בין חגב לחרגול

חגב, חרגול, צרצר ועוד כמה קרובי משפחה. רובם קופצים ומצרצרים ואנחנו נשארים מבולבלים. זה המקום לתת בהם סימנים לזיהוי בשדה (סימנים שאינם מצריכים בהכרח לכידה).

סידרת החגבאים Orthoptera (גילגול חסר) כונסת תחתיה מספר רב של משפחות בעלות כמה מאפיינים מורפולוגיים דומים. למעט יוצאי מהכלל (כמו תמיד) נמצא אצלם חזה קידמי מפותח, רגליים אחוריות המשמשות רגלי קפיצה, כנפי חפייה מוקשות ותחתן כנפי תעופה קרומיות מקופלות כמניפה. לבני הסידרה ראש גדול יחסית וגפי פה נושכות/לועסות. רובם ניזונים מהצומח, למעט כמה טורפים הניזונים מחרקים. הצעירים דומים מאוד לבוגרים להוציא כנפיים לא מפותחות הגדלות עם כל מעבר דרגה (גלגול). 

לחגבאים ערך כלכלי רב. יש בהם מזיקי חקלאות. המפורסם בהם הוא הארבה (שם כללי למספר קטן של מינים מתלהקים). חלק מהמינים נאכלים ונחשבים כמעדן בתרבויות שונות.

סדרת החגבאים נחלקת טקסונומית לשתי תת־סדרות: Ensifera ו-Caelifera. בישראל; תת־הסדרה Ensifera כוללת את הקבוצות: צִרְצָרִים, חַרְגוֹלִים, ערצבים, צרגולים ועוד. תת־הסדרה Caelifera כוללת בישראל שתי קבוצות (infraorders):  הקבוצה Acrididea בה נכללת על־משפחת החגבים והקבוצה Tridactylidea בה נכללת על־המשפחה Tridactyloidea שגם לה מספר נציגים בישראל.

הרשומה מתייחסת לשלושת על־המשפחות הגדולות והנפוצות בישראל. משפחת הצרגוליים Anostostomatidae המשתייכת לעל־משפחה Stenopelmatoidea כוללת בישראל רק נציג אחד: צרגול בהיר Lezina concolor. תמונה שלו אפשר לראות ברשומה על חולות סמר שבערבה.

על־משפחת החֲגָבִים (Acridoidae) 

פרופורציית גוף מגוונת מאוד. לרבים בטן ארוכה ושמנה אבל יש מינים ארוכים במיוחד או צרים מאוד. המחושים פרוקים (פחות מ־30 פרקים) קצרים ממחצית אורך הגוף ולעיתים דמויי עלעל. רגלי הניתור מפותחות, על הרוב בעלות קולית מפותחת ועבה. בקצה פיסת הרגל זוג ציפורניים, במינים רבים נמצא בין הציפורניים כפתור הצמדה. צינור הטלה אינו קיים. ניזונים בלעדית (למעט חריגים) ממזון צמחי. פעילי יום. 
חגבים מצויים במגוון גדול מאוד של בתי גידול קרקעיים; קרקעות חשופות, חולות, אזורים סלעיים, עשביה, צומח צפוף ובתי גידול לחים. עוד על חגבים ניתן לקרוא ברשומה "חגבים – חלון לאקולוגיה של קבוצות".
Aiolopus cf thalassinus נקבה מטילה בקרקע.
חטמן Truxalis סוג של חגב גדול האופייני לשדות בור.
רגבן Ocnerosthenus מין חסר כנפיים של בתי גידול הרריים
חרוטן קוני Pyrgomorpha conica חגב קטן האופייני לצומח נמוך.

על־משפחת החַרְגוֹלִים (Tettigonioidae)

גוף מאורך, מחושים פרוקים (יותר מ־30 פרקים) ארוכים ממחצית אורך הגוף, רגלי ניתור דקות וארוכות, כנפי תעופה (אם יש) ארוכות בהרבה מאורך הבטן, צינור הטלה פחוס לעיתים כצורת חרב, בקבוצה זו מגוון צורות וצבעים המשתנה בהתאם לאורח החיים והסתגלות לתנאי הסביבה. בחרגולים שוכני קרקע יש מינים בעלי כנפיים מנוונות. חרגולים חובבי לחות שוכנים בצמידות לבתי גידול לחים או צמחיה עסיסית. מינים חובבי יובש מעדיפים שיחים ובני־שיח ירוקי־עד. חלקם מעדיפים צמחיה עשבונית. רובם צמחוניים, חלק ניזון מתפריט מעורב וחלק טורפים. פעילי יום ולילה.
מגלית אסופיה Isophya savignyi אחד המינים הנפוצים בבית גידול הים־תיכוני. כנפי התעופה מנווונות.
אקרומטופה סורית Acrometopa syriaca מצוי במרכז וצפון ישראל על שיחים ובני־שיח.
מגלית דקה Tylopsis lliifolia מין קיצי המצוי בבתי גידול עשבוניים.
כידונית הנבל Eupholidoptera lyra מין אנדמי לישראל. האופייני לבית גידול ים־תיכוני במרכז וצפון ישראל.

על־משפחת הצִרְצָרִים (Grylloidea)

גוף קצר ושטוח משהו, מחושים חוטיים וארוכים, רגלי ניתור בעלות קולית (שוק) עבה למדי. כנפי תעופה (אם יש) ארוכות מכנפי החפייה, מגולגלות ונשרכות מאחורי הבטן. לנקבה צינור הטלה ארוך דמוי מחט. קבוצה זו מתפרשת על מגוון רחב של בתי גידול ומגלה התאמות צורניות בהתאם לבית הגידול. יש מינים החיים בתוך קיני נמלים וניזונים מהמארחים. יש המעדיפים בתי גידול לחים או שיחים. רוב המינים פעילי לילה ונחשבים לאוכלי כל, לרוב חומר אורגני מהצומח ולעיתים ממקור חי.
צירצר הבתים Acheta domestica עליו כתב ביאליק את משורר הדלות.
צרשיח עדין Oecanthus pellucens. מין המאפיין שיחים ועצים.
טריגוניד הגדות Trigonidium cicindeloides מין קטן וחובב לחות החי בקרבת מקורות מים.
צרצר דו-כתמי Gryllus bimaculatus נפוץ בכל הארץ.

Comments are closed.