ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>פרפראים (עשים)>פלוסית גמה Autographa gamma
insectour
משפחת התנשימיתיים Noctuidae היא מהגדולות במשפחות הפרפראים. מוכרים כיום כ-35,000 מינים ומעריכים שמספרם גדול פי-3. בישראל הוגדרו עד כה למעלה מ-400 מינים. אחד המינים הנפוצים בישראל הוא המין פלוסית גמה, המכונה לעיתים גם תנשמית גמה.

השם המדעי Autographa gamma נגזר מחתימה כסופה/לבנה, דמוית האות היוונית גמה Y, המופיעה על הכנפיים הקדמיות (סימן לא מובהק המופיע באופן דומה בעוד מספר מינים אחרים של תנשמיות). השם העברי הגיע מהסוג Plusia, אליו שויך מין זה בעבר. בספרו של מרגולין - זאולוגיה א', מצאתי התייחסות למקור השם תנשמית: "הראש מכוסה אגדים של קשקשים חומים, היוצרים כעין זר מסביב לעיניים גדולות הדומות לעיני התנשמת....".

בוגר - משני צדדי הכנפיים ניכרת חתימת הגמה הלבנבנה.

לפלוסית גמה תפוצה רחבה הכוללת את מרבית אירופה, חלקים ניכרים מאסיה (עד יפן), צפון אפריקה וצפון אמריקה. באזורי התפוצה הדרומיים (צפון אפריקה ואגן הים התיכון) המין מקיים אוכלוסייה יציבה כל השנה, באזורים מדבריים מצוי בנאות מדבר. באביב נודדים הבוגרים צפונה ואף מגיעים לאזור החוג הצפוני. 

גלי ההגירה משתנים משנה לשנה, כאשר יש שנים בהן מתרחשות פלישות המוניות. עוצמת ההגירה תלויה בעונה, מידת הקור וזמינות המזון. אוכלוסיות המהגרות צפונה אינן שורדות את הקור ובדרך כלל מתות. יש ופרטים מהגרים חזרה דרומה וחורפים באזור הים-תיכוני ואגן הים השחור. הגירה נעשית ביום ובלילה, בתעופה נמוכה (10-20 מטרים) או גבוהה (כ-1000 מטרים) ובדרך כלל עם כיוון הרוח. בתנאי מזג אוויר נוחים ורוחות מתאימות, מרחקי התעופה עשויים להגיע למאות קילומטרים.

זחל על צמח הרותם.

בישראל ראשוני הבוגרים מופיעים כבר בספטמבר - אוקטובר ותוך זמן קצר אפשר למצוא גם את הזחלים הראשונים על צמחים שונים. הגל העיקרי של הזחלים מופיע לאחר הגשמים המשמעותיים הראשונים ואז ניתן למצוא אותם בעיקר על שפע החד-שנתיים הפורצים מהקרקע בכל מקום.

בית הגידול האופייני הוא שטחים פתוחים המכוסים בצמחיה חד-שנתית, אבל אפשר למצוא זחלים ובוגרים גם באזורי חולות, גני נוי ושטחים חקלאיים. מאחר וזהו מין רב-פונדקאי (פוליפאגי) הניזון ממגוון גדול של פונדקאים (תועדו למעלה מ-200 מינים), חלקם רעילים, כולל צמחי חקלאות, הוא נחשב במקומות רבים כמזיק חקלאי משמעותי, במיוחד בעונות בהן מופיעים גלי הגירה המוניים.

תטולה על הצד התחתון של עלה דטורה.

פלוסית גמה מעמידה 2-3 דורות בשנה, ובתנאים טובים (מין חובב חום ולחות גבוהה) עשוי המין לעמיד עד 5 דורות בשנה. הביצים מוטלות על צידם התחתון של עלים ולאחר 3-4 ימים, לעיתים יותר בקור, הזחלים (אורך כ-2 מ"מ) בוקעים מהביצים.
 
הזחל הירוק מתמזג היטב בבית הגידול. עיקר פעילותו מתבצעת בלילה, ביום נוטה הזחל לשכון בצד התחתון של העלים שם הוא מוגן יותר מרוב הטורפים. תנועתו דומה מאוד לזו של זחלי מודדים אך להבדיל מזחלי מודדים, יש לו 3 זוגות רגליים מדומות על הבטן ולא 2 כפי שיש לזחלי מודדים.
זחל טיפוסי עובר 5-6 שלבי גידול. טמפ' גבוהות ושפע מזון מקצרים את מספר השלבים. לאחר 21-25 ימים (בקיץ), כאשר הזחל מגיע לאורך של 4-4.5 ס"מ הוא מוכן להתגלמות. הפקעת הדלילה מוצמדת לכריך עלים או מוסתרת בעלה מקופל. זמן הגולם הוא כשבועיים. בסתיו התפתחות דור שלם לוקחת כחודש, בטמפרטורות נמוכות זמן המחזור גדל. תוחלת חיי בוגר 3-19 ימים, כאשר נקבות מאריכות ימים בהשוואה לזכרים.
 
מידע מעניין הנוגע לצבע הזחל מצאתי במאמר מ-1953 העוסק בצבענים (פיגמנטים) של הזחלים. מסתבר שבמין הזה (בדומה למוכר במיני ארבה וחרקים נוספים) יש לזחלים שני מופעי צבע; מופע ירוק בהיר (המתקבל מהפיגמנט insectoverdin) ומופע כהה יותר. המופע הבהיר הוא השגרתי ומופיע באוכלוסייה "נורמאלית". המופע הכהה עולה בתנאים של צפיפות אוכלוסין גבוהה והנגרם עקב נוכחות גבוהה של מלנין. לא מצאתי הסבר מדוע זה קורה.

זחל צעיר על תחתית עלה של גדילן.

בוגרים המגיחים מהגולם מוכנים לרבייה לאחר יום-יומיים. הביצים מבשילות ומוכנות להטלה לאחר כ-5 ימים. הביצים מוטלות בקבוצות של מאות, עשרות ועד מספר בודדים. הבוגרים מתים לאחר מספר ימים ממועד ההטלה.
 
הבוגרים פעילי לילה וניתן לראות אותם (בודדים או בקבוצות קטנות) לעת ערב ובראשית הלילה מבקרים פרחים (מאביקים וניזונים מצוף), גם בגינות הנוי. לעיתים הם מגיעים גם לבתים כאשר הם נמשכים לתאורה המלאכותית.
בשעות היום עומדת לזכותם הסוואה טובה והם נחבאים נמוך בעשביה ומעופפים רק כאשר הם מוטרדים ממקומם. בעונות הקרות ובאזורים צפוניים יש והם עוברים לפעילות יומית כדי לאכול.
 
שיא שני של אוכלוסיית הבוגרים מגיע באביב (מרץ - מאי), האוכלוסייה מחוזקת ככל הנראה על ידי נדידה מהדרום. בקיץ (יוני - אוגוסט) מתמעטת האוכלוסייה, הנודדת ככל הנראה ברובה צפונה ונעלמת כמעט לגמרי מנוף ארצנו עד לסתיו הבא.

זחל גדול הנע בתנועת שיבר הדומה לתנועת זחלי מודדים.

פלוסית גמה בדומה למינים נוספים במשפחה מגיבה לאותות קול בתדרים על-קוליים (אולטרה-סאונד) המופקים על ידי עטלפים אוכלי חרקים. לתנשמיתיים איבר שמיעה קרומי (Tympanal) בחזה האחורי (אחד בכל צד) אשר בתגובה לאות על-קולי מייצר תגובת רפלקס לא-סדירה בשרירי התעופה הגורמת לפרפר לבצע תמרוני התחמקות אקראיים או צלילה לקרקע במטרה להתחמק מהעטלף.

אופן ההתחמקות נקבע על פי עוצמת האות (התלויה במרחק שבין העטלף לפרפר). מרחק האיתור של עטלף המאפשר לבצע נעילה על מטרה הוא כ-15 מטרים (מעבר לזה האות החוזר חלש מידי) לעומת זאת, התנשמית מסוגלת לשמוע את העטלף ממרחק של כ-30 מטרים. כאשר הפרפר שומע עטלף במרחק גדול יחסית (אות חלש בתדירות קבועה), נוצר גירוי המגביר את מהירות תנועת הכנף בצד הפונה למקור האות והפרפר משנה את כיוון התעופה ויוצא ממשפך השידור של העטלף. כאשר האות חזק מאוד ובתדירות משתנה, כלומר העטלף קרוב מאוד, נוצר גירוי עצבי אחר המשתק את שריר הכנף בצד הפונה לקול והתנשמית צוללת ישר לקרקע או מבצעת מעוף התחמקות תזזיתי.

בוגרים נוטים לנוח בין הצמחים קרוב לקרקע.

מחקר מעניין שנעשה (2006) על תנשמית אחרת (אגרוטיס כתום - Noctua pronuba), מצא שלמרות שאיבר השמיעה של התנשמתיים אינו מורכב במיוחד, הוא ניחן ביכולת לשנות את הרגישות לתדירות ועוצמת הקול. תכונה זו מאפשרת לפרפר לדעת האם העטלף מתקרב או מתרחק ממנו ובאיזו מהירות (עוצמת ותדירות האות עולים ככל שהעטלף מתקרב לפרפר). מצד שני, מסתבר שבמינים שונים של עטלפים שידור האות הקולי נעשה בעוצמה ותדר המשתנים כל הזמן, ככל הנראה במטרה להימנע מגילוי מוקדם על ידי הטרף.

מעבר ללחץ האבולוציוני שדוחף ליצירת מנגנוני הגנה מעטלפים מחד ומנגנוני הטעייה אצל העטלפים (קו-אבולוציה), יש בסיפור הזה גם עניין תועלתי לאדם. מחקרים שונים הראו השפעה של אותות על-קוליים (הדומים לאותות עטלפים אוכלי חרקים) על פרפראים שומעים, הגורמת לשינויים בהתנהגות הרבייה וההטלה. מידע זה משמש בסיס למחקרים שונים העוסקים בבדיקת היתכנות של הגנת גידולים חקלאיים בעזרת אותות על-קוליים במטרה להרחיק נקבות מטילות ולצמצם את אחוזי ההטלה על יבולים חקלאיים.
 
מקורות נבחרים:
The Plusiinae of Israel (Lepidoptera: Noctuidae), V. D. Kravchenko, M. Fibiger, L. Ronkay, O. B. Orlova, J. Mooser, C. Li & G. C. Muller, SHILAP Revta. lepid., 33 (132), 2005: 449-459
http://www.agroatlas.ru/en/content/pests/Autographa_gamma/
Scientific aspects of pest control (1966) By National Research Council (U.S).
Ultrasound avoidance
Audible warfare: how moths avoid bats
Effect of ultrasound on acetylcholinesterase activity in Helicoverpa armigera (Lepidoptera: Noctuidae), 2008
Behavioral and reproductive effects of ultrasound on the Indian meal moth, Plodia interpunctella (2004) Fangneng Huang & Bhadriraju Subramanyam
The Lepidoptera: Form, Function and Diversity (1995) By Malcolm J. Scoble
Pest Lepidoptera of Europe: with special reference to the British Isles (1984) By David James Carter
The pigments in colour phases of the larvae of Plusia gamma L. (1953) T. W. Goodwin
Mini Risk Assessment Silver Y Moth, Autographa gamma (L.) [Lepidoptera: Noctuidae] 2003, Robert C. Venette, Erica E. Davis, Holly Heisler, & Margaret Larson
insectour
משפחת התנשימיתיים Noctuidae היא מהגדולות במשפחות הפרפראים. מוכרים כיום כ-35,000 מינים ומעריכים שמספרם גדול פי-3. בישראל הוגדרו עד כה למעלה מ-400 מינים. אחד המינים הנפוצים בישראל הוא המין פלוסית גמה, המכונה לעיתים גם תנשמית גמה.

השם המדעי Autographa gamma נגזר מחתימה כסופה/לבנה, דמוית האות היוונית גמה Y, המופיעה על הכנפיים הקדמיות (סימן לא מובהק המופיע באופן דומה בעוד מספר מינים אחרים של תנשמיות). השם העברי הגיע מהסוג Plusia, אליו שויך מין זה בעבר. בספרו של מרגולין - זאולוגיה א', מצאתי התייחסות למקור השם תנשמית: "הראש מכוסה אגדים של קשקשים חומים, היוצרים כעין זר מסביב לעיניים גדולות הדומות לעיני התנשמת....".

בוגר - משני צדדי הכנפיים ניכרת חתימת הגמה הלבנבנה.

לפלוסית גמה תפוצה רחבה הכוללת את מרבית אירופה, חלקים ניכרים מאסיה (עד יפן), צפון אפריקה וצפון אמריקה. באזורי התפוצה הדרומיים (צפון אפריקה ואגן הים התיכון) המין מקיים אוכלוסייה יציבה כל השנה, באזורים מדבריים מצוי בנאות מדבר. באביב נודדים הבוגרים צפונה ואף מגיעים לאזור החוג הצפוני. 

גלי ההגירה משתנים משנה לשנה, כאשר יש שנים בהן מתרחשות פלישות המוניות. עוצמת ההגירה תלויה בעונה, מידת הקור וזמינות המזון. אוכלוסיות המהגרות צפונה אינן שורדות את הקור ובדרך כלל מתות. יש ופרטים מהגרים חזרה דרומה וחורפים באזור הים-תיכוני ואגן הים השחור. הגירה נעשית ביום ובלילה, בתעופה נמוכה (10-20 מטרים) או גבוהה (כ-1000 מטרים) ובדרך כלל עם כיוון הרוח. בתנאי מזג אוויר נוחים ורוחות מתאימות, מרחקי התעופה עשויים להגיע למאות קילומטרים.

זחל על צמח הרותם.

בישראל ראשוני הבוגרים מופיעים כבר בספטמבר - אוקטובר ותוך זמן קצר אפשר למצוא גם את הזחלים הראשונים על צמחים שונים. הגל העיקרי של הזחלים מופיע לאחר הגשמים המשמעותיים הראשונים ואז ניתן למצוא אותם בעיקר על שפע החד-שנתיים הפורצים מהקרקע בכל מקום.

בית הגידול האופייני הוא שטחים פתוחים המכוסים בצמחיה חד-שנתית, אבל אפשר למצוא זחלים ובוגרים גם באזורי חולות, גני נוי ושטחים חקלאיים. מאחר וזהו מין רב-פונדקאי (פוליפאגי) הניזון ממגוון גדול של פונדקאים (תועדו למעלה מ-200 מינים), חלקם רעילים, כולל צמחי חקלאות, הוא נחשב במקומות רבים כמזיק חקלאי משמעותי, במיוחד בעונות בהן מופיעים גלי הגירה המוניים.

תטולה על הצד התחתון של עלה דטורה.

פלוסית גמה מעמידה 2-3 דורות בשנה, ובתנאים טובים (מין חובב חום ולחות גבוהה) עשוי המין לעמיד עד 5 דורות בשנה. הביצים מוטלות על צידם התחתון של עלים ולאחר 3-4 ימים, לעיתים יותר בקור, הזחלים (אורך כ-2 מ"מ) בוקעים מהביצים.
 
הזחל הירוק מתמזג היטב בבית הגידול. עיקר פעילותו מתבצעת בלילה, ביום נוטה הזחל לשכון בצד התחתון של העלים שם הוא מוגן יותר מרוב הטורפים. תנועתו דומה מאוד לזו של זחלי מודדים אך להבדיל מזחלי מודדים, יש לו 3 זוגות רגליים מדומות על הבטן ולא 2 כפי שיש לזחלי מודדים.
זחל טיפוסי עובר 5-6 שלבי גידול. טמפ' גבוהות ושפע מזון מקצרים את מספר השלבים. לאחר 21-25 ימים (בקיץ), כאשר הזחל מגיע לאורך של 4-4.5 ס"מ הוא מוכן להתגלמות. הפקעת הדלילה מוצמדת לכריך עלים או מוסתרת בעלה מקופל. זמן הגולם הוא כשבועיים. בסתיו התפתחות דור שלם לוקחת כחודש, בטמפרטורות נמוכות זמן המחזור גדל. תוחלת חיי בוגר 3-19 ימים, כאשר נקבות מאריכות ימים בהשוואה לזכרים.
 
מידע מעניין הנוגע לצבע הזחל מצאתי במאמר מ-1953 העוסק בצבענים (פיגמנטים) של הזחלים. מסתבר שבמין הזה (בדומה למוכר במיני ארבה וחרקים נוספים) יש לזחלים שני מופעי צבע; מופע ירוק בהיר (המתקבל מהפיגמנט insectoverdin) ומופע כהה יותר. המופע הבהיר הוא השגרתי ומופיע באוכלוסייה "נורמאלית". המופע הכהה עולה בתנאים של צפיפות אוכלוסין גבוהה והנגרם עקב נוכחות גבוהה של מלנין. לא מצאתי הסבר מדוע זה קורה.

זחל צעיר על תחתית עלה של גדילן.

בוגרים המגיחים מהגולם מוכנים לרבייה לאחר יום-יומיים. הביצים מבשילות ומוכנות להטלה לאחר כ-5 ימים. הביצים מוטלות בקבוצות של מאות, עשרות ועד מספר בודדים. הבוגרים מתים לאחר מספר ימים ממועד ההטלה.
 
הבוגרים פעילי לילה וניתן לראות אותם (בודדים או בקבוצות קטנות) לעת ערב ובראשית הלילה מבקרים פרחים (מאביקים וניזונים מצוף), גם בגינות הנוי. לעיתים הם מגיעים גם לבתים כאשר הם נמשכים לתאורה המלאכותית.
בשעות היום עומדת לזכותם הסוואה טובה והם נחבאים נמוך בעשביה ומעופפים רק כאשר הם מוטרדים ממקומם. בעונות הקרות ובאזורים צפוניים יש והם עוברים לפעילות יומית כדי לאכול.
 
שיא שני של אוכלוסיית הבוגרים מגיע באביב (מרץ - מאי), האוכלוסייה מחוזקת ככל הנראה על ידי נדידה מהדרום. בקיץ (יוני - אוגוסט) מתמעטת האוכלוסייה, הנודדת ככל הנראה ברובה צפונה ונעלמת כמעט לגמרי מנוף ארצנו עד לסתיו הבא.

זחל גדול הנע בתנועת שיבר הדומה לתנועת זחלי מודדים.

פלוסית גמה בדומה למינים נוספים במשפחה מגיבה לאותות קול בתדרים על-קוליים (אולטרה-סאונד) המופקים על ידי עטלפים אוכלי חרקים. לתנשמיתיים איבר שמיעה קרומי (Tympanal) בחזה האחורי (אחד בכל צד) אשר בתגובה לאות על-קולי מייצר תגובת רפלקס לא-סדירה בשרירי התעופה הגורמת לפרפר לבצע תמרוני התחמקות אקראיים או צלילה לקרקע במטרה להתחמק מהעטלף.

אופן ההתחמקות נקבע על פי עוצמת האות (התלויה במרחק שבין העטלף לפרפר). מרחק האיתור של עטלף המאפשר לבצע נעילה על מטרה הוא כ-15 מטרים (מעבר לזה האות החוזר חלש מידי) לעומת זאת, התנשמית מסוגלת לשמוע את העטלף ממרחק של כ-30 מטרים. כאשר הפרפר שומע עטלף במרחק גדול יחסית (אות חלש בתדירות קבועה), נוצר גירוי המגביר את מהירות תנועת הכנף בצד הפונה למקור האות והפרפר משנה את כיוון התעופה ויוצא ממשפך השידור של העטלף. כאשר האות חזק מאוד ובתדירות משתנה, כלומר העטלף קרוב מאוד, נוצר גירוי עצבי אחר המשתק את שריר הכנף בצד הפונה לקול והתנשמית צוללת ישר לקרקע או מבצעת מעוף התחמקות תזזיתי.

בוגרים נוטים לנוח בין הצמחים קרוב לקרקע.

מחקר מעניין שנעשה (2006) על תנשמית אחרת (אגרוטיס כתום - Noctua pronuba), מצא שלמרות שאיבר השמיעה של התנשמתיים אינו מורכב במיוחד, הוא ניחן ביכולת לשנות את הרגישות לתדירות ועוצמת הקול. תכונה זו מאפשרת לפרפר לדעת האם העטלף מתקרב או מתרחק ממנו ובאיזו מהירות (עוצמת ותדירות האות עולים ככל שהעטלף מתקרב לפרפר). מצד שני, מסתבר שבמינים שונים של עטלפים שידור האות הקולי נעשה בעוצמה ותדר המשתנים כל הזמן, ככל הנראה במטרה להימנע מגילוי מוקדם על ידי הטרף.

מעבר ללחץ האבולוציוני שדוחף ליצירת מנגנוני הגנה מעטלפים מחד ומנגנוני הטעייה אצל העטלפים (קו-אבולוציה), יש בסיפור הזה גם עניין תועלתי לאדם. מחקרים שונים הראו השפעה של אותות על-קוליים (הדומים לאותות עטלפים אוכלי חרקים) על פרפראים שומעים, הגורמת לשינויים בהתנהגות הרבייה וההטלה. מידע זה משמש בסיס למחקרים שונים העוסקים בבדיקת היתכנות של הגנת גידולים חקלאיים בעזרת אותות על-קוליים במטרה להרחיק נקבות מטילות ולצמצם את אחוזי ההטלה על יבולים חקלאיים.
 
מקורות נבחרים:
The Plusiinae of Israel (Lepidoptera: Noctuidae), V. D. Kravchenko, M. Fibiger, L. Ronkay, O. B. Orlova, J. Mooser, C. Li & G. C. Muller, SHILAP Revta. lepid., 33 (132), 2005: 449-459
http://www.agroatlas.ru/en/content/pests/Autographa_gamma/
Scientific aspects of pest control (1966) By National Research Council (U.S).
Ultrasound avoidance
Audible warfare: how moths avoid bats
Effect of ultrasound on acetylcholinesterase activity in Helicoverpa armigera (Lepidoptera: Noctuidae), 2008
Behavioral and reproductive effects of ultrasound on the Indian meal moth, Plodia interpunctella (2004) Fangneng Huang & Bhadriraju Subramanyam
The Lepidoptera: Form, Function and Diversity (1995) By Malcolm J. Scoble
Pest Lepidoptera of Europe: with special reference to the British Isles (1984) By David James Carter
The pigments in colour phases of the larvae of Plusia gamma L. (1953) T. W. Goodwin
Mini Risk Assessment Silver Y Moth, Autographa gamma (L.) [Lepidoptera: Noctuidae] 2003, Robert C. Venette, Erica E. Davis, Holly Heisler, & Margaret Larson

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות