ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
יש חרקים שקל לקשור אותם למארחים מסוימים, כזה הוא פשפש פנדור ההרדוף Caenocoris nerii. הקשר שלו להרדוף הנחלים (הרדופיים) מובהק מאוד אבל לא בלעדי, אפשר לעיתים למצוא את המין הזה גם על צמחי חנק מחודד (אסקלפיים). למרות ששני הצמחים משתייכים למשפחות שונות יש להם מכנה משותף אחד בולט. שניהם צמחי רעל המכילים רעלן מקבוצת הגליקוזידים (glycoside) העשוי לפגוע קשה בתפקוד הלב.

נראה שפנדור ההרדוף מסתדר מצוין עם הרעלן הזה ואף אוגר אותו בגופו כאמצעי הגנה והוא מצוי גם בביצים. כצפוי פשפש זה בולט בצבעי האדום שחור האופייניים לצבעי אזהרה בקרב חרקים רבים ובמיוחד במשפחת הפנדוריים Lygaeidae.

פנדור ההרדוף מקיים את כל מחזור החיים על צמחי ההרדוף מהם הוא ניזון, בעיקר ממוהל העלים ומהזרעים. רוב השנה אפשר למצוא על ההרדופים מספר דורות בשלבי גידול שונים המדגימים יפה את שלבי ההתפתחות בחרק בעל גלגול חסר.
 
פנדור ההרדוף על עלה של חנק מחודד.

אצל פנדור ההרדוף אפשר לצפות (עם הרבה מזל) באחת התופעות המעניינות בטבע המכונה קניבליזם. קניבליזם מוגדר כתופעה בה בעל־חיים אחד ניזון מבעל־חיים אחר מאותו המין. קניבליזם מצוי בקבוצות בעלי־חיים רבות כולל כאלו המוגדרים כצמחוניים. ההסברים המקובלים כוללים תחרות תוך־מינית על משאבי מזון, שטח, רבייה ועוד. קניבליזם מהווה חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של מינים רבים. הוא מצמצם טפילות ומהווה גם גורם מווסת אוכלוסיה חשוב.
 
תטולה אופיינית של פנדור ההרדוף על עלה (צד תחתון) של הרדוף הנחלים. אורך הביצה הוא 2-3 מ"מ.

קניבליזם מצוי גם בקרב חרקים, בעיקר חרקים טורפים וגם אצל הפשפשים ובמיוחד במינים צמחוניים הניזונים מפירות, זרעים ומוהל צמחים. כאמור הסיבות לכך מגוונות ומשתנות בהתאם למצב האוכלוסייה, זמינות מזון, שינויים בבית הגידול, עונה, שינויי אקלים ועוד. במינים צמחוניים קניבליזם משמש מקור לעתודות חלבונים שאינם מצויים במזון השגרתי. תוספת חלבונים מאפשרת האצה בגידול וההתפתחות עבור דרגות צעירות, והתפתחות מהירה יותר של ביצים בשחלות אצל נקבות בוגרות.
 
נקבה וזחל סמוכים על תטולה שנאכלה. זו הייתה התצפית הראשונה. בשלב זה לא היה ברור מה בדיוק קורה שם.

בתצפית המתוארת בהמשך נראה קניבליזם על ביצים. בניגוד לטריפה תוך־מינית העשויה להתקבל כטריפה רגילה של פרט קטן על ידי פרט גדול, קניבליזם של ביצים הוא שונה. ביצים נייחות, לעיתים מוסתרות והטורף נדרש להיות אקטיבי בכדי להגיע אליהן. נמצא בניסויים שונים שנקבות פשפשים מגלות קניבליות יתרה כלפי ביצים, גם כאשר המזון המועדף מצוי בשפע, וכאן נשאלת השאלה מדוע?

אחד ההסברים היא תחרות. ידוע שבקרב חרקים שונים קיימת יכולת זיהוי של פרטים יחידים בתוך הקהילה, כולל יכולת להבחין בקרובי משפחה. יתכן ויכולת זו מתפרשת גם כלפי דרגות צעירות כולל ביצים. היכולת של נקבה להכיר את הביצים שלה או את סביבת ההטלה הקודמת, מאפשרת לה לתקוף ביצים של נקבות אחרות ובכך להשיג יתרון עבור הצאצאים שלה. בעיתות של עקת מזון התנהגות כזו תספק יתרון לצאצאים בתחרות על משאבי המזון.
 
אותו הזחל מהתמונה הקודמת אבל בזווית נוחה יותר לצפייה. שימו לב לחדק הארוך הנשלח לעבר תכולת הביצים.
בשלב זה עדיין לא ברור האם מדובר בזחל האוכל שרידי ביצה שבקעה או ניזון משרידי ביצים שנטרפועל ידי פרט בוגר, אולי הנקבה שהסתלקה לה?

התצפית על קניבליזם בפנדור ההרדוף התרחשה בנובמבר 2007 בשולי ביצת הרצליה. כפי שתראו תצפית זו לא מספקת הסבר חד־משמעי לנסיבות התופעה. בתצפית שערכה כשעה, נראו 2 נקבות וזחל ניזונים מביצים. האם הנקבה אכן טרפה ביצים שאינן שלה? תשובה לשאלה זו אפשר לקבל רק תחת ניסוי מבוקר במעבדה. נכון לכתיבת הרשומה (2007) לא מוכר מחקר שבדק את הקשר בין קניבליזם וזיהוי קרובי משפחה אצל פנדוריים.

קניבליזם מצד דרגה צעירה יכול להיות מוסבר בצורך למזון עתיר חלבונים כדי לזרז גידול ובמיוחד לפני עונת הקור. נובמבר הוא המועד האחרון לפני בוא החורף שאז ההתמודדות עם קור וזמינות מזון איכותי קשה יותר. ואולי מדובר בניצול הזדמנות בה הזחל ניזון מהשיירים נוחים לגישה שהשאירה הנקבה קודם לכן.
 
 
נקבה נוספת נראית מתעניינת מאוד בצביר ביצים שעדיין לא הבשילו.
אפשר להבחין גם בביצים שרוקנו מתוכנן וככל הנראה נמצצו על ידי הנקבה.
  אותה נקבה, הפעם אפשר להבחין בבירור בחדק החודר לתוך אחת הביצים.
 
 
מבט קרוב יותר לחדק החודר לתוך הביצה.   צביר ביצים של פ. ההרדוף שנמצא (ביום אחר) על עלה של חנק מחודד.
אפשר להבחין יפה בהצטמקות של קליפת הביצה לאחר שתוכנה נימצץ.
במקרה הזה יתכן ומדובר בפנדור אחר שנמצא סמוך לביצים (פנדור אדמוני) אבל לא ניצפה ישירות ניזון מהן.

כרגיל תצפית זו משאירה לא מעט סימני שאלה אבל הנה לכם נושא מעניין שאפשר לחקור די בקלות גם במסגרת ביוטופים של תלמידי תיכון.
 
מקורות נבחרים:
insectour
יש חרקים שקל לקשור אותם למארחים מסוימים, כזה הוא פשפש פנדור ההרדוף Caenocoris nerii. הקשר שלו להרדוף הנחלים (הרדופיים) מובהק מאוד אבל לא בלעדי, אפשר לעיתים למצוא את המין הזה גם על צמחי חנק מחודד (אסקלפיים). למרות ששני הצמחים משתייכים למשפחות שונות יש להם מכנה משותף אחד בולט. שניהם צמחי רעל המכילים רעלן מקבוצת הגליקוזידים (glycoside) העשוי לפגוע קשה בתפקוד הלב.

נראה שפנדור ההרדוף מסתדר מצוין עם הרעלן הזה ואף אוגר אותו בגופו כאמצעי הגנה והוא מצוי גם בביצים. כצפוי פשפש זה בולט בצבעי האדום שחור האופייניים לצבעי אזהרה בקרב חרקים רבים ובמיוחד במשפחת הפנדוריים Lygaeidae.

פנדור ההרדוף מקיים את כל מחזור החיים על צמחי ההרדוף מהם הוא ניזון, בעיקר ממוהל העלים ומהזרעים. רוב השנה אפשר למצוא על ההרדופים מספר דורות בשלבי גידול שונים המדגימים יפה את שלבי ההתפתחות בחרק בעל גלגול חסר.
 
פנדור ההרדוף על עלה של חנק מחודד.

אצל פנדור ההרדוף אפשר לצפות (עם הרבה מזל) באחת התופעות המעניינות בטבע המכונה קניבליזם. קניבליזם מוגדר כתופעה בה בעל־חיים אחד ניזון מבעל־חיים אחר מאותו המין. קניבליזם מצוי בקבוצות בעלי־חיים רבות כולל כאלו המוגדרים כצמחוניים. ההסברים המקובלים כוללים תחרות תוך־מינית על משאבי מזון, שטח, רבייה ועוד. קניבליזם מהווה חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של מינים רבים. הוא מצמצם טפילות ומהווה גם גורם מווסת אוכלוסיה חשוב.
 
תטולה אופיינית של פנדור ההרדוף על עלה (צד תחתון) של הרדוף הנחלים. אורך הביצה הוא 2-3 מ"מ.

קניבליזם מצוי גם בקרב חרקים, בעיקר חרקים טורפים וגם אצל הפשפשים ובמיוחד במינים צמחוניים הניזונים מפירות, זרעים ומוהל צמחים. כאמור הסיבות לכך מגוונות ומשתנות בהתאם למצב האוכלוסייה, זמינות מזון, שינויים בבית הגידול, עונה, שינויי אקלים ועוד. במינים צמחוניים קניבליזם משמש מקור לעתודות חלבונים שאינם מצויים במזון השגרתי. תוספת חלבונים מאפשרת האצה בגידול וההתפתחות עבור דרגות צעירות, והתפתחות מהירה יותר של ביצים בשחלות אצל נקבות בוגרות.
 
נקבה וזחל סמוכים על תטולה שנאכלה. זו הייתה התצפית הראשונה. בשלב זה לא היה ברור מה בדיוק קורה שם.

בתצפית המתוארת בהמשך נראה קניבליזם על ביצים. בניגוד לטריפה תוך־מינית העשויה להתקבל כטריפה רגילה של פרט קטן על ידי פרט גדול, קניבליזם של ביצים הוא שונה. ביצים נייחות, לעיתים מוסתרות והטורף נדרש להיות אקטיבי בכדי להגיע אליהן. נמצא בניסויים שונים שנקבות פשפשים מגלות קניבליות יתרה כלפי ביצים, גם כאשר המזון המועדף מצוי בשפע, וכאן נשאלת השאלה מדוע?

אחד ההסברים היא תחרות. ידוע שבקרב חרקים שונים קיימת יכולת זיהוי של פרטים יחידים בתוך הקהילה, כולל יכולת להבחין בקרובי משפחה. יתכן ויכולת זו מתפרשת גם כלפי דרגות צעירות כולל ביצים. היכולת של נקבה להכיר את הביצים שלה או את סביבת ההטלה הקודמת, מאפשרת לה לתקוף ביצים של נקבות אחרות ובכך להשיג יתרון עבור הצאצאים שלה. בעיתות של עקת מזון התנהגות כזו תספק יתרון לצאצאים בתחרות על משאבי המזון.
 
אותו הזחל מהתמונה הקודמת אבל בזווית נוחה יותר לצפייה. שימו לב לחדק הארוך הנשלח לעבר תכולת הביצים.
בשלב זה עדיין לא ברור האם מדובר בזחל האוכל שרידי ביצה שבקעה או ניזון משרידי ביצים שנטרפועל ידי פרט בוגר, אולי הנקבה שהסתלקה לה?

התצפית על קניבליזם בפנדור ההרדוף התרחשה בנובמבר 2007 בשולי ביצת הרצליה. כפי שתראו תצפית זו לא מספקת הסבר חד־משמעי לנסיבות התופעה. בתצפית שערכה כשעה, נראו 2 נקבות וזחל ניזונים מביצים. האם הנקבה אכן טרפה ביצים שאינן שלה? תשובה לשאלה זו אפשר לקבל רק תחת ניסוי מבוקר במעבדה. נכון לכתיבת הרשומה (2007) לא מוכר מחקר שבדק את הקשר בין קניבליזם וזיהוי קרובי משפחה אצל פנדוריים.

קניבליזם מצד דרגה צעירה יכול להיות מוסבר בצורך למזון עתיר חלבונים כדי לזרז גידול ובמיוחד לפני עונת הקור. נובמבר הוא המועד האחרון לפני בוא החורף שאז ההתמודדות עם קור וזמינות מזון איכותי קשה יותר. ואולי מדובר בניצול הזדמנות בה הזחל ניזון מהשיירים נוחים לגישה שהשאירה הנקבה קודם לכן.
 
 
נקבה נוספת נראית מתעניינת מאוד בצביר ביצים שעדיין לא הבשילו.
אפשר להבחין גם בביצים שרוקנו מתוכנן וככל הנראה נמצצו על ידי הנקבה.
  אותה נקבה, הפעם אפשר להבחין בבירור בחדק החודר לתוך אחת הביצים.
 
 
מבט קרוב יותר לחדק החודר לתוך הביצה.   צביר ביצים של פ. ההרדוף שנמצא (ביום אחר) על עלה של חנק מחודד.
אפשר להבחין יפה בהצטמקות של קליפת הביצה לאחר שתוכנה נימצץ.
במקרה הזה יתכן ומדובר בפנדור אחר שנמצא סמוך לביצים (פנדור אדמוני) אבל לא ניצפה ישירות ניזון מהן.

כרגיל תצפית זו משאירה לא מעט סימני שאלה אבל הנה לכם נושא מעניין שאפשר לחקור די בקלות גם במסגרת ביוטופים של תלמידי תיכון.
 
מקורות נבחרים:
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק