ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
העולם ממשיך להתווכח מי אשם בשינויי האקלים הגלובלי, וגל הקור השוטף לאחרונה את החצי הכדור הצפוני רק מגביר את הויכוח ביתר שאת, האם אנו במגמת התחממות או התקררות? האם מדובר בגורם אנושי או מחזוריות טבעית? יהיו הגורמים לכך אשר יהיו, נראה שרוב החוקרים תמימי דעים שהאקלים העולמי משתנה, וגם אם לא ברור לאן, הרי זה לא לטובה.

לשינויי אקלים בטווח הקצר או הארוך השלכות רבות על המערכת האקולוגית העולמית וכמובן על האדם עצמו. חלק מהשלכות אלו צפויות וחלקן לא ברור כלל. ככל שהשינויים איטיים יותר או מורכבים יותר לחיזוי, כך היכולת שלנו להבין את משמעותם וכיצד להתכונן להם, קטנה יותר.

המגמה הרווחת בקרב רבים מחוקרי האקלים שהמגמה הכללית היא התחממות ולכן צריך לבחון את ההשלכות של מגמה זו בטווח הארוך (עשרות ומאות שנים) ולא מול אפיזודות קיצוניות (אירועי קור או חום קיצוניים) המופיעות לזמן קצר יחסית. ומכיוון שכך מעניין אותנו לדעת מה החרקים חושבים על העניין הזה.

חרקים משתייכים לאחת הקבוצות המושפעות מיידית משינויי האקלים. משום היותם בעלי חיים אקטותרמיים - תלויים בעיקר בטמפ' חיצונית על-מנת לתפעל את המערכות הביולוגיות השונות - ומשום היותם מקיימים מחזורי חיים קצרים יחסית, לעיתים כמה בשנה. היכולת של חרקים להגיב על שינויי אקלים היא מהירה מאוד. תגובה כזו יכולה להתבטא בהיעלמות מהירה או בגידול אוכלוסייה מהיר מאוד.

מאחר וחרקים משמשים כבסיס חשוב בכל מערכת אקולוגית, הרי כל שינוי בסטאטוס שלהם בתוך המערכת, יגרום להשפעות ישירות ועקיפות על כלל הגורמים במערכת, השפעות שטיבן לא תמיד נהיר. מאחר והאדם (בין וירצה או לא) הוא עדיין חלק מהמערכת, הרי ההשפעה מתקיימת גם עליו ובדרך כלל משמעותה היא לשלילה.

כחליל החומעה - Lycaena thersamon
פרפרים משמשים כסמנים ביולוגים טובים עבור אומדן שינויים אקולוגיים.

אחת ההשפעות הצפויות של התחממות גלובלית היא שיפור תנאי הרבייה של חרקים. אחוז ניכר של מיני חרקים מתרבה בעונות החמות וכאשר משך העונות החמות מתארך ובתי-גידול צפוניים זוכים ליותר ימים חמים בשנה, סביר שחרקים רבים יבצעו יותר מחזורי רבייה ומשך כל מחזור רבייה עשוי להתקצר. המשמעות הישירה היא עליה במסת החרקים בבתי-הגידול והתפשטות מינים שונים לבתי-גידול ואזורים גיאוגרפים חדשים שבעבר לא סיפקו עבורם תנאי גידול נאותים.

משמעות נוספת היא לחץ טריפה גובר של מינים צמחוניים על בתי-גידול שמטבעם לא יוכלו לכלכל ביומסה מתגברת של חרקים בטווח הקצר. במצב כזה יתכנו מספר אפשרויות: כמות החרקים תוגבל לכושר הנשיאה של השטח במחיר אקולוגי קשה למדידה, או/ו חרקים יהגרו לבתי-גידול אחרים שהיו בעדיפות נמוכה, או גרוע יותר לשטחים חקלאיים שם הם יוכלו למצוא שפע מזון אחיד הזמין גם בעונות שפחות מטיבות עם בתי-הגידול הטבעיים (השקיה מבוקרת ומיעוט אויבים טבעיים).

הגירה של חרקים לבתי-גידול חדשים עקב התפוצצות אוכלוסין מוכרת היטב במינים שונים של חגבים, פשפשים, חיפושיות ופרפראים. חלק מהמינים הללו מוכר כמזיקים חקלאים, העשויים בתנאים מסוימים להוות איום ניכר על גידולים שונים. איום זה משמעותי במיוחד בארצות נחשלות (רבות מהן בעלות אוכלוסיות גדולות) שם הטכנולוגיה החקלאית מפותחת פחות והיכולת לנטר הופעת מזיקים כאלו במועד נמוכה מאוד.

כבר עכשיו אנו עדים להתפשטות מזיקים חקלאיים לאזורים צפוניים יותר בחצי הכדור הצפוני או לגידול באוכלוסיות חרקים קיימות שהוגבלו כרגיל עקב תופעות קרה עונתיות. הירידה בתדירות לילות קרה מצמצמת תמותת דרגות צעירות, מזרזת התפתחות ומאפשרת הופעת יותר בוגרים מתרבים והמשמעות ברורה.

חרקים מזיקים לגידולים חקלאים גם באופן עקיף על ידי העברת מחלות צמחים. וגם במקרה הזה, התחממות האקלים יוצרת תנאים נוחים להתפשטות מחלות צמחים לאזורים בהם מחלות אלו היו נדירות אם בכלל.
גידול באיומים על גידולים חקלאיים עשוי לגרור הגברה בשימוש בחומרי הדברה, עם כל הנזקים הנלווים לשימוש כזה (זיהום מקורות מים למשל), פחות תוצרת חקלאית ראויה לשיווק וגידול בהוצאות החקלאים שיגרור עלייה במחירי התוצרת החקלאית.

תיקנים ידועים כחובבי חום ואין ספק שהם ישגשגו בעקבות עליית הטמפרטורה העולמית.
למרות תפקידם החשוב במערכת האקולוגית כמפרקים ביולוגיים,הרי שבקרבת האדם מינים אחדים נחשבים כחרקים מזיקים ונושאי מחלות פוטנציאליים.


מחקרים הראו שעליה בריכוז ה-CO2 באטמוספרה מצמצמת את כמות החלבונים הזמינים בעלים ירוקים. ריכוז גבוה של דו-תחמוצת הפחמן מיעל את הפוטוסינתזה אך מקטין את הערך התזונתי של העלים ובכלל זאת את ריכוז החלבון בעלים. ההשפעה הישירה על חרקים אוכלי צמחים היא הצורך לאכול יותר כדי להגיע לאותה כמות של רכיבים תזונתיים חיוניים שקיבלו בעבר מאותם צמחים שגדלו באקלים קריר יותר.

במצב בו כדור הארץ ממילא סובל מהתפוצצות אוכלוסין של המין האנושי, והדרישה למזון גדלה כל הזמן ואיתה גם הצורך להסב עוד בתי-גידול טבעיים לקרקע חקלאית מניבה, הרי צמצום וקיטוע בתי-גידול טבעיים וירידה בערך התזונתי שלהם, מגדילים את הלחץ על בתי-גידול אלו, לחץ שעשוי לזלוג לשטחים החקלאיים המספקים שפע מזון איכותי ומפתה לחרקים רבים.

ההשפעה של גידול באוכלוסיות החרקים לא מסתכמת רק באיום ישיר על מקורות מזון. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא חיפושית קטנה ממשפחת הקמביתיים (Dendroctonus micans) שהפכה בעקבות התחממות בתי-הגידול הטבעיים שלה למזיק משמעותי למחטניים בצפון אמריקה אירופה ואסיה. בוגרים וזחלים נוברים בגזעים של עצים חיים, פוגעים בצינורות ההובלה שבשיפה והורגים את העץ.

התוצאה הישירה; מיליוני דונמים של יערות טבעיים ונטועים המושמדים בקצב מהיר. ההשפעה העקיפה ולא פחות חמורה היא פגיעה אנושה באחד מבתי-הגידול החשובים בעולם - הטייגה, המהווה רכיב משפיע במערכת האקלים העולמית (קולטת עודפי (CO2 ומהווה את אחת הביומסות הגדולות בתבל המשפיעות על האקולוגיה העולמית מבחינות רבות.

הפגיעה בעצים והתמותה הנרחבת, הופכת אזורים אלה לפגיעים יותר לשריפות. ויערות הטייגה, במקום לקלוט CO2, הופכים למקור נוסף לגזי החממה הנפלטים לאוויר בעת השריפות.
השלכות נוספות של אובדן יערות הוא פגיעה ביציבות הקרקע ושטיפת קרקעות אינטנסיבית למקורות מים ולים. לעלייה בעכירות המים השפעה ישירה על איכות מי שתייה הנצרכים מאותם נהרות ורמת צלילות מי ים בדלתות של נהרות גדולים המשמשים כאתרי רבייה ושיחור מזון למינים רבים של דגה המשמשת למאכל בסיסי בתרבויות רבות וכגורם מאזן באקולוגיה של בית-הגידול המימי.

זבובאים כיתושים המשמשים בחלקם כנשאים של מחלות אפידמיות
עשויים להרחיב את התפוצה הגיאורפית והעונתית בעקבות ההתחממות הגלובלית.

אספקט נוסף לגידול מהיר באוכלוסיות חרקים מצוי בחרקים (בד"כ זבובים ויתושים שונים) הנחשבים נשאים (וקטורים) של מחלות שונות. אם בעבר תפוצת חרקים כאלו הייתה מוגבלת לאזורי אקלים ברורים ומוכרים ולמועדים ידועים בשנה, הרי עם התחממות הגלובלית מגלים התפשטות מהירה של חרקים כאלה מאזורים טרופיים לאזורים צפוניים יותר ויכולת לשרוד זמן רב יותר לאורך השנה. התוצאה: עלייה בכמות התחלואה של מחלות הטרופיות כגון מלריה, קדחת צהובה, קדחת הדינגי ועוד באזורים ממוזגים שלא סבלו ממחלות כאלו בעבר.

חרקים מתחרים עם האדם גם על מרחבי מחיה ומזון באזורים מיושבים / אורבניים. עלייה בטמפרטורה תאפשר שגשוג משמעותי לאוכלוסיות חרקים כמו תיקנים, טרמיטים, זבובים ואחרים, הכוללות גם מינים הנחשבים מזיקים והמוצאים את מזונם ובית-הגידול בבתים שלנו ובסביבת מגורינו.

לגידול במספר מחזורי הרבייה השנתיים השפעות נוספות. גידול באוכלוסיות חרקים טורפים עשוי לשפר את המאזן האקולוגי, אם כי לא ברור עד כמה הטורפים מסוגלים להדביק את קצב הגידול של הנטרפים. מינים נדירים עשויים לקבל חיזוק מתוספת של עוד מחזורי רבייה ולשפר את מצבם. מצד שני שינויי אקלים עשויים לשנות בתי-גידול ולפגוע במגוון הביולוגי ולהכחיד מינים אחרים.

אחת ההשלכות הלא ברורות של גידול במחזורי רבייה היא שינויים אבולוציוניים מהירים יותר. שינויים כאלה עשויים לשפר את הסיכוי של מינים רבים להתאים את עצמם לשינויים המתהווים בבתי-הגידול. כאשר מדובר במינים נדירים ולא מזיקים, הדבר יכול להיחשב כברכה אבל במקרים של מינים עם פוטנציאל שלילי בעבור האדם, הרי זה משחק באש שאי אפשר לחזות את תוצאותיו.

תריסית ירוקה - Nezara viridula
פשפשים צמחוניים עשויים להינות מהתחממות ולהפוך למזיקים חקלאיים ביתר שאת.

לאור הנאמר עד כה, מסתמנת הנחה שמנקודת המבט של החרקים התחממות האקלים היא ברכה. אך לא כך הדבר. לכל מין של חרק טווח טמפרטורות אופטימאלי בו הוא מקיים מחזור חיים מטיבי. חריגה מטווח זה עשויה לפגוע בפוריות ואף לגרום לתמותה משמעותית. לחרקים החיים באזורים ממוזגים טווח סיבולת רחב יותר מאשר לחרקים השוכנים באזורים טרופיים (היציבים יותר באקלימם) והם לרוב מגלים גמישות יתירה מול שינויי אקלים. מאידך לחרקים טרופיים שולי בטחון צרים בהרבה, לפיכך חרקים טרופיים צפויים יותר לפגיעה עקב התחממות.

מחקרים שונים מראים, בהנחה שקצב התחממות האקלים הנוכחי לא ישתנה, צפי להתחממות ניכרת של האזורים הטרופיים, מה שיגרום לפיחות באוכלוסיות חרקים (ובע"ח אקטותרמיים אחרים) בסדר גודל של 20%, המשמעות של תוצאה כזו חמורה מאוד. חרקים מהווים ביומסה אדירה באזורים הטרופיים, הם חיוניים בשרשרת המזון, כמאביקים, ממחזרים אורגניים, מטייבי קרקע ועוד. פגיעה משמעותית בתשתית המערכת ובמגוון הביולוגי היא פגיעה במערכת הטרופית כולה המהווה גם גורם משפיע במערכת האקלים העולמית.

היכולת שלנו לחזות שינויים סביבתיים עדיין מוגבלת, הן משום שעדיין לא ברורות לנו המגמות האקלימיות הקיימות והסיבות להן והן משום שטבעם ההפכפך של שינויים כאלה הוא מורכב כל-כך ותלוי במשתנים רבים אחרים שאינם קשורים באופן ישיר לאקלים או לאדם עצמו.

חרקים משמשים כיום כאחד האינדיקאטורים החשובים לבקרת התחממות האקלים. חרקים ככלל מגיבים באופן די צפוי לשינויי אקלים. שינויים בפנולוגיה (מחזור החיים) ובתפוצה ושינויים נוספים באוכלוסיות מאפשרים לקבל מדד אמפירי המאפשר לראות שינויים שקשה למדוד בתהליכים אחרים. מעקב אחרי העושר והמגוון הביולוגי ומבנה קהילות החרקים בבתי-הגידול גם הוא מושפע משינויי האקלים וגם אותו אפשר למדוד ולתעד אמפירית.

מאידך, אין בידינו ידע מספק על דינאמיקה של אוכלוסיות בקרב חרקים רבים המוכרים כמזיקים, חרקים בעלי פוטנציאל כזה ונוספים. מינים מגיבים לשינויי אקלים באופן שונה, לעיתים במגמות הפוכות למה שחושבים או מוכר. הבנה של דינאמיקה כזו מצריכה מחקרים ארוכי טווח (לעיתים עשרות שנים) ויכולת זיהוי של מזיקים רדומים. מאחר ואנחנו מצויים כל הזמן בפיגור ובחסך מידע, הרי שהסיכוי שנצליח להבין ולעצור התפרצויות של מינים מזיקים, מוכרים יותר ופחות, קטן למדי.

מחקרים פליאונטולוגיים שבדקו את ההשפעות של שינויים האקלים בעבר (במיליוני השנים האחרונות) על מגוון החרקים מצאו שלעליה בריכוזי דו-תחמוצת הפחמן ועלייה בטמפ' הייתה השפעה ישירה על אוכלוסיות החרקים (שפע, מגוון) לאורך התקופות הגיאולוגיות ונראה שגם הפעם המגמה לא שונה.

שפירית מהמין Sympetrum fonscolombii (זכר).
שפיריות הן אחת הקבוצות שעשויות להיפגע מהתחממות גלובלית עקב התייבשות בתי-גידול רטובים המשמשים כאתרי רבייה.

חיפוש מידע על הנושא בגוגל (ינואר 2010) העלה כ-8.5 מליון תוצאות, נכון לאוקטובר 2014 כמות התוצאות ל"global warming" הגיעה למעל 40,000,000 תוצאות. כמות כזו של תוצאות ואופיין מעידים על כך שהנושא מטריד גורמים רבים; ציבוריים ופרטיים. 
חרקים כקבוצה הם לא אויבים לאדם אלא מרכיב חיוני במערכת האקולוגית המאפשרת לנו לשרוד כמו לשאר האורגניזמים. הפיכת יותר חרקים למאיימים על האדם, מטעמים הנוגעים ליכולת שלנו (או חוסר היכולת) לשמור על המערכת האקולוגית היא סכנה ברורה ומיידית, שההשלכות והתוצאה שלה לא נהירות כלל ולא בטוח שאנו נצא מנצחים.

שינויים אקלימיים דרסטיים יותר או פחות התרחשו בהיסטוריה של כדור הארץ אינספור פעמים. ההבדל הפעם מפעמים קודמות הוא אנחנו. כמין דומיננטי במערכת האקולוגית יש לנו יכולת למתן את התוצאות השליליות (לנו ולמערכת בכלל) של ההתחממות הגלובלית בדרכים רבות. השאלה הגדולה היא האם נדע לעשות זאת בזמן.

החרקים מצידם נוהגים בדרכם כבר מיליוני שנים וכנראה ימשיכו כך עוד מיליונים רבים. ואנחנו כפי הנראה נמשיך להתנצח מי אשם ומי צודק, וכאשר יגיעו כולם להסכמה גלובלית, יתכן ולא יהיה הרבה מה לתקן.
 
מקורות נבחרים
:
insectour
העולם ממשיך להתווכח מי אשם בשינויי האקלים הגלובלי, וגל הקור השוטף לאחרונה את החצי הכדור הצפוני רק מגביר את הויכוח ביתר שאת, האם אנו במגמת התחממות או התקררות? האם מדובר בגורם אנושי או מחזוריות טבעית? יהיו הגורמים לכך אשר יהיו, נראה שרוב החוקרים תמימי דעים שהאקלים העולמי משתנה, וגם אם לא ברור לאן, הרי זה לא לטובה.

לשינויי אקלים בטווח הקצר או הארוך השלכות רבות על המערכת האקולוגית העולמית וכמובן על האדם עצמו. חלק מהשלכות אלו צפויות וחלקן לא ברור כלל. ככל שהשינויים איטיים יותר או מורכבים יותר לחיזוי, כך היכולת שלנו להבין את משמעותם וכיצד להתכונן להם, קטנה יותר.

המגמה הרווחת בקרב רבים מחוקרי האקלים שהמגמה הכללית היא התחממות ולכן צריך לבחון את ההשלכות של מגמה זו בטווח הארוך (עשרות ומאות שנים) ולא מול אפיזודות קיצוניות (אירועי קור או חום קיצוניים) המופיעות לזמן קצר יחסית. ומכיוון שכך מעניין אותנו לדעת מה החרקים חושבים על העניין הזה.

חרקים משתייכים לאחת הקבוצות המושפעות מיידית משינויי האקלים. משום היותם בעלי חיים אקטותרמיים - תלויים בעיקר בטמפ' חיצונית על-מנת לתפעל את המערכות הביולוגיות השונות - ומשום היותם מקיימים מחזורי חיים קצרים יחסית, לעיתים כמה בשנה. היכולת של חרקים להגיב על שינויי אקלים היא מהירה מאוד. תגובה כזו יכולה להתבטא בהיעלמות מהירה או בגידול אוכלוסייה מהיר מאוד.

מאחר וחרקים משמשים כבסיס חשוב בכל מערכת אקולוגית, הרי כל שינוי בסטאטוס שלהם בתוך המערכת, יגרום להשפעות ישירות ועקיפות על כלל הגורמים במערכת, השפעות שטיבן לא תמיד נהיר. מאחר והאדם (בין וירצה או לא) הוא עדיין חלק מהמערכת, הרי ההשפעה מתקיימת גם עליו ובדרך כלל משמעותה היא לשלילה.

כחליל החומעה - Lycaena thersamon
פרפרים משמשים כסמנים ביולוגים טובים עבור אומדן שינויים אקולוגיים.

אחת ההשפעות הצפויות של התחממות גלובלית היא שיפור תנאי הרבייה של חרקים. אחוז ניכר של מיני חרקים מתרבה בעונות החמות וכאשר משך העונות החמות מתארך ובתי-גידול צפוניים זוכים ליותר ימים חמים בשנה, סביר שחרקים רבים יבצעו יותר מחזורי רבייה ומשך כל מחזור רבייה עשוי להתקצר. המשמעות הישירה היא עליה במסת החרקים בבתי-הגידול והתפשטות מינים שונים לבתי-גידול ואזורים גיאוגרפים חדשים שבעבר לא סיפקו עבורם תנאי גידול נאותים.

משמעות נוספת היא לחץ טריפה גובר של מינים צמחוניים על בתי-גידול שמטבעם לא יוכלו לכלכל ביומסה מתגברת של חרקים בטווח הקצר. במצב כזה יתכנו מספר אפשרויות: כמות החרקים תוגבל לכושר הנשיאה של השטח במחיר אקולוגי קשה למדידה, או/ו חרקים יהגרו לבתי-גידול אחרים שהיו בעדיפות נמוכה, או גרוע יותר לשטחים חקלאיים שם הם יוכלו למצוא שפע מזון אחיד הזמין גם בעונות שפחות מטיבות עם בתי-הגידול הטבעיים (השקיה מבוקרת ומיעוט אויבים טבעיים).

הגירה של חרקים לבתי-גידול חדשים עקב התפוצצות אוכלוסין מוכרת היטב במינים שונים של חגבים, פשפשים, חיפושיות ופרפראים. חלק מהמינים הללו מוכר כמזיקים חקלאים, העשויים בתנאים מסוימים להוות איום ניכר על גידולים שונים. איום זה משמעותי במיוחד בארצות נחשלות (רבות מהן בעלות אוכלוסיות גדולות) שם הטכנולוגיה החקלאית מפותחת פחות והיכולת לנטר הופעת מזיקים כאלו במועד נמוכה מאוד.

כבר עכשיו אנו עדים להתפשטות מזיקים חקלאיים לאזורים צפוניים יותר בחצי הכדור הצפוני או לגידול באוכלוסיות חרקים קיימות שהוגבלו כרגיל עקב תופעות קרה עונתיות. הירידה בתדירות לילות קרה מצמצמת תמותת דרגות צעירות, מזרזת התפתחות ומאפשרת הופעת יותר בוגרים מתרבים והמשמעות ברורה.

חרקים מזיקים לגידולים חקלאים גם באופן עקיף על ידי העברת מחלות צמחים. וגם במקרה הזה, התחממות האקלים יוצרת תנאים נוחים להתפשטות מחלות צמחים לאזורים בהם מחלות אלו היו נדירות אם בכלל.
גידול באיומים על גידולים חקלאיים עשוי לגרור הגברה בשימוש בחומרי הדברה, עם כל הנזקים הנלווים לשימוש כזה (זיהום מקורות מים למשל), פחות תוצרת חקלאית ראויה לשיווק וגידול בהוצאות החקלאים שיגרור עלייה במחירי התוצרת החקלאית.

תיקנים ידועים כחובבי חום ואין ספק שהם ישגשגו בעקבות עליית הטמפרטורה העולמית.
למרות תפקידם החשוב במערכת האקולוגית כמפרקים ביולוגיים,הרי שבקרבת האדם מינים אחדים נחשבים כחרקים מזיקים ונושאי מחלות פוטנציאליים.


מחקרים הראו שעליה בריכוז ה-CO2 באטמוספרה מצמצמת את כמות החלבונים הזמינים בעלים ירוקים. ריכוז גבוה של דו-תחמוצת הפחמן מיעל את הפוטוסינתזה אך מקטין את הערך התזונתי של העלים ובכלל זאת את ריכוז החלבון בעלים. ההשפעה הישירה על חרקים אוכלי צמחים היא הצורך לאכול יותר כדי להגיע לאותה כמות של רכיבים תזונתיים חיוניים שקיבלו בעבר מאותם צמחים שגדלו באקלים קריר יותר.

במצב בו כדור הארץ ממילא סובל מהתפוצצות אוכלוסין של המין האנושי, והדרישה למזון גדלה כל הזמן ואיתה גם הצורך להסב עוד בתי-גידול טבעיים לקרקע חקלאית מניבה, הרי צמצום וקיטוע בתי-גידול טבעיים וירידה בערך התזונתי שלהם, מגדילים את הלחץ על בתי-גידול אלו, לחץ שעשוי לזלוג לשטחים החקלאיים המספקים שפע מזון איכותי ומפתה לחרקים רבים.

ההשפעה של גידול באוכלוסיות החרקים לא מסתכמת רק באיום ישיר על מקורות מזון. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא חיפושית קטנה ממשפחת הקמביתיים (Dendroctonus micans) שהפכה בעקבות התחממות בתי-הגידול הטבעיים שלה למזיק משמעותי למחטניים בצפון אמריקה אירופה ואסיה. בוגרים וזחלים נוברים בגזעים של עצים חיים, פוגעים בצינורות ההובלה שבשיפה והורגים את העץ.

התוצאה הישירה; מיליוני דונמים של יערות טבעיים ונטועים המושמדים בקצב מהיר. ההשפעה העקיפה ולא פחות חמורה היא פגיעה אנושה באחד מבתי-הגידול החשובים בעולם - הטייגה, המהווה רכיב משפיע במערכת האקלים העולמית (קולטת עודפי (CO2 ומהווה את אחת הביומסות הגדולות בתבל המשפיעות על האקולוגיה העולמית מבחינות רבות.

הפגיעה בעצים והתמותה הנרחבת, הופכת אזורים אלה לפגיעים יותר לשריפות. ויערות הטייגה, במקום לקלוט CO2, הופכים למקור נוסף לגזי החממה הנפלטים לאוויר בעת השריפות.
השלכות נוספות של אובדן יערות הוא פגיעה ביציבות הקרקע ושטיפת קרקעות אינטנסיבית למקורות מים ולים. לעלייה בעכירות המים השפעה ישירה על איכות מי שתייה הנצרכים מאותם נהרות ורמת צלילות מי ים בדלתות של נהרות גדולים המשמשים כאתרי רבייה ושיחור מזון למינים רבים של דגה המשמשת למאכל בסיסי בתרבויות רבות וכגורם מאזן באקולוגיה של בית-הגידול המימי.

זבובאים כיתושים המשמשים בחלקם כנשאים של מחלות אפידמיות
עשויים להרחיב את התפוצה הגיאורפית והעונתית בעקבות ההתחממות הגלובלית.

אספקט נוסף לגידול מהיר באוכלוסיות חרקים מצוי בחרקים (בד"כ זבובים ויתושים שונים) הנחשבים נשאים (וקטורים) של מחלות שונות. אם בעבר תפוצת חרקים כאלו הייתה מוגבלת לאזורי אקלים ברורים ומוכרים ולמועדים ידועים בשנה, הרי עם התחממות הגלובלית מגלים התפשטות מהירה של חרקים כאלה מאזורים טרופיים לאזורים צפוניים יותר ויכולת לשרוד זמן רב יותר לאורך השנה. התוצאה: עלייה בכמות התחלואה של מחלות הטרופיות כגון מלריה, קדחת צהובה, קדחת הדינגי ועוד באזורים ממוזגים שלא סבלו ממחלות כאלו בעבר.

חרקים מתחרים עם האדם גם על מרחבי מחיה ומזון באזורים מיושבים / אורבניים. עלייה בטמפרטורה תאפשר שגשוג משמעותי לאוכלוסיות חרקים כמו תיקנים, טרמיטים, זבובים ואחרים, הכוללות גם מינים הנחשבים מזיקים והמוצאים את מזונם ובית-הגידול בבתים שלנו ובסביבת מגורינו.

לגידול במספר מחזורי הרבייה השנתיים השפעות נוספות. גידול באוכלוסיות חרקים טורפים עשוי לשפר את המאזן האקולוגי, אם כי לא ברור עד כמה הטורפים מסוגלים להדביק את קצב הגידול של הנטרפים. מינים נדירים עשויים לקבל חיזוק מתוספת של עוד מחזורי רבייה ולשפר את מצבם. מצד שני שינויי אקלים עשויים לשנות בתי-גידול ולפגוע במגוון הביולוגי ולהכחיד מינים אחרים.

אחת ההשלכות הלא ברורות של גידול במחזורי רבייה היא שינויים אבולוציוניים מהירים יותר. שינויים כאלה עשויים לשפר את הסיכוי של מינים רבים להתאים את עצמם לשינויים המתהווים בבתי-הגידול. כאשר מדובר במינים נדירים ולא מזיקים, הדבר יכול להיחשב כברכה אבל במקרים של מינים עם פוטנציאל שלילי בעבור האדם, הרי זה משחק באש שאי אפשר לחזות את תוצאותיו.

תריסית ירוקה - Nezara viridula
פשפשים צמחוניים עשויים להינות מהתחממות ולהפוך למזיקים חקלאיים ביתר שאת.

לאור הנאמר עד כה, מסתמנת הנחה שמנקודת המבט של החרקים התחממות האקלים היא ברכה. אך לא כך הדבר. לכל מין של חרק טווח טמפרטורות אופטימאלי בו הוא מקיים מחזור חיים מטיבי. חריגה מטווח זה עשויה לפגוע בפוריות ואף לגרום לתמותה משמעותית. לחרקים החיים באזורים ממוזגים טווח סיבולת רחב יותר מאשר לחרקים השוכנים באזורים טרופיים (היציבים יותר באקלימם) והם לרוב מגלים גמישות יתירה מול שינויי אקלים. מאידך לחרקים טרופיים שולי בטחון צרים בהרבה, לפיכך חרקים טרופיים צפויים יותר לפגיעה עקב התחממות.

מחקרים שונים מראים, בהנחה שקצב התחממות האקלים הנוכחי לא ישתנה, צפי להתחממות ניכרת של האזורים הטרופיים, מה שיגרום לפיחות באוכלוסיות חרקים (ובע"ח אקטותרמיים אחרים) בסדר גודל של 20%, המשמעות של תוצאה כזו חמורה מאוד. חרקים מהווים ביומסה אדירה באזורים הטרופיים, הם חיוניים בשרשרת המזון, כמאביקים, ממחזרים אורגניים, מטייבי קרקע ועוד. פגיעה משמעותית בתשתית המערכת ובמגוון הביולוגי היא פגיעה במערכת הטרופית כולה המהווה גם גורם משפיע במערכת האקלים העולמית.

היכולת שלנו לחזות שינויים סביבתיים עדיין מוגבלת, הן משום שעדיין לא ברורות לנו המגמות האקלימיות הקיימות והסיבות להן והן משום שטבעם ההפכפך של שינויים כאלה הוא מורכב כל-כך ותלוי במשתנים רבים אחרים שאינם קשורים באופן ישיר לאקלים או לאדם עצמו.

חרקים משמשים כיום כאחד האינדיקאטורים החשובים לבקרת התחממות האקלים. חרקים ככלל מגיבים באופן די צפוי לשינויי אקלים. שינויים בפנולוגיה (מחזור החיים) ובתפוצה ושינויים נוספים באוכלוסיות מאפשרים לקבל מדד אמפירי המאפשר לראות שינויים שקשה למדוד בתהליכים אחרים. מעקב אחרי העושר והמגוון הביולוגי ומבנה קהילות החרקים בבתי-הגידול גם הוא מושפע משינויי האקלים וגם אותו אפשר למדוד ולתעד אמפירית.

מאידך, אין בידינו ידע מספק על דינאמיקה של אוכלוסיות בקרב חרקים רבים המוכרים כמזיקים, חרקים בעלי פוטנציאל כזה ונוספים. מינים מגיבים לשינויי אקלים באופן שונה, לעיתים במגמות הפוכות למה שחושבים או מוכר. הבנה של דינאמיקה כזו מצריכה מחקרים ארוכי טווח (לעיתים עשרות שנים) ויכולת זיהוי של מזיקים רדומים. מאחר ואנחנו מצויים כל הזמן בפיגור ובחסך מידע, הרי שהסיכוי שנצליח להבין ולעצור התפרצויות של מינים מזיקים, מוכרים יותר ופחות, קטן למדי.

מחקרים פליאונטולוגיים שבדקו את ההשפעות של שינויים האקלים בעבר (במיליוני השנים האחרונות) על מגוון החרקים מצאו שלעליה בריכוזי דו-תחמוצת הפחמן ועלייה בטמפ' הייתה השפעה ישירה על אוכלוסיות החרקים (שפע, מגוון) לאורך התקופות הגיאולוגיות ונראה שגם הפעם המגמה לא שונה.

שפירית מהמין Sympetrum fonscolombii (זכר).
שפיריות הן אחת הקבוצות שעשויות להיפגע מהתחממות גלובלית עקב התייבשות בתי-גידול רטובים המשמשים כאתרי רבייה.

חיפוש מידע על הנושא בגוגל (ינואר 2010) העלה כ-8.5 מליון תוצאות, נכון לאוקטובר 2014 כמות התוצאות ל"global warming" הגיעה למעל 40,000,000 תוצאות. כמות כזו של תוצאות ואופיין מעידים על כך שהנושא מטריד גורמים רבים; ציבוריים ופרטיים. 
חרקים כקבוצה הם לא אויבים לאדם אלא מרכיב חיוני במערכת האקולוגית המאפשרת לנו לשרוד כמו לשאר האורגניזמים. הפיכת יותר חרקים למאיימים על האדם, מטעמים הנוגעים ליכולת שלנו (או חוסר היכולת) לשמור על המערכת האקולוגית היא סכנה ברורה ומיידית, שההשלכות והתוצאה שלה לא נהירות כלל ולא בטוח שאנו נצא מנצחים.

שינויים אקלימיים דרסטיים יותר או פחות התרחשו בהיסטוריה של כדור הארץ אינספור פעמים. ההבדל הפעם מפעמים קודמות הוא אנחנו. כמין דומיננטי במערכת האקולוגית יש לנו יכולת למתן את התוצאות השליליות (לנו ולמערכת בכלל) של ההתחממות הגלובלית בדרכים רבות. השאלה הגדולה היא האם נדע לעשות זאת בזמן.

החרקים מצידם נוהגים בדרכם כבר מיליוני שנים וכנראה ימשיכו כך עוד מיליונים רבים. ואנחנו כפי הנראה נמשיך להתנצח מי אשם ומי צודק, וכאשר יגיעו כולם להסכמה גלובלית, יתכן ולא יהיה הרבה מה לתקן.
 
מקורות נבחרים
:
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק