ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
עלית האספרג - בוגרים בהזדווגות.
אספרג Asparagus נחשב אצל בני האדם למאכל מעדן ולעיתים לירק מותרות. בניגוד למרבית הירקות בהם אנו אוכלים את הפרי, עלים, פקעות או פרחים, פה אנו אוכלים גבעול צעיר שעדיין לא התפתחו ניצניו. מוצא הסוג, הכולל מספר מינים, באגן הים-התיכון שם הוא גדל בבר ושימש למאכל עוד בעת העתיקה.
ברב השנים פותחו זנים תרבותיים עבור מאכל או נוי. גם היום נוהגים לקטוף בבר גבעולים צעירים עבור מאכל, מנהג הנפוץ בחברה הערבית המסורתית. לצערנו הקטיף נעשה לעיתים גם בשמורות טבע ואזורים שמורים, והנזק לא קטן כשמדובר בקטיף של מאות ענפים בתא שטח אחד.

אנו לא היחידים שנהנים מטעמו של צמח זה. גם חרקים ניזונים ממנו, בהם מספר מינים ממשפחת העליתיים. אחת מהם היא חיפושית קטנה (5-7 מ"מ) ויפה המכונה, מן הסתם, עלית האספרגוס Crioceris asparagi.

עלית האספרגוס משתייכת כאמור למשפחת העליתיים Chrysomelidae. במשפחה זו ניזונים הבוגרים והזחלים באותם צמחים. הבוגרים ניזונים בעיקר בעלים והזחלים בעלים ויש מינים בהם הזחלים נוברים בגבעולים או בשורשים. מקצת מהמינים נחשבים מזיקים חקלאיים, אחרים משמשים להדברה ביולוגית של עשבים פולשים.

לעלית האספרגוס תפוצה טבעית רחבה הכוללת את אירופה, אגן הים-התיכון ומרכז אסיה. היא מצויה גם בצפון אמריקה לשם היא פלשה במחצית המאה ה-19. בחלק מהמקומות היא נחשבת למזיק קשה בגידולי האספרג, מאחר ומתרחשת פגיעה בחלקים המטמיעים, הגוררת פגיעה ביבול ואיכותו. בישראל, לפי הספרות, נזקה החקלאי כנראה שולי.

עלית האספרג - זחל גדול וביצה (מימין לזחל).

בישראל מקיימת עלית האספרגוס שני מחזורי רבייה (באזור שפלת החוף), אך רק הראשון נחשב למשמעותי. קצב הגידול וההתפתחות מושפע מטמפרטורת הסביבה, הוא עולה בטמפרטורות גבוהות ונעצר ב-32 מעלות.

בוגרים ראשונים - דור שני של עונה הקודמת - מגיחים מהדיפאוזה במהלך החורף, לאחר תחילת צימוח עלווה חדשה וירוקה. הם ניזונים מהחלקים הירוקים של הצמח. ההזדווגות נעשית על הצמח הפונדקאי.

הביצים (1.3 מ"מ) מאורכות, בצבע חום, מוטלות על המחטים או הגבעולים, כבודדים או בקבוצות קטנות.  על פי הספרות נקבה אחת מסוגלת להטיל במהלך חייה 250 ביצים בממוצע.

תטולה אופינית לעלית האספרג

הביצה מודבקת לצמח בעזרת הפרשה חלבונית דביקה מיוחדת. מחקר מצא שחוזק הדבק הוא כ-14.7mN השווים לכ-8650 פעם ממשקל הביצה עצמה. הצורך בדבק חזק שכזה נובע ככל הנראה מקיומו של ציפוי הידרופובי חיצוני על הענפים, שנועד כפי הנראה, למנוע מחרקים להדביק ביצים על גוף הצמח.

הזחלים מגיחים מהביצים לאחר כשבוע. הם ניזונים מהחלקים הירוקים, דמויי המחטים, של הצמח המתפקדים בהטמעה כעלים (אין לאספרג עלים אמיתיים). בניגוד לבוגרים הצבעוניים, הזחלים אפורים/ירקרקים וראשם שחור. לאחר 2-3 שבועות הם מגיעים לאורכם הסופי כ-7 מ"מ והם מוכנים להתגלמות. ההתגלמות נעשית בתוך הקרקע בפקעת (5 מ"מ) משי המעוטרת במעטה גרגרי חול.

הדור הראשון, המגיח לאחר 4-5 שבועות, מופיע במהלך מרץ-אפריל. הוא חי כשלושה חודשים, במהלכם מתרחש מחזור רבייה נוסף ממנו מגיחים במהלך מאי – יוני בני הדור השני. דור זה עובר את הקיץ וחלק מהחורף בדיפאוזה, ללא תזונה ותנועה, במסתור מוגן בקרקע או בתוך נשורת עלים. הדור השני עשוי להתרבות בקיץ אבל הרוב המכריע של הזחלים לא שורד, כמעט 100% תמותה.


זחל של עלית האספרג מוטפל בביצה של זריזבוב,
ככל הנראה מהסוג
Meigenia המוכר כטפיל של המין הזה.
  זריזבוב מסוג  Meigenia
מטפיל זחל של עלית האספרג.


לעלית האספרגוס מספר אויביים טבעיים. אחת מהם היא צירעה טפילה Tetrastichus coeruleus ממשפחת האילופתיים Eulophidae, הנפוצה באירופה. היא נחשבת לטפילה אובליגטורית של המין ואינה נטפלת למינים אחרים בסוג. בארה"ב היא משמשת להדברה ביולוגית של עלית האספרגוס. הצירעה מטילה עד 6 ביצים לתוך ביצי העלית המצויות בשלבי התפתחות מתקדמים. נמצא שלצירעה יכולת להבחין בין ביצים מוטפלות וביצים נקיות. זחלי הצירעה מתפתחים בתוך זחל החיפושית ומגיחים ממנו לאחר שהוא התגלם בקרקע. הצירעה הבוגרת ניזונה מנוזל הביצה אותו היא מפיקה לאחר דקירת ביצה עם צינור ההטלה.

עוד תופעה מעניינת שרואים בצירעה זו היא רבייה מינית ואל-מינית. מחקר בהולנד מצא שקיימות שם 2 טיפוסי אוכלוסיות של T. coeruleus. באזור החוף האוכלוסיות מונות נקבות בלבד המתרבות ברבייה אל-מינית בלבד. ואילו באזורים חקלאיים מוצאים אוכלוסיות מעורבות של זכרים ונקבות. נמצא שאוכלוסיות החוף נגועות בבקטריה טפילה Wolbachia המוכרת מקבוצות שונות של פרוקי-רגליים וגורמת להם לפתח אוכלוסיות של נקבות המתרבות בלעדית באופן אל-מיני.

את מיני האספרג נמצא בעיקר בבית הגידול הים תיכוני; בבתה ובחורש וגם בחורשות נטועות, באזורים מוצלים ובאזורים מוארים. בתקופת שיא האביב ניתן למצוא שיחי אספרג מלבלבים ועליהם זחלים בגדלים שונים שהגיחו בשבועות האחרונים ובוגרים במשחקי חיזור. לא קשה למצוא אותם צריך רק לחפש.
 
מקורות נבחרים:
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
insectour
עלית האספרג - בוגרים בהזדווגות.
אספרג Asparagus נחשב אצל בני האדם למאכל מעדן ולעיתים לירק מותרות. בניגוד למרבית הירקות בהם אנו אוכלים את הפרי, עלים, פקעות או פרחים, פה אנו אוכלים גבעול צעיר שעדיין לא התפתחו ניצניו. מוצא הסוג, הכולל מספר מינים, באגן הים-התיכון שם הוא גדל בבר ושימש למאכל עוד בעת העתיקה.
ברב השנים פותחו זנים תרבותיים עבור מאכל או נוי. גם היום נוהגים לקטוף בבר גבעולים צעירים עבור מאכל, מנהג הנפוץ בחברה הערבית המסורתית. לצערנו הקטיף נעשה לעיתים גם בשמורות טבע ואזורים שמורים, והנזק לא קטן כשמדובר בקטיף של מאות ענפים בתא שטח אחד.

אנו לא היחידים שנהנים מטעמו של צמח זה. גם חרקים ניזונים ממנו, בהם מספר מינים ממשפחת העליתיים. אחת מהם היא חיפושית קטנה (5-7 מ"מ) ויפה המכונה, מן הסתם, עלית האספרגוס Crioceris asparagi.

עלית האספרגוס משתייכת כאמור למשפחת העליתיים Chrysomelidae. במשפחה זו ניזונים הבוגרים והזחלים באותם צמחים. הבוגרים ניזונים בעיקר בעלים והזחלים בעלים ויש מינים בהם הזחלים נוברים בגבעולים או בשורשים. מקצת מהמינים נחשבים מזיקים חקלאיים, אחרים משמשים להדברה ביולוגית של עשבים פולשים.

לעלית האספרגוס תפוצה טבעית רחבה הכוללת את אירופה, אגן הים-התיכון ומרכז אסיה. היא מצויה גם בצפון אמריקה לשם היא פלשה במחצית המאה ה-19. בחלק מהמקומות היא נחשבת למזיק קשה בגידולי האספרג, מאחר ומתרחשת פגיעה בחלקים המטמיעים, הגוררת פגיעה ביבול ואיכותו. בישראל, לפי הספרות, נזקה החקלאי כנראה שולי.

עלית האספרג - זחל גדול וביצה (מימין לזחל).

בישראל מקיימת עלית האספרגוס שני מחזורי רבייה (באזור שפלת החוף), אך רק הראשון נחשב למשמעותי. קצב הגידול וההתפתחות מושפע מטמפרטורת הסביבה, הוא עולה בטמפרטורות גבוהות ונעצר ב-32 מעלות.

בוגרים ראשונים - דור שני של עונה הקודמת - מגיחים מהדיפאוזה במהלך החורף, לאחר תחילת צימוח עלווה חדשה וירוקה. הם ניזונים מהחלקים הירוקים של הצמח. ההזדווגות נעשית על הצמח הפונדקאי.

הביצים (1.3 מ"מ) מאורכות, בצבע חום, מוטלות על המחטים או הגבעולים, כבודדים או בקבוצות קטנות.  על פי הספרות נקבה אחת מסוגלת להטיל במהלך חייה 250 ביצים בממוצע.

תטולה אופינית לעלית האספרג

הביצה מודבקת לצמח בעזרת הפרשה חלבונית דביקה מיוחדת. מחקר מצא שחוזק הדבק הוא כ-14.7mN השווים לכ-8650 פעם ממשקל הביצה עצמה. הצורך בדבק חזק שכזה נובע ככל הנראה מקיומו של ציפוי הידרופובי חיצוני על הענפים, שנועד כפי הנראה, למנוע מחרקים להדביק ביצים על גוף הצמח.

הזחלים מגיחים מהביצים לאחר כשבוע. הם ניזונים מהחלקים הירוקים, דמויי המחטים, של הצמח המתפקדים בהטמעה כעלים (אין לאספרג עלים אמיתיים). בניגוד לבוגרים הצבעוניים, הזחלים אפורים/ירקרקים וראשם שחור. לאחר 2-3 שבועות הם מגיעים לאורכם הסופי כ-7 מ"מ והם מוכנים להתגלמות. ההתגלמות נעשית בתוך הקרקע בפקעת (5 מ"מ) משי המעוטרת במעטה גרגרי חול.

הדור הראשון, המגיח לאחר 4-5 שבועות, מופיע במהלך מרץ-אפריל. הוא חי כשלושה חודשים, במהלכם מתרחש מחזור רבייה נוסף ממנו מגיחים במהלך מאי – יוני בני הדור השני. דור זה עובר את הקיץ וחלק מהחורף בדיפאוזה, ללא תזונה ותנועה, במסתור מוגן בקרקע או בתוך נשורת עלים. הדור השני עשוי להתרבות בקיץ אבל הרוב המכריע של הזחלים לא שורד, כמעט 100% תמותה.


זחל של עלית האספרג מוטפל בביצה של זריזבוב,
ככל הנראה מהסוג
Meigenia המוכר כטפיל של המין הזה.
  זריזבוב מסוג  Meigenia
מטפיל זחל של עלית האספרג.


לעלית האספרגוס מספר אויביים טבעיים. אחת מהם היא צירעה טפילה Tetrastichus coeruleus ממשפחת האילופתיים Eulophidae, הנפוצה באירופה. היא נחשבת לטפילה אובליגטורית של המין ואינה נטפלת למינים אחרים בסוג. בארה"ב היא משמשת להדברה ביולוגית של עלית האספרגוס. הצירעה מטילה עד 6 ביצים לתוך ביצי העלית המצויות בשלבי התפתחות מתקדמים. נמצא שלצירעה יכולת להבחין בין ביצים מוטפלות וביצים נקיות. זחלי הצירעה מתפתחים בתוך זחל החיפושית ומגיחים ממנו לאחר שהוא התגלם בקרקע. הצירעה הבוגרת ניזונה מנוזל הביצה אותו היא מפיקה לאחר דקירת ביצה עם צינור ההטלה.

עוד תופעה מעניינת שרואים בצירעה זו היא רבייה מינית ואל-מינית. מחקר בהולנד מצא שקיימות שם 2 טיפוסי אוכלוסיות של T. coeruleus. באזור החוף האוכלוסיות מונות נקבות בלבד המתרבות ברבייה אל-מינית בלבד. ואילו באזורים חקלאיים מוצאים אוכלוסיות מעורבות של זכרים ונקבות. נמצא שאוכלוסיות החוף נגועות בבקטריה טפילה Wolbachia המוכרת מקבוצות שונות של פרוקי-רגליים וגורמת להם לפתח אוכלוסיות של נקבות המתרבות בלעדית באופן אל-מיני.

את מיני האספרג נמצא בעיקר בבית הגידול הים תיכוני; בבתה ובחורש וגם בחורשות נטועות, באזורים מוצלים ובאזורים מוארים. בתקופת שיא האביב ניתן למצוא שיחי אספרג מלבלבים ועליהם זחלים בגדלים שונים שהגיחו בשבועות האחרונים ובוגרים במשחקי חיזור. לא קשה למצוא אותם צריך רק לחפש.
 
מקורות נבחרים:
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק