בשדות.
זחלי דובון הקורים שרק בקעו ניזונים מניצני חד-שנתיים, בעיקר ממשפחות המצליבים, פרפרניים, מורכבים ועוד. אוהל הקורים מספק מיקרו-אקלים נוח ומשמש להם מחסה מקור, משקעים וטורפים. ביום הם מתפזרים בקרבת הקן ובערב מתכנסים שוב מתחת למטווה. כאשר הם מכלים את הצמחייה מתחת לאוהל, הם עוברים לשטח סמוך, יוצרים מטווה הגנה חדש וממשיכים לאכול.
 
 
 תטולה אופיינית לדובון הקורים
על רוב מוצאים אותה מתחת לאבנים.
  זחלי דובון קורים במהלך הבקיעה מהביצים.

דובון הקורים שייך לקבוצה של פרפראים (ממשפחות שונות) הכוללת מינים בהם הזחלים מתפתחים (לזמן מוגדר) בקהילה חברתית המתאפיינת בהתנהגויות המשתנות במורכבותן בהתאם למין הפרפר, גיל הזחל ואורח החיים הכללי. על כמה מהמאפיינים של זחלים חברתיים (social caterpillars) הנראים אצל דובון הקורים נדבר בהמשך.

תהליך גדילת הדרגות הצעירות המתרחש בשיא החורף הוא איטי ובחודש הראשון לחייהם הם מגיעים לאורך של כ-3 מ"מ. בחודש השני לחייהם קצב הגדילה מואץ יותר ולאחר כ-60 יום הם מגיעים לגודל של כ-30 מ"מ.
לאחר ההתנשלות השלישית משתנה צבע השערות משחור לאדום-חום, והזחלים עוזבים את אוהל הקורים ועוברים לאכול מחלקי הצמח העליונים. בשלב הזה הם מתפזרים על שטח גדול וכך הם עשויים לחדור לגינות, מדרכות ושטחים חקלאיים.

במרץ-אפריל (לעיתים אף מוקדם יותר) בהגיעם לגודל של 30-35 מ"מ, הם חודרים לאדמה (לעומק של 10-15 ס"מ) שם הם יוצרים תאי התגלמות. תקופת הגולם נמשכת כשישה חודשים (כל הקיץ עד אמצע הסתיו) ועשויה להתארך עד-כדי שנה וחצי ויותר. כלומר חלק מהבוגרים ידלגו עונה שלמה. מנגנון זה מבטיח פיזור סיכונים, היה ובעונה אחת התפתחות האוכלוסייה לא עלתה יפה, עתודות הגלמים יספקו סיכוי נוסף בשנה שאחרי.
 
דובון הקורים בוגר זכר - במין זה רק הזכרים מעופפים.

בוגרים מגיחים כבר בסוף אוקטובר. עיקר הבוגרים מופיעים במהלך דצמבר - ינואר ומספרם יורד דרסטית בפברואר, הם אינם ניזונים ומשך החיים הקצר מוקדש לרבייה.
הנקבות משוללות יכולת תעופה (כנפיים מנוונות2) והזכרים המעופפים (דו-פרצופיות זוויגית) מוצאים את דרכם לנקבות בעזרת פרומון מין שמפרישות הנקבות. הטלת הביצים מתרחשת יום לערך לאחר ההזדווגות והנקבה מטילה צבירי ביצים, המונים 200-300 יחידות, על הקרקע או על צמחים שונים. הזחלים מגיחים לאחר כחודש.

התנהגות חברתית של זחלי פרפראים נחלקת למספר מאפיינים. מידע נרחב על הנושא אפשר למצוא באנגלית בויקיפדיה, לעניין שלנו נדגיש את אלה הקשורים ככל הנראה לדובון הקורים.
 
 
 אכילה קבוצתית היא אחד המאפיינים של דובון הקורים.   זחלים בדרגות הצעירות משחרים מזון בסמוך למחסה. 

שיחור מזון קבוצתי - זחלים של דובון הקורים משחרים למזון מתחת ומחוץ לאוהל הקורים אבל חוזרים אליו מדי ערב. אוהל זה ארעי והוא "נודד" (נבנה מחדש) עם הקבוצה תכופות, מחלקת שיחור אחת לשנייה.

הגנה קבוצתית - התגודדות מאפשרת לזחלים להשיג הגנה יחסית במספר דרכים. [1] הגנה פסיבית מתוך הסבירות הסטטיסטית שהסיכוי של פרט יחיד להינצל מטריפה גדל ככל שהקהילה גדולה יותר. [2] אוהל הקורים עצמו מספק הגנה יחסית כאשר הזחלים חוסים תחתיו. בניגוד למינים אחרים כמו בסוג תהלוכן (Thaumetopoea) אוהל הקורים אינו סגור הרמטית. [3] אפקט הרתעה המוגבר מעצם העובדה שמדובר בזחלים ארסיים, גדל ככל שהקבוצה גדולה יותר (עובד כנגד רק חלק מהטורפים).
 
אוהל קורים באור הבוקר נוצץ מטל הלילה הנאצר במסך הקורים הצפוף.

בניית מחסה מתואמת - בניית מחסה אצל דובון הקורים אינה משתווה לזו שמוצאים בקיני קורים של זחלים בסוג תהלוכן ובמינים נוספים כמו בטוואי האלון, אבל גם היא דורשת תיאום מסוים מבחינת בחירת אתר מתאים, תיאום בנייה וחלוקת תפקידים. לא מצאתי מידע כיצד פועל המכניזם הזה בדובון הקורים.

ויסות חום - התפתחות תקינה של הזחל תלויה מאוד בטמפרטורת הסביבה ויציבותה. כאמור התפתחות שתי הדרגות הראשונות החוסות באוהל הקורים נעשית בעונת החורף. מחסה קורים משפר מאוד את המיקרו-אקלים בשעות הקרות ומאפשר לזחלים לפעול גם כאשר הקור מונע שיחור מזון מחוצה לו.
אוהל הקורים פועל כחממה האוצרת חום המגיע מקרני השמש החודרות פנימה ומחום מטבולי של הזחלים עצמם. שהייה בקבוצה צפופה תחת מחסה מגבילה את תנועת האוויר בין הזחלים (מעניין מה אחוז תרומת מעטה הזיפים לשיפור הבידוד) ומייצבת אוויר חם יחסית המקטין אובדן חום גוף לסביבה. מצב זה משמעותי במיוחד בימים נטולי שמש או בלילות. הפרש הטמפ' בין החוץ לפנים האוהל עשוי להגיע למספר מעלות.

יציבות חברתית - זחלים חברתיים שומרים על מבנה קהילתי בעזרת פרומונים המופרשים עם הקורים. איזה מנגנונים מפעילים פרומונים אלה? לא ברור ולא מצאתי מידע ספציפי הנוגע לדובון הקורים.
 
בשלבי חיים הראשונים נודדים הזחלים עם אוהל הקורים ומשאירים אחריהם בעשביה שביל קירח אופייני.

דובון הקורים הוא לא המין היחידי באזורנו הבונה אוהל קורים על עשבייה נמוכה. אורח חיים דומה אפשר למצוא גם במין נוסף של דובון Maurica bellieri. על פי פרטים שנאספו במלכודות אור מאזורים שונים בארץ, נלמד שלמין הזה תפוצה קטנה יותר, בעיקר במרכז הארץ (שפלת החוף) וגם בצפון.
אורח החיים הדומה והדמיון החזותי בין המינים כולל בזחלים עשוי לבלבל. לצערי לא מצאתי תמונות של המין הזה ולכן לא ידוע לי מה ההבדלים המאפשרים להבחין בין שני המינים בשדה. על פי הלכידות ידוע ששיא הפעילות של הבוגרים במין זה מגיע במרץ ודועך במהלך מאי. אם כך סביר שגם את הזחלים נמצא בשדה מאוחר יחסית לזחלים של דובון הקורים ואולי זה יאפשר להשיג את המידע החמקמק.

מין נוסף העשוי לבלבל במראה הוא דובון הקיקיון אבל, מועד הופעתם של שני המינים אינו חופף. זחלי דובון הקיקיון מופיעים בתחילת הקיץ ונעלמים עם הסתיו. הם אינם בונים אוהל קורים ואינם מגלים דפוסי התנהגות חברתיים כגון אלה של דובון הקורים.
 
1. תת-משפחת הדובונים הייתה עד לשנים האחרונות מסווגת כמשפחה עצמאית Arctiidae. לאחר מספר מחקרים פילוגנטיים שבדקו את יחסי הקירבה בין משפחות שונות בפרפראים הוצע לסווג אותה תחת המשפחה Erebidae. הצעה שהתקבלה על ידי רוב החוקרים.

2. ניוון כנפיים עד כדי היעלמותן המלאה היא תופעה שכיחה בסדרות רבות של חרקים. היא אופיינית במיוחד במינים החיים בבתי-גידול ספציפיים כמו: חוף הים, הרים, מערות, אקלים ארקטי וגם במינים המבלים את כל חייהם על הקרקע. בסוג Ocnogyna התפתחות הכנפיים נעשית עד דרגת הזחל האחרונה אבל בשלב הגולם התפתחותן נעצרת ואצל הבוגר הן נשארות מדולדלות ומקופלות בתוך מעטפת כיטין, עוד מידע על התופעה ראו בקישור.

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות