ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >הסבר מאפיינים>הסבר מאפייני קטלוג עכבישים
תפוצה בישראל:
תפוצתם של מינים במרחב מושפעת מגורמים רבים: אקלימיים, אקולוגיים, התאמות מורפולוגיות ופיזיולוגיות, דרכי הפצה וגם לאדם השפעה בנושא. יש מינים גמישים המסוגלים להתקיים במגוון בתי גידול ובלבד שיתקיימו עבורם אותם תנאים בסיסיים הדרושים לקיומם. יש היכולים להתקיים רק בתנאים צרים; למשל מינים המוגבלים למערות או המותאמים היטב לקרקע חולית או לתנאי יובש אבל לא לבתי-גידול לחים.
הידע על תפוצת מינים בישראל מבוסס בעיקר על איסוף רב שנים של פרטים מכל הארץ וריכוז המידע באוספים מדעיים ובמאמרים העוסקים בטקסונומיה וביו-גיאוגרפיה של עכבישים. התנאים הדינמיים של שטחי המחייה בהם נמצאים עכבישים מכתיבים שינויים מתמידים בתפוצתם עקב שינויי אקלים, פיתוח חקלאי ואורבני או אפילו חדירת מתחרים "מוצלחים" יותר ממקומות אחרים בעולם (מינים פולשים).
ציון תפוצה בקטלוג מושתת על מידע ממאמרים מדעיים ותצפיות שדה. הוא מציין דפוס תפוצה אופייני אך אינו שלם ויש להביא בחשבון שתמיד עשויים להיות חריגים ותגליות חדשות.
עוד על הפצה ותפוצה של פרוקי רגליים, בהם גם עכבישים אפשר לקרוא במאמר "הגירה נדידה והפצה"

תפוצה עולמית:
התפוצה העולמית המתוארת בקטלוג מתבססת על מידע מאוספים שונים הפזורים במוסדות אקדמיים ומוזיאונים ברחבי העולם ומרוכז במאמרים שונים שפורסמו לאורך השנים. מטבע הדברים היא אינה מציירת תמונה שלמה של התפוצה בשל פערים שונים באיסוף; פערים גיאוגרפיים בהם לא נערך איסוף מסודר וטעויות בזיהוי.
תפוצה אזורית מצויינת בעזרת בעזרת המונח "ים תיכונית" עם ציון שמות של מדינות במקרה של תפוצה מוגבלת או/ו בעזרת ציון כללי דרום, צפון, מזרח ומערב.
תפוצה גלובלית יותר, אם הוגדרה כזו, מצויינת בעזרת שמונה אזורים אקולוגיים (Ecozone) עולמיים המתארים חלוקה ביו-גיאוגרפית המבוססת על דפוסי תפוצה של אורגניזמים יבשתיים המושפעים מתנאים סביבתיים אקלימיים וגיאוגרפיים. כל אזור אקולוגי נחלק לתת-אזורים שונים. כל אזור או תת-אזור עשוי לכלול מספר בתי גידול שיש ביניהם זיקה חזקה במיוחד ברמות הגבוהות של הסיסטמטיקה של המינים המצויים בו.

אורך גוף:
אורך גוף של פרוקי רגליים נמדד מקצה הראש עד קצה הבטן ללא הרגליים. בעכבישים איך בהכרח קורלציה בין אורך הגוף לאורך הרגליים. יש מינים עם רגליים ארוכות מאוד וגוף קטן ויש מינים עם רגליים קצרות יחסית. מאחר ותנוחת הרגליים של עכבישים משתנה בהתאם לפעילותם, פשוט ונוח יותר להעריך אורך גוף כמדד לגודל. טווח הגדלים המצוין בקטלוג מתייחס לבוגרים, כאשר בקרב העכבישים נקבות נוטות להיות גדולות יותר מהזכרים (ברוב המינים).

בית גידול:
בֵּית גִּידּוּל (Habitat) הוא סך כל תנאי הסביבה המשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום חיותו הטבעי. בית גידול כולל את המקום הפיזי (האתר) בו חיים האורגניזמים ואת כל המשתנים (ביוטיים וא-ביוטיים) והגורמים הקבועים שמשפיעים על אורגניזמים במקום חיותם הטבעי. קשה ואף בלתי אפשרי, לבודד כל אחד מהגורמים שמשפיעים על האורגניזם ולכן משתמשים לעתים קרובות במושג זה כביטוי כללי לתיאור של סביבת החיים. לפעמים מתאר המונח בית גידול טיפוס מסוים של סביבת חיים, כגון סוואנה או חורש.
עכבישים חיים במגוון עצום של בתי גידול אבל ניתן לאפיין משפחות, סוגים ומינים על-פי בתי גידול טיפוסיים. יש מינים חובבי אפלולית שנמצאים בעיקר מתחת לאבנים, יש מינים המבלים רוב הזמן על פרחים ויש מינים בוני רשתות העושים זאת רק על צמחייה גבוהה כמו שיחים גבוהים או עצים.

זמני פעילות:
שעות הפעילות של עכבישים מגוונות והן תלויות בהתאמות שונות, בסוג המזון שהם צדים ושעות פעילותו ובתנאי האקלים ומזג האוויר. יש מינים הפעילים ביום, חלקם מסתמכים על ראייה כאמצעי לאיתור טרף. יש הפעילים רק בלילה ואחדים מהם רואים טוב בחושך יחסית לעכבישים פעילי יום. יש מינים המשנים זמני פעילות כהשפעה מגורמים סביבתיים; בעונה החמה הם יהיו פעילים בלילה ולכשיתקרר יעברו לפעילות יומית. לעיתים לחץ טריפה עשוי להעביר עכבישים יומיים לפעילות לילה או כאשר זמינות המזון המועדף בבית גידולם הופכת גדולה יותר בלילה, למשל ציד על פרחים הנפתחים בלילה. למינים הצדים בעזרת רשתות ראייה גרועה יחסית והם מסתמכים על חוש המישוש היכול לפעול ביום ובלילה. יש מהם המקימים רשתות רק בלילה וצדים חרקים מעופפי לילה ויש הצדים בעיקר ביום וצדים חרקים פעילי יום. מינים אורבניים הפעילים בטבע בלילה עשויים לעבור גם לפעילות יומית אם הם שוכנים באזורים המוארים מרבית שעות היממה.

שיחור טרף:
עכבישים משחרים לטרף באופנים שונים: יש הרודפים אחר טרפם, יש האורבים לו באתרים בהם קיים סיכוי טוב יותר להגעה של חרק, למשל על פרח או ענף. יש האורבים לו מתוך מחילה בקרקע. יש הבונים רשתות וממתינים שילכד בו חרק מעופף. לעיתים עכבישים מראים פעילות בשעות חריגות, אך את זה ניתן להבין רק כשמכירים היטב את אורח החיים של המין המדובר.

סוג רשת:
רוב העכבישים אינם בונים רשתות ציד והם רודפים אחר טרפם או ממתינים לו במארב. במספר משפחות יש מינים הבונים רשתות כדי ללכוד פרוקי רגליים. יש רשתות המותאמות לחרקים מעופפים ויש המותאמות לפרוקי-רגליים הולכי קרקע. יש רשתות המותאמות ללכידת חרקים הנעים בתוך הצמחייה ונופלים מסיבות שונות למטה היישר לתוך הרשת. יש מקימים רשת קבע המתוחזקת באופן יום יומי ויש המקימים אותה מדי ערב ומקפלים" אותה בבוקר ואוכלים את הקורים כדי להחזיר משאבי אנרגיה. במשפחות הבונות רשתות, תצורת הרשת דומה ברוב המינים, לעיתים יש חריגים שבונים רשתות אחרות לגמרי או אינם בונים כלל. האחרונים נוקטים בשיטות ציד אחרות.

סכנה לאדם:
מתוך כ-45,000 מינים של עכבישים המוכרים למדע, מעטים הם הנחשבים מסוכנים לאדם ומספרם בכל העולם לא עולה על כמה עשרות. אומנם רוב העכבישים ארסיים אבל נשיכתם של רובם אינה מהווה סכנה ורבים כלל אינם מסוגלים לחדור את עור הגוף בשל גודלם הזעיר.
מלבד אותם עשרות מסוכנים, יש בעולם לא יותר ממאות אחדות של מינים שנשיכתם עשויה (לא בהכרח) לגרום לתופעות מקומיות החולפות תוך דקות עד מספר שעות. יש מהם שעשויים לגרום לפגיעה מקומית ברקמות, החולפת כעבור מספר ימים אך אינה מסכנת חיים.
 
בישראל מוכרים רק שני מינים הנחשבים מסוכנים לאדם; אלמנה שחורה וארסן חום. עוד מספר מינים נוספים עשויים (לא בהכרח) לגרום בנשיכתם לסימפטומים מקומיים החולפים לרוב לאחר מספר שעות. עבור אנשים בריאים אין בנשיכת העכבישים המקומים כדי לסכן חיים, מלבד אותם 2 מינים מסוכנים. עבור אוכלוסיה רגישה כמו פעוטות, אנשים החולים במחלות כרוניות או בעלי רגישות טבעית לארס עכבישים, יש להתייחס לנושא בזהירות מאחר ואין לדעת כיצד גופם של אנשים אלה יגיב לחדירת חלבונים זרים המצויים בארס העכבישים. המידע בקטלוג על רמת הסיכון של העכבישים מוגש כשירות לציבור אך אין בו כדי להצביע על מידת הסכנה האמיתית עבור כל אדם ולכן במגע עם עכבישים יש לנקוט משנה זהירות ולא לנסות לתפוס אותם בידיים חשופות.
האתר או בעליו לא ישאו בכל אחריות לשימוש הנעשה במידע המופיע בקטלוג או במאמרים ובכלל (ראו תקנון האתר).
 
מקרא הצלמיות בדף המידע של כל מין עבור רמת סכנה אפשרית לאדם  
 
אין מידע לא ארסי לא מוכר כמסוכן סיכון נמוך סיכון בינוני סיכון גבוה  
 
 
 
 
פנולוגיה 
פנולוגיה הוא המדע העוסק בחקר התופעות המחזוריות בטבע. התחום כולל את מעגל החיים של היצורים כמו עונת הרבייה, נדידה, ועוד; וכן עולם הצומח, הנביטה, הלבלוב והפריחה ועוד; תוך התייחסות לגורמים בסביבתם החיצונית. הטבלה הפנולוגית של כל מין באתר מציינת את החודשים בהם נצפו ותועדו זכרים ונקבות (בוגרים או תת-בוגרים) בשטח והאם נצפו נקבות השומרות על פקעת ביצים (בחלק מהמינים) (מודגש במסגרת שחורה). המידע מתייחס לכל הארץ. יתכן שבמקומות שונים עונות הפעילות לא יהיו חופפות. המידע גם אינו שלם ובמינים רבים חסר מאוד וכל תצפית מהשטח חשובה.
תפוצה בישראל:
תפוצתם של מינים במרחב מושפעת מגורמים רבים: אקלימיים, אקולוגיים, התאמות מורפולוגיות ופיזיולוגיות, דרכי הפצה וגם לאדם השפעה בנושא. יש מינים גמישים המסוגלים להתקיים במגוון בתי גידול ובלבד שיתקיימו עבורם אותם תנאים בסיסיים הדרושים לקיומם. יש היכולים להתקיים רק בתנאים צרים; למשל מינים המוגבלים למערות או המותאמים היטב לקרקע חולית או לתנאי יובש אבל לא לבתי-גידול לחים.
הידע על תפוצת מינים בישראל מבוסס בעיקר על איסוף רב שנים של פרטים מכל הארץ וריכוז המידע באוספים מדעיים ובמאמרים העוסקים בטקסונומיה וביו-גיאוגרפיה של עכבישים. התנאים הדינמיים של שטחי המחייה בהם נמצאים עכבישים מכתיבים שינויים מתמידים בתפוצתם עקב שינויי אקלים, פיתוח חקלאי ואורבני או אפילו חדירת מתחרים "מוצלחים" יותר ממקומות אחרים בעולם (מינים פולשים).
ציון תפוצה בקטלוג מושתת על מידע ממאמרים מדעיים ותצפיות שדה. הוא מציין דפוס תפוצה אופייני אך אינו שלם ויש להביא בחשבון שתמיד עשויים להיות חריגים ותגליות חדשות.
עוד על הפצה ותפוצה של פרוקי רגליים, בהם גם עכבישים אפשר לקרוא במאמר "הגירה נדידה והפצה"

תפוצה עולמית:
התפוצה העולמית המתוארת בקטלוג מתבססת על מידע מאוספים שונים הפזורים במוסדות אקדמיים ומוזיאונים ברחבי העולם ומרוכז במאמרים שונים שפורסמו לאורך השנים. מטבע הדברים היא אינה מציירת תמונה שלמה של התפוצה בשל פערים שונים באיסוף; פערים גיאוגרפיים בהם לא נערך איסוף מסודר וטעויות בזיהוי.
תפוצה אזורית מצויינת בעזרת בעזרת המונח "ים תיכונית" עם ציון שמות של מדינות במקרה של תפוצה מוגבלת או/ו בעזרת ציון כללי דרום, צפון, מזרח ומערב.
תפוצה גלובלית יותר, אם הוגדרה כזו, מצויינת בעזרת שמונה אזורים אקולוגיים (Ecozone) עולמיים המתארים חלוקה ביו-גיאוגרפית המבוססת על דפוסי תפוצה של אורגניזמים יבשתיים המושפעים מתנאים סביבתיים אקלימיים וגיאוגרפיים. כל אזור אקולוגי נחלק לתת-אזורים שונים. כל אזור או תת-אזור עשוי לכלול מספר בתי גידול שיש ביניהם זיקה חזקה במיוחד ברמות הגבוהות של הסיסטמטיקה של המינים המצויים בו.

אורך גוף:
אורך גוף של פרוקי רגליים נמדד מקצה הראש עד קצה הבטן ללא הרגליים. בעכבישים איך בהכרח קורלציה בין אורך הגוף לאורך הרגליים. יש מינים עם רגליים ארוכות מאוד וגוף קטן ויש מינים עם רגליים קצרות יחסית. מאחר ותנוחת הרגליים של עכבישים משתנה בהתאם לפעילותם, פשוט ונוח יותר להעריך אורך גוף כמדד לגודל. טווח הגדלים המצוין בקטלוג מתייחס לבוגרים, כאשר בקרב העכבישים נקבות נוטות להיות גדולות יותר מהזכרים (ברוב המינים).

בית גידול:
בֵּית גִּידּוּל (Habitat) הוא סך כל תנאי הסביבה המשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום חיותו הטבעי. בית גידול כולל את המקום הפיזי (האתר) בו חיים האורגניזמים ואת כל המשתנים (ביוטיים וא-ביוטיים) והגורמים הקבועים שמשפיעים על אורגניזמים במקום חיותם הטבעי. קשה ואף בלתי אפשרי, לבודד כל אחד מהגורמים שמשפיעים על האורגניזם ולכן משתמשים לעתים קרובות במושג זה כביטוי כללי לתיאור של סביבת החיים. לפעמים מתאר המונח בית גידול טיפוס מסוים של סביבת חיים, כגון סוואנה או חורש.
עכבישים חיים במגוון עצום של בתי גידול אבל ניתן לאפיין משפחות, סוגים ומינים על-פי בתי גידול טיפוסיים. יש מינים חובבי אפלולית שנמצאים בעיקר מתחת לאבנים, יש מינים המבלים רוב הזמן על פרחים ויש מינים בוני רשתות העושים זאת רק על צמחייה גבוהה כמו שיחים גבוהים או עצים.

זמני פעילות:
שעות הפעילות של עכבישים מגוונות והן תלויות בהתאמות שונות, בסוג המזון שהם צדים ושעות פעילותו ובתנאי האקלים ומזג האוויר. יש מינים הפעילים ביום, חלקם מסתמכים על ראייה כאמצעי לאיתור טרף. יש הפעילים רק בלילה ואחדים מהם רואים טוב בחושך יחסית לעכבישים פעילי יום. יש מינים המשנים זמני פעילות כהשפעה מגורמים סביבתיים; בעונה החמה הם יהיו פעילים בלילה ולכשיתקרר יעברו לפעילות יומית. לעיתים לחץ טריפה עשוי להעביר עכבישים יומיים לפעילות לילה או כאשר זמינות המזון המועדף בבית גידולם הופכת גדולה יותר בלילה, למשל ציד על פרחים הנפתחים בלילה. למינים הצדים בעזרת רשתות ראייה גרועה יחסית והם מסתמכים על חוש המישוש היכול לפעול ביום ובלילה. יש מהם המקימים רשתות רק בלילה וצדים חרקים מעופפי לילה ויש הצדים בעיקר ביום וצדים חרקים פעילי יום. מינים אורבניים הפעילים בטבע בלילה עשויים לעבור גם לפעילות יומית אם הם שוכנים באזורים המוארים מרבית שעות היממה.

שיחור טרף:
עכבישים משחרים לטרף באופנים שונים: יש הרודפים אחר טרפם, יש האורבים לו באתרים בהם קיים סיכוי טוב יותר להגעה של חרק, למשל על פרח או ענף. יש האורבים לו מתוך מחילה בקרקע. יש הבונים רשתות וממתינים שילכד בו חרק מעופף. לעיתים עכבישים מראים פעילות בשעות חריגות, אך את זה ניתן להבין רק כשמכירים היטב את אורח החיים של המין המדובר.

סוג רשת:
רוב העכבישים אינם בונים רשתות ציד והם רודפים אחר טרפם או ממתינים לו במארב. במספר משפחות יש מינים הבונים רשתות כדי ללכוד פרוקי רגליים. יש רשתות המותאמות לחרקים מעופפים ויש המותאמות לפרוקי-רגליים הולכי קרקע. יש רשתות המותאמות ללכידת חרקים הנעים בתוך הצמחייה ונופלים מסיבות שונות למטה היישר לתוך הרשת. יש מקימים רשת קבע המתוחזקת באופן יום יומי ויש המקימים אותה מדי ערב ומקפלים" אותה בבוקר ואוכלים את הקורים כדי להחזיר משאבי אנרגיה. במשפחות הבונות רשתות, תצורת הרשת דומה ברוב המינים, לעיתים יש חריגים שבונים רשתות אחרות לגמרי או אינם בונים כלל. האחרונים נוקטים בשיטות ציד אחרות.

סכנה לאדם:
מתוך כ-45,000 מינים של עכבישים המוכרים למדע, מעטים הם הנחשבים מסוכנים לאדם ומספרם בכל העולם לא עולה על כמה עשרות. אומנם רוב העכבישים ארסיים אבל נשיכתם של רובם אינה מהווה סכנה ורבים כלל אינם מסוגלים לחדור את עור הגוף בשל גודלם הזעיר.
מלבד אותם עשרות מסוכנים, יש בעולם לא יותר ממאות אחדות של מינים שנשיכתם עשויה (לא בהכרח) לגרום לתופעות מקומיות החולפות תוך דקות עד מספר שעות. יש מהם שעשויים לגרום לפגיעה מקומית ברקמות, החולפת כעבור מספר ימים אך אינה מסכנת חיים.
 
בישראל מוכרים רק שני מינים הנחשבים מסוכנים לאדם; אלמנה שחורה וארסן חום. עוד מספר מינים נוספים עשויים (לא בהכרח) לגרום בנשיכתם לסימפטומים מקומיים החולפים לרוב לאחר מספר שעות. עבור אנשים בריאים אין בנשיכת העכבישים המקומים כדי לסכן חיים, מלבד אותם 2 מינים מסוכנים. עבור אוכלוסיה רגישה כמו פעוטות, אנשים החולים במחלות כרוניות או בעלי רגישות טבעית לארס עכבישים, יש להתייחס לנושא בזהירות מאחר ואין לדעת כיצד גופם של אנשים אלה יגיב לחדירת חלבונים זרים המצויים בארס העכבישים. המידע בקטלוג על רמת הסיכון של העכבישים מוגש כשירות לציבור אך אין בו כדי להצביע על מידת הסכנה האמיתית עבור כל אדם ולכן במגע עם עכבישים יש לנקוט משנה זהירות ולא לנסות לתפוס אותם בידיים חשופות.
האתר או בעליו לא ישאו בכל אחריות לשימוש הנעשה במידע המופיע בקטלוג או במאמרים ובכלל (ראו תקנון האתר).
 
מקרא הצלמיות בדף המידע של כל מין עבור רמת סכנה אפשרית לאדם  
 
אין מידע לא ארסי לא מוכר כמסוכן סיכון נמוך סיכון בינוני סיכון גבוה  
 
 
 
 
פנולוגיה 
פנולוגיה הוא המדע העוסק בחקר התופעות המחזוריות בטבע. התחום כולל את מעגל החיים של היצורים כמו עונת הרבייה, נדידה, ועוד; וכן עולם הצומח, הנביטה, הלבלוב והפריחה ועוד; תוך התייחסות לגורמים בסביבתם החיצונית. הטבלה הפנולוגית של כל מין באתר מציינת את החודשים בהם נצפו ותועדו זכרים ונקבות (בוגרים או תת-בוגרים) בשטח והאם נצפו נקבות השומרות על פקעת ביצים (בחלק מהמינים) (מודגש במסגרת שחורה). המידע מתייחס לכל הארץ. יתכן שבמקומות שונים עונות הפעילות לא יהיו חופפות. המידע גם אינו שלם ובמינים רבים חסר מאוד וכל תצפית מהשטח חשובה.
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק