"פשפש אש, הנה פשפש אש" נשמע מוכר? זה ודאי אחד המשפטים הראשונים של כל ילד שיצא לשחק לראשונה בשדה הבור השכונתי.
המונח פשפש אש מוצאו ככל הנראה מאנגלית – Fire Bug. מקור השם טמון בשילוב הצבעים הניגודי של אדום שחור והעובדה שפשפשי אש 'אמיתיים' נוטים להתגודד ולצבוע את הסביבה בכתמים אדומים של צבירי פשפשים.
אומנם הכינוי פשפש אש מיוחס לאדמון מצויר השייך למשפחת האדמוניים Pyrrhocoridae אבל הוא אינו היחידי המופיע בשילוב צבע כה דרמתי. שילוב של אדום/שחור הוא סימון אזהרה מקובל בטבע ומשתמשים בו חרקים רבים מקבוצות שונות. במקרה שלנו סכמת הצבעים הזו אומצה על ידי פשפשים דומים ממשפחות שונות (אבולוציה מתכנסת).
רשומה זה מספקת סקירה תמציתית על מספר מינים נפוצים או המעניינים המייצגים מספר משפחות בתת־הסידרה פִּשְׁפְּשִׁים (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף) ונכללים בקואליציית האדום/שחור. עוד מידע בקישורים.
אדמון מצויר Pyrrhocoris apterus
זהו פשפש האש האמיתי. אורכו 12-8 מ"מ, מופיע לרוב בקבוצות על הקרקע וצמחים נמוכים. ניזון ממוהל פרי או זרעים יבשים אותם הוא ממיס ברוק ולא יבחל בחרקים מתים מזדמנים. במשפחת האדמוניים נמצא בישראל גם את האדמון המצרי Scantius aegyptius – מין קטן יותר ונפוץ יותר בבתי גידול יובשניים ואת האדמון השחור Scantius foersteri – קטן יותר מהאחרונים, שחור כמעט כולו ומצוי בעיקר בנגב עם חדירות למרכז.
פנדור אדמוני Spilostethus pandurus
משפחת הפנדוריים Lygaeidae. פשפש מאורך יותר מהקודם. אורכו 14-12 מ"מ. נפוץ בכל חלקי הארץ. הזחלים נוטים להתגודד. הבוגרים נוטים להתבודד ונמצא אותם על הקרקע או על תפרחות מורכבים וסוככיים. ניזון ממוהל צמחים אבל לא בוחל בחרקים מתים או ביצי חרקים.
בישראל מינים נוספים בסוג Spilostethus : בהם Spilostethus saxatilis ו־ Spilostethus furcula הדומים לפנדור האדמוני ולעיתים מופעים לצד הפנדור האדמוני.
פנדור ההרדוף Caenocoris nerii
משפחת הפנדוריים. מין אופייני להרדוף הנחלים, לעיתים מצוי על חנק מחודד. אורכו 9-10 מ"מ. מופיע בקבוצות גדולות מעורבות של צעירים ובוגרים. ניזון ממוהל עלים ופירות ומזרעי ההרדוף. על הרדופים (ולא רק) מוצאים לעיתים שני מינים נוספים: Lygaeus creticus מין זה גדול יותר מפנדור ההרדוף. ואת Graptostethus servus גם הוא גדול מהראשון. מידע נוסף על הפשפש הזה בקישור לרשומה על פנדור ההרדוף.
קוריז השיכרון Corizus hyoscyami
משפחת הקוריזיים Rhopalidae. אורכו 8-10 מ"מ. מזכיר מאוד פנדור אדמוני אבל נבדל בקלות ממנו (לפנדור אדמוני 4-5 עורקים בקרום הכנף הקידמית). נפוץ בכל הארץ וניזון ממוהל של שיכרון, טבק וצמחים ממשפחת המורכבים.
רכנף אדום-שחור Dionconotus neglectus
משפחת הרכנפיים Miridae. פשפש נפוץ בחורף ובאביב עד לחודש מרץ. ניזון ממוהל צמחים רבים. בניגוד לקודמיו. הוא לא נחשב רעיל ודפוס הצבע מעיד על חקיינות בייטסיאנית בה המודל מסוכן אבל החקיין לא. מידע נוסף על הפשפש הזה בקישור לרשומה באתר. בקרב הרכנפיים נמצא עוד מינים 'אדומים' כמו רכנף העירית Horistus (Capsodes) infuscatus (ראו רשומה בקישור), Horistus turcomanus ועוד.