ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
11.10.2014 (04:46)
insectour
שקד מצוי Prunus dulcis הוא מהוותיקים במקומותינו ולא לחינם נקשרו לראשו כתרים רבים. אבל האם ידעתם שהשקד הוא גם בית דירות, מסעדה ופאב לעת מצוא עבור יצורים רבים ומשונים. בישראל ניתן למצוא עצי שקד, לבד ממטעים חקלאיים, גם בשטחים הפתוחים, כשרידי חקלאות כפרית מתקופות שונות, כעצי בר, כנטיעות קק"ל ובגינות נוי. באביב, כשאתם פוגשים אחד כזה, שווה להציץ, אולי תפגשו מי מהדיירים או האורחים עליהם תסב הרשומה.

בית גידול הוא מושג המשמש אותנו רבות בדיונים אקולוגיים. בית גידול הוא סביבת החיים (הכוללת משתנים ביוטיים וא
־ביוטיים) בו אורגניזם מוצא את מזונו ומתרבה. לא תמיד ניתן לתחום הגדרה ברורה של בית גידול. עץ השקד שלנו מתקיים בבית גידול מורכב והוא עצמו מהווה בית גידול (קבוע, זמני או מזדמן) לאורגניזמים אחרים, כאשר האחרונים מגלים פעמים העדפות לגומחות אקולוגיות מסוימות בתוך בית הגידול (השקד) עצמו והם עצמם מהווים בית גידול לאורגניזמים אחרים (טפילים וכו').
 
עדת זחלי צרעית השקד על עץ שקד בשוהם.

עץ השקד כבית גידול מאפשר לנו להציץ למערכת אקולוגית מצומצמת, אבל פתוחה ודינמית. כזו שחלק מהאורגניזמים עליה ימצאו רק בה וחלקם יגיעו אליה וישהו בה באופן זמני. כל ביקור שלנו 'יצלם' למעשה תמונת מצב הנגזרת ממה שאנו רואים באותו רגע ומהאופן בו אנו מבינים את התצפית. מכך שאם נרצה להכיר טוב יותר מערכת מסוימת, נאלץ לבקר אותה שוב ושוב ובזמנים שונים. וגם אז ספק אם נרד לכל רבדיה, ובייחוד אלה הסמויים מהעין.

עץ השקד נשיר חורף, הפרחים מקדימים לפרוח בשלהי החורף ועונת העלווה מוגבלת לאביב-קיץ. בסתיו מתחיל העץ להיכנס לאיטו לתרדמת החורף ועליו נושרים. מצב זה מגביל את האטרקטיביות של בית הגידול לעונות הלבלוב. מרבית המתארחים נוטשים בשלב זה או אחר את הפונדקאי וחוזרים אליו בעונת הלבלוב הבאה.

במהלך מרץ - אפריל 2010 במהלך סיורים באזור יער שוהם ביקרתי תדירות מספר עצי שקד נטועים הפזורים בשטח. על חלקם, ולא באופן אחיד, מצאתי וצילמתי פעילות של חרקים שונים, חלקם מאפיינים עצי שקד וחלקם על תקן מבקרים אופורטוניסטיים המנצלים את המצב בשטח. במהלך הרשומה נכיר בקצרה את מקצתם.

צרעית השקד Palaeocimbex quadrimaculata
אחד הבולטים בשכונת השקד הוא זחל צרעית השקד. צרעה זו המשתייכת לצרעות האל־שנציות מתרבה על עצי שקד, אפרסק או משמש. הזחלים ניזונים מעלי השקד ובשיא גודלם הם מגיעים לאורך של 50 מ"מ. בתום גידולם (אפריל-מאי) הם חורפים בתוך פקעת בקרקע ומתגלמים בתחילת פברואר הבא. בוגרים מופיעים במרץ.
צבע הזחלים הוא צבע אזהרה קלאסי ולא בכדי. בעת סכנה מפרישים הזחלים טיפות נוזל רעיל ודוחה. הם גם יכולים להתיז את הנוזל כסילונים דקיקים לעבר האויב. בעת סכנה או מנוחה נוטים הזחלים להשתבלל כאשר הראש חפוי פנימה.

 
 
זחל בוגר של צרעית השקד הזולל בתאווה רבתי את העלווה הירוקה.   זחל של צרעית השקד שהפריש נוזל דוחה לאחד שנגעתי בו.
שימו לב לתנוחת השבלול והיכן מצוי הראש.

שבתאי השקד Saturnia pyri
הבוגר נחשב לגדול בפרפראי ישראל (מוטת כנפיים עד 150 מ"מ). הזחלים ניזונים מעלים ומתפתחים על שקד, משמש, אפרסק תפוח ועוד. בתחילת גידולו הזחל חום, בהמשך משתנה צבעו לירוק. בשיא גודלו מגיע הזחל לאורך של כ־100 מ"מ. מגע עם שערות הזחל עשוי לגרום לגירוי בעור. המין עובר את הקיץ והחורף בדרגת הגולם, ההתגלמות נעשית על מצעים שונים בקרבת הפונדקאי. באביב מגיחים הבוגרים והנקבות מטילות ביצים (בממוצע 300) על ענפי הפונדקאים, לאחר 3-2 שבועות מגיחים הזחלים. מין זה שהיה בעבר נפוץ הולך ונעשה כיום נדיר.

 
זחל צעיר של שבתאי השקד. רק מיעוט קטן מכל תטולה זוכה להגיע לבגרות ולהתרבות.

קפנודיס השקד Capnodis carbonaria
את הברקנית הזו אי אפשר לפספס. זו חיפושית גדולה 35-20 מ"מ בצבע שחור המוכתם בלבן. זחלי ק. השקד מתפתחים בעצי פרי גלעיניים, בדרך כלל בעצים חלשים או יבשים. הזחלים נוברים בשורשי העץ (עד עומק 1.5 מטרים) ועשויים לגרום לנזק ניכר. המין נפוץ בכל האזור הים־תיכוני. הבוגרים ניזונים מאבקה, ענפים רכים ועלווה. מחזור הגידול נמשך שנה עד שנה וחצי. הבוגרים מגיחים מהגלמים בקיץ וחיים עדי שתי עונות קיץ.

 
בוגר של קפנודיס השקד שנמצא במנוחה על אחד מענפי השקד.

לכנוס הגלעיניים Pterochloroides persicae
כנימה המאכלסת את ענפי השקד (וגם משמש, אפרסק ושזיף), בדרך כלל ענפים בוגרים עם קליפה עבה. זו כנימה גדולה יחסית 5-4 מ"מ וצבעה תואם את צבע הגזע. היא תימצא באזורים הפחות חשופים לשמש. הכנימה מתרבה כל השנה כאשר אוכלוסיית שיא מתקיימת באביב ויורדת למינימום בסתיו. הכנימה מפרישה כמות נכבדה של טל־דבש הניגר ממש על העלווה. לטל־הדבש תכולת סוכרים גבוהה והוא מושך שפע חרקים המחפשים מזון מהיר ועתיר אנרגיה, וכאלה ניתן למצוא בשפע בסביבת העץ ועליו.

 
לכינוס הגלעיניים בדרגות שונות. שימו לב לפרט הימני באמצע - נקבה המשריצה ברבייה אל־מינית.

אפיד השקד Brachycaudus amygdalinus
כנימת עלי השקד היא אחד הדיירים הפחות בולטים בשכונה. כל גודלה 3-2 מ"מ ובצבעה הירוק בהיר היא מתמזגת ברקע תואם של צידם התחתון של עלי השקד. היא מעדיפה עלים רכים שבקודקודי הצמיחה. ניזונה ממוהל העלים ועשויה לגרום נזק ניכר לעלווה.

כנימה זו היא מתארחת אביבית על השקד. במשך כל השנה מתרבה האוכלוסייה ברבייה מינית ואל־מינית על ארכובית שבטבטית. בסתיו מופיעים על הארכובית פרטים מכונפים העפים אל עצי שקד ומשריצים נקבות מיניות המטילות, לאחר ההזדווגות, ביצים בקליפת העץ. בשלהי החורף בוקעות הביצים ומהם בוקעות מייסדות המתחילות שרשרת דורות המתרבה ברביית בתולין. באביב מופיעות נקבות מכונפות-משריצות המהגרות לארכובית. במהלך הקיץ מתה האוכלוסייה הנותרת על השקד.
 
כנימות עלי השקד המאלחות את העלים גורמות להתקפלות והתיבשות העלה.

מושית השבע Coccinella septempunctata
חיפושית זו אינה מאפיינת את עץ השקד, אבל באביב הזחלים והבוגרים מוצאים שם שפע כנימות המשמשות להם מזון.

 
 
מושית השבע בארוחת כנימות עלי השקד.   זחל של מושית השבע טורף פרט צעיר של כנימת לכינוס הגלעינים.

עינפז ירוק Chrysoperla carnea
נוכחותו של ארינמל זה לא מפתיעה. בוגרים הניזונים מטל־דבש וזחלים הטורפים כנימות, יכולים למצוא בעץ שקד נגוע שפע מקורות מזון. מפתיע שלמרות חיפושים לא מצאתי על עצי השקד הטלות וזחלים, אולי מוקדם עדיין. מידע נוסף אפשר למצוא ברשומה עינפז ירוק

 
עינפז ירוק בוגר שניצפה במנוחה על עלה השקד.

בוהקן ירוק Calliphoridae lucilia
במחשבה ראשונה אפשר לתהות מה לזבוב הנמשך לחומרי רקב כבוהקן ירוק ולעץ השקד. אבל כאשר בוחנים את פעילות הזבובים מגלים מהר מאוד למה. שפע טל־דבש שנדבק לעלים משמש להם מזון חביב וקל השגה. גפי פה לוקקות־מוצצות המסתיימות בזוג כריות (labella) מותאמות להפליא לניצול משאב מזון זה וזבוב עובר בקפידה על העלה ומלקק ביסודיות.

 
בוהקן ירוק (נקבה) הלוקק טל-דבש שנטף מחלקי העץ העליונים.

רחפן Episyrphus balteatus
אחד הזבובים הנפוצים באביב בבתי גידול עשבוניים. המשיכה האובססיבית של עשרות פרטים לעץ השקד התבררה חיש מהר. רוב הרחפנים, על פי ההתרשמות, הגיעו לסעוד בטל־דבש אבל לא מן הנמנע שחלק מהנקבות הגיע גם להטיל ביצים. זחלי רחפן זה טורפים גם את כנימות עלי השקד ואלה כאמור מצויות בשפע. במהלך התצפיות לא נמצאו זחלי רחפנים, אם כי סביר שהם נוכחים. לא פשוט למצוא אותם, אלא אם מתכוונים לעבור עלה עלה.

 
 
זכר   נקבה

פלכית Polistes
סוג צרעות זה, המונה בישראל מספר מינים מאוד דומים, מצוי באביב בפעילות אינטנסיבית. הפועלות העסוקות בהבאת מזון לקן מנצלות כל הזדמנות להשגת טרף קל, וזה לכאורה מצוי בשפע על השקד בדמות זחלי פרפראים וחרקים אחרים. במהלך התצפיות נצפו פלכיות סורקות את נוף העץ אבל אקט ציד של ממש לא נראה.

 
פועלת של פלכית במנוחת רגע על עלה שקד לאחר סיור ציד בנוף עץ השקד.

צרעתניים Ichneumonidae
רוב דיירי השקד הקבועים מהווים מטרה לשפע מינים של זחלי צרעות פרזיטואידיות (parasitoids). ואכן נוף העץ רחש פעילות רבה של צרעות טפיליות ממשפחות שונות, בעיקר ממשפחת הצרעתניים. צרעות פרזיטואידיות מהוות נדבך חשוב במערכת האקולוגית בהיותן מסייעות לוויסות אוכלוסיות של המארחים, ובמיוחד כנגד מארחים המהווים מזיק קשה. אבל לא רק הזחלים נהנים פה. ככל הנראה גם הבוגרים הניזונים בדרך כלל מצוף ואבקה משתתפים בהילולת טל־הדבש המצוי בשפע רב.

 
צרעתן לא מזוהה, אחד מיני רבים שנראו מעופפים ונחים בסביבת השקד.

דבורת הדבש Apis mellifera
כמדומני, את דבורת הדבש אין צורך להציג, זו נציגת הדבוראים הכי מפורסמת בעולם. אבל גם דבורה שקדנית לא בוחלת באוכל קל ודבורה זו התגלתה כאובססיבית אחרי טל־דבש טרי טרי שנטף הישר מהענף שמעל ראשה (ימין למעלה). היא לא היססה ללקק גם כנימת לכנוס אחת שהגיעה איכשהו לעלה. דבורי דבש נוהגות לאסוף טל־דבש בהיעדר מקורות מזון אחרים. ככל שעיני ראו, מקורות כאלו לא חסרים בעונה זו בסביבת יער שוהם.

 
דבורת דבש בעיצומה של ארוחת טל-דבש טרי שנוטף מכנימות הלכנוס השוכנות בענף היישר מעליה.

טמירן זנבני Tmarus piochardi
אמנם לא חרק אבל נציג מכובד מקרב העכבישניים. טמירן זנבני הוא סרטביש מיוחד. זהו עכביש המתמחה בהסוואה יוצאת דופן המשמשת להתחמקות מאויבים ובעיקר לציד מזון. הטמירן אינו ייחודי לשקד ואפשר למצוא אותו בנוף הים־תיכוני על צמחים רבים, בעיקר צמחים מעוצים. טמירן צד ממארב ונוהג להמתין במקומו באורח רוח עד שטרפו יגיע לטווח מגע ובחטף יעוט עליו וישתק אותו בארסו. על עצי השקד מצאתי שני פרטים. שניהם התמזגו להפליא ברקע הענף ורק תנועת חמיקה מהירה היא זו שהסגירה את מיקומם. נראה שהם ניזונים מהכנימות ואולי ממבקרים אחרים.

 
טמירן זנבני מחכה לקורבן הבא. לא רואים? ס'תכלו שנית.

13 דוגמאות ספרתי ואלה רק הבולטים ולא היחידים שאפשר למצוא על עצי השקד בשוהם. ראינו צמחוניים וגם טורפים, דיירי קבע, דיירים זמניים ומבקרי חלוף. חלקם מזיקים לשקד, חלקם מסייעים לו בעקיפין בטריפת מזיקים וחלקם נהנים מההפקר.
עץ השקד כבית גידול ממחיש לנו כיצד פועלת מערכת אקולוגית קלאסית עם שרשת מזון ומארג מזון מגוון. בבוא הסתיו עת ישרו העלים, תכנס המערכת האקולוגית להאטה עד כמעט עצירה. עץ השקד יתעורר שוב בפברואר בפריחה לבנה המושכת חרקים מאביקים ועם התחדשות הלבלוב נוכל לחזות שוב במערכת אקולוגית שוקקת ומרתקת. והכול בעץ אחד.
 
מקורות נבחרים:
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989
11.10.2014 (04:46)
insectour
שקד מצוי Prunus dulcis הוא מהוותיקים במקומותינו ולא לחינם נקשרו לראשו כתרים רבים. אבל האם ידעתם שהשקד הוא גם בית דירות, מסעדה ופאב לעת מצוא עבור יצורים רבים ומשונים. בישראל ניתן למצוא עצי שקד, לבד ממטעים חקלאיים, גם בשטחים הפתוחים, כשרידי חקלאות כפרית מתקופות שונות, כעצי בר, כנטיעות קק"ל ובגינות נוי. באביב, כשאתם פוגשים אחד כזה, שווה להציץ, אולי תפגשו מי מהדיירים או האורחים עליהם תסב הרשומה.

בית גידול הוא מושג המשמש אותנו רבות בדיונים אקולוגיים. בית גידול הוא סביבת החיים (הכוללת משתנים ביוטיים וא
־ביוטיים) בו אורגניזם מוצא את מזונו ומתרבה. לא תמיד ניתן לתחום הגדרה ברורה של בית גידול. עץ השקד שלנו מתקיים בבית גידול מורכב והוא עצמו מהווה בית גידול (קבוע, זמני או מזדמן) לאורגניזמים אחרים, כאשר האחרונים מגלים פעמים העדפות לגומחות אקולוגיות מסוימות בתוך בית הגידול (השקד) עצמו והם עצמם מהווים בית גידול לאורגניזמים אחרים (טפילים וכו').
 
עדת זחלי צרעית השקד על עץ שקד בשוהם.

עץ השקד כבית גידול מאפשר לנו להציץ למערכת אקולוגית מצומצמת, אבל פתוחה ודינמית. כזו שחלק מהאורגניזמים עליה ימצאו רק בה וחלקם יגיעו אליה וישהו בה באופן זמני. כל ביקור שלנו 'יצלם' למעשה תמונת מצב הנגזרת ממה שאנו רואים באותו רגע ומהאופן בו אנו מבינים את התצפית. מכך שאם נרצה להכיר טוב יותר מערכת מסוימת, נאלץ לבקר אותה שוב ושוב ובזמנים שונים. וגם אז ספק אם נרד לכל רבדיה, ובייחוד אלה הסמויים מהעין.

עץ השקד נשיר חורף, הפרחים מקדימים לפרוח בשלהי החורף ועונת העלווה מוגבלת לאביב-קיץ. בסתיו מתחיל העץ להיכנס לאיטו לתרדמת החורף ועליו נושרים. מצב זה מגביל את האטרקטיביות של בית הגידול לעונות הלבלוב. מרבית המתארחים נוטשים בשלב זה או אחר את הפונדקאי וחוזרים אליו בעונת הלבלוב הבאה.

במהלך מרץ - אפריל 2010 במהלך סיורים באזור יער שוהם ביקרתי תדירות מספר עצי שקד נטועים הפזורים בשטח. על חלקם, ולא באופן אחיד, מצאתי וצילמתי פעילות של חרקים שונים, חלקם מאפיינים עצי שקד וחלקם על תקן מבקרים אופורטוניסטיים המנצלים את המצב בשטח. במהלך הרשומה נכיר בקצרה את מקצתם.

צרעית השקד Palaeocimbex quadrimaculata
אחד הבולטים בשכונת השקד הוא זחל צרעית השקד. צרעה זו המשתייכת לצרעות האל־שנציות מתרבה על עצי שקד, אפרסק או משמש. הזחלים ניזונים מעלי השקד ובשיא גודלם הם מגיעים לאורך של 50 מ"מ. בתום גידולם (אפריל-מאי) הם חורפים בתוך פקעת בקרקע ומתגלמים בתחילת פברואר הבא. בוגרים מופיעים במרץ.
צבע הזחלים הוא צבע אזהרה קלאסי ולא בכדי. בעת סכנה מפרישים הזחלים טיפות נוזל רעיל ודוחה. הם גם יכולים להתיז את הנוזל כסילונים דקיקים לעבר האויב. בעת סכנה או מנוחה נוטים הזחלים להשתבלל כאשר הראש חפוי פנימה.

 
 
זחל בוגר של צרעית השקד הזולל בתאווה רבתי את העלווה הירוקה.   זחל של צרעית השקד שהפריש נוזל דוחה לאחד שנגעתי בו.
שימו לב לתנוחת השבלול והיכן מצוי הראש.

שבתאי השקד Saturnia pyri
הבוגר נחשב לגדול בפרפראי ישראל (מוטת כנפיים עד 150 מ"מ). הזחלים ניזונים מעלים ומתפתחים על שקד, משמש, אפרסק תפוח ועוד. בתחילת גידולו הזחל חום, בהמשך משתנה צבעו לירוק. בשיא גודלו מגיע הזחל לאורך של כ־100 מ"מ. מגע עם שערות הזחל עשוי לגרום לגירוי בעור. המין עובר את הקיץ והחורף בדרגת הגולם, ההתגלמות נעשית על מצעים שונים בקרבת הפונדקאי. באביב מגיחים הבוגרים והנקבות מטילות ביצים (בממוצע 300) על ענפי הפונדקאים, לאחר 3-2 שבועות מגיחים הזחלים. מין זה שהיה בעבר נפוץ הולך ונעשה כיום נדיר.

 
זחל צעיר של שבתאי השקד. רק מיעוט קטן מכל תטולה זוכה להגיע לבגרות ולהתרבות.

קפנודיס השקד Capnodis carbonaria
את הברקנית הזו אי אפשר לפספס. זו חיפושית גדולה 35-20 מ"מ בצבע שחור המוכתם בלבן. זחלי ק. השקד מתפתחים בעצי פרי גלעיניים, בדרך כלל בעצים חלשים או יבשים. הזחלים נוברים בשורשי העץ (עד עומק 1.5 מטרים) ועשויים לגרום לנזק ניכר. המין נפוץ בכל האזור הים־תיכוני. הבוגרים ניזונים מאבקה, ענפים רכים ועלווה. מחזור הגידול נמשך שנה עד שנה וחצי. הבוגרים מגיחים מהגלמים בקיץ וחיים עדי שתי עונות קיץ.

 
בוגר של קפנודיס השקד שנמצא במנוחה על אחד מענפי השקד.

לכנוס הגלעיניים Pterochloroides persicae
כנימה המאכלסת את ענפי השקד (וגם משמש, אפרסק ושזיף), בדרך כלל ענפים בוגרים עם קליפה עבה. זו כנימה גדולה יחסית 5-4 מ"מ וצבעה תואם את צבע הגזע. היא תימצא באזורים הפחות חשופים לשמש. הכנימה מתרבה כל השנה כאשר אוכלוסיית שיא מתקיימת באביב ויורדת למינימום בסתיו. הכנימה מפרישה כמות נכבדה של טל־דבש הניגר ממש על העלווה. לטל־הדבש תכולת סוכרים גבוהה והוא מושך שפע חרקים המחפשים מזון מהיר ועתיר אנרגיה, וכאלה ניתן למצוא בשפע בסביבת העץ ועליו.

 
לכינוס הגלעיניים בדרגות שונות. שימו לב לפרט הימני באמצע - נקבה המשריצה ברבייה אל־מינית.

אפיד השקד Brachycaudus amygdalinus
כנימת עלי השקד היא אחד הדיירים הפחות בולטים בשכונה. כל גודלה 3-2 מ"מ ובצבעה הירוק בהיר היא מתמזגת ברקע תואם של צידם התחתון של עלי השקד. היא מעדיפה עלים רכים שבקודקודי הצמיחה. ניזונה ממוהל העלים ועשויה לגרום נזק ניכר לעלווה.

כנימה זו היא מתארחת אביבית על השקד. במשך כל השנה מתרבה האוכלוסייה ברבייה מינית ואל־מינית על ארכובית שבטבטית. בסתיו מופיעים על הארכובית פרטים מכונפים העפים אל עצי שקד ומשריצים נקבות מיניות המטילות, לאחר ההזדווגות, ביצים בקליפת העץ. בשלהי החורף בוקעות הביצים ומהם בוקעות מייסדות המתחילות שרשרת דורות המתרבה ברביית בתולין. באביב מופיעות נקבות מכונפות-משריצות המהגרות לארכובית. במהלך הקיץ מתה האוכלוסייה הנותרת על השקד.
 
כנימות עלי השקד המאלחות את העלים גורמות להתקפלות והתיבשות העלה.

מושית השבע Coccinella septempunctata
חיפושית זו אינה מאפיינת את עץ השקד, אבל באביב הזחלים והבוגרים מוצאים שם שפע כנימות המשמשות להם מזון.

 
 
מושית השבע בארוחת כנימות עלי השקד.   זחל של מושית השבע טורף פרט צעיר של כנימת לכינוס הגלעינים.

עינפז ירוק Chrysoperla carnea
נוכחותו של ארינמל זה לא מפתיעה. בוגרים הניזונים מטל־דבש וזחלים הטורפים כנימות, יכולים למצוא בעץ שקד נגוע שפע מקורות מזון. מפתיע שלמרות חיפושים לא מצאתי על עצי השקד הטלות וזחלים, אולי מוקדם עדיין. מידע נוסף אפשר למצוא ברשומה עינפז ירוק

 
עינפז ירוק בוגר שניצפה במנוחה על עלה השקד.

בוהקן ירוק Calliphoridae lucilia
במחשבה ראשונה אפשר לתהות מה לזבוב הנמשך לחומרי רקב כבוהקן ירוק ולעץ השקד. אבל כאשר בוחנים את פעילות הזבובים מגלים מהר מאוד למה. שפע טל־דבש שנדבק לעלים משמש להם מזון חביב וקל השגה. גפי פה לוקקות־מוצצות המסתיימות בזוג כריות (labella) מותאמות להפליא לניצול משאב מזון זה וזבוב עובר בקפידה על העלה ומלקק ביסודיות.

 
בוהקן ירוק (נקבה) הלוקק טל-דבש שנטף מחלקי העץ העליונים.

רחפן Episyrphus balteatus
אחד הזבובים הנפוצים באביב בבתי גידול עשבוניים. המשיכה האובססיבית של עשרות פרטים לעץ השקד התבררה חיש מהר. רוב הרחפנים, על פי ההתרשמות, הגיעו לסעוד בטל־דבש אבל לא מן הנמנע שחלק מהנקבות הגיע גם להטיל ביצים. זחלי רחפן זה טורפים גם את כנימות עלי השקד ואלה כאמור מצויות בשפע. במהלך התצפיות לא נמצאו זחלי רחפנים, אם כי סביר שהם נוכחים. לא פשוט למצוא אותם, אלא אם מתכוונים לעבור עלה עלה.

 
 
זכר   נקבה

פלכית Polistes
סוג צרעות זה, המונה בישראל מספר מינים מאוד דומים, מצוי באביב בפעילות אינטנסיבית. הפועלות העסוקות בהבאת מזון לקן מנצלות כל הזדמנות להשגת טרף קל, וזה לכאורה מצוי בשפע על השקד בדמות זחלי פרפראים וחרקים אחרים. במהלך התצפיות נצפו פלכיות סורקות את נוף העץ אבל אקט ציד של ממש לא נראה.

 
פועלת של פלכית במנוחת רגע על עלה שקד לאחר סיור ציד בנוף עץ השקד.

צרעתניים Ichneumonidae
רוב דיירי השקד הקבועים מהווים מטרה לשפע מינים של זחלי צרעות פרזיטואידיות (parasitoids). ואכן נוף העץ רחש פעילות רבה של צרעות טפיליות ממשפחות שונות, בעיקר ממשפחת הצרעתניים. צרעות פרזיטואידיות מהוות נדבך חשוב במערכת האקולוגית בהיותן מסייעות לוויסות אוכלוסיות של המארחים, ובמיוחד כנגד מארחים המהווים מזיק קשה. אבל לא רק הזחלים נהנים פה. ככל הנראה גם הבוגרים הניזונים בדרך כלל מצוף ואבקה משתתפים בהילולת טל־הדבש המצוי בשפע רב.

 
צרעתן לא מזוהה, אחד מיני רבים שנראו מעופפים ונחים בסביבת השקד.

דבורת הדבש Apis mellifera
כמדומני, את דבורת הדבש אין צורך להציג, זו נציגת הדבוראים הכי מפורסמת בעולם. אבל גם דבורה שקדנית לא בוחלת באוכל קל ודבורה זו התגלתה כאובססיבית אחרי טל־דבש טרי טרי שנטף הישר מהענף שמעל ראשה (ימין למעלה). היא לא היססה ללקק גם כנימת לכנוס אחת שהגיעה איכשהו לעלה. דבורי דבש נוהגות לאסוף טל־דבש בהיעדר מקורות מזון אחרים. ככל שעיני ראו, מקורות כאלו לא חסרים בעונה זו בסביבת יער שוהם.

 
דבורת דבש בעיצומה של ארוחת טל-דבש טרי שנוטף מכנימות הלכנוס השוכנות בענף היישר מעליה.

טמירן זנבני Tmarus piochardi
אמנם לא חרק אבל נציג מכובד מקרב העכבישניים. טמירן זנבני הוא סרטביש מיוחד. זהו עכביש המתמחה בהסוואה יוצאת דופן המשמשת להתחמקות מאויבים ובעיקר לציד מזון. הטמירן אינו ייחודי לשקד ואפשר למצוא אותו בנוף הים־תיכוני על צמחים רבים, בעיקר צמחים מעוצים. טמירן צד ממארב ונוהג להמתין במקומו באורח רוח עד שטרפו יגיע לטווח מגע ובחטף יעוט עליו וישתק אותו בארסו. על עצי השקד מצאתי שני פרטים. שניהם התמזגו להפליא ברקע הענף ורק תנועת חמיקה מהירה היא זו שהסגירה את מיקומם. נראה שהם ניזונים מהכנימות ואולי ממבקרים אחרים.

 
טמירן זנבני מחכה לקורבן הבא. לא רואים? ס'תכלו שנית.

13 דוגמאות ספרתי ואלה רק הבולטים ולא היחידים שאפשר למצוא על עצי השקד בשוהם. ראינו צמחוניים וגם טורפים, דיירי קבע, דיירים זמניים ומבקרי חלוף. חלקם מזיקים לשקד, חלקם מסייעים לו בעקיפין בטריפת מזיקים וחלקם נהנים מההפקר.
עץ השקד כבית גידול ממחיש לנו כיצד פועלת מערכת אקולוגית קלאסית עם שרשת מזון ומארג מזון מגוון. בבוא הסתיו עת ישרו העלים, תכנס המערכת האקולוגית להאטה עד כמעט עצירה. עץ השקד יתעורר שוב בפברואר בפריחה לבנה המושכת חרקים מאביקים ועם התחדשות הלבלוב נוכל לחזות שוב במערכת אקולוגית שוקקת ומרתקת. והכול בעץ אחד.
 
מקורות נבחרים:
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק