ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
ראשי >אינדקס מאמרים>אקולוגיה>שאלה של זהות - חקיינות
insectour
תופעת החקיינות בחרקים נידונה באתר בהזדמנויות שונות ובהקשרים שונים. רשומה זו מוקדשת לנושא רחב יריעה ומביאה קמצוץ מהמורכבות שלו. 
חקיינות היא תופעה מעניינת מכמה היבטים, הן אבולוציונית, הן באופן העברת המסרים שהיא נושאת והן בדרך שבה מסרים נתפסים ונלמדים. אנו נוטים להסתכל עליה ולפרשה מנקודת מבט אנושית המנסה לבדוק את האינטליגנציה של הטבע, אבל עלינו לזכור שכתופעות אחרות, חקיינות התפתחה לאורך אבולוציה של מאות מליוני שנים תוך ברירה טבעית של אינספור ניסיונות, המון כישלונות ומעט הצלחות שאנו רואים היום שגם הם ביטוי למערכת דינמית המשתנת כתגובה לשינויים בסביבה.

 
זבוב (רקבן מפוספס) חקיין לא מסוכן.
  דבורה (דבורת הדבש) מודל מסוכן.

אבולוציה - הופעת תכונות היא אקראית ונגזרת של לחצי ברירה הפועלים כל העת. מאחר והאבולוציה "מאפשרת" אינספור ניסויים אקראיים, הרי חלק מהתכונות מתגלות כמוצלחות יותר, שימושיות או לא מגבילות ולכן הן שורדות ומתקבעות. דוגמא: צבע צהוב נחשב לצבע אזהרה פופולרי. אפשר לשער מספר סיבות למה דווקא צהוב, אבל ברגע שצבע צהוב רכש זהות ברורה של אות אזהרה אמיתי והפך פופולרי בקרב קבוצה מסוימת של בעלי חיים, צבעים אחרים הופכים פחות יעילים ועם הזמן נעלמים או נעשים נדירים הן אצל הארסיים/רעילים באמת וגם אצל החקיינים.

מסר - חקיינות היא בעצם חלק מתחום רחב של תקשורת בין בעלי חיים ובין בעל חיים לצמחים: תקשורת חזותית, קולית או כימית. אורגניזמים מעברים מסרים שונים לבני מינם או למינים אחרים במטרה למשוך או להרחיקם בהתאם לצורך. מכיוון שכך חקיינות תפעל ביעילות רק במידה והיא תשדר את המסר בערוץ הנכון מול הנמען המיועד. 
לחרקים יש טורפים המגיעים מקבוצות שונות של בעלי חיים, לא כולם מסוגלים לקלוט כל סוג מסר באותה היעילות, אם בכלל. כאשר המסר לא נקלט, אין לחיקוי כל משמעות ואכן חקיינות לא תמיד עובדת. דוגמא: ציידים הפועלים בעזרת חוש הריח לא יתרשמו מצבעי אזהרה בולטים ככל שיהיו גם אם יש להם כיסוי. אם לחץ הטריפה מצד טורפים כאלה יהיה גדול מספיק ולאורך זמן, עשוי המודל לפתח גם מסר כימי דוחה. לעומתו החקיין עשוי להישאר רק עם מסר חזותי שיספק הגנה חלקית אבל מספקת לשרידות המין.

סרטבישיים כדוגמת הסוג ארזית שבתמונה נחשבים לצידי דבורים מיומנים.
המסר החזותי של הדבורה אינו יעיל כנגד העכביש שראייתו מימלא מוגבלת ואינה מסוגלת לראות את צבעי האזהרה.

חקיינות מתפתחת מול חלק מהאיומים, כאלה המהווים את הסכנה המשמעותית לאותו הזמן. בהיבט שרידות המין, אין טעם ל"השקיע" אנרגיה כנגד כל איום קיים או אפשרי. איומים ומשקלם עשויים להשתנות במהלך האבולוציה ואכן תכונות קיימות נמצאות כל הזמן בתהליך של שינוי ולצידם נוצרות חדשות. מהן שורדות התכונות שנמצאות הכי תורמות לשרידות באותו פרק זמן.

חקיינות בחרקים מופיעה בהיבט חזותי והתנהגותי, קולי וכימי. לעיתים קרובות משולבים מספר אלמנטים לחיזוק המסר והרחבת ההשפעה שלו על מגוון איומים. עלינו לזכור שאיכות המסר ואמינותו נמדדים מנקודת המבט של הטורף ולא של בני-אדם שלעתים קרובות אינם מצויידים בכלים להבנת המסר, חלקו או כולו.

חקיינות נוצרת בתהליך בו מתפתחות תכונות דומות או/ו זהות במין אחד (חקיין) בעקבות מין אחר (מודל) ולמרות השונות הבסיסית בינם (מוצא טקסונומי שונה) הם נראים מאוד דומים. כאשר למין מסוים תכונות המשפרות את השרידות כמו טעם רע או ארסיות המתבטאות במסר בולט כמו צבעי אזהרה, הופך המין החסר תכונות אלו אך בעל דמיון חזותי למודל לחקיין בפועל. מתארים שתי אסטרטגיות של חיקוי.

חקיינות בייטסיאנית - חקיינות המבוססת על מודל מסוכן וחקיין הדומה למודל אבל אינו מסוכן.
תנאי להצלחת חקיינות בייטסיאנית הוא שהחקיין תמיד יהיה במיעוט. העדפות המזון של הטורף מבוססות על ניסוי וטעייה. הטורף טועם כל מה שהוא מוצא. כאשר הוא טועם מספר פעמים מודל לא טעים בעל מסר חזותי ברור (צבע אזהרה) הוא יזכור את המסר וישליך אותו על כל מה שנראה דומה, כולל חקיינים. טורף עשוי לטעות או שלא להבין את המסר ולאכול מדי פעם חקיין טעים, ברם מאחר והחקיין במיעוט הרי בניסיון שני או השלישי הטורף יעמוד על טעותו וכך המסר ילך ויתחזק. לרוב הבנת המסר הוא תהליך נרכש בו הטורף לומד מניסיון אישי.

 
צירעה (מסוג פלכית) מודל ארסי.
  חיפושית (יקרונית הפרחים) חקיין לא מסוכן.

חקיינות מולריאנית - חקיינות בה מודל מסוכן משמש מודל לחקיינים המסוכנים גם הם.
ככל שמספר החקיינים "דוברי האמת" גדול יותר כך העברת המסר המשותף יעילה יותר. דוגמא יפה לחקיינות מולריאנית רואים אצל דבוראים, בעיקר חברתיים. צרעות ודבורים (רובן יכולות לעקוץ) פיתחו מסר משותף המתבטא בשילוב צבעי אזהרה ניגודיים הבולטים למרחק. גם פה יש משמעות ליחס המספרי. עדיף לחקות מודל מסוכן נפוץ מאשר מודל מסוכן נדיר.

 
צרעה (Crabronidae) מודל מסוכן.
  צרעה גרמנית, מודל מסוכן
 המשותף לכולן (וגם לפלכית למעלה) הוא שילוב צבעים של שחור צהוב הנחשב לאחד השילובים הבולטים ביותר בטבע.

בטבע שתי צורות החקיינות מתערבבות. אפשר למצוא קבוצת מינים (חלקם ממקור טקסונומי שונה) המציגה מסר אחיד כאשר חלקם דוברי אמת וחלקם משקרים. קבוצה בת מאות או עשרות מינים המשדרת את אותו המסר לסביבה מגבירה את עוצמת המסר פי-כמה בעלות אנרגטית נמוכה. גם במקרה הזה חשוב שהרוב יהיה בצד המינים שאינם משקרים.

אפשר למצוא שני דפוסים אופייניים של חקיינות:
חקיינות מתמחה בה החקיין מפתח דמיון חזותי גבוה בצבע, צורה ואף התנהגות למודל. חקיינות זו היא תוצאה של חפיפה הדוקה בין שני אורגניזמים החיים באותו בית גידול. ככל שאמינות המסר של המודל חזקה יותר כך גדל הרווח של החקיין. החיסרון בדפוס הזה היא התלות של החקיין במודל. כל שינוי במודל הגורר פחת בעוצמת המסר או מעלים אותו (הכחדת המודל) ישפיע ישירות על החקיין. אפשר להניח שחקיינות מתמחה מיועדת להתמודד עם איומים ממוקדים או לשם התחזות.

חקיינות גנרית בה מאמץ החקיין את נוסחת המסר ללא פיתוח מאפיינים המדמים אותו לאורגניזם ספציפי ולכן הוא נהנה מעוצמת המסר הכוללת של כל המודלים האחרים. היתרון שגם אם מודל אחד משתנה או נעלם, עדיין המסר הכללי שומר על מעמדו ועוצמתו.

חקיינות מאופיינת גם כאשר מופיעות תכונות המאפשרות לחקיין לדמות תכונות של מודלים שאינם מסוכנים אבל מאפשרים שידור מסר מטעה לטורף.

הסוואה - כאשר בעל חיים מתחפש כדי להימנע מטורפים ו/או כדי לארוב לטרף. חקיינות כזו אפשר למצוא בבעלי חיים המתחפשים לחלקי צמחים או לעצמים דוממים במטרה להתמזג עם הסביבה או לייצר אדישות אצל הטורף או הנטרף. הסוואה היא תת-פרק נפרד, מורכב ומרתק עבורה הוקדשה רשומה נפרדת (ראו קישור) לכן לא נעסוק בה הפעם אלא בקושי.

זחל של מודד האשל Chiasmia aestimaria המחקה ענף של אשל הן בצורה חזותית והן ביציבה.

התחזות - כאשר בעל חיים מתחפש על מנת להתבלט כדי לדחות טורף (מצג הרתעה) דוגמא: זבוב המתחזה במראה והתנהגות לעכביש או עכביש המייצר קול המדמה אפקט הרתעה של נחש. יש המתחזים בכדי למשוך בעל חיים אחר כדי לטרוף אותו (מצג פיתוי). דוגמא: התחזות כימית משמשת למשוך חרקים לטורף או לטפילים או החזר UV חזק המדמה פרח אצל עכבישים אוסטרליים ממשפחת הסרטבישיים במטרה למשוך דבורים.

 
נמלה מסוג נווטת, מודל.
  עכביש קטוען מסוג Zelotes, חקיין המדמה הליכה של נמלה נווטת.
 עכבישים המתחזים לנמלים עושים זאת כדי לצוד נמלים או במקרים אחרים כדי להימנע מטורפים שאינם אוהבים את טעם הנמלים.

חקיינות עצמית - כאשר בעלי חיים מדמים איברי גוף הממוקמים במקום שונה מהמקור (מצג הסטה). דוגמא: עיניים מדומות אצל כחלילים נועדו למשוך את תשומת הלב מהראש האמיתי.

לכחליל הרימון עיניים ומחושים מדומים היכולים לנוע ולספק אשליה כאילו מדובר בעיניים זזות.

התחזות למת - יש בעלי חיים המתחזים למתים. הם מנצלים את העובדה שיש טורפים הפועלים על פי גירוי תנועה או טורפים הניזונים מיצורים חיים. ניתן למצוא חרקים, עכבישים ואחרים יש מינים המתחזים למתים בתנוחה אופיינית של קפיאה וקיפול רגליים. לאחר הסתלקות האיום הם חוזרים לשיגרה או מחפשים מחסה.

חקיינות היא תופעה חוצת גבולות. היא מצויה לא רק אצל בעלי חיים מקבוצות טקסונומיות שונות, אלא גם משמשת צמחים כדי למשוך חרקים לצורכי האבקה או טריפה. חקיינות ממחישה לנו שבטבע הכל קשור. והכל מתקשר. אנחנו רואים רק את קצה הקרחון ולצערנו סביר שלא נזכה לראות את רובו כאשר קצב השינויים הגלובליים מכחיד אלפי בתי גידול ויצורים שלעולם לא נזכה לחקור לעומק או לדעת על קיומם.
 
insectour
תופעת החקיינות בחרקים נידונה באתר בהזדמנויות שונות ובהקשרים שונים. רשומה זו מוקדשת לנושא רחב יריעה ומביאה קמצוץ מהמורכבות שלו. 
חקיינות היא תופעה מעניינת מכמה היבטים, הן אבולוציונית, הן באופן העברת המסרים שהיא נושאת והן בדרך שבה מסרים נתפסים ונלמדים. אנו נוטים להסתכל עליה ולפרשה מנקודת מבט אנושית המנסה לבדוק את האינטליגנציה של הטבע, אבל עלינו לזכור שכתופעות אחרות, חקיינות התפתחה לאורך אבולוציה של מאות מליוני שנים תוך ברירה טבעית של אינספור ניסיונות, המון כישלונות ומעט הצלחות שאנו רואים היום שגם הם ביטוי למערכת דינמית המשתנת כתגובה לשינויים בסביבה.

 
זבוב (רקבן מפוספס) חקיין לא מסוכן.
  דבורה (דבורת הדבש) מודל מסוכן.

אבולוציה - הופעת תכונות היא אקראית ונגזרת של לחצי ברירה הפועלים כל העת. מאחר והאבולוציה "מאפשרת" אינספור ניסויים אקראיים, הרי חלק מהתכונות מתגלות כמוצלחות יותר, שימושיות או לא מגבילות ולכן הן שורדות ומתקבעות. דוגמא: צבע צהוב נחשב לצבע אזהרה פופולרי. אפשר לשער מספר סיבות למה דווקא צהוב, אבל ברגע שצבע צהוב רכש זהות ברורה של אות אזהרה אמיתי והפך פופולרי בקרב קבוצה מסוימת של בעלי חיים, צבעים אחרים הופכים פחות יעילים ועם הזמן נעלמים או נעשים נדירים הן אצל הארסיים/רעילים באמת וגם אצל החקיינים.

מסר - חקיינות היא בעצם חלק מתחום רחב של תקשורת בין בעלי חיים ובין בעל חיים לצמחים: תקשורת חזותית, קולית או כימית. אורגניזמים מעברים מסרים שונים לבני מינם או למינים אחרים במטרה למשוך או להרחיקם בהתאם לצורך. מכיוון שכך חקיינות תפעל ביעילות רק במידה והיא תשדר את המסר בערוץ הנכון מול הנמען המיועד. 
לחרקים יש טורפים המגיעים מקבוצות שונות של בעלי חיים, לא כולם מסוגלים לקלוט כל סוג מסר באותה היעילות, אם בכלל. כאשר המסר לא נקלט, אין לחיקוי כל משמעות ואכן חקיינות לא תמיד עובדת. דוגמא: ציידים הפועלים בעזרת חוש הריח לא יתרשמו מצבעי אזהרה בולטים ככל שיהיו גם אם יש להם כיסוי. אם לחץ הטריפה מצד טורפים כאלה יהיה גדול מספיק ולאורך זמן, עשוי המודל לפתח גם מסר כימי דוחה. לעומתו החקיין עשוי להישאר רק עם מסר חזותי שיספק הגנה חלקית אבל מספקת לשרידות המין.

סרטבישיים כדוגמת הסוג ארזית שבתמונה נחשבים לצידי דבורים מיומנים.
המסר החזותי של הדבורה אינו יעיל כנגד העכביש שראייתו מימלא מוגבלת ואינה מסוגלת לראות את צבעי האזהרה.

חקיינות מתפתחת מול חלק מהאיומים, כאלה המהווים את הסכנה המשמעותית לאותו הזמן. בהיבט שרידות המין, אין טעם ל"השקיע" אנרגיה כנגד כל איום קיים או אפשרי. איומים ומשקלם עשויים להשתנות במהלך האבולוציה ואכן תכונות קיימות נמצאות כל הזמן בתהליך של שינוי ולצידם נוצרות חדשות. מהן שורדות התכונות שנמצאות הכי תורמות לשרידות באותו פרק זמן.

חקיינות בחרקים מופיעה בהיבט חזותי והתנהגותי, קולי וכימי. לעיתים קרובות משולבים מספר אלמנטים לחיזוק המסר והרחבת ההשפעה שלו על מגוון איומים. עלינו לזכור שאיכות המסר ואמינותו נמדדים מנקודת המבט של הטורף ולא של בני-אדם שלעתים קרובות אינם מצויידים בכלים להבנת המסר, חלקו או כולו.

חקיינות נוצרת בתהליך בו מתפתחות תכונות דומות או/ו זהות במין אחד (חקיין) בעקבות מין אחר (מודל) ולמרות השונות הבסיסית בינם (מוצא טקסונומי שונה) הם נראים מאוד דומים. כאשר למין מסוים תכונות המשפרות את השרידות כמו טעם רע או ארסיות המתבטאות במסר בולט כמו צבעי אזהרה, הופך המין החסר תכונות אלו אך בעל דמיון חזותי למודל לחקיין בפועל. מתארים שתי אסטרטגיות של חיקוי.

חקיינות בייטסיאנית - חקיינות המבוססת על מודל מסוכן וחקיין הדומה למודל אבל אינו מסוכן.
תנאי להצלחת חקיינות בייטסיאנית הוא שהחקיין תמיד יהיה במיעוט. העדפות המזון של הטורף מבוססות על ניסוי וטעייה. הטורף טועם כל מה שהוא מוצא. כאשר הוא טועם מספר פעמים מודל לא טעים בעל מסר חזותי ברור (צבע אזהרה) הוא יזכור את המסר וישליך אותו על כל מה שנראה דומה, כולל חקיינים. טורף עשוי לטעות או שלא להבין את המסר ולאכול מדי פעם חקיין טעים, ברם מאחר והחקיין במיעוט הרי בניסיון שני או השלישי הטורף יעמוד על טעותו וכך המסר ילך ויתחזק. לרוב הבנת המסר הוא תהליך נרכש בו הטורף לומד מניסיון אישי.

 
צירעה (מסוג פלכית) מודל ארסי.
  חיפושית (יקרונית הפרחים) חקיין לא מסוכן.

חקיינות מולריאנית - חקיינות בה מודל מסוכן משמש מודל לחקיינים המסוכנים גם הם.
ככל שמספר החקיינים "דוברי האמת" גדול יותר כך העברת המסר המשותף יעילה יותר. דוגמא יפה לחקיינות מולריאנית רואים אצל דבוראים, בעיקר חברתיים. צרעות ודבורים (רובן יכולות לעקוץ) פיתחו מסר משותף המתבטא בשילוב צבעי אזהרה ניגודיים הבולטים למרחק. גם פה יש משמעות ליחס המספרי. עדיף לחקות מודל מסוכן נפוץ מאשר מודל מסוכן נדיר.

 
צרעה (Crabronidae) מודל מסוכן.
  צרעה גרמנית, מודל מסוכן
 המשותף לכולן (וגם לפלכית למעלה) הוא שילוב צבעים של שחור צהוב הנחשב לאחד השילובים הבולטים ביותר בטבע.

בטבע שתי צורות החקיינות מתערבבות. אפשר למצוא קבוצת מינים (חלקם ממקור טקסונומי שונה) המציגה מסר אחיד כאשר חלקם דוברי אמת וחלקם משקרים. קבוצה בת מאות או עשרות מינים המשדרת את אותו המסר לסביבה מגבירה את עוצמת המסר פי-כמה בעלות אנרגטית נמוכה. גם במקרה הזה חשוב שהרוב יהיה בצד המינים שאינם משקרים.

אפשר למצוא שני דפוסים אופייניים של חקיינות:
חקיינות מתמחה בה החקיין מפתח דמיון חזותי גבוה בצבע, צורה ואף התנהגות למודל. חקיינות זו היא תוצאה של חפיפה הדוקה בין שני אורגניזמים החיים באותו בית גידול. ככל שאמינות המסר של המודל חזקה יותר כך גדל הרווח של החקיין. החיסרון בדפוס הזה היא התלות של החקיין במודל. כל שינוי במודל הגורר פחת בעוצמת המסר או מעלים אותו (הכחדת המודל) ישפיע ישירות על החקיין. אפשר להניח שחקיינות מתמחה מיועדת להתמודד עם איומים ממוקדים או לשם התחזות.

חקיינות גנרית בה מאמץ החקיין את נוסחת המסר ללא פיתוח מאפיינים המדמים אותו לאורגניזם ספציפי ולכן הוא נהנה מעוצמת המסר הכוללת של כל המודלים האחרים. היתרון שגם אם מודל אחד משתנה או נעלם, עדיין המסר הכללי שומר על מעמדו ועוצמתו.

חקיינות מאופיינת גם כאשר מופיעות תכונות המאפשרות לחקיין לדמות תכונות של מודלים שאינם מסוכנים אבל מאפשרים שידור מסר מטעה לטורף.

הסוואה - כאשר בעל חיים מתחפש כדי להימנע מטורפים ו/או כדי לארוב לטרף. חקיינות כזו אפשר למצוא בבעלי חיים המתחפשים לחלקי צמחים או לעצמים דוממים במטרה להתמזג עם הסביבה או לייצר אדישות אצל הטורף או הנטרף. הסוואה היא תת-פרק נפרד, מורכב ומרתק עבורה הוקדשה רשומה נפרדת (ראו קישור) לכן לא נעסוק בה הפעם אלא בקושי.

זחל של מודד האשל Chiasmia aestimaria המחקה ענף של אשל הן בצורה חזותית והן ביציבה.

התחזות - כאשר בעל חיים מתחפש על מנת להתבלט כדי לדחות טורף (מצג הרתעה) דוגמא: זבוב המתחזה במראה והתנהגות לעכביש או עכביש המייצר קול המדמה אפקט הרתעה של נחש. יש המתחזים בכדי למשוך בעל חיים אחר כדי לטרוף אותו (מצג פיתוי). דוגמא: התחזות כימית משמשת למשוך חרקים לטורף או לטפילים או החזר UV חזק המדמה פרח אצל עכבישים אוסטרליים ממשפחת הסרטבישיים במטרה למשוך דבורים.

 
נמלה מסוג נווטת, מודל.
  עכביש קטוען מסוג Zelotes, חקיין המדמה הליכה של נמלה נווטת.
 עכבישים המתחזים לנמלים עושים זאת כדי לצוד נמלים או במקרים אחרים כדי להימנע מטורפים שאינם אוהבים את טעם הנמלים.

חקיינות עצמית - כאשר בעלי חיים מדמים איברי גוף הממוקמים במקום שונה מהמקור (מצג הסטה). דוגמא: עיניים מדומות אצל כחלילים נועדו למשוך את תשומת הלב מהראש האמיתי.

לכחליל הרימון עיניים ומחושים מדומים היכולים לנוע ולספק אשליה כאילו מדובר בעיניים זזות.

התחזות למת - יש בעלי חיים המתחזים למתים. הם מנצלים את העובדה שיש טורפים הפועלים על פי גירוי תנועה או טורפים הניזונים מיצורים חיים. ניתן למצוא חרקים, עכבישים ואחרים יש מינים המתחזים למתים בתנוחה אופיינית של קפיאה וקיפול רגליים. לאחר הסתלקות האיום הם חוזרים לשיגרה או מחפשים מחסה.

חקיינות היא תופעה חוצת גבולות. היא מצויה לא רק אצל בעלי חיים מקבוצות טקסונומיות שונות, אלא גם משמשת צמחים כדי למשוך חרקים לצורכי האבקה או טריפה. חקיינות ממחישה לנו שבטבע הכל קשור. והכל מתקשר. אנחנו רואים רק את קצה הקרחון ולצערנו סביר שלא נזכה לראות את רובו כאשר קצב השינויים הגלובליים מכחיד אלפי בתי גידול ויצורים שלעולם לא נזכה לחקור לעומק או לדעת על קיומם.
 
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק