ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
אחד הבונוסים של צילום טבע הוא תיעוד מינים נדירים או כאלה שלא רואים כל יום ובמיוחד שאינם מוכרים בפאונה המקומית. אם יש תחום בו הסיכוי גדול במיוחד למקרה כזה, הרי שזהו תחום הפרוקי-רגליים. בניגוד לבעלי-חוליות שאצלם מוכרים ומתועדים רוב המינים, הרי בקבוצת חסרי-חוליות הפער בין מספר המינים המוכר והמתועד לבין המצאי בשטח בפועל, גדול מאוד. מניחים שמספר המינים שעברו תיאור מדעי הוא לפחות מחצית ממספר המינים הכולל ויש הטוענים שהמספר גדול בהרבה.

ישראל, על שטחה הגאוגרפי הקטן, נחקרת ומתועדת שנים רבות בתחום האנטומולוגי ועדיין כל שנה מתגלים בה עשרות מינים חדשים לאזורינו, חלקם גם חדשים למדע. היקף המימצאים ומחסור בטקסונומים כופה על ממצאים רבים להמתין זמן רב, לעיתים חודשים ושנים עד לבירור הסטטוס הטקסונומי שלהם והוספתם לרשימת המינים המקומית.

רשומה זו מתארת, בחלקה הראשון, תיעוד מקרי של מין לא מוכר והשתלשלות הליך הזיהוי. הליך שלא תמיד מוביל לתשובות חד-משמעיות, אם בכלל. בחלק השני תעסוק הרשומה ברקע האקולוגי והביולוגי של המין המדובר.

חלק ראשון - סיפור מתגלגל
ביום האחרון של ספטמבר 2011, בעת סיור בשדות של בנימינה, צילמתי צירעה זעירה (3~ מ"מ) מטילה לתוך תיק ביצים של גמל-שלמה מהמין גמל-שלמה חיוור Miomantis paykullii. לא תצפית שגרתית אך גם לא נדירה עבורי, יצא לי לצפות מספר פעמים בהתנהגות כזו, גם של הצירעה המצולמת. ובכל זאת, תיעוד בטבע של טפילות על תיקי ביצים של גמלי-שלמה תמיד שווה בדיקה עמוקה יותר.

זיהוי צרעות טפילות (Parasitoid) הוא לרוב עניין של מומחים. בישראל מאות רבות ואולי אלפי מינים של צרעות פרזיטואידיות, הנמנות על עשרות משפחות, גם המומחים לא מכירים את כולן באופן פרטני. חוקרי צרעות ואנטומולוגים בכלל, נוטים להתמחות במשפחות מסויימות או בעל-משפחות ומכירים פחות קבוצות אחרות.

הסיפור שלנו התחיל מזיהוי בסיסי מתמונה. הזכרתי לא פעם, ברשומות שונות, שזיהוי מתמונה אינו יכול, במקרים רבים, לספק תשובה חד-משמעית. פעמים, מינים קרובים נבדלים בסימנים הקשים לזיהוי מתמונה או רק במורפולוגיה של איברי הרבייה, שאינם נראים חיצונית. זיהוי על פי תמונה בעזרת מידע מהרשת והקבלה לתמונות של צרעות במאגרי מידע עשוי להיות מייאש, במיוחד אם אין בנמצא נתונים בסיסיים המאפשרים לייצר מילות מפתח חד-משמעיות. העובדה שבמקרה שלנו מדובר בצירעה הטפילה על גמל-שלמה סייעה מאוד בעניין. חיפוש בגוגל העלה, לאחר אין ספור הצלבות, מספר תמונות דומות לשלי עם התייחסות ברורה למשפחה ואף לסוג.

Eupelmus cf orthopterae, נקבה מטילה על תיק של גמ"ש חיוור.

הצירעה זוהתה (על-תנאי) כמשתייכת לסוג Eupelmus (משפחה Eupelmidae) סוג המונה עשרות רבות של מינים. האם זה אכן הסוג? מהו המין? האם המין הזה מוכר מהארץ? תשובות לשאלות אלו אי אפשר היה להפיק מגוגל ולכן הפנתי אותם למומחה, פרופ' דן גרליג מהמחלקה האנטומולוגית של אונ' ת"א.

תשובתו המהירה של גרלינג הייתה ברורה, הסוג הזה כלל לא מוכר מהארץ. אימות הזיהוי והגדרה מלאה מצריכים איסוף פרטים ושליחתם למומחה עולמי המתעסק במיוחד בקבוצה הזו.

אבל אני לא אספתי פרטים, האם בזה מסתיים ניסיון הזיהוי? כיצד אשיג עכשיו את הצרעות הללו? תיאור השתלשלות העניין היה יכול להצטרף לעוד מאות מיקרים דומים בהם זיהוי מתמונה מגיע למבוא סתום - היה יכול, אבל לא! העובדה שהצירעה הטילה לתוך תיק ביצים סייעה מאוד לעניין, אם אחזור ואאסוף את התיק הזה, הרי יהיו בידי לא צירעה אחת, אלא הרבה יותר, אולי כמה עשרות.

ואכן, לאחר כשבועיים מזמן התיעוד חזרתי לאתר. לשימחתי תיק הביצים הוטל על שיח הרדוף שנשתל על גדת תעלת מים ולכן היה קל לאתרו. למזלי הוא גם שרד ונראה שמור למדי, אם כי נראו מספר פתחי גיחה שהעידו על גיחת נימפות של גמ"שים ואולי צרעות (כל אחד מגיח באופן אחר), האם אחרתי את המועד?

סיור וחיפוש מדוקדק בשטח העלה עוד מספר תיקי ביצים, לא כולם במצב טוב, גם הם נאספו. עכשיו נותר לחכות. מה יגיח לנו ומתי. לא הייתי צריך לחכות הרבה, מספר ימים לאחר מכן, הבחנתי בחרקים זעירים בתוך המבחנות בהן אוכסנו תיקי הביצים, הסתכלות דרך זכוכית מגדלת חזקה אישרה את ההנחה - יש לנו את הצרעות המבוקשות.

למחרת הבאתי את הצרעות לגרלינג ומספר פרטים נשלחו לחו"ל לשם זיהוי ל-Dr. Gary A.P. Gibson בקנדה, מומחה בעל שם עולמי למשפחה. עבר כחודש וב-25 לאוקטובר 2011 הגיעה התשובה. אכן מדובר בסוג Eupelmus ויש גם זיהוי על תנאי של המין; Eupelmus cf orthopterae. עפ"י Gibson יש התאמה מורפולוגית גבוהה של הפרטים מישראל למין המדובר. אבל מין זה מוכר רק מאפריקה (מזרח ומרכז) ומאחר ואין בנמצא תיעוד מהאזור שלנו, יתכן ומדובר במין אחר, קרוב מאוד.

בישראל והאזור מוכרים מינים רבים ממוצא אפריקאי. הקרבה ליבשת השחורה והעובדה שבעבר שררו באזור תנאים לחים וחמים יותר גררה גלי הגירות של בעלי חיים רבים מאפריקה צפונה. חלקם התבססו כאן ללא שינוי משמעותי והם נחשבים למין הזהה לזה שבאזור המוצא. אחרים, עקב שינויים אקלימיים וגיאוגרפיים, התהוו במשך השנים למין חדש מקומי, המותאם לתנאי האקולוגיים המקומיים שאינם דומים כבעבר לאלו שבאפריקה.

בידוד גיאוגרפי עשוי לייצר בידוד גנטי, בידוד כזה בין אוכלוסיות עשוי לגרור גם שינויים העשויים לגרום להתפתחות מינים חדשים באוכלוסיות המבודדות. בעידן של הטקסונומיה המודרנית המשלבת גישות פנטיפיות (צורה חיצוני), גנוטיפיות (גנטיקה) ופילוגנטיקה, ההגדרה של מין חדש הופכת להיות מורכבת יותר ודורשת כלים מורכבים מבעבר כדי להכריע בסוגיות כאלו.

לדברי Gibson זיהוי חד-משמעי מצריך השוואה גנטית. השוואה גנטית היא תהליך לא פשוט ויקר, אולם לפי Gibson, נכון לזמן ההוא, התבצע קידוד גנטי (CO1 barcoding) עבור מינים אחדים בסוג, כולל E. orthopterae מה שעשוי לשמש כבסיס להשוואה למימצאים מישראל.

לאחרונה (אפריל 2013) קיבלתי עדכון מגיבסון על הממצאים, מסתבר שעדיין לא ניתן לאשש באופן מוחלט את ההנחה שאכן מדובר Eupelmus orthopterae. הממצאים הגנטיים לא הניבו תוצאות חד משמעיות אם כי ברור שמדובר בלפחות במינים קרובים מאוד.

גמל-שלמה חיוור, Miomantis paykullii, נקבה

לסיכום החלק הראשון; נכון לעכשיו עדיין יש לנו זיהוי על-תנאי, ככל הנראה מדובר במין חדש לישראל וזה יפה מאוד, כי מספר המינים של צרעות טפיליות על גמלי-שלמה המוכרות מישראל הוא נמוך מאוד וכל מין נוסף הוא בהחלט מידע חשוב.

הזכרתי בתחילת הפסקה השלישית שזו לא התצפית הראשונה שלי במין הזה. לתומי חשבתי כל הזמן שמדובר במין מוכר ולא ייחסתי לו חשיבות רבה, לכן גם לא תיעדתי את כל המקרים. עם זאת הסתבר שקיים אצלי תיעוד נוסף של צירעה זהה, הפעם על תיק ביצים של גמל-שלמה אחר, גמל-שלמה מקלי. תיעוד זה נעשה ביוני 2007 בביצת הרצליה. והוא גם מוסיף מידע על דפוס התפוצה המקומי של המין.

נדרשת עוד הרבה עבודת שדה כדי למפות את תפוצת המין בארץ ואת מגוון הפונדקאים שלו. אבל יש פה התחלה, שאולי בעתיד תוביל חוקרים סקרנים למחקרים מעניינים, על מין שכמעט לא נחקר בעולם בהיבטים האקולוגיים.

חלק שני - רקע משפחתי
מידע ספציפי על הביולוגיה והאקולוגיה של Eupelmus orthopterae דל מאוד. כאמור מין זה כמעט ולא נחקר בהיבטים הללו. בהמשך אציין מידע נוסף שהגיע מ-Gibson. בינתיים אפשר לקבל רקע כללי על המשפחה והסוג ממחקרים שנעשו על מינים אחרים, דומים.

הסוג Eupelmus משתייך למשפחה איפלמיתיים Eupelmidae, המאפיינת בעיקר אזורים טרופיים והמהווה חלק מעל-משפחת הכלצידים Chalcidoidea - על-משפחה עשירה מאוד במינים, מעל 22,00 מינים (מעריכים שהמספר גדול פי כמה) והיא אחת מהקבוצות הגדולות בקרב הדבוראים, עם מורכבות טקסונומית עצומה, בייחוד ברמות הטקסון הגבוהות וכלולים בה גם החרקים הזעירים בעולם.

איפלמיתיים כוללת מאות מינים (קרוב ל-1000) של צרעות טפיליות קטנות (2-7 מ"מ) וכהות המתאפיינות בברק מתכתי. רובן טפילות ראשוניות מיעוטן משניות (התפתחות על טפיל ראשוני אחר) וכאלה שהן גם וגם. מגוון הפונדקאים של הסוג גדול מאוד וכולל: פרפראים, דבוראים, זבובאים, חיפושיות, תיקנים, גמלי-שלמה ועוד.

בתת המשפחה Eupelminae, עליה נמנה גם המין שלנו, מתקיימת דו-פרצופיות זוויגית קיצונית והזכרים אינם דומים כלל לנקבות ומגלים דמיון רב לזכרים במינים אחרים, פרימיטיביים יותר בעל-משפחת הכלצידים. הדרך היחידה לזהות זכר היא מגידול מבוקר של המין. בניגוד לזכרים, הנקבות בתת-משפחה זו אינן מעופפות טובות אבל הן מטיבות לנתר במהירת רבה. פעולה זו נעשית לא בעזרת שרירי רגליים מפותחים אלא בעזרת מערכת שרירים מיוחדת הממוקמת בסגמנט המרכזי של החזה. התכווצות השרירים מושכת גוש גדול של רזילין (resilin, חלבון אלסטי אוצר אנרגיה) המשחרר, עם הרפיית השריר, אנרגיה אנכית במהירות הבזק לרגליים האמצעיות. במינים רבים בתת-משפחה זו מוצאים חקיינות של חרקים אחרים, במיוחד של נמלים.

Eupelmus נחשב לסוג מאוד מגוון, מוצאים בו טפילים ראשוניים או משניים. הטפילות לרוב חיצונית (ectoparasites), כאשר זחל הצירעה לא מתפתח בתוך גוף הפונדקאי אלא ניזון ממנו חיצונית.

יש גם הטורפים את הביצים ויש הטפילים על זחלים או/ו גלמים. יש מינים רב-פונדקאים, המתפתחים על מינים שונים מסדרות שונות ויש מינים מתמחים המתפתחים על מינים ממשפחות ספציפיות. במקרה שלנו, זחלי הצירעה טורפים ככל הנראה את דרגת הזחל בעודה מתפתחת בתוך התיק.

מידע (אנגלית) על המשפחה: אפיונים, ביולוגיה ותפוצה אפשר למצוא במאמר די נרחב בקישור הבא: Checklist of UK Eupelmidae.

Eupelmus cf orthopterae, נקבה מטילה על תיק של גמ"ש מקלי.

הנה מה שידוע לי, נכון ליום לפרסום הרשומה על Eupelmus orthopterae. כאמור מדובר במין ממוצא אפריקאי, על פי Gibson מין זה נאסף עד כה באתיופיה, קניה, טנזניה, קונגו, ניגריה, חוף-השנהב, סנגל, מוזמביק ודרום-אפריקה.

פונדקאים מוכרים באפריקה: Miomantis pellucida מין קרוב לגמל-שלמה חיוור וגם על Blepharodes sudanensis, מין המוכר מסודן וסומליה. האחרון משתייך למשפחה Empusidae עליה גם נמנה גמל-שלמה מקלי Empusa fasciata (שמתועד אצלי כפונדקי נוסף).

רשומה זו מספקת דוגמא נוספת כיצד צילום חרקים שגרתי הופך עם מעט עניין וסבלנות לסיפור של תגלית מעניינת. דוגמא לאופן בו יכול גם האנטומולוג החובב לתרום משהו קטן למדע.
כי הרי הידע שלנו הוא אוסף עצום של פיסות מידע קטנות, המתחברות בסופו של דבר לסיפור אחד גדול. סיפור שאם קוראים אותו גם בין השורות, יכול להיות מרתק לא פחות מנשוא הסיפור עצמו.
 
תודה לפרופ' דן גרליג מהמחלקה האנטומולוגית של אונ' ת"א על הסיוע בזיהוי הצירעה.

מקורות נבחרים:
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 , החרקים, 1989
insectour
אחד הבונוסים של צילום טבע הוא תיעוד מינים נדירים או כאלה שלא רואים כל יום ובמיוחד שאינם מוכרים בפאונה המקומית. אם יש תחום בו הסיכוי גדול במיוחד למקרה כזה, הרי שזהו תחום הפרוקי-רגליים. בניגוד לבעלי-חוליות שאצלם מוכרים ומתועדים רוב המינים, הרי בקבוצת חסרי-חוליות הפער בין מספר המינים המוכר והמתועד לבין המצאי בשטח בפועל, גדול מאוד. מניחים שמספר המינים שעברו תיאור מדעי הוא לפחות מחצית ממספר המינים הכולל ויש הטוענים שהמספר גדול בהרבה.

ישראל, על שטחה הגאוגרפי הקטן, נחקרת ומתועדת שנים רבות בתחום האנטומולוגי ועדיין כל שנה מתגלים בה עשרות מינים חדשים לאזורינו, חלקם גם חדשים למדע. היקף המימצאים ומחסור בטקסונומים כופה על ממצאים רבים להמתין זמן רב, לעיתים חודשים ושנים עד לבירור הסטטוס הטקסונומי שלהם והוספתם לרשימת המינים המקומית.

רשומה זו מתארת, בחלקה הראשון, תיעוד מקרי של מין לא מוכר והשתלשלות הליך הזיהוי. הליך שלא תמיד מוביל לתשובות חד-משמעיות, אם בכלל. בחלק השני תעסוק הרשומה ברקע האקולוגי והביולוגי של המין המדובר.

חלק ראשון - סיפור מתגלגל
ביום האחרון של ספטמבר 2011, בעת סיור בשדות של בנימינה, צילמתי צירעה זעירה (3~ מ"מ) מטילה לתוך תיק ביצים של גמל-שלמה מהמין גמל-שלמה חיוור Miomantis paykullii. לא תצפית שגרתית אך גם לא נדירה עבורי, יצא לי לצפות מספר פעמים בהתנהגות כזו, גם של הצירעה המצולמת. ובכל זאת, תיעוד בטבע של טפילות על תיקי ביצים של גמלי-שלמה תמיד שווה בדיקה עמוקה יותר.

זיהוי צרעות טפילות (Parasitoid) הוא לרוב עניין של מומחים. בישראל מאות רבות ואולי אלפי מינים של צרעות פרזיטואידיות, הנמנות על עשרות משפחות, גם המומחים לא מכירים את כולן באופן פרטני. חוקרי צרעות ואנטומולוגים בכלל, נוטים להתמחות במשפחות מסויימות או בעל-משפחות ומכירים פחות קבוצות אחרות.

הסיפור שלנו התחיל מזיהוי בסיסי מתמונה. הזכרתי לא פעם, ברשומות שונות, שזיהוי מתמונה אינו יכול, במקרים רבים, לספק תשובה חד-משמעית. פעמים, מינים קרובים נבדלים בסימנים הקשים לזיהוי מתמונה או רק במורפולוגיה של איברי הרבייה, שאינם נראים חיצונית. זיהוי על פי תמונה בעזרת מידע מהרשת והקבלה לתמונות של צרעות במאגרי מידע עשוי להיות מייאש, במיוחד אם אין בנמצא נתונים בסיסיים המאפשרים לייצר מילות מפתח חד-משמעיות. העובדה שבמקרה שלנו מדובר בצירעה הטפילה על גמל-שלמה סייעה מאוד בעניין. חיפוש בגוגל העלה, לאחר אין ספור הצלבות, מספר תמונות דומות לשלי עם התייחסות ברורה למשפחה ואף לסוג.

Eupelmus cf orthopterae, נקבה מטילה על תיק של גמ"ש חיוור.

הצירעה זוהתה (על-תנאי) כמשתייכת לסוג Eupelmus (משפחה Eupelmidae) סוג המונה עשרות רבות של מינים. האם זה אכן הסוג? מהו המין? האם המין הזה מוכר מהארץ? תשובות לשאלות אלו אי אפשר היה להפיק מגוגל ולכן הפנתי אותם למומחה, פרופ' דן גרליג מהמחלקה האנטומולוגית של אונ' ת"א.

תשובתו המהירה של גרלינג הייתה ברורה, הסוג הזה כלל לא מוכר מהארץ. אימות הזיהוי והגדרה מלאה מצריכים איסוף פרטים ושליחתם למומחה עולמי המתעסק במיוחד בקבוצה הזו.

אבל אני לא אספתי פרטים, האם בזה מסתיים ניסיון הזיהוי? כיצד אשיג עכשיו את הצרעות הללו? תיאור השתלשלות העניין היה יכול להצטרף לעוד מאות מיקרים דומים בהם זיהוי מתמונה מגיע למבוא סתום - היה יכול, אבל לא! העובדה שהצירעה הטילה לתוך תיק ביצים סייעה מאוד לעניין, אם אחזור ואאסוף את התיק הזה, הרי יהיו בידי לא צירעה אחת, אלא הרבה יותר, אולי כמה עשרות.

ואכן, לאחר כשבועיים מזמן התיעוד חזרתי לאתר. לשימחתי תיק הביצים הוטל על שיח הרדוף שנשתל על גדת תעלת מים ולכן היה קל לאתרו. למזלי הוא גם שרד ונראה שמור למדי, אם כי נראו מספר פתחי גיחה שהעידו על גיחת נימפות של גמ"שים ואולי צרעות (כל אחד מגיח באופן אחר), האם אחרתי את המועד?

סיור וחיפוש מדוקדק בשטח העלה עוד מספר תיקי ביצים, לא כולם במצב טוב, גם הם נאספו. עכשיו נותר לחכות. מה יגיח לנו ומתי. לא הייתי צריך לחכות הרבה, מספר ימים לאחר מכן, הבחנתי בחרקים זעירים בתוך המבחנות בהן אוכסנו תיקי הביצים, הסתכלות דרך זכוכית מגדלת חזקה אישרה את ההנחה - יש לנו את הצרעות המבוקשות.

למחרת הבאתי את הצרעות לגרלינג ומספר פרטים נשלחו לחו"ל לשם זיהוי ל-Dr. Gary A.P. Gibson בקנדה, מומחה בעל שם עולמי למשפחה. עבר כחודש וב-25 לאוקטובר 2011 הגיעה התשובה. אכן מדובר בסוג Eupelmus ויש גם זיהוי על תנאי של המין; Eupelmus cf orthopterae. עפ"י Gibson יש התאמה מורפולוגית גבוהה של הפרטים מישראל למין המדובר. אבל מין זה מוכר רק מאפריקה (מזרח ומרכז) ומאחר ואין בנמצא תיעוד מהאזור שלנו, יתכן ומדובר במין אחר, קרוב מאוד.

בישראל והאזור מוכרים מינים רבים ממוצא אפריקאי. הקרבה ליבשת השחורה והעובדה שבעבר שררו באזור תנאים לחים וחמים יותר גררה גלי הגירות של בעלי חיים רבים מאפריקה צפונה. חלקם התבססו כאן ללא שינוי משמעותי והם נחשבים למין הזהה לזה שבאזור המוצא. אחרים, עקב שינויים אקלימיים וגיאוגרפיים, התהוו במשך השנים למין חדש מקומי, המותאם לתנאי האקולוגיים המקומיים שאינם דומים כבעבר לאלו שבאפריקה.

בידוד גיאוגרפי עשוי לייצר בידוד גנטי, בידוד כזה בין אוכלוסיות עשוי לגרור גם שינויים העשויים לגרום להתפתחות מינים חדשים באוכלוסיות המבודדות. בעידן של הטקסונומיה המודרנית המשלבת גישות פנטיפיות (צורה חיצוני), גנוטיפיות (גנטיקה) ופילוגנטיקה, ההגדרה של מין חדש הופכת להיות מורכבת יותר ודורשת כלים מורכבים מבעבר כדי להכריע בסוגיות כאלו.

לדברי Gibson זיהוי חד-משמעי מצריך השוואה גנטית. השוואה גנטית היא תהליך לא פשוט ויקר, אולם לפי Gibson, נכון לזמן ההוא, התבצע קידוד גנטי (CO1 barcoding) עבור מינים אחדים בסוג, כולל E. orthopterae מה שעשוי לשמש כבסיס להשוואה למימצאים מישראל.

לאחרונה (אפריל 2013) קיבלתי עדכון מגיבסון על הממצאים, מסתבר שעדיין לא ניתן לאשש באופן מוחלט את ההנחה שאכן מדובר Eupelmus orthopterae. הממצאים הגנטיים לא הניבו תוצאות חד משמעיות אם כי ברור שמדובר בלפחות במינים קרובים מאוד.

גמל-שלמה חיוור, Miomantis paykullii, נקבה

לסיכום החלק הראשון; נכון לעכשיו עדיין יש לנו זיהוי על-תנאי, ככל הנראה מדובר במין חדש לישראל וזה יפה מאוד, כי מספר המינים של צרעות טפיליות על גמלי-שלמה המוכרות מישראל הוא נמוך מאוד וכל מין נוסף הוא בהחלט מידע חשוב.

הזכרתי בתחילת הפסקה השלישית שזו לא התצפית הראשונה שלי במין הזה. לתומי חשבתי כל הזמן שמדובר במין מוכר ולא ייחסתי לו חשיבות רבה, לכן גם לא תיעדתי את כל המקרים. עם זאת הסתבר שקיים אצלי תיעוד נוסף של צירעה זהה, הפעם על תיק ביצים של גמל-שלמה אחר, גמל-שלמה מקלי. תיעוד זה נעשה ביוני 2007 בביצת הרצליה. והוא גם מוסיף מידע על דפוס התפוצה המקומי של המין.

נדרשת עוד הרבה עבודת שדה כדי למפות את תפוצת המין בארץ ואת מגוון הפונדקאים שלו. אבל יש פה התחלה, שאולי בעתיד תוביל חוקרים סקרנים למחקרים מעניינים, על מין שכמעט לא נחקר בעולם בהיבטים האקולוגיים.

חלק שני - רקע משפחתי
מידע ספציפי על הביולוגיה והאקולוגיה של Eupelmus orthopterae דל מאוד. כאמור מין זה כמעט ולא נחקר בהיבטים הללו. בהמשך אציין מידע נוסף שהגיע מ-Gibson. בינתיים אפשר לקבל רקע כללי על המשפחה והסוג ממחקרים שנעשו על מינים אחרים, דומים.

הסוג Eupelmus משתייך למשפחה איפלמיתיים Eupelmidae, המאפיינת בעיקר אזורים טרופיים והמהווה חלק מעל-משפחת הכלצידים Chalcidoidea - על-משפחה עשירה מאוד במינים, מעל 22,00 מינים (מעריכים שהמספר גדול פי כמה) והיא אחת מהקבוצות הגדולות בקרב הדבוראים, עם מורכבות טקסונומית עצומה, בייחוד ברמות הטקסון הגבוהות וכלולים בה גם החרקים הזעירים בעולם.

איפלמיתיים כוללת מאות מינים (קרוב ל-1000) של צרעות טפיליות קטנות (2-7 מ"מ) וכהות המתאפיינות בברק מתכתי. רובן טפילות ראשוניות מיעוטן משניות (התפתחות על טפיל ראשוני אחר) וכאלה שהן גם וגם. מגוון הפונדקאים של הסוג גדול מאוד וכולל: פרפראים, דבוראים, זבובאים, חיפושיות, תיקנים, גמלי-שלמה ועוד.

בתת המשפחה Eupelminae, עליה נמנה גם המין שלנו, מתקיימת דו-פרצופיות זוויגית קיצונית והזכרים אינם דומים כלל לנקבות ומגלים דמיון רב לזכרים במינים אחרים, פרימיטיביים יותר בעל-משפחת הכלצידים. הדרך היחידה לזהות זכר היא מגידול מבוקר של המין. בניגוד לזכרים, הנקבות בתת-משפחה זו אינן מעופפות טובות אבל הן מטיבות לנתר במהירת רבה. פעולה זו נעשית לא בעזרת שרירי רגליים מפותחים אלא בעזרת מערכת שרירים מיוחדת הממוקמת בסגמנט המרכזי של החזה. התכווצות השרירים מושכת גוש גדול של רזילין (resilin, חלבון אלסטי אוצר אנרגיה) המשחרר, עם הרפיית השריר, אנרגיה אנכית במהירות הבזק לרגליים האמצעיות. במינים רבים בתת-משפחה זו מוצאים חקיינות של חרקים אחרים, במיוחד של נמלים.

Eupelmus נחשב לסוג מאוד מגוון, מוצאים בו טפילים ראשוניים או משניים. הטפילות לרוב חיצונית (ectoparasites), כאשר זחל הצירעה לא מתפתח בתוך גוף הפונדקאי אלא ניזון ממנו חיצונית.

יש גם הטורפים את הביצים ויש הטפילים על זחלים או/ו גלמים. יש מינים רב-פונדקאים, המתפתחים על מינים שונים מסדרות שונות ויש מינים מתמחים המתפתחים על מינים ממשפחות ספציפיות. במקרה שלנו, זחלי הצירעה טורפים ככל הנראה את דרגת הזחל בעודה מתפתחת בתוך התיק.

מידע (אנגלית) על המשפחה: אפיונים, ביולוגיה ותפוצה אפשר למצוא במאמר די נרחב בקישור הבא: Checklist of UK Eupelmidae.

Eupelmus cf orthopterae, נקבה מטילה על תיק של גמ"ש מקלי.

הנה מה שידוע לי, נכון ליום לפרסום הרשומה על Eupelmus orthopterae. כאמור מדובר במין ממוצא אפריקאי, על פי Gibson מין זה נאסף עד כה באתיופיה, קניה, טנזניה, קונגו, ניגריה, חוף-השנהב, סנגל, מוזמביק ודרום-אפריקה.

פונדקאים מוכרים באפריקה: Miomantis pellucida מין קרוב לגמל-שלמה חיוור וגם על Blepharodes sudanensis, מין המוכר מסודן וסומליה. האחרון משתייך למשפחה Empusidae עליה גם נמנה גמל-שלמה מקלי Empusa fasciata (שמתועד אצלי כפונדקי נוסף).

רשומה זו מספקת דוגמא נוספת כיצד צילום חרקים שגרתי הופך עם מעט עניין וסבלנות לסיפור של תגלית מעניינת. דוגמא לאופן בו יכול גם האנטומולוג החובב לתרום משהו קטן למדע.
כי הרי הידע שלנו הוא אוסף עצום של פיסות מידע קטנות, המתחברות בסופו של דבר לסיפור אחד גדול. סיפור שאם קוראים אותו גם בין השורות, יכול להיות מרתק לא פחות מנשוא הסיפור עצמו.
 
תודה לפרופ' דן גרליג מהמחלקה האנטומולוגית של אונ' ת"א על הסיוע בזיהוי הצירעה.

מקורות נבחרים:
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 , החרקים, 1989
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק