ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
אחד הפרפראים הנפוצים באביב בבתי הגידול העשבוניים של האזור הים-תיכוני הוא ססמבריק אדמוני. זהו פרפראי פעיל יום המעופף באיטיות בבית גידולו שם הוא מבלה זמן רב על פרחים או נח בחסות העשבייה. ססמבריק אדמוני הוא מהנציגים הבולטים בישראל ואליו נוספים עוד 7-8 מינים הנחלקים בין כמה סוגים.

ססמבריק אדמוני על בן-חצב יקינטוני.

שילוב צבעי שחור-אדום האופייני למינים שונים במשפחה מסגיר לכאורה את הבעלים בנקל, מאידך אין לססמבריקיים הרבה מה לדאוג, משום שהמסר הצבעוני ברור מאוד; "אני רעיל ולא טעים" ואכן ציפורים וחולייתנים קטנים וגם חיפושיות ממשפחת הרצניתיים נמנעים מלטרוף אותם.

למעשה מנגנון ההגנה של הססמבריקיים מורכב למדי והוא כולל 3 רמות הרתעה. כהרתעה ראשונית משמש הצבע הניגודי המוכר כצבע אזהרה נפוץ ביותר. כהרתעה שניונית מפריש החרק בעת סכנה חומר ציאנידי דוחה. ברמה השלישית הוא מסב לטורף - שלא הבין את הרמז וטעם אותו - אי-נעימות גדולה שתשמש כלקח נלמד בניסיונות טריפה הבאים.

נוזל ההמולימפה של מרבית המינים בססמבריקיים מכיל מספר תרכובות רעילות, כולל מימן ציאנידי (HCN) המוכר כגז עצבי רעיל הפועל כנגד מערכת הנשימה. HCN מצוי בכל הדרגות וגם הביצים מוגנות בעזרת הפרשה רעילה העוטפת את הביצים כאשר הן נעות החוצה בצינור ההטלה.
HCN מופק מסינתוז ביולוגי של Cyanogenic glucosides - CNGs. בעבר סברו שמקור ה-CNGs הוא רק מהפונדקאים, שחלקם אכן מכילים CNGs. ברם, מחקרים הראו שססמבריקיים יודעים גם לעשות סינתזה ראשונית (de novo synthesis) ולהפיק CNGs באופן עצמאי בעזרת חומצות אמינו המשמשות כ"קודמנים". המעניין הוא שמסלול ההפקה דומה מאוד לאופן בו הוא מופק בצמחים המשתמשים ב-HCN כרעלן דוחה טורפים (בשני המקרים נעשה שימוש באנזים b-glucosidases לשחרור HCN).

מניחים שיכולת זו בססמבריקיים היא קדומה והיא שאפשרה למינים אחדים במשפחה לעבור מפונדקאים שאינם מכילים CNGs לפונדקאים שכן מכילים אותם ובכך לנצל CNGs בצורה משנית. תופעה שמוצאים גם בסוג Zygaena. יכולת זו מאפשרת לססמבריק לייצר תפריט מאוזן, המצמצם את הצורך לייצר CNGs וכך לחסוך באנרגיה מטבולית. תמיכה בסברת היכולת הקדומה מוצאים גם בעץ פילוגנטי של הקבוצה המראה שיכולת דומה מוצאים גם במשפחות קרובות המצויות כולן תחת העל-משפחה Zygaenoidea.

ססמבריק אדמוני - זחל.

בדרגת הזחל הרעלנים מאוכסנים גם כנוזל צמיגי ודביק בחללים מיוחדים המצויים בקוטיקולה ומופרשים בעת סכנה החוצה כטיפות מהן מתנדף HCN. למעשה קיימים שני סוגי חללים. חללים גדולים (ארבעה בכל סגמנט של הבטן) המפרישים טיפות גדולות כתגובה להפרעות מינוריות וחללים זעירים (פזורים) המפרישים טיפות זעירות בתגובה להפרעות משמעותיות. חלק מהטיפות נספגות חזרה לגוף לאחר החזרה לשיגרה.

נוזל זה מגיע לחללים ישירות מההמולימפה דרך תאי האפידרמיס ולא, כפי שחשבו בעבר, מבלוטות הפרשה. טיפות הרעלן מופרשות בתגובה להתכווצות שרירי הסגמנט הדוחס את החלל המלא נוזל. בניגוד לזחלים של חרקים רעילים רבים, המאבדים חלק ניכר של הרעלנים בתהליך ההתנשלות בהפרשות ובנשל, הרי זחלי ססמבריקיים מסוגלים טרום ההתנשלות למצות חלק ניכר מהרעלנים חזרה לגוף. נוזלי החללים חוזרים לקוטיקולה מייד לאחר סיום ההתנשלות.

ממצא מעניין נוסף הקשור לאנזים b-glucosidases עשוי להסביר את אחד ממנגנוני הגנה (השלישוני) של ססמבריקיים. כרגיל b-glucosidases מצוי בנוזל הלימפה ב-pH 6.2. במצב זה פעילותו נמוכה מאוד. פעילות זו עולה ככל שה-pH יורד (מתחת לערך 5) וזה קורה כאשר טורף בולע את הזחל ונוזל ההמולימפה נחשף למיצי הקיבה של הטורף להם pH חומצי (ערך 2-3). במצב זה נוצרת תגובה כימית המשחררת HCN מה שגורם לטורף להקיא את טרף. התוצאה של ניסיון טריפה כושל כזה וקישורו המידי לצבעי האזהרה הבולטים היא הימנעות עתידית מטריפת כל מה שדומה לססמבריק.

העובדה שבמשפחה מינים רבים בעלי דפוס צבע דומה מצביעה על מודל חקיינות מולריאנית. בנוסף מוכרים גם חרקים נוספים (חיפושיות ופשפשים) המשתמשים ככל הנראה בססמבריקיים כמודל חיקוי (חקיינות בייטסיאנית).

טריכודית אצילית Trichodes nobilis מופיעה במקביל לססמבריק, באותם בתי גידול ולעיתים על אותם צמחים.
משערים שהססמבריק משמש כמודל לחקינות בייטסיאנית.

למרות טבעם הרעיל, לססמבריקיים לא מעט טפילים (parasitoids) וטורפים. אלה צריכים לבודד את הרעלנים ולכן כנראה מדובר בטורפים ספציפיים. בקרב הטפילים מוכרות בין השאר צרעות טפיליות מהמשפחות כלצידיים Chalcidide, ברקוניים Braconidae וצרעתנים Ichneumonidae וגם זבובים ממשפחת הזריזבוביים Tachinidae. נראה גם שטורפים כמו פשפשים טורפים (בעיקר ממשפחת הטורפניתיים Reduviidae) ועכבישים אינם נרתעים מלאכול אותם.

גלגלית קשוטה Neoscona adianta לוכדת ססמבריק אדמוני.

ססמבריק אדמוני Zygaena graslini הוא המין הנפוץ במשפחה (ססמבריקיים Zygaenidae) בישראל, ניתן למצוא אותו ברוב האזור הים-תיכוני כולל בהר הנגב הגבוה. בוגרים מופיעים באביב בסביבות מרץ ונעלמים במהלך מאי, עת ראשית הקיץ. הם ניזונים מצוף פרחים וניתן לצפות בהם די בקלות על פרחים בעת האכילה או בהזדווגות. השנה הם נראו בשטח (מרכז הארץ) כבר באמצע פברואר.

ססמבריק אדמוני ניזון מצוף והוא מבלה שעות רבות בחיפוש מזון על פרחים.

HCN משמש גם כפרומן מין, העניין נחקר במין אחר הנפוץ באירופה ומצוי גם בצפון ישראל, ססמבריק משיי Z. filipendulae. במין הזה ידוע שהנקבה מפרישה HCN בכדי למשוך את הזכרים והיא מזדווגת עם הזכר בעל הריכוז הגבוה ביותר של CNGs.

הנקבה של ססמבריק אדמוני מטילה עד מספר מאות ביצים על הצד התחתון של עלי הפונדקאי, בדרך כלל חרחבינה מכחילה (מין אוליפגי ואולי מונופאגי). לאחר הנשל השני (במאי) כאשר מקורות המזון מתייבשים, נכנסים הזחלים לדיאפאוזה (מתחת לאבנים או עלים). עם בוא גשמי דצמבר הראשונים הם מתנשלים וממשיכים באכילה. בימי חורף חמים הם עשויים לעלות מעל העלים לתפוש קצת שמש ולהתחמם. בהגיע הזחל לאורך של כ-2 ס"מ הוא עובר למחסה נסתר, לרוב מתחת לאבנים, שם הוא טווה פקעת דקה הנראית במבט צד כפירמידה קטומת ראש. זמן הגולם נמשך כ 3-4 שבועות. הבוגר חי כשבועיים.

מחזור חיים כזה בו מתקיים דור אחד בשנה והדיאפאוזה נעשית בשלב הזחל, מספק ככל הנראה סיכוי טוב יותר לשרוד את החורף ומאפשרת לבוגר להגיח בעיתוי בו אפשר למצוא שפע פונדקאים המתאימים להטלת הביצים.

ססמבריק אדמוני במהלך הזדווגות - הזוג יכול להישאר מחובר דקות ארוכות במנוחה על אחד הצמחים.

חלק מהמינים בססמבריקיים, כולל בסוג Zygaena, נחשבים למינים בררניים ככל שזה נוגע לבית הגידול. ומשום כך הם יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) לאומדן שינויים סביבתיים. ססמבריקיים מגלים רגישות רבה למעכבי התנשלות המשמשים בהדברת מזיקים. מאחר והם פעילי יום נוח מאוד לעקוב אחריהם בכדי לאמוד את מצב האוכלוסיה. שימוש כזה נעשה בצפון אירופה כחלק מניסיונות שיקום פאונת החרקים שבמקומות רבים נפגעה קשות עקב שימוש בעבר בחומרי הדברה כוללניים.
 
מקורות נבחרים:
פרפרי ארץ-ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989
insectour
אחד הפרפראים הנפוצים באביב בבתי הגידול העשבוניים של האזור הים-תיכוני הוא ססמבריק אדמוני. זהו פרפראי פעיל יום המעופף באיטיות בבית גידולו שם הוא מבלה זמן רב על פרחים או נח בחסות העשבייה. ססמבריק אדמוני הוא מהנציגים הבולטים בישראל ואליו נוספים עוד 7-8 מינים הנחלקים בין כמה סוגים.

ססמבריק אדמוני על בן-חצב יקינטוני.

שילוב צבעי שחור-אדום האופייני למינים שונים במשפחה מסגיר לכאורה את הבעלים בנקל, מאידך אין לססמבריקיים הרבה מה לדאוג, משום שהמסר הצבעוני ברור מאוד; "אני רעיל ולא טעים" ואכן ציפורים וחולייתנים קטנים וגם חיפושיות ממשפחת הרצניתיים נמנעים מלטרוף אותם.

למעשה מנגנון ההגנה של הססמבריקיים מורכב למדי והוא כולל 3 רמות הרתעה. כהרתעה ראשונית משמש הצבע הניגודי המוכר כצבע אזהרה נפוץ ביותר. כהרתעה שניונית מפריש החרק בעת סכנה חומר ציאנידי דוחה. ברמה השלישית הוא מסב לטורף - שלא הבין את הרמז וטעם אותו - אי-נעימות גדולה שתשמש כלקח נלמד בניסיונות טריפה הבאים.

נוזל ההמולימפה של מרבית המינים בססמבריקיים מכיל מספר תרכובות רעילות, כולל מימן ציאנידי (HCN) המוכר כגז עצבי רעיל הפועל כנגד מערכת הנשימה. HCN מצוי בכל הדרגות וגם הביצים מוגנות בעזרת הפרשה רעילה העוטפת את הביצים כאשר הן נעות החוצה בצינור ההטלה.
HCN מופק מסינתוז ביולוגי של Cyanogenic glucosides - CNGs. בעבר סברו שמקור ה-CNGs הוא רק מהפונדקאים, שחלקם אכן מכילים CNGs. ברם, מחקרים הראו שססמבריקיים יודעים גם לעשות סינתזה ראשונית (de novo synthesis) ולהפיק CNGs באופן עצמאי בעזרת חומצות אמינו המשמשות כ"קודמנים". המעניין הוא שמסלול ההפקה דומה מאוד לאופן בו הוא מופק בצמחים המשתמשים ב-HCN כרעלן דוחה טורפים (בשני המקרים נעשה שימוש באנזים b-glucosidases לשחרור HCN).

מניחים שיכולת זו בססמבריקיים היא קדומה והיא שאפשרה למינים אחדים במשפחה לעבור מפונדקאים שאינם מכילים CNGs לפונדקאים שכן מכילים אותם ובכך לנצל CNGs בצורה משנית. תופעה שמוצאים גם בסוג Zygaena. יכולת זו מאפשרת לססמבריק לייצר תפריט מאוזן, המצמצם את הצורך לייצר CNGs וכך לחסוך באנרגיה מטבולית. תמיכה בסברת היכולת הקדומה מוצאים גם בעץ פילוגנטי של הקבוצה המראה שיכולת דומה מוצאים גם במשפחות קרובות המצויות כולן תחת העל-משפחה Zygaenoidea.

ססמבריק אדמוני - זחל.

בדרגת הזחל הרעלנים מאוכסנים גם כנוזל צמיגי ודביק בחללים מיוחדים המצויים בקוטיקולה ומופרשים בעת סכנה החוצה כטיפות מהן מתנדף HCN. למעשה קיימים שני סוגי חללים. חללים גדולים (ארבעה בכל סגמנט של הבטן) המפרישים טיפות גדולות כתגובה להפרעות מינוריות וחללים זעירים (פזורים) המפרישים טיפות זעירות בתגובה להפרעות משמעותיות. חלק מהטיפות נספגות חזרה לגוף לאחר החזרה לשיגרה.

נוזל זה מגיע לחללים ישירות מההמולימפה דרך תאי האפידרמיס ולא, כפי שחשבו בעבר, מבלוטות הפרשה. טיפות הרעלן מופרשות בתגובה להתכווצות שרירי הסגמנט הדוחס את החלל המלא נוזל. בניגוד לזחלים של חרקים רעילים רבים, המאבדים חלק ניכר של הרעלנים בתהליך ההתנשלות בהפרשות ובנשל, הרי זחלי ססמבריקיים מסוגלים טרום ההתנשלות למצות חלק ניכר מהרעלנים חזרה לגוף. נוזלי החללים חוזרים לקוטיקולה מייד לאחר סיום ההתנשלות.

ממצא מעניין נוסף הקשור לאנזים b-glucosidases עשוי להסביר את אחד ממנגנוני הגנה (השלישוני) של ססמבריקיים. כרגיל b-glucosidases מצוי בנוזל הלימפה ב-pH 6.2. במצב זה פעילותו נמוכה מאוד. פעילות זו עולה ככל שה-pH יורד (מתחת לערך 5) וזה קורה כאשר טורף בולע את הזחל ונוזל ההמולימפה נחשף למיצי הקיבה של הטורף להם pH חומצי (ערך 2-3). במצב זה נוצרת תגובה כימית המשחררת HCN מה שגורם לטורף להקיא את טרף. התוצאה של ניסיון טריפה כושל כזה וקישורו המידי לצבעי האזהרה הבולטים היא הימנעות עתידית מטריפת כל מה שדומה לססמבריק.

העובדה שבמשפחה מינים רבים בעלי דפוס צבע דומה מצביעה על מודל חקיינות מולריאנית. בנוסף מוכרים גם חרקים נוספים (חיפושיות ופשפשים) המשתמשים ככל הנראה בססמבריקיים כמודל חיקוי (חקיינות בייטסיאנית).

טריכודית אצילית Trichodes nobilis מופיעה במקביל לססמבריק, באותם בתי גידול ולעיתים על אותם צמחים.
משערים שהססמבריק משמש כמודל לחקינות בייטסיאנית.

למרות טבעם הרעיל, לססמבריקיים לא מעט טפילים (parasitoids) וטורפים. אלה צריכים לבודד את הרעלנים ולכן כנראה מדובר בטורפים ספציפיים. בקרב הטפילים מוכרות בין השאר צרעות טפיליות מהמשפחות כלצידיים Chalcidide, ברקוניים Braconidae וצרעתנים Ichneumonidae וגם זבובים ממשפחת הזריזבוביים Tachinidae. נראה גם שטורפים כמו פשפשים טורפים (בעיקר ממשפחת הטורפניתיים Reduviidae) ועכבישים אינם נרתעים מלאכול אותם.

גלגלית קשוטה Neoscona adianta לוכדת ססמבריק אדמוני.

ססמבריק אדמוני Zygaena graslini הוא המין הנפוץ במשפחה (ססמבריקיים Zygaenidae) בישראל, ניתן למצוא אותו ברוב האזור הים-תיכוני כולל בהר הנגב הגבוה. בוגרים מופיעים באביב בסביבות מרץ ונעלמים במהלך מאי, עת ראשית הקיץ. הם ניזונים מצוף פרחים וניתן לצפות בהם די בקלות על פרחים בעת האכילה או בהזדווגות. השנה הם נראו בשטח (מרכז הארץ) כבר באמצע פברואר.

ססמבריק אדמוני ניזון מצוף והוא מבלה שעות רבות בחיפוש מזון על פרחים.

HCN משמש גם כפרומן מין, העניין נחקר במין אחר הנפוץ באירופה ומצוי גם בצפון ישראל, ססמבריק משיי Z. filipendulae. במין הזה ידוע שהנקבה מפרישה HCN בכדי למשוך את הזכרים והיא מזדווגת עם הזכר בעל הריכוז הגבוה ביותר של CNGs.

הנקבה של ססמבריק אדמוני מטילה עד מספר מאות ביצים על הצד התחתון של עלי הפונדקאי, בדרך כלל חרחבינה מכחילה (מין אוליפגי ואולי מונופאגי). לאחר הנשל השני (במאי) כאשר מקורות המזון מתייבשים, נכנסים הזחלים לדיאפאוזה (מתחת לאבנים או עלים). עם בוא גשמי דצמבר הראשונים הם מתנשלים וממשיכים באכילה. בימי חורף חמים הם עשויים לעלות מעל העלים לתפוש קצת שמש ולהתחמם. בהגיע הזחל לאורך של כ-2 ס"מ הוא עובר למחסה נסתר, לרוב מתחת לאבנים, שם הוא טווה פקעת דקה הנראית במבט צד כפירמידה קטומת ראש. זמן הגולם נמשך כ 3-4 שבועות. הבוגר חי כשבועיים.

מחזור חיים כזה בו מתקיים דור אחד בשנה והדיאפאוזה נעשית בשלב הזחל, מספק ככל הנראה סיכוי טוב יותר לשרוד את החורף ומאפשרת לבוגר להגיח בעיתוי בו אפשר למצוא שפע פונדקאים המתאימים להטלת הביצים.

ססמבריק אדמוני במהלך הזדווגות - הזוג יכול להישאר מחובר דקות ארוכות במנוחה על אחד הצמחים.

חלק מהמינים בססמבריקיים, כולל בסוג Zygaena, נחשבים למינים בררניים ככל שזה נוגע לבית הגידול. ומשום כך הם יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) לאומדן שינויים סביבתיים. ססמבריקיים מגלים רגישות רבה למעכבי התנשלות המשמשים בהדברת מזיקים. מאחר והם פעילי יום נוח מאוד לעקוב אחריהם בכדי לאמוד את מצב האוכלוסיה. שימוש כזה נעשה בצפון אירופה כחלק מניסיונות שיקום פאונת החרקים שבמקומות רבים נפגעה קשות עקב שימוש בעבר בחומרי הדברה כוללניים.
 
מקורות נבחרים:
פרפרי ארץ-ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק