ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
צרעות פרזיטואידיות הן קבוצת ענק של דבוראים בהן ההתפתחות מביצה עד בוגר נעשית על חשבון פונדקאי כלשהו, בדרך כלל חרק אבל הלה עשוי להיות גם פרוק-רגליים אחר כמו עכביש או אקרית. בקבוצה זו ההגדרה של המונח "טפיל" בעייתית משהו. בניגוד לטפיל אמיתי החי על חשבון הפונדקאי אך אינו ממית אותו כשלב בלתי נמנע במחזור החיים, הרי במקרה שלנו מותו של הפונדקאי בתום תהליך הגדילה הוא בלתי נמנע, ולכן צרעות טפילות מוגדרות כדמויי טפיל; פרזיטואיד (parasitoids). הבוגרים ניזונים בצוף, אבקה, טל-דבש ובנוזל הדם של חרקים (המולימפה).

אחת המשפחות הגדולות בקבוצה זו היא משפחת הצרעתניים Ichneumonidae. במשפחה זו מינים רבים המתפתחים על זחלים וגלמים של פרפראים. מוכרים גם טפילים על דבוראים, זבובאים חיפושיות ועוד. רבים מהמינים נחשבים טפילים פנימיים (endoparasite) משום שהם מתפתחים בתוך הפונדקאי.

צרעתן (נקבה) מהמין Exetastes cf cinctipes

בישראל מאות מיני צרעתניים. רק חלקם מוגדר סיסטמתית ומעטים נחקרו על אורח החיים. את רוב המינים המצולמים ניתן להגדיר רק ברמת המשפחה ובמקרה הטוב ברמת הסוג. בנובמבר 2008 צילמתי צרעתן מעניין שנראה פעיל על עשב טרי בשולי חורשת איקליפטוסים בפארק הירקון בתל-אביב. הצירעה סקרה את השטח בתנועה המשלבת הליכה קופצנית ותעופה למרחקים קצרים, עלתה וירדה על גבעולי העשב ונראה שהיא מחפשת משהו. את המשהו הזה לא מצאתי ובדיעבד כנראה גם לא הייתי מוצא כי יעד החיפוש היה, ככל הנראה, זחלי פרפראי קטנים ואלה מסתתרים היטב בצד התחתון של העלים.

נקבה משוטטת בחיפוש אחר זחלים.

הצירעה זוהתה כשייכת לסוג Exetastes השייך לתת-המשפחה Banchinae. צרעות השייכות לקבוצה זו מוכרות כטפילות על פרפראים ממשפחת התנשימתיים. הן מוצאות זחלי תנשמית צעירים על הענפים או עלי העשב. הביצה מוטלת לתוך גוף זחל הפרפראי. זחל הטפיל ניזון מרקמות גוף זחל הפונדקאי. רק כאשר זחל הצירעה מסיים את התפתחותו, וזה קורה סמוך לזמן בו הפונדקאי אמור להתגלם, הוא מגיח החוצה ובכך גורם למותו. זחל הצירעה מתגלם בסמוך לשאריות הפונדקאי.

המין בתמונות זוהה כ-Exetastes cf cinctipes מין נפוץ למדי. בסוג זה צינור הטלה קצר המאפשר הגישה והטלה על זחלים הגלויים על הצמח. צרעתניים עם צינור הטלה ארוך תוקפים זחלים המסתתרים בתוך רקמת הצמחים (ראו דוגמא ברשומה "פונדקאי לא מזדמן").

הנקבה מטילה על זחל המוסתר תחת העלה.

מחזור החיים של הסוג Exetastes אופייני לצרעתניים הטפילים על זחלי פרפראים. כרגיל הביצה מוטלת באזור הבטן של הפונדקאי. מחקרים מצאו שהזחל הבוקע אינו סטאטי בגוף הפונדקאי ומיד לאחר הבקיעה הוא מתחיל לנוע בתוך גוף הפונדקאי. משערים שמדובר בהתנהגות שנועדה להבטיח גילוי וחיסול מתחרים.

מסתבר שפעמים רבות הצירעה מטילה יותר מביצה אחת על הפונדקאי (2 ולעיתים יותר). מאחר והפונדקאי יכול לכלכל רק זחל אחד, הרי התפתחות של שני טפילים תגרום למות כולם. לצורך חיסול המתחרים מצויד הזחל בדרגה הראשונה בלסתות חזקות שנועדו לפגוע פיזית במתחרים ולהרוג אותם (הלסתות נעלמות בדרגות מתקדמות).

תומכת בהשערה זו גם העובדה שהזחל ובמיוחד בדרגה הראשונה ניזון מנוזל ההמולימפה מה שאינו מצריך גפי-פה נושכות וגם לא לנוע בתוך הפונדקאי כדי להגיע למזון המצוי למעשה בכל חלל הפונדקאי. רק בדרגות מתקדמות (מהשלישית ומעלה) הזחל מתחיל להיזון מאיברים פנימיים. בתחילה פחות חיוניים ולבסוף חיוניים שאכילתם גורמת למות הפונדקאי.

זחל טיפוסי לתינשמית המתפתח על עשב ירוק.

מחזור החיים של הזחל מסונכרן עם התפתחות הפונדקאי. כל אלה תלויים מאוד בטמפרטורת הסביבה והלחות היחסית וגם סוג ואיכות המזון. מחזור ההתפתחות הממוצע של הזחל הוא 20-25 ימים בטמפ' של 22 מעלות. שלב הגולם לוקח 21-45 ימים ואורך חיי הבוגר הוא כחודש (נקבה).
 
insectour
צרעות פרזיטואידיות הן קבוצת ענק של דבוראים בהן ההתפתחות מביצה עד בוגר נעשית על חשבון פונדקאי כלשהו, בדרך כלל חרק אבל הלה עשוי להיות גם פרוק-רגליים אחר כמו עכביש או אקרית. בקבוצה זו ההגדרה של המונח "טפיל" בעייתית משהו. בניגוד לטפיל אמיתי החי על חשבון הפונדקאי אך אינו ממית אותו כשלב בלתי נמנע במחזור החיים, הרי במקרה שלנו מותו של הפונדקאי בתום תהליך הגדילה הוא בלתי נמנע, ולכן צרעות טפילות מוגדרות כדמויי טפיל; פרזיטואיד (parasitoids). הבוגרים ניזונים בצוף, אבקה, טל-דבש ובנוזל הדם של חרקים (המולימפה).

אחת המשפחות הגדולות בקבוצה זו היא משפחת הצרעתניים Ichneumonidae. במשפחה זו מינים רבים המתפתחים על זחלים וגלמים של פרפראים. מוכרים גם טפילים על דבוראים, זבובאים חיפושיות ועוד. רבים מהמינים נחשבים טפילים פנימיים (endoparasite) משום שהם מתפתחים בתוך הפונדקאי.

צרעתן (נקבה) מהמין Exetastes cf cinctipes

בישראל מאות מיני צרעתניים. רק חלקם מוגדר סיסטמתית ומעטים נחקרו על אורח החיים. את רוב המינים המצולמים ניתן להגדיר רק ברמת המשפחה ובמקרה הטוב ברמת הסוג. בנובמבר 2008 צילמתי צרעתן מעניין שנראה פעיל על עשב טרי בשולי חורשת איקליפטוסים בפארק הירקון בתל-אביב. הצירעה סקרה את השטח בתנועה המשלבת הליכה קופצנית ותעופה למרחקים קצרים, עלתה וירדה על גבעולי העשב ונראה שהיא מחפשת משהו. את המשהו הזה לא מצאתי ובדיעבד כנראה גם לא הייתי מוצא כי יעד החיפוש היה, ככל הנראה, זחלי פרפראי קטנים ואלה מסתתרים היטב בצד התחתון של העלים.

נקבה משוטטת בחיפוש אחר זחלים.

הצירעה זוהתה כשייכת לסוג Exetastes השייך לתת-המשפחה Banchinae. צרעות השייכות לקבוצה זו מוכרות כטפילות על פרפראים ממשפחת התנשימתיים. הן מוצאות זחלי תנשמית צעירים על הענפים או עלי העשב. הביצה מוטלת לתוך גוף זחל הפרפראי. זחל הטפיל ניזון מרקמות גוף זחל הפונדקאי. רק כאשר זחל הצירעה מסיים את התפתחותו, וזה קורה סמוך לזמן בו הפונדקאי אמור להתגלם, הוא מגיח החוצה ובכך גורם למותו. זחל הצירעה מתגלם בסמוך לשאריות הפונדקאי.

המין בתמונות זוהה כ-Exetastes cf cinctipes מין נפוץ למדי. בסוג זה צינור הטלה קצר המאפשר הגישה והטלה על זחלים הגלויים על הצמח. צרעתניים עם צינור הטלה ארוך תוקפים זחלים המסתתרים בתוך רקמת הצמחים (ראו דוגמא ברשומה "פונדקאי לא מזדמן").

הנקבה מטילה על זחל המוסתר תחת העלה.

מחזור החיים של הסוג Exetastes אופייני לצרעתניים הטפילים על זחלי פרפראים. כרגיל הביצה מוטלת באזור הבטן של הפונדקאי. מחקרים מצאו שהזחל הבוקע אינו סטאטי בגוף הפונדקאי ומיד לאחר הבקיעה הוא מתחיל לנוע בתוך גוף הפונדקאי. משערים שמדובר בהתנהגות שנועדה להבטיח גילוי וחיסול מתחרים.

מסתבר שפעמים רבות הצירעה מטילה יותר מביצה אחת על הפונדקאי (2 ולעיתים יותר). מאחר והפונדקאי יכול לכלכל רק זחל אחד, הרי התפתחות של שני טפילים תגרום למות כולם. לצורך חיסול המתחרים מצויד הזחל בדרגה הראשונה בלסתות חזקות שנועדו לפגוע פיזית במתחרים ולהרוג אותם (הלסתות נעלמות בדרגות מתקדמות).

תומכת בהשערה זו גם העובדה שהזחל ובמיוחד בדרגה הראשונה ניזון מנוזל ההמולימפה מה שאינו מצריך גפי-פה נושכות וגם לא לנוע בתוך הפונדקאי כדי להגיע למזון המצוי למעשה בכל חלל הפונדקאי. רק בדרגות מתקדמות (מהשלישית ומעלה) הזחל מתחיל להיזון מאיברים פנימיים. בתחילה פחות חיוניים ולבסוף חיוניים שאכילתם גורמת למות הפונדקאי.

זחל טיפוסי לתינשמית המתפתח על עשב ירוק.

מחזור החיים של הזחל מסונכרן עם התפתחות הפונדקאי. כל אלה תלויים מאוד בטמפרטורת הסביבה והלחות היחסית וגם סוג ואיכות המזון. מחזור ההתפתחות הממוצע של הזחל הוא 20-25 ימים בטמפ' של 22 מעלות. שלב הגולם לוקח 21-45 ימים ואורך חיי הבוגר הוא כחודש (נקבה).
 
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק