ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
צַרְשִיח עדין - נימפה
צִרְצָרִים! מרביתנו מכירים אותם כיצורים קרקעיים, חמקמקים, הנשמעים תדירות בלילות קיץ חמים ונראים רק לעיתים, כאשר הם נמשכים לאור מלאכותי וחודרים במקרה לבית או נחשפים כאשר מרימים אבן או מפנים ערמת פסולת וכדומה.

לא כל הצרצרים עונים לדימוי זה. משפחת הצִּרְצָרִיִים ,Gryllida השייכת לעל-משפחת הצרצרים, היא משפחת הצרצרים העשירה ביותר במינים בישראל, מעל 35 מינים המשתייכים ל-3 תת-משפחות1. רוב המינים הם פעילי קרקע אבל יש בהם גם הפעילים על צמחים. בני תת-משפחת הטריגונידים למשל, מאפיינים בתי גידול עשבוניים לחים ומוצאים אותם לרוב על גדות נחלים או בסמוך למאגרי מים.

לעומתם, בני תת-משפחת הצרשיחים Oecanthinae מעדיפים בתי גידול עשבוניים יובשניים ואת רוב זמנם הם מבלים על עצים, שיחים או עשבוניים גבוהים. צרשיחים נבדלים מכל שאר הצרצרים במבנה גוף מאורך, ראש צר, כנפיים צרות וארוכות וברגליהם הארוכות והדקות. הם נראים דומים יותר לקרוביהם הרחוקים החרגולים, אולי בשל אורח החיים הדומה שלהם.

רשומה זו תעסוק בקבוצה הכוללת בישראל רק שני מינים אבל עם אורח חיים מעניין שמהווה חריג בקרב הצרצרים הקלאסיים.

צרשיחים המוכרים גם בשם האנגלי שלהם Tree Crickets, נפוצים במרבית אזורי העולם, רובם ידועים מאפריקה ודרום אמריקה. עד כה תוארו למדע כ-175 מינים

A - צַרְשִיח עדין, נקבה, B - צַרְשִיח עדין, זכר, C - צינור הטלה, D - נקבי הטלה בענף, E - חתך רוחב בענף המראה את הביצים

בישראל מוכרים כאמור שני מינים מהסוג Oecanthus; צרשיח טורני Oecanthus turanicus שתפוצתו על-פי הספרות, בארץ מקוטעת; נמצא בעבר באזור הכינרת ובנגב. לא מהנמנע שהוא מצוי במקומות נוספים. צרשיח עדין Oecanthus pellucens נפוץ יותר ומצוי בנגב, בהרי יהודה, שפלת יהודה ושפלת החוף. הבוגרים פעילים בשלהי האביב ולאורך עונת הקיץ.

צַרְשִיח עדין - זכר

צרשיח עדין מצוי בבתות עשבוניות יובשניות הכוללות שיחים ולעיתים עצים וגם בבתי גידול חוליים מיוצבים של שפלת החוף. הוא פעיל בעיקר בלילה אך ניתן למצוא אותו גם ביום על שיחים נמוכים, בני שיח וחד-שנתיים מעוצים.

זהו צרצר (11-14 מ"מ נקבה) המתאפיין בצבעי קש חיוורים, המסווים אותו היטב על רקע הצומח המתייבש של תחילת הקיץ. הזכר קטן במעט, כנפיו ארוכות ולעיתים רחבות משל הנקבה, הן בדרך כלל עוברות את אורך הבטן אך לא תמיד. לנקבה צינור הטלה מפותח וכפוף קמעה. המחושים ארוכים מאוד, מעל אורך הגוף.

צרשיחים הם אוכלי-כל, הניזונים מחומרים אורגנים שונים, בדרך כלל חלקי צמחים עדינים כמו עלי כותרת או גרגרי אבקה ולעיתים חרקים קטנים אחרים.

צַרְשִיח עדין - נקבה

איבר הפקת הקול בצרשיח אמריקאי.
בדומה לצרצרים אחרים גם הזכרים של צרשיחים מטיבים לשיר (הנקבות אינן שרות). קולות הצרצור מופקים על-ידי חיכוך איברי קול המצויים על כנפי החפייה, כאשר הכנפיים מורמות בניצב לגוף. בקישור הזה תוכלו לשמוע את הצרצור של צרשיח עדין.

קריאות הזכר נועדו למשוך נקבות או לקרוא תגר על זכרים אחרים והן מתבצעות גם במהלך ההזדווגות. במספר מינים, זכרים משתמשים בעלה שנוקב בו חור להגברת עוצמת הקול.

נמצא שנקבות נמשכות יותר לקולות בתדרים נמוכים, המאפיינים זכרים גדולים. משערים שהעדפה זו נובעת מכך שזכרים גדולים מייצרים יותר זרע ומגדילים בכך את הסיכוי לרבייה מוצלחת.

התנהגות הרבייה של צרשיחים כוללת "מתנת חתונה" nuptial gift המופרשת במהלך או בתום ההזדווגות. מתנת חתונה מוגדרת כפריט בעל ערך תזונתי או בר אכילה העובר מהזכר לנקבה ומשפר את כשירות הנקבה להעמדת צאצאים ועשוי להשפיע על מידת השרידות שלהם. מתנה כזו יכולה להיות מנת מזון שהזכר צד עבור הנקבה או הפרשה של חומר ביולוגי בעל ערך תזונתי גבוה עבור הנקבה.

בצרשיחים מתנת החתונה היא הפרשה נוזלית בעלת ערך תזונתי המופרשת מבלוטה ייעודית - metanotal glands ונאגרת בשקע משולש שנוצר בין הבלוטות הממוקמות בין הכנפיים, בגב החזה האחורי. שקע זה נגלה לנקבה כאשר הזכר שר בזמן ההזדווגות. הנקבה הנמשכת להפרשה עולה על גב הזכר במטרה לאכול ממנה וכך היא מתמקמת על הזכר באופן המקל עליו להחדיר את צוואר תיק הזרע לאיבר הרבייה שלה.

נקבה של צרשיח ניזונה מהפרשת מתנת החתונה על גב הזכר.

הגובתנים הארוכים מסייעים, ככל הנראה,
לזכר ולנקבה להפגיש את איברי הרבייה.
תצפיות וניסויים שבחנו את התנהגות הרבייה בצרשיח עדין הצביעו על חשיבותה של ההפרשה התזונתית להצלחת הרבייה. העברת תיק הזרע אורכת כדקה אחת, בתום השלב הזה נשארת הנקבה ללקק את ההפרשה מהשקע שבגב הזכר. נמצא שההזדווגות עשויה להתקיים גם כאשר חוסמים את הגישה לשקע, אולם כאשר הנקבה אינה מוצאת הפרשה זמינה היא מיד מנתקת מגע ואוכלת את תיק הזרע על תכולתו.

באופן רגיל הנקבה נשארת על הזכר 12-18 דקות עד שההפרשה מתכלה. זמן זה חופף לזמן הנדרש לזרע לעבור מתיק הזרע לתוך גוף הנקבה. לאחר שהנקבה עוזבת את הזכר היא מסירה את תיק הזרע מפתח המין שלה ואוכלת את מעטפת הריקה תוך דקה אחת. ניתן להניח שמתנת החתונה בצרשיחים נועדה גם להגן על הזרע של הזכר.

על חשיבותה התזונתית של המתנה ניתן ללמוד מהתנהגות של נקבות הגונבות, בעוד הזוג מזדווג, את הנוזל המופרש מהזכר או צורכות את הפרשה שנשארה לאחר שנקבה מזדווגת נטשה זכר.

זכר של צרשיח עדין יכול להזדווג רק פעם אחת ביום. תצפיות הראו שלעיתים הנקבה נשארת ליד הזכר ומזדווגת עימו עוד מספר פעמים. הם עשויים להישאר עד כשישה ימים ביחד בטרם יפנה כל אחד לדרכו.

נקבה של צרשיח (אמריקאי) בתנוחת הטלה אופיינית.

לנקבה צינור הטלה ארוך, בעזרתו היא קודחת לתוך רקמת הצמח ומחדירה את הביצים לתוך ענפי עץ רכים או גבעולים מעוצים של שיחים, בני-שיח או בתוך רקמה ספוגית בגבעולי עשבוניים. לכל מין יש העדפת פונדקאים או חלקי צמח מועדפים להטלת הביצים.

הנקבה של צרשיח עדין בררנית מאוד באשר לאתר ההטלה והיא נעזרת בבחנינים שלה למצוא אתר מתאים. קודם להטלה פוצעת הנקבה בעזרת הלסתות את קליפת הגבעול כדי להקל על קדיחת החור והחדרת הצינור פנימה, תהליך שאורך מספר דקות. בסיום ההטלה מופרש נוזל קצפי הממלא את חלל ההטלה. ברוב המינים הנקבה חוסמת את הפתח בעזרת עיסת קליפת ענף לעוסה או הפרשה אחרת. בשל התנהגות הטלה זו, יש מינים (לא בישראל) הנחשבים למזיקים חקלאיים במטעים.

הביצים מוטלות לרוב כבודדות, כל אחת בשקע משלה, על ענף בשורה ובמרחק של 5-4 מ"מ האחת מהשנייה, עד כ-16 ביצים בכל מחזור הטלה. באירופה הביצים שוהות בדיאפאוזה במהלך החורף והנימפות (3~ מ"מ) מגיחות בתחילת האביב. נימפות צעירות ניזונות תחילה על כנימות עלים ופרוקי-רגליים זעירים אחרים. אין לי מידע על מועדי הופעת הדרגה הראשונה בישראל.

מחזור החיים של הצרשיח כולל עד 12 התנשלויות עד לדרגת הבוגר, המופיע בשלהי האביב.
 
1.על-משפחת הצרצרים עברה בעשורים האחרונות תמורות סיסטמתיות. חלק מהמשפחות הפכו לתת-משפחות. באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ-ישראל (1989), צרשיחים מסווגים כמשפחה כפי שהיה מקובל בעת עריכת הכרך.

מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, החרקים, כרך 3, 1989
The Insects - Structure and Function – 5th Edition
The Principles of Insect Physiology
Encyclopedia of Entomology, 2nd Ed
Cricket Behavior and Neurobiology, edited by Franz Huber, Thomas Edwin Moore, Werner Loher, 1989
The Tree Crickets of New York: Life History and Bionomics Fulton, B.B. 1915
insectour
צַרְשִיח עדין - נימפה
צִרְצָרִים! מרביתנו מכירים אותם כיצורים קרקעיים, חמקמקים, הנשמעים תדירות בלילות קיץ חמים ונראים רק לעיתים, כאשר הם נמשכים לאור מלאכותי וחודרים במקרה לבית או נחשפים כאשר מרימים אבן או מפנים ערמת פסולת וכדומה.

לא כל הצרצרים עונים לדימוי זה. משפחת הצִּרְצָרִיִים ,Gryllida השייכת לעל-משפחת הצרצרים, היא משפחת הצרצרים העשירה ביותר במינים בישראל, מעל 35 מינים המשתייכים ל-3 תת-משפחות1. רוב המינים הם פעילי קרקע אבל יש בהם גם הפעילים על צמחים. בני תת-משפחת הטריגונידים למשל, מאפיינים בתי גידול עשבוניים לחים ומוצאים אותם לרוב על גדות נחלים או בסמוך למאגרי מים.

לעומתם, בני תת-משפחת הצרשיחים Oecanthinae מעדיפים בתי גידול עשבוניים יובשניים ואת רוב זמנם הם מבלים על עצים, שיחים או עשבוניים גבוהים. צרשיחים נבדלים מכל שאר הצרצרים במבנה גוף מאורך, ראש צר, כנפיים צרות וארוכות וברגליהם הארוכות והדקות. הם נראים דומים יותר לקרוביהם הרחוקים החרגולים, אולי בשל אורח החיים הדומה שלהם.

רשומה זו תעסוק בקבוצה הכוללת בישראל רק שני מינים אבל עם אורח חיים מעניין שמהווה חריג בקרב הצרצרים הקלאסיים.

צרשיחים המוכרים גם בשם האנגלי שלהם Tree Crickets, נפוצים במרבית אזורי העולם, רובם ידועים מאפריקה ודרום אמריקה. עד כה תוארו למדע כ-175 מינים

A - צַרְשִיח עדין, נקבה, B - צַרְשִיח עדין, זכר, C - צינור הטלה, D - נקבי הטלה בענף, E - חתך רוחב בענף המראה את הביצים

בישראל מוכרים כאמור שני מינים מהסוג Oecanthus; צרשיח טורני Oecanthus turanicus שתפוצתו על-פי הספרות, בארץ מקוטעת; נמצא בעבר באזור הכינרת ובנגב. לא מהנמנע שהוא מצוי במקומות נוספים. צרשיח עדין Oecanthus pellucens נפוץ יותר ומצוי בנגב, בהרי יהודה, שפלת יהודה ושפלת החוף. הבוגרים פעילים בשלהי האביב ולאורך עונת הקיץ.

צַרְשִיח עדין - זכר

צרשיח עדין מצוי בבתות עשבוניות יובשניות הכוללות שיחים ולעיתים עצים וגם בבתי גידול חוליים מיוצבים של שפלת החוף. הוא פעיל בעיקר בלילה אך ניתן למצוא אותו גם ביום על שיחים נמוכים, בני שיח וחד-שנתיים מעוצים.

זהו צרצר (11-14 מ"מ נקבה) המתאפיין בצבעי קש חיוורים, המסווים אותו היטב על רקע הצומח המתייבש של תחילת הקיץ. הזכר קטן במעט, כנפיו ארוכות ולעיתים רחבות משל הנקבה, הן בדרך כלל עוברות את אורך הבטן אך לא תמיד. לנקבה צינור הטלה מפותח וכפוף קמעה. המחושים ארוכים מאוד, מעל אורך הגוף.

צרשיחים הם אוכלי-כל, הניזונים מחומרים אורגנים שונים, בדרך כלל חלקי צמחים עדינים כמו עלי כותרת או גרגרי אבקה ולעיתים חרקים קטנים אחרים.

צַרְשִיח עדין - נקבה

איבר הפקת הקול בצרשיח אמריקאי.
בדומה לצרצרים אחרים גם הזכרים של צרשיחים מטיבים לשיר (הנקבות אינן שרות). קולות הצרצור מופקים על-ידי חיכוך איברי קול המצויים על כנפי החפייה, כאשר הכנפיים מורמות בניצב לגוף. בקישור הזה תוכלו לשמוע את הצרצור של צרשיח עדין.

קריאות הזכר נועדו למשוך נקבות או לקרוא תגר על זכרים אחרים והן מתבצעות גם במהלך ההזדווגות. במספר מינים, זכרים משתמשים בעלה שנוקב בו חור להגברת עוצמת הקול.

נמצא שנקבות נמשכות יותר לקולות בתדרים נמוכים, המאפיינים זכרים גדולים. משערים שהעדפה זו נובעת מכך שזכרים גדולים מייצרים יותר זרע ומגדילים בכך את הסיכוי לרבייה מוצלחת.

התנהגות הרבייה של צרשיחים כוללת "מתנת חתונה" nuptial gift המופרשת במהלך או בתום ההזדווגות. מתנת חתונה מוגדרת כפריט בעל ערך תזונתי או בר אכילה העובר מהזכר לנקבה ומשפר את כשירות הנקבה להעמדת צאצאים ועשוי להשפיע על מידת השרידות שלהם. מתנה כזו יכולה להיות מנת מזון שהזכר צד עבור הנקבה או הפרשה של חומר ביולוגי בעל ערך תזונתי גבוה עבור הנקבה.

בצרשיחים מתנת החתונה היא הפרשה נוזלית בעלת ערך תזונתי המופרשת מבלוטה ייעודית - metanotal glands ונאגרת בשקע משולש שנוצר בין הבלוטות הממוקמות בין הכנפיים, בגב החזה האחורי. שקע זה נגלה לנקבה כאשר הזכר שר בזמן ההזדווגות. הנקבה הנמשכת להפרשה עולה על גב הזכר במטרה לאכול ממנה וכך היא מתמקמת על הזכר באופן המקל עליו להחדיר את צוואר תיק הזרע לאיבר הרבייה שלה.

נקבה של צרשיח ניזונה מהפרשת מתנת החתונה על גב הזכר.

הגובתנים הארוכים מסייעים, ככל הנראה,
לזכר ולנקבה להפגיש את איברי הרבייה.
תצפיות וניסויים שבחנו את התנהגות הרבייה בצרשיח עדין הצביעו על חשיבותה של ההפרשה התזונתית להצלחת הרבייה. העברת תיק הזרע אורכת כדקה אחת, בתום השלב הזה נשארת הנקבה ללקק את ההפרשה מהשקע שבגב הזכר. נמצא שההזדווגות עשויה להתקיים גם כאשר חוסמים את הגישה לשקע, אולם כאשר הנקבה אינה מוצאת הפרשה זמינה היא מיד מנתקת מגע ואוכלת את תיק הזרע על תכולתו.

באופן רגיל הנקבה נשארת על הזכר 12-18 דקות עד שההפרשה מתכלה. זמן זה חופף לזמן הנדרש לזרע לעבור מתיק הזרע לתוך גוף הנקבה. לאחר שהנקבה עוזבת את הזכר היא מסירה את תיק הזרע מפתח המין שלה ואוכלת את מעטפת הריקה תוך דקה אחת. ניתן להניח שמתנת החתונה בצרשיחים נועדה גם להגן על הזרע של הזכר.

על חשיבותה התזונתית של המתנה ניתן ללמוד מהתנהגות של נקבות הגונבות, בעוד הזוג מזדווג, את הנוזל המופרש מהזכר או צורכות את הפרשה שנשארה לאחר שנקבה מזדווגת נטשה זכר.

זכר של צרשיח עדין יכול להזדווג רק פעם אחת ביום. תצפיות הראו שלעיתים הנקבה נשארת ליד הזכר ומזדווגת עימו עוד מספר פעמים. הם עשויים להישאר עד כשישה ימים ביחד בטרם יפנה כל אחד לדרכו.

נקבה של צרשיח (אמריקאי) בתנוחת הטלה אופיינית.

לנקבה צינור הטלה ארוך, בעזרתו היא קודחת לתוך רקמת הצמח ומחדירה את הביצים לתוך ענפי עץ רכים או גבעולים מעוצים של שיחים, בני-שיח או בתוך רקמה ספוגית בגבעולי עשבוניים. לכל מין יש העדפת פונדקאים או חלקי צמח מועדפים להטלת הביצים.

הנקבה של צרשיח עדין בררנית מאוד באשר לאתר ההטלה והיא נעזרת בבחנינים שלה למצוא אתר מתאים. קודם להטלה פוצעת הנקבה בעזרת הלסתות את קליפת הגבעול כדי להקל על קדיחת החור והחדרת הצינור פנימה, תהליך שאורך מספר דקות. בסיום ההטלה מופרש נוזל קצפי הממלא את חלל ההטלה. ברוב המינים הנקבה חוסמת את הפתח בעזרת עיסת קליפת ענף לעוסה או הפרשה אחרת. בשל התנהגות הטלה זו, יש מינים (לא בישראל) הנחשבים למזיקים חקלאיים במטעים.

הביצים מוטלות לרוב כבודדות, כל אחת בשקע משלה, על ענף בשורה ובמרחק של 5-4 מ"מ האחת מהשנייה, עד כ-16 ביצים בכל מחזור הטלה. באירופה הביצים שוהות בדיאפאוזה במהלך החורף והנימפות (3~ מ"מ) מגיחות בתחילת האביב. נימפות צעירות ניזונות תחילה על כנימות עלים ופרוקי-רגליים זעירים אחרים. אין לי מידע על מועדי הופעת הדרגה הראשונה בישראל.

מחזור החיים של הצרשיח כולל עד 12 התנשלויות עד לדרגת הבוגר, המופיע בשלהי האביב.
 
1.על-משפחת הצרצרים עברה בעשורים האחרונות תמורות סיסטמתיות. חלק מהמשפחות הפכו לתת-משפחות. באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ-ישראל (1989), צרשיחים מסווגים כמשפחה כפי שהיה מקובל בעת עריכת הכרך.

מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, החרקים, כרך 3, 1989
The Insects - Structure and Function – 5th Edition
The Principles of Insect Physiology
Encyclopedia of Entomology, 2nd Ed
Cricket Behavior and Neurobiology, edited by Franz Huber, Thomas Edwin Moore, Werner Loher, 1989
The Tree Crickets of New York: Life History and Bionomics Fulton, B.B. 1915

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק