ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
הסתיו פה, חלוצי החצבים סיימו לפרוח אך חגיגת סוף העונה רק החלה (שיא הפריחה בספטמבר). סתיו הוא זמן של ניגודים. מזג האוויר מתקשה להגדיר את עצמו ועל רקע שדות בור ובתה מצהיבים אפשר למצוא את חלוצי הסתיו ובהם בולט בקומתו ובלובנו החצב המצוי Urginea maritima.

הלבלוב והפריחה המוקדמים לכאורה של החצב עשויים לעורר תמיהה. מדוע יטרח זה הצמח ויפרח בעונה ובעת הכי קשים כאשר הכל מסביב יבש וחרוך? מדוע לא להמתין קמעה ולהשקיע במשאבי גידול לאחר הגשמים הראשונים? 
התשובה כמובן טמונה בקרקע. החצב הוא גאופיט, כלומר צמח בעל איבר אגירה תת-קרקעי המשמש כמאגר מתחדש של נוזלים, מזון ואנרגיה. מאגר זה מאפשר לחצב לפרוח בעת שכמות המשאבים בקרקע מועטה מכדי לאפשר גידול פרחים. עם סיום שלב הרבייה ואפילו בטרם החלה עונת הגשמים מצמח החצב עלים המאפשרים בעונת החורף חידוש מאגרי האנרגיה. למעשה החצב מאחר לפרוח, פריחת הסתיו מסיימת מחזור גדילה שהחל בחורף אשתקד בצבירת משאבים ומסתיימת כעת בשלב הרבייה.
 
שאלה מעניינת יותר נוגעת לתזמון הפריחה; מדוע דווקא עכשיו? פרחים הרי הם איברי רבייה המיועדים לייצור זרעים והמשכיות הדור הבא וההשקעה האנרגטית בייצור פרחים אינה בטלה בשישים. מדוע אם כך לפרוח בעונה הכי שחונה כאשר כמות המאביקים היא הקטנה ביותר? הרי בלא מאביקים אין בפרחי החצב תועלת כלל.

פשפש תריסית הצלף Stenozygum coloratum ודבורה זעירה מהסוג Nomioides עסוקים ב"גניבת" צוף.
 
תשובה לשאלה זו נוגעת בתחום רחב העוסק ביחסים בין פרחים וחרקים. הוזכרה לא פעם באתר התלות ההדדית שבין פרחים וחרקים. תלות זו שהתפתחה לאורך מיליוני שנות אבולוציה, יצרה קשרים מיוחדים בין שתי הקבוצות. גם בקשרים אלה נמצא ניגודים: לצמחי פרחים רבים תלות מוחלטת בחרקים כאשר הדבר נוגע ל"שרותי" האבקה, מאידך חרקים טורפים צמחים ורבים מחסלים את הפרחים או הזרעים ופוגעים בסיכויי הרבייה של האחרונים. 
כל עוד ניגודים אלו שואפים לשיווי משקל, שני הצדדים משכילים להסתדר ולשרוד. היחסים הללו יוצרים גם תחרות. תחרות בין הצמחים עצמם על מאביקים ותחרות בין החרקים עצמם על משאבי מזון ואתרי רבייה.

זכר של צרעה מסוג מזינית (Myzinidae) ניזון מצוף החצב ואינו מאביק.

מבחינת צמחי פרחים התחרות על "שירותי" האבקה היא עניין מהותי. כל פרח שלא הואבק משמעותו בזבוז משאבים. לפרחים זמן חיים מוגבל, כל שעה שצריך להחזיק את הפרח רענן מבלי שהוא מופרה הרי זה בזבוז. החרקים מצידם מחפשים את מקורות המזון האטרקטיביים והנוחים ביותר, כאלה שמספקים תמורה אנרגטית גבוהה ביחס להשקעת חיפוש נמוכה.
באביב כמות צמחי הפרחים עצומה. אומנם גם כמות החרקים גדולה אבל התחרות על המאביקים מחייבת שימוש בטקטיקות שונות על-מנת להבטיח האבקה מוצלחת והמחיר כמובן גבוה והתמורה לא מובטחת.

אחת מהאסטרטגיות המבטיחות הגעת מאביקים היא פיתוח התאמות מיוחדות בפרחים המאפשרות רק למאביקים מסויימים לנצל את משאבי הצוף וההאבקה. מצידם מאביקים אלו יקפידו (בלית ברירה) להגיע רק לפרחים שכאלו וכך הצמח משיג לא רק הבטחת ביקור אלא גם "שירותי" האבקה כמעט בטוחה כי סביר ביותר שהמבקר הבא יגיע מפרח אחר של אותו המין. אחרים נוקטים בפרסום אגרסיבי בגודל, בצבע, בריח ובתזמון פריחה ויש הנוקטים באמצעי פיתוי ורמייה בלא לספק תמורה עבור שירותים אלו.

זבוב בוהקן מסוג רינית Rhinia מלקק צוף. גם הוא אינו מאביק.

החצב מספק דוגמא לאסטרטגיה מעניינת ולא פופולרית. סוף הקיץ אומנם אינו מזמן המוני מאביקים פוטנציאלים אבל גם התחרות מצד צמחי פרחים אחרים קטנה מאוד. "אם תשכיל לייצר פרחים בולטים הנותנים תמורה הולמת בצוף מתוק ואבקה מזינה, אין ספק שתמשוך (יחסית) לא מעט מאביקים, חרקים המחפשים נואשות אחר כל מקור אנרגיה בחום היום".

גם חרקים נוקטים בטקטיקות דומות. גם אצלם תחרות בין-מינית דוחקת חרקים לפעילות שלא בעונות "האידאליות" או יוצרת התאמות המאפשרות למינים שונים להגיע לשיא או למשוך עוד קצת בעונות הקשות בזכות ניצול משאבים שהתחרות עליהם קטנה יחסית.

פשפש טורף מהמין רצענית ססגונית Sphedanolestes annulatus המגוון גם בצוף מתוק.

החצב נוקט בגישה הכוללנית, כולם מוזמנים, כל הזמן! כאשר כמות המאביקים קטנה אין זו העת להיות בררניים. כל הבא ברוך הבא! מחקר (1985) שערך אמוץ דפני מצא שהחצב לא מסתפק בכך והוא נוקט גם באסטרטגיית גיבוי כאשר חלק מהאבקה מסתמכת גם על הרוח ואפילו על האבקה עצמית. גיבוי שכזה מעיד על הקושי בהסתמכות על מאביקים יעילים גם כאשר אתה אחת האופציות היחידות והבולטות בשטח.

דבורה יחידאית ממשפחת ההליקטיתיים Halictidae אוספת אבקה. סביר שבשל גודלה אין היא מגיעה לעלי ולכן אינה מאביקה.

עמוד התפרחת של החצב הוא אלמנט בולט מאוד בשטח. גובהו 70-180 ס"מ והוא נושא 100-300 פרחים. אורך חיי פרח כ-20 שעות. הפרחים נפתחים עם ערב וצבעם הלבן מושך מאביקי לילה, בעיקר עשים גדולים. ביום פרחי החצב המחזירים גם קרינה על-סגולה מושכים בעיקר דבוראים, זבובים ונציגי מחלקות חרקים אחרות. לעיתים נמצא על הפרחים גם טורפים שלא יחמיצו הזדמנות לחטיף עסיסי.

נמצא שרק חרקים גדולים יחסית כמו דבורת הדבש, צרעה פלכית או צרעה מזרחית מהווים פוטנציאל למאביקים אפקטיביים. מבנה הפרח אינו מאפשר לחרקים קטנים המתעניינים בצוף להאביק את פרחי החצב בצורה יעילה. מאידך הוא מאפשר גישה קלה מאוד לצוף מבלי לכפות מגע עם האבקנים. למעשה נראה שרוב המבקרים כלל אינם משרתים את צרכי החצב והם נחשבים כשודדי צוף ואבקה. מעניין גם שמתוך סקירת הספרות העוסקת במאביקי החצב כלל לא ברור, אולי למעט דבורת הדבש, מי הם המאביקים המשמעותיים ביותר.

שלב הרבייה אורך כשבוע ימים בהם עמוד הפריחה דמוי השיבולת מתחיל לפרוח מלמטה ומתקדם כלפי מעלה כאשר כל מחזור חדש כולל כמה עשרות פרחים והמחזור הקודם נובל. בדרך זו מבטיח החצב המשכיות פריחה סביב השעון המגדילה לאורך ציר הזמן את ההסתברות לביקור מאביקים ובמספר גדול ככל האפשר.

צרעה מהסוג פלכית Polistes היא מהחרקים הגדולים המגיעים לחצב.
יעילותה במתן "שירותי" האבקה מוטלת בספק משום שהיא מעוניינת רק בצוף ואין לה אמצעים לאיסוף אבקה.

חצב מצוי מציג אסטרטגית האבקה משולבת של חרקים, רוח והאבקה עצמית מוגבלת. נראה שהמחיר של פריחת סתיו בעבור הבטחת ביקור אינו קטן והוא מתבטא במשאבים שלא נוצלו עד תום או נגזלו ללא תמורה ("שרותי" האבקה). יחד עם זאת נמצא ששיעור ייצור ההלקטים הוא 50%-80% וזו כמות שלא הולכת ברגל.

נראה שהתחרות על המאביקים היוותה לחץ סלקטיבי עיקרי ומשמעותי שפעל לטובת פריחה סתווית. דגם הפריחה כשל החצב מספק יתרון נוסף. נמצא שזרעי החצב המצוי נובטים מייד לאחר הגשמים הראשונים. התאמה זו מקטינה את חשיפת הזרעים לטריפה או פגיעה אחרת ומאפשרת לצמח הצעיר לצבור משאבים מוקדם מאוד ובכך להגדיל את סיכוי ההשרדות כבר בשנה הראשונה.

הכמות הגדולה של חרקים מבקרים ולמרות מועד הפריחה הקצר של החצב מושכת גם טורפים כמו סרטביש הפרחים Thomisus onustus
המתמחה בציד דבורים המהוות ככל הנראה מאביק משמעותי של החצב.

החצב מזכיר לנו שגם בעיתות הקשות של העונה, הדינמיקה במארג האקולוגי לא נחה לרגע. גם כאשר נראה שסביב הכל רדום הרי אצל החצב ושאר פרחי הסתיו נמצא פעילות חרקים ענפה. זה הזמן לצאת לשטח ולהתבונן בדו-שיח הזה היכול לספר לנו רבות על טיבעו של הטבע.
 
מקורות נבחרים:
חצב מצוי - אתר צמח השדה
האבקת רוח וחרקים בחצב מצוי
האבקה והפצה על-ידי בעלי-חיים
insectour
הסתיו פה, חלוצי החצבים סיימו לפרוח אך חגיגת סוף העונה רק החלה (שיא הפריחה בספטמבר). סתיו הוא זמן של ניגודים. מזג האוויר מתקשה להגדיר את עצמו ועל רקע שדות בור ובתה מצהיבים אפשר למצוא את חלוצי הסתיו ובהם בולט בקומתו ובלובנו החצב המצוי Urginea maritima.

הלבלוב והפריחה המוקדמים לכאורה של החצב עשויים לעורר תמיהה. מדוע יטרח זה הצמח ויפרח בעונה ובעת הכי קשים כאשר הכל מסביב יבש וחרוך? מדוע לא להמתין קמעה ולהשקיע במשאבי גידול לאחר הגשמים הראשונים? 
התשובה כמובן טמונה בקרקע. החצב הוא גאופיט, כלומר צמח בעל איבר אגירה תת-קרקעי המשמש כמאגר מתחדש של נוזלים, מזון ואנרגיה. מאגר זה מאפשר לחצב לפרוח בעת שכמות המשאבים בקרקע מועטה מכדי לאפשר גידול פרחים. עם סיום שלב הרבייה ואפילו בטרם החלה עונת הגשמים מצמח החצב עלים המאפשרים בעונת החורף חידוש מאגרי האנרגיה. למעשה החצב מאחר לפרוח, פריחת הסתיו מסיימת מחזור גדילה שהחל בחורף אשתקד בצבירת משאבים ומסתיימת כעת בשלב הרבייה.
 
שאלה מעניינת יותר נוגעת לתזמון הפריחה; מדוע דווקא עכשיו? פרחים הרי הם איברי רבייה המיועדים לייצור זרעים והמשכיות הדור הבא וההשקעה האנרגטית בייצור פרחים אינה בטלה בשישים. מדוע אם כך לפרוח בעונה הכי שחונה כאשר כמות המאביקים היא הקטנה ביותר? הרי בלא מאביקים אין בפרחי החצב תועלת כלל.

פשפש תריסית הצלף Stenozygum coloratum ודבורה זעירה מהסוג Nomioides עסוקים ב"גניבת" צוף.
 
תשובה לשאלה זו נוגעת בתחום רחב העוסק ביחסים בין פרחים וחרקים. הוזכרה לא פעם באתר התלות ההדדית שבין פרחים וחרקים. תלות זו שהתפתחה לאורך מיליוני שנות אבולוציה, יצרה קשרים מיוחדים בין שתי הקבוצות. גם בקשרים אלה נמצא ניגודים: לצמחי פרחים רבים תלות מוחלטת בחרקים כאשר הדבר נוגע ל"שרותי" האבקה, מאידך חרקים טורפים צמחים ורבים מחסלים את הפרחים או הזרעים ופוגעים בסיכויי הרבייה של האחרונים. 
כל עוד ניגודים אלו שואפים לשיווי משקל, שני הצדדים משכילים להסתדר ולשרוד. היחסים הללו יוצרים גם תחרות. תחרות בין הצמחים עצמם על מאביקים ותחרות בין החרקים עצמם על משאבי מזון ואתרי רבייה.

זכר של צרעה מסוג מזינית (Myzinidae) ניזון מצוף החצב ואינו מאביק.

מבחינת צמחי פרחים התחרות על "שירותי" האבקה היא עניין מהותי. כל פרח שלא הואבק משמעותו בזבוז משאבים. לפרחים זמן חיים מוגבל, כל שעה שצריך להחזיק את הפרח רענן מבלי שהוא מופרה הרי זה בזבוז. החרקים מצידם מחפשים את מקורות המזון האטרקטיביים והנוחים ביותר, כאלה שמספקים תמורה אנרגטית גבוהה ביחס להשקעת חיפוש נמוכה.
באביב כמות צמחי הפרחים עצומה. אומנם גם כמות החרקים גדולה אבל התחרות על המאביקים מחייבת שימוש בטקטיקות שונות על-מנת להבטיח האבקה מוצלחת והמחיר כמובן גבוה והתמורה לא מובטחת.

אחת מהאסטרטגיות המבטיחות הגעת מאביקים היא פיתוח התאמות מיוחדות בפרחים המאפשרות רק למאביקים מסויימים לנצל את משאבי הצוף וההאבקה. מצידם מאביקים אלו יקפידו (בלית ברירה) להגיע רק לפרחים שכאלו וכך הצמח משיג לא רק הבטחת ביקור אלא גם "שירותי" האבקה כמעט בטוחה כי סביר ביותר שהמבקר הבא יגיע מפרח אחר של אותו המין. אחרים נוקטים בפרסום אגרסיבי בגודל, בצבע, בריח ובתזמון פריחה ויש הנוקטים באמצעי פיתוי ורמייה בלא לספק תמורה עבור שירותים אלו.

זבוב בוהקן מסוג רינית Rhinia מלקק צוף. גם הוא אינו מאביק.

החצב מספק דוגמא לאסטרטגיה מעניינת ולא פופולרית. סוף הקיץ אומנם אינו מזמן המוני מאביקים פוטנציאלים אבל גם התחרות מצד צמחי פרחים אחרים קטנה מאוד. "אם תשכיל לייצר פרחים בולטים הנותנים תמורה הולמת בצוף מתוק ואבקה מזינה, אין ספק שתמשוך (יחסית) לא מעט מאביקים, חרקים המחפשים נואשות אחר כל מקור אנרגיה בחום היום".

גם חרקים נוקטים בטקטיקות דומות. גם אצלם תחרות בין-מינית דוחקת חרקים לפעילות שלא בעונות "האידאליות" או יוצרת התאמות המאפשרות למינים שונים להגיע לשיא או למשוך עוד קצת בעונות הקשות בזכות ניצול משאבים שהתחרות עליהם קטנה יחסית.

פשפש טורף מהמין רצענית ססגונית Sphedanolestes annulatus המגוון גם בצוף מתוק.

החצב נוקט בגישה הכוללנית, כולם מוזמנים, כל הזמן! כאשר כמות המאביקים קטנה אין זו העת להיות בררניים. כל הבא ברוך הבא! מחקר (1985) שערך אמוץ דפני מצא שהחצב לא מסתפק בכך והוא נוקט גם באסטרטגיית גיבוי כאשר חלק מהאבקה מסתמכת גם על הרוח ואפילו על האבקה עצמית. גיבוי שכזה מעיד על הקושי בהסתמכות על מאביקים יעילים גם כאשר אתה אחת האופציות היחידות והבולטות בשטח.

דבורה יחידאית ממשפחת ההליקטיתיים Halictidae אוספת אבקה. סביר שבשל גודלה אין היא מגיעה לעלי ולכן אינה מאביקה.

עמוד התפרחת של החצב הוא אלמנט בולט מאוד בשטח. גובהו 70-180 ס"מ והוא נושא 100-300 פרחים. אורך חיי פרח כ-20 שעות. הפרחים נפתחים עם ערב וצבעם הלבן מושך מאביקי לילה, בעיקר עשים גדולים. ביום פרחי החצב המחזירים גם קרינה על-סגולה מושכים בעיקר דבוראים, זבובים ונציגי מחלקות חרקים אחרות. לעיתים נמצא על הפרחים גם טורפים שלא יחמיצו הזדמנות לחטיף עסיסי.

נמצא שרק חרקים גדולים יחסית כמו דבורת הדבש, צרעה פלכית או צרעה מזרחית מהווים פוטנציאל למאביקים אפקטיביים. מבנה הפרח אינו מאפשר לחרקים קטנים המתעניינים בצוף להאביק את פרחי החצב בצורה יעילה. מאידך הוא מאפשר גישה קלה מאוד לצוף מבלי לכפות מגע עם האבקנים. למעשה נראה שרוב המבקרים כלל אינם משרתים את צרכי החצב והם נחשבים כשודדי צוף ואבקה. מעניין גם שמתוך סקירת הספרות העוסקת במאביקי החצב כלל לא ברור, אולי למעט דבורת הדבש, מי הם המאביקים המשמעותיים ביותר.

שלב הרבייה אורך כשבוע ימים בהם עמוד הפריחה דמוי השיבולת מתחיל לפרוח מלמטה ומתקדם כלפי מעלה כאשר כל מחזור חדש כולל כמה עשרות פרחים והמחזור הקודם נובל. בדרך זו מבטיח החצב המשכיות פריחה סביב השעון המגדילה לאורך ציר הזמן את ההסתברות לביקור מאביקים ובמספר גדול ככל האפשר.

צרעה מהסוג פלכית Polistes היא מהחרקים הגדולים המגיעים לחצב.
יעילותה במתן "שירותי" האבקה מוטלת בספק משום שהיא מעוניינת רק בצוף ואין לה אמצעים לאיסוף אבקה.

חצב מצוי מציג אסטרטגית האבקה משולבת של חרקים, רוח והאבקה עצמית מוגבלת. נראה שהמחיר של פריחת סתיו בעבור הבטחת ביקור אינו קטן והוא מתבטא במשאבים שלא נוצלו עד תום או נגזלו ללא תמורה ("שרותי" האבקה). יחד עם זאת נמצא ששיעור ייצור ההלקטים הוא 50%-80% וזו כמות שלא הולכת ברגל.

נראה שהתחרות על המאביקים היוותה לחץ סלקטיבי עיקרי ומשמעותי שפעל לטובת פריחה סתווית. דגם הפריחה כשל החצב מספק יתרון נוסף. נמצא שזרעי החצב המצוי נובטים מייד לאחר הגשמים הראשונים. התאמה זו מקטינה את חשיפת הזרעים לטריפה או פגיעה אחרת ומאפשרת לצמח הצעיר לצבור משאבים מוקדם מאוד ובכך להגדיל את סיכוי ההשרדות כבר בשנה הראשונה.

הכמות הגדולה של חרקים מבקרים ולמרות מועד הפריחה הקצר של החצב מושכת גם טורפים כמו סרטביש הפרחים Thomisus onustus
המתמחה בציד דבורים המהוות ככל הנראה מאביק משמעותי של החצב.

החצב מזכיר לנו שגם בעיתות הקשות של העונה, הדינמיקה במארג האקולוגי לא נחה לרגע. גם כאשר נראה שסביב הכל רדום הרי אצל החצב ושאר פרחי הסתיו נמצא פעילות חרקים ענפה. זה הזמן לצאת לשטח ולהתבונן בדו-שיח הזה היכול לספר לנו רבות על טיבעו של הטבע.
 
מקורות נבחרים:
חצב מצוי - אתר צמח השדה
האבקת רוח וחרקים בחצב מצוי
האבקה והפצה על-ידי בעלי-חיים
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק