ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
פרפראים הן אחת הקבוצות המגוונות ביותר בעולם החרקים, גיוון הבא לידי ביטוי באורח חיים, בצבע ובצורה. יש מהם שלא נראים כלל כפרפראים טיפוסיים ועל פרפר כזה תיוחד רשומה זו.

העשנוציתיים Pterophoroidea היא משפחת עשים קטנה למדי, כ-1000 מינים ידועים בה, מתוכם כמה עשרות מוכרים בישראל (לא מצאתי רישום מעודכן). אלה פרפראים קטנים (גודלם כסנטימטר) הניחנים במראה מוזר למדי, שגם הקנה להם את שמם העברי. אף השם האנגלי, ,Plume moths נגזר ממראה זה.

במרבית העשנוציתיים נחלקות הכנפיים לאונות (בקדמיות 2, נדיר יותר 3 או 4 ובאחוריות 3-4), אונות אלה מעוטרות בשוליהן בריסים, המקנים להן מראה פלומתי של נוצה. בעת מנוחה מקופלות הכנפיים לאורכן ופרושות לצדדים, בניצב לגוף. תנוחת גוף זו מזכירה צורת "T" והפרפר לא נראה כפרפר כלל. יש הסוברים שתנוחה זו מדמה את העש לחלק מהעשב בו הוא נח.

בוגר של עשנוצית החבלבל זמן קצר לאחר הגיחה מהגולם.
תנוחת הכנפיים והעמידה האלכסונית מאפיינת את מרבית המינים במשפחה.

עשנוציתיים הם פעילי לילה טיפוסיים, אף כי הם עשויים להראות פעילות גם ביום. בית-הגידול הטיפוסי שלהם הוא עשבוני וביום הם מוצאים מסתור בחסות העשב או תחת עלי שיחים. יש מינים המתפתחים על עצים כדוגמת עשנוצית האשל. הבוגרים נמשכים לאור ואפשר למצוא אותם, לא פעם, נחים ליד גופי תאורה בבתי מגורים.
רק מינים בודדים בקרב העשנוציתיים נחשבים כמזיקי חקלאות משמעותיים. חלק מהמינים אף משמשים, במקומות שונים בעולם, כמדבירים ביולוגיים כנגד מינים פולשים של עשבים הנחשבים מזיקים לחקלאות המקומית.

אחד מהעשנוציתיים הנפוצים בעולם הוא עשנוצית החבלבל Emmelina monodactyla. למין תפוצה פאליארקטית המשתרעת על מרבית אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, חלקים נרחבים באסיה, צפון אמריקה ומרכז אמריקה. הפונדקאים של מין זה הם לרוב מינים שונים של חבלבליים Convolvulaceae. בישראל עשנוצית החבלבל נפוץ בכל החבל הים תיכוני, באזורים טבעיים, חקלאיים ואזורים אורבניים. בישראל עוד מספר מינים של עשנוציתיים המתפתחים על חבלבליים.

בישראל עיקר הפעילות של עשנוצית החבלבל היא בקיץ עד הסתיו (יוני-דצמבר), אז אפשר למצוא בוגרים וזחלים בדרגות התפתחות שונות. מקים 2-3 דורות בשנה, לעיתים בחפיפת דורות. המין חורף בדרגת הבוגר ובעונת הקור אפשר לראות אותו פעיל ביום, בימי שמש חמימים.

תקריב אל זחל בוגר של עשנוצית החבלבל. אורך הזחל בשיא גודלו כס"מ אחד.

כל הצילומים ברשומה זו נעשו ביולי 2011, רובם בשדות שבפאתי המושבה בנימינה, הנותרים נעשו בבית, של מספר פרטים (זחלים) שהבאתי לגדל. בשטחים המדוברים הפונדקאי השולט הוא חבלבל השדה Convolvulus arvensis, אחד המינים הנפוצים בשדות בור ושטחים פתוחים בחבל הים-תיכוני וצפון הנגב. באזורים אורבניים עשוי עשנוצית החבלבל להתפתח על חבלבליים המצויים בגינות כמו לפופית ובטטה.

צורת הכנפיים החריגה, בה כנף אחורית (3 אונות) נחה מתחת לקדמית (2 אונות) והכל נראה ככנף אחת או מראה של אצבע מורה, הקנתה למין (ע"י לינאוס) את שמו המדעי: Mono = יחיד, dactyla = אצבע. מקור שם הסוג Emmelina לא ברור לי, לאחר בדיקה במספר מקורות נראה שהסיומת lina (מיוונית) ניתנה במשמעות של קו ישר, ומרמזת על תנוחת הכנפיים הפרושות בניצב לצדדים, כאילו על קו אחד.

הבוגרים אינם מעופפים טובים, מעופם איטי וקצר וקל לעקוב אחריהם. לעיתים אפשר לראות את הבוגרים ניזונים ביום מצוף פרחים.

עשנוצית החבלבל בארוחת בוקר על לשישית הצבעים.

הביצים מוטלות כבודדות או בסמיכות נמוכה האחת לשניה. לרוב על צידם התחתון של עלי הפונדקאי או קרוב לניצנים.


נקבה מטילה ביצה על חבלבל השדה. צולם בבוקר.
מימין, על אותו עלה, זחל בגודל בינוני.
  מבט אל הביצה הבודדה שהוטלה בתמונה מימין.

הזחלים ניזונים מרקמת העלה, אפשר למצוא אותם כבודדים או בקבוצות קטנות (2-4) על עלים מצידם העליון או התחתון. ההתגלמות נעשית על צידו התחתון של עלה. הגולם הוא גולם חופשי, הנצמד אל העלה בעזרת קורים. צבע הגולם נע בין גווני ירוק לחום, לעיתים מוכתם בשחור. הבוגר מגיח לאחר כ 7-11 ימים.


זחלי עשנוצית החבלבל רעבתניים במיוחד
ואותות הכירסום נכרים היטב על העלים.

נמלה סקרנית מסוג חרולית מרחרחת גולם טרי של עשנוצית החבלבל.



הגולם נאחז במצע בעזרת קורים המצמידים את קצה גופו.
הפרעה לגולם עשויה לגרום לו להתרומם בפתאומיות בהצלפה.

קליפת הגולם לאחר גיחת הבוגר.
הציר עליו נע הגולם בתמונה מימין מאפשר לבוגר לצאת בנוחות.

זחלי עשנוציתיים מותקפים על ידי מספר מינים של זבובים ממשפחת הזריזבוביים Tachinidae וצרעות טפילות ממשפחת הצרעתניים Ichneumonidae והברקוניים Braconids.

זחל של עשנוצית החבלבל שהוטפל על ידי צרעה טפילה.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989 (פה מופיע השם הישן - Emmelina monodactylus)
insectour
פרפראים הן אחת הקבוצות המגוונות ביותר בעולם החרקים, גיוון הבא לידי ביטוי באורח חיים, בצבע ובצורה. יש מהם שלא נראים כלל כפרפראים טיפוסיים ועל פרפר כזה תיוחד רשומה זו.

העשנוציתיים Pterophoroidea היא משפחת עשים קטנה למדי, כ-1000 מינים ידועים בה, מתוכם כמה עשרות מוכרים בישראל (לא מצאתי רישום מעודכן). אלה פרפראים קטנים (גודלם כסנטימטר) הניחנים במראה מוזר למדי, שגם הקנה להם את שמם העברי. אף השם האנגלי, ,Plume moths נגזר ממראה זה.

במרבית העשנוציתיים נחלקות הכנפיים לאונות (בקדמיות 2, נדיר יותר 3 או 4 ובאחוריות 3-4), אונות אלה מעוטרות בשוליהן בריסים, המקנים להן מראה פלומתי של נוצה. בעת מנוחה מקופלות הכנפיים לאורכן ופרושות לצדדים, בניצב לגוף. תנוחת גוף זו מזכירה צורת "T" והפרפר לא נראה כפרפר כלל. יש הסוברים שתנוחה זו מדמה את העש לחלק מהעשב בו הוא נח.

בוגר של עשנוצית החבלבל זמן קצר לאחר הגיחה מהגולם.
תנוחת הכנפיים והעמידה האלכסונית מאפיינת את מרבית המינים במשפחה.

עשנוציתיים הם פעילי לילה טיפוסיים, אף כי הם עשויים להראות פעילות גם ביום. בית-הגידול הטיפוסי שלהם הוא עשבוני וביום הם מוצאים מסתור בחסות העשב או תחת עלי שיחים. יש מינים המתפתחים על עצים כדוגמת עשנוצית האשל. הבוגרים נמשכים לאור ואפשר למצוא אותם, לא פעם, נחים ליד גופי תאורה בבתי מגורים.
רק מינים בודדים בקרב העשנוציתיים נחשבים כמזיקי חקלאות משמעותיים. חלק מהמינים אף משמשים, במקומות שונים בעולם, כמדבירים ביולוגיים כנגד מינים פולשים של עשבים הנחשבים מזיקים לחקלאות המקומית.

אחד מהעשנוציתיים הנפוצים בעולם הוא עשנוצית החבלבל Emmelina monodactyla. למין תפוצה פאליארקטית המשתרעת על מרבית אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, חלקים נרחבים באסיה, צפון אמריקה ומרכז אמריקה. הפונדקאים של מין זה הם לרוב מינים שונים של חבלבליים Convolvulaceae. בישראל עשנוצית החבלבל נפוץ בכל החבל הים תיכוני, באזורים טבעיים, חקלאיים ואזורים אורבניים. בישראל עוד מספר מינים של עשנוציתיים המתפתחים על חבלבליים.

בישראל עיקר הפעילות של עשנוצית החבלבל היא בקיץ עד הסתיו (יוני-דצמבר), אז אפשר למצוא בוגרים וזחלים בדרגות התפתחות שונות. מקים 2-3 דורות בשנה, לעיתים בחפיפת דורות. המין חורף בדרגת הבוגר ובעונת הקור אפשר לראות אותו פעיל ביום, בימי שמש חמימים.

תקריב אל זחל בוגר של עשנוצית החבלבל. אורך הזחל בשיא גודלו כס"מ אחד.

כל הצילומים ברשומה זו נעשו ביולי 2011, רובם בשדות שבפאתי המושבה בנימינה, הנותרים נעשו בבית, של מספר פרטים (זחלים) שהבאתי לגדל. בשטחים המדוברים הפונדקאי השולט הוא חבלבל השדה Convolvulus arvensis, אחד המינים הנפוצים בשדות בור ושטחים פתוחים בחבל הים-תיכוני וצפון הנגב. באזורים אורבניים עשוי עשנוצית החבלבל להתפתח על חבלבליים המצויים בגינות כמו לפופית ובטטה.

צורת הכנפיים החריגה, בה כנף אחורית (3 אונות) נחה מתחת לקדמית (2 אונות) והכל נראה ככנף אחת או מראה של אצבע מורה, הקנתה למין (ע"י לינאוס) את שמו המדעי: Mono = יחיד, dactyla = אצבע. מקור שם הסוג Emmelina לא ברור לי, לאחר בדיקה במספר מקורות נראה שהסיומת lina (מיוונית) ניתנה במשמעות של קו ישר, ומרמזת על תנוחת הכנפיים הפרושות בניצב לצדדים, כאילו על קו אחד.

הבוגרים אינם מעופפים טובים, מעופם איטי וקצר וקל לעקוב אחריהם. לעיתים אפשר לראות את הבוגרים ניזונים ביום מצוף פרחים.

עשנוצית החבלבל בארוחת בוקר על לשישית הצבעים.

הביצים מוטלות כבודדות או בסמיכות נמוכה האחת לשניה. לרוב על צידם התחתון של עלי הפונדקאי או קרוב לניצנים.


נקבה מטילה ביצה על חבלבל השדה. צולם בבוקר.
מימין, על אותו עלה, זחל בגודל בינוני.
  מבט אל הביצה הבודדה שהוטלה בתמונה מימין.

הזחלים ניזונים מרקמת העלה, אפשר למצוא אותם כבודדים או בקבוצות קטנות (2-4) על עלים מצידם העליון או התחתון. ההתגלמות נעשית על צידו התחתון של עלה. הגולם הוא גולם חופשי, הנצמד אל העלה בעזרת קורים. צבע הגולם נע בין גווני ירוק לחום, לעיתים מוכתם בשחור. הבוגר מגיח לאחר כ 7-11 ימים.


זחלי עשנוצית החבלבל רעבתניים במיוחד
ואותות הכירסום נכרים היטב על העלים.

נמלה סקרנית מסוג חרולית מרחרחת גולם טרי של עשנוצית החבלבל.



הגולם נאחז במצע בעזרת קורים המצמידים את קצה גופו.
הפרעה לגולם עשויה לגרום לו להתרומם בפתאומיות בהצלפה.

קליפת הגולם לאחר גיחת הבוגר.
הציר עליו נע הגולם בתמונה מימין מאפשר לבוגר לצאת בנוחות.

זחלי עשנוציתיים מותקפים על ידי מספר מינים של זבובים ממשפחת הזריזבוביים Tachinidae וצרעות טפילות ממשפחת הצרעתניים Ichneumonidae והברקוניים Braconids.

זחל של עשנוצית החבלבל שהוטפל על ידי צרעה טפילה.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989 (פה מופיע השם הישן - Emmelina monodactylus)
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק