חרגולי סגא Saga

ישראל לא משופעת בחרקי ענק וכאשר פוגשים כאלה, תמיד מרתק לצפות ב'מפלצות העל' הללו מהלכות בהדרת מלכים כאילו אומרות 'מי יכול עלי'.
אחדים מהגדולים הללו הם חרגולי ענק (אורך גוף 9-7 ס"מ. לא כולל צינור הטלה בנקבות) הנכללים בסוג סגא Saga, המשתייך למשפחת החרגוליים Tettigoniidae – כוללת למעלה מ־6400 מינים בכל העולם.
הסוג עצמו כולל כ־17 מינים בעלי תפוצה פאליארקטית הנפוצים בעולם הישן (אירופה, המזרח התיכון, מרכז אסיה). מין אחד (Saga pedo) נחשב למהגר (1970) בצפון אמריקה (משערים כנראה בעקבות התפתחות ביצים שהגיעו עם קרקע שנצמדה לציוד חקלאי שחזר מאיטליה).
סגא ענק (זכר) אומנם גדול מימדים אבל אינו מזיק לאדם ולרכושו.

כל המינים בסוג חסרי כנפיים (שני הזוויגים). בזכר שרדו הבסיסים של כנפי החפייה. שם גם מצוי איבר הקול המשמש לצרצור קריאה למשיכת הנקבות. כל המינים, למעט אחד, מתרבים ברבייה מינית. רק מין אחד (S. pedo) מתרבה ברביית בתולים (חריג בקרב החרגוליים) ולא מוכרים כמעט זכרים בטבע (תצפיות ספורות). למרות שאין זכרים המושכים נקבות בעזרת צרצור אופייני, בנקבות של מין זה מצוי איבר שמיעה בשוק של הרגל הקדמית.

שלא כרוב החרגולים המטילים את הביצים לתוך רקמת צמחים, נקבות של סגא מטילות בקרקע. קרקע לחה היא המצע המועדף. עומק ההטלה כ־20 ס"מ וגודל כל תטולה כ־20 ביצים ויותר. את הנקבות קל לזהות בזכות צינור ההטלה הארוך דמוי הסיף. עומק ההטלה מגן היטב על הביצים, במין S. pedo האירופאי ידוע שהביצים מסוגלות להמתין גם 4 שנים בקרקע בטרם בקיעה. סגא הוא חרגול עונתי. נימפות ראשונות מופיעות באביב, בוגרים ראשונים בסוף האביב – תחילת הקיץ. הבוגרים מתים זמן קצר לאחר סיום ההטלות.

הקוצים החזקים על הקוליות של הרגליים הקדמיות משמשים גם לאחיזת הטרף בלפיתה שאין לחמוק ממנה.
סגא הוא צעדן שוכן קרקע. הוא אינו נע בניתור אופייני כדרך החרגולים, אבל מסוגל לנתר בעוצמה בעת הצורך למרחקים קצרים. בתי הגידול האופייניים של החרגולים הללו הם חמים ויובשניים וכוללים שדות מרעה, שטחי בור, שטחי עשב גבוה באזורי בתה, שולי יערות, רמות מסולעות וכו'.

הסגא נחשב לפעיל לילה. לעיתים אפשר למצוא אותם משוטטים בחושך בצד שבילי עפר ודרכים. ביום הוא מוצא מחסה בינות העשבים או בין שיחים צפופים. סגא מתמזג היטב ברקע הסביבה. צבעי הגוף תואמים לרקע העשבים, בדרך כלל גווני חום צהוב. יש פרטים בעלי מופע ירוק.
רוב החרגולים נחשבים צמחוניים, חלק באופן מוחלט וחלק מגוונים לעיתים בטרף. לעומתם, הסוג סגא נחשב לסוג מתמחה מכיוון שכל המינים טורפים. סגא הוא צייד אורב הניזון מחרקים שונים, בעיקר חגבים, המגיעים לקרבתו.

כטורף, הסגא מתאפיין ברגליים קדמיות ואמצעיות המצוידות בקוצים גדולים המסייעים לאחיזת הטרף. גפי הפה הן מטיפוס חותכות־לועסות, גדולות וחזקות מאוד המסוגלות להתמודד עם טרף גדול יחסית. למרות גודלם ועוצמת הלסתות, חרגולי סגא אינם נחשבים כיצורים תוקפניים לאדם וניתן להחזיקם בידיים ללא חשש (אם כי לטובת השפיות של הסגא עצמו מוטב לצפות בו בנחת מהצד).

בישראל מוכרים 4 מינים, שניים מהם נפוצים יותר ושניים פחות. למרות שאינם נחשבים מינים נדירים באזורנו, הם אינם נצפים תכופות. הן בשל צפיפות אוכלוסיה נמוכה יחסית (המושפעת מגודלם והיותם טורפים) והן בשל היותם פעילי לילה הנחבאים ביום בעשבייה הגבוהה. 

סגא גדול Saga ephippigera

גודל: 85-70 מ"מ
תפוצה בישראל: המורדות המזרחים של הרי יהודה, בקעת הירדן וצפון הארץ: גליל מזרחי ורמת הגולן.
הופעת בוגרים: אביב – קיץ (מאי – יוני).

סגא ענק, נקבה, כפי שניצפתה משוטטת בלילה על כביש ברמת הגולן.
בעת סכנה נוטה הסגא לחמוק לתוך העשביה ולהיעלם ברקע המצהיב.

סגא עדין Saga ornata

גודל: 70-60 מ"מ
תפוצה בישראל: מרכז (שפלת יהודה עד בית גוברין), בקעת הירדן, העמקים וצפון הארץ (גליל, גולן).
הופעת בוגרים: אביב – קיץ (אפריל – יוני).

סגא עדין (נקבה) עדין יותר במראה אך טורף לא פחות נלאה מקרובו הגדול.
סגא עדין מופיע בגווני ירוק או בגווני חום / צהוב

הספרות מציינת שבצפון מופיעים שני מינים נוספים: Saga ledereri הדומה במראה לסגא עדין; מצוי בגבול הלבנון (גבול תפוצה דרומי עולמי) ו־Saga natoliae הדומה במראה לסגא ענק, מצוי בגבול סוריה (גבול תפוצה דרומי עולמי).

Comments are closed.