ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
לדוד משה יש פרה, ועוד איזו פרה! אדומה, מעופפת וטורפת כנימות לארוחת הבוקר, ויש לה שם חיבה מוזר; "פרת משה-רבנו". פרה ביזארית שאינה פרה כלל אלא סתם חיפושית חמודה ואדומה שזכתה לכינוי מיוחס שכזה. אנחנו נקרא לה מושית, אפשר גם בשמה הרשמי; מושית השבע והיא תהיה כלת הרשומה הנוכחית.

מושית השבע היא אחד מהחרקים היותר מוכרים וחביבים בעולם; כוכבת תרבות המופיעה בספרי ילדים, שירים, סרטים וזיכרונות ילדות של כמעט כל אחד ואחת מאיתנו. מעבר לסימפטיה, היא גם חרק חשוב לאדם בהיותה אויבת טבעית למזיקים בחקלאות ובגני הנוי ולכן היא מהווה שותף בעל ערך במלחמה הביולוגית נגד מזיקי חקלאות.

אז מי היא מושית השבע? מדוע זכתה לייחוס מכובד שכזה למשה רבנו? ולמה אנו צריכים להעריך את השותפות הטבעית בין האדם לחיפושית קטנה ואדומה?

מושית השבע משתייכת לסדרת החיפושיות ועוברת גלגול מלא מביצה, דרך זחל, גולם ועד לבוגר.

מושית השבע (7-8 מ"מ) משתייכת למשפחת המושיתיים Coccinellidae. משפחה קוסמופוליטית המונה למעלה מ-5000 מינים מתוארים, רובם נחשבים חרקים מועילים הניזונים מכנימות ומזיקי חקלאות זעירים אחרים (מקצת מהמינים צמחוניים וחלקם נחשבים מזיקים). מינים אחדים משמשים מסחרית בהדברה ביולוגית. בישראל מוכרים למעלה מ-60 מינים של מושיות ומושית השבע היא המין הנפוץ ביותר. למושית השבע תפוצה פליארקטית (אסיה, אירופה, צפון אפריקה), היא הוחדרה, בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, לצפון אמריקה כמדביר ביולוגי כנגד כנימות.

כל הדרגות הניזונות טורפות. בד"כ כנימות עלים.

מושית השבע מופיעה בפולקלור העממי האירופאי כבר מאות שנים כחרק מועיל המביא מזל טוב ומקושר למסורות נוצריות שונות. באנגלית היא מכונה "Ladybird" או "Beetle of Our Lady" ובגרמנית "Marienkäfer" "החיפושית של מרים" על שמה של הבתולה מריה.

הכינוי העברי "פרת משה-רבנו" נגזר גם הוא משפות אירופאיות. באידיש היא נקראת "משה-רבנו'ס קיעלע" או "משה-רבנו'ס פערדעלע" (פרה קטנה וסוסון של משה רבנו בהתאמה). נראה שהשם "משה רבנו" נבחר כתחליף לגרסאות השונות של שמות קדושים נוצריים אשר שימשו בכינוי החיפושית בשפות שונות. הכינוי "פרה" מופיע בכינוי הרומני vaca-domnului (פרת האלוהים) ובכינוי הבולגרי bozha kravichka (פרת האלוהים הקטנה) וכך גם ברוסית Божья коровка יתכן ובתעתיק העברי נעשה שימוש "כשר" כתחליף לכינויים משפות נוספות המתפרשים כשמות של בהמות כמו סוס, כבשה וכו'. נראה שאין מקור אחד ברור והשם כולו עדיין נתון לפרשנויות בלשניות שונות.

 
מושית השבע דקות אחדות לאחר הגיחה מהגולם,
צבעה האדום יתקבל רק כעבור מספר שעות.
 
גולם - ההתגלמות נעשית על מצע בסמוך לצמח עליו ניזון הזחל.
בד"כ על הצידם התחתון של העלים.

שמה המדעי של מושית השבע Coccinella septempunctata המתאר את המראה החיצוני זכה גם הוא להרמת גבה באשר למקורו, וללא הצדקה מרובה. שם הסוג Coccinella נגזר מהמילה הלטינית coccineus המתייחסת לצבע אדום שני/ארגמן (Scarlet). שם המין septem-punctata מתייחס לשבעת הנקודות השחורות המופיעות על כנפי החפייה (למעשה 4 כתמים בכל צד, כאשר זוג אחד מתאחד לכתם אחד גדול בקו התפר של כנפי החפייה, וכך נותרים 7 כתמים). השם העברי נגזר בחלקו מהכינוי העממי: שם הסוג מושית ושם המין ממספר הנקודות.

אם השם המדעי מזכיר לכם גם את כינוי הגנאי "קוקסינל" הרי לא בכדי. בשפה הצרפתית השם העממי של המושית הוא coccinelle (גם הכינוי של הרכב חיפושית הפולקסוואגן). כינוי זה אומץ כשם במה על ידי אחת מאומני הדראג הצרפתיים הידועות (Jacqueline-Charlotte Dufresnoy). ז'קלין שרלוט דופנואי אף הופיעה (שנות השישים של המאה הקודמת) בישראל (מועדון הלילה "אדריה") והייתה הטרנסקסואלית הראשונה שהופיעה בארץ. מכאן התגלגל הכינוי הגנרי "קוקסינל" (רק בישראל) לאדם השונה מגדרית מזהותו המינית פיסיולוגית.

שילוב צבעי אדום-שחור של הבוגר ושחור/אפור עם כתמים כתומים אצל הזחל, מהוה סימן אזהרה ברור לכל טורף פוטנציאלי. כל דרגות המין מכילים מספר רעלים אלקלואידיים המומסים בנוזל ההמולימפה. ככל הנראה הרעלים מופקים באופן שניוני מהמזון בדרגת הזחל. בעת מגע מאיים מופרש כרפלקס (reflex bleeding) נוזל בעל טעם וריח דוחים דרך מפרקי הרגליים. הרעלים מסוכנים לציפורים צעירות ולטאות. לבני אדם אין סכנה מטעימת חיפושית אחת או אפילו כמה עשרות, מלבד טעם דוחה בפה.

דרגת הזחל האחרונה רעבתנית במיוחד.

מושית השבע נפוצה במגוון בתי-גידול מוארים: אזורים טבעיים ומופרעים, שטחים חקלאים, גינות נוי ולעתים מגיעה גם לעציצים ביתיים. זה אינו מין בררני במיוחד ככל שזה נוגע לבית הגידול, כל עוד יש בסביבה שפע כנימות עלים, שמש וטמפרטורת סביבה נוחה.

מדובר בחרק עונתי שעיקר פעילותו מתרחשת באביב, כי אז מצוי שפע מזון לזחלים ולבוגרים. בראשית האביב (מרץ) מופיעים בשטח בוגרים ראשונים המטילים ביצים בקרבת מושבות של כנימות עלה (כנימות הן מהחרקים הראשונים המופיעים במספרים גדולים בסוף החורף). הביצים מוטלות כצבירים (10-30) מתחת לעלים, במחסות מוצלים או על פונדקאי הכנימות עצמם. נקבה אחת עשויה להטיל לאורך 6-8 שבועות כ-500 ביצים ויותר. תופעה מעניינת (ODP) המצויה במין זה (ובמיני חרקים נוספים) היא הפרשת פרומון אתראה ע"י הזחלים במטרה למנוע מנקבות אחרות להטיל באתר פעיל. נקבה הנמנעת מהטלה באתר בו פעילים זחלים מקטינה את ההסתברות לתחרות חזקה על מזון וסיכוי לקניבליזם של הצאצאים שלה.



הזחלים בוקעים לאחר כשבוע ומגיעים לשיא גודלם (12 מ"מ) תוך כשלשה שבועות (לעיתים יותר תלוי בטמפרטורה וזמינות המזון). זמן הגולם כשבוע ולאחריו מגיח בוגר. דור האביב מקייץ ברובו ואינו מתרבה. בשלהי האביב ותחילת הקיץ, נודדים פרטים רבים עם הרוח לאזורים גבוהים וקרירים (חרמון, גריזים, מירון ועוד), שם הם מקייצים ומתקבצים במאות ואלפים תחת אבנים או מחסות אחרים (ההתקבצות מתוזמנת בעזרת פרומון מיוחד). נמצא שהטריגר לתרדמת הקיץ הוא הטמפרטורה; כאשר הטמפרטורה החודשית הממוצעת עולה מעל 26 מעלות עוברות החיפושיות לתרדמת קיץ.

 
נימוסי השולחן הן לא הצד החזק של מושית השבע,
ככל שזה נוגע לארוחת כנימות.
 
נקבה חוזרת לעסקי המזון לאחר הטלה
על קורטם דק הנגוע בכנימות.

פרטים השורדים את הקיץ מטילים באוקטובר. מחזור הגלגול של דור הסתיו הוא כארבע שבועות. דור זה אינו מתרבה בחורף ורובו חורף במחסות שונים סמוך לקרקע. נמצא שהטריגר להתעוררות גם הוא קשור לטמפרטורה, כאשר 16 מעלות מהווים סף התעוררות.
 
נמצא שטווח הטמפרטורה האופטימאלי לפעילות הוא 20-28 מעלות, כאשר מעל 32 מעלות הפעילות פוחתת ומעל 38 היא פוסקת. זחלים בכלל והצעירים שבהם בפרט רגישים מאוד לטמפרטורות גבוהות, ורוחות החמסין המאפיינות את האביב באזורנו מחסלות אחוז גבוה מהם (30% שרידות). בוגרים המגיחים בחורף או בראשית האביב רגישים מאוד לקור ורובם לא שורדים (10% שרידות). אם כן נראה שחיי מושית אינם פשוטים והאקלים הים-תיכוני מציב אתגרים לא פשוטים לאוכלוסיה כולה.

התגודדות של מושית השבע בחרמון כפי שנחשפה מתחת למחסה.

כל דרגות המין טורפות, בעיקר מינים שונים של כנימות עלה וגם לא יבחלו בביצי פרפראים ופרוקי רגליים זעירים אחרים. בעקת מזון מתאים, בוגרים וזחלים עשויים להסתפק באבקה, צוף פרחים ונבגי פטריות (המשמשים גם תוסף מזון עתיר אנרגיה לפני הנדידה). מושית השבע נמשכת גם לפרומון אזעקה β-Farnesene של אחדים ממיני הכנימות וכך היא מאתרת ריכוזי מזון איכותיים. 
נמצא במעבדה שבממוצע נקבה אחת (דור אביב) צורכת בכל מחזור חייה כ-6000 כנימות עלה. בתנאים טבעיים בהן נטרפות יותר כנימות צעירות סוברים שהמספר גדול בהרבה. למרות המספר המרשים ההשפעה על אוכלוסיית הכנימות אינה קריטית. בישראל המושית מעמידה 2 מחזורים עיקריים בשנה ואילו כנימות רבות מעמידות פי כמה מחזורים (עשר ויותר). מכך שיעילות המושית בהדברה מוגבלת למדי. 
 
למרות המגבלות מושית השבע עשויה לשמש בתזמון הנכון בהדברה ביולוגית מבוקרת וממוקדת כל ידי פיזור כמות גדולה של בוגרים שגודלו בשבי בשטחי חקלאות. הבנת יכולת זו הביאה, במקומות שונים בעולם הפחות מפותח, ליזמות איסוף מסחרי של בוגרים באתרי תרדמת הקיץ ומכירתם לחקלאים מקומיים לשימוש בהדברה ביולוגית.

החדרת מושית השבע לצפון אמריקה גובה גם מחיר אקולוגי. מסתבר שבהדרגה הופך מין זה בארה"ב למין פולש הדוחק מינים מקומיים. לעומת זאת באירופה ובעיקר באנגליה (וגם בצפון אמריקה) נדחקת מושית השבע ע"י מושית מהמין Harmonia axyridis שמקורה ממזרח אסיה והוכנסה למספר מדינות באירופה ובארה"ב כמדביר ביולוגי. מסתבר שמין זה אגרסיבי מאוד המתפשט בקצב מהיר למדינות נוספות ונמצא כדוחק מינים מקומיים של מושיות ופוגע גם בביצים של מיני חרקים אחרים, חלקם אינם נחשבים מזיקים.

לסיום יש גם סיפור לקטנטנים "אגדת פרת משה-רבנו" PDF

ואין יותר נדוש ומוצלח מלסיים בשיר היפה של אפרים סידון - פרת משה-רבנו

פרת משה רבנו בקול התאוננה,
שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה מרת פרת משה.

פרת משה רבנו הצטערה נורא,
השם נראה לא מתאים, חושבים שהיא פרה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה החברה משה.

פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי,
משה זה שם של בחורים, ולא של חיפושית.
לכן היא מבקשת, עכשיו מכל אחד,
פשוט לקרוא לה: "בואי", והיא תבוא מיד.
 
מקורות נבחרים:
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
http://nl.wikipedia.org/wiki/Zevenstippelig_lieveheersbeestje
insectour
לדוד משה יש פרה, ועוד איזו פרה! אדומה, מעופפת וטורפת כנימות לארוחת הבוקר, ויש לה שם חיבה מוזר; "פרת משה-רבנו". פרה ביזארית שאינה פרה כלל אלא סתם חיפושית חמודה ואדומה שזכתה לכינוי מיוחס שכזה. אנחנו נקרא לה מושית, אפשר גם בשמה הרשמי; מושית השבע והיא תהיה כלת הרשומה הנוכחית.

מושית השבע היא אחד מהחרקים היותר מוכרים וחביבים בעולם; כוכבת תרבות המופיעה בספרי ילדים, שירים, סרטים וזיכרונות ילדות של כמעט כל אחד ואחת מאיתנו. מעבר לסימפטיה, היא גם חרק חשוב לאדם בהיותה אויבת טבעית למזיקים בחקלאות ובגני הנוי ולכן היא מהווה שותף בעל ערך במלחמה הביולוגית נגד מזיקי חקלאות.

אז מי היא מושית השבע? מדוע זכתה לייחוס מכובד שכזה למשה רבנו? ולמה אנו צריכים להעריך את השותפות הטבעית בין האדם לחיפושית קטנה ואדומה?

מושית השבע משתייכת לסדרת החיפושיות ועוברת גלגול מלא מביצה, דרך זחל, גולם ועד לבוגר.

מושית השבע (7-8 מ"מ) משתייכת למשפחת המושיתיים Coccinellidae. משפחה קוסמופוליטית המונה למעלה מ-5000 מינים מתוארים, רובם נחשבים חרקים מועילים הניזונים מכנימות ומזיקי חקלאות זעירים אחרים (מקצת מהמינים צמחוניים וחלקם נחשבים מזיקים). מינים אחדים משמשים מסחרית בהדברה ביולוגית. בישראל מוכרים למעלה מ-60 מינים של מושיות ומושית השבע היא המין הנפוץ ביותר. למושית השבע תפוצה פליארקטית (אסיה, אירופה, צפון אפריקה), היא הוחדרה, בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, לצפון אמריקה כמדביר ביולוגי כנגד כנימות.

כל הדרגות הניזונות טורפות. בד"כ כנימות עלים.

מושית השבע מופיעה בפולקלור העממי האירופאי כבר מאות שנים כחרק מועיל המביא מזל טוב ומקושר למסורות נוצריות שונות. באנגלית היא מכונה "Ladybird" או "Beetle of Our Lady" ובגרמנית "Marienkäfer" "החיפושית של מרים" על שמה של הבתולה מריה.

הכינוי העברי "פרת משה-רבנו" נגזר גם הוא משפות אירופאיות. באידיש היא נקראת "משה-רבנו'ס קיעלע" או "משה-רבנו'ס פערדעלע" (פרה קטנה וסוסון של משה רבנו בהתאמה). נראה שהשם "משה רבנו" נבחר כתחליף לגרסאות השונות של שמות קדושים נוצריים אשר שימשו בכינוי החיפושית בשפות שונות. הכינוי "פרה" מופיע בכינוי הרומני vaca-domnului (פרת האלוהים) ובכינוי הבולגרי bozha kravichka (פרת האלוהים הקטנה) וכך גם ברוסית Божья коровка יתכן ובתעתיק העברי נעשה שימוש "כשר" כתחליף לכינויים משפות נוספות המתפרשים כשמות של בהמות כמו סוס, כבשה וכו'. נראה שאין מקור אחד ברור והשם כולו עדיין נתון לפרשנויות בלשניות שונות.

 
מושית השבע דקות אחדות לאחר הגיחה מהגולם,
צבעה האדום יתקבל רק כעבור מספר שעות.
 
גולם - ההתגלמות נעשית על מצע בסמוך לצמח עליו ניזון הזחל.
בד"כ על הצידם התחתון של העלים.

שמה המדעי של מושית השבע Coccinella septempunctata המתאר את המראה החיצוני זכה גם הוא להרמת גבה באשר למקורו, וללא הצדקה מרובה. שם הסוג Coccinella נגזר מהמילה הלטינית coccineus המתייחסת לצבע אדום שני/ארגמן (Scarlet). שם המין septem-punctata מתייחס לשבעת הנקודות השחורות המופיעות על כנפי החפייה (למעשה 4 כתמים בכל צד, כאשר זוג אחד מתאחד לכתם אחד גדול בקו התפר של כנפי החפייה, וכך נותרים 7 כתמים). השם העברי נגזר בחלקו מהכינוי העממי: שם הסוג מושית ושם המין ממספר הנקודות.

אם השם המדעי מזכיר לכם גם את כינוי הגנאי "קוקסינל" הרי לא בכדי. בשפה הצרפתית השם העממי של המושית הוא coccinelle (גם הכינוי של הרכב חיפושית הפולקסוואגן). כינוי זה אומץ כשם במה על ידי אחת מאומני הדראג הצרפתיים הידועות (Jacqueline-Charlotte Dufresnoy). ז'קלין שרלוט דופנואי אף הופיעה (שנות השישים של המאה הקודמת) בישראל (מועדון הלילה "אדריה") והייתה הטרנסקסואלית הראשונה שהופיעה בארץ. מכאן התגלגל הכינוי הגנרי "קוקסינל" (רק בישראל) לאדם השונה מגדרית מזהותו המינית פיסיולוגית.

שילוב צבעי אדום-שחור של הבוגר ושחור/אפור עם כתמים כתומים אצל הזחל, מהוה סימן אזהרה ברור לכל טורף פוטנציאלי. כל דרגות המין מכילים מספר רעלים אלקלואידיים המומסים בנוזל ההמולימפה. ככל הנראה הרעלים מופקים באופן שניוני מהמזון בדרגת הזחל. בעת מגע מאיים מופרש כרפלקס (reflex bleeding) נוזל בעל טעם וריח דוחים דרך מפרקי הרגליים. הרעלים מסוכנים לציפורים צעירות ולטאות. לבני אדם אין סכנה מטעימת חיפושית אחת או אפילו כמה עשרות, מלבד טעם דוחה בפה.

דרגת הזחל האחרונה רעבתנית במיוחד.

מושית השבע נפוצה במגוון בתי-גידול מוארים: אזורים טבעיים ומופרעים, שטחים חקלאים, גינות נוי ולעתים מגיעה גם לעציצים ביתיים. זה אינו מין בררני במיוחד ככל שזה נוגע לבית הגידול, כל עוד יש בסביבה שפע כנימות עלים, שמש וטמפרטורת סביבה נוחה.

מדובר בחרק עונתי שעיקר פעילותו מתרחשת באביב, כי אז מצוי שפע מזון לזחלים ולבוגרים. בראשית האביב (מרץ) מופיעים בשטח בוגרים ראשונים המטילים ביצים בקרבת מושבות של כנימות עלה (כנימות הן מהחרקים הראשונים המופיעים במספרים גדולים בסוף החורף). הביצים מוטלות כצבירים (10-30) מתחת לעלים, במחסות מוצלים או על פונדקאי הכנימות עצמם. נקבה אחת עשויה להטיל לאורך 6-8 שבועות כ-500 ביצים ויותר. תופעה מעניינת (ODP) המצויה במין זה (ובמיני חרקים נוספים) היא הפרשת פרומון אתראה ע"י הזחלים במטרה למנוע מנקבות אחרות להטיל באתר פעיל. נקבה הנמנעת מהטלה באתר בו פעילים זחלים מקטינה את ההסתברות לתחרות חזקה על מזון וסיכוי לקניבליזם של הצאצאים שלה.



הזחלים בוקעים לאחר כשבוע ומגיעים לשיא גודלם (12 מ"מ) תוך כשלשה שבועות (לעיתים יותר תלוי בטמפרטורה וזמינות המזון). זמן הגולם כשבוע ולאחריו מגיח בוגר. דור האביב מקייץ ברובו ואינו מתרבה. בשלהי האביב ותחילת הקיץ, נודדים פרטים רבים עם הרוח לאזורים גבוהים וקרירים (חרמון, גריזים, מירון ועוד), שם הם מקייצים ומתקבצים במאות ואלפים תחת אבנים או מחסות אחרים (ההתקבצות מתוזמנת בעזרת פרומון מיוחד). נמצא שהטריגר לתרדמת הקיץ הוא הטמפרטורה; כאשר הטמפרטורה החודשית הממוצעת עולה מעל 26 מעלות עוברות החיפושיות לתרדמת קיץ.

 
נימוסי השולחן הן לא הצד החזק של מושית השבע,
ככל שזה נוגע לארוחת כנימות.
 
נקבה חוזרת לעסקי המזון לאחר הטלה
על קורטם דק הנגוע בכנימות.

פרטים השורדים את הקיץ מטילים באוקטובר. מחזור הגלגול של דור הסתיו הוא כארבע שבועות. דור זה אינו מתרבה בחורף ורובו חורף במחסות שונים סמוך לקרקע. נמצא שהטריגר להתעוררות גם הוא קשור לטמפרטורה, כאשר 16 מעלות מהווים סף התעוררות.
 
נמצא שטווח הטמפרטורה האופטימאלי לפעילות הוא 20-28 מעלות, כאשר מעל 32 מעלות הפעילות פוחתת ומעל 38 היא פוסקת. זחלים בכלל והצעירים שבהם בפרט רגישים מאוד לטמפרטורות גבוהות, ורוחות החמסין המאפיינות את האביב באזורנו מחסלות אחוז גבוה מהם (30% שרידות). בוגרים המגיחים בחורף או בראשית האביב רגישים מאוד לקור ורובם לא שורדים (10% שרידות). אם כן נראה שחיי מושית אינם פשוטים והאקלים הים-תיכוני מציב אתגרים לא פשוטים לאוכלוסיה כולה.

התגודדות של מושית השבע בחרמון כפי שנחשפה מתחת למחסה.

כל דרגות המין טורפות, בעיקר מינים שונים של כנימות עלה וגם לא יבחלו בביצי פרפראים ופרוקי רגליים זעירים אחרים. בעקת מזון מתאים, בוגרים וזחלים עשויים להסתפק באבקה, צוף פרחים ונבגי פטריות (המשמשים גם תוסף מזון עתיר אנרגיה לפני הנדידה). מושית השבע נמשכת גם לפרומון אזעקה β-Farnesene של אחדים ממיני הכנימות וכך היא מאתרת ריכוזי מזון איכותיים. 
נמצא במעבדה שבממוצע נקבה אחת (דור אביב) צורכת בכל מחזור חייה כ-6000 כנימות עלה. בתנאים טבעיים בהן נטרפות יותר כנימות צעירות סוברים שהמספר גדול בהרבה. למרות המספר המרשים ההשפעה על אוכלוסיית הכנימות אינה קריטית. בישראל המושית מעמידה 2 מחזורים עיקריים בשנה ואילו כנימות רבות מעמידות פי כמה מחזורים (עשר ויותר). מכך שיעילות המושית בהדברה מוגבלת למדי. 
 
למרות המגבלות מושית השבע עשויה לשמש בתזמון הנכון בהדברה ביולוגית מבוקרת וממוקדת כל ידי פיזור כמות גדולה של בוגרים שגודלו בשבי בשטחי חקלאות. הבנת יכולת זו הביאה, במקומות שונים בעולם הפחות מפותח, ליזמות איסוף מסחרי של בוגרים באתרי תרדמת הקיץ ומכירתם לחקלאים מקומיים לשימוש בהדברה ביולוגית.

החדרת מושית השבע לצפון אמריקה גובה גם מחיר אקולוגי. מסתבר שבהדרגה הופך מין זה בארה"ב למין פולש הדוחק מינים מקומיים. לעומת זאת באירופה ובעיקר באנגליה (וגם בצפון אמריקה) נדחקת מושית השבע ע"י מושית מהמין Harmonia axyridis שמקורה ממזרח אסיה והוכנסה למספר מדינות באירופה ובארה"ב כמדביר ביולוגי. מסתבר שמין זה אגרסיבי מאוד המתפשט בקצב מהיר למדינות נוספות ונמצא כדוחק מינים מקומיים של מושיות ופוגע גם בביצים של מיני חרקים אחרים, חלקם אינם נחשבים מזיקים.

לסיום יש גם סיפור לקטנטנים "אגדת פרת משה-רבנו" PDF

ואין יותר נדוש ומוצלח מלסיים בשיר היפה של אפרים סידון - פרת משה-רבנו

פרת משה רבנו בקול התאוננה,
שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה מרת פרת משה.

פרת משה רבנו הצטערה נורא,
השם נראה לא מתאים, חושבים שהיא פרה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה החברה משה.

פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי,
משה זה שם של בחורים, ולא של חיפושית.
לכן היא מבקשת, עכשיו מכל אחד,
פשוט לקרוא לה: "בואי", והיא תבוא מיד.
 
מקורות נבחרים:
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
http://nl.wikipedia.org/wiki/Zevenstippelig_lieveheersbeestje

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות