ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>סיפורים מהשטח>כחליל, נמלה ופונדקאי ירוק
insectour
ירבוז עדין - מבט כללי אל זירת ההתרחשות של הסיפור שלנו.
לפעמים לא צריך ללכת רחוק, אם בכלל, כדי למצוא סיפור מעניין. יש והוא מונח מתחת לאף וצריך רק להיות יותר סקרן ועצלן פחות, כדי להציץ מעבר למה שרואות העיניים.

חצר בניין המגורים שלי, מהווה דוגמא שלילית לטיפוח גינה אורבנית. נראה, כאילו ועד הבית עושה כל מאמץ כדי להפוך את שטח הגינה למדבר אורבני. את מקומה של צמחיית הנוי, שהייתה בו לפני עשרות שנים, תופסת כיום (בעיקר בחלקים שאינם חזית) בעיקר צמחיית מעזבות דלילה שנקצצת תקופתית באגרסיביות המשאירה את הקרקע חשופה, כמעט לגמרי.
בין קציר אחד לשני, עולים וצומחים פה ושם, בעיקר בקרבת הברז וטיפטופי המזגנים, צמחים פושטים, דלי מראה, שאינם מהווים מוקד משיכה מסעיר לעין המסתכל וגם לא לרוב חרקי השכונה. אבל למוד ניסיון אנוכי, ויודע שגם ב"מדבר האורבני הקיצוני ביותר" יש חיים, ולכן מדי פעם, רגע לפני שאני מתחיל את דרכי לעבודה, אני מעיף מבט מהיר, אולי בכל זאת יגיח משהו מעניין.

והנה באחד הבקרים החמימים של ספטמבר (2011) אני מבחין בפעילות נמרצת של פרפרים קטנים, כחלילים המרפרפים סמוך לקרקע, עסוקים במה שנראה כמעופי חיזור ושמירת טריטוריה. אין כמו פעילות כזו כדי להעיד על גורם משיכה חזק, כי מקורות מזון עבור פרפרים שכאלה לא ראיתי בנמצא.
עברו שבועות, אוקטובר החליף משמרת עם קודמו, והפעילות של הכחלילים לא דעכה, אדרבה, בשטח נראו יותר פרטים ויותר פעילות.

לבסוף גברה הסקרנות על העצלות והחלטתי להקדיש זמן נוסף לצפייה בפרפרים, במטרה לנסות להבין מה הם מחפשים בגינה. ואכן, זמן קצר לאחר שהתמקמתי בניחותא במקום אחד ונתתי לפרפרים להתרגל לנוכחותי, התגלה מוקד המשיכה, ממש מתחת לרגליים. היה זה שיח ירבוז Amaranthus לא מזוהה שגדל בצל הבניין וניזון מהלחות המצטברת תחת ברז הגינה.
תחילה לא היה ברור מה חיפשו הפרפרים על הצמח, הם לא ניגשו לפרחים הזעירים, שממילא לא מעניקים צוף, רק רפרפו מעל ומדי פעם נחו על העלים. בחינה של עלי הירבוז העלתה שרבים מהם מכורסמים, כרסום האופייני לזחלים האוכלים את הרקמה הרכה ומשאירים חלונות שקופים בין העורקים הקשים.

אספתי מספר עלים מכורסמים, בעיקר כאלו שנראו טריים, ובחנתי אותם תחת מקרוסקופ אור, אולי אמצא רמז זעיר שלא נראה בעין. ואומנם לאחר כמה "עלי סרק" נמצא אות ראשון, רמז שאין ברור ממנו - ביצה של כחליל. בדיקת שאר העלים הניבה ביצה נוספת ואף זחל זעיר שבקע לא מזמן.
סוף סיפור? כלל לא, התעלומה נפתרה אבל עדיין נדרש לדעת במי מדובר ולמה דווקא פה.

כחליל הקוטב - ביצה (0.4 מ"מ) על עלה של הירבוז. צולם בעזרת הגדלה של מקרוסקופ.

זיהוי הכחלילים היה פשוט למדי, הבוגרים הוגדרו ככחליל הקוטב Zizeeria karsandra, אחד מהכחלילים הנפוצים בישראל, מין המתרבה לרוב על הסוג קוטב, וגם על צמחים נוספים; בהם גם הסוג ירבוז. בשלב זה החלטתי לנצל את ההזדמנות לתעד את הסיפור יותר לעומק ובאחד מימי השישי ירדתי לגינה לפשפש בירבוז ביתר דקדקנות.

תחילה חיפשתי זחלים. סימני הכרסום על העלים העידו על פעילות משמעותית של זחלי כחליל הקוטב במקום, אך גם לאחר שעה של חיפוש, לא מצאתי דבר. זחלי כחלילים הינם חמקמקים במיוחד, אורכם מספר מ"מ, צבעם ירוק כצבע הרקע והם נוטים למצוא מסתור מתחת לעלים או מקומות קשים לגישה.
במקביל נראתה על הירבוז, תחתיו וסביבו פעילות נמרצת של נמלים קטנות (בשלב זה לא מזוהות). לפי מדריך הפרפרים של דובי בנימיני, זחלי כחליל הקוטב אינם מושכים נמלים, מאידך מספר רכוזי פעילות של נמלים על הצמח העידו על עניין מיוחד שהן מוצאות בו. ואכן לאחר בחינת הנושא, ובעזרת זכוכית מגדלת, נפתרה תעלומה נוספת. הנמלים היו עסוקות סביב זחלים של כחלילים. התנהגות טיפוסית, המוכרת במינים הניזונים על טל-דבש המופרש על ידי הזחלים.

 
זחל של כחליל הקוטב מוסווה היטב על תפרחת של הירבוז.
רק פעילות הנמלים סביבו מסגירה לבסוף את נוכחותו.
  חלק מזחלי כחלילים שנמצאו על ענפי הירבוז השרועים על הקרקע.
ככל הנראה ניזונים מקליפת הענפים.

מכאן הדרך למציאת זחלים נוספים הייתה קלה ונראה שהאינטראקציה בין הנמלים לזחלים אינה מקרה, אלא דרך של שגרה. בהמשך החיפוש נמצאו זחלים נוספים, חלקם ניזונים על תפרחות ירוקות שטרם בשלו וגם על הענפים התחתונים הצמודים לקרקע. על הקרקע, בינות לפסולת העלים, נמצאו גלמים בגילאים שונים. הצפייה בזחלים והימצאותם על חלקים שונים של הצמח, העלתה כמה תובנות עליהן אדבר בהמשך.

עכשיו נותר לפתור את תעלומת הנמלים, מי הן ומה הקשר שלהן לזחלים. זיהוי נמלים הוא לא עניין פשוט, למעט מספר סוגים, בעלי סימני זיהוי מובהקים (מורפולוגיים והתנהגותיים), הגדרת נמלים היא עניין למומחים. לשם כך פנתי לדר' ארמין יונסקו, מומחה לנמלים מהמחלקה האנטומולוגית באונ' ת"א. אספתי מספר פרטים והבאתי אותן למעבדה שלו. בחינה של המימצאים העלתה שמדובר באסמית טנריף Pheidole teneriffana, מין נפוץ באזורים האורבניים של שפלת החוף. למעשה מין צמוד אדם, המצוי בגינות רבות ונחשב במדינות רבות כמין פולש.

לאחר שנפתרו מרבית התעלומות, הנה ארחיב קצת על כוכבי הסיפור, שגם אם כל אחד מהם לא כוכב הוליוודי, הרי יחדיו הם מצליחים להביא לנו סיפור מעניין ומיוחד.


סרטון קצר המראה את הנמלים "מטפלות" בזחל של כחליל הקוטב.
הנמלים מלטפות בעזרת המחושים את אחורי הזחל ומגרות אותו להפריש טל-דבש.

כחליל הקוטב Zizeeria karsandra
מהכחלילים הנפוצים בארצנו. צבעיו חיוורים, מעופו איטי וסמוך לקרקע, לא מהפרפרים המושכים את העין בשל יופיים או גודלם. תפוצתו העולמית רחבה מאוד וכוללת את מזרח אגן הים-התיכון, צפון אפריקה, ערב ומרבית אסיה הטרופית עד אוסטרליה, הוא נפוץ מאוד בתת-היבשת ההודית וסוברים שמוצאו מאזור זה. זה אינו פרפר נודד ולא ברור כיצד הגיע לאזור שלנו, אולי בעזרת האדם.

הסוג Zizeeria מונה שני מינים בלבד, כאשר המין השני, Zizeeria knysna מצוי באפריקה (מוצא), מדגסקר, האיים הקנריים, מספר אתרים באגן הים התיכון (לא ברור אם אין בספרות ערבוב תפוצה עם Z. karsandra), אסיה הטרופית. וגם בערב, שם מתקיימת חפיפה בין האוכלוסיות. למעשה ההפרדה בין המינים הללו, שנחשבו עד לפני מספר שנים כתתי-מינים, עדיין לא מקובלת על כל החוקרים.

Z. karsandra מתפתח על חלק מסוגי הצמחים עליהם מתפתחים זחלי כחליל הקוטב, בהם גם הסוג ירבוז.

כחליל הקוטב - בוגר מוצץ צוף מפרח הקייצת.

באזורנו כחליל הקוטב מקים דורות כל השנה ומצוי בעיקר בשטחים פתוחים, על הרוב מופרעים, בשולי שטחים חקלאים ובאזור האורבני. צמידות זו לאדם יכולה להיות מוסברת בעזרת הפונדקאים שלו. רבים מהם הם מינים של אזורים מופרעים, המופיעים במעזבות, שולי שדות, גינות וכדומה. בין הפונדקאים המוכרים מונים מיני צמחים בסוגים קוטב, ירבוז, תלתן, אספסת, לוטוס, גרגרנית וארכובית.

הביצים מוטלות כרגיל על צדם התחתון של העלים, ולעיתים גם על הפרחים. הזחל מגיע בשיא גודלו לאורך של 10 מ"מ. הוא ניזון מהרקמה הרכה של העלים, חלקי תפרחת ירוקים ולעיתים מכרסם גם את מעטפת הגבעולים. הזחלים ניזונים כל שעות היממה, בגינה מצאתי זחלים פעילים ואוכלים ביום ובלילה.
ההתגלמות נעשית על הקרקע בתוך פסולת העלים או על הצד התחתון של עלים ירוקים. זחלים המתגלמים לקראת שיא החורף, עוברים את תקופת הקור בדיאפאוזה, עד להתחממות העונתית שתבוא.


כחליל הקוטב - גולם שנמצא מתחת לעלה על הצמח.
צבע הגולם הצעיר ירוק בהיר.

כחליל הקוטב - גולם שנמצא על הקרקע חבוי בין עלים יבשים.
צבעו מעיד על שהגיע זמנו לגיחת הבוגר, אפשר כבר לראות את גווני הכנפיים.


גולם צעיר שנמצא על הקרקע וזכה לביקור של אסמית. צמוד אליו נמצא זחל, שאולי ירד לקרקע לקראת ההתגלמות.

הבוגרים אקטיביים מאוד, נוטים להתקהל ופעמים רבות מוצאים אותם בקבוצות קטנות (עד עשרות בודדות) המעופפות סמוך לקרקע. שם מתנהלים משחקי חיזור ומאבקי טריטוריה, כאשר זכרים מנהלים מרדפים קצרים אחרי זכרים אחרים. בבקרים קרירים אפשר לראותם נחים על הקרקע בכנפיים פרושות, מנסים לצוד קרני שמש חמימות כדי להתחיל את יומם.
בוגרים ניזונים מצוף של פרחים נמוכי קומה או שרועים המאפיינים את בית-גידולם, חלקם גם משמשים פונדקאים לזחלים שלהם. בגינה הם נראו ניזונים על מספר פרחי קייצת Conyza.

זחלי כחלילים ידועים בקשרים סימביוטיים עם מינים שונים של נמלים myrmecophilous. למעלה מ-75% ממיני הכחלילים מקיימים קשרים כלשהם עם נמלים (הדדיות, טפילות או טריפה). הקשר של זחלי כחליל הקוטב עם נמלים אינו ברור דיו, בספרו של דובי בנימיני אין הוא מופיע תחת המינים המקיימים קשר עם נמלים. בדיקה בארכיון התמונות שלי העלתה מספר תמונות בהם רואים נמלים על זחלי כחליל הקוטב. בספרות המדעית, מופיעים מספר אזכורים לקשר כזה, בעיקר עם נמלים מהסוג בנאית Tapinoma. סוג המוכר כניזון גם על טל-דבש, בעיקר מכנימות וציקדות וגם מזחלי כחלילים. מופיע גם איזכור מאוסטרליה על קשר עם הסוג מורית Monomorium ואיזכור על הסוג קוצנית Leptothorax. נציגים משני הסוגים האחרונים מצויים גם אצלנו.

זחל של כחליל הקוטב שנמצא משוטט על הקרקע. סביבו ועליו התרוצצו אסמיות הלוך ושוב.

ב-Zizeeria knysna מוכר קשר הדוק יותר עם נמלים, בפרט עם נמלה בנאית מהמין Tapinoma melanocephalum ונמלים מהסוג אסמית Pheidole. מחקר שסקר כחלילים המקיימים יחסי גומלין עם נמלים באזור הפליארקטי, הראה שרק באפריקה מוכרים 21 מיני כחלילים הקשורים לסוג אסמית.

מחקר שנערך ב-1993 באיים הקנריים, מצא קשר הדוק בין אסמית לזחלים ולגלמים של Z. knysna (שנמצאו גם הם על מין מקומי של ירבוז). המחקר לא ציין את שם המין של האסמית, אבל אסמית טרניף כפי שמעיד שמה, תוארה לראשונה מהאי טנריף שבקנריים (ומכאן שם המין המדעי). בטנריף מוכרים 2-3 מינים של אסמית, כך שלא ניתן לשלול את האפשרות שהיא הנמלה שנבדקה.
לאור הנ"ל, הקשר בין זחלי כחליל הקוטב לפועלות של אסמית טרניף לא מפתיע, מה שכן קצת מוזר שהוא לא מוזכר בספרות המקומית שלנו, לאור תפוצת אסמית טנריף בארץ.

באותו מחקר מטנריף, מופיע גם דיווח על צרעות טפילות מהסוג Cotesia (ברקוניים) שהגיחו מזחל של כחליל. סוג זה מתפתח כטפיל פנימי בזחלי פרפראים, לפני ההתגלמות מגיחים זחלי הצרעה מגוף זחל הפרפר ויוצרים עליו פקעות משי זעירות בהם הם מתגלמים.
והנה, גם אני מצאתי גוש פקעות כזה על אחד העלים של הירבוז. בבדיקה תחת הגדלה, נמצא שכל הצרעות הגיחו לאחרונה ולכן כרגע אין לדעת האם אכן מדובר בסוג הזה או באחר וכמובן מה מין הצרעה הטפילה.

צביר גלמים של צרעה טפילה, ככל הנראה של ברקון הטפיל על זחל של כחליל הקוטב. אורך הגולם 2-3 מ"מ, צולם דרך מקרוסקופ.

ואם בטורפים עסקינן, במהלך התצפיות על השיח, נראו לא אחת, צרעות מסוג פלכית Polistes, סורקות את הירבוז בחיפוש אחר מזון. אלו צרעות טורפות, הצדות מזון חי עבור הזחלים שלהן וזחלי פרפראים הם חלק מהתפריט. אין ספק שהן יודעות על המצאותם של זחלי הכחליל, הדקות הארוכות שהן בילו סביב ובתוך השיח מעידות שהן יודעות מה הן מחפשות.

פלכית בעת שיטוט על ענפי הירבוז.

אסמית טנריף Pheidole teneriffana
הסוג אסמית Pheidole הוא העשיר ביותר במינים, מבין כל סוגי הנמלים בעולם - מוכרים למעלה מ-1000 מינים ותת-מינים. הוא גם מתייחד בשני טיפוסי פועלות; רוב אוכלוסיית הקן הן פועלות קטנות (1.6-2.6 מ"מ) ונמרצות, המצויידות במחושים ארוכים וזוג לסתות ארוכות יחסית. לצידן, במספר מועט יותר, מוצאים טיפוס נוסף הנקרא חיילות, אלו נבדלות מהפועלות בראש גדול ומסיבי המצוייד בלסתות חזקות ותפקידן, ככל הנראה הוא בסיוע הבאה לקן של חלקי מזון גדולים, סילוק פסולת מהקן והגנה מפולשים. אסמית נחשבת לנמלה טריטוריאלית התוקפת נמלים זרות המגיעות לקרבת הקן.

אסמית טנריף - פועלות נושאות פשפש (חי) אל הקן. מימין חיילת הניכרת בשל גודלה הכללי. משמאל פועלת רגילה.

בישראל מוכרים 4 מינים של אסמית, אחת מהן היא אסמית טנריף. בישראל מין זה מוכר כאמור משפלת החוף, בעיקר באזורים הלחים של חצרות בתים וגינות באזורים האורבניים. מוצא המין לא ברור, אולי אפריקה. כיום יש לו תפוצה עולמית נרחבת מאוד, כולל באמריקה, והוא נחשב במקומות רבים למין פולש, הדוחק מינים מקומיים.

הסוג אסמית נחשב לאוכל כל הניזון מהחי והצומח. יש מינים המגלים העדפה לזרעים הנאגרים בקן. מכאן הגיע גם שם הסוג המדעי; מיוונית: pheidos = לחסוך, לאגור. אסמית טנריף נחשבת לאוכלת כל; ניזונה מזרעים, צדה חרקים קטנים ואוספת פגרים וחומרים אורגניים מזינים כמו שיירי מזון שאנו משליכים.
מיקומו של קן נמלי אסמית טנריף בגינה, תחת שיח הירבוז, המשיר לקרקע אלפי זרעים זעירים, מעיד אולי על עדפה מסויימת, אם כי, למעט מקרה אחד, לא צפיתי באסמיות מלקטות זרעי ירבוז שנמצאו בשפע על הקרקע מתחת לשיח. זהו גם אתר טוב, המספק צל ומקורות מזון נוספים כמו חרקים אחרים שמוצאים חסות בצל הירבוז. בנוסף, נראתה סביב לקן פעילות רבה של אסמיות שהגיעו מכמה כיוונים והביאו לקן מזון מגוון כמו חרקים וחלקי צמחים.

ירבוז עדין Amaranthus viridis
חלקו של הירבוז (ירבוזיים) בסיפור הוא הפשוט מכולם ועם זאת לקח קצת זמן, עד שקיבלתי זיהוי, כמעט מוחלט (בסיועו האדיב של דר' יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אונ' ת"א). בישראל מוכרים 12 מיני בר בסוג ירבוז, רובם נחשבים לצמחים פולשים שהגיעו לכאן במאות שנים האחרונות והתבססו היטב כצמחי מעזבות. בתוכם יש שני מינים דומים מאוד: ירבוז עדין וירבוז מבריק, עד לפני מספר שנים הם זוהו כמין אחד. ב-2006, לאחר עבודת מעבדה ושדה של פרופ' אבי שמידע, נמצא שמדובר בשני מינים שונים. ועדיין האבחנה בינם לא פשוטה להדיוטות בוטניים שכמוני.

הירבוז שלנו זוהה כירבוז עדין, צמח הגדל בבתי-גידול מלווי-אדם. הוא נפוץ בכל אזורי הארץ על קרקעות כבדות וקלות. מצוי בשדות מושקים ובשאר מקומות מופרעים ולחים, כמו כן בחצרות אורבניות. מוצאו הגיאוגרפי לא ברור, ככל הנראה מאמריקה. כיום יש לו תפוצה קוסמופוליטית רחבה מאוד והוא מצוי ברוב האזורים הטרופיים והממוזגים.
זהו צמח חובב אור, הפורח כל השנה, מלבד בחורף ובעיקר בקיץ. מחזור החיים העיקרי שלו די חופף לזה של כחליל הקוטב, מה שעושה את השניים לצמד יפה. במיוחד במקומות בהם הוא מהווה פונדקאי בלעדי עבור כחליל זה.

חלקו של הירבוז שלנו מעניין במיוחד, מסתבר שזהו אותו מין של ירבוז המוזכר במחקר מטנריף. יהיה מעניין מאוד להשוות בין הקשר המשולש של הכחליל, הנמלה והירבוז מטנריף לזה של השלישיה שלנו.

רווח והפסד
יחסים סימביוטיים בין בעלי חיים מעלים, פעמים רבות, את השאלה: מי פה מרוויח ומי מפסיד? לפעמים די ברור ששני הצדדים מרוויחים (יחסי הדדיות) אבל יש והעסק לא חד-משמעי. כאמור כחלילים מקיימים עם נמלים יחסים סימביוטיים מגוונים: הדדיות, טפילות או טריפה, ומכך עולה השאלה לגבי המקרה שלנו, מי פה מרוויח ומי מפסיד.

ככל הנראה לא נערך מחקר שבדק את הנושא לגבי המינים שלנו, אבל אפשר לקבל רמז עבה לגבי טיב היחסים הללו מתוך מחקר אחר, שנעשה על Zizeeria knysna שהוא כאמור מין קרוב מאוד לכחליל הקוטב ואשר בדק את היחסים בין זחלי הכחליל ונמלה מהסוג לזיוס Lasius בהקשר של רווח והפסד.

אסמית טנריף מבקרת זחל צעיר מאוד של כחליל הקוטב. בשלב זה הזחל לא יותר גדול מהנמלה ואף קטן יותר.
עפ"י המחקר מטנריף, רק זחלים גדולים מפרישים טל-דבש, אבל בחצר נצפו נמלים מבקרות זחלים בכל הגדלים.

מחקר זה בדק את ההשפעה של הנמלים על כמות הפרשת הטל-דבש שהן מקבלות מהזחלים (זחלים אוכלים וזחלים המצויים בשלב טרום התגלמות ושאינם ניזונים) והשווה את העלות האנרגטית של הפרשת הטל-דבש מול העלות האנרגטית של הנמלים בחיפוש והפקת החומר המתוק.
תוצאות המחקר הראו שמצד זחל הכחליל, העלות האנרגטית בהפקת טל-דבש, בהשוואה למינים אחרים של כחלילים, היא נמוכה יחסית, וגם הערך האנרגטי של ההפרשות אינו גבוה במיוחד.
 
המחקר הראה שהעלות האנרגטית של הנמלים בחיפוש והפקת הטל-דבש (ומידת הסיכון בחשיפה לטורפים) גבוהה יותר ביחס לתמורה שהן מקבלות. מכאן נשאלה השאלה מדוע הנמלים לא טורפות את הזחלים ודווקא משקיעות בהן זמן ואנרגיה. המחקר מציע לכך שתי תשובות:
א. המחקר מראה שהערך האנרגטי של זחל לא גדול משמעותית מהערך האנרגטי של ההפרשות שהוא מספק, ולכן, לדעת החוקרים, אין פה לחץ להעדפת טריפה.
ב. יותר משמעותי, מסתבר שזחלי כחלילים מפרישים הורמון אשר גורם לנמלים להוריד את רמת תוקפנות ולהתייחס אל הזחלים כאל פרט מוכר.

מכאן אפשר להסיק שזחלי הכחלילים מגלים פה אסטרטגיה מניפולטיבית, הכופה על הנמלים, בעזרת הורמון חקיין, התנהגות המונעת תוקפנות וטריפה ולמעשה מספקת להם הגנה טובה יותר מטורפים אחרים, בעלות אנרגטית נמוכה יחסית.
אפשר היה להגדיר את היחסים הללו כטפילות אך מכיוון שהנמלים לא יוצאות מפסידות לגמרי, הרי מותר להניח שקיימת פה מידה מסויימת של הדדיות.

ומה בנוגע לשותף השלישי, הירבוז? אין ספק שזחלי הכחליל הם טורפים של הירבוז. עם זאת הירבוז מייצר כמות עצומה של זרעים ונראה לי, על פניו, שהשפעת הטריפה של הכחלילים על תפוקת הזרעים שולית.
לעומת זאת, נראה שהירבוז מפיק תועלת לא קטנה מהנמלים. כאמור הסוג אסמית ניזון גם על זרעים וזרעי הירבוז מהווים, ככל הנראה, חלק מהמזון של אסמית טנריף. איסוף ואגירה של זרעים, מייצרים בנק זרעים מוגן, המאפשר המשכיות של המין (לא כל הזרעים נאכלים). גם הליקוט עצמו מסייע בהפצת הזרעים כאשר הם נלקחים מאתר הגדילה לקינים מרוחקים.

מאחר וזחלי כחליל הקוטב מהווים מוקד משיכה לנמלים, והנמלים ניזונות גם מחרקים קטנים (יש בהם הניזונים גם מהזרעים הירוקים), שהן צדות על הירבוז וסביבתו, הרי גם הצלע הזו, שלכאורה אינה נחשבת לחיובית מצדו של הירבוז, מקבלת בראייה כוללת היבט חיובי באשר היא מחזקת את נוכחות הנמלים סביב הירבוז ובמאזן הכולל יוצא הירבוז לא נפסד.

פשפש רכנף מהמין Eurystylus bellevoyei.
פשפש זה ניזון ממוהל הצמח והזרעים של הירבוז. הוא אחד מכמה מיני פשפשים שנמצאו על הירבוז בגינה.

סיכום
אז מה היה לנו פה: צמח פושטי בשם ירבוז עדין, פרפר נפוץ ולא מהיפים בשם כחליל הקוטב ונמלים קטנות, שאפשר למצוא בכל חצר כמעט, באזור שפלת החוף.

רגע! מנסה שוב, אז מה יש לנו פה?...
בית-גידול לא פשוט, המביא שלושה מינים שונים לקיים יחסי גומלין מורכבים, שאומנם לא נדירים אבל ממחישים יפה שגם בחצר האורבנית המוזנחת אפשר למצוא טבע עירוני מרתק ומעניין.

אז לפני שאתם רצים לעקור כל צמח רע בגינה שלכם, המתינו רגע והסתכלו עליו טוב, אולי יש בחובו סיפור אקולוגי, לא פחות מעניין, אשר שווה מחשבה נוספת באשר לטיבו המסתורי והמרתק של הטבע העירוני.
 
הגשם המשמעותי הראשון של החורף (נובמבר 2011) כבר כאן. אין ספק שלתנאי הקור והרטיבות השפעה על פעילות של גיבורי הסיפור.
נכון לזמן העלאת הרשומה (נובמבר 2011), בהפוגת הגשמים, נראתה על הירבוז פעילות של זחלי כחלילים על תפרחות ירוקות וסביבם נמלים עסוקות ב"רדיית" טל-דבש.
אני אמשיך לעקוב אחר המתרחש ובמידת העניין אוסיף עדכונים בדף זה או בעמוד האתר בפייסבוק.
 
מקורות נבחרים: (מקורות נוספים בקישורים בגוף הרשומה)
מדריך הפרפרים בישראל, מהדורה מורחבת, דובי בנימיני, 2002
insectour
ירבוז עדין - מבט כללי אל זירת ההתרחשות של הסיפור שלנו.
לפעמים לא צריך ללכת רחוק, אם בכלל, כדי למצוא סיפור מעניין. יש והוא מונח מתחת לאף וצריך רק להיות יותר סקרן ועצלן פחות, כדי להציץ מעבר למה שרואות העיניים.

חצר בניין המגורים שלי, מהווה דוגמא שלילית לטיפוח גינה אורבנית. נראה, כאילו ועד הבית עושה כל מאמץ כדי להפוך את שטח הגינה למדבר אורבני. את מקומה של צמחיית הנוי, שהייתה בו לפני עשרות שנים, תופסת כיום (בעיקר בחלקים שאינם חזית) בעיקר צמחיית מעזבות דלילה שנקצצת תקופתית באגרסיביות המשאירה את הקרקע חשופה, כמעט לגמרי.
בין קציר אחד לשני, עולים וצומחים פה ושם, בעיקר בקרבת הברז וטיפטופי המזגנים, צמחים פושטים, דלי מראה, שאינם מהווים מוקד משיכה מסעיר לעין המסתכל וגם לא לרוב חרקי השכונה. אבל למוד ניסיון אנוכי, ויודע שגם ב"מדבר האורבני הקיצוני ביותר" יש חיים, ולכן מדי פעם, רגע לפני שאני מתחיל את דרכי לעבודה, אני מעיף מבט מהיר, אולי בכל זאת יגיח משהו מעניין.

והנה באחד הבקרים החמימים של ספטמבר (2011) אני מבחין בפעילות נמרצת של פרפרים קטנים, כחלילים המרפרפים סמוך לקרקע, עסוקים במה שנראה כמעופי חיזור ושמירת טריטוריה. אין כמו פעילות כזו כדי להעיד על גורם משיכה חזק, כי מקורות מזון עבור פרפרים שכאלה לא ראיתי בנמצא.
עברו שבועות, אוקטובר החליף משמרת עם קודמו, והפעילות של הכחלילים לא דעכה, אדרבה, בשטח נראו יותר פרטים ויותר פעילות.

לבסוף גברה הסקרנות על העצלות והחלטתי להקדיש זמן נוסף לצפייה בפרפרים, במטרה לנסות להבין מה הם מחפשים בגינה. ואכן, זמן קצר לאחר שהתמקמתי בניחותא במקום אחד ונתתי לפרפרים להתרגל לנוכחותי, התגלה מוקד המשיכה, ממש מתחת לרגליים. היה זה שיח ירבוז Amaranthus לא מזוהה שגדל בצל הבניין וניזון מהלחות המצטברת תחת ברז הגינה.
תחילה לא היה ברור מה חיפשו הפרפרים על הצמח, הם לא ניגשו לפרחים הזעירים, שממילא לא מעניקים צוף, רק רפרפו מעל ומדי פעם נחו על העלים. בחינה של עלי הירבוז העלתה שרבים מהם מכורסמים, כרסום האופייני לזחלים האוכלים את הרקמה הרכה ומשאירים חלונות שקופים בין העורקים הקשים.

אספתי מספר עלים מכורסמים, בעיקר כאלו שנראו טריים, ובחנתי אותם תחת מקרוסקופ אור, אולי אמצא רמז זעיר שלא נראה בעין. ואומנם לאחר כמה "עלי סרק" נמצא אות ראשון, רמז שאין ברור ממנו - ביצה של כחליל. בדיקת שאר העלים הניבה ביצה נוספת ואף זחל זעיר שבקע לא מזמן.
סוף סיפור? כלל לא, התעלומה נפתרה אבל עדיין נדרש לדעת במי מדובר ולמה דווקא פה.

כחליל הקוטב - ביצה (0.4 מ"מ) על עלה של הירבוז. צולם בעזרת הגדלה של מקרוסקופ.

זיהוי הכחלילים היה פשוט למדי, הבוגרים הוגדרו ככחליל הקוטב Zizeeria karsandra, אחד מהכחלילים הנפוצים בישראל, מין המתרבה לרוב על הסוג קוטב, וגם על צמחים נוספים; בהם גם הסוג ירבוז. בשלב זה החלטתי לנצל את ההזדמנות לתעד את הסיפור יותר לעומק ובאחד מימי השישי ירדתי לגינה לפשפש בירבוז ביתר דקדקנות.

תחילה חיפשתי זחלים. סימני הכרסום על העלים העידו על פעילות משמעותית של זחלי כחליל הקוטב במקום, אך גם לאחר שעה של חיפוש, לא מצאתי דבר. זחלי כחלילים הינם חמקמקים במיוחד, אורכם מספר מ"מ, צבעם ירוק כצבע הרקע והם נוטים למצוא מסתור מתחת לעלים או מקומות קשים לגישה.
במקביל נראתה על הירבוז, תחתיו וסביבו פעילות נמרצת של נמלים קטנות (בשלב זה לא מזוהות). לפי מדריך הפרפרים של דובי בנימיני, זחלי כחליל הקוטב אינם מושכים נמלים, מאידך מספר רכוזי פעילות של נמלים על הצמח העידו על עניין מיוחד שהן מוצאות בו. ואכן לאחר בחינת הנושא, ובעזרת זכוכית מגדלת, נפתרה תעלומה נוספת. הנמלים היו עסוקות סביב זחלים של כחלילים. התנהגות טיפוסית, המוכרת במינים הניזונים על טל-דבש המופרש על ידי הזחלים.

 
זחל של כחליל הקוטב מוסווה היטב על תפרחת של הירבוז.
רק פעילות הנמלים סביבו מסגירה לבסוף את נוכחותו.
  חלק מזחלי כחלילים שנמצאו על ענפי הירבוז השרועים על הקרקע.
ככל הנראה ניזונים מקליפת הענפים.

מכאן הדרך למציאת זחלים נוספים הייתה קלה ונראה שהאינטראקציה בין הנמלים לזחלים אינה מקרה, אלא דרך של שגרה. בהמשך החיפוש נמצאו זחלים נוספים, חלקם ניזונים על תפרחות ירוקות שטרם בשלו וגם על הענפים התחתונים הצמודים לקרקע. על הקרקע, בינות לפסולת העלים, נמצאו גלמים בגילאים שונים. הצפייה בזחלים והימצאותם על חלקים שונים של הצמח, העלתה כמה תובנות עליהן אדבר בהמשך.

עכשיו נותר לפתור את תעלומת הנמלים, מי הן ומה הקשר שלהן לזחלים. זיהוי נמלים הוא לא עניין פשוט, למעט מספר סוגים, בעלי סימני זיהוי מובהקים (מורפולוגיים והתנהגותיים), הגדרת נמלים היא עניין למומחים. לשם כך פנתי לדר' ארמין יונסקו, מומחה לנמלים מהמחלקה האנטומולוגית באונ' ת"א. אספתי מספר פרטים והבאתי אותן למעבדה שלו. בחינה של המימצאים העלתה שמדובר באסמית טנריף Pheidole teneriffana, מין נפוץ באזורים האורבניים של שפלת החוף. למעשה מין צמוד אדם, המצוי בגינות רבות ונחשב במדינות רבות כמין פולש.

לאחר שנפתרו מרבית התעלומות, הנה ארחיב קצת על כוכבי הסיפור, שגם אם כל אחד מהם לא כוכב הוליוודי, הרי יחדיו הם מצליחים להביא לנו סיפור מעניין ומיוחד.


סרטון קצר המראה את הנמלים "מטפלות" בזחל של כחליל הקוטב.
הנמלים מלטפות בעזרת המחושים את אחורי הזחל ומגרות אותו להפריש טל-דבש.

כחליל הקוטב Zizeeria karsandra
מהכחלילים הנפוצים בארצנו. צבעיו חיוורים, מעופו איטי וסמוך לקרקע, לא מהפרפרים המושכים את העין בשל יופיים או גודלם. תפוצתו העולמית רחבה מאוד וכוללת את מזרח אגן הים-התיכון, צפון אפריקה, ערב ומרבית אסיה הטרופית עד אוסטרליה, הוא נפוץ מאוד בתת-היבשת ההודית וסוברים שמוצאו מאזור זה. זה אינו פרפר נודד ולא ברור כיצד הגיע לאזור שלנו, אולי בעזרת האדם.

הסוג Zizeeria מונה שני מינים בלבד, כאשר המין השני, Zizeeria knysna מצוי באפריקה (מוצא), מדגסקר, האיים הקנריים, מספר אתרים באגן הים התיכון (לא ברור אם אין בספרות ערבוב תפוצה עם Z. karsandra), אסיה הטרופית. וגם בערב, שם מתקיימת חפיפה בין האוכלוסיות. למעשה ההפרדה בין המינים הללו, שנחשבו עד לפני מספר שנים כתתי-מינים, עדיין לא מקובלת על כל החוקרים.

Z. karsandra מתפתח על חלק מסוגי הצמחים עליהם מתפתחים זחלי כחליל הקוטב, בהם גם הסוג ירבוז.

כחליל הקוטב - בוגר מוצץ צוף מפרח הקייצת.

באזורנו כחליל הקוטב מקים דורות כל השנה ומצוי בעיקר בשטחים פתוחים, על הרוב מופרעים, בשולי שטחים חקלאים ובאזור האורבני. צמידות זו לאדם יכולה להיות מוסברת בעזרת הפונדקאים שלו. רבים מהם הם מינים של אזורים מופרעים, המופיעים במעזבות, שולי שדות, גינות וכדומה. בין הפונדקאים המוכרים מונים מיני צמחים בסוגים קוטב, ירבוז, תלתן, אספסת, לוטוס, גרגרנית וארכובית.

הביצים מוטלות כרגיל על צדם התחתון של העלים, ולעיתים גם על הפרחים. הזחל מגיע בשיא גודלו לאורך של 10 מ"מ. הוא ניזון מהרקמה הרכה של העלים, חלקי תפרחת ירוקים ולעיתים מכרסם גם את מעטפת הגבעולים. הזחלים ניזונים כל שעות היממה, בגינה מצאתי זחלים פעילים ואוכלים ביום ובלילה.
ההתגלמות נעשית על הקרקע בתוך פסולת העלים או על הצד התחתון של עלים ירוקים. זחלים המתגלמים לקראת שיא החורף, עוברים את תקופת הקור בדיאפאוזה, עד להתחממות העונתית שתבוא.


כחליל הקוטב - גולם שנמצא מתחת לעלה על הצמח.
צבע הגולם הצעיר ירוק בהיר.

כחליל הקוטב - גולם שנמצא על הקרקע חבוי בין עלים יבשים.
צבעו מעיד על שהגיע זמנו לגיחת הבוגר, אפשר כבר לראות את גווני הכנפיים.


גולם צעיר שנמצא על הקרקע וזכה לביקור של אסמית. צמוד אליו נמצא זחל, שאולי ירד לקרקע לקראת ההתגלמות.

הבוגרים אקטיביים מאוד, נוטים להתקהל ופעמים רבות מוצאים אותם בקבוצות קטנות (עד עשרות בודדות) המעופפות סמוך לקרקע. שם מתנהלים משחקי חיזור ומאבקי טריטוריה, כאשר זכרים מנהלים מרדפים קצרים אחרי זכרים אחרים. בבקרים קרירים אפשר לראותם נחים על הקרקע בכנפיים פרושות, מנסים לצוד קרני שמש חמימות כדי להתחיל את יומם.
בוגרים ניזונים מצוף של פרחים נמוכי קומה או שרועים המאפיינים את בית-גידולם, חלקם גם משמשים פונדקאים לזחלים שלהם. בגינה הם נראו ניזונים על מספר פרחי קייצת Conyza.

זחלי כחלילים ידועים בקשרים סימביוטיים עם מינים שונים של נמלים myrmecophilous. למעלה מ-75% ממיני הכחלילים מקיימים קשרים כלשהם עם נמלים (הדדיות, טפילות או טריפה). הקשר של זחלי כחליל הקוטב עם נמלים אינו ברור דיו, בספרו של דובי בנימיני אין הוא מופיע תחת המינים המקיימים קשר עם נמלים. בדיקה בארכיון התמונות שלי העלתה מספר תמונות בהם רואים נמלים על זחלי כחליל הקוטב. בספרות המדעית, מופיעים מספר אזכורים לקשר כזה, בעיקר עם נמלים מהסוג בנאית Tapinoma. סוג המוכר כניזון גם על טל-דבש, בעיקר מכנימות וציקדות וגם מזחלי כחלילים. מופיע גם איזכור מאוסטרליה על קשר עם הסוג מורית Monomorium ואיזכור על הסוג קוצנית Leptothorax. נציגים משני הסוגים האחרונים מצויים גם אצלנו.

זחל של כחליל הקוטב שנמצא משוטט על הקרקע. סביבו ועליו התרוצצו אסמיות הלוך ושוב.

ב-Zizeeria knysna מוכר קשר הדוק יותר עם נמלים, בפרט עם נמלה בנאית מהמין Tapinoma melanocephalum ונמלים מהסוג אסמית Pheidole. מחקר שסקר כחלילים המקיימים יחסי גומלין עם נמלים באזור הפליארקטי, הראה שרק באפריקה מוכרים 21 מיני כחלילים הקשורים לסוג אסמית.

מחקר שנערך ב-1993 באיים הקנריים, מצא קשר הדוק בין אסמית לזחלים ולגלמים של Z. knysna (שנמצאו גם הם על מין מקומי של ירבוז). המחקר לא ציין את שם המין של האסמית, אבל אסמית טרניף כפי שמעיד שמה, תוארה לראשונה מהאי טנריף שבקנריים (ומכאן שם המין המדעי). בטנריף מוכרים 2-3 מינים של אסמית, כך שלא ניתן לשלול את האפשרות שהיא הנמלה שנבדקה.
לאור הנ"ל, הקשר בין זחלי כחליל הקוטב לפועלות של אסמית טרניף לא מפתיע, מה שכן קצת מוזר שהוא לא מוזכר בספרות המקומית שלנו, לאור תפוצת אסמית טנריף בארץ.

באותו מחקר מטנריף, מופיע גם דיווח על צרעות טפילות מהסוג Cotesia (ברקוניים) שהגיחו מזחל של כחליל. סוג זה מתפתח כטפיל פנימי בזחלי פרפראים, לפני ההתגלמות מגיחים זחלי הצרעה מגוף זחל הפרפר ויוצרים עליו פקעות משי זעירות בהם הם מתגלמים.
והנה, גם אני מצאתי גוש פקעות כזה על אחד העלים של הירבוז. בבדיקה תחת הגדלה, נמצא שכל הצרעות הגיחו לאחרונה ולכן כרגע אין לדעת האם אכן מדובר בסוג הזה או באחר וכמובן מה מין הצרעה הטפילה.

צביר גלמים של צרעה טפילה, ככל הנראה של ברקון הטפיל על זחל של כחליל הקוטב. אורך הגולם 2-3 מ"מ, צולם דרך מקרוסקופ.

ואם בטורפים עסקינן, במהלך התצפיות על השיח, נראו לא אחת, צרעות מסוג פלכית Polistes, סורקות את הירבוז בחיפוש אחר מזון. אלו צרעות טורפות, הצדות מזון חי עבור הזחלים שלהן וזחלי פרפראים הם חלק מהתפריט. אין ספק שהן יודעות על המצאותם של זחלי הכחליל, הדקות הארוכות שהן בילו סביב ובתוך השיח מעידות שהן יודעות מה הן מחפשות.

פלכית בעת שיטוט על ענפי הירבוז.

אסמית טנריף Pheidole teneriffana
הסוג אסמית Pheidole הוא העשיר ביותר במינים, מבין כל סוגי הנמלים בעולם - מוכרים למעלה מ-1000 מינים ותת-מינים. הוא גם מתייחד בשני טיפוסי פועלות; רוב אוכלוסיית הקן הן פועלות קטנות (1.6-2.6 מ"מ) ונמרצות, המצויידות במחושים ארוכים וזוג לסתות ארוכות יחסית. לצידן, במספר מועט יותר, מוצאים טיפוס נוסף הנקרא חיילות, אלו נבדלות מהפועלות בראש גדול ומסיבי המצוייד בלסתות חזקות ותפקידן, ככל הנראה הוא בסיוע הבאה לקן של חלקי מזון גדולים, סילוק פסולת מהקן והגנה מפולשים. אסמית נחשבת לנמלה טריטוריאלית התוקפת נמלים זרות המגיעות לקרבת הקן.

אסמית טנריף - פועלות נושאות פשפש (חי) אל הקן. מימין חיילת הניכרת בשל גודלה הכללי. משמאל פועלת רגילה.

בישראל מוכרים 4 מינים של אסמית, אחת מהן היא אסמית טנריף. בישראל מין זה מוכר כאמור משפלת החוף, בעיקר באזורים הלחים של חצרות בתים וגינות באזורים האורבניים. מוצא המין לא ברור, אולי אפריקה. כיום יש לו תפוצה עולמית נרחבת מאוד, כולל באמריקה, והוא נחשב במקומות רבים למין פולש, הדוחק מינים מקומיים.

הסוג אסמית נחשב לאוכל כל הניזון מהחי והצומח. יש מינים המגלים העדפה לזרעים הנאגרים בקן. מכאן הגיע גם שם הסוג המדעי; מיוונית: pheidos = לחסוך, לאגור. אסמית טנריף נחשבת לאוכלת כל; ניזונה מזרעים, צדה חרקים קטנים ואוספת פגרים וחומרים אורגניים מזינים כמו שיירי מזון שאנו משליכים.
מיקומו של קן נמלי אסמית טנריף בגינה, תחת שיח הירבוז, המשיר לקרקע אלפי זרעים זעירים, מעיד אולי על עדפה מסויימת, אם כי, למעט מקרה אחד, לא צפיתי באסמיות מלקטות זרעי ירבוז שנמצאו בשפע על הקרקע מתחת לשיח. זהו גם אתר טוב, המספק צל ומקורות מזון נוספים כמו חרקים אחרים שמוצאים חסות בצל הירבוז. בנוסף, נראתה סביב לקן פעילות רבה של אסמיות שהגיעו מכמה כיוונים והביאו לקן מזון מגוון כמו חרקים וחלקי צמחים.

ירבוז עדין Amaranthus viridis
חלקו של הירבוז (ירבוזיים) בסיפור הוא הפשוט מכולם ועם זאת לקח קצת זמן, עד שקיבלתי זיהוי, כמעט מוחלט (בסיועו האדיב של דר' יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אונ' ת"א). בישראל מוכרים 12 מיני בר בסוג ירבוז, רובם נחשבים לצמחים פולשים שהגיעו לכאן במאות שנים האחרונות והתבססו היטב כצמחי מעזבות. בתוכם יש שני מינים דומים מאוד: ירבוז עדין וירבוז מבריק, עד לפני מספר שנים הם זוהו כמין אחד. ב-2006, לאחר עבודת מעבדה ושדה של פרופ' אבי שמידע, נמצא שמדובר בשני מינים שונים. ועדיין האבחנה בינם לא פשוטה להדיוטות בוטניים שכמוני.

הירבוז שלנו זוהה כירבוז עדין, צמח הגדל בבתי-גידול מלווי-אדם. הוא נפוץ בכל אזורי הארץ על קרקעות כבדות וקלות. מצוי בשדות מושקים ובשאר מקומות מופרעים ולחים, כמו כן בחצרות אורבניות. מוצאו הגיאוגרפי לא ברור, ככל הנראה מאמריקה. כיום יש לו תפוצה קוסמופוליטית רחבה מאוד והוא מצוי ברוב האזורים הטרופיים והממוזגים.
זהו צמח חובב אור, הפורח כל השנה, מלבד בחורף ובעיקר בקיץ. מחזור החיים העיקרי שלו די חופף לזה של כחליל הקוטב, מה שעושה את השניים לצמד יפה. במיוחד במקומות בהם הוא מהווה פונדקאי בלעדי עבור כחליל זה.

חלקו של הירבוז שלנו מעניין במיוחד, מסתבר שזהו אותו מין של ירבוז המוזכר במחקר מטנריף. יהיה מעניין מאוד להשוות בין הקשר המשולש של הכחליל, הנמלה והירבוז מטנריף לזה של השלישיה שלנו.

רווח והפסד
יחסים סימביוטיים בין בעלי חיים מעלים, פעמים רבות, את השאלה: מי פה מרוויח ומי מפסיד? לפעמים די ברור ששני הצדדים מרוויחים (יחסי הדדיות) אבל יש והעסק לא חד-משמעי. כאמור כחלילים מקיימים עם נמלים יחסים סימביוטיים מגוונים: הדדיות, טפילות או טריפה, ומכך עולה השאלה לגבי המקרה שלנו, מי פה מרוויח ומי מפסיד.

ככל הנראה לא נערך מחקר שבדק את הנושא לגבי המינים שלנו, אבל אפשר לקבל רמז עבה לגבי טיב היחסים הללו מתוך מחקר אחר, שנעשה על Zizeeria knysna שהוא כאמור מין קרוב מאוד לכחליל הקוטב ואשר בדק את היחסים בין זחלי הכחליל ונמלה מהסוג לזיוס Lasius בהקשר של רווח והפסד.

אסמית טנריף מבקרת זחל צעיר מאוד של כחליל הקוטב. בשלב זה הזחל לא יותר גדול מהנמלה ואף קטן יותר.
עפ"י המחקר מטנריף, רק זחלים גדולים מפרישים טל-דבש, אבל בחצר נצפו נמלים מבקרות זחלים בכל הגדלים.

מחקר זה בדק את ההשפעה של הנמלים על כמות הפרשת הטל-דבש שהן מקבלות מהזחלים (זחלים אוכלים וזחלים המצויים בשלב טרום התגלמות ושאינם ניזונים) והשווה את העלות האנרגטית של הפרשת הטל-דבש מול העלות האנרגטית של הנמלים בחיפוש והפקת החומר המתוק.
תוצאות המחקר הראו שמצד זחל הכחליל, העלות האנרגטית בהפקת טל-דבש, בהשוואה למינים אחרים של כחלילים, היא נמוכה יחסית, וגם הערך האנרגטי של ההפרשות אינו גבוה במיוחד.
 
המחקר הראה שהעלות האנרגטית של הנמלים בחיפוש והפקת הטל-דבש (ומידת הסיכון בחשיפה לטורפים) גבוהה יותר ביחס לתמורה שהן מקבלות. מכאן נשאלה השאלה מדוע הנמלים לא טורפות את הזחלים ודווקא משקיעות בהן זמן ואנרגיה. המחקר מציע לכך שתי תשובות:
א. המחקר מראה שהערך האנרגטי של זחל לא גדול משמעותית מהערך האנרגטי של ההפרשות שהוא מספק, ולכן, לדעת החוקרים, אין פה לחץ להעדפת טריפה.
ב. יותר משמעותי, מסתבר שזחלי כחלילים מפרישים הורמון אשר גורם לנמלים להוריד את רמת תוקפנות ולהתייחס אל הזחלים כאל פרט מוכר.

מכאן אפשר להסיק שזחלי הכחלילים מגלים פה אסטרטגיה מניפולטיבית, הכופה על הנמלים, בעזרת הורמון חקיין, התנהגות המונעת תוקפנות וטריפה ולמעשה מספקת להם הגנה טובה יותר מטורפים אחרים, בעלות אנרגטית נמוכה יחסית.
אפשר היה להגדיר את היחסים הללו כטפילות אך מכיוון שהנמלים לא יוצאות מפסידות לגמרי, הרי מותר להניח שקיימת פה מידה מסויימת של הדדיות.

ומה בנוגע לשותף השלישי, הירבוז? אין ספק שזחלי הכחליל הם טורפים של הירבוז. עם זאת הירבוז מייצר כמות עצומה של זרעים ונראה לי, על פניו, שהשפעת הטריפה של הכחלילים על תפוקת הזרעים שולית.
לעומת זאת, נראה שהירבוז מפיק תועלת לא קטנה מהנמלים. כאמור הסוג אסמית ניזון גם על זרעים וזרעי הירבוז מהווים, ככל הנראה, חלק מהמזון של אסמית טנריף. איסוף ואגירה של זרעים, מייצרים בנק זרעים מוגן, המאפשר המשכיות של המין (לא כל הזרעים נאכלים). גם הליקוט עצמו מסייע בהפצת הזרעים כאשר הם נלקחים מאתר הגדילה לקינים מרוחקים.

מאחר וזחלי כחליל הקוטב מהווים מוקד משיכה לנמלים, והנמלים ניזונות גם מחרקים קטנים (יש בהם הניזונים גם מהזרעים הירוקים), שהן צדות על הירבוז וסביבתו, הרי גם הצלע הזו, שלכאורה אינה נחשבת לחיובית מצדו של הירבוז, מקבלת בראייה כוללת היבט חיובי באשר היא מחזקת את נוכחות הנמלים סביב הירבוז ובמאזן הכולל יוצא הירבוז לא נפסד.

פשפש רכנף מהמין Eurystylus bellevoyei.
פשפש זה ניזון ממוהל הצמח והזרעים של הירבוז. הוא אחד מכמה מיני פשפשים שנמצאו על הירבוז בגינה.

סיכום
אז מה היה לנו פה: צמח פושטי בשם ירבוז עדין, פרפר נפוץ ולא מהיפים בשם כחליל הקוטב ונמלים קטנות, שאפשר למצוא בכל חצר כמעט, באזור שפלת החוף.

רגע! מנסה שוב, אז מה יש לנו פה?...
בית-גידול לא פשוט, המביא שלושה מינים שונים לקיים יחסי גומלין מורכבים, שאומנם לא נדירים אבל ממחישים יפה שגם בחצר האורבנית המוזנחת אפשר למצוא טבע עירוני מרתק ומעניין.

אז לפני שאתם רצים לעקור כל צמח רע בגינה שלכם, המתינו רגע והסתכלו עליו טוב, אולי יש בחובו סיפור אקולוגי, לא פחות מעניין, אשר שווה מחשבה נוספת באשר לטיבו המסתורי והמרתק של הטבע העירוני.
 
הגשם המשמעותי הראשון של החורף (נובמבר 2011) כבר כאן. אין ספק שלתנאי הקור והרטיבות השפעה על פעילות של גיבורי הסיפור.
נכון לזמן העלאת הרשומה (נובמבר 2011), בהפוגת הגשמים, נראתה על הירבוז פעילות של זחלי כחלילים על תפרחות ירוקות וסביבם נמלים עסוקות ב"רדיית" טל-דבש.
אני אמשיך לעקוב אחר המתרחש ובמידת העניין אוסיף עדכונים בדף זה או בעמוד האתר בפייסבוק.
 
מקורות נבחרים: (מקורות נוספים בקישורים בגוף הרשומה)
מדריך הפרפרים בישראל, מהדורה מורחבת, דובי בנימיני, 2002

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק