ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
ראשי >חרקים>מי צריך ג'וקים?
insectour
אם נשאל את מרבית האנשים סביבנו מה חיובי בחרקים? מעטים יוכלו להצביע על נימוקים ענייניים ועל הרוב יהיו הללו מעטים מאוד. אדרבא, רבים יתמהו על השאלה בכלל. חרקים = חיובי? הרי פה יש מלחמה. זה אנחנו או הם. הם עוקצים אותנו, מעבירים מחלות, אוכלים את האוכל שלנו, משחיתים רכוש ומפחידים אותנו בלילה, מי צריך אותם בכלל!
לא אכנס לתחום המוסר, על זה אפשר למצוא מגוון דעות ברשת, את זה אשאיר לפילוסופים שבינינו. מוסר הוא עניין שבלב וגם תשובות ענייניות לא תמיד ישכנעו את המשוכנעים. ובכל זאת. מה טוב בחרקים ושאר פרוקי־הרגליים?

התשובה הקלאסית תתייחס בדרך כלל לטענה שהם חלק מהמערכת האקולוגית (שאנחנו בין אם נרצה או לא חלק ממנה). כחלק משמעותי ממנה (פרוקי־רגליים מהווים את עיקר הביומסה החי בטבע - ראו בהרחבה ברשומה 'מדוע יש המון חרקים') הם חלק ממארג המזון ושליחים חשובים ברבדים השונים הבונים את המערכת הביולוגית והאקולוגית העולמית. נשמע טוב לא? אבל מה זה אומר? מה בעצם החברה האלה תורמים לנו, לאנושות, לכל אחד מאיתנו? על אלה אנסה לענות ברשומה הזו. ודאי שלא אוכל לספק את כל התשובות, אבל אנסה להראות קמצוץ מהתרומה שלהם לנו ולמערכת.

 

מקורות מזון

פרוקי־רגליים בכלל וחרקים בפרט משמשים מאז ערש האנושות כמזון. בחברות רבות הם מרכיב חשוב ולעיתים כמעט היחידי המספק חלבונים. יחסית למשקלם חרקים מספקים ערך תזונתי גבוה מאוד. הם גם מנצלים את המזון שלהם ביעילות הגבוהה פי־כמה משל צאן ובקר (הדורשים גם שטחי מחייה גדולים מאוד). ידועים כ־1500 מיני חרקים המשמשים כמאכל לאדם. העובדה שהם זמינים ברוב המקומות ונחשבים כמשאב מתחדש הופכת אותם למשאב מבוקש וחיוני. כיום נעשים מחקרים רבים הבודקים תיעוש מזון מחרקים עבור בני־אדם או חקלאות ימית. דוגמא הקרובה אלינו הם החגבים. אלה מוזכרים במקרא ככשרים וגם היום יש המוצאים בהם מעדן.
 

ספקי מזון

דבש מכירים? זו אולי הדוגמא הקלאסית לתוצר מזון המיוצר בלעדית על ידי חרק. גם היום בעידן המודרני אין לו תחליף אמיתי. אבל חרקים תורמים למאגר המזון האנושי בדרכים מגוונות. חרקים הם המאביק העיקרי של הפירות והירקות שאנו אוכלים. ללא חרקים מאביקים כמות היבול שהאנושות תוכל ליצר תפחת משמעותית. המשבר העולמי בענף דבורי הדבש ממחיש לנו כמה הסכנה בהיעלמותם או צמצום אוכלוסייתם קריטית לכלכלה וליכולת שלנו להמשיך להינות מטוב האדמה.
מאביקים חקלאיים משמעותיים מגיעים מקרב הדבוראים, זבובאים וחלק מהפרפראים. שיתוף הפעולה בין כוורנים לחקלאים הוא אחד המוכרים בתחום. היום מכירים בכך שגם דבורי בר (דבורים יחידאיות, לא חברתיות), המגלות עמידות גבוהה יותר למחלות, יכולות לספק שרותי האבקה יעילים - אם יתנו להן תנאים נוחים הכוללים אזורי רבייה ואזורי פריחה מגוונים ליד השדות החקלאיים. ככל שיגדל מגוון המאבקים העומד לרשותנו נקטין את הסיכונים לאובדן יבולים עקב משברים אקולוגיים הפוגעים גם במאביקים שונים.
 

הדברה ביולוגית

נפלאות הכימיה לא הביאו אותנו רחוק בכל הקשור להגנה על היבולים שלנו. אומנם בטווח הקצר קצרנו הישגים רבים אך בתחרות מול המזיקים החקלאיים נוכחנו לדעת שהדברה כימית מזיקה יותר לנו מאשר להם. המגמה כיום היא לשלב הדברה ביולוגית (שימוש באויבים הטבעיים של המזיקים) עם פתרונות קיימים במטרה לצמצם שימוש בכימיקלים, לייעל הדברה ולהקטין זיהום סביבתי. הדברה ביולוגית קיימת לא רק בפן החקלאי. חלק מהמאבק בחרקים מעבירי מחלות (וקטורים) נעשה בעזרת חרקים אחרים המתמודדים עם נשאי המחלות ביעילות הרבה יותר גבוהה מאשר כימיקלים או מדבירים ביולוגיים אחרים התלויים בבתי גידול מוגבלים (דגים למשל). אנחנו רק בהתחלה אבל הכיוון נכון.
 

ערך כלכלי

חרקים כערך כלכלי אפשר למדוד בהרבה דרכים. ערכם כמזון הוזכר בפסקה קודמת, אבל ערכם הכלכלי הרבה יותר רחב משנדמה. תרומה כלכלית עצומה נובעת מתוך התרומה שלהם למערכת האקולוגית וערכם הכלכלי בכל אחד מהסעיפים המוזכרים ברשומה. אחת מהדוגמאות העתיקות לערך כלכלי ישיר היא ייצור משי. גם בעת המודרנית ייצור משי מכניס כסף רב ומשמש בסיס כלכלי באזורים נחשלים. מקרב פרוקי־הרגליים היבשתיים עכבישים משמשים היום כר נרחב למחקרים המנסים להבין את סודות ייצור הקורים וכיצד לממש את הפוטנציאל הכלכלי בעיקר בתחום ההנדסה הגנטית. חרקים נוצרים בגופם סודות שונים - שרובם עדיין לא התגלו - הקשורים לתעשיות עתידות ידע כמו: כימיה, נאנוטכנולוגיה, רובוטיקה, הנדסת מבנים, אופטיקה, רפואה, מחשבים ועוד. ביומימיקרי הוא ענף מחקר המתפתח במהירות ומנסה לחקור את אופן הפעולה של רכיבים שונים בטבע, כולל חרקים, במטרה לחקות אותו לצורך פתרונות עבור בעיות הניצבות בפני האנושות. עם כל חרק שנכחד אנו מאבדים פוטנציאל אדיר לתגליות, חלקן בעל ערך כלכלי רב.
 

ערך רפואי

משחר האנשות חרקים רבים מוכרים כבעלי ערך רפואי. אז נכון שרבים משמשים ברפואה העממית/אלילית ללא קשר לערכם הרפואי האמיתי, אבל בעידן המודרני אנו מוצאים ברבים מידע רב הנוגע לחומרים שונים היכולים לשמש אותנו לצרכי רפואה. חלק ניכר מהחרקים הארסיים או הרעילים שאנו מפחדים מהם סיפקו ידע לפתרונות רפואיים שאם היה צריך לגלות אותם לבד היה זה לוקח עשרות שנים. בשנים האחרונות הרפואה המודרנית אימצה רימות זבובים אוכלי בשר בכדי לטפל ברקמות מתות בפצעים. נימצא גם שהרימות מפרישות חומר אנטיביוטי המונע את התפשטות הנמק. ארס עקרבים משמש להפקת חומרים לטיפול במחלות דם וסרטן, ברפואה המשפטית חרקים הם כלי משמעותי מאוד בחקר מקרי מוות.
 

ערך תברואתי

האם חשבתם פעם, מה קורה לכל הפסולת האורגנית המיוצרת בעולם? מה קורה לכל הזבל הטרי המיוצר על ידי מיליוני ראשי הבקר והצאן בעולם? זבל זה מזין מאות מינים של זבובים ואלמלא היה מטופל על ידי חרקים אחרים (חיפושיות זבל למשל) היינו טובעים בים של זבובים. דוגמא יפה למקרה כזה קיימת באוסטרליה בה גדלים מיליוני ראשי בקר וכבשים אבל אין מפרקי זבל טרי כחיפושיות זבל. הזבל גם עודד התפתחות צומח שהתחרה במרעה האופטימאלי לצאן. כיום מושקע הון עתק בניסיון למצוא פתרונות בכדי למחזר ביעילות את החומרים האורגניים הלא טבעיים ליבשת. אפילו אצלנו זכינו לטעום מבעיה דומה. חקלאים בערבה הירדנית השתמשו בשנות ה־90 בזבל אורגני וגרמו להתפוצצות אוכלוסין של זבובים מטרידים משני צידי הגבול. אפילו התיקנים תורמים את חלקם. כאוכלי כל הם מהווים אחת מהחוליות החשובות בפירוק חומרים אורגניים, מיחזורם והשבתם לקרקע כמשאב זמין לצמחים או מפרקים אחרים. חלק מהזבובים הנחשבים למפרקים ביולוגיים משובחים מנוצלים למחזור פסולת אורגנית ושימושים משניים השווים הון עתק, ראו התייחסות ברשומה על החייל השחור.
 

ערך אקולוגי

מערכת אקולוגית היא מכלול של מרכיבים חיים ומרכיבים דוממים המקיימים ביניהם קשרי גומלין. קשרי גומלין אלה מתקיימים בין יצורים חיים לבין יצורים חיים אחרים (מרכיבים ביוטיים) ובינם לבין גורמי הסביבה הדוממים (מרכיבים אביוטיים).
לחרקים, הן כמזון לאחרים והן כצרכני מזון בעצמם וכן כקבוצה המהווה ביומסה אדירה המתקיימת כמעט בכל מערכת אקולוגית ארצית, תפקיד נכבד כמנוע המייצר דינמיקה ולחצי סביבה שונים הדוחפים אורגניזמים אחרים במערכת האקולוגית לפתח מנגנונים התמודדות שונים ובכך להשתנות אבולוציונית ולתרום למגוון הביולוגי ועושר המינים. כל מין של חרק תופש נישה מסויימת במערכת האקולוגית. נישה זו יכולה להיות התמחות במזון מסויים, או בגודל שלו, או בבית גידול מסויים. לכל יצור יש תפקיד חשוב שאפשר להעריך אותו נכונה רק אם מכירים את האקולוגיה והביולוגיה שלו וכמובן את היחסים שלו עם הסביבה בה הוא מתקיים. אחת המטרות החשובות של המחקר המדעי בהקשר האקולוגי הוא להבין טוב יותר את האורגניזם בהקשר לביוטופ בו הוא חי ומה תרומתו למערכת האקולוגית בכלל וליציבות שלה. הבנה זו חיונית לבלימת הפגיעה במערכות אלו, פגיעה שכאמור פוגעת בנו ישירות או בעקיפין.
כחלק מהמערכת האקולוגית לחרקים רבים תרומה משמעותית מעבר לגודל הפיזי שלהם ואפילו ערך הביומסה שלהם. כולנו מודעים לחשיבות העצומה שיש למערך היערות העולמי, הן במאזן הגזים באטמוספירה וגם בהשפעה על האקלים. אבל כל הביומסה האדירה הזו לא תחזיק את עצמה ללא תמיכה של אינספור קטני־ארץ כנמלים וטרמיטים ועוד ומיקרו־אורגניזמים אשר מספקים לקרקע את רמת האוורור ומגוון מינרלים שמוחזרו מחומר מת שחוזר לקרקע. זו רק דוגמא אחת לעוצמה הטמונה במארג האקולוגי. עם כל הידע העצום שהתווסף המאה השנים האחרונות אנחנו רואים רק את קצה הקרחון.

 

חרקים כמדד מחקרי 

כל שנה האדם משתלט על שטחי נוף טבעיים עצומים ומשנה את טבעם ומעמדם. כדי לשמר את המינים שעדיין נותרו בשטחים טבעיים או לנטר שטחים החשודים כמועמדים לקריסה אקולוגית, נעזרים בביו־אינדיקטורים (סמנים ביולוגיים): קבוצות מסוימות של בעלי־חיים המלמדים על מצבן של קבוצות בעלי־חיים אחרות ולפעמים גם על מצב המערכת האקולוגית כולה. חרקים הם מועמדים טובים לשימוש כביו־אינדיקטורים, כמדד ל'איכות' בית הגידול וכמאפיין רמות פגיעה בשטח מסוים. כל זאת בזכות היותם רגישים לשינויים בשטח והתלות הגבוהה של רבים בצומח ובתנאי הסביבה.
פרפרים נחשבים רגישים מאוד ולכן הם משמשים כסמנים ביולוגיים מדויקים היכולים להעיד במהירות על שינויים מהירים בבית הגידול; רמת רעלים בקרקע ובאוויר וגם שינויים אקלימיים שלא תמיד ניתן להעריך רק ממדידות אמפיריות. ולא רק פרפרים. חרקים רבים החיים במים כבוגרים או באחת הדרגות שלהם משמשים כסמנים מדויקים לאיכות המים בנחלים ומאגרים.
 

סיכום

כאשר מעמידים את תועלת החרקים מול נזקם נשאלת השאלה איך לשמור על ה'טובים' ולהיפטר מ'הרעים'. הבעיה שאין פה שאלה של מה טוב ומה רע. החרקים לא עוסקים בשאלות מוסר ומה טוב לנו או אפילו להם. הם נוהגים מימים ימימה בדרך שבה האבולוציה התאימה אותם הכי טוב להתמודד עם הסביבה, הכוללת גם אותנו. יותר מזה, ההבנה הנוכחית של המארג הביולוגי/אקולוגי הראתה לנו שהמערכת זו מורכבת כל כך והידע שלנו רק בתחילתו. החרקים תלויים ברכיבים רבים במערכת האקולוגית בשלבי חייהם השונים, לעיתים בהדדיות כה גדולה, עד כי היעלמות של אחד מהם תגרום לאפקט דומינו שישפיע גם על האנושות, במוקדם או מאוחר.

הדרך שלנו להגן עליהם ועל המגוון הביולוגי פשוטה לביצוע אבל מסובכת עד מאוד פוליטית, כלכלית וחברתית. המפתח לשמירה הוא הגנה על בתי הגידול עצמם, על כל המכלול שלהם. התחרות על משאבים והראייה לטווח הקצר לא משאירה לחרקים אופציות רבות. אלה שלא ייעלמו יתערו בתוכנו ובמקרה הטוב לא יטרידו אותנו הרבה. במקרה הרע והסביר יותר, הם יתחרו מולנו ישירות על המשאבים הנותרים. סביר גם שהם ינצחו.


שמירת טבע היא לא דבר שבעלמא. הרי לא נרצה לקום יום אחד בבוקר ולגלות שהפסדנו במלחמה הכי קשה, נגד הטבע עצמו ובעצם נגד עצמנו.
insectour
אם נשאל את מרבית האנשים סביבנו מה חיובי בחרקים? מעטים יוכלו להצביע על נימוקים ענייניים ועל הרוב יהיו הללו מעטים מאוד. אדרבא, רבים יתמהו על השאלה בכלל. חרקים = חיובי? הרי פה יש מלחמה. זה אנחנו או הם. הם עוקצים אותנו, מעבירים מחלות, אוכלים את האוכל שלנו, משחיתים רכוש ומפחידים אותנו בלילה, מי צריך אותם בכלל!
לא אכנס לתחום המוסר, על זה אפשר למצוא מגוון דעות ברשת, את זה אשאיר לפילוסופים שבינינו. מוסר הוא עניין שבלב וגם תשובות ענייניות לא תמיד ישכנעו את המשוכנעים. ובכל זאת. מה טוב בחרקים ושאר פרוקי־הרגליים?

התשובה הקלאסית תתייחס בדרך כלל לטענה שהם חלק מהמערכת האקולוגית (שאנחנו בין אם נרצה או לא חלק ממנה). כחלק משמעותי ממנה (פרוקי־רגליים מהווים את עיקר הביומסה החי בטבע - ראו בהרחבה ברשומה 'מדוע יש המון חרקים') הם חלק ממארג המזון ושליחים חשובים ברבדים השונים הבונים את המערכת הביולוגית והאקולוגית העולמית. נשמע טוב לא? אבל מה זה אומר? מה בעצם החברה האלה תורמים לנו, לאנושות, לכל אחד מאיתנו? על אלה אנסה לענות ברשומה הזו. ודאי שלא אוכל לספק את כל התשובות, אבל אנסה להראות קמצוץ מהתרומה שלהם לנו ולמערכת.

 

מקורות מזון

פרוקי־רגליים בכלל וחרקים בפרט משמשים מאז ערש האנושות כמזון. בחברות רבות הם מרכיב חשוב ולעיתים כמעט היחידי המספק חלבונים. יחסית למשקלם חרקים מספקים ערך תזונתי גבוה מאוד. הם גם מנצלים את המזון שלהם ביעילות הגבוהה פי־כמה משל צאן ובקר (הדורשים גם שטחי מחייה גדולים מאוד). ידועים כ־1500 מיני חרקים המשמשים כמאכל לאדם. העובדה שהם זמינים ברוב המקומות ונחשבים כמשאב מתחדש הופכת אותם למשאב מבוקש וחיוני. כיום נעשים מחקרים רבים הבודקים תיעוש מזון מחרקים עבור בני־אדם או חקלאות ימית. דוגמא הקרובה אלינו הם החגבים. אלה מוזכרים במקרא ככשרים וגם היום יש המוצאים בהם מעדן.
 

ספקי מזון

דבש מכירים? זו אולי הדוגמא הקלאסית לתוצר מזון המיוצר בלעדית על ידי חרק. גם היום בעידן המודרני אין לו תחליף אמיתי. אבל חרקים תורמים למאגר המזון האנושי בדרכים מגוונות. חרקים הם המאביק העיקרי של הפירות והירקות שאנו אוכלים. ללא חרקים מאביקים כמות היבול שהאנושות תוכל ליצר תפחת משמעותית. המשבר העולמי בענף דבורי הדבש ממחיש לנו כמה הסכנה בהיעלמותם או צמצום אוכלוסייתם קריטית לכלכלה וליכולת שלנו להמשיך להינות מטוב האדמה.
מאביקים חקלאיים משמעותיים מגיעים מקרב הדבוראים, זבובאים וחלק מהפרפראים. שיתוף הפעולה בין כוורנים לחקלאים הוא אחד המוכרים בתחום. היום מכירים בכך שגם דבורי בר (דבורים יחידאיות, לא חברתיות), המגלות עמידות גבוהה יותר למחלות, יכולות לספק שרותי האבקה יעילים - אם יתנו להן תנאים נוחים הכוללים אזורי רבייה ואזורי פריחה מגוונים ליד השדות החקלאיים. ככל שיגדל מגוון המאבקים העומד לרשותנו נקטין את הסיכונים לאובדן יבולים עקב משברים אקולוגיים הפוגעים גם במאביקים שונים.
 

הדברה ביולוגית

נפלאות הכימיה לא הביאו אותנו רחוק בכל הקשור להגנה על היבולים שלנו. אומנם בטווח הקצר קצרנו הישגים רבים אך בתחרות מול המזיקים החקלאיים נוכחנו לדעת שהדברה כימית מזיקה יותר לנו מאשר להם. המגמה כיום היא לשלב הדברה ביולוגית (שימוש באויבים הטבעיים של המזיקים) עם פתרונות קיימים במטרה לצמצם שימוש בכימיקלים, לייעל הדברה ולהקטין זיהום סביבתי. הדברה ביולוגית קיימת לא רק בפן החקלאי. חלק מהמאבק בחרקים מעבירי מחלות (וקטורים) נעשה בעזרת חרקים אחרים המתמודדים עם נשאי המחלות ביעילות הרבה יותר גבוהה מאשר כימיקלים או מדבירים ביולוגיים אחרים התלויים בבתי גידול מוגבלים (דגים למשל). אנחנו רק בהתחלה אבל הכיוון נכון.
 

ערך כלכלי

חרקים כערך כלכלי אפשר למדוד בהרבה דרכים. ערכם כמזון הוזכר בפסקה קודמת, אבל ערכם הכלכלי הרבה יותר רחב משנדמה. תרומה כלכלית עצומה נובעת מתוך התרומה שלהם למערכת האקולוגית וערכם הכלכלי בכל אחד מהסעיפים המוזכרים ברשומה. אחת מהדוגמאות העתיקות לערך כלכלי ישיר היא ייצור משי. גם בעת המודרנית ייצור משי מכניס כסף רב ומשמש בסיס כלכלי באזורים נחשלים. מקרב פרוקי־הרגליים היבשתיים עכבישים משמשים היום כר נרחב למחקרים המנסים להבין את סודות ייצור הקורים וכיצד לממש את הפוטנציאל הכלכלי בעיקר בתחום ההנדסה הגנטית. חרקים נוצרים בגופם סודות שונים - שרובם עדיין לא התגלו - הקשורים לתעשיות עתידות ידע כמו: כימיה, נאנוטכנולוגיה, רובוטיקה, הנדסת מבנים, אופטיקה, רפואה, מחשבים ועוד. ביומימיקרי הוא ענף מחקר המתפתח במהירות ומנסה לחקור את אופן הפעולה של רכיבים שונים בטבע, כולל חרקים, במטרה לחקות אותו לצורך פתרונות עבור בעיות הניצבות בפני האנושות. עם כל חרק שנכחד אנו מאבדים פוטנציאל אדיר לתגליות, חלקן בעל ערך כלכלי רב.
 

ערך רפואי

משחר האנשות חרקים רבים מוכרים כבעלי ערך רפואי. אז נכון שרבים משמשים ברפואה העממית/אלילית ללא קשר לערכם הרפואי האמיתי, אבל בעידן המודרני אנו מוצאים ברבים מידע רב הנוגע לחומרים שונים היכולים לשמש אותנו לצרכי רפואה. חלק ניכר מהחרקים הארסיים או הרעילים שאנו מפחדים מהם סיפקו ידע לפתרונות רפואיים שאם היה צריך לגלות אותם לבד היה זה לוקח עשרות שנים. בשנים האחרונות הרפואה המודרנית אימצה רימות זבובים אוכלי בשר בכדי לטפל ברקמות מתות בפצעים. נימצא גם שהרימות מפרישות חומר אנטיביוטי המונע את התפשטות הנמק. ארס עקרבים משמש להפקת חומרים לטיפול במחלות דם וסרטן, ברפואה המשפטית חרקים הם כלי משמעותי מאוד בחקר מקרי מוות.
 

ערך תברואתי

האם חשבתם פעם, מה קורה לכל הפסולת האורגנית המיוצרת בעולם? מה קורה לכל הזבל הטרי המיוצר על ידי מיליוני ראשי הבקר והצאן בעולם? זבל זה מזין מאות מינים של זבובים ואלמלא היה מטופל על ידי חרקים אחרים (חיפושיות זבל למשל) היינו טובעים בים של זבובים. דוגמא יפה למקרה כזה קיימת באוסטרליה בה גדלים מיליוני ראשי בקר וכבשים אבל אין מפרקי זבל טרי כחיפושיות זבל. הזבל גם עודד התפתחות צומח שהתחרה במרעה האופטימאלי לצאן. כיום מושקע הון עתק בניסיון למצוא פתרונות בכדי למחזר ביעילות את החומרים האורגניים הלא טבעיים ליבשת. אפילו אצלנו זכינו לטעום מבעיה דומה. חקלאים בערבה הירדנית השתמשו בשנות ה־90 בזבל אורגני וגרמו להתפוצצות אוכלוסין של זבובים מטרידים משני צידי הגבול. אפילו התיקנים תורמים את חלקם. כאוכלי כל הם מהווים אחת מהחוליות החשובות בפירוק חומרים אורגניים, מיחזורם והשבתם לקרקע כמשאב זמין לצמחים או מפרקים אחרים. חלק מהזבובים הנחשבים למפרקים ביולוגיים משובחים מנוצלים למחזור פסולת אורגנית ושימושים משניים השווים הון עתק, ראו התייחסות ברשומה על החייל השחור.
 

ערך אקולוגי

מערכת אקולוגית היא מכלול של מרכיבים חיים ומרכיבים דוממים המקיימים ביניהם קשרי גומלין. קשרי גומלין אלה מתקיימים בין יצורים חיים לבין יצורים חיים אחרים (מרכיבים ביוטיים) ובינם לבין גורמי הסביבה הדוממים (מרכיבים אביוטיים).
לחרקים, הן כמזון לאחרים והן כצרכני מזון בעצמם וכן כקבוצה המהווה ביומסה אדירה המתקיימת כמעט בכל מערכת אקולוגית ארצית, תפקיד נכבד כמנוע המייצר דינמיקה ולחצי סביבה שונים הדוחפים אורגניזמים אחרים במערכת האקולוגית לפתח מנגנונים התמודדות שונים ובכך להשתנות אבולוציונית ולתרום למגוון הביולוגי ועושר המינים. כל מין של חרק תופש נישה מסויימת במערכת האקולוגית. נישה זו יכולה להיות התמחות במזון מסויים, או בגודל שלו, או בבית גידול מסויים. לכל יצור יש תפקיד חשוב שאפשר להעריך אותו נכונה רק אם מכירים את האקולוגיה והביולוגיה שלו וכמובן את היחסים שלו עם הסביבה בה הוא מתקיים. אחת המטרות החשובות של המחקר המדעי בהקשר האקולוגי הוא להבין טוב יותר את האורגניזם בהקשר לביוטופ בו הוא חי ומה תרומתו למערכת האקולוגית בכלל וליציבות שלה. הבנה זו חיונית לבלימת הפגיעה במערכות אלו, פגיעה שכאמור פוגעת בנו ישירות או בעקיפין.
כחלק מהמערכת האקולוגית לחרקים רבים תרומה משמעותית מעבר לגודל הפיזי שלהם ואפילו ערך הביומסה שלהם. כולנו מודעים לחשיבות העצומה שיש למערך היערות העולמי, הן במאזן הגזים באטמוספירה וגם בהשפעה על האקלים. אבל כל הביומסה האדירה הזו לא תחזיק את עצמה ללא תמיכה של אינספור קטני־ארץ כנמלים וטרמיטים ועוד ומיקרו־אורגניזמים אשר מספקים לקרקע את רמת האוורור ומגוון מינרלים שמוחזרו מחומר מת שחוזר לקרקע. זו רק דוגמא אחת לעוצמה הטמונה במארג האקולוגי. עם כל הידע העצום שהתווסף המאה השנים האחרונות אנחנו רואים רק את קצה הקרחון.

 

חרקים כמדד מחקרי 

כל שנה האדם משתלט על שטחי נוף טבעיים עצומים ומשנה את טבעם ומעמדם. כדי לשמר את המינים שעדיין נותרו בשטחים טבעיים או לנטר שטחים החשודים כמועמדים לקריסה אקולוגית, נעזרים בביו־אינדיקטורים (סמנים ביולוגיים): קבוצות מסוימות של בעלי־חיים המלמדים על מצבן של קבוצות בעלי־חיים אחרות ולפעמים גם על מצב המערכת האקולוגית כולה. חרקים הם מועמדים טובים לשימוש כביו־אינדיקטורים, כמדד ל'איכות' בית הגידול וכמאפיין רמות פגיעה בשטח מסוים. כל זאת בזכות היותם רגישים לשינויים בשטח והתלות הגבוהה של רבים בצומח ובתנאי הסביבה.
פרפרים נחשבים רגישים מאוד ולכן הם משמשים כסמנים ביולוגיים מדויקים היכולים להעיד במהירות על שינויים מהירים בבית הגידול; רמת רעלים בקרקע ובאוויר וגם שינויים אקלימיים שלא תמיד ניתן להעריך רק ממדידות אמפיריות. ולא רק פרפרים. חרקים רבים החיים במים כבוגרים או באחת הדרגות שלהם משמשים כסמנים מדויקים לאיכות המים בנחלים ומאגרים.
 

סיכום

כאשר מעמידים את תועלת החרקים מול נזקם נשאלת השאלה איך לשמור על ה'טובים' ולהיפטר מ'הרעים'. הבעיה שאין פה שאלה של מה טוב ומה רע. החרקים לא עוסקים בשאלות מוסר ומה טוב לנו או אפילו להם. הם נוהגים מימים ימימה בדרך שבה האבולוציה התאימה אותם הכי טוב להתמודד עם הסביבה, הכוללת גם אותנו. יותר מזה, ההבנה הנוכחית של המארג הביולוגי/אקולוגי הראתה לנו שהמערכת זו מורכבת כל כך והידע שלנו רק בתחילתו. החרקים תלויים ברכיבים רבים במערכת האקולוגית בשלבי חייהם השונים, לעיתים בהדדיות כה גדולה, עד כי היעלמות של אחד מהם תגרום לאפקט דומינו שישפיע גם על האנושות, במוקדם או מאוחר.

הדרך שלנו להגן עליהם ועל המגוון הביולוגי פשוטה לביצוע אבל מסובכת עד מאוד פוליטית, כלכלית וחברתית. המפתח לשמירה הוא הגנה על בתי הגידול עצמם, על כל המכלול שלהם. התחרות על משאבים והראייה לטווח הקצר לא משאירה לחרקים אופציות רבות. אלה שלא ייעלמו יתערו בתוכנו ובמקרה הטוב לא יטרידו אותנו הרבה. במקרה הרע והסביר יותר, הם יתחרו מולנו ישירות על המשאבים הנותרים. סביר גם שהם ינצחו.


שמירת טבע היא לא דבר שבעלמא. הרי לא נרצה לקום יום אחד בבוקר ולגלות שהפסדנו במלחמה הכי קשה, נגד הטבע עצמו ובעצם נגד עצמנו.
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק