ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
הסוג דַּרְכָּן הופיע כבר באתר אבל בקטנה. הפעם מוקדשת עבורו רשומה משלו. שם מוזר יש לו לסוג דרכן המגיע מהשורש ד.ר.ך ולא בכדי. שני המינים המופיעים בארץ מאפיינים צידי שבילים ודרכי עפר. אלה חגבים קרקעיים הפעילים בשטחים דלילי צמחיה ושטופי שמש.
 
דרכן מגושם - Acrotylus cf insubricus
זכר ונקבה. מבט צד מדגיש את הכתם הבהיר על האוכפית הגובל בכתם כהה - אופייני לסוג
 
הסוג דרכן משתייך למשפחת החגביים Acrididae ותת־משפחת העפרנים Oedipodinae. תת־משפחה זו מתאפיינת במינים המאכלסים בתי גידול צחיחים או יובשניים. מוצא הסוג דרכן מצפון ומזרח אפריקה ותפוצתו משתרעת עד מרכז אסיה ואירופה. בישראל כאמור שני מינים עם תפוצה חופפת באזור החוף ובקעת הירדן.

סימן הכר המאפיין את שני המינים הוא כתם כהה בצדי האוכפית הגובל בכתם בהיר. אולם ההבחנה בין המינים קשה ומצריכה לכידה ובדיקת מספר פרמטרים עם מגדיר מקצועי. לפיכך לא מומלץ להיעזר בתמונות לשם זיהוי מינים אלא ברמת הסוג.
 
דרכן מגושם Acrotylus insubricus
גודל: 20-25 מ"מ (נקבות).
מחושים: קצרים מאורך הראש והאוכפית גם יחד בנקבה. אצל הזכר ארוכים קצת יותר.
צבע כנפי תעופה: בסיס הכנף אדמדם עם כתם סהרוני שאינו מגיע לרוב לשוליים הפנימיים של הכנף.
תפוצה: המין הנפוץ מבין השניים. מצוי בגליל העליון, בקעת הירדן, שפלת החוף, הרי יהודה, צפון הנגב וצפון סיני.
בית גידול: מין גמיש אקולוגית המאפיין בתי גידול חשופים, יובשניים לעיתים עם תשתית חולית אבל נפוץ גם באזורים מעובדים ובסביבתם. בספרות מוזכר כפונדקאי מועדף: דגני מהסוג יבלית.
מחזור חיים: ככל הנראה מקיים שני מחזורי רבייה בשנה, כאשר המחזור השני נכנס לתרדמת חורף בדרגת הבוגר.
 
דרכן מגושם - Acrotylus cf insubricus נקבה עם צינור הטלה שלוף. הופרעה מבלי משים בזמן ההטלה בבסיס העשבים.
 
 

Acrotylus patruelis
גודל: 19-24 מ"מ (נקבות) מין קצת קטן יותר מהקודם.
מחושים: ארוכים מאורך הראש והאוכפית גם יחד בנקבה.ובזכר.
צבע כנפי תעופה: בסיס הכנף אדמדם עם כתם סהרוני המגיע לרוב לשוליים הפנימיים של הכנף.
תפוצה: בקעת הירדן ושפלת החוף.
בית גידול: אזורים יובשניים עם צמחיה עשבונית נמוכה דלילה.
מחזור חיים: לא ידוע.
 
Acrotylus cf patruelis

הסוג דרכן מדגים צבעוניות מתפרצת (flash colors). צבע מתפרץ הוא צבע הנחשף בעת תנועת בעל החיים אבל נסתר כאשר בעל החיים דומם או מסתתר. מוצאים אותו בין השאר בכנפיים אחוריות / תחתונות של חגבים רבים ועשים שונים. ההנחה המקובלת שצבעים אלה משמשים להטעיית טורפים וההסבר לאופן הפעולה הוא כדלקמן: כאשר החגב חש באיום מתקרב או מיידי הוא מזנק ממקומו, פורש כנפי תעופה צבעוניות, עף למרחק קצר (כמה מטרים) ונוחת בפתאומיות בכנפיים סגורות. התנהגות זו, יוצרת אצל הצופה אפקט הפתעה. המבט העוקב אחר דימוי צבעוני ובולט, מאבד בהרף, בעת כינוס הכנפיים, קשר עין עם החגב בעודו באוויר, וזה בנפילה חופשית נטמע בסביבה וקופא במקומו.
 
דרכן מגושם - Acrotylus cf insubricus דרכן בעמדת איום, חושף את כנפי התעופה האדומות מול הצלם.

והיה ומדובר בסכנה מוחשית יותר, מפגין הדרכן התנהגות אופיינית הכוללת חשיפה (על הקרקע) של כנפי תעופה צבעוניות תוך הרכנת הראש המרימה את השוליים האחוריים של האוכפית וחושפת נקב של כיס בלוטה עורפית. גירוי פיזי (ניסיון תפישה למשל) גורם להפרשת חומרי ריח נדיפים. אחיזה סוחטת של החגב עשויה לגרום לשליפת הבלוטה כולה החוצה. הבלוטה אופיינית למספר סוגים בתת-משפחת העפרנים והיא מצויה בשני הזוויגים ובדרגות הצעירות.
 
דרכן מגושם שנתפש בשדה שולף את בלוטות הריח בתגובה לאחיזת הגוף.

משערים שחומרי הריח כוללים ional ו-octalactone, אולם מהות תפקודם לא ברור. בדיקות העלו שההפרשה לא דוחה ציפורים, לטאות, גמלי־שלמה, מכרסמים, נמלים ולא מונעת התפתחות פטריות טפילות.
 
מקורות נבחרים:
 Fauna Palaestina: Insecta 3 - Orthoptera: Acridoidea, Lev Fishelson, 1985
insectour
הסוג דַּרְכָּן הופיע כבר באתר אבל בקטנה. הפעם מוקדשת עבורו רשומה משלו. שם מוזר יש לו לסוג דרכן המגיע מהשורש ד.ר.ך ולא בכדי. שני המינים המופיעים בארץ מאפיינים צידי שבילים ודרכי עפר. אלה חגבים קרקעיים הפעילים בשטחים דלילי צמחיה ושטופי שמש.
 
דרכן מגושם - Acrotylus cf insubricus
זכר ונקבה. מבט צד מדגיש את הכתם הבהיר על האוכפית הגובל בכתם כהה - אופייני לסוג
 
הסוג דרכן משתייך למשפחת החגביים Acrididae ותת־משפחת העפרנים Oedipodinae. תת־משפחה זו מתאפיינת במינים המאכלסים בתי גידול צחיחים או יובשניים. מוצא הסוג דרכן מצפון ומזרח אפריקה ותפוצתו משתרעת עד מרכז אסיה ואירופה. בישראל כאמור שני מינים עם תפוצה חופפת באזור החוף ובקעת הירדן.

סימן הכר המאפיין את שני המינים הוא כתם כהה בצדי האוכפית הגובל בכתם בהיר. אולם ההבחנה בין המינים קשה ומצריכה לכידה ובדיקת מספר פרמטרים עם מגדיר מקצועי. לפיכך לא מומלץ להיעזר בתמונות לשם זיהוי מינים אלא ברמת הסוג.
 
דרכן מגושם Acrotylus insubricus
גודל: 20-25 מ"מ (נקבות).
מחושים: קצרים מאורך הראש והאוכפית גם יחד בנקבה. אצל הזכר ארוכים קצת יותר.
צבע כנפי תעופה: בסיס הכנף אדמדם עם כתם סהרוני שאינו מגיע לרוב לשוליים הפנימיים של הכנף.
תפוצה: המין הנפוץ מבין השניים. מצוי בגליל העליון, בקעת הירדן, שפלת החוף, הרי יהודה, צפון הנגב וצפון סיני.
בית גידול: מין גמיש אקולוגית המאפיין בתי גידול חשופים, יובשניים לעיתים עם תשתית חולית אבל נפוץ גם באזורים מעובדים ובסביבתם. בספרות מוזכר כפונדקאי מועדף: דגני מהסוג יבלית.
מחזור חיים: ככל הנראה מקיים שני מחזורי רבייה בשנה, כאשר המחזור השני נכנס לתרדמת חורף בדרגת הבוגר.
 
דרכן מגושם - Acrotylus cf insubricus נקבה עם צינור הטלה שלוף. הופרעה מבלי משים בזמן ההטלה בבסיס העשבים.
 
 

Acrotylus patruelis
גודל: 19-24 מ"מ (נקבות) מין קצת קטן יותר מהקודם.
מחושים: ארוכים מאורך הראש והאוכפית גם יחד בנקבה.ובזכר.
צבע כנפי תעופה: בסיס הכנף אדמדם עם כתם סהרוני המגיע לרוב לשוליים הפנימיים של הכנף.
תפוצה: בקעת הירדן ושפלת החוף.
בית גידול: אזורים יובשניים עם צמחיה עשבונית נמוכה דלילה.
מחזור חיים: לא ידוע.
 
Acrotylus cf patruelis

הסוג דרכן מדגים צבעוניות מתפרצת (flash colors). צבע מתפרץ הוא צבע הנחשף בעת תנועת בעל החיים אבל נסתר כאשר בעל החיים דומם או מסתתר. מוצאים אותו בין השאר בכנפיים אחוריות / תחתונות של חגבים רבים ועשים שונים. ההנחה המקובלת שצבעים אלה משמשים להטעיית טורפים וההסבר לאופן הפעולה הוא כדלקמן: כאשר החגב חש באיום מתקרב או מיידי הוא מזנק ממקומו, פורש כנפי תעופה צבעוניות, עף למרחק קצר (כמה מטרים) ונוחת בפתאומיות בכנפיים סגורות. התנהגות זו, יוצרת אצל הצופה אפקט הפתעה. המבט העוקב אחר דימוי צבעוני ובולט, מאבד בהרף, בעת כינוס הכנפיים, קשר עין עם החגב בעודו באוויר, וזה בנפילה חופשית נטמע בסביבה וקופא במקומו.
 
דרכן מגושם - Acrotylus cf insubricus דרכן בעמדת איום, חושף את כנפי התעופה האדומות מול הצלם.

והיה ומדובר בסכנה מוחשית יותר, מפגין הדרכן התנהגות אופיינית הכוללת חשיפה (על הקרקע) של כנפי תעופה צבעוניות תוך הרכנת הראש המרימה את השוליים האחוריים של האוכפית וחושפת נקב של כיס בלוטה עורפית. גירוי פיזי (ניסיון תפישה למשל) גורם להפרשת חומרי ריח נדיפים. אחיזה סוחטת של החגב עשויה לגרום לשליפת הבלוטה כולה החוצה. הבלוטה אופיינית למספר סוגים בתת-משפחת העפרנים והיא מצויה בשני הזוויגים ובדרגות הצעירות.
 
דרכן מגושם שנתפש בשדה שולף את בלוטות הריח בתגובה לאחיזת הגוף.

משערים שחומרי הריח כוללים ional ו-octalactone, אולם מהות תפקודם לא ברור. בדיקות העלו שההפרשה לא דוחה ציפורים, לטאות, גמלי־שלמה, מכרסמים, נמלים ולא מונעת התפתחות פטריות טפילות.
 
מקורות נבחרים:
 Fauna Palaestina: Insecta 3 - Orthoptera: Acridoidea, Lev Fishelson, 1985

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק