ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>חגבאים ומקלונים>מגלית איסופיה - פיה ירוקה
insectour
אם חפצים אתם לראות פיות ירוקות אמיתיות :-), כל אשר עליכם לעשות הוא לצאת, בראשית האביב, לשדות בכל האזור הים-תיכוני של ישראל, להתכופף לגובה העשב, לפתוח עיניים גדולות ולחפש היטב. אם מצאתם חרגול שמנמן, לא גדול ולא קטן (20-24 מ"מ בוגר), שצבעו ירקרק ומחושיו ארוכים, סביר שמצאתם את מבוקשכם. וכדי להיות בטוחים אפשר לבדוק (בפרטים בוגרים), זה לא מסובך, שאין להם כנפיים אלא רק שריד מטופח.

ים העשב הירוק והרענן המכסה בראשית האביב את הבתות העשבוניות מהווה בית גידול מושלם עבור אחד החרגולים הנפוצים והחמודים שיש לנו בישראל. גיבור הרשומה היום הוא החרגול מַגָּלִית אִיסוֹפְיָה Isophya savignyi. הנציג היחידי של הסוג בישראל.

עבור מי שעדיין לא מבחין בין חרגול לחגב, מומלץ לפנות לרשומה 'בין חגב לחרגול' העוסקת בדיוק בנושא הזה. לצערי אין הרבה מידע על המין המקומי שלנו וחלק מהמידע ברשומה מבוסס על מחקרים שנעשו על מינים קרובים מהסוג באירופה.

זכר בוגר על קיפודן מצוי.

מגלית אִיסוֹפְיָה משתייכת למשפחה Tettigoniidae הכוללת עשרות סוגי חרגולים ומאות מינים. הסוג Isophya עשיר במיוחד ומונים בו כ-90 מינים, הנפוצים בעיקר בדרום-מזרח אירופה, הבלקן, הקווקז ומערב אסיה (אירן) וגם במזרח התיכון ותורכיה.
לחלק גדול מהמינים דפוס תפוצה מקומי אנדמי. דפוס תפוצה כזה בולט במיוחד באזורים הררים של מזרח אירופה ואסיה הקטנה, שם הטופוגרפיה החדה יוצרת מכשולים פיזיים הגורמים לבידוד אוכלוסיות. חלקן נתונות ללחצי פיתוח ושינויים סביבתיים והן מצויות בסכנת היעלמות.
משערים שתופעת האנדמיות קשורה הדוקות לעובדה שכל המינים בסוג חסרי כושר תעופה. תופעה שעלתה ברשומה על חרקים נטולי כושר תעופה בה נסקרו מבחר השערות המסבירות מדוע חרקים מאבדים את כושר התעופה.

מספר נכבד מהמינים (כ-35) מצוי בטורקיה, שם רובם נחשבים למינים אנדמיים, חלקם בחבל אנטוליה וחלקם באזורים אחרים שם תפוצתם מוגבלת לאתרים קטנים בהרבה. משערים שדפוס תפוצה זה מעיד על מין קדמון שהתפתח באזור טורקיה ומשם התפשט לאזורים אחרים קרובים. מחקרים גנטיים באוכלוסיות שונות באירופה מגלים שונות רבה בתוך המינים עצמם גם באוכלוסיות קרובות.
שונות זו מוסברת ביכולת הפצה מוגבלת ומעלה את הסוגיה באשר ליכולת של מינים בסוג איסופיה לאכלס מחדש שטחים שנפגעו או שנעלמו מהם. מסיבות אלה ואחרות, יש מינים בסוג המשמשים באירופה כסמנים ביולוגיים לניטור בריאות של שטחים טבעיים.

תפוצת המין שלנו היא אזורית מוגבלת, החל מצפון אפריקה בדרום ועד טורקיה בגבול תפוצה הצפוני. בישראל המין מצוי בבתי גידול עשבוניים של בתות, חורשים פתוחים ושולי יערות בצפון ובמרכז הארץ וגם באזור הבקעה.

מגלית איסופיה הוא מין פוליפאגי הניזון ממגוון של חד-שנתיים עונתיים. תפריט המזון משתנה במקביל לתהליך התפתחות הזחלים, לאור הדרישות התזונתיות המשתנות עם גדילת החרגול. הם ניזונים לרוב מחלקים ירוקים רכים וצעירים של הצמחים דו-פסיגיים ולעיתים גם מעלי כותרת של הפרחים.

ארוחת בוקר. נימפות צעירות מסבות לארוחה על גבי כלנית. פרטים צעירים נוטים להתקבץ על פרחים ולאכול בצוותא.

בוגרים מופיעים בשטח מסוף מרץ תחילת אפריל. בשני הזוויגים הכנפיים מנוונות ומהוות, בפרטים מתבגרים ובוגרים, אמצעי נוח להבחנה בין הזוויגים. אצל הנקבה הירוקה בולט צינור הטלה מעוקל כסָייף וזוג התוספתנים cerci קצר. הזכר לעומת זאת צבעוני מעט יותר, האוכפית שלו אדמדמה צהובה, שרידי הכנפיים מפותחים יותר וכוללים את איבר הנגינה. זוג התוספתנים גדול ובולט בהשוואה לנקבה.

בסוג איסופיה הזכרים קוראים לנקבות בעזרת "שיר" אופייני. ניגון המהווה את אחד הסימנים המאפשרים לזהות בין מינים דומים. הנקבה מצידה מגיבה גם היא באות קולי אופייני המאפשר לזכר להגיע אליה בכדי להתחיל בחיזור.
באנציקלופדיה "החי והצומח של א"י" מצוין שבעת החיזור הזכר מפריש מבלוטות ריח מיוחדות המצויות בגב הבטן סם-תאווה הנקרש על זיפים זעירים אותם אוספת הנקבה בגפי-הפה.

בניגוד לחרגולים רבים המטילים את הביצים על צמחים, מגלית איסופיה מטילה את הביצים לתוך הקרקע. באירופה יש מינים בהם הביצים עשויות להימצא בדיאפאוזה מספר שנים, כך שבקיעה של מחזור הטלה אחד עשויה להתפרש על מספר שנים (1-4).

כמו אצל הרבה חרגולים, גם בסוג איסופיה מוכרת התנהגות חיזור והזדווגות הכוללת "מתנת חתונה" nuptial gift המופרשת בעת ההזדווגות. מתנת חתונה מוגדרת כפריט בעל ערך תזונתי או בר אכילה העובר מהזכר לנקבה ומשפר את כשירות הנקבה להעמדת צאצאים ומשפיע על מידת השרידות שלהם. מתנה כזו יכולה להיות מנת מזון שהזכר צד עבור הנקבה או הפרשה של חומר ביולוגי בעל ערך תזונתי גבוה עבור הנקבה. המתנה מוערכת על הנקבה, אם בשל הגודל או איכות אחרת, ועשויה להשפיע על מידת הסכמת הנקבה להזדווג עם הזכר.

משחקי חיזור. פרט עליון - זכר, פרט תחתון - נקבה.

בחרגולים מתנת חתונה היא הפרשה ג'לטינית הנעשית מייד לאחר החדרת צוואר תיק הזרע spermatophore לפתח המין של הנקבה. בזמן שהזרע עובר מהתיק לכיס הזרע spermatheca של הנקבה, אוכלת הנקבה את ההפרשה. הפרשה זו הנקראת spermatophylax כוללת; מים, חלבונים, מעט פחממות וחומרים נוספים. לאחר אכילת ההפרשה עוברת הנקבה לאכול את תיק הזרע העשוי גם הוא מחומר חלבוני.

מחקר שנעשה על המין Isophya kraussi הראה שהערך התזונתי של מתנת חתונה של הזכר שווה לכ-20% מערך האנרגיה של גופו והיא היא שוות ערך לאנרגיה נצרכת של הנקבה המושגת ב-1-2 ימי אכילה.
תיאורטית הנקבה מסוגלת להזדווג עם כמה זכרים, כל מספר ימים. היא עשויה להשיג כך את מרבית האנרגיה הנדרשת (למטבוליזם שוטף או/ו לייצור ביצים) בעלות נמוכה יחסית וחשיפה נמוכה יותר לטורפים.

מודל התנהגות כזה בו מתנת חתונה ניתנת לאחר ההזדווגות ולא לפני, מעוררת אצל חוקרים שאלות רבות. מקובל להניח שלזכרים, בכללי, פוטנציאל הזדווגות גבוה מאחר וייצור זרע והליך החיזור כרוכים בעלות אנרגטית נמוכה יחסית (לנקבה).
פוטנציאל זה, המאפשר לכאורה לזכרים להזדווג עם יותר מנקבה אחת, מוגבל על ידי תחרות עם זכרים אחרים. במקרה כזה מתנת חתונה עשויה לשפר גם את התחרותיות של הזכר בגישה אל הנקבות.

בחרגולים מדובר במקרה מיוחד, בו פוטנציאל הזכרים מוגבל לא בשל מחיר הזרע אלא בשל ההזדווגות עצמה, הכרוכה בעלות הייצור של ה-spermatophylax. מחיר זה ניתן לאומדן במשך הזמן שלוקח לזכר למלא את הבלוטות המפרישות את spermatophylax. זמן זה נמדד במינים שונים ועשוי להגיע במקרים אחרים לשבוע ויותר. חשוב לזכור שמרבית החרגולים צמחוניים, מקור מזונם לא שופע חלבונים בהשוואה לחרקים טורפים.

פרט מתבגר במנוחה. חרגולים אלה מתמחים בהסוואה ירוקה.

מדוע התפתח בזכרים של חרגולים הליך הזדווגות יקר שכזה? רוב ההשערות המנסות להסביר את ההיגיון האבולוציוני במתנת חתונה מתייחסות למתנה הניתנת לפני ההזדווגות במטרה למשוך את הנקבה ולא למתנה הניתנת במהלכה או בסופה.
מכאן עולה השאלה: מה המניע של הזכר לשלם מחיר אנרגטי במתן מתנה לאחר שכבר העביר זרע?

מחקרים הראו שהערך התזונתי של ה-spermatophylax ומשקלו ביחס למשקל גוף הזכר משתנה בין המינים, מה שמקשה מאוד לספק הסבר אחיד המתאים לכל המקרים. דיון מקיף בנושא, הסוקר מחקרים רבים שנעשו בתחום ואת האבולוציה של התנהגות זו בחרגולים, ומופיע בספר Katydids And Bush-Crickets: Reproductive Behavior And Evolution Of The Tettigoniidae, מציע שאין הסבר גורף כזה וניתן להצביע על שני מודלים המהווים סמנים להתנהגות ההזדווגות של המינים השונים.

מודל אחד מסביר את ייצור ה-spermatophylax כמעכב טריפה המונע מהנקבה את אכילת תיק הזרע בטרם סיום ביצוע של העברה מלאה של הזרע לכיס הזרע - השקעה של הזכר במאמצי ההזדווגות. במודל זה הערך התזונתי של ה-spermatophylax נמוך ואין הוא תורם משמעותית לכשירות הנקבה. מודל כזה מוצאים בעיקר במינים ממוצא פילוגנטי קדום.

המודל השני בולט במינים ממוצא פילוגנטי צעיר יותר, אצלם יש ל-spermatophylax ערך תזונתי גבוה במיוחד והוא מהווה תרומה משמעותית לכשירות של הנקבה - השקעה הורית של הזכר.

שני המודלים הללו אינם מספקים הסבר עבור כל דפוסי ההתנהגות בכל המינים ויתכן שה-spermatophylax ממלא פונקציות נוספות שעדיין לא מוכרות.
על פי ממצאי המחקר על המין Isophya krauss ובהנחה שהדברים דומים גם במינים אחרים בסוג Isophya, נראה שבסוג זה קיימת סלקציה עבור המודל של השקעה הורית של הזכר.
 
מקורות נבחרים:
The Energetics of Trading Nuptial Gifts for Copulations in Katydids, Christian C., Voigt Robert Michener, Thomas H. Kunz, 2004
Ecology of Insects Concepts and Applications, Second edition, By Martin R. Speight, Mark D. Hunter, Allan D. Watt, 2008
A new species of the genus isophya Brunner von wattenwyl from turkey (orthoptera, tettigoniidae, Phaneropterinae), HASAN SEVGILI & KLAUS-GERHARD HELLER, 2003
A new species of isophya (orthoptera: phaneropteridae) from the romanian carpathian mountains, Ionut Stefan Iorgu, Elena Iulia Iorgu, 2010
Nuptial feeding is reflected in tissue nitrogen isotope ratios of female katydids, C. C. VOIGT, G. U. C. LEHMANN, R. H. MICHENER and M. M. JOACHIMSKI, 2006
The Energetics of Trading Nuptial Gifts for Copulations in Katydids, Christian C. Voigt, Robert Michener, Thomas H. Kunz, 2005
Sexual Conflict over Nuptial Gifts in Insects, Darryl T. Gwynne, 2005
insectour
אם חפצים אתם לראות פיות ירוקות אמיתיות :-), כל אשר עליכם לעשות הוא לצאת, בראשית האביב, לשדות בכל האזור הים-תיכוני של ישראל, להתכופף לגובה העשב, לפתוח עיניים גדולות ולחפש היטב. אם מצאתם חרגול שמנמן, לא גדול ולא קטן (20-24 מ"מ בוגר), שצבעו ירקרק ומחושיו ארוכים, סביר שמצאתם את מבוקשכם. וכדי להיות בטוחים אפשר לבדוק (בפרטים בוגרים), זה לא מסובך, שאין להם כנפיים אלא רק שריד מטופח.

ים העשב הירוק והרענן המכסה בראשית האביב את הבתות העשבוניות מהווה בית גידול מושלם עבור אחד החרגולים הנפוצים והחמודים שיש לנו בישראל. גיבור הרשומה היום הוא החרגול מַגָּלִית אִיסוֹפְיָה Isophya savignyi. הנציג היחידי של הסוג בישראל.

עבור מי שעדיין לא מבחין בין חרגול לחגב, מומלץ לפנות לרשומה 'בין חגב לחרגול' העוסקת בדיוק בנושא הזה. לצערי אין הרבה מידע על המין המקומי שלנו וחלק מהמידע ברשומה מבוסס על מחקרים שנעשו על מינים קרובים מהסוג באירופה.

זכר בוגר על קיפודן מצוי.

מגלית אִיסוֹפְיָה משתייכת למשפחה Tettigoniidae הכוללת עשרות סוגי חרגולים ומאות מינים. הסוג Isophya עשיר במיוחד ומונים בו כ-90 מינים, הנפוצים בעיקר בדרום-מזרח אירופה, הבלקן, הקווקז ומערב אסיה (אירן) וגם במזרח התיכון ותורכיה.
לחלק גדול מהמינים דפוס תפוצה מקומי אנדמי. דפוס תפוצה כזה בולט במיוחד באזורים הררים של מזרח אירופה ואסיה הקטנה, שם הטופוגרפיה החדה יוצרת מכשולים פיזיים הגורמים לבידוד אוכלוסיות. חלקן נתונות ללחצי פיתוח ושינויים סביבתיים והן מצויות בסכנת היעלמות.
משערים שתופעת האנדמיות קשורה הדוקות לעובדה שכל המינים בסוג חסרי כושר תעופה. תופעה שעלתה ברשומה על חרקים נטולי כושר תעופה בה נסקרו מבחר השערות המסבירות מדוע חרקים מאבדים את כושר התעופה.

מספר נכבד מהמינים (כ-35) מצוי בטורקיה, שם רובם נחשבים למינים אנדמיים, חלקם בחבל אנטוליה וחלקם באזורים אחרים שם תפוצתם מוגבלת לאתרים קטנים בהרבה. משערים שדפוס תפוצה זה מעיד על מין קדמון שהתפתח באזור טורקיה ומשם התפשט לאזורים אחרים קרובים. מחקרים גנטיים באוכלוסיות שונות באירופה מגלים שונות רבה בתוך המינים עצמם גם באוכלוסיות קרובות.
שונות זו מוסברת ביכולת הפצה מוגבלת ומעלה את הסוגיה באשר ליכולת של מינים בסוג איסופיה לאכלס מחדש שטחים שנפגעו או שנעלמו מהם. מסיבות אלה ואחרות, יש מינים בסוג המשמשים באירופה כסמנים ביולוגיים לניטור בריאות של שטחים טבעיים.

תפוצת המין שלנו היא אזורית מוגבלת, החל מצפון אפריקה בדרום ועד טורקיה בגבול תפוצה הצפוני. בישראל המין מצוי בבתי גידול עשבוניים של בתות, חורשים פתוחים ושולי יערות בצפון ובמרכז הארץ וגם באזור הבקעה.

מגלית איסופיה הוא מין פוליפאגי הניזון ממגוון של חד-שנתיים עונתיים. תפריט המזון משתנה במקביל לתהליך התפתחות הזחלים, לאור הדרישות התזונתיות המשתנות עם גדילת החרגול. הם ניזונים לרוב מחלקים ירוקים רכים וצעירים של הצמחים דו-פסיגיים ולעיתים גם מעלי כותרת של הפרחים.

ארוחת בוקר. נימפות צעירות מסבות לארוחה על גבי כלנית. פרטים צעירים נוטים להתקבץ על פרחים ולאכול בצוותא.

בוגרים מופיעים בשטח מסוף מרץ תחילת אפריל. בשני הזוויגים הכנפיים מנוונות ומהוות, בפרטים מתבגרים ובוגרים, אמצעי נוח להבחנה בין הזוויגים. אצל הנקבה הירוקה בולט צינור הטלה מעוקל כסָייף וזוג התוספתנים cerci קצר. הזכר לעומת זאת צבעוני מעט יותר, האוכפית שלו אדמדמה צהובה, שרידי הכנפיים מפותחים יותר וכוללים את איבר הנגינה. זוג התוספתנים גדול ובולט בהשוואה לנקבה.

בסוג איסופיה הזכרים קוראים לנקבות בעזרת "שיר" אופייני. ניגון המהווה את אחד הסימנים המאפשרים לזהות בין מינים דומים. הנקבה מצידה מגיבה גם היא באות קולי אופייני המאפשר לזכר להגיע אליה בכדי להתחיל בחיזור.
באנציקלופדיה "החי והצומח של א"י" מצוין שבעת החיזור הזכר מפריש מבלוטות ריח מיוחדות המצויות בגב הבטן סם-תאווה הנקרש על זיפים זעירים אותם אוספת הנקבה בגפי-הפה.

בניגוד לחרגולים רבים המטילים את הביצים על צמחים, מגלית איסופיה מטילה את הביצים לתוך הקרקע. באירופה יש מינים בהם הביצים עשויות להימצא בדיאפאוזה מספר שנים, כך שבקיעה של מחזור הטלה אחד עשויה להתפרש על מספר שנים (1-4).

כמו אצל הרבה חרגולים, גם בסוג איסופיה מוכרת התנהגות חיזור והזדווגות הכוללת "מתנת חתונה" nuptial gift המופרשת בעת ההזדווגות. מתנת חתונה מוגדרת כפריט בעל ערך תזונתי או בר אכילה העובר מהזכר לנקבה ומשפר את כשירות הנקבה להעמדת צאצאים ומשפיע על מידת השרידות שלהם. מתנה כזו יכולה להיות מנת מזון שהזכר צד עבור הנקבה או הפרשה של חומר ביולוגי בעל ערך תזונתי גבוה עבור הנקבה. המתנה מוערכת על הנקבה, אם בשל הגודל או איכות אחרת, ועשויה להשפיע על מידת הסכמת הנקבה להזדווג עם הזכר.

משחקי חיזור. פרט עליון - זכר, פרט תחתון - נקבה.

בחרגולים מתנת חתונה היא הפרשה ג'לטינית הנעשית מייד לאחר החדרת צוואר תיק הזרע spermatophore לפתח המין של הנקבה. בזמן שהזרע עובר מהתיק לכיס הזרע spermatheca של הנקבה, אוכלת הנקבה את ההפרשה. הפרשה זו הנקראת spermatophylax כוללת; מים, חלבונים, מעט פחממות וחומרים נוספים. לאחר אכילת ההפרשה עוברת הנקבה לאכול את תיק הזרע העשוי גם הוא מחומר חלבוני.

מחקר שנעשה על המין Isophya kraussi הראה שהערך התזונתי של מתנת חתונה של הזכר שווה לכ-20% מערך האנרגיה של גופו והיא היא שוות ערך לאנרגיה נצרכת של הנקבה המושגת ב-1-2 ימי אכילה.
תיאורטית הנקבה מסוגלת להזדווג עם כמה זכרים, כל מספר ימים. היא עשויה להשיג כך את מרבית האנרגיה הנדרשת (למטבוליזם שוטף או/ו לייצור ביצים) בעלות נמוכה יחסית וחשיפה נמוכה יותר לטורפים.

מודל התנהגות כזה בו מתנת חתונה ניתנת לאחר ההזדווגות ולא לפני, מעוררת אצל חוקרים שאלות רבות. מקובל להניח שלזכרים, בכללי, פוטנציאל הזדווגות גבוה מאחר וייצור זרע והליך החיזור כרוכים בעלות אנרגטית נמוכה יחסית (לנקבה).
פוטנציאל זה, המאפשר לכאורה לזכרים להזדווג עם יותר מנקבה אחת, מוגבל על ידי תחרות עם זכרים אחרים. במקרה כזה מתנת חתונה עשויה לשפר גם את התחרותיות של הזכר בגישה אל הנקבות.

בחרגולים מדובר במקרה מיוחד, בו פוטנציאל הזכרים מוגבל לא בשל מחיר הזרע אלא בשל ההזדווגות עצמה, הכרוכה בעלות הייצור של ה-spermatophylax. מחיר זה ניתן לאומדן במשך הזמן שלוקח לזכר למלא את הבלוטות המפרישות את spermatophylax. זמן זה נמדד במינים שונים ועשוי להגיע במקרים אחרים לשבוע ויותר. חשוב לזכור שמרבית החרגולים צמחוניים, מקור מזונם לא שופע חלבונים בהשוואה לחרקים טורפים.

פרט מתבגר במנוחה. חרגולים אלה מתמחים בהסוואה ירוקה.

מדוע התפתח בזכרים של חרגולים הליך הזדווגות יקר שכזה? רוב ההשערות המנסות להסביר את ההיגיון האבולוציוני במתנת חתונה מתייחסות למתנה הניתנת לפני ההזדווגות במטרה למשוך את הנקבה ולא למתנה הניתנת במהלכה או בסופה.
מכאן עולה השאלה: מה המניע של הזכר לשלם מחיר אנרגטי במתן מתנה לאחר שכבר העביר זרע?

מחקרים הראו שהערך התזונתי של ה-spermatophylax ומשקלו ביחס למשקל גוף הזכר משתנה בין המינים, מה שמקשה מאוד לספק הסבר אחיד המתאים לכל המקרים. דיון מקיף בנושא, הסוקר מחקרים רבים שנעשו בתחום ואת האבולוציה של התנהגות זו בחרגולים, ומופיע בספר Katydids And Bush-Crickets: Reproductive Behavior And Evolution Of The Tettigoniidae, מציע שאין הסבר גורף כזה וניתן להצביע על שני מודלים המהווים סמנים להתנהגות ההזדווגות של המינים השונים.

מודל אחד מסביר את ייצור ה-spermatophylax כמעכב טריפה המונע מהנקבה את אכילת תיק הזרע בטרם סיום ביצוע של העברה מלאה של הזרע לכיס הזרע - השקעה של הזכר במאמצי ההזדווגות. במודל זה הערך התזונתי של ה-spermatophylax נמוך ואין הוא תורם משמעותית לכשירות הנקבה. מודל כזה מוצאים בעיקר במינים ממוצא פילוגנטי קדום.

המודל השני בולט במינים ממוצא פילוגנטי צעיר יותר, אצלם יש ל-spermatophylax ערך תזונתי גבוה במיוחד והוא מהווה תרומה משמעותית לכשירות של הנקבה - השקעה הורית של הזכר.

שני המודלים הללו אינם מספקים הסבר עבור כל דפוסי ההתנהגות בכל המינים ויתכן שה-spermatophylax ממלא פונקציות נוספות שעדיין לא מוכרות.
על פי ממצאי המחקר על המין Isophya krauss ובהנחה שהדברים דומים גם במינים אחרים בסוג Isophya, נראה שבסוג זה קיימת סלקציה עבור המודל של השקעה הורית של הזכר.
 
מקורות נבחרים:
The Energetics of Trading Nuptial Gifts for Copulations in Katydids, Christian C., Voigt Robert Michener, Thomas H. Kunz, 2004
Ecology of Insects Concepts and Applications, Second edition, By Martin R. Speight, Mark D. Hunter, Allan D. Watt, 2008
A new species of the genus isophya Brunner von wattenwyl from turkey (orthoptera, tettigoniidae, Phaneropterinae), HASAN SEVGILI & KLAUS-GERHARD HELLER, 2003
A new species of isophya (orthoptera: phaneropteridae) from the romanian carpathian mountains, Ionut Stefan Iorgu, Elena Iulia Iorgu, 2010
Nuptial feeding is reflected in tissue nitrogen isotope ratios of female katydids, C. C. VOIGT, G. U. C. LEHMANN, R. H. MICHENER and M. M. JOACHIMSKI, 2006
The Energetics of Trading Nuptial Gifts for Copulations in Katydids, Christian C. Voigt, Robert Michener, Thomas H. Kunz, 2005
Sexual Conflict over Nuptial Gifts in Insects, Darryl T. Gwynne, 2005

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק