ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
15.10.2014 (08:45)
insectour
לעיתים קרובות כשמדברים בשבחם או גנותם של חרקים, אנו שוכחים שהם חלק ממארג אלמנטים ביוטיים כמו צמחים ובעלי חיים ואלמנטים אביוטיים כמו הקרקע, אקלים ועוד. אלמנטים אלה מקיימים יחסים אקולוגיים שונים המייצרים את הדינמיקה שמגדירה את המארג האקולוגי בבית הגידול ועושה אותו מורכב כל כך ומעניין מאוד.

רשומה זו עוסקת בבית גידול מצומצם או גומחה אקולוגית הסובבת סביב צמח אחד שהגיע לארץ הקודש אי-שם במאה ה-19 אולי לפני (נתגלה בא"י בזמן הזה) ותפש לו מקום של "כבוד מפוקפק" בקרב הישוב.
 
דטורה נטויית פרי - פרח ועלווה.

הצמח הזה הוא דטורה נטויית-פרי Datura innoxia (סולניים). בן-שיח חד-שנתי ממוצא דרום-אמריקאי טרופי המאכלס בעיקר בתי גידול מופרעים, מעזבות ושולי שדות שלחין. דטורה נטויית-פרי לא נותנת לצופה להתבלבל, נוף גבוה (1.5מ'), לעיתים שרוע משהו, עם פרחים גדולים ולבנים ועלים ירוקים/אפורים המסגירים את נוכחותה כבר מרחוק. מקרוב אפשר גם לחוש בריח חריף לעיתים דוחה.

מיני הדטורה מוכרים כצמחי רעל ומרפא עתיקים. מינים שונים שימשו כצמח מעורר הזיות בפולחנים דתיים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה מאות בשנים. לדטורה נטויית-פרי רעילות גבוהה וצריכה של מרכיבי הצמח עשויה לגרום להרעלה קשה ואפילו מוות.

העובדה שצמח זה גֶר במקומותינו ושאינו מסביר ריח וטעם לטורפיו, לא מרשימה את כולם. יש כאלה שיגלו העדפה ברורה לצמח שכזה ועל אלה ואחרים שמצאו בדטורה שכונת עלית ברשומה.

 
נוף מעזבה טיפוסי לבית הגידול של הדטורה (נכון לשנת 2020 שטח זה משמש כמגרש חניה).

ביקור קצר (ספטמבר 2009) במעזבות העשבוניות של חולות ראשל"צ הנכחדים (אזור זה משמש כיום 2016 כמגרש חניה)  זימן לי פגישה עם כמה שיחי דטורה נטוית-פרי העסוקים בפיניש האחרון של המאוץ נגד סוף העונה. מבט חטוף על השיחים המתייבשים לא הסגיר את החבוי בקרבם, ולכן הדרך היחידה לחפש את התושבים הייתה לרדת על הברכיים ולפשפש בין העלים, הפרחים והפרי. 
זו לא הפעם הראשונה שאני עושה זאת אצל כבוד הדטורה, אבל הפעם נכונה לי הפתעה משמחת. על נוף הדטורה ספרתי שלושה מיני פשפשים, גמל-שלמה אחד, כמה זחלים של תנשמית וכמה צרעות טפיליות. אולי זה לא נשמע הרבה (וזה לא) אבל כידוע באנטומולוגיה, לא הכמות קובעת אלא האיכות.

ועוד איזו איכות. מצאתי שם מחזור חיים כמעט שלם של פשפש ממשפחת התריסתיים (Pentatomidae) וצרעה פרזיטואידית המתפתחת על ביצי אותו פשפש. עוד פשפש צמחוני ממשפחת הרכנפיים (Miridae) ששומר לעצמו את הזכות להיות טורף מדי פעם. פשפש נוסף, ממשפחת הקבניים (Berytidae), שגם הוא מאמץ לעצמו אסטרטגיית שיחור מזון גמישה למדי. מעל כולם ארב גמל שלמה גדול ויפה שכנראה מעריך את איכות השכונה. ובתוך חלק מהפרחים שכנו זחלי תנשמית לא מזוהה.

כל אחד מהדיירים שווה לפחות רשומה משל עצמו וקרוב לוודאי שזה יקרה בעתיד. לכן לא אכביר במילים וניתן לתמונות לדבר בליווי תיאורים ענייניים קצרים. את הסיפור של כל דייר נשמור לפעם אחרת. רוב התמונות צולמו בספטמבר 2009. מקצתם מאותו אתר בדצמבר 2008.

 

תריסית ירקרקה - Acrosternum millieri

פשפש ממוצא ים-תיכוני הנפוץ ברוב חלקי הארץ. זהו מין פוליפאגי הניזון ממגוון גדול של פונדקאים ממשפחות שונות. מגלה עמידות גבוהה לצמחים רעילים וככזה לא מפתיע למצוא אותו גם על צמחי הדטורה. תריסית ירקרקה ניזונה ממוהל הצמח ואולי גם מהזרעים (לא ראיתי) כפי שמקובל אצל מינים אחרים במשפחה.
 
 
מין הדומה לתריסית ירוקה אך קטן יותר.   בוגר ניזון ממוהל הצמח. הענף עבה למדי, בעובי של אצבע עבה.

בניגוד לפשפשים אחרים במשפחה, תריסית זו לא מתאפיינת בתצורת תטולה מסודרת. על שיחי הדטורה (עלים, ענפים פירות) מצאתי עשרות מקבצי ביצים באפיון לא אחיד של צורת מקבץ וכמות. גיל התטולות היה מגוון: מחדשות למדי, דרך כאלה שעומדות לבקוע ועד לכאלה שבקעו לא מזמן.
 
תטולה אופיינית לתריסית ירקרקה. הביצים הבהירות מעידות שהזחל עדיין מצוי בשלבי גידול ראשוניים.

לאור כמות התטולות בכלל ואלו שכבר בקעו, ציפיתי למצוא הרבה דרגות צעירות. בפועל נמצאו מעט מאוד פרטים צעירים מדרגות גיל שונות. גודלן הזעיר של הנימפות מקשה על מציאתן ויתכן שחלקן שהו בתוך פירות שהתבקעו כפי שראיתי במספר מקרים.
 
 
נימפה מדרגה שניה. הגודל כ-3 מ"מ.   נימפה מדרגה מתקדמת. 6 מ"מ.  


Gampsocoris punctipes

הקבן הזעיר הזה זכה כבר לרשומה משלו, אז זה היה על צמחי עוקץ העקרב. היה נחמד וקצת מפתיע לפגוש אותו שוב והפעם על צמח אחר. כפי שנכתב אז, המין מאפיין צמחים זיפניים וגם הפעם שומר הפשפש הזה על העיקרון. אם כי פלומת הזיפים של הדטורה עדינה מאוד ביחס לזיפניים ואינה מהווה מכשול פיזי משמעותי בהשוואה לזיפים הסבוכים של עוקץ-העקרב שעיר.

 
Gampsocoris punctipes - בוגר.

נראה ש-G. punctipes מרגיש נוח על הדטורה כי מלבד בוגרים פעילים מצאתי דרגות צעירות בגילאים שונים.
 
בוגר ודרגה צעירה ליד תטולה של תריסית ירקרקה.

G. punctipes נחשב לפשפש צמחוני באופיו, הניזון ממוהל הצמח אבל לא יהסס למזון מהחי ובטח כשהאחרון מגיע בתוך אריזה קומפקטית עתירת חלבונים. בשני מקרים מצאתי בוגר ודרגה צעירה ניזונים מביצים של תריסית ירקרקה.

 
בוגר ניזון על תטולה של תריסית ירקרקה.

מקרה זה מעורר שאלה מסקרנת. G. punctipes לא מוכר (לפחות לי) כמין המותאם לצמחים רעילים. האם המקרה הזה מדגים שינוי בדגם שיחור מזון (מעבר למזון מהחי) כתוצאה מצמצום מקורות המזון בבית גידול? מעניין.
 

Nesidiocoris tenuis

בניגוד לפשפש קודם, פשפש רכנף זה אופייני מאוד לצמחים ממשפחת הסולניים. הוא מוכר כמזיק לגידולי עגבניות אבל משמש גם כמדביר ביולוגי לכנימות בגידולים שונים. הוא מקיים מחזור חיים מלא על הדטורה. הנקבה מטילה את הביצים לתוך רקמת הצמח והדרגות הצעירות והבוגרים ניזונים ממוהל וטרף חי מזדמן.
 
בוגר ושתי נימפות זעירות. שימו לב לחדק המחודד המאפשר שימוש דו-תכליתי למציצת מוהל צמחים וציד חרקים זעירים.


צרעות פרזיטואידיות

בכמה מקרים מצאתי צרעות פרזיטואידיות על תטולות של תריסית ירקרקה. רק בבית שמתי לב שבשני מקרים לפחות, מדובר ככל הנראה בצרעות ממינים שונים.
הצרעה מטילה ביצה לתוך ביצת הפשפש. זחל הצרעה ניזון מתכולת הביצה ולבסוף מתגלם בתוכה. הבוגר מגיח לאחר שהבקיע את דופן הביצה.

 
צרעה פרזיטואידית בודקת תטולה שטרם בקעה. ככל הנראה זו Telenomus mirocephalus ממשפחת הסקליוניים.
 
צרעה פרזיטורידית, לא מזוהה, בודקת תטולה שבקעה ברובה.
לפי פתחי הגיחה המכורסמים יתכן והיא הגיחה מאחת הביצים קודם לכן. פתח גיחה של הפשפש עגול, יפה ועוקב אחר תפר בקצה הביצה.


זחל של תנשמית

זמן הפריחה של הדטורה קצר למדי. הפרח נפתח לפנות ערב ומסיים את הפריחה בשעות הבוקר המאוחרות. במקור המאביקים הטבעיים הם פרפראים, בעיקר מהסוג רפרף. לא ברור לי מי המאביק בישראל אבל נראה שאת הקשר שלו לקבוצה אנו מגלים בדרך אחרת.
במהלך הביקור פתחתי כמה פרחים נבולים וגיליתי בתוכם זחלי פרפראי בגדלים שונים המשתייכים למשפחת התנשמיתיים. בניגוד לביקור שנה קודם לא מצאתי הפעם תטולות פרפראים על העלים.

 
הזחל הזה נמצא בתוך צינור הפרח כשהוא נראה מת למדי. מוזר!
 
תטולה זו צולמה בעונה שעברה, יתכן והיא שייכת לאחד ממיני התנשמית.


גמל-שלמה קשתי Iris oratoria

סוף הקיץ תחילת הסתיו היא עונת שיא של הגמלי-שלמה. מינים רבים סיימו זה מכבר את תהליך הגידול וכעת הזמן לצבור משאבים ולהתרבות. בוגרים של גמל-שלמה קשתי ניתן למצוא פעילים בין אוגוסט לדצמבר ואת החורף הם עוברים בדרגת ביצה.
 
גמל-שלמה קשתי - זכר.
 
15.10.2014 (08:45)
insectour
לעיתים קרובות כשמדברים בשבחם או גנותם של חרקים, אנו שוכחים שהם חלק ממארג אלמנטים ביוטיים כמו צמחים ובעלי חיים ואלמנטים אביוטיים כמו הקרקע, אקלים ועוד. אלמנטים אלה מקיימים יחסים אקולוגיים שונים המייצרים את הדינמיקה שמגדירה את המארג האקולוגי בבית הגידול ועושה אותו מורכב כל כך ומעניין מאוד.

רשומה זו עוסקת בבית גידול מצומצם או גומחה אקולוגית הסובבת סביב צמח אחד שהגיע לארץ הקודש אי-שם במאה ה-19 אולי לפני (נתגלה בא"י בזמן הזה) ותפש לו מקום של "כבוד מפוקפק" בקרב הישוב.
 
דטורה נטויית פרי - פרח ועלווה.

הצמח הזה הוא דטורה נטויית-פרי Datura innoxia (סולניים). בן-שיח חד-שנתי ממוצא דרום-אמריקאי טרופי המאכלס בעיקר בתי גידול מופרעים, מעזבות ושולי שדות שלחין. דטורה נטויית-פרי לא נותנת לצופה להתבלבל, נוף גבוה (1.5מ'), לעיתים שרוע משהו, עם פרחים גדולים ולבנים ועלים ירוקים/אפורים המסגירים את נוכחותה כבר מרחוק. מקרוב אפשר גם לחוש בריח חריף לעיתים דוחה.

מיני הדטורה מוכרים כצמחי רעל ומרפא עתיקים. מינים שונים שימשו כצמח מעורר הזיות בפולחנים דתיים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה מאות בשנים. לדטורה נטויית-פרי רעילות גבוהה וצריכה של מרכיבי הצמח עשויה לגרום להרעלה קשה ואפילו מוות.

העובדה שצמח זה גֶר במקומותינו ושאינו מסביר ריח וטעם לטורפיו, לא מרשימה את כולם. יש כאלה שיגלו העדפה ברורה לצמח שכזה ועל אלה ואחרים שמצאו בדטורה שכונת עלית ברשומה.

 
נוף מעזבה טיפוסי לבית הגידול של הדטורה (נכון לשנת 2020 שטח זה משמש כמגרש חניה).

ביקור קצר (ספטמבר 2009) במעזבות העשבוניות של חולות ראשל"צ הנכחדים (אזור זה משמש כיום 2016 כמגרש חניה)  זימן לי פגישה עם כמה שיחי דטורה נטוית-פרי העסוקים בפיניש האחרון של המאוץ נגד סוף העונה. מבט חטוף על השיחים המתייבשים לא הסגיר את החבוי בקרבם, ולכן הדרך היחידה לחפש את התושבים הייתה לרדת על הברכיים ולפשפש בין העלים, הפרחים והפרי. 
זו לא הפעם הראשונה שאני עושה זאת אצל כבוד הדטורה, אבל הפעם נכונה לי הפתעה משמחת. על נוף הדטורה ספרתי שלושה מיני פשפשים, גמל-שלמה אחד, כמה זחלים של תנשמית וכמה צרעות טפיליות. אולי זה לא נשמע הרבה (וזה לא) אבל כידוע באנטומולוגיה, לא הכמות קובעת אלא האיכות.

ועוד איזו איכות. מצאתי שם מחזור חיים כמעט שלם של פשפש ממשפחת התריסתיים (Pentatomidae) וצרעה פרזיטואידית המתפתחת על ביצי אותו פשפש. עוד פשפש צמחוני ממשפחת הרכנפיים (Miridae) ששומר לעצמו את הזכות להיות טורף מדי פעם. פשפש נוסף, ממשפחת הקבניים (Berytidae), שגם הוא מאמץ לעצמו אסטרטגיית שיחור מזון גמישה למדי. מעל כולם ארב גמל שלמה גדול ויפה שכנראה מעריך את איכות השכונה. ובתוך חלק מהפרחים שכנו זחלי תנשמית לא מזוהה.

כל אחד מהדיירים שווה לפחות רשומה משל עצמו וקרוב לוודאי שזה יקרה בעתיד. לכן לא אכביר במילים וניתן לתמונות לדבר בליווי תיאורים ענייניים קצרים. את הסיפור של כל דייר נשמור לפעם אחרת. רוב התמונות צולמו בספטמבר 2009. מקצתם מאותו אתר בדצמבר 2008.

 

תריסית ירקרקה - Acrosternum millieri

פשפש ממוצא ים-תיכוני הנפוץ ברוב חלקי הארץ. זהו מין פוליפאגי הניזון ממגוון גדול של פונדקאים ממשפחות שונות. מגלה עמידות גבוהה לצמחים רעילים וככזה לא מפתיע למצוא אותו גם על צמחי הדטורה. תריסית ירקרקה ניזונה ממוהל הצמח ואולי גם מהזרעים (לא ראיתי) כפי שמקובל אצל מינים אחרים במשפחה.
 
 
מין הדומה לתריסית ירוקה אך קטן יותר.   בוגר ניזון ממוהל הצמח. הענף עבה למדי, בעובי של אצבע עבה.

בניגוד לפשפשים אחרים במשפחה, תריסית זו לא מתאפיינת בתצורת תטולה מסודרת. על שיחי הדטורה (עלים, ענפים פירות) מצאתי עשרות מקבצי ביצים באפיון לא אחיד של צורת מקבץ וכמות. גיל התטולות היה מגוון: מחדשות למדי, דרך כאלה שעומדות לבקוע ועד לכאלה שבקעו לא מזמן.
 
תטולה אופיינית לתריסית ירקרקה. הביצים הבהירות מעידות שהזחל עדיין מצוי בשלבי גידול ראשוניים.

לאור כמות התטולות בכלל ואלו שכבר בקעו, ציפיתי למצוא הרבה דרגות צעירות. בפועל נמצאו מעט מאוד פרטים צעירים מדרגות גיל שונות. גודלן הזעיר של הנימפות מקשה על מציאתן ויתכן שחלקן שהו בתוך פירות שהתבקעו כפי שראיתי במספר מקרים.
 
 
נימפה מדרגה שניה. הגודל כ-3 מ"מ.   נימפה מדרגה מתקדמת. 6 מ"מ.  


Gampsocoris punctipes

הקבן הזעיר הזה זכה כבר לרשומה משלו, אז זה היה על צמחי עוקץ העקרב. היה נחמד וקצת מפתיע לפגוש אותו שוב והפעם על צמח אחר. כפי שנכתב אז, המין מאפיין צמחים זיפניים וגם הפעם שומר הפשפש הזה על העיקרון. אם כי פלומת הזיפים של הדטורה עדינה מאוד ביחס לזיפניים ואינה מהווה מכשול פיזי משמעותי בהשוואה לזיפים הסבוכים של עוקץ-העקרב שעיר.

 
Gampsocoris punctipes - בוגר.

נראה ש-G. punctipes מרגיש נוח על הדטורה כי מלבד בוגרים פעילים מצאתי דרגות צעירות בגילאים שונים.
 
בוגר ודרגה צעירה ליד תטולה של תריסית ירקרקה.

G. punctipes נחשב לפשפש צמחוני באופיו, הניזון ממוהל הצמח אבל לא יהסס למזון מהחי ובטח כשהאחרון מגיע בתוך אריזה קומפקטית עתירת חלבונים. בשני מקרים מצאתי בוגר ודרגה צעירה ניזונים מביצים של תריסית ירקרקה.

 
בוגר ניזון על תטולה של תריסית ירקרקה.

מקרה זה מעורר שאלה מסקרנת. G. punctipes לא מוכר (לפחות לי) כמין המותאם לצמחים רעילים. האם המקרה הזה מדגים שינוי בדגם שיחור מזון (מעבר למזון מהחי) כתוצאה מצמצום מקורות המזון בבית גידול? מעניין.
 

Nesidiocoris tenuis

בניגוד לפשפש קודם, פשפש רכנף זה אופייני מאוד לצמחים ממשפחת הסולניים. הוא מוכר כמזיק לגידולי עגבניות אבל משמש גם כמדביר ביולוגי לכנימות בגידולים שונים. הוא מקיים מחזור חיים מלא על הדטורה. הנקבה מטילה את הביצים לתוך רקמת הצמח והדרגות הצעירות והבוגרים ניזונים ממוהל וטרף חי מזדמן.
 
בוגר ושתי נימפות זעירות. שימו לב לחדק המחודד המאפשר שימוש דו-תכליתי למציצת מוהל צמחים וציד חרקים זעירים.


צרעות פרזיטואידיות

בכמה מקרים מצאתי צרעות פרזיטואידיות על תטולות של תריסית ירקרקה. רק בבית שמתי לב שבשני מקרים לפחות, מדובר ככל הנראה בצרעות ממינים שונים.
הצרעה מטילה ביצה לתוך ביצת הפשפש. זחל הצרעה ניזון מתכולת הביצה ולבסוף מתגלם בתוכה. הבוגר מגיח לאחר שהבקיע את דופן הביצה.

 
צרעה פרזיטואידית בודקת תטולה שטרם בקעה. ככל הנראה זו Telenomus mirocephalus ממשפחת הסקליוניים.
 
צרעה פרזיטורידית, לא מזוהה, בודקת תטולה שבקעה ברובה.
לפי פתחי הגיחה המכורסמים יתכן והיא הגיחה מאחת הביצים קודם לכן. פתח גיחה של הפשפש עגול, יפה ועוקב אחר תפר בקצה הביצה.


זחל של תנשמית

זמן הפריחה של הדטורה קצר למדי. הפרח נפתח לפנות ערב ומסיים את הפריחה בשעות הבוקר המאוחרות. במקור המאביקים הטבעיים הם פרפראים, בעיקר מהסוג רפרף. לא ברור לי מי המאביק בישראל אבל נראה שאת הקשר שלו לקבוצה אנו מגלים בדרך אחרת.
במהלך הביקור פתחתי כמה פרחים נבולים וגיליתי בתוכם זחלי פרפראי בגדלים שונים המשתייכים למשפחת התנשמיתיים. בניגוד לביקור שנה קודם לא מצאתי הפעם תטולות פרפראים על העלים.

 
הזחל הזה נמצא בתוך צינור הפרח כשהוא נראה מת למדי. מוזר!
 
תטולה זו צולמה בעונה שעברה, יתכן והיא שייכת לאחד ממיני התנשמית.


גמל-שלמה קשתי Iris oratoria

סוף הקיץ תחילת הסתיו היא עונת שיא של הגמלי-שלמה. מינים רבים סיימו זה מכבר את תהליך הגידול וכעת הזמן לצבור משאבים ולהתרבות. בוגרים של גמל-שלמה קשתי ניתן למצוא פעילים בין אוגוסט לדצמבר ואת החורף הם עוברים בדרגת ביצה.
 
גמל-שלמה קשתי - זכר.
 
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק