ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>פרפראים (עשים)>דובון הקיקיון Olepa schleini
insectour
לאחרונה (2010) הזדמן לי גידול של פרפראי מעניין שהוגדר רק לאחרונה (2005) כמין חדש לישראל ולכאורה מין חדש למדע. ואין תרוץ טוב מזה לעוד רשומה על חרק שלא רבים מכירים. זו גם הזדמנות להתעסק בתחום האפור של מינים פולשים.

באוגוסט 2007 יוצאת הודעה רשמית לתקשורת מטעם השירותים להגנת הצומח וביקורת של משרד החקלאות - גוף ממשלתי האמון על פיקוח מזיקים ומינים פולשים - על פרפראי חדש לישראל בשם דובון הקיקיון Olepa schleini.

ההכרזה זכתה להד תקשורתי בינלאומי די רחב (בעיקר בעולם הנוצרי) לאחר שחוקרים החלו לקשר את דובון הקיקיון לסיפור תנכי בספר יונה בו מתואר כיצד "תולעת" מכלה שיח קיקיון* תחתיו מוצא יונה מחסה מהשמש.

דובון הקיקיון - בוגר

ברם, הסיפור שלנו מתחיל מספר שנים קודם ויש בו כמה גרסאות. האחת מספרת על אזרחית מהשורה המגיעה בתחילת שנות ה-2000 לאוניברסיטה בתל-אביב עם זחלים לא מוכרים אשר פלשו לביתה. זחלים אלו לא היו מוכרים לחוקרים שהתחילו לגדל אותם במטרה לקבל בוגרים שאולי יטילו אור על מהות המין.

גרסה אחרת, מתארת איסוף ראשוני (אוגוסט 1999) של בוגר ממין פרפראי לא מוכר ממלכודת אור בנחל שיקמה בדרום מישור החוף (במסגרת סקר פרפראים שיגרתי). בשנים שלאחר נלכדו במספר הולך וגדל בוגרים נוספים, בעיקר באזור גוש דן. נאספו גם זחלים על צמחי קיקיון ואלה שימשו לגידול מבוקר בגן הזאולוגי באונ' ת"א. במסגרת החקירה נשלחו בוגרים למומחים שונים בחו"ל וחלק גודלו במעבדה במטרה לקבל תמונה ראשונית של מחזור החיים.

זחלים צעירים לאחר התנשלות ראשונה. הדרגות הצעירות מכרסמות רק את המעטה העליון העסיסי והמזין של העלה.

יהיה הסיפור הנכון שיהיה (לדעתי אין פה צודק אחד), תיאור המין בספרות המדעית פורסם לראשונה בשנת 2005 על ידי חוקר גרמני בשם Günter C. MÜLLER. מתוך עבודתו של MÜLLER שכללה השוואה טקסונומית וגנטית הוברר סופית שמדובר בפרפראי המשתייך לסוג שמוצאו מתת-היבשת ההודית וכולל כ-8 מינים, בלעדיים לאזור הודו וסרי-לנקה.

MÜLLER שלל את האפשרות שמדובר במין פולש. לאור הידע שסוג זה אינו קיים באזורנו ולאור השוני המתואר בינו למינים אחרים, קרובים לו, המצויים בדרום הודו, הוא מציע שמדובר במין שרידי לאזור. מין ממוצא טרופי שהגיע, לאזור כמין קרוב, לפני זמן רב (עשרות אלפי שנים?) אולי בעקבות הפונדקאי שלו, והתפתח כאן למין חדש בעל מאפיינים ביולוגיים, מורפולוגיים וגנטיים השונים דיים כדי להגדירו כמין חדש.
לאור מוצאו של הסוג והעובדה שהמין הישראלי הוא מין נפרד ואינו מוכר באזור הקרוב או באזור המוצא בהודו, ולאור שלילת האפשרות למין פולש, עולה השאלה: מהיכן צץ לו המין החדש הזה? ולמה דווקא עכשיו?

אזור הלבנט ובמיוחד ישראל משמש אתר למחקר אנטומולוגי למעלה מ-150 שנים. מאות החוקרים שביקרו במזרח התיכון בעבר ועוסקים גם כיום במחקר הפאונה המקומית, השתמשו ומשתמשים במגוון אמצעי לכידה ותיעוד כדי לקבל תמונה מקיפה ככל האפשר ודינמית של פאונת החרקים המקומית. בישראל לאחר קום המדינה תיעוד זה קיבל חיזוק משמעותי בזכות כל הגופים האקדמאים העוסקים באנטומולוגיה בהקשרים השונים ובליווי של גופים ממשלתיים העוסקים בבקרת נזקי חקלאות וניטור אנטומולוגי. למרות כל האיסוף האינטנסיבי, עדיין מתגלים מידי שנה מינים חדשים לאזור ולעיתים מינים חדשים למדע.

בדרגה השלישית מכלים הזחלים את כל חלקי העלה. הם גם מתחלים להתאפיין בשערות ארוכות.

יש "חדשים" שהיו פה כל הזמן אך לאור אורח החיים הסמוי שלהם, חלקם זעירים מאוד, הצליחו להתחמק מעינם הבוחנות של החוקרים. אחרים היו מוכרים לחוקרים אבל הוגדרו בעבר כמין אחר עד אשר נעשה מחקר מעמיק שעשה רביזיה טקסונומית והוציא רשימת מינים מעודכנת הכוללת גם שמות נרדפים/כפולים ששימשו קודם בטעות. מדי פעם מצטרפים למינים החדשים מינים שנאספו אך כלל לא הוגדרו לאור מחסור בידע או מומחים לקבוצה עד שהגיע החוקר הסקרן וגאל אותם מאלמוניותם.

מקצת מהחדשים הללו מסתבר כמינים פולשים החודרים בדרכים שונות לאזור הקרוב וממנו לישראל או ישירות לארץ. חלק מהמינים הללו מתאקלמים מהר מאוד, לעיתים עד כדי הפיכה למזיקים של ממש הגורמים לנזק כלכלי ישיר ועקיף. חלקם מסתפק בנישות מבודדות המצליחות לקיים אותם בקושי וחלקם לא מוצאים פה תנאים מתאימים לרבייה ואינם שורדים מעבר לדור-שניים, אם בכלל.

מינים חדשים (לא בהכרח למדע) לא מופיעים משום מקום. או שהם היו פה תמיד והצליחו להתחמק מכל אמצעי הלכידה המגוונים של החוקרים או שהם הגיעו לאזור כמין פולש בדרך זו או אחרת, הצליחו להתבסס והתרבו במידה כזו המאפשרת להבחין בהם.
בכל מקרה, כמעט תמיד אפשר למצוא עדויות ישירות ונסיבתיות המסבירות מדוע הם התגלו רק עכשיו או מציאת עקבות המורות על הדרך בה הם הגיעו הנה.

והנה במקרה של דובון הקיקיון מדובר במין ממוצא שאינו אזורי, מין מונופגי המתפתח על פונדקאי בולט בנופו ונפוץ למדי, מין די גדול שלא ניתן להתעלם ממנו בנקל. מין אשר נמשך למלכודות אור ומגיע גם למקורות אור בבתים. אז איך זה שהוא הצליח להתחמק עשרות שנים מעשרות אלפי שעות של הצבת מלכודות אור בכל הארץ? כולל באזור התפוצה המוכרת שלו, בשפלת החוף, כפי שהוא מוכר היום.

 
התשובה לשאלה זו טמונה, ככל הנראה, בהנחה שגויה שמדובר מין מקומי. ניתוח ממצאי הלכידות כפי שעולה להבנתי מנתוני האיסוף והמחקר של MÜLLER והדפוס התפוצה של המין מראה על דפוס התפשטות אופייני למין פולש המגיע באופן לא ברור למקום חדש ומשם הוא מתחיל להתפשט בהדרגה.

מינים פולשים מתפשטים בשתי דרכים עיקריות: (1) שימוש במתווך אקטיבי או פסיבי המסייע להם לדלג על מחסומים אקולוגיים (אקלימיים, טופוגרפיים, גיאוגרפיים) ולהגיע לאתר חדש, שאם נמצא מתאים להתפתחות הרי הוא משמש בסיס להתפשטות מקומית התלויה בהתאמת האתר החדש לדרישות האקולוגיות של הפולש. (2) בהתפשטות מדלגת ומהירה יחסית, מאזורים גיאוגרפים רחוקים או סמוכים, בעקבות פיתוח חקלאי ואורבאני של מחסומים גיאוגרפיים שמנעו בעבר התפשטות של מינים שונים.

מיקומה של ישראל המהווה חלק מגשר גיאוגרפי בין אפריקה, אסיה ואירופה השפיע תמיד על הרכב הפאונה המקומית הכוללת בעלי חיים וצומח ממוצא גיאוגרפי מגוון: טרופי, טרופי יובשני, מדברי, ים-תיכוני, אירו-סיבירי ועוד. הפיתוח החקלאי והאורבאני של המזרח התיכון ב-200 השנים האחרונות פתח ועדיין פותח מסדרונות אקולוגיים בתוך מחסומים גיאוגרפיים (רכסי הרים, מדבריות). יבוא של גידולים חקלאיים לא מקומיים ומיני צמחים אקזוטיים לגינון ונוי משמש כמתווך פסיבי לחרקים רבים המוצאים לפתע חלון הזדמנויות חדש, לעיתים ללא טורפים טבעיים, גן עדן להתפשטות מהירה ולעיתים הרסנית.

אז איפה נכנס לכאן דובון הקיקיון? במידה והיה מדובר בפולש מדלג הינו מצפים למצוא עדויות על המין במדינות שכנות, נכון לזמן פרסום הרשומה אין כאלה בנמצא. אם מדובר בפולש פסיבי שהגיע כטרמפיסט באופן זה או אחר, היינו מצפים למצוא את ארץ המוצא דרך התפוצה המקורית של המין. ההנחה הסבירה שמדובר במין חדש למדע מקשה על ביסוס הנחת פולש פסיבי, אלא אם לא באמת מדובר במין חדש למדע או שמוצאו מאזור שלא נחקר דיו ורק לאחרונה נעשה נגיש במידה המאפשרת לו לתפוס טרמפ על מתווך.

המצב הפוליטי באזור שלנו, המונע שיתוף פעולה יעיל גם בנושא בקרת וניטור מינים פולשים עם השכנים שלנו, מקשה מאוד על קבלת תמונה אמיתית של המצב בשטח. הקרבה שלנו לאזורים שאינם זוכים לבקרת פולשים מהימנה, אם בכלל, מאפשרת למינים כאלה להגר אלינו במהירות רבה. מחסומים גיאוגרפיים קצרים מאות ק"מ ואף פחות מזה בסיוע רוחות עשויים לאפשר הגירה קלה עבור מינים שהצליחו להגיע בסתר לשכנים (מצרים? רצועת עזה?). ללא תמונה שלמה של הפאזל יהיה קשה מאוד להבין כיצד הגיע לכאן דובון הקיקיון ומה מוצאו האמיתי וכרגע כל האופציות פתוחות.


בדרגה האחרונה הופך הזחל לחום ושעיר במיוחד. דומה מאוד לזחל דובון הקורים.

הסיפור של דובון הקיקיון יכול היה להיחשב אזוטרי משהו אלמלא דיווחים על פונדקאים נוספים והם טבק השיח (2006) ופסיפלורה (2009) שניהם מינים גרים מדרום אמריקה, צרוף מעניין! בהיות הפסיפלורה (שעוונית נאכלת) גידול חקלאי בעל ערך כלכלי משמעותי, הרי נדרשת הערכה מחודשת למסוכנות חקלאית.

מעקב אחר מחזור החיים של דובון הקיקיון מראה שאוכלוסיית זחלים המתפתחת על שיח קיקיון לא נוטה להתפזר. הזחלים בדרגות האחרונות נשארים על שיח האם ועם חיסול העלווה הם ניזונים מענפים ירוקים וזרעים ירוקים. דפוס הפיזור של שיחי קיקיון אינו צפוף במיוחד, בד"כ השיחים נוטים להיות מרוחקים מספר מטרים האחד מהשני ולעיתים יותר.
במקרה של הפסיפלורה לא כך הדבר. פסיפלורה גדלה בהדליה צפופה ואין מניעה לזחלים לדלג משיח לשיח. דילוג כזה עשוי להסב נזק משמעותי לחלקה שלמה.
לאחרונה מנסים בישראל גידול מסחרי של קיקיון למטרת הפקת שמן המשמש ברפואה, קוסמטיקה ותעשייה. גידול מסחרי צפוף של קיקיון עשוי להוות בית-גידול אידיאלי לדובון הקיקיון.

הערכה שדובון הקיקיון מסתגל במהירות לפונדקאים נוספים מצריכה ניטור ומעקב של המין. גידול מסחרי של פסיפלורה ואולי קיקיון, הינו חדש יחסית ולכן לא ברורה מידת מסוכנות דובון הקיקיון לענפים אלה.
הסתגלות מהירה כזו יכולה לרמוז לנו גם על האופן בו המין הגיע לאזור. אם הוא אינו תלוי רק בצמח הקיקיון Ricinus communis, הרי שהוא עשוי היה להתפשט הנה מאזורים קרובים דרך פונדקאים אחרים, עדיין לא מוכרים.

הצבע האדום של הכנפיים האחוריות משמש ככל הנראה כצבע אזהרה לאור רעילותו של הבוגר.

דובון הקיקיון משתייך לתת-משפחת הדובונים Arctiinae במשפחה Erebidae. מחזור החיים של הפרפראי נחקר לאורך מספר שנים. נראה שהמין מקים לפחות שני דורות בעונה. זחלים של דור ראשון מופיעים כבר בסוף מאי (אספתי זחלים בדרגה שנייה על קיקיון ברמת-אביב) בוגרי מחזור זה מגיחים במהלך יולי (אצלי הם הגיחו במחצית החודש). דור שני בוקע מביצים שהוטלו בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר. הזחלים מתפתחים עד הסתיו המאוחר ונכנסים לדיאפאוזה בדרגת הגולם ומגיחים באביב הבא (אפריל).

על פי הספרות הזחלים פעילים בלילה וביום יורדים לקרקע. אני מצאתי זחלים בדרגות שונות פעילים גם ביום. בדרגות הצעירות 1-3 שומרים הזחלים על קבוצתיות די ברורה. לאחר מכן הם מתחילים להתפזר על כל חלקי הצמח. בדרך כלל לאזורים הגבוהים. ההתגלמות נעשית בפקעת משי דלילה המודבקת ככל הנראה בחלקים הגבוהים של הצמח.
תופעה מעניית שנצפתה במין זה היא דרגת זחל נוספת. במרבית הפרפראים נמצא 6 דרגות זחל. בדובון הקיקיון נצפו 7 דרגות.

העובדה שדובון הקיקיון ניזון מצמח הקיקיון אינה טריוויאלית. הקיקיון מכיל את אחד מהרעלים החזקים שניתן להפיק מצמחים ומבעלי חיים והוא הריצין (ricin). הריכוז המשמעותי של הריצין מצוי בזרעים ובקליפה ובריכוז נמוך יותר בשאר חלקי הצמח. עדיין לא ידוע כיצד מתמודד הזחל עם הרעלן הזה.

בעת סכנה הזחל מתכדר ומעטה השיער הצורב משמש לו להגנה.

נראה שהסטטוס של דובון הקיקיון לוטה עדיין בערפל. מין חדש? מין פולש? מאין בא ולאן הוא הולך? רב הנסתר על הידוע. פוטנציאל הסכנה של המין לא ברור, רק מעקב ארוך טווח הכולל בדיקת פונדקאים נוספים יוכל להגדיר את מידת הסכנה של המין המעניין הזה. העובדה שמין זה מופיע בשטח לאחר היעלמותם של זחלי דובון הקורים (דמיון חזותי רב בדרגות 4 ואילך) ואורח חייו השונה, עשויה להקל על זיהויו, ניטור ההתפשטות וזיהוי פונדקאים נוספים.
 
*איננו יודעים מי הוא הקיקיון התנ"כי, ממצאים ארכיאולוגים של זרעי קיקיון מקברי פרעונים מצביעים על כך שהצמח היה מוכר באזור שלנו אלפי שנים, מאידך ישראל אהרוני, זואולוג שפעל באזור בתחילת המאה ה-20 מדווח על צמח הקיקיון כצמח נישה בעל תפוצה מוגבלת במזרח המדינה. בהחלט לא התפוצה המוכרת היום המכסה את מרבית אזורי הארץ.

מקורות נבחרים:
דובון הקיקיון גם בפסיפלורה, מיכל מזור, עלון הנוטע, יוני 2009
insectour
לאחרונה (2010) הזדמן לי גידול של פרפראי מעניין שהוגדר רק לאחרונה (2005) כמין חדש לישראל ולכאורה מין חדש למדע. ואין תרוץ טוב מזה לעוד רשומה על חרק שלא רבים מכירים. זו גם הזדמנות להתעסק בתחום האפור של מינים פולשים.

באוגוסט 2007 יוצאת הודעה רשמית לתקשורת מטעם השירותים להגנת הצומח וביקורת של משרד החקלאות - גוף ממשלתי האמון על פיקוח מזיקים ומינים פולשים - על פרפראי חדש לישראל בשם דובון הקיקיון Olepa schleini.

ההכרזה זכתה להד תקשורתי בינלאומי די רחב (בעיקר בעולם הנוצרי) לאחר שחוקרים החלו לקשר את דובון הקיקיון לסיפור תנכי בספר יונה בו מתואר כיצד "תולעת" מכלה שיח קיקיון* תחתיו מוצא יונה מחסה מהשמש.

דובון הקיקיון - בוגר

ברם, הסיפור שלנו מתחיל מספר שנים קודם ויש בו כמה גרסאות. האחת מספרת על אזרחית מהשורה המגיעה בתחילת שנות ה-2000 לאוניברסיטה בתל-אביב עם זחלים לא מוכרים אשר פלשו לביתה. זחלים אלו לא היו מוכרים לחוקרים שהתחילו לגדל אותם במטרה לקבל בוגרים שאולי יטילו אור על מהות המין.

גרסה אחרת, מתארת איסוף ראשוני (אוגוסט 1999) של בוגר ממין פרפראי לא מוכר ממלכודת אור בנחל שיקמה בדרום מישור החוף (במסגרת סקר פרפראים שיגרתי). בשנים שלאחר נלכדו במספר הולך וגדל בוגרים נוספים, בעיקר באזור גוש דן. נאספו גם זחלים על צמחי קיקיון ואלה שימשו לגידול מבוקר בגן הזאולוגי באונ' ת"א. במסגרת החקירה נשלחו בוגרים למומחים שונים בחו"ל וחלק גודלו במעבדה במטרה לקבל תמונה ראשונית של מחזור החיים.

זחלים צעירים לאחר התנשלות ראשונה. הדרגות הצעירות מכרסמות רק את המעטה העליון העסיסי והמזין של העלה.

יהיה הסיפור הנכון שיהיה (לדעתי אין פה צודק אחד), תיאור המין בספרות המדעית פורסם לראשונה בשנת 2005 על ידי חוקר גרמני בשם Günter C. MÜLLER. מתוך עבודתו של MÜLLER שכללה השוואה טקסונומית וגנטית הוברר סופית שמדובר בפרפראי המשתייך לסוג שמוצאו מתת-היבשת ההודית וכולל כ-8 מינים, בלעדיים לאזור הודו וסרי-לנקה.

MÜLLER שלל את האפשרות שמדובר במין פולש. לאור הידע שסוג זה אינו קיים באזורנו ולאור השוני המתואר בינו למינים אחרים, קרובים לו, המצויים בדרום הודו, הוא מציע שמדובר במין שרידי לאזור. מין ממוצא טרופי שהגיע, לאזור כמין קרוב, לפני זמן רב (עשרות אלפי שנים?) אולי בעקבות הפונדקאי שלו, והתפתח כאן למין חדש בעל מאפיינים ביולוגיים, מורפולוגיים וגנטיים השונים דיים כדי להגדירו כמין חדש.
לאור מוצאו של הסוג והעובדה שהמין הישראלי הוא מין נפרד ואינו מוכר באזור הקרוב או באזור המוצא בהודו, ולאור שלילת האפשרות למין פולש, עולה השאלה: מהיכן צץ לו המין החדש הזה? ולמה דווקא עכשיו?

אזור הלבנט ובמיוחד ישראל משמש אתר למחקר אנטומולוגי למעלה מ-150 שנים. מאות החוקרים שביקרו במזרח התיכון בעבר ועוסקים גם כיום במחקר הפאונה המקומית, השתמשו ומשתמשים במגוון אמצעי לכידה ותיעוד כדי לקבל תמונה מקיפה ככל האפשר ודינמית של פאונת החרקים המקומית. בישראל לאחר קום המדינה תיעוד זה קיבל חיזוק משמעותי בזכות כל הגופים האקדמאים העוסקים באנטומולוגיה בהקשרים השונים ובליווי של גופים ממשלתיים העוסקים בבקרת נזקי חקלאות וניטור אנטומולוגי. למרות כל האיסוף האינטנסיבי, עדיין מתגלים מידי שנה מינים חדשים לאזור ולעיתים מינים חדשים למדע.

בדרגה השלישית מכלים הזחלים את כל חלקי העלה. הם גם מתחלים להתאפיין בשערות ארוכות.

יש "חדשים" שהיו פה כל הזמן אך לאור אורח החיים הסמוי שלהם, חלקם זעירים מאוד, הצליחו להתחמק מעינם הבוחנות של החוקרים. אחרים היו מוכרים לחוקרים אבל הוגדרו בעבר כמין אחר עד אשר נעשה מחקר מעמיק שעשה רביזיה טקסונומית והוציא רשימת מינים מעודכנת הכוללת גם שמות נרדפים/כפולים ששימשו קודם בטעות. מדי פעם מצטרפים למינים החדשים מינים שנאספו אך כלל לא הוגדרו לאור מחסור בידע או מומחים לקבוצה עד שהגיע החוקר הסקרן וגאל אותם מאלמוניותם.

מקצת מהחדשים הללו מסתבר כמינים פולשים החודרים בדרכים שונות לאזור הקרוב וממנו לישראל או ישירות לארץ. חלק מהמינים הללו מתאקלמים מהר מאוד, לעיתים עד כדי הפיכה למזיקים של ממש הגורמים לנזק כלכלי ישיר ועקיף. חלקם מסתפק בנישות מבודדות המצליחות לקיים אותם בקושי וחלקם לא מוצאים פה תנאים מתאימים לרבייה ואינם שורדים מעבר לדור-שניים, אם בכלל.

מינים חדשים (לא בהכרח למדע) לא מופיעים משום מקום. או שהם היו פה תמיד והצליחו להתחמק מכל אמצעי הלכידה המגוונים של החוקרים או שהם הגיעו לאזור כמין פולש בדרך זו או אחרת, הצליחו להתבסס והתרבו במידה כזו המאפשרת להבחין בהם.
בכל מקרה, כמעט תמיד אפשר למצוא עדויות ישירות ונסיבתיות המסבירות מדוע הם התגלו רק עכשיו או מציאת עקבות המורות על הדרך בה הם הגיעו הנה.

והנה במקרה של דובון הקיקיון מדובר במין ממוצא שאינו אזורי, מין מונופגי המתפתח על פונדקאי בולט בנופו ונפוץ למדי, מין די גדול שלא ניתן להתעלם ממנו בנקל. מין אשר נמשך למלכודות אור ומגיע גם למקורות אור בבתים. אז איך זה שהוא הצליח להתחמק עשרות שנים מעשרות אלפי שעות של הצבת מלכודות אור בכל הארץ? כולל באזור התפוצה המוכרת שלו, בשפלת החוף, כפי שהוא מוכר היום.

 
התשובה לשאלה זו טמונה, ככל הנראה, בהנחה שגויה שמדובר מין מקומי. ניתוח ממצאי הלכידות כפי שעולה להבנתי מנתוני האיסוף והמחקר של MÜLLER והדפוס התפוצה של המין מראה על דפוס התפשטות אופייני למין פולש המגיע באופן לא ברור למקום חדש ומשם הוא מתחיל להתפשט בהדרגה.

מינים פולשים מתפשטים בשתי דרכים עיקריות: (1) שימוש במתווך אקטיבי או פסיבי המסייע להם לדלג על מחסומים אקולוגיים (אקלימיים, טופוגרפיים, גיאוגרפיים) ולהגיע לאתר חדש, שאם נמצא מתאים להתפתחות הרי הוא משמש בסיס להתפשטות מקומית התלויה בהתאמת האתר החדש לדרישות האקולוגיות של הפולש. (2) בהתפשטות מדלגת ומהירה יחסית, מאזורים גיאוגרפים רחוקים או סמוכים, בעקבות פיתוח חקלאי ואורבאני של מחסומים גיאוגרפיים שמנעו בעבר התפשטות של מינים שונים.

מיקומה של ישראל המהווה חלק מגשר גיאוגרפי בין אפריקה, אסיה ואירופה השפיע תמיד על הרכב הפאונה המקומית הכוללת בעלי חיים וצומח ממוצא גיאוגרפי מגוון: טרופי, טרופי יובשני, מדברי, ים-תיכוני, אירו-סיבירי ועוד. הפיתוח החקלאי והאורבאני של המזרח התיכון ב-200 השנים האחרונות פתח ועדיין פותח מסדרונות אקולוגיים בתוך מחסומים גיאוגרפיים (רכסי הרים, מדבריות). יבוא של גידולים חקלאיים לא מקומיים ומיני צמחים אקזוטיים לגינון ונוי משמש כמתווך פסיבי לחרקים רבים המוצאים לפתע חלון הזדמנויות חדש, לעיתים ללא טורפים טבעיים, גן עדן להתפשטות מהירה ולעיתים הרסנית.

אז איפה נכנס לכאן דובון הקיקיון? במידה והיה מדובר בפולש מדלג הינו מצפים למצוא עדויות על המין במדינות שכנות, נכון לזמן פרסום הרשומה אין כאלה בנמצא. אם מדובר בפולש פסיבי שהגיע כטרמפיסט באופן זה או אחר, היינו מצפים למצוא את ארץ המוצא דרך התפוצה המקורית של המין. ההנחה הסבירה שמדובר במין חדש למדע מקשה על ביסוס הנחת פולש פסיבי, אלא אם לא באמת מדובר במין חדש למדע או שמוצאו מאזור שלא נחקר דיו ורק לאחרונה נעשה נגיש במידה המאפשרת לו לתפוס טרמפ על מתווך.

המצב הפוליטי באזור שלנו, המונע שיתוף פעולה יעיל גם בנושא בקרת וניטור מינים פולשים עם השכנים שלנו, מקשה מאוד על קבלת תמונה אמיתית של המצב בשטח. הקרבה שלנו לאזורים שאינם זוכים לבקרת פולשים מהימנה, אם בכלל, מאפשרת למינים כאלה להגר אלינו במהירות רבה. מחסומים גיאוגרפיים קצרים מאות ק"מ ואף פחות מזה בסיוע רוחות עשויים לאפשר הגירה קלה עבור מינים שהצליחו להגיע בסתר לשכנים (מצרים? רצועת עזה?). ללא תמונה שלמה של הפאזל יהיה קשה מאוד להבין כיצד הגיע לכאן דובון הקיקיון ומה מוצאו האמיתי וכרגע כל האופציות פתוחות.


בדרגה האחרונה הופך הזחל לחום ושעיר במיוחד. דומה מאוד לזחל דובון הקורים.

הסיפור של דובון הקיקיון יכול היה להיחשב אזוטרי משהו אלמלא דיווחים על פונדקאים נוספים והם טבק השיח (2006) ופסיפלורה (2009) שניהם מינים גרים מדרום אמריקה, צרוף מעניין! בהיות הפסיפלורה (שעוונית נאכלת) גידול חקלאי בעל ערך כלכלי משמעותי, הרי נדרשת הערכה מחודשת למסוכנות חקלאית.

מעקב אחר מחזור החיים של דובון הקיקיון מראה שאוכלוסיית זחלים המתפתחת על שיח קיקיון לא נוטה להתפזר. הזחלים בדרגות האחרונות נשארים על שיח האם ועם חיסול העלווה הם ניזונים מענפים ירוקים וזרעים ירוקים. דפוס הפיזור של שיחי קיקיון אינו צפוף במיוחד, בד"כ השיחים נוטים להיות מרוחקים מספר מטרים האחד מהשני ולעיתים יותר.
במקרה של הפסיפלורה לא כך הדבר. פסיפלורה גדלה בהדליה צפופה ואין מניעה לזחלים לדלג משיח לשיח. דילוג כזה עשוי להסב נזק משמעותי לחלקה שלמה.
לאחרונה מנסים בישראל גידול מסחרי של קיקיון למטרת הפקת שמן המשמש ברפואה, קוסמטיקה ותעשייה. גידול מסחרי צפוף של קיקיון עשוי להוות בית-גידול אידיאלי לדובון הקיקיון.

הערכה שדובון הקיקיון מסתגל במהירות לפונדקאים נוספים מצריכה ניטור ומעקב של המין. גידול מסחרי של פסיפלורה ואולי קיקיון, הינו חדש יחסית ולכן לא ברורה מידת מסוכנות דובון הקיקיון לענפים אלה.
הסתגלות מהירה כזו יכולה לרמוז לנו גם על האופן בו המין הגיע לאזור. אם הוא אינו תלוי רק בצמח הקיקיון Ricinus communis, הרי שהוא עשוי היה להתפשט הנה מאזורים קרובים דרך פונדקאים אחרים, עדיין לא מוכרים.

הצבע האדום של הכנפיים האחוריות משמש ככל הנראה כצבע אזהרה לאור רעילותו של הבוגר.

דובון הקיקיון משתייך לתת-משפחת הדובונים Arctiinae במשפחה Erebidae. מחזור החיים של הפרפראי נחקר לאורך מספר שנים. נראה שהמין מקים לפחות שני דורות בעונה. זחלים של דור ראשון מופיעים כבר בסוף מאי (אספתי זחלים בדרגה שנייה על קיקיון ברמת-אביב) בוגרי מחזור זה מגיחים במהלך יולי (אצלי הם הגיחו במחצית החודש). דור שני בוקע מביצים שהוטלו בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר. הזחלים מתפתחים עד הסתיו המאוחר ונכנסים לדיאפאוזה בדרגת הגולם ומגיחים באביב הבא (אפריל).

על פי הספרות הזחלים פעילים בלילה וביום יורדים לקרקע. אני מצאתי זחלים בדרגות שונות פעילים גם ביום. בדרגות הצעירות 1-3 שומרים הזחלים על קבוצתיות די ברורה. לאחר מכן הם מתחילים להתפזר על כל חלקי הצמח. בדרך כלל לאזורים הגבוהים. ההתגלמות נעשית בפקעת משי דלילה המודבקת ככל הנראה בחלקים הגבוהים של הצמח.
תופעה מעניית שנצפתה במין זה היא דרגת זחל נוספת. במרבית הפרפראים נמצא 6 דרגות זחל. בדובון הקיקיון נצפו 7 דרגות.

העובדה שדובון הקיקיון ניזון מצמח הקיקיון אינה טריוויאלית. הקיקיון מכיל את אחד מהרעלים החזקים שניתן להפיק מצמחים ומבעלי חיים והוא הריצין (ricin). הריכוז המשמעותי של הריצין מצוי בזרעים ובקליפה ובריכוז נמוך יותר בשאר חלקי הצמח. עדיין לא ידוע כיצד מתמודד הזחל עם הרעלן הזה.

בעת סכנה הזחל מתכדר ומעטה השיער הצורב משמש לו להגנה.

נראה שהסטטוס של דובון הקיקיון לוטה עדיין בערפל. מין חדש? מין פולש? מאין בא ולאן הוא הולך? רב הנסתר על הידוע. פוטנציאל הסכנה של המין לא ברור, רק מעקב ארוך טווח הכולל בדיקת פונדקאים נוספים יוכל להגדיר את מידת הסכנה של המין המעניין הזה. העובדה שמין זה מופיע בשטח לאחר היעלמותם של זחלי דובון הקורים (דמיון חזותי רב בדרגות 4 ואילך) ואורח חייו השונה, עשויה להקל על זיהויו, ניטור ההתפשטות וזיהוי פונדקאים נוספים.
 
*איננו יודעים מי הוא הקיקיון התנ"כי, ממצאים ארכיאולוגים של זרעי קיקיון מקברי פרעונים מצביעים על כך שהצמח היה מוכר באזור שלנו אלפי שנים, מאידך ישראל אהרוני, זואולוג שפעל באזור בתחילת המאה ה-20 מדווח על צמח הקיקיון כצמח נישה בעל תפוצה מוגבלת במזרח המדינה. בהחלט לא התפוצה המוכרת היום המכסה את מרבית אזורי הארץ.

מקורות נבחרים:
דובון הקיקיון גם בפסיפלורה, מיכל מזור, עלון הנוטע, יוני 2009

1 תגובות לכתבה
1. פלש לגינה שלי ברחובות מוטי (משתמש/ת אנונימי/ת) 2017/10/06 00:22
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות