ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
החורף הוא תחילת העונה לאחד הפרפרים היפים שיש לנו בארץ. ואין טוב יותר מלפתוח שנה חדשה (2010) עם פרפר כזה.

צבעוני שקוף Archon apollinus הוא מהנפוצים במשפחת הצבעוניים Papilionidae. תפוצתו העולמית כוללת מספר תתי-מינים המצויים ביוון (נדיר), קפריסין, מערב טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל. אצלנו ניתן לראות אותו בכל האזור הים-תיכוני באתרים בהם מצויים צמחי הספלול המשמשים פונדקאים לזחלים (מין מונופאגי).

צבעוני שקוף על כתמה.

צבעוני שקוף מתאפיין בכנפי תעופה קדמיות שקופות למדי בשל מיעוט קשקשים. תכונה זו ניכרת יותר בזכרים מאשר בנקבות וגם בפרטים מבוגרים יותר. שקיפות זו ייחודית בקרב פרפרי ישראל ולכן קל יחסית לזהותו בעת מנוחה. הזכרים מפגינים התנהגות טריטוריאלית ומגרשים כל פרפר, גם ממינים אחרים, החודרים לשטחם. הם נוטים לנוח, על הקרקע, פרושי כנפיים מול השמש ולהתחמם דקות ארוכות.

צבעוני שקוף במנוחה על הקרקע. פרישת הכנפיים מהווה ככל הנראה חלק מתקשורת תוך מינית.

ראשוני הבוגרים מופיעים בישראל במחצית הראשונה של נובמבר ונעלמים בהדרגה במהלך אפריל. בחרמון אפשר לפגוש אותם מאפריל עד תחילת הקיץ. מין זה מקים דור אחד בשנה והבוגרים מגיחים מגלמים ששהו בקרקע לאחר דיאפאוזה ארוכה של כ-10 חודשים ולעיתים אף יותר (פרטים המדלגים עונה שלמה).

ספלול קטן מופיע באתרים שונים כבר בדצמבר, לאחר הגשמים הראשונים, וראשוני הזחלים ניזונים ממנו. שני מיני ספלול נוספים משמשים כפונדקאים; ספלול השדה וספלול הגליל, הללו מופיעים מאוחר יותר לקראת האביב ומזינים אוכלוסיות מאוחרות. בחרמון משמש ספלול ססגוני כפונדקאי.

הביצים (0.8 מ"מ) מוטלות על העלים או הגבעולים כבודדות או בקבוצות קטנות. הזחל הבוקע (2 מ"מ) תופר לעצמו מחסה מעלה מקופל המגן עליו מטורפים וטפילים. זחלים בדרגות מתקדמות נוטשים בדרך כלל את המחסה ועוברים לדור חיצונית על העלים.

ביצי צבעוני שקוף על ספלול קטן. דרך המעטה השקוף אפשר להבחין בעוברים הזעירים.

צבעי הזחל המשלבים נקודות אדומות על רקע שחור אינם משאירים מקום לספק. אלו צבעי אזהרה קלאסיים המתריעים "אני רעיל". ואכן צמחי הספלול רעילים והזחל מפיק מהם רעלנים המשמשים לו (ובהמשך לבוגר) להגנה.

העיסוק בפרפר זה הוא הזדמנות להציף נושא שאינו נמצא בכותרות רוב השנה, אם בכלל, והוא המסחר בפרפרים. המראה הייחודי והמרשים של הצבעוני השקוף ועצם השתייכותו לקבוצה הנחשבת יוקרתית אצל אספנים, הפך אותו חביב על אספני פרפרים. תופעת איסוף פרפרים נפוצה מאוד בקרב חובבים ולכאורה היא נראית תמימה או לא מזיקה במיוחד. אולם לא תמיד כך הדבר.

למעשה, בסתר תחת מסווה של איסוף תמים או החלפות בין חובבים, מתקיים בישראל (ובחו"ל) גם סחר מקצועי ומתוחכם המשתמש בכל האמצעים המודרניים לשם הפקת רווחים כספיים שהיקפם לא ברור, אבל יתכן והמחיר הסביבתי בעבור הרווח, גדול מכפי שאנו מבינים כיום.

זחל של צבעוני שקוף אוכל עלה של ספלול קטן. שימו לב לעלה התפור בו הזחל שוהה במנוחה.

המסחר מתבצע באתרי מסחר פתוחים באינטרנט, פורומים סגורים של חובבים ובצורה ישירה באמצעות רשימות תפוצה של דואר אלקטרוני, תוכנות מסרים ועוד. לכל מין ותת-מין יש מחיר שוק המשתנה לפי היצע וביקוש, דרגת החרק ומטרת האיסוף: אוסף, גידול, רבייה למסחר וכו'. מחיר שוק יכול להיקבע במטבע קשה או בהחלפה תמורת מינים אחרים (לדוגמא: 20 פרפרים פחות נדירים ממין אחד או יותר = לפרט אחד נדיר). כמו בכל שוק קיימים מינים מבוקשים יותר ואלה בדרך כלל הנדירים יותר או בעלי מופע מיוחד.

הבעיה העיקרית עם איסוף מסחרי היא פגיעה ישירה בבתי-גידול הכוללת איסוף והוצאת פרטים רבים מהשטח. כדי להשיג רווחיות טובה מקובל לאסוף זחלים או ביצים (הרבה יותר קל מאשר לרדוף אחרי בוגרים) ולגדל אותם לשלב הגולם או בוגר, אותם אפשר לשלוח בדואר בקלות יתרה. גידול זחלים דורש כמויות גדולות של מזון ובמקרה של פונדקאים ייחודיים (לעיתים נדירים או מוגנים) הם נאספים בכמויות מהשטח עם הביצים והזחלים, לעיתים נעקרים צמחים שלמים, ובכך מתווספת פגיעה נוספת בבית הגידול. עצם החדירה האינטנסיבית לשטח מסוים עשויה לגרום גם לרמיסה והשחתה של סביבת הגידול במטרה לאסוף כמה שיותר במינימום זמן.

אספנים מקצועיים מנטרים שטחי איסוף במטרה להגיע ליעילות מרבית, שמשמעותה מקסימום זחלים במינימום הוצאות. גידול זחלים מוצלח דורש סביבה מבוקרת בכדי לצמצם תמותה. במקרים של איסוף המוני, סוחרים עשויים לוותר על גידול נאות ויסתפקו במה ששורד (אחוזים ספורים). לכן ככל שנאספים יותר פרטים בשטח, כך גדל אחוז השורדים והרווחיות במינימום הוצאות. והמשמעות לבית הגידול ברורה לגמרי; שטח שעבר איסוף מסיבי של מין אחד או יותר, ובמיוחד מין המקים דור בשנה, יתאושש רק לאחר מספר שנים, תלוי במצב בית הגידול וביולוגיה של המין הנאסף.

בשעת סכנה הזחל מצטנף, ואף מפיל עצמו לקרקע.

בישראל, מתוקף היסטוריה פוליטית ארוכה, אין לחרקים הגנה מתוקף חוק, וטכנית מסחר בחרקים ופרפרים בפרט אינו עבירה ככל שזה נוגע לעצם המסחר. אומנם לאחרונה זכו כמה מינים של פרפרים להגנה ישירה בחוק (שבד"כ לא מרשימה אספנים להוטים) אבל ככלל, חרקים בישראל מוגנים, לכאורה, רק בשמורות טבע שם חלה הגנה על חי, צומח ודומם מתוקף הגדרת השטח כשמורה כפי שמוגדר בחוק.

במציאות היומיומית, גם החסות של שמורות טבע לא מספקת הגנה מאספנים מקצועיים המכירים את השטח לא פחות טוב ולעיתים יותר מהפקחים עצמם, שאינם יכולים באמצעים המוגבלים שמעמידה לשרותם המדינה, לבצע בקרה על כל אתר ואתר. חלק מהסוחרים הם חובבים צעירים המנסים לעשות כסף מהיר וקל, או להגדיל את האוספים שלהם מהר באמצעות החלפות, וכל עניין של מוסר או הבנת הנזק שהם גורמים רחוקים מהם והלאה.

ככל הידוע לי ולגורמים שדיברתי איתם, בישראל אין כרגע, לכאורה, איום משמעותי על רוב אוכלוסיות הפרפרים ובהם צבעוני שקוף (מופיע כמין בסכנה בספר האדום של פרפרי אירופה), אבל אין ספק שיש פגיעה באוכלוסיות מקומיות מבוססות, שם קל לבצע איסוף מקסימאלי בעלות מינימאלית. 
כאשר המערכת האקולוגית הטבעית (בהגדרה יחסית) מצויה תחת לחץ תמידי של צמצום וקיטוע בתי-גידול הרי כל פגיעה נוספת בבתי-גידול מבוססים, המסוגלים להחזיק אוכלוסיות בריאות של מינים נדירים או מועדפים (אתרי איסוף נוחים), היא פגיעה משמעותית המפחיתה מיכולת המינים הללו להתאושש.

על-מנת לא להוציא דיבתם רעה של כל חובבי הפרפרים בישראל (וחובבי חרקים בכלל), מדובר ככל הנראה רק בקומץ אספנים מסחריים. מיעוטם עוסק בכך באופן עקבי (לא אחת מדובר במאות פרטים; ביצים וזחלים, הנאספים ביום אחד) ואחרים בצורה מזדמנת, לעיתים לא מודעים לחומרת המעשים, גם אם החוק לא מגדיר זאת כעברה בצורה ברורה. אפשר למצוא כאלה באופן ישיר בחיפוש פשוט בגוגל, חלקם פועלים בחסות סוחרים בחו"ל אליהם הם שולחים את ה"סחורה".


המגמה המסתמנת של צמצום שטחי רבייה מצד אחד והתרחבות המסחר, במיוחד של מינים נדירים המשיגים מחירי שוק גבוהים מאידך. ולנוכח שפע אמצעים שמעמידה רשת האינטרנט המאפשרת מסחר נוח, דיסקרטי ובעלות מינימאלית, צריכה להדליק לפיד בוער לא רק בקרב הרשויות הממונות על אכיפת החוק אלא גם בקרב כל חובב טבע שרוצה ליהנות ממנו גם בעונה הבאה ובשנים שאחרי.

איסוף פרטי ומתועד של פרפרים וחרקים בכלל, כאשר הוא נעשה בצורה מבוקרת ומתועדת יכול לשמש כעזר משמעותי למחקרים סיסטמתיים ואקולוגיים התומכים בניטור בתי-גידול וסביבות אקולוגיות הנתונות בסכנה. יותר מכך, נתח משמעותי מהמאמרים המתפרסמים הארץ ובעולם (על חרקים) נכתבים על ידי חובבים ואספנים שמחוץ לאקדמיה ורבים מהם נחשבים למומחים בתחומם.

התלבטתי לא מעט האם להעלות את הנושא באתר, אבל לטעמי החשיבות של הנושא והמודעות הציבורית מחייבות התייחסות לנושא, גם במחיר של פגיעה מסוימת בשמם הטוב של חובבי הפרפרים. שהרי כל חובב פרפרים המחשיב את עצמו כחובב טבע אמיתי, ראוי שיהיה מודע למחיר הסביבתי הכרוך באיסוף פרפרים כאשר הלה נעשה בדרך שאינה מבוקרת ומתחשבת בסביבה האקולוגית ובכלל.
 
insectour
החורף הוא תחילת העונה לאחד הפרפרים היפים שיש לנו בארץ. ואין טוב יותר מלפתוח שנה חדשה (2010) עם פרפר כזה.

צבעוני שקוף Archon apollinus הוא מהנפוצים במשפחת הצבעוניים Papilionidae. תפוצתו העולמית כוללת מספר תתי-מינים המצויים ביוון (נדיר), קפריסין, מערב טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל. אצלנו ניתן לראות אותו בכל האזור הים-תיכוני באתרים בהם מצויים צמחי הספלול המשמשים פונדקאים לזחלים (מין מונופאגי).

צבעוני שקוף על כתמה.

צבעוני שקוף מתאפיין בכנפי תעופה קדמיות שקופות למדי בשל מיעוט קשקשים. תכונה זו ניכרת יותר בזכרים מאשר בנקבות וגם בפרטים מבוגרים יותר. שקיפות זו ייחודית בקרב פרפרי ישראל ולכן קל יחסית לזהותו בעת מנוחה. הזכרים מפגינים התנהגות טריטוריאלית ומגרשים כל פרפר, גם ממינים אחרים, החודרים לשטחם. הם נוטים לנוח, על הקרקע, פרושי כנפיים מול השמש ולהתחמם דקות ארוכות.

צבעוני שקוף במנוחה על הקרקע. פרישת הכנפיים מהווה ככל הנראה חלק מתקשורת תוך מינית.

ראשוני הבוגרים מופיעים בישראל במחצית הראשונה של נובמבר ונעלמים בהדרגה במהלך אפריל. בחרמון אפשר לפגוש אותם מאפריל עד תחילת הקיץ. מין זה מקים דור אחד בשנה והבוגרים מגיחים מגלמים ששהו בקרקע לאחר דיאפאוזה ארוכה של כ-10 חודשים ולעיתים אף יותר (פרטים המדלגים עונה שלמה).

ספלול קטן מופיע באתרים שונים כבר בדצמבר, לאחר הגשמים הראשונים, וראשוני הזחלים ניזונים ממנו. שני מיני ספלול נוספים משמשים כפונדקאים; ספלול השדה וספלול הגליל, הללו מופיעים מאוחר יותר לקראת האביב ומזינים אוכלוסיות מאוחרות. בחרמון משמש ספלול ססגוני כפונדקאי.

הביצים (0.8 מ"מ) מוטלות על העלים או הגבעולים כבודדות או בקבוצות קטנות. הזחל הבוקע (2 מ"מ) תופר לעצמו מחסה מעלה מקופל המגן עליו מטורפים וטפילים. זחלים בדרגות מתקדמות נוטשים בדרך כלל את המחסה ועוברים לדור חיצונית על העלים.

ביצי צבעוני שקוף על ספלול קטן. דרך המעטה השקוף אפשר להבחין בעוברים הזעירים.

צבעי הזחל המשלבים נקודות אדומות על רקע שחור אינם משאירים מקום לספק. אלו צבעי אזהרה קלאסיים המתריעים "אני רעיל". ואכן צמחי הספלול רעילים והזחל מפיק מהם רעלנים המשמשים לו (ובהמשך לבוגר) להגנה.

העיסוק בפרפר זה הוא הזדמנות להציף נושא שאינו נמצא בכותרות רוב השנה, אם בכלל, והוא המסחר בפרפרים. המראה הייחודי והמרשים של הצבעוני השקוף ועצם השתייכותו לקבוצה הנחשבת יוקרתית אצל אספנים, הפך אותו חביב על אספני פרפרים. תופעת איסוף פרפרים נפוצה מאוד בקרב חובבים ולכאורה היא נראית תמימה או לא מזיקה במיוחד. אולם לא תמיד כך הדבר.

למעשה, בסתר תחת מסווה של איסוף תמים או החלפות בין חובבים, מתקיים בישראל (ובחו"ל) גם סחר מקצועי ומתוחכם המשתמש בכל האמצעים המודרניים לשם הפקת רווחים כספיים שהיקפם לא ברור, אבל יתכן והמחיר הסביבתי בעבור הרווח, גדול מכפי שאנו מבינים כיום.

זחל של צבעוני שקוף אוכל עלה של ספלול קטן. שימו לב לעלה התפור בו הזחל שוהה במנוחה.

המסחר מתבצע באתרי מסחר פתוחים באינטרנט, פורומים סגורים של חובבים ובצורה ישירה באמצעות רשימות תפוצה של דואר אלקטרוני, תוכנות מסרים ועוד. לכל מין ותת-מין יש מחיר שוק המשתנה לפי היצע וביקוש, דרגת החרק ומטרת האיסוף: אוסף, גידול, רבייה למסחר וכו'. מחיר שוק יכול להיקבע במטבע קשה או בהחלפה תמורת מינים אחרים (לדוגמא: 20 פרפרים פחות נדירים ממין אחד או יותר = לפרט אחד נדיר). כמו בכל שוק קיימים מינים מבוקשים יותר ואלה בדרך כלל הנדירים יותר או בעלי מופע מיוחד.

הבעיה העיקרית עם איסוף מסחרי היא פגיעה ישירה בבתי-גידול הכוללת איסוף והוצאת פרטים רבים מהשטח. כדי להשיג רווחיות טובה מקובל לאסוף זחלים או ביצים (הרבה יותר קל מאשר לרדוף אחרי בוגרים) ולגדל אותם לשלב הגולם או בוגר, אותם אפשר לשלוח בדואר בקלות יתרה. גידול זחלים דורש כמויות גדולות של מזון ובמקרה של פונדקאים ייחודיים (לעיתים נדירים או מוגנים) הם נאספים בכמויות מהשטח עם הביצים והזחלים, לעיתים נעקרים צמחים שלמים, ובכך מתווספת פגיעה נוספת בבית הגידול. עצם החדירה האינטנסיבית לשטח מסוים עשויה לגרום גם לרמיסה והשחתה של סביבת הגידול במטרה לאסוף כמה שיותר במינימום זמן.

אספנים מקצועיים מנטרים שטחי איסוף במטרה להגיע ליעילות מרבית, שמשמעותה מקסימום זחלים במינימום הוצאות. גידול זחלים מוצלח דורש סביבה מבוקרת בכדי לצמצם תמותה. במקרים של איסוף המוני, סוחרים עשויים לוותר על גידול נאות ויסתפקו במה ששורד (אחוזים ספורים). לכן ככל שנאספים יותר פרטים בשטח, כך גדל אחוז השורדים והרווחיות במינימום הוצאות. והמשמעות לבית הגידול ברורה לגמרי; שטח שעבר איסוף מסיבי של מין אחד או יותר, ובמיוחד מין המקים דור בשנה, יתאושש רק לאחר מספר שנים, תלוי במצב בית הגידול וביולוגיה של המין הנאסף.

בשעת סכנה הזחל מצטנף, ואף מפיל עצמו לקרקע.

בישראל, מתוקף היסטוריה פוליטית ארוכה, אין לחרקים הגנה מתוקף חוק, וטכנית מסחר בחרקים ופרפרים בפרט אינו עבירה ככל שזה נוגע לעצם המסחר. אומנם לאחרונה זכו כמה מינים של פרפרים להגנה ישירה בחוק (שבד"כ לא מרשימה אספנים להוטים) אבל ככלל, חרקים בישראל מוגנים, לכאורה, רק בשמורות טבע שם חלה הגנה על חי, צומח ודומם מתוקף הגדרת השטח כשמורה כפי שמוגדר בחוק.

במציאות היומיומית, גם החסות של שמורות טבע לא מספקת הגנה מאספנים מקצועיים המכירים את השטח לא פחות טוב ולעיתים יותר מהפקחים עצמם, שאינם יכולים באמצעים המוגבלים שמעמידה לשרותם המדינה, לבצע בקרה על כל אתר ואתר. חלק מהסוחרים הם חובבים צעירים המנסים לעשות כסף מהיר וקל, או להגדיל את האוספים שלהם מהר באמצעות החלפות, וכל עניין של מוסר או הבנת הנזק שהם גורמים רחוקים מהם והלאה.

ככל הידוע לי ולגורמים שדיברתי איתם, בישראל אין כרגע, לכאורה, איום משמעותי על רוב אוכלוסיות הפרפרים ובהם צבעוני שקוף (מופיע כמין בסכנה בספר האדום של פרפרי אירופה), אבל אין ספק שיש פגיעה באוכלוסיות מקומיות מבוססות, שם קל לבצע איסוף מקסימאלי בעלות מינימאלית. 
כאשר המערכת האקולוגית הטבעית (בהגדרה יחסית) מצויה תחת לחץ תמידי של צמצום וקיטוע בתי-גידול הרי כל פגיעה נוספת בבתי-גידול מבוססים, המסוגלים להחזיק אוכלוסיות בריאות של מינים נדירים או מועדפים (אתרי איסוף נוחים), היא פגיעה משמעותית המפחיתה מיכולת המינים הללו להתאושש.

על-מנת לא להוציא דיבתם רעה של כל חובבי הפרפרים בישראל (וחובבי חרקים בכלל), מדובר ככל הנראה רק בקומץ אספנים מסחריים. מיעוטם עוסק בכך באופן עקבי (לא אחת מדובר במאות פרטים; ביצים וזחלים, הנאספים ביום אחד) ואחרים בצורה מזדמנת, לעיתים לא מודעים לחומרת המעשים, גם אם החוק לא מגדיר זאת כעברה בצורה ברורה. אפשר למצוא כאלה באופן ישיר בחיפוש פשוט בגוגל, חלקם פועלים בחסות סוחרים בחו"ל אליהם הם שולחים את ה"סחורה".


המגמה המסתמנת של צמצום שטחי רבייה מצד אחד והתרחבות המסחר, במיוחד של מינים נדירים המשיגים מחירי שוק גבוהים מאידך. ולנוכח שפע אמצעים שמעמידה רשת האינטרנט המאפשרת מסחר נוח, דיסקרטי ובעלות מינימאלית, צריכה להדליק לפיד בוער לא רק בקרב הרשויות הממונות על אכיפת החוק אלא גם בקרב כל חובב טבע שרוצה ליהנות ממנו גם בעונה הבאה ובשנים שאחרי.

איסוף פרטי ומתועד של פרפרים וחרקים בכלל, כאשר הוא נעשה בצורה מבוקרת ומתועדת יכול לשמש כעזר משמעותי למחקרים סיסטמתיים ואקולוגיים התומכים בניטור בתי-גידול וסביבות אקולוגיות הנתונות בסכנה. יותר מכך, נתח משמעותי מהמאמרים המתפרסמים הארץ ובעולם (על חרקים) נכתבים על ידי חובבים ואספנים שמחוץ לאקדמיה ורבים מהם נחשבים למומחים בתחומם.

התלבטתי לא מעט האם להעלות את הנושא באתר, אבל לטעמי החשיבות של הנושא והמודעות הציבורית מחייבות התייחסות לנושא, גם במחיר של פגיעה מסוימת בשמם הטוב של חובבי הפרפרים. שהרי כל חובב פרפרים המחשיב את עצמו כחובב טבע אמיתי, ראוי שיהיה מודע למחיר הסביבתי הכרוך באיסוף פרפרים כאשר הלה נעשה בדרך שאינה מבוקרת ומתחשבת בסביבה האקולוגית ובכלל.
 

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק