ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
בבואנו לבחון את יחסנו לסביבה (על כל רכיביה הא־ביוטיים והביוטיים) אנו נוטים להפריד בין מה שאוהבים ומה שלא אוהבים. ברם, מערכת אקולוגית לא מושתת על רגשות וריגושים, במערכת בריאה לכל צד חשיבות ראשונית הזהה לשאר הצדדים. היחסים בין הצדדים לא נמדדים בעוצמת רגשות, אלא ביחסים האקולוגיים השונים כמו: תחרות, שותפות, טפילות וכדומה. יחסים אלו שותפים בבנין השלד של המארג האקולוגי ומאפשרים ייצור שיווי משקל דינמי המהווה מדד לבריאות הסביבה.

יתושנים עוקצים ובהם היתושים מהווים מודל מצוין, הממחיש כיצד אנו מתייחסים לסביבה בהיבט הדברים שאנו לא אוהבים. האם העובדה שאנו לא אוהבים משהו מורידה מחשיבותו הסביבתית / האקולוגית?
אנו מתייחסים ליתושים בעיקר בפן השלילי ומשקיעים הרבה מאוד משאבים להילחם בהם. יש לכך סיבות מאוד טובות, אבל האם סיבות אלו מצדיקות - זמנית או בכלל - את כל ההליכים שאנו נוקטים כדי לחסל אותם? האם המחיר הסביבתי של חיסול בכל תנאי שווה את מידת הנזק שאנו גורמים לסביבה, שאנחנו בין נרצה ולא חלק ממנה, גם אם לא באופן שהאבולוציה "תכננה".

הרשומה הנוכחית  (עלתה לראושנה יולי 2009) עוסקת בחשיבות היתושים (וכל קבוצת היתושנים) בהיבט המערכת האקולוגית. היבט זה לא עולה בקנה אחד עם נקודת מבטו של האדם מהישוב. האם נוכל למצוא את נקודת האיזון? שאלה זו היא המפתח המאפשר (אם רק נרצה) דו־קיום בין התרבות האנושית לסביבה על כל רכיביה.

לכאורה אין לבני האדם סיבה לאהוב יתושים, הנקבות עוקצות אותנו, מעבירות מחלות ועושות לנו בזזזזזז באוזן בדיוק בזמן שאנחנו רוצים לישון. אבל לאהוב או לא לאהוב זו לא השאלה הנכונה.
נכון יותר לשאול; מה חשיבותם של היתושים במערכת האקולוגית? במידה ונוכל לענות על השאלה הזו, נוכל להגדיר טוב יותר את היחס הראוי ליצורים הקטנים הללו שעושים לנו צרות גדולות.
 
כולכית Culex - יתושה עם בטן גדושה בדם.

קצת טקסונומיה
היתושים למשפחותיהם משתייכים לסדרת הזבובאים Diptera וכיאה לכך יתושנים חולקים מאפיינים דומים עם הזבובים (ראו ברשומה בין זבוב ליתוש). האקולוגיה של יתושנים היא סיפור מעניין בפני עצמו, מידע בתחום זה אפשר למצוא באתרים רבים ברשת. אנחנו נתמקד בחשיבות היתושנים בהם נכללים גם קבוצת מוצצי הדם.
רוב האנשים לא מבחינים בין היתושנים השונים. פוגשים בהם בבית, בטיול או כאשר חוטפים עקיצה ורובם נראים להדיוטות דומים מספיק כדי להרים מגבת ולחבוט. האמת שיתושנים נחלקים טקסונומית לקבוצות וקבוצות משנה רבות הנבדלות בתחומים שונים' רק חלק קטן מאוד מהם נחשבים למטרידי אדם או מסוכנים.

הקבוצה החשובה ביותר היא על־משפחת היתושים Culicoidea, הנחלקת למספר משפחות; הגדולה בהם היא משפחת היַתּוּשִׁיִּים Culicidae הכוללת כ־3500 מיני יתושים. בישראל מוכרים כ־40 מינים (מספר דינאמי לאור הכחדה של מינים אחדים ופלישה של אחרים). היא גם המשמעותית ביותר מבחינת האדם (מטרד סביבתי ומחלות). במשפחה זו שתי תת־משפחות: תת-משפחת הכולכיתים Culicinae ותת־משפחת האנופלים Anophelinae.

אצל יתושים שני הזוויגים ניזונים מצוף, הנקבות במינים רבים ניזונות גם מדם הנדרש כמקור לחלבונים ומינרלים עבור התפתחות הביצים. חלקם מעדיף פונדקאים ספציפיים וחלקם פשרניים יותר בנוגע להעדפת הפונדקאי. מינים רבים משמשים נשאים (וקטורים) לטפילים המהווים גורמי מחלות מסוכנות כמו מלריה.

קבוצה נוספת לה חשיבות רבה היא משפחת היַמְשׁוּשִׁיִּים Chironomidae, המונה כ־5000 מינים. בישראל מספר לא ידוע מינים, ככל הנראה כמה עשרות. בני המשפחה אינם עוקצים והבוגרים ניזונים מצוף. הם דומים מורפולוגית ליתושים ולכן נוטים לבלבל בינם.

על המשפחות הללו אפשר להוסיף עוד שלוש קבוצות של יתושנים עוקצים: זבובי החול (שם עממי) השייכים לתת־משפחה Phlebotominae מהם מוכר המין בקת פפטצ'י Phlebotomus papatasii המשמש נשא של טפיל המחולל את מחלת שושנת־יריחו. משפחת היַשְׁחוּרִיִּים Simuliidae, משפחה של יתושנים זעירים (2-6 מ"מ) ומשפחת היַבְחוּשִׁיִּים Ceratopogonidae יתושנים זעירים (0.6-5 מ"מ) הכוללת מינים הניזונים מדם חרקים וחולייתנים.
מתבקש גם להזכיר עוד שתי משפחות יתושנים חשובות: טִיפּוּלָתִיִּים Tipulidae (קישור לרשמה) ואֲבִיבְיוֹנִיִּים Bibionidae במשפחות הללו הבוגרים ניזונים בלעדית מצוף פרחים ואבקה ונחשבים למאביקים חשובים.
 
ימשוש לא מזוהה -  המשפחה ימשושיים Chironomidae

נדבך חיוני במארג המזון
יתושים, ימשושיים ובני משפחות נוספות מתרבים במים (יש יוצאים מהכלל). לרוב מים עומדים או הזורמים לאט, יש מינים המתרבים במים מליחים, מי ים ואף מלוח מזה.

למרות גודלם הזעיר, יתושנים מהווים ביומאסה1 משמעותית במארג האקולוגי. כושר רבייה עצום והיכולת של מינים רבים לנצל מגוון מקווי מים ובתי גידול נוספים, מאפשר להם לא רק לקיים אוכלוסיות משגשגות, אלא גם להיות נפוצים במרבית בתי הגידול ובמיוחד באזורים לחים - קרים, ממוזגים או טרופיים.

יתושנים מהווים מרכיב חשוב ביותר במארג המזון, בכל מארג אקולוגי ובמיוחד בבתי גידול לחים כמו ביצות ואזורים טרופיים. הם משמשים מזון לאלפי מינים של בעלי חיים (המשמשים עצמם מזון לאחרים) הניזונים מביצים, זחלים, גלמים ובוגרים. טורפי יתושנים אפשר למצוא בכל עולם החי. מפרוקי־רגליים וחרקים (גם כאלה החיים במקווי מים), דגים, דוחיים, זוחלים, עופות ויונקים. טורפי יתושנים אפשר למצוא גם בקרב צמחים טורפים המצויים באזורי ביצות. אצל חלק מהטורפים היתושנים מהווים מרכיב מזון משמעותי ביותר (עטלפי חרקים, עכבישים, דוחיים) וכל תנודה באוכלוסיית היתושנים משפיעה על הטורפים שלהם בצורה משמעותית.
 
עכביש קופצן צד יתוש

מאביקים חשובים
יתושנים משמשים כמאביקים חשובים במינים רבים של צמחים. בהיות רבים פעילי לילה או בדמדומים, הם חיוניים עבור ביצוע האבקה בפרחי הלילה שלא זוכים למגוון גדול של מאביקים כמו פרחי יום. בעונות השיא כאשר מיליוני יתושנים יוצאים לפעילות הם מהוווים מסת מאביקים שאין לה תחליף. יתושנים זעירים ממספר משפחות משמשים כמאביקים חשובים בגידולי הקקאו.
 
כולכית זכר מבקר פרח של שסק.
הזכרים נזונים מצוף ומספקים גם שירותי האבקה.

סמנים ביולוגיים
מינים רבים של יתושנים דורשים תנאי גידול מוגדרים. ככאלה הם מהווים פוטנצאיל לשמש כמדד למצב בית הגידול. ואכן - מינים המתרבים במים - משמשים כסמנים ביולוגיים לאומדן איכות מקורות מים. הופעת מינים מסוימים או היעלמותם יכולה להעיד על שינויים בבית הגידול; שינויים שאינם נראים לעין או המתרחשים לאט, אבל משמעותם גדולה, הן למארג האקולוגי והן לאיכות מי השתייה שלנו. מכיוון שזחלים של מינים רבים ניזונים מחומר אורגני במים, הם למעשה מנקים את המים בהם הם חיים.
 
זחלי יתושים - מהווים מזון חשוב לטורפים רבים; פרוקי-רגליים וחוליתנים.

מפעילי לחץ ברירה אבולוציוני
ככל שזה ישמע נורא בהיבט האנושי, בפן האקולוגי מחלות הן חלק חיוני במערכת. מחלות עוזרות לסלק את החלשים שמצידם משמשים מזון להרבה בעלי חיים אחרים. מחלות מהוות לחץ אבולוציוני ה'כופה' על האורגניזם להתפתח ולהתאים את עצמו טוב יותר לסביבה ובכך הן תורמות לעמידות הכללית של אוכלוסיות בעלי חיים. למשל בפני התפרצות מחלה קטלנית העשויה להכחיד מינים שלמים.

יתושנים הם מהחרקים העתיקים ביותר וכמפיצי מחלות יש להם חלק חשוב בהיסטוריה של האבולוציה הביולוגית. המערכת האקולוגית הסתגלה במשך מיליוני שנים ל'שאוף' לשיווי משקל גם בתחום הזה. נסלק את רכיב המחלות והתמוטטות המערכת תהייה עניין של זמן.
אין ספק שבהיבט האנושי המלחמה במחלות היא לא רק חשובה אלא גם חיונית להישרדות המין האנושי. מאידך חובה עלינו לבדוק את כל ההשלכות של מלחמה כזו. ולא... ייצא שכרנו בהפסד ובתשלום גדול הרבה יותר.

מחקר מדעי
מלבד העניין הרפואי שלנו בהם כמפיצי מחלות, יתושנים מוצצי דם מהווים כר נכבד למחקרים העוסקים בין השאר ברכיבי הרוק המכיל רכיבים שונים העשויים לתרום לאדם. למשל: חומרים המרחיבים כלי דם, חומרים מאלחשים, רכיבים אנטי בקטריולוגיים המונעים התפתחות חיידקים ברוק או אנזימי הרוק המונעים קרישת דם. למונעי קרישה אלה פוטנציאל יישומים חשוב בפיתוח מונעי קרישה ומדללי דם עבור מחלות שונות כדוגמת מחלות לב.

שומרי סף אקולוגיים
נקודת מבט מעניינת המכונה לעיתים סוג של אימפריאליזם אקולוגי. אזורי 'טבע בראשית' הנגועים במחלות המופצות על ידי יתושנים או חרקים אחרים, מוגנים טוב יותר מהשפעת האדם על הסביבה. מאחר והאדם נימנע מלפתח את האזורים הללו, הרי הם מושפעים פחות מהרס אקולוגי. היתושנים מהווים שומרי הסף של הטבע באזורים הללו וכופים עלינו להתחשב בסביבה גם אם זה מסיבות שאינן בדיוק לרוחנו.
 
כולכית מוצצת דם מחרדון שנמצא ישן בלילה על גזע עץ.

ערך ביולוגי
כפרט יתושן עוקץ הוא מזיק וחיסולו לא ישנה דבר. אם מין של יתושנים יעלם, המערכת תזדעזע אך לבסוף תסתגל. אולם במימד המערכתי יתושנים כקבוצה נחשבים חוליה חשובה מאוד שאי אפשר לוותר עליה. המלחמה ביתושנים מפיצי מחלות היא כאמור כורח חשוב, אך לא פחות חשוב שנדע לעשות זאת בשום דעת, כדי לא לפגוע פגיעה אנושה במארג האקולוגי כולו הרגיש ממילא. חיוניות של אורגניזם במערכת לא נמדדת ביופיו, נדירותו או הרגש האישי כלפיו. ערכו של כל פרט היא בעובדה שהוא פה ומתוך שהוא כאן יש לו חשיבות גדולה, גם אם הוא זמני במימד האבולוציוני. כי בזמן הנתון השפעתו על המערכת ותרומתו שווה לכל האחרים.

התמודדות
נכתבו אלפי מאמרים העוסקים בהתמודדות עם מפגעי יתושנים ורבים אפשר למצוא ברשת. מאחר והדברה אינה נושא הרשומה ולא מעיסוקי, לא הכביר במילים ואציין רק שהדרך הכי טובה לצמצם את המפגש איתם בבית הגידול שלנו הוא מניעת תנאים נוחים להתפתחות ורבייה סמוך למגורי האדם. 
השיטה היעילה ביותר היא ייבוש אתרי דגירה כמו מקווי מים לא טבעיים שמקורם בהזנחה או חוסר תשומת לב (שפכים לא מטופלים, תעלות ניקוז סתומות, ברזים דולפים, תחתיות עציצים, צמיגים חשופים לגשם, מים עומדים באתרי בנייה ועוד). ניתור קבוע של אתרי רבייה ברי־קיימה או פוטנציאלים במקווי מים שאינם ניתנים לייבוש הוא אמצעי יעיל להקדים תרופה למכה אם מקפידים להשתמש בו בצורה קבועה לאורך שנים.

שנים של שימוש בכימיקלים לימדו אותנו שזה הפתרון הטוב ביותר... להרעיל את עצמנו והסביבה ולגדל עוד דור של חרקים עמידים לרעלים. את היתושים לא נוכל להכחיד אבל אם נפגע קשות בטורפים שלהם (עקב שימוש לא מושכל בחומרי הדברה), המחיר עבורנו יהיה גבוה הרבה יותר מהנוכחי. 
דוגמא טובה לשימוש שגוי בטורפים הוא החדרת דגיגי גמבוזיה (מוצאם מדר' אמריקה) לאגני מים טבעיים. הבעיה שהגמבוזיה לא בוחלת בשום מזון וטורפת גם את האויבים הטבעיים של היתושים. בניגוד לאחרונים הדגיגים לא שורדים מקווי מים עונתיים ובעונה שאחריה עשויים היתושים להתרבות באין מפריע כאשר אוכלוסיית הטורפים הטבעיים חלשה או נכחדה.

אין חוק המחייב אהבת יתושים. ברם, אני מקווה שתסכימו שאנחנו לא חייבים לאהוב משהו כדי להבין את חשיבותו וזכות הקיום שלו. אנחנו נמשיך לא לאהוב יתושים, הם ימשיכו לעקוץ אותנו. אבל אם נגיע לדו־קיום המספק לשני הצדדים מרחב מחייה הרי שכולנו נצא מורווחים.

נתן אלתרמן סיכם את העניין בשיר חביב עם מסר חשוב:
לשם מה קיימים יתושים בעולם?
יתושים, לשם מה קיימים?
מטרידים ועוקצים, דם אדם מוצצים
מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים.
לשם מה הם בכלל קיימים?
יתושים קיימים בשביל צפרדעים
ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים
קיימים הם בשביל הצפרדעים!

לשם מה קיימות הצפרדעים בעולם?
צפרדעים, לשם מה קיימות?
בביצה הן עומדות, מקרקור כבר צרודות
מיתושים מתקיימות וחירוש רק גורמות.
לשם מה הן בכלל קיימות?
צפרדעים קיימות בשביל החסידות
שאותן הן בולעות ועל רגל אחת עומדות.
קיימות הן בשביל החסידות!

לשם מה קיימות חסידות בעולם?
חסידות, לשם מה קיימות?
הן תמיד נודדות, משחיתות השדות,
גם אינן חכמות, רק להרס גורמות
לשם מה הן בכלל קיימות?
חסידות, זה ברור, מביאות ילדים
אשר יהיו אנשים נחמדים.
חסידות מביאות ילדים!

לשם מה קיימים אנשים בעולם?
אנשים, לשם מה קיימים?
הם הופכים עולמות ועושים מלחמות
לשם מה הם בכלל קיימים?
קיימים הם בשביל היתושים
אשר קיימים מדם אנשים!

לכן אל תתגאה אדם
ואל תרבה קושיות.
לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות
ואל תפגע נא ביתוש שעל אפך עומד
יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד.
 
 
 
 
1. ביומסה = המשקל הכולל של כל האורגניזמים ביחידת שטח נתונה (או הנפח הכולל של כל האורגניזמים ביחידת נפח נתונה).
insectour
בבואנו לבחון את יחסנו לסביבה (על כל רכיביה הא־ביוטיים והביוטיים) אנו נוטים להפריד בין מה שאוהבים ומה שלא אוהבים. ברם, מערכת אקולוגית לא מושתת על רגשות וריגושים, במערכת בריאה לכל צד חשיבות ראשונית הזהה לשאר הצדדים. היחסים בין הצדדים לא נמדדים בעוצמת רגשות, אלא ביחסים האקולוגיים השונים כמו: תחרות, שותפות, טפילות וכדומה. יחסים אלו שותפים בבנין השלד של המארג האקולוגי ומאפשרים ייצור שיווי משקל דינמי המהווה מדד לבריאות הסביבה.

יתושנים עוקצים ובהם היתושים מהווים מודל מצוין, הממחיש כיצד אנו מתייחסים לסביבה בהיבט הדברים שאנו לא אוהבים. האם העובדה שאנו לא אוהבים משהו מורידה מחשיבותו הסביבתית / האקולוגית?
אנו מתייחסים ליתושים בעיקר בפן השלילי ומשקיעים הרבה מאוד משאבים להילחם בהם. יש לכך סיבות מאוד טובות, אבל האם סיבות אלו מצדיקות - זמנית או בכלל - את כל ההליכים שאנו נוקטים כדי לחסל אותם? האם המחיר הסביבתי של חיסול בכל תנאי שווה את מידת הנזק שאנו גורמים לסביבה, שאנחנו בין נרצה ולא חלק ממנה, גם אם לא באופן שהאבולוציה "תכננה".

הרשומה הנוכחית  (עלתה לראושנה יולי 2009) עוסקת בחשיבות היתושים (וכל קבוצת היתושנים) בהיבט המערכת האקולוגית. היבט זה לא עולה בקנה אחד עם נקודת מבטו של האדם מהישוב. האם נוכל למצוא את נקודת האיזון? שאלה זו היא המפתח המאפשר (אם רק נרצה) דו־קיום בין התרבות האנושית לסביבה על כל רכיביה.

לכאורה אין לבני האדם סיבה לאהוב יתושים, הנקבות עוקצות אותנו, מעבירות מחלות ועושות לנו בזזזזזז באוזן בדיוק בזמן שאנחנו רוצים לישון. אבל לאהוב או לא לאהוב זו לא השאלה הנכונה.
נכון יותר לשאול; מה חשיבותם של היתושים במערכת האקולוגית? במידה ונוכל לענות על השאלה הזו, נוכל להגדיר טוב יותר את היחס הראוי ליצורים הקטנים הללו שעושים לנו צרות גדולות.
 
כולכית Culex - יתושה עם בטן גדושה בדם.

קצת טקסונומיה
היתושים למשפחותיהם משתייכים לסדרת הזבובאים Diptera וכיאה לכך יתושנים חולקים מאפיינים דומים עם הזבובים (ראו ברשומה בין זבוב ליתוש). האקולוגיה של יתושנים היא סיפור מעניין בפני עצמו, מידע בתחום זה אפשר למצוא באתרים רבים ברשת. אנחנו נתמקד בחשיבות היתושנים בהם נכללים גם קבוצת מוצצי הדם.
רוב האנשים לא מבחינים בין היתושנים השונים. פוגשים בהם בבית, בטיול או כאשר חוטפים עקיצה ורובם נראים להדיוטות דומים מספיק כדי להרים מגבת ולחבוט. האמת שיתושנים נחלקים טקסונומית לקבוצות וקבוצות משנה רבות הנבדלות בתחומים שונים' רק חלק קטן מאוד מהם נחשבים למטרידי אדם או מסוכנים.

הקבוצה החשובה ביותר היא על־משפחת היתושים Culicoidea, הנחלקת למספר משפחות; הגדולה בהם היא משפחת היַתּוּשִׁיִּים Culicidae הכוללת כ־3500 מיני יתושים. בישראל מוכרים כ־40 מינים (מספר דינאמי לאור הכחדה של מינים אחדים ופלישה של אחרים). היא גם המשמעותית ביותר מבחינת האדם (מטרד סביבתי ומחלות). במשפחה זו שתי תת־משפחות: תת-משפחת הכולכיתים Culicinae ותת־משפחת האנופלים Anophelinae.

אצל יתושים שני הזוויגים ניזונים מצוף, הנקבות במינים רבים ניזונות גם מדם הנדרש כמקור לחלבונים ומינרלים עבור התפתחות הביצים. חלקם מעדיף פונדקאים ספציפיים וחלקם פשרניים יותר בנוגע להעדפת הפונדקאי. מינים רבים משמשים נשאים (וקטורים) לטפילים המהווים גורמי מחלות מסוכנות כמו מלריה.

קבוצה נוספת לה חשיבות רבה היא משפחת היַמְשׁוּשִׁיִּים Chironomidae, המונה כ־5000 מינים. בישראל מספר לא ידוע מינים, ככל הנראה כמה עשרות. בני המשפחה אינם עוקצים והבוגרים ניזונים מצוף. הם דומים מורפולוגית ליתושים ולכן נוטים לבלבל בינם.

על המשפחות הללו אפשר להוסיף עוד שלוש קבוצות של יתושנים עוקצים: זבובי החול (שם עממי) השייכים לתת־משפחה Phlebotominae מהם מוכר המין בקת פפטצ'י Phlebotomus papatasii המשמש נשא של טפיל המחולל את מחלת שושנת־יריחו. משפחת היַשְׁחוּרִיִּים Simuliidae, משפחה של יתושנים זעירים (2-6 מ"מ) ומשפחת היַבְחוּשִׁיִּים Ceratopogonidae יתושנים זעירים (0.6-5 מ"מ) הכוללת מינים הניזונים מדם חרקים וחולייתנים.
מתבקש גם להזכיר עוד שתי משפחות יתושנים חשובות: טִיפּוּלָתִיִּים Tipulidae (קישור לרשמה) ואֲבִיבְיוֹנִיִּים Bibionidae במשפחות הללו הבוגרים ניזונים בלעדית מצוף פרחים ואבקה ונחשבים למאביקים חשובים.
 
ימשוש לא מזוהה -  המשפחה ימשושיים Chironomidae

נדבך חיוני במארג המזון
יתושים, ימשושיים ובני משפחות נוספות מתרבים במים (יש יוצאים מהכלל). לרוב מים עומדים או הזורמים לאט, יש מינים המתרבים במים מליחים, מי ים ואף מלוח מזה.

למרות גודלם הזעיר, יתושנים מהווים ביומאסה1 משמעותית במארג האקולוגי. כושר רבייה עצום והיכולת של מינים רבים לנצל מגוון מקווי מים ובתי גידול נוספים, מאפשר להם לא רק לקיים אוכלוסיות משגשגות, אלא גם להיות נפוצים במרבית בתי הגידול ובמיוחד באזורים לחים - קרים, ממוזגים או טרופיים.

יתושנים מהווים מרכיב חשוב ביותר במארג המזון, בכל מארג אקולוגי ובמיוחד בבתי גידול לחים כמו ביצות ואזורים טרופיים. הם משמשים מזון לאלפי מינים של בעלי חיים (המשמשים עצמם מזון לאחרים) הניזונים מביצים, זחלים, גלמים ובוגרים. טורפי יתושנים אפשר למצוא בכל עולם החי. מפרוקי־רגליים וחרקים (גם כאלה החיים במקווי מים), דגים, דוחיים, זוחלים, עופות ויונקים. טורפי יתושנים אפשר למצוא גם בקרב צמחים טורפים המצויים באזורי ביצות. אצל חלק מהטורפים היתושנים מהווים מרכיב מזון משמעותי ביותר (עטלפי חרקים, עכבישים, דוחיים) וכל תנודה באוכלוסיית היתושנים משפיעה על הטורפים שלהם בצורה משמעותית.
 
עכביש קופצן צד יתוש

מאביקים חשובים
יתושנים משמשים כמאביקים חשובים במינים רבים של צמחים. בהיות רבים פעילי לילה או בדמדומים, הם חיוניים עבור ביצוע האבקה בפרחי הלילה שלא זוכים למגוון גדול של מאביקים כמו פרחי יום. בעונות השיא כאשר מיליוני יתושנים יוצאים לפעילות הם מהוווים מסת מאביקים שאין לה תחליף. יתושנים זעירים ממספר משפחות משמשים כמאביקים חשובים בגידולי הקקאו.
 
כולכית זכר מבקר פרח של שסק.
הזכרים נזונים מצוף ומספקים גם שירותי האבקה.

סמנים ביולוגיים
מינים רבים של יתושנים דורשים תנאי גידול מוגדרים. ככאלה הם מהווים פוטנצאיל לשמש כמדד למצב בית הגידול. ואכן - מינים המתרבים במים - משמשים כסמנים ביולוגיים לאומדן איכות מקורות מים. הופעת מינים מסוימים או היעלמותם יכולה להעיד על שינויים בבית הגידול; שינויים שאינם נראים לעין או המתרחשים לאט, אבל משמעותם גדולה, הן למארג האקולוגי והן לאיכות מי השתייה שלנו. מכיוון שזחלים של מינים רבים ניזונים מחומר אורגני במים, הם למעשה מנקים את המים בהם הם חיים.
 
זחלי יתושים - מהווים מזון חשוב לטורפים רבים; פרוקי-רגליים וחוליתנים.

מפעילי לחץ ברירה אבולוציוני
ככל שזה ישמע נורא בהיבט האנושי, בפן האקולוגי מחלות הן חלק חיוני במערכת. מחלות עוזרות לסלק את החלשים שמצידם משמשים מזון להרבה בעלי חיים אחרים. מחלות מהוות לחץ אבולוציוני ה'כופה' על האורגניזם להתפתח ולהתאים את עצמו טוב יותר לסביבה ובכך הן תורמות לעמידות הכללית של אוכלוסיות בעלי חיים. למשל בפני התפרצות מחלה קטלנית העשויה להכחיד מינים שלמים.

יתושנים הם מהחרקים העתיקים ביותר וכמפיצי מחלות יש להם חלק חשוב בהיסטוריה של האבולוציה הביולוגית. המערכת האקולוגית הסתגלה במשך מיליוני שנים ל'שאוף' לשיווי משקל גם בתחום הזה. נסלק את רכיב המחלות והתמוטטות המערכת תהייה עניין של זמן.
אין ספק שבהיבט האנושי המלחמה במחלות היא לא רק חשובה אלא גם חיונית להישרדות המין האנושי. מאידך חובה עלינו לבדוק את כל ההשלכות של מלחמה כזו. ולא... ייצא שכרנו בהפסד ובתשלום גדול הרבה יותר.

מחקר מדעי
מלבד העניין הרפואי שלנו בהם כמפיצי מחלות, יתושנים מוצצי דם מהווים כר נכבד למחקרים העוסקים בין השאר ברכיבי הרוק המכיל רכיבים שונים העשויים לתרום לאדם. למשל: חומרים המרחיבים כלי דם, חומרים מאלחשים, רכיבים אנטי בקטריולוגיים המונעים התפתחות חיידקים ברוק או אנזימי הרוק המונעים קרישת דם. למונעי קרישה אלה פוטנציאל יישומים חשוב בפיתוח מונעי קרישה ומדללי דם עבור מחלות שונות כדוגמת מחלות לב.

שומרי סף אקולוגיים
נקודת מבט מעניינת המכונה לעיתים סוג של אימפריאליזם אקולוגי. אזורי 'טבע בראשית' הנגועים במחלות המופצות על ידי יתושנים או חרקים אחרים, מוגנים טוב יותר מהשפעת האדם על הסביבה. מאחר והאדם נימנע מלפתח את האזורים הללו, הרי הם מושפעים פחות מהרס אקולוגי. היתושנים מהווים שומרי הסף של הטבע באזורים הללו וכופים עלינו להתחשב בסביבה גם אם זה מסיבות שאינן בדיוק לרוחנו.
 
כולכית מוצצת דם מחרדון שנמצא ישן בלילה על גזע עץ.

ערך ביולוגי
כפרט יתושן עוקץ הוא מזיק וחיסולו לא ישנה דבר. אם מין של יתושנים יעלם, המערכת תזדעזע אך לבסוף תסתגל. אולם במימד המערכתי יתושנים כקבוצה נחשבים חוליה חשובה מאוד שאי אפשר לוותר עליה. המלחמה ביתושנים מפיצי מחלות היא כאמור כורח חשוב, אך לא פחות חשוב שנדע לעשות זאת בשום דעת, כדי לא לפגוע פגיעה אנושה במארג האקולוגי כולו הרגיש ממילא. חיוניות של אורגניזם במערכת לא נמדדת ביופיו, נדירותו או הרגש האישי כלפיו. ערכו של כל פרט היא בעובדה שהוא פה ומתוך שהוא כאן יש לו חשיבות גדולה, גם אם הוא זמני במימד האבולוציוני. כי בזמן הנתון השפעתו על המערכת ותרומתו שווה לכל האחרים.

התמודדות
נכתבו אלפי מאמרים העוסקים בהתמודדות עם מפגעי יתושנים ורבים אפשר למצוא ברשת. מאחר והדברה אינה נושא הרשומה ולא מעיסוקי, לא הכביר במילים ואציין רק שהדרך הכי טובה לצמצם את המפגש איתם בבית הגידול שלנו הוא מניעת תנאים נוחים להתפתחות ורבייה סמוך למגורי האדם. 
השיטה היעילה ביותר היא ייבוש אתרי דגירה כמו מקווי מים לא טבעיים שמקורם בהזנחה או חוסר תשומת לב (שפכים לא מטופלים, תעלות ניקוז סתומות, ברזים דולפים, תחתיות עציצים, צמיגים חשופים לגשם, מים עומדים באתרי בנייה ועוד). ניתור קבוע של אתרי רבייה ברי־קיימה או פוטנציאלים במקווי מים שאינם ניתנים לייבוש הוא אמצעי יעיל להקדים תרופה למכה אם מקפידים להשתמש בו בצורה קבועה לאורך שנים.

שנים של שימוש בכימיקלים לימדו אותנו שזה הפתרון הטוב ביותר... להרעיל את עצמנו והסביבה ולגדל עוד דור של חרקים עמידים לרעלים. את היתושים לא נוכל להכחיד אבל אם נפגע קשות בטורפים שלהם (עקב שימוש לא מושכל בחומרי הדברה), המחיר עבורנו יהיה גבוה הרבה יותר מהנוכחי. 
דוגמא טובה לשימוש שגוי בטורפים הוא החדרת דגיגי גמבוזיה (מוצאם מדר' אמריקה) לאגני מים טבעיים. הבעיה שהגמבוזיה לא בוחלת בשום מזון וטורפת גם את האויבים הטבעיים של היתושים. בניגוד לאחרונים הדגיגים לא שורדים מקווי מים עונתיים ובעונה שאחריה עשויים היתושים להתרבות באין מפריע כאשר אוכלוסיית הטורפים הטבעיים חלשה או נכחדה.

אין חוק המחייב אהבת יתושים. ברם, אני מקווה שתסכימו שאנחנו לא חייבים לאהוב משהו כדי להבין את חשיבותו וזכות הקיום שלו. אנחנו נמשיך לא לאהוב יתושים, הם ימשיכו לעקוץ אותנו. אבל אם נגיע לדו־קיום המספק לשני הצדדים מרחב מחייה הרי שכולנו נצא מורווחים.

נתן אלתרמן סיכם את העניין בשיר חביב עם מסר חשוב:
לשם מה קיימים יתושים בעולם?
יתושים, לשם מה קיימים?
מטרידים ועוקצים, דם אדם מוצצים
מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים.
לשם מה הם בכלל קיימים?
יתושים קיימים בשביל צפרדעים
ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים
קיימים הם בשביל הצפרדעים!

לשם מה קיימות הצפרדעים בעולם?
צפרדעים, לשם מה קיימות?
בביצה הן עומדות, מקרקור כבר צרודות
מיתושים מתקיימות וחירוש רק גורמות.
לשם מה הן בכלל קיימות?
צפרדעים קיימות בשביל החסידות
שאותן הן בולעות ועל רגל אחת עומדות.
קיימות הן בשביל החסידות!

לשם מה קיימות חסידות בעולם?
חסידות, לשם מה קיימות?
הן תמיד נודדות, משחיתות השדות,
גם אינן חכמות, רק להרס גורמות
לשם מה הן בכלל קיימות?
חסידות, זה ברור, מביאות ילדים
אשר יהיו אנשים נחמדים.
חסידות מביאות ילדים!

לשם מה קיימים אנשים בעולם?
אנשים, לשם מה קיימים?
הם הופכים עולמות ועושים מלחמות
לשם מה הם בכלל קיימים?
קיימים הם בשביל היתושים
אשר קיימים מדם אנשים!

לכן אל תתגאה אדם
ואל תרבה קושיות.
לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות
ואל תפגע נא ביתוש שעל אפך עומד
יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד.
 
 
 
 
1. ביומסה = המשקל הכולל של כל האורגניזמים ביחידת שטח נתונה (או הנפח הכולל של כל האורגניזמים ביחידת נפח נתונה).

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק