יחסי ההדדיות בין כנימות לנמלים מושפעים ממגוון גדול של תנאים ביוטיים וא־ביוטיים, כולל אורח החיים של כל צד. כפי הנראה הכנימות לא 'בוחרות' את מין הנמלה המטפל בהן וטיב הטיפול נתון בעיקר למין הנמלה עצמו.
מיני נמלים שהם אגרסיביים מטבעם, נוטים לשמירה אגרסיבית יותר על הכנימות בהשוואה לנמלים פחות אגרסיביות ומכך שלמינים אלו השפעה גדולה יותר על עקת טריפה וטפילות.

שינויים בגודל מושבות הכנימות משפיעים על התנהגות הנמלים. מושבות גדולות נוטות למשוך יותר אוייבים ולהתפרק עקב פגיעה קשה יותר במארח. נמצא שנמלים עשויות להשפיע על גודל המושבה במטרה לשמר גודל אוכלוסייה הנוח יותר לטיפול ושאינה פוגעת יתר על המידה במארח ובכך להבטיח לעצמן אספקת מזון סדירה.

מנגד, כאשר האוכלוסייה מצטמצמת יתר על המידה, עשויות הנמלים לנטוש את המושבה ולעבור למושבה אחרת, בריאה יותר או למין אחר לגמרי של כנימות. נמצא שבמקרים רבים מושבת נמלים מטפלת במספר מושבות של כנימות ממינים שונים וסוברים שמושבות אלו מקיימות תחרות על טיב ההשגחה והטיפול של הנמלים. יתכן והגורמים לכך הם שינויים עונתיים המשפיעים על פעילות הנמלים ומידת הדרישה שלהן לטל־דבש. הנחה נוספת גורסת שהרגישות של נמלים הנסמכות על טל־דבש לזמינות המשאב (שהרי בלעדיו הן יתקשו לשחר מזון), כופה עליהן אסטרטגיה של פיזור סיכונים ואחזקה של מושבות שונות של כנימות, המבטיחות זמינות משאבים גם כאשר חלקם נעלמים.

במשוואת היחסים, כנימות הן הצד הפגיע יותר מכיוון שנמלים עשויות להפוך ממגינות לטורפות, כאשר הכנימות מפסיקות להוות גורם משיכה משמעותי או כאשר הנמלים זקוקות להעשרה בחלבונים. עבור הכנימות, טריפה מצד הנמלים היא כנראה מחיר קטן ביחס ליתרון של הגנה מטורפים אחרים.

ההגנה שמספקות נמלים לכנימות מעוררת את השאלה אבולוציונית; כיצד התפתחו יחסי גומלין אלו. האם התפתח פה מנגנון של טובת הנאה מצד הכנימות בעבור הגנה ומניעת טריפה? האם העובדה שכנימות מירמיקופיליות משדרגות את איכות טל־הדבש מרמזת על התשובה? ואולי הגנת הנמלים שהטיבו לנצל מקור מזון זה, היא שגררה לחץ אבולוציוני המעדיף כנימות המספקות לנמלים מזון עשיר ומפתה יותר.

נמלים מהוות גורם דומיננטי המאפשר לכנימות מירמיקופיליות לשגשג ואף להפיץ את עצמן. מנגד יחסים אלו מאפשרים גם לנמלים עצמן לשמר את הקהילה, להרחיב תפוצה ולשלוט בטריטוריות נרחבות. דוגמא לכך מוצאים במינים פולשים של נמלים; במקרים רבים מינים אלה מטיבים לנצל את אוכלוסיות הכנימות, לדחוק מינים מקומיים וכך גם להתפשט במהירות על שטחים גדולים.

יחסי ההדדיות של נמלים עם כנימות הם עניין די מדהים, כאשר מביאים בחשבון שנמלים הן טורפות אגרסיביות מאוד הנוטות לתקוף כל טרף זמין ואפשרי ובמיוחד טרף חסר ישע כמו כנימות. העובדה שכנימות מסוגלות לרסן את התוקפנות הזו ולרתום אותה לטובת הגנה תמורת טובת הנאה היא תעלומה אבולוציונית מעניינת מאוד.

הקשר בין נמלים לכנימות הוא רק חלק מסיפור גדול יותר בו שותפים גם המארחים וטורפי הכנימות. מחקרים הראו שלצמחים יכולת להשפיע באופן ישיר ועקיף על איכות המוהל והיכולת לנצל אותו ובכך להשפיע על כשירות הכנימות ועל טיב הקשר שלהן עם הנמלים. וטורפי הכנימות, הם לא רק נהנים ממקור מזון איכותי המטופח על ידי אורגניזם אחר, אלא גם זוכים בהגנה עקיפה של הנמלים מהטורפים והטפילים שלהם, מה שעשוי להסביר מדוע הם מראים העדפה לשהות במושבות של כנימות המוגנות על ידי נמלים.