ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
אלה העוקבים בנאמנות אחר רשומות האתר, ודאי שמו לב שאני נוטה חיבה קטנה גם לצד האטימולוגי של האנטומולוגיה. ברשומה טקסונומיה אנטומולוגית על שני חלקיה ראינו שהצורך לתת שמות וכינויים לעצמים טמון באדם ובחברה האנושית משחר ההיסטוריה. wשם עצםw הוא כלי עזר המסייע לנו לא רק למיין ולהגדיר דברים שונים, הוא גם מגדיר מהות וככזה הוא מתאר פעמים רבות, באופן ישיר או עקיף, תכונה בולטת או ייחודית של מושא השם.
הבנת מקור השם ופירושו מוסיפה צבע וערך מוסף לסיפור וגם עשויה לסייע להבין טוב יותר את בעל השם. עיקרון זה מופיע על הרוב גם בשמות אורגניזמים, בכל השפות וגם בשמם המדעי המבוסס על הוראת הלשון הלטינית.

עברית היא שפה עתיקה שעברה תהפוכות רבות לאורך השנים, הן במידת השימוש ואפיון השימוש, והושפעה עמוקות משפות קרובות (שמיות) ורחוקות, בהתאם למוצא הדובר או הסופר.
בעידן המודרני, כאשר עברית הפכה בתהליך מרתק ורצוף מאבקים לשפה שימושית יום־יומית, נוצר צורך למלא את השורות במילים ומונחים שחסרו בספרות העברית העתיקה או שלא היו רלוונטיות באותן תקופות בהן שמשה העברית בעיקר כשפת קודש.

גם בעולם החי והצומח נתגלו פערים בין המצוי לרצוי, כאשר אוצר המילים עבור שמות בעלי־חיים וצמחים במקרא ובספרות מאוחרת יותר (משנה, תלמוד, מדרשים, הלכה וכו'), היה דל מכדי לספק את הצורך עבור השימוש היום־יומי של שפה מתחדשת, כל שכן עבור מקצועות ההוראה והמדע העברי המתפתח.

חרקים, בהקשרים שונים, נזכרים בתנ"ך כ־100 פעמים, בדרך כלל בהקשר של נזק או תועלת לאדם. מנגד, מספר החרקים המופיע בתנ"ך בשמותיהם הוא פחות מעשרים ולא תמיד הוראת השם ברורה בכדי להסיק זיהוי טקסונומי ברור. מה גם שחלקם כנראה הם שמות נרדפים (כדוגמת: 'ילק', 'חסיל', 'גזם' בהם, על פי אהרוני, רואים תיאור דרגות התפתחות של הארבה).

הידע האנטומולוגי המועט דאז, גרר פעמים רבות שימוש בכינויים גורפים עבור מינים שונים של חרקים או תופעות; למשל: זחלים של חרקים כונו בשם תולעים (תולעת), לעיתים מבלי דעת שאלה בעצם חרקים שונים בשלב גידולם הצעיר.

לא פעם שמות נפוצים או שנזכרו מעת לעת בספרות, לא תאמו מול המוכר בפועל בשטח, הן משום שלא ברור למה התכוונו הסופרים דאז והן משום שחלק מהסופרים הושפע ממה שהכירו במקום מושבם בגולה ורובם לא ביקרו ארץ־ישראל או המזרח התיכון כלל.

לתוך חלל זה נכנסו סופרים, משוררים, לשונאים וגם חוקרי טבע ומדענים של העת החדשה שתרמו במישרין ועקיפין ובעזרת ועד הלשון העברית מילים חדשות לשפה העברית ובתוכן גם שמות עבריים לבעלי חיים ובהם חרקים. חלק מהשמות התבססו על המורשת העתיקה, חלקם היו תרגום או תעתיק של שמות מקור מלטינית, אנגלית, ערבית וכו'. אחרים היו יצירה חדשה שהתבססה על עושר השפה העברית ומקורותיה, היכרות עם עולם החי והצומח המקומי ודמיון מפותח.

חלק ניכר משמות החרקים המוכרים כיום התבססו כבר בתחילת המאה-העשרים. בין החוקרים שהציעו שמות עבריים לחרקים היו: ישראל אהרוני, ש. בודנהיימר ויהושֹׁע מרגולין. חלק מחידושי הלשון בתחום הגיעו מאנשי רוח כמו מנדלי מוכר ספרים וח. נ. ביאליק שהציע את השמות 'גחלילית', 'נתוזית', 'שבתאי' ועוד.

בספרם של ש. בודנהיימר וצ. קליין 'ספר החרקים לחקלאי' (1935), ספר לימוד האנטומולוגיה הראשון בשפה העברית, אפשר למצוא רבים מהשמות העבריים המוכרים והמקובלים כיום עבור סוגים וחלק מהמינים. תרומה חשובה לשמות עבריים של פרוקי־רגליים וחרקים הגיעה מספרו של מרגולין 'זואולוגיה - חלק א', חסרי חוליות' (מהדורה ראשונה 1943). חלק מהשמות עברו עדכון או חידוש ושמות חדשים נוספו עם הופעת כרך החרקים של אנציקלופדית החי והצומח של א"י (1989).

מידע כללי על תולדות המחקר הזואולוגי בארץ ישראל והתייחסות לנושא השמות העבריים של בעלי חיים בהם חרקים, אפשר למצוא גם בספריו של בודנהיימר; החי בארץ־ישראל (1953) ובשני הכרכים של החי בארצות המקרא (1948, 1956).

התהליך של מתן שמות לחרקים (ופרוקי־רגליים בכלל) בעברית היה ועודנו מורכב ואיטי במיוחד, ולו משום כמות המינים האינסופית ומשום שכמות המחקרים והחוקרים העוסקים בתחומים האנטומולוגיים בישראל קטנה (מידי). גם הביקוש למידע בעברית לא גדול במיוחד, וכאשר רוב המאמצים בכתיבה מדעית מושקעים בשפה האנגלית עבור כתבי־עת מקצועיים, לא נשאר הרבה זמן ואנרגיה עבור כתיבה עברית. גם כמות כתבי־העת המתאימים או המעוניינים במאמרים אנטמולוגיים בעברית שולית וזו אינה יכולה לקיים או לעודד שגרת כתיבה שכזו לאורך זמן.

אחת התוצאות של המצב הזה היא מצאי זעום של ספרות אנטומולוגית בעברית. חלק מהשמות העבריים החדשים (דאז), בעיקר של מינים פחות נפוצים או הנוגעים לחוגים מצומצמים (כמו הדברה חקלאית), פורסמו בעבר בעברית בעבודות מחקר או פרסומים מוגבלים שלא זכו לתפוצה ציבורית משמעותית (בעיקר עבור מוסדות לימוד) ואלה נקברו בספריות (במקרה הטוב) ומרבית הכותבים הלכו מכבר לעולמם.
ללא כתיבה עברית (המהווה זרז) מקורית של מאמרים מדעיים או מדעיים למחצה בנושאים אלה, גם החידושים הלשוניים בתחומי האנטומולוגיה עוברים להילוך נמוך, עד כדי עצירה.
עם זאת הליך זה לא נפסק כליל והוא נתון בדרך כלל בידי האקדמיה ללשון עברית (יש לה זמן) והמוסדות האקדמיים העוסקים בחקר אנטומולוגיה (על רוב נשאר בין כתלי המוסדות). בשנת 2018 פרסמה האקדמיה ללשון עברית רשימת שמות עבריים לסדרות החרקים המוכרות מישראל. על רשימה זו תוכלו לקרוא ברשומה סדרות החרקים.

אחת ממטרות האתר היא קידום ההיכרות עם חרקים ועולמם בדרכים שונות ולעיתים מקוריות. הפעם בחרתי להשתמש בשמות עבריים של חרקים המהווים; גם ייצוג הולם לקבוצה הטקסונומית ממנה הם מגיעים וגם ייצוג לעצמם כמינים נפוצים יותר או פחות בפאונה המקומית.
הרשומה מתמקדת בשמות שמוצאם מתכונות בולטות של החרק או הקבוצה שהוא מייצג. שמות אלה מהווים בדרך כלל שמות סוג או משפחה. לעיתים גם שם מין נגזר מתכונה בולטת.

השמות העבריים להלן מהווים דוגמא מייצגת. הבחירה סובייקטיבות ומתבססת על שמות מעניינים או חשובים הממחישים לטעמי את מגוון המקורות לשמות עבריים של חרקים. לצורך הרשומה נעזרתי ברשת (מידע מועט) במילונים ובמעט ספרות ישנה שברשותי. נראה שמידע אטימולוגי רב מצוי דווקא במילונים ישנים מאוד, שנכתבו במחצית הראשונה של המאה העשרים ואין לי כרגע גישה אליהם. בעתיד אנסה להשלים את החסר ולעדכן את המאמר. סדר הרשימה מתבסס על המיון האנטומולוגי המקובל, המייצג היררכיה אבולוציונית; מקבוצות הקדומות לקבוצות מפותחות יותר.

השמות מתייחסים בדרך כלל לשם סוג עברי אליו משתייכים חלק מחברי הקבוצה. במקרים רבים גם שמות הרמות הטקסונומיות הגבוהות יותר (משפחה, סדרה) נגזרו מאותו מקור. מרבית השמות משמשים גם כשם כללי לחברי הקבוצה כאשר אין בנמצא זיהוי מדוייק.
בדרך כלל לא היה ברור מה המקור הראשון ולמי 'זכות היוצרים' עבור המצאת השם או השימוש הראשוני. הניקוד על פי כרך החרקים של האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ־ישראל. דוגמאות נוספות לשמות ומקורם האטימולוגי תוכלו למצוא גם בקישורים המפנים לרשומות נוספות באתר או למקורות חיצוניים.


זְנַבְ־זִיף (סדרת הזְנַב־זִיפָאִים Zygentoma)
מקור: זנב + זיף (תיאור מראה)
השם מתאר באופן ציורי תכונה בולטת בקבוצה זו והיא 3 תוספתנים cerci זיפיים ארוכים המצויים בקצה הבטן. זנבזיפים חיים לרוב בבתי גידול חשוכים (סדקים, תחת אבנים ובמגורי אדם) ותוספתנים אלה משמשים גם כאיבר חישה רגיש החיוני לפעילות באפלה.

 
זנב־זיף לא מזוהה שצולם באזור שדה בוקר.

בַּרְיוֹם (סִדְרַת הַבַּרְיוֹמָאִים Ephemeroptera)
מקור: בן־יום (תיאור תכונה)
שם ציורי הנגזר מאורך החיים הקצר של הבוגרים, הנע בין מספר שעות למספר שבועות (תלוי במין).
גם השם הלטיני של הסדרה נגזר מאותו מקום; ephemeros = חיים קצרים.
הבוגרים אינם ניזונים ועתודות האנרגיה מתבססות על אלו שצבר הזחל. הזחלים חיים במים וניזונים מחומר צמחי נרקב. הם מתפתחים במשך מספר חודשים, לעיתים לאורך מספר שנים בהתאם למין.

 
זחל של בריום מסוג קלאון .Cleon sp

שַׁפִּירִית (סִדְרַת הַשַׁפִּירָאִים Odonata)
מקור: שפיר = יפה (תיאור מראה)
המילה שפירית מוזכרת בתלמוד, לא מצאתי אזכור מתי נעשה שימוש ראשוני בהקשר של תיאור חרק מעופף.
השם אומנם אינו נגזר מתכונה פיסית אבל הוא מבטא את ההדר, החן והיופי שיש לשפירית במעופה ובמנוחתה. בדומה לפרפרים, שפיריות מזוהות בדרך כלל בעיני הבריות עם חרקים 'חיוביים'.
 
שפירית מעורקת (זכר) - Trithemis arteriosa

צַבְתָּן (סִדְרַת הַצְבָתָנָאִים Dermaptera)
מקור: צבת (תיאור מראה)
משום הצבת הנישאת בקצה הבטן ומשמשת: כמכשיר הגנה, לאחיזת טרף ובפרישת וקיפול כנפי התעופה (בחלק מהמינים). אצל הזכרים הצבת גדולה יותר ומסייעת באקט ההזדווגות.
תכונה זו מאפיינת את סדרת הצבתנאים ומופיעה גם בסוג מלקחן המשתייך לקבוצה דמויית חרקים במחלקת הדו־זנבאים Diplura.

 
צבתן חופר - Labidura riparia

תִּיקָן (סִדְרַת הַתִּיקָנָאִים Blattodea)
מקור: תיק (תיאור מראה)
על שום שביצי התיקן נתונות בתוך תיק קשיח השומר עליהן בזמן התפתחות העובר ונישא לרוב על ידי הנקבה תקופת זמן קצרה עד להדבקתו על מצע מתאים. תיק ביצים היא תכונה ייחודית המאפיינת את כל סדרת התיקנאים. לפי הספרות שם זה, בהקשר המדובר, הוא חידוש של החוקר ישראל אהרוני.

 
תיקן הבתים (נקבה עם תיק ביצים) - Supella longipalpa

צְרָצַר (סִדְרַת הַחַגְבָאִים Orthoptera)
מקור: צר-צר (תיאור קולי)
שם זה נזכר כבר במשנה אבל קיבל משנה תוקף בשירו של ביאליק "שירתי" שם (בית ראשון) הוא מספק תיאור של הצרצר משורר הדלות.
ככל הנראה השם נגזר מקול הזכרים (צרצור) הנוצר על ידי חיכוך כנף החפייה השמאלית בזו הימנית. הצרצור משמש לקריאה לנקבות ובמהלך ההזדווגות או כקריאת תגר על זכרים אחרים.
השם צרצר משמש בסיס לשמות סוג נוספים המהווים ואריאציה לשם זה כדוגמת הסוגים: צרצרית, צרציה, בן צרצר, צרצרון ועוד.

 
צרצר הבתים - Acheta domesticus

כַּרְבּוֹלְתַן (סִדְרַת הַחַגְבָאִים Orthoptera)
מקור: (תיאור מראה)
רבים בקרב החגבים זכו לשמות המתארים תכונות מאפיינות. הכרבולתן ניכר בכרבולת משוננת שהיא למעשה גבשושית מוארכת העולה מהגבית ומאפיינת מאוד את הסוג הזה.
המילה חָגָב נזכרת במקרא מספר פעמים; אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינ֔וֹ וְאֶת־הַסָּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ וְאֶת־הַחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ וְאֶת־הֶחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃ (ויקרא יא כב). שורש המילה חגב לא ידוע וכנראה שימשה המילה ככינוי למספר מינים דומים. בשפה האכדית (שפה שמית) אנו מוצאים את המילים אריב=ארבה וסהולום=סלעם (עפ"י הרפז). יתכן ושורשי המילה חגב מקורם באכדית.

 
כרבולתן הסלעים (נקבה) - Prionosthenus galericulatus

מַקְלוֹן (סִדְרַת הַמַקְּלוֹנָאִים Phasmatodea)
מקור: מקל (תיאור מראה)
מקלונאים הם אלופים בהסוואה ורבים בסידרה נראים כקיסמים וענפים יבשים או עלים קמלים. שלושת המינים המקומיים דומים למדי וגופם נראה כקיסם ארוך המתמזג להפליא ברקע של שיחים ועצים וקשה מאוד למצאם.

 
מקלון הלבנון (זכר) - Clonaria libanica

רַכְנַף (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף Heteroptera, תת־הסדרה פִּשְׁפְּשִׁים (Heteroptera
מקור: רך + כנף (תיאור תכונה)
שם המתאר תכונה אופיינית (אך לא בלעדית) לפשפשים במשפחת הרכנפיים. לבני משפחה זו כנפי חפייה גילדניות רכות המסתיימות בחלק קרומי שקוף רך יותר (נקרא cuneus). בספרות ישנה כונתה קבוצה זו 'פשפשים רכים'.

 
פשפש מסוג רכנף - .Lygus sp

שַׁטְגַּב (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף Heteroptera, תת־הסדרה פִּשְׁפְּשִׁים (Heteroptera
מקור: שט + גב (תיאור התנהגות)
שם סוג זה וגם הסוג שטגבון נגזרו מאופן התנועה של הפשפש במים (בית גידולו). שטגבים שוחים כאשר גבם הקמור מופנה למטה ורגליהם האחוריות הארוכות משמשות כמשוטים.

 
שטגבון - .Anisops sp

קִצְפִּית (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף Heteroptera, תת־הסדרה צִיקָדוֹת Auchenorrhyncha)
מקור: קצף (תיאור מראה)
שם של ציקדות קטנות אצלן מתפתח הזחל (ניזון ממוהל צמחים) בגוש קצפי שהוא יוצר לעצמו מהפרשות. גוש הקצף שומר על מיקרו־אקלים נוח ומגן עליו מאוייבים. השם 'ציקדה' הוא תעתיק מהשם הלטיני של המשפחה Cicadidae (מלטינית cicada = צרצר עצים).

 
קצפית (זחל) מהמשפחה Aphrophoridae

אֲרִינָמָל (סִדְרַת הַאֲרִינִמְלָאִים Neuroptera)
מקור: ארי + נמלה (תעתיק מאנגלית)
ככל הנראה תעתיק מהשם האנגלי Antlion‏‏‏‏. תיאור זה מתייחס לעובדה שבחלק מהמינים במשפחת הארינמליים, הזחלים הם ציידי נמלים וחרקים זעירים הלוכדים אותם ממארב כאשר הם טמונים בקרקע או בתחתית משפך חול חרוטי.

 
ארינמל בוגר מהסוג ארינמל - .Myrmeleon sp

גָּדִית (סִדְרַת הַחִפּוּשִׁיּוֹת Coleoptera)
מקור: גדה (תיאור בית גידול)
גדיות חיות בבתי גידול לחים: על גדות של מקווי מים קבועים או זמניים (שלוליות) שם הם צדות חרקים קטנים החיים בקרקע הלחה.

 
גדית שכיחה - Cicindela melancholica

בַּרְקָנִית (סִדְרַת הַחִפּוּשִׁיּוֹת Coleoptera)
מקור: ברק (תיאור מראה)
שם הנגזר מצבעם המבריק-מתכתי של מינים רבים במשפחת הברקניתיים. מגוון הצבעים כולל ירוק, כחול ולעיתים גם גווני אדום, נחושת ועוד.

 
ברקנית Perotis chlorana, צולם בפארק הנדיב בכרמל.

חִדְקוֹנִית (סִדְרַת הַחִפּוּשִׁיּוֹת Coleoptera)
מקור: חדק (תיאור מראה)
שם הנגזר ממבנה ראש מאורך המזכיר חדק ומאפיין את מרבית בני משפחת החדקוניות. חדק זה עשויי להיות קצר מאוד או ארוך מגודל הגוף כולו. בקצה החדק נמצאים גפיבהפה. החדק משמש גם כאיבר קדיחה המאפשר לקדוח שקע ברקמת הצמח לתוכו תוטלנה הביצים.

 
חידקונית מסוג - .Larinus sp

רַחֲפָן (סִדְרַת הַזְבוּבָאִים Diptera)
מקור: רחף (תיאור התנהגות)
נגזר מצורת המעוף הטיפוסית של הבוגרים במינים רבים (במשפחת הרחפניים Syrphidae), הנוהגים לרחף באוויר באותו מקום. על רוב אלה זכרים טריטוריאלים הממתינים לנקבות חולפות.

 
רחפן - Episyrphus balteatus

שַׁחְמְטָן (סִדְרַת הַזְבוּבָאִים Diptera)
מקור: שחמט (תיאור מראה)
שם הנגזר מדגם משבצות אפור ושחור הצובע את הגב הבטן ומזכיר עם מעט דמיון לוח שחמט. שחמטנים הינם זבובים גדולים יחסית, המתפתחים על חומרי רקב. ניתן למצוא את הבוגרים בסמוך לפגרים או הפרשות בעלי חיים עליהם הם מטילים את הביצים. לעיתים חודרים למגורי אדם, במיוחד אם משאירים בשר להפשרה ליד חלון פתוח.

 
שחמטן - .Sarcophaga sp

סַסְתִיק (סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים Lepidoptera)
מקור: סס + תיק (תיאור מראה)
על שם התנהגות אופיינית לבני משפחת הססתיקיים, בה הזחלים בונים לעצמם תיק העשוי קורי משי וחלקי צמחים, אבנים או עצמים אחרים. לכל מין צורת תיק אופיינית. הזחל נושא את התיק לכל מקום ואף מתגלם בתוכו. המילה סָס מוזכרת לראשונה במקרא "כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס" (ישעיהו נא ח). נראה שהכוונה פה לעש הבגדים המשתייך למשפחת העָשִׁיים Tineidea. המילה סס נגזרה ככל הנראה מאכדית; "ססו" וכך גם בארמית; 'ססא'.

 
ססתיק צהוב (זחל) - Oiketicoides luea

תִּנְשָׁמִית (סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים Lepidoptera)
מקור: תנשמת (תיאור התנהגות)
נגזר מהמילה תנשמת (העוף) שכמוה גם הבוגרים בני משפחת התנשמיתיים הנם פעילי ערב או לילה מובהקים.

 
תנשמית המורכבים - Heliothis peltigera

כַּחְלִיל (סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים Lepidoptera)
מקור: כחול (תיאור מראה)
על שום שבמינים רבים, על הרוב הזכרים, צבע הכנפיים השולט בצד העליון הוא כחלחל מטאלי או נחושתי. משתנה בין מין למין.

 
כחליל החומעה - Lycaena thersamon

צִרְעָלִית (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: צרעה + עלה (תיאור אורח חיים)
משפחה של דבוראים אל־שניציים המתפתחים (הזחלים) על מזון צמחי; עלים או ניצני פרחים. מינים רבים במשפחת הצרעליתיים מהווים מזיקי חקלאות. הזחלים דומים לזחלי פרפראים.

 
צרעלית מסוג .Tenthredopsis sp

קְטִיפִית (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: קטיפה (תיאור מראה)
שם הנגזר מכיסוי הגוף הפלומתי דמוי הקטיפה, בעיקר על הבטן, הודות לזיפים צפופים המכסים את הקוטיקולה. הנקבות פעילות קרקע, חסרות כנפיים ונראות דומות לנמלים. מכך הן כונו בעבר 'צרעות נמלים'. פעילות בעיקר בלילה ולעיתים הזכרים המכונפים נמשכים לאור מלאכותי.

 
קטיפית לא מזוהה. נקבות בסוג זה חסרות כנפיים ודומות מאוד לנמלים.

גַּזְרָנִית (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: גזר (תיאור התנהגות)
שם הנגזר מהתנהגות אופיינית של נקבות בחלק מהמינים במשפחת הגזרניתיים, הנוהגות לגזור עלים או עלי כותרת של פרחים מהם הן בונות את הריפוד לקן.

 
גזרנית לא מזוהה. שימו לב לשוליים הגזורים בעלי הכותרת של הפרג.

נָוֶּטֶת (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: נווט (תיאור התנהגות)
שם הנגזר מהתנהגות אופיינית של נמלים פועלות בסוג זה המנווטות את דרכן מהקן ואליו בעזרת חוש הראייה לפי הזווית היחסית של השמש על הקן ועצמים בולטים בשטח.
המילה 'נמלה' נזכרת כבר במקרא; "לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו', ו'). ככל הנראה הכוונה במקרה הזה היא לנִמְלַת-קָצִיר. עפ"י הספר 'אוצר השורשים הכללי' (1846) יתכן והשם "נמלה" נגזר מהשורש מלל - קלף, מכיוון שהן ממוללות תבואה כדי להוציא את הזרעים או עפ"י אבן-שושן (המילון החדש) השורש מול - כרת, גזר ואכן נמלות הקציר נוהגות לגזום קרקפות חלקי צמחים ולהביאם לקן.

 
נווטת כתומה (פועלת) - Cataglyphis livida, נושאת פגר של נמלת קציר חולית הגדולה ממנה בהרבה.
 
מקורות נבחרים:
"ואלה שמות החרקים", א-ב, טבע וארץ, ספטמבר-אוקטובר 1973.
החי והצומח של ארץ-ישראל, החרקים, כרך ג', 1989
insectour
אלה העוקבים בנאמנות אחר רשומות האתר, ודאי שמו לב שאני נוטה חיבה קטנה גם לצד האטימולוגי של האנטומולוגיה. ברשומה טקסונומיה אנטומולוגית על שני חלקיה ראינו שהצורך לתת שמות וכינויים לעצמים טמון באדם ובחברה האנושית משחר ההיסטוריה. wשם עצםw הוא כלי עזר המסייע לנו לא רק למיין ולהגדיר דברים שונים, הוא גם מגדיר מהות וככזה הוא מתאר פעמים רבות, באופן ישיר או עקיף, תכונה בולטת או ייחודית של מושא השם.
הבנת מקור השם ופירושו מוסיפה צבע וערך מוסף לסיפור וגם עשויה לסייע להבין טוב יותר את בעל השם. עיקרון זה מופיע על הרוב גם בשמות אורגניזמים, בכל השפות וגם בשמם המדעי המבוסס על הוראת הלשון הלטינית.

עברית היא שפה עתיקה שעברה תהפוכות רבות לאורך השנים, הן במידת השימוש ואפיון השימוש, והושפעה עמוקות משפות קרובות (שמיות) ורחוקות, בהתאם למוצא הדובר או הסופר.
בעידן המודרני, כאשר עברית הפכה בתהליך מרתק ורצוף מאבקים לשפה שימושית יום־יומית, נוצר צורך למלא את השורות במילים ומונחים שחסרו בספרות העברית העתיקה או שלא היו רלוונטיות באותן תקופות בהן שמשה העברית בעיקר כשפת קודש.

גם בעולם החי והצומח נתגלו פערים בין המצוי לרצוי, כאשר אוצר המילים עבור שמות בעלי־חיים וצמחים במקרא ובספרות מאוחרת יותר (משנה, תלמוד, מדרשים, הלכה וכו'), היה דל מכדי לספק את הצורך עבור השימוש היום־יומי של שפה מתחדשת, כל שכן עבור מקצועות ההוראה והמדע העברי המתפתח.

חרקים, בהקשרים שונים, נזכרים בתנ"ך כ־100 פעמים, בדרך כלל בהקשר של נזק או תועלת לאדם. מנגד, מספר החרקים המופיע בתנ"ך בשמותיהם הוא פחות מעשרים ולא תמיד הוראת השם ברורה בכדי להסיק זיהוי טקסונומי ברור. מה גם שחלקם כנראה הם שמות נרדפים (כדוגמת: 'ילק', 'חסיל', 'גזם' בהם, על פי אהרוני, רואים תיאור דרגות התפתחות של הארבה).

הידע האנטומולוגי המועט דאז, גרר פעמים רבות שימוש בכינויים גורפים עבור מינים שונים של חרקים או תופעות; למשל: זחלים של חרקים כונו בשם תולעים (תולעת), לעיתים מבלי דעת שאלה בעצם חרקים שונים בשלב גידולם הצעיר.

לא פעם שמות נפוצים או שנזכרו מעת לעת בספרות, לא תאמו מול המוכר בפועל בשטח, הן משום שלא ברור למה התכוונו הסופרים דאז והן משום שחלק מהסופרים הושפע ממה שהכירו במקום מושבם בגולה ורובם לא ביקרו ארץ־ישראל או המזרח התיכון כלל.

לתוך חלל זה נכנסו סופרים, משוררים, לשונאים וגם חוקרי טבע ומדענים של העת החדשה שתרמו במישרין ועקיפין ובעזרת ועד הלשון העברית מילים חדשות לשפה העברית ובתוכן גם שמות עבריים לבעלי חיים ובהם חרקים. חלק מהשמות התבססו על המורשת העתיקה, חלקם היו תרגום או תעתיק של שמות מקור מלטינית, אנגלית, ערבית וכו'. אחרים היו יצירה חדשה שהתבססה על עושר השפה העברית ומקורותיה, היכרות עם עולם החי והצומח המקומי ודמיון מפותח.

חלק ניכר משמות החרקים המוכרים כיום התבססו כבר בתחילת המאה-העשרים. בין החוקרים שהציעו שמות עבריים לחרקים היו: ישראל אהרוני, ש. בודנהיימר ויהושֹׁע מרגולין. חלק מחידושי הלשון בתחום הגיעו מאנשי רוח כמו מנדלי מוכר ספרים וח. נ. ביאליק שהציע את השמות 'גחלילית', 'נתוזית', 'שבתאי' ועוד.

בספרם של ש. בודנהיימר וצ. קליין 'ספר החרקים לחקלאי' (1935), ספר לימוד האנטומולוגיה הראשון בשפה העברית, אפשר למצוא רבים מהשמות העבריים המוכרים והמקובלים כיום עבור סוגים וחלק מהמינים. תרומה חשובה לשמות עבריים של פרוקי־רגליים וחרקים הגיעה מספרו של מרגולין 'זואולוגיה - חלק א', חסרי חוליות' (מהדורה ראשונה 1943). חלק מהשמות עברו עדכון או חידוש ושמות חדשים נוספו עם הופעת כרך החרקים של אנציקלופדית החי והצומח של א"י (1989).

מידע כללי על תולדות המחקר הזואולוגי בארץ ישראל והתייחסות לנושא השמות העבריים של בעלי חיים בהם חרקים, אפשר למצוא גם בספריו של בודנהיימר; החי בארץ־ישראל (1953) ובשני הכרכים של החי בארצות המקרא (1948, 1956).

התהליך של מתן שמות לחרקים (ופרוקי־רגליים בכלל) בעברית היה ועודנו מורכב ואיטי במיוחד, ולו משום כמות המינים האינסופית ומשום שכמות המחקרים והחוקרים העוסקים בתחומים האנטומולוגיים בישראל קטנה (מידי). גם הביקוש למידע בעברית לא גדול במיוחד, וכאשר רוב המאמצים בכתיבה מדעית מושקעים בשפה האנגלית עבור כתבי־עת מקצועיים, לא נשאר הרבה זמן ואנרגיה עבור כתיבה עברית. גם כמות כתבי־העת המתאימים או המעוניינים במאמרים אנטמולוגיים בעברית שולית וזו אינה יכולה לקיים או לעודד שגרת כתיבה שכזו לאורך זמן.

אחת התוצאות של המצב הזה היא מצאי זעום של ספרות אנטומולוגית בעברית. חלק מהשמות העבריים החדשים (דאז), בעיקר של מינים פחות נפוצים או הנוגעים לחוגים מצומצמים (כמו הדברה חקלאית), פורסמו בעבר בעברית בעבודות מחקר או פרסומים מוגבלים שלא זכו לתפוצה ציבורית משמעותית (בעיקר עבור מוסדות לימוד) ואלה נקברו בספריות (במקרה הטוב) ומרבית הכותבים הלכו מכבר לעולמם.
ללא כתיבה עברית (המהווה זרז) מקורית של מאמרים מדעיים או מדעיים למחצה בנושאים אלה, גם החידושים הלשוניים בתחומי האנטומולוגיה עוברים להילוך נמוך, עד כדי עצירה.
עם זאת הליך זה לא נפסק כליל והוא נתון בדרך כלל בידי האקדמיה ללשון עברית (יש לה זמן) והמוסדות האקדמיים העוסקים בחקר אנטומולוגיה (על רוב נשאר בין כתלי המוסדות). בשנת 2018 פרסמה האקדמיה ללשון עברית רשימת שמות עבריים לסדרות החרקים המוכרות מישראל. על רשימה זו תוכלו לקרוא ברשומה סדרות החרקים.

אחת ממטרות האתר היא קידום ההיכרות עם חרקים ועולמם בדרכים שונות ולעיתים מקוריות. הפעם בחרתי להשתמש בשמות עבריים של חרקים המהווים; גם ייצוג הולם לקבוצה הטקסונומית ממנה הם מגיעים וגם ייצוג לעצמם כמינים נפוצים יותר או פחות בפאונה המקומית.
הרשומה מתמקדת בשמות שמוצאם מתכונות בולטות של החרק או הקבוצה שהוא מייצג. שמות אלה מהווים בדרך כלל שמות סוג או משפחה. לעיתים גם שם מין נגזר מתכונה בולטת.

השמות העבריים להלן מהווים דוגמא מייצגת. הבחירה סובייקטיבות ומתבססת על שמות מעניינים או חשובים הממחישים לטעמי את מגוון המקורות לשמות עבריים של חרקים. לצורך הרשומה נעזרתי ברשת (מידע מועט) במילונים ובמעט ספרות ישנה שברשותי. נראה שמידע אטימולוגי רב מצוי דווקא במילונים ישנים מאוד, שנכתבו במחצית הראשונה של המאה העשרים ואין לי כרגע גישה אליהם. בעתיד אנסה להשלים את החסר ולעדכן את המאמר. סדר הרשימה מתבסס על המיון האנטומולוגי המקובל, המייצג היררכיה אבולוציונית; מקבוצות הקדומות לקבוצות מפותחות יותר.

השמות מתייחסים בדרך כלל לשם סוג עברי אליו משתייכים חלק מחברי הקבוצה. במקרים רבים גם שמות הרמות הטקסונומיות הגבוהות יותר (משפחה, סדרה) נגזרו מאותו מקור. מרבית השמות משמשים גם כשם כללי לחברי הקבוצה כאשר אין בנמצא זיהוי מדוייק.
בדרך כלל לא היה ברור מה המקור הראשון ולמי 'זכות היוצרים' עבור המצאת השם או השימוש הראשוני. הניקוד על פי כרך החרקים של האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ־ישראל. דוגמאות נוספות לשמות ומקורם האטימולוגי תוכלו למצוא גם בקישורים המפנים לרשומות נוספות באתר או למקורות חיצוניים.


זְנַבְ־זִיף (סדרת הזְנַב־זִיפָאִים Zygentoma)
מקור: זנב + זיף (תיאור מראה)
השם מתאר באופן ציורי תכונה בולטת בקבוצה זו והיא 3 תוספתנים cerci זיפיים ארוכים המצויים בקצה הבטן. זנבזיפים חיים לרוב בבתי גידול חשוכים (סדקים, תחת אבנים ובמגורי אדם) ותוספתנים אלה משמשים גם כאיבר חישה רגיש החיוני לפעילות באפלה.

 
זנב־זיף לא מזוהה שצולם באזור שדה בוקר.

בַּרְיוֹם (סִדְרַת הַבַּרְיוֹמָאִים Ephemeroptera)
מקור: בן־יום (תיאור תכונה)
שם ציורי הנגזר מאורך החיים הקצר של הבוגרים, הנע בין מספר שעות למספר שבועות (תלוי במין).
גם השם הלטיני של הסדרה נגזר מאותו מקום; ephemeros = חיים קצרים.
הבוגרים אינם ניזונים ועתודות האנרגיה מתבססות על אלו שצבר הזחל. הזחלים חיים במים וניזונים מחומר צמחי נרקב. הם מתפתחים במשך מספר חודשים, לעיתים לאורך מספר שנים בהתאם למין.

 
זחל של בריום מסוג קלאון .Cleon sp

שַׁפִּירִית (סִדְרַת הַשַׁפִּירָאִים Odonata)
מקור: שפיר = יפה (תיאור מראה)
המילה שפירית מוזכרת בתלמוד, לא מצאתי אזכור מתי נעשה שימוש ראשוני בהקשר של תיאור חרק מעופף.
השם אומנם אינו נגזר מתכונה פיסית אבל הוא מבטא את ההדר, החן והיופי שיש לשפירית במעופה ובמנוחתה. בדומה לפרפרים, שפיריות מזוהות בדרך כלל בעיני הבריות עם חרקים 'חיוביים'.
 
שפירית מעורקת (זכר) - Trithemis arteriosa

צַבְתָּן (סִדְרַת הַצְבָתָנָאִים Dermaptera)
מקור: צבת (תיאור מראה)
משום הצבת הנישאת בקצה הבטן ומשמשת: כמכשיר הגנה, לאחיזת טרף ובפרישת וקיפול כנפי התעופה (בחלק מהמינים). אצל הזכרים הצבת גדולה יותר ומסייעת באקט ההזדווגות.
תכונה זו מאפיינת את סדרת הצבתנאים ומופיעה גם בסוג מלקחן המשתייך לקבוצה דמויית חרקים במחלקת הדו־זנבאים Diplura.

 
צבתן חופר - Labidura riparia

תִּיקָן (סִדְרַת הַתִּיקָנָאִים Blattodea)
מקור: תיק (תיאור מראה)
על שום שביצי התיקן נתונות בתוך תיק קשיח השומר עליהן בזמן התפתחות העובר ונישא לרוב על ידי הנקבה תקופת זמן קצרה עד להדבקתו על מצע מתאים. תיק ביצים היא תכונה ייחודית המאפיינת את כל סדרת התיקנאים. לפי הספרות שם זה, בהקשר המדובר, הוא חידוש של החוקר ישראל אהרוני.

 
תיקן הבתים (נקבה עם תיק ביצים) - Supella longipalpa

צְרָצַר (סִדְרַת הַחַגְבָאִים Orthoptera)
מקור: צר-צר (תיאור קולי)
שם זה נזכר כבר במשנה אבל קיבל משנה תוקף בשירו של ביאליק "שירתי" שם (בית ראשון) הוא מספק תיאור של הצרצר משורר הדלות.
ככל הנראה השם נגזר מקול הזכרים (צרצור) הנוצר על ידי חיכוך כנף החפייה השמאלית בזו הימנית. הצרצור משמש לקריאה לנקבות ובמהלך ההזדווגות או כקריאת תגר על זכרים אחרים.
השם צרצר משמש בסיס לשמות סוג נוספים המהווים ואריאציה לשם זה כדוגמת הסוגים: צרצרית, צרציה, בן צרצר, צרצרון ועוד.

 
צרצר הבתים - Acheta domesticus

כַּרְבּוֹלְתַן (סִדְרַת הַחַגְבָאִים Orthoptera)
מקור: (תיאור מראה)
רבים בקרב החגבים זכו לשמות המתארים תכונות מאפיינות. הכרבולתן ניכר בכרבולת משוננת שהיא למעשה גבשושית מוארכת העולה מהגבית ומאפיינת מאוד את הסוג הזה.
המילה חָגָב נזכרת במקרא מספר פעמים; אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינ֔וֹ וְאֶת־הַסָּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ וְאֶת־הַחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ וְאֶת־הֶחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃ (ויקרא יא כב). שורש המילה חגב לא ידוע וכנראה שימשה המילה ככינוי למספר מינים דומים. בשפה האכדית (שפה שמית) אנו מוצאים את המילים אריב=ארבה וסהולום=סלעם (עפ"י הרפז). יתכן ושורשי המילה חגב מקורם באכדית.

 
כרבולתן הסלעים (נקבה) - Prionosthenus galericulatus

מַקְלוֹן (סִדְרַת הַמַקְּלוֹנָאִים Phasmatodea)
מקור: מקל (תיאור מראה)
מקלונאים הם אלופים בהסוואה ורבים בסידרה נראים כקיסמים וענפים יבשים או עלים קמלים. שלושת המינים המקומיים דומים למדי וגופם נראה כקיסם ארוך המתמזג להפליא ברקע של שיחים ועצים וקשה מאוד למצאם.

 
מקלון הלבנון (זכר) - Clonaria libanica

רַכְנַף (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף Heteroptera, תת־הסדרה פִּשְׁפְּשִׁים (Heteroptera
מקור: רך + כנף (תיאור תכונה)
שם המתאר תכונה אופיינית (אך לא בלעדית) לפשפשים במשפחת הרכנפיים. לבני משפחה זו כנפי חפייה גילדניות רכות המסתיימות בחלק קרומי שקוף רך יותר (נקרא cuneus). בספרות ישנה כונתה קבוצה זו 'פשפשים רכים'.

 
פשפש מסוג רכנף - .Lygus sp

שַׁטְגַּב (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף Heteroptera, תת־הסדרה פִּשְׁפְּשִׁים (Heteroptera
מקור: שט + גב (תיאור התנהגות)
שם סוג זה וגם הסוג שטגבון נגזרו מאופן התנועה של הפשפש במים (בית גידולו). שטגבים שוחים כאשר גבם הקמור מופנה למטה ורגליהם האחוריות הארוכות משמשות כמשוטים.

 
שטגבון - .Anisops sp

קִצְפִּית (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף Heteroptera, תת־הסדרה צִיקָדוֹת Auchenorrhyncha)
מקור: קצף (תיאור מראה)
שם של ציקדות קטנות אצלן מתפתח הזחל (ניזון ממוהל צמחים) בגוש קצפי שהוא יוצר לעצמו מהפרשות. גוש הקצף שומר על מיקרו־אקלים נוח ומגן עליו מאוייבים. השם 'ציקדה' הוא תעתיק מהשם הלטיני של המשפחה Cicadidae (מלטינית cicada = צרצר עצים).

 
קצפית (זחל) מהמשפחה Aphrophoridae

אֲרִינָמָל (סִדְרַת הַאֲרִינִמְלָאִים Neuroptera)
מקור: ארי + נמלה (תעתיק מאנגלית)
ככל הנראה תעתיק מהשם האנגלי Antlion‏‏‏‏. תיאור זה מתייחס לעובדה שבחלק מהמינים במשפחת הארינמליים, הזחלים הם ציידי נמלים וחרקים זעירים הלוכדים אותם ממארב כאשר הם טמונים בקרקע או בתחתית משפך חול חרוטי.

 
ארינמל בוגר מהסוג ארינמל - .Myrmeleon sp

גָּדִית (סִדְרַת הַחִפּוּשִׁיּוֹת Coleoptera)
מקור: גדה (תיאור בית גידול)
גדיות חיות בבתי גידול לחים: על גדות של מקווי מים קבועים או זמניים (שלוליות) שם הם צדות חרקים קטנים החיים בקרקע הלחה.

 
גדית שכיחה - Cicindela melancholica

בַּרְקָנִית (סִדְרַת הַחִפּוּשִׁיּוֹת Coleoptera)
מקור: ברק (תיאור מראה)
שם הנגזר מצבעם המבריק-מתכתי של מינים רבים במשפחת הברקניתיים. מגוון הצבעים כולל ירוק, כחול ולעיתים גם גווני אדום, נחושת ועוד.

 
ברקנית Perotis chlorana, צולם בפארק הנדיב בכרמל.

חִדְקוֹנִית (סִדְרַת הַחִפּוּשִׁיּוֹת Coleoptera)
מקור: חדק (תיאור מראה)
שם הנגזר ממבנה ראש מאורך המזכיר חדק ומאפיין את מרבית בני משפחת החדקוניות. חדק זה עשויי להיות קצר מאוד או ארוך מגודל הגוף כולו. בקצה החדק נמצאים גפיבהפה. החדק משמש גם כאיבר קדיחה המאפשר לקדוח שקע ברקמת הצמח לתוכו תוטלנה הביצים.

 
חידקונית מסוג - .Larinus sp

רַחֲפָן (סִדְרַת הַזְבוּבָאִים Diptera)
מקור: רחף (תיאור התנהגות)
נגזר מצורת המעוף הטיפוסית של הבוגרים במינים רבים (במשפחת הרחפניים Syrphidae), הנוהגים לרחף באוויר באותו מקום. על רוב אלה זכרים טריטוריאלים הממתינים לנקבות חולפות.

 
רחפן - Episyrphus balteatus

שַׁחְמְטָן (סִדְרַת הַזְבוּבָאִים Diptera)
מקור: שחמט (תיאור מראה)
שם הנגזר מדגם משבצות אפור ושחור הצובע את הגב הבטן ומזכיר עם מעט דמיון לוח שחמט. שחמטנים הינם זבובים גדולים יחסית, המתפתחים על חומרי רקב. ניתן למצוא את הבוגרים בסמוך לפגרים או הפרשות בעלי חיים עליהם הם מטילים את הביצים. לעיתים חודרים למגורי אדם, במיוחד אם משאירים בשר להפשרה ליד חלון פתוח.

 
שחמטן - .Sarcophaga sp

סַסְתִיק (סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים Lepidoptera)
מקור: סס + תיק (תיאור מראה)
על שם התנהגות אופיינית לבני משפחת הססתיקיים, בה הזחלים בונים לעצמם תיק העשוי קורי משי וחלקי צמחים, אבנים או עצמים אחרים. לכל מין צורת תיק אופיינית. הזחל נושא את התיק לכל מקום ואף מתגלם בתוכו. המילה סָס מוזכרת לראשונה במקרא "כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס" (ישעיהו נא ח). נראה שהכוונה פה לעש הבגדים המשתייך למשפחת העָשִׁיים Tineidea. המילה סס נגזרה ככל הנראה מאכדית; "ססו" וכך גם בארמית; 'ססא'.

 
ססתיק צהוב (זחל) - Oiketicoides luea

תִּנְשָׁמִית (סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים Lepidoptera)
מקור: תנשמת (תיאור התנהגות)
נגזר מהמילה תנשמת (העוף) שכמוה גם הבוגרים בני משפחת התנשמיתיים הנם פעילי ערב או לילה מובהקים.

 
תנשמית המורכבים - Heliothis peltigera

כַּחְלִיל (סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים Lepidoptera)
מקור: כחול (תיאור מראה)
על שום שבמינים רבים, על הרוב הזכרים, צבע הכנפיים השולט בצד העליון הוא כחלחל מטאלי או נחושתי. משתנה בין מין למין.

 
כחליל החומעה - Lycaena thersamon

צִרְעָלִית (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: צרעה + עלה (תיאור אורח חיים)
משפחה של דבוראים אל־שניציים המתפתחים (הזחלים) על מזון צמחי; עלים או ניצני פרחים. מינים רבים במשפחת הצרעליתיים מהווים מזיקי חקלאות. הזחלים דומים לזחלי פרפראים.

 
צרעלית מסוג .Tenthredopsis sp

קְטִיפִית (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: קטיפה (תיאור מראה)
שם הנגזר מכיסוי הגוף הפלומתי דמוי הקטיפה, בעיקר על הבטן, הודות לזיפים צפופים המכסים את הקוטיקולה. הנקבות פעילות קרקע, חסרות כנפיים ונראות דומות לנמלים. מכך הן כונו בעבר 'צרעות נמלים'. פעילות בעיקר בלילה ולעיתים הזכרים המכונפים נמשכים לאור מלאכותי.

 
קטיפית לא מזוהה. נקבות בסוג זה חסרות כנפיים ודומות מאוד לנמלים.

גַּזְרָנִית (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: גזר (תיאור התנהגות)
שם הנגזר מהתנהגות אופיינית של נקבות בחלק מהמינים במשפחת הגזרניתיים, הנוהגות לגזור עלים או עלי כותרת של פרחים מהם הן בונות את הריפוד לקן.

 
גזרנית לא מזוהה. שימו לב לשוליים הגזורים בעלי הכותרת של הפרג.

נָוֶּטֶת (סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים Hymenoptera)
מקור: נווט (תיאור התנהגות)
שם הנגזר מהתנהגות אופיינית של נמלים פועלות בסוג זה המנווטות את דרכן מהקן ואליו בעזרת חוש הראייה לפי הזווית היחסית של השמש על הקן ועצמים בולטים בשטח.
המילה 'נמלה' נזכרת כבר במקרא; "לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו', ו'). ככל הנראה הכוונה במקרה הזה היא לנִמְלַת-קָצִיר. עפ"י הספר 'אוצר השורשים הכללי' (1846) יתכן והשם "נמלה" נגזר מהשורש מלל - קלף, מכיוון שהן ממוללות תבואה כדי להוציא את הזרעים או עפ"י אבן-שושן (המילון החדש) השורש מול - כרת, גזר ואכן נמלות הקציר נוהגות לגזום קרקפות חלקי צמחים ולהביאם לקן.

 
נווטת כתומה (פועלת) - Cataglyphis livida, נושאת פגר של נמלת קציר חולית הגדולה ממנה בהרבה.
 
מקורות נבחרים:
"ואלה שמות החרקים", א-ב, טבע וארץ, ספטמבר-אוקטובר 1973.
החי והצומח של ארץ-ישראל, החרקים, כרך ג', 1989
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק