צרנמליים Myrmecophilidae

במהלך סיור השטח אני נתקל פעמים רבות בפרוקי־רגליים מוזרים. כאלה שקשה במבט ראשון לעמוד על טיבם, ובטח לזהות. לעיתים קרובות הם גם נראים בחטף ואם המזל משחק אני מצליח לצלם תמונה אחת או שתיים ולא תמיד הן ברורות. פעמים גם מול מסך המחשב קשה מאוד להבין מה רואים והתמונות כאלו נכנסות למגירת המוזרים ולא מוגדרים. בתקווה שיום אחד מידע אקראי ממקורות מזדמנים יביא לפתרון התעלומה.

סוף דצמבר 2007 היה אחד מהסיורים הללו. אין הרבה מה לראות על השטח, עשביה חדשה עדיין לא צמחה ומה שרואים הוא בעיקר שרידי עונה קודמת. במצב כזה הופכים אבנים ומקווים להפתעות. ואכן במהלך סיור בתל־גריסה הסמוך לשבע־תחנות על גדות הירקון אני מוצא שפע פרוקי־רגליים תחת האבנים: עכבישים, עקרבים, נדלים וכמובן חרקים שונים, רובם מינים החיים מתחת לאבנים או סדקים בקרקע.

והנה מתחת לאחת האבנים בתוך עדת נמלים רוחשת המנסה להימלט מאור היום אני מבחין ביצור זעיר, דמוי תיקן נטול כנפיים שכול גודלו מלימטרים ספורים, קטן אפילו מאורך הנמלים. לקח לי מספר שניות להבין שאני רואה משהו מיוחד ועד שהגעתי למצב צילום סביר היצור נעלם כמעט בין רגבי הקרקע. בבית, בנחת מול המסך, נמצא שיצאו 3-2 תמונות סבירות אבל, לא היה לי שמץ מושג מה זה. הנחתי שאולי מדובר באחד מאותם תיקנים זעירים החיים בקיני נמלים. אך כשאין כיוון בסיסי לחיפוש, קשה מאוד להתמקד ולכן לאחר שהבנתי שתשובות הולמות אני לא אקבל במהרה, איפסנתי את התמונות בספריה והמתנתי ליום הנכון.

צרנמל מבקש האכלה מאצנית ארוכת מחוש.

והנה זה קרה! בכניסה מקרית לאתר כלשהו אני נתקל בקישור לבלוג על חרקים. ובעודי עומד על טיב האתר אני נתקל במאמר בשם The Mystery of the Ant-Cricket. ובתוך המאמר, בתמונה ברורה מופיע מי אם לא התיקן המוזר שהוא מסתבר בעצם מעין צרצר. ולא סתם צרצר אלא צרנמל. מין של דמוי צרצר זעיר המבלה את כל חייו בתוך קיני נמלים. אז מיהו הצרנמל הזה? ולמה רשומה ארוכה מוקדשת ליצור כל כך זעיר?

באנציקלופדית החי והצומח של א"י מופיע תיאור קצר של משפחת הצרנמליים Myrmecophilidae. מדובר במשפחה של דמויי צרצרים קטנים 4-2 מ"מ. הם חסרי כנפיים ואברי שמיעה וקול ועיניהם מנוונות. כאיבר חישה עיקרי משמשים זוג גנובתנים (Cerci). איבר זה התפתח מאיברי הפרק האחרון והוא מצויד בשערות חישה רבות המשמשות לקבלת מידע באפלה התמידית.
בני המשפחה חיים בקיני נמלים וניזונים ממזונן או טורפים ביצים וזחלים של המארחים. המעניין שלצרנמליים פרומון זיהוי של הנמלים המארחות, אלה לא רק שאינן תוקפות אותם אלא לעיתים גם מאכילות אותם לאחר שהצרנמל מבצע 'טקס' בקשת מזון (Strigilate) הדומה מאוד לזה שעושות הנמלים האחת מהשנייה. מינים רבים של צרנמליים מגלים סמיכות למינים ספציפיים של נמלים ויש מינים המגלים גמישות רבה ומוצאים אותם בקרבת מינים שונים ממשפחות שונות.
צרנמל Myrmecophilus americanus שנאסף מקן של אצנית ארוכת מחוש
צרנמל Myrmecophilus wahrmani שנמצא בקן של קמפונית
מינים החיים בשיתוף עם נמלים והחולקים עמן את אותו בית גידול נקראים Myrmecophile 'אוהבי נמלים'. אומנם המונח מתייחס בדרך כלל לתיאור קשרי גומלין הדדיים, אבל הוא משמש גם כמונח כללי עבור כל מינים החיים צמוד לנמלים. 

מינים כאלה יוצרים לעיתים תלות הנחלקת לשלוש דרגות. תלות גמורה (טפילות או הדדיות אובליגטורית), תלות פקולטטיבית (יחסי גומלין שאינם מחייבים אבל מספקים יתרון לשני הצדדים) וחוסר תלות. נראה שצרנמליים פתחו תלות גבוהה בנמלים. מאחר והם לא רק מוצאים מחסה בקרבן אלא גם ניזונים ממזונן ולעיתים אף מהן. אפשר לייחס להם אורח חיים טפילי אף כי לא מוחלט, כי עדיין הם ניזונים גם ממזון אחר המצוי בקן.

אחת התעלומות לגבי המשפחה היא כיצד פרטים עוברים מקן אחד למשנהו, מה שמעלה שאלות רבות בנוגע לאופן התפוצה של המינים במשפחה. צרנמליים מטילים בקן הנמלים מספר קטן של ביצים גדולות (כשליש מגודל הבוגר). יש מינים המתרבים באמצעות רביית בתולין (פרתנוגנזה) Parthenogenetic.

צרנמל Myrmecophilus orientalis שנאסף מקן של קמפונית
צרנמל מתל גריסה (תל אביב) בקן של לבובית Crematogaster

בעולם מוכרים כ־100 מינים. על פי "החי והצומח" בישראל מוכרים 3 מינים (יש עוד כמה שעדיין לא הוגדרו). אחד מצוי בנגב, השני באזור ירושלים וסדום והשלישי צרנמל אמריקאי Myrmecophilus americanus ללא ציון תפוצה. המין הזה מקורו מרכז אמריקה, בעל תפוצה פזורה מאוד ברחבי הגלובוס ולא ברור איך הוא הגיע לכאן וכל זאת בהנחה שהזיהוי הטקסונומי שלו נכון. על פי מקור אחר קיימים עוד כמה מינים באזור ואפשר שהזיהוי שגוי.

הסיפור הופך למעניין יותר כאשר מסתבר שצרנמל אמריקאי מצוי בכל התפוצה העולמית שלו בקינים של נמלה טרופית הנקראת אצנית ארוכת-מחוש Paratrechina longicornis וגם היא מסתבר מצויה בישראל. וכאן עולה שאלה מעניינת. האם בתצפית שלי מדובר בשני המינים הצמודים הללו? ואם לא, מה המין של הצרנמל הזה ומי הנמלה? בירור לגבי זהות הנמלה העלה שמדובר בסוג לבובית. אולי לבובית ירושלמית Crematogaster jehovae. מידע זה עדיין לא תורם לזיהוי הצרנמל והעניין הופך מסתורי יותר, אם כי מין אחר בסוג מוכר מקינים של לבובית אחרת בארה”ב ולכן זה אולי בעצם לא מפתיע. האמת שזיהוי צרנמל מתמונה אינו אפשרי. מינים רבים דומים מידי והרב גוניות התוך-מינית כל כך רחבה עד שרק בדיקות מעבדה יכולות לאשש זיהוי.

במועד כתיבת הרשומה (ינואר 2008) חזרתי לתל־גריסה במטרה לנסות לאסוף עוד מידע. לצערי התחוור לי שהקמה פראית של מסלול מכשולים לאופניים פגעה קשה בשטח וכל האתרים בהם מצאתי בעבר את הנמלים הושמדו. (האבנים שמתחתם נבנו קיני הנמלים נאספו מהשטח לטובת הקמת מקפצות מאולתרות) יקח זמן עד שהשטח יתאושש (עדכון: נכון לשנת 2014 הוא לא). תל־גריסה הוא אומנם לא שמורת טבע אבל הוא בהחלט אי של שפיות טבע בלב אזור אורבני. קיים מאבק לא ציבורי דיו במטרה לשמר את המקום מעבר לערכו הארכיאולוגי ולהפוך אותו לגן טבעי שמור. נראה שהרשויות הנבחרות לא בוחרות לעשות את המעשה הנכון ולשמור על פניני טבע כגון אלו.
בינתיים התעלומה בעיצומה ונתנחם בעובדה שגם אם לא נמצא מין חדש למדע הרי למדנו משהו חדש שלא ידענו עליו קודם.

Comments are closed.