ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
יום כדור הארץ החל בעולם ב־22 באפריל הוא יום של למידה ומחאה כתגובה להרס הסביבתי המתרחש שנים, שעה שעה, בזמן שאתם קוראים רשומה זו. גם אם אנו לא חשים בו בדרך שאינה אמצעית, הרי הוא משפיע על כולנו ובעיקר על הדורות הבאים.

בתוך המחאה הסביבתית הנוגעת לאיכות הסביבה, שמירת טבע ועוד, קיימת נטייה לשכוח רכיב אחד חשוב במארג האקולוגי ואלה פרוקי־הרגליים. אז בין כל הדיבורים על סביבה נקייה, מיחזור, חיסכון באנרגיה והתחממות גלובלית, הרשו לי לדבר מעט בזכות החרקים.

פרוקי־רגליים עליהם נמנים חרקים, עכבישנים, סרטנים ועוד, מהווים כ־80% מהמגוון הביולוגי והביומסה העולמית (ראו גם ברשומה 'מדוע יש המון חרקים'). הם בסיס חשוב וקריטי בשרשרות מזון שונות, מסייעים בפירוק פסולת אורגנית, הם מאביקים חשובים, מפיצי זרעים ומשמשים כנושאי מחקר חשובים מאוד, הנוגעים ישירות לאיכות החיים שלנו.

 
התלות שלנו בדבורים גבוהה מאוד. הסתמכות על מאביקים מתורבתים כדוגמת דבורת הדבש היא סיכון גבוה מידי.
ראו את המשבר העולמי המתגלל בענף גידול דבורת הדבש המסכן את החקלאות של העולם המערבי ובכלל.
דבורי בר יכולים לספק לנו שרותי האבקה יעילים אם רק נדע לספק להם את הצרכים הנכונים
ונשמור עבורם בתי גידול לא מופרעים נטולי חומרי הדברה.

אנו נוטים להחשיב פרוקי־רגליים בכלל וחרקים בפרט כאלמנט שאינו נפגע כמעט מהשפעות האדם על הסביבה. לכאורה כושר הרבייה העצום של חרקים הוא זה שמגן עליהם מכליה. האמת רחוקה מכך, מינים רבים של חרקים, הרבה מעבר לכמות שאנו מסוגלים לדמיין פגיעים מאוד לשינויים סביבתיים. היעלמות מסיבית של מיני חרקים מתוך המארג האקולוגי משמעותה פגיעה אנושה בכל שאר מרכיבי המארג, כולל המרכיב האנושי שאנו נוטים (באשליה יהירה) להתייחס אליו כאל אלמנט שמעבר לטבע.

הגנה על פרוקי־רגליים קשה מאוד. אנו נכשלים בהגנה על חיות נדירות, מוכרות ואהובות (קרנפים, פילים, נמרים, לוויתנים ועוד) אז מה על החרקים! הבעיה העיקרית של החרקים היא יחסי ציבור. קל מאוד לייצר סביבה אוהדת עבור דובי פנדה, דולפינים או ציפורים נודדות. אבל חרקים - למעט מספר קטן של מינים - אינם זוכים לדוברות נאותה המציגה את הבעיות האמיתיות הכוללות: מחיקת בתי גידול, שימוש ברעלים (הפוגעים גם בנו) ושינויי אקלים. חרקים נחשבים בעיני רבים כמזיקים שיש להיפתר מהם בכל מחיר, גם אם למעשה הם מועילים לנו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.

מעבר לכך, החלפת בתי גידול טבעיים בשטחים חדגוניים של חקלאות מתועשת מאפשרת ותאפשר ליותר ויותר מינים שונים של חרקים לא מזיקים להסתגל לשינוי ולהפוך למזיקים. מה שיגרור צורך בהגברת השימוש בחומרי הדברה הרסניים, סכנת אובדן יבולים שלמים בקנה מידה עצום או התפשטות מחלות המופצות על ידי חרקים; כמו מיני קדחת. המשמעות הישירה: נזקים פיננסיים עצומים, רעב ומלחמות אינסופיות. נשמע דמיוני? זה כבר קורה וגם לא רחוק מאיתנו, כאן  בארץ הקודש.
 
התמודדות יעילה כנגד מזיקים כדוגמת כנימות היא שילוב נכון של שימוש בחומרי הדברה שאינם מזיקים לסביבה עם הדברה ביולוגית.
המשאבים למטרות אלה מצויים בבית הגידול הטבעי המהווה מאגר עצום של פתרונות שהטבע יצר במיליוני שנים.
שימור נכון של בתי גידול יחסוך לנו משאבי פיתוח של המצאת הגלגל מחדש ויאפשר לנו להתמודד עם מזיקים בדרך שאינה פוגעת בסביבה ובנו.

האם חרקים יכולים להציל את העולם? להגיד כן זה יהיה פשטני ויומרני למרות שזה נכון. התשובה לכך מורכבת כמו מרבית הבעיות הסביבתיות שאנו עומדים מולן. כחלק משמעותי מהמארג האקולוגי העולמי ברור שמארג זה לא יוכל להתקיים ללא פרוקי־רגליים, בהם גם החרקים, וכדי לשמור על החרקים צריך לשמור על בתי הגידול. בתי גידול בריאים ומאוזנים מבחינת ההרכב הביוטי והא־ביוטי יהוו משקל נגד לשינויים סביבתיים קיימים ועתידיים הנגרמים עקב הרס בתי גידול כמו: מדבור, התחממות גלובלית ואזורית, שינויים במשטר הגשמים, סחיפת קרקעות ועוד.

בית גידול בריא מהווה מאגר מידע עצום בנושאי רפואה, כימיה, חקלאות ועוד. חלק עצום ממאגר ידע זה אשר נצבר במשך מיליוני שנים כבר אבד לנצח, אך לא מאוחר מידי לשמר את הקיים. נושא זה מקבל משנה תוקף במיוחד בזמנים בהם המגוון הגנטי במשק החקלאי והחי הולך ופוחת ואיתו גדל הסיכון לאובדן חלק ניכר ממאגרי המזון של התרבות האנושית. כאשר רוב זני החיטה בעולם דומים האחד לשני, הרי התפרצות מחלה אחת עשויה לכלות את מרבית מאגרי החיטה בעולם תוך זמן קצר ובמיוחד באותן ארצות עניות ומתפתחות אשר דווקא בהן הסיכוי לארוע כזה גדול במיוחד.
מגוון גנטי בריא (של אבות המינים המשמשים בחקלאות) המצוי בבתי הגידול הטבעיים שומר על איכותו בזכות בריאות הבית גידול, המציב אתגרים המאלצים את האורגניזמים השוכנים בו לפתח עמידות גנטית או להיעלם.

אז מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשמור על החרקים ובכלל? פרקטית לא הרבה אבל עדיין אפשר.
1. להשמיע קול ומחאה על הרס לא נחוץ של בתי גידול ובמיוחד כאשר מדובר בשיקולים שאינם עניניים כמו: סיבות פוליטיות (חיבור הון-שלטון), רצון לעשות כסף ומהר על חשבון אחרים ואטימות מוסדית. יצירת אווירה נכונה בהיקף גדול משפיעה על מקבלי ההחלטות. זה עובד אם מאמינים ורוצים בזה.
2. יצירת דעת קהל אוהדת כלפי חרקים על ידי הסברה, חינוך (ילדים במיוחד) ודוגמא אישית. לא חייבים לאהוב אותם כדי להכיר בחשיבותם ובצורך לשמור עליהם.
3. יצירת סביבה 'אוהבת חרקים' עלי ידי גינון אקולוגי המשתמש בצמחיה מקומית ובמיוחד 'צמחי פרפרים' והימנעות משימוש בחומרי הדברה. כל אחת ואחת יכולים לעשות זאת בגינה הביתית או באדניות המרפסת.
4. הימנעות משימוש בחומרי הדברה (וגם חומרי ניקוי שונים) המזיקים לסביבה. הם תורמים לרוב לתחושת העליונות וריסון הפחדים השלנו ובעיקר לכיס היצרנים אבל הרבה פחות יעילים, אם בכלל, כנגד חרקים מזיקים של ממש.
5. צרכנות נבונה הנמנעת מרכישת מוצרי מזון הכוללים חומרי גלם המיוצרים בשיטות או בדרכים המזיקות לסביבה. למשל: שמן דקלים מגיע בחלקו המשמעותי ממטעים שהיו בעבר יערות טרופיים חיים ובוראו ללא בקרה על ידי תאגידי ענק, רק לשם הפקת שמן זול והגדלת הרווחיות. כולל הפחתה משמעותית או המנעות משימוש במוצרים המגיעים עם אריזות לא מתכלות או כאלו היכולות להזיק לסביבה. כולל המנעות משקיות פלסטיק  'ניילון') בקניות.
6. הגברת המחזור ברמה האישית, על ידי הפרדת אשפה ביתית (גם בעבודה) ושימוש בפחי אשפה ייעודיים למחזור.

 
מי לא אוהב פרפרים! הפרפרים הם השגרירים של החרקים בעולם האנושי.
הם יכולים לשמש מנוף יעיל להגברת המודעות הציבורית בתחומי שמירת טבע והגנה על משאבים טבעיים.
הם מהווים אינדיקטורים מצויינים לבריאות הסביבה ולא פחות חשוב, עוזרים לנו להרגיש טוב יותר בעולם מנוכר.

סביבה בניהול נכון היא משאב טבעי היודע לחדש את עצמו ולשמור על איזון דינמי. מנגד חוסר ניהול או ניהול פושע מחסל את המשאבים החשובים ביותר לקיומינו. גם בעתיד, שום טכנולוגיה מודרנית לא תוכל לייצר משאבי אנרגיה ומזון ויציבות סביבתית כפי שהסביבה הטבעית עצמה יודעת לעשות. סביבה בריאה משמעותה בתי גידול טבעיים ויציבים המסוגלים לעמוד בזכות עצמם ללא צורך בעזרה אנושית (למעט בקרה ומעקב) סביבה בריאה היא החמצן של כדור הארץ והמין האנושי.

למרות מה שנדמה לנו, היכולת שלנו כמין גלובלי להסתגל לשינויים סביבתיים קטנה הרבה יתר מכפי שאנו מעריכים. היהירות והתגובה האיטית שלנו יעמידו אותנו בקרוב מול שוקת שבורה. כמה שבורה? זה תלוי בנו. גם אם לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו אפשר עדיין לתקן וללמוד שימוש נכון. הזמן קצוב והשעון מתקתק לרעה. אם לא נדע להסתכל על עצמנו בעיניים ולבצע את השינוי העתיד שלנו כמין דומיננטי מוטל בספק. החמצן שלנו הולך ואוזל.

שמירת טבע אינה התייפייפות הנפש ופנטזיה של ירוקים. כמי שהתפתח מתוך הטבע ועדיין קשור אליו בטבורו, המין האנושי לא יכול להתעלם ממקורותיו. דע מאין באת ולאן אתה הולך!
 
רשומות נוספות הקשורות לנושא:
למה! מי צריך ג'וקים?
אדם וחרקים - אחים לטבע
insectour
יום כדור הארץ החל בעולם ב־22 באפריל הוא יום של למידה ומחאה כתגובה להרס הסביבתי המתרחש שנים, שעה שעה, בזמן שאתם קוראים רשומה זו. גם אם אנו לא חשים בו בדרך שאינה אמצעית, הרי הוא משפיע על כולנו ובעיקר על הדורות הבאים.

בתוך המחאה הסביבתית הנוגעת לאיכות הסביבה, שמירת טבע ועוד, קיימת נטייה לשכוח רכיב אחד חשוב במארג האקולוגי ואלה פרוקי־הרגליים. אז בין כל הדיבורים על סביבה נקייה, מיחזור, חיסכון באנרגיה והתחממות גלובלית, הרשו לי לדבר מעט בזכות החרקים.

פרוקי־רגליים עליהם נמנים חרקים, עכבישנים, סרטנים ועוד, מהווים כ־80% מהמגוון הביולוגי והביומסה העולמית (ראו גם ברשומה 'מדוע יש המון חרקים'). הם בסיס חשוב וקריטי בשרשרות מזון שונות, מסייעים בפירוק פסולת אורגנית, הם מאביקים חשובים, מפיצי זרעים ומשמשים כנושאי מחקר חשובים מאוד, הנוגעים ישירות לאיכות החיים שלנו.

 
התלות שלנו בדבורים גבוהה מאוד. הסתמכות על מאביקים מתורבתים כדוגמת דבורת הדבש היא סיכון גבוה מידי.
ראו את המשבר העולמי המתגלל בענף גידול דבורת הדבש המסכן את החקלאות של העולם המערבי ובכלל.
דבורי בר יכולים לספק לנו שרותי האבקה יעילים אם רק נדע לספק להם את הצרכים הנכונים
ונשמור עבורם בתי גידול לא מופרעים נטולי חומרי הדברה.

אנו נוטים להחשיב פרוקי־רגליים בכלל וחרקים בפרט כאלמנט שאינו נפגע כמעט מהשפעות האדם על הסביבה. לכאורה כושר הרבייה העצום של חרקים הוא זה שמגן עליהם מכליה. האמת רחוקה מכך, מינים רבים של חרקים, הרבה מעבר לכמות שאנו מסוגלים לדמיין פגיעים מאוד לשינויים סביבתיים. היעלמות מסיבית של מיני חרקים מתוך המארג האקולוגי משמעותה פגיעה אנושה בכל שאר מרכיבי המארג, כולל המרכיב האנושי שאנו נוטים (באשליה יהירה) להתייחס אליו כאל אלמנט שמעבר לטבע.

הגנה על פרוקי־רגליים קשה מאוד. אנו נכשלים בהגנה על חיות נדירות, מוכרות ואהובות (קרנפים, פילים, נמרים, לוויתנים ועוד) אז מה על החרקים! הבעיה העיקרית של החרקים היא יחסי ציבור. קל מאוד לייצר סביבה אוהדת עבור דובי פנדה, דולפינים או ציפורים נודדות. אבל חרקים - למעט מספר קטן של מינים - אינם זוכים לדוברות נאותה המציגה את הבעיות האמיתיות הכוללות: מחיקת בתי גידול, שימוש ברעלים (הפוגעים גם בנו) ושינויי אקלים. חרקים נחשבים בעיני רבים כמזיקים שיש להיפתר מהם בכל מחיר, גם אם למעשה הם מועילים לנו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.

מעבר לכך, החלפת בתי גידול טבעיים בשטחים חדגוניים של חקלאות מתועשת מאפשרת ותאפשר ליותר ויותר מינים שונים של חרקים לא מזיקים להסתגל לשינוי ולהפוך למזיקים. מה שיגרור צורך בהגברת השימוש בחומרי הדברה הרסניים, סכנת אובדן יבולים שלמים בקנה מידה עצום או התפשטות מחלות המופצות על ידי חרקים; כמו מיני קדחת. המשמעות הישירה: נזקים פיננסיים עצומים, רעב ומלחמות אינסופיות. נשמע דמיוני? זה כבר קורה וגם לא רחוק מאיתנו, כאן  בארץ הקודש.
 
התמודדות יעילה כנגד מזיקים כדוגמת כנימות היא שילוב נכון של שימוש בחומרי הדברה שאינם מזיקים לסביבה עם הדברה ביולוגית.
המשאבים למטרות אלה מצויים בבית הגידול הטבעי המהווה מאגר עצום של פתרונות שהטבע יצר במיליוני שנים.
שימור נכון של בתי גידול יחסוך לנו משאבי פיתוח של המצאת הגלגל מחדש ויאפשר לנו להתמודד עם מזיקים בדרך שאינה פוגעת בסביבה ובנו.

האם חרקים יכולים להציל את העולם? להגיד כן זה יהיה פשטני ויומרני למרות שזה נכון. התשובה לכך מורכבת כמו מרבית הבעיות הסביבתיות שאנו עומדים מולן. כחלק משמעותי מהמארג האקולוגי העולמי ברור שמארג זה לא יוכל להתקיים ללא פרוקי־רגליים, בהם גם החרקים, וכדי לשמור על החרקים צריך לשמור על בתי הגידול. בתי גידול בריאים ומאוזנים מבחינת ההרכב הביוטי והא־ביוטי יהוו משקל נגד לשינויים סביבתיים קיימים ועתידיים הנגרמים עקב הרס בתי גידול כמו: מדבור, התחממות גלובלית ואזורית, שינויים במשטר הגשמים, סחיפת קרקעות ועוד.

בית גידול בריא מהווה מאגר מידע עצום בנושאי רפואה, כימיה, חקלאות ועוד. חלק עצום ממאגר ידע זה אשר נצבר במשך מיליוני שנים כבר אבד לנצח, אך לא מאוחר מידי לשמר את הקיים. נושא זה מקבל משנה תוקף במיוחד בזמנים בהם המגוון הגנטי במשק החקלאי והחי הולך ופוחת ואיתו גדל הסיכון לאובדן חלק ניכר ממאגרי המזון של התרבות האנושית. כאשר רוב זני החיטה בעולם דומים האחד לשני, הרי התפרצות מחלה אחת עשויה לכלות את מרבית מאגרי החיטה בעולם תוך זמן קצר ובמיוחד באותן ארצות עניות ומתפתחות אשר דווקא בהן הסיכוי לארוע כזה גדול במיוחד.
מגוון גנטי בריא (של אבות המינים המשמשים בחקלאות) המצוי בבתי הגידול הטבעיים שומר על איכותו בזכות בריאות הבית גידול, המציב אתגרים המאלצים את האורגניזמים השוכנים בו לפתח עמידות גנטית או להיעלם.

אז מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשמור על החרקים ובכלל? פרקטית לא הרבה אבל עדיין אפשר.
1. להשמיע קול ומחאה על הרס לא נחוץ של בתי גידול ובמיוחד כאשר מדובר בשיקולים שאינם עניניים כמו: סיבות פוליטיות (חיבור הון-שלטון), רצון לעשות כסף ומהר על חשבון אחרים ואטימות מוסדית. יצירת אווירה נכונה בהיקף גדול משפיעה על מקבלי ההחלטות. זה עובד אם מאמינים ורוצים בזה.
2. יצירת דעת קהל אוהדת כלפי חרקים על ידי הסברה, חינוך (ילדים במיוחד) ודוגמא אישית. לא חייבים לאהוב אותם כדי להכיר בחשיבותם ובצורך לשמור עליהם.
3. יצירת סביבה 'אוהבת חרקים' עלי ידי גינון אקולוגי המשתמש בצמחיה מקומית ובמיוחד 'צמחי פרפרים' והימנעות משימוש בחומרי הדברה. כל אחת ואחת יכולים לעשות זאת בגינה הביתית או באדניות המרפסת.
4. הימנעות משימוש בחומרי הדברה (וגם חומרי ניקוי שונים) המזיקים לסביבה. הם תורמים לרוב לתחושת העליונות וריסון הפחדים השלנו ובעיקר לכיס היצרנים אבל הרבה פחות יעילים, אם בכלל, כנגד חרקים מזיקים של ממש.
5. צרכנות נבונה הנמנעת מרכישת מוצרי מזון הכוללים חומרי גלם המיוצרים בשיטות או בדרכים המזיקות לסביבה. למשל: שמן דקלים מגיע בחלקו המשמעותי ממטעים שהיו בעבר יערות טרופיים חיים ובוראו ללא בקרה על ידי תאגידי ענק, רק לשם הפקת שמן זול והגדלת הרווחיות. כולל הפחתה משמעותית או המנעות משימוש במוצרים המגיעים עם אריזות לא מתכלות או כאלו היכולות להזיק לסביבה. כולל המנעות משקיות פלסטיק  'ניילון') בקניות.
6. הגברת המחזור ברמה האישית, על ידי הפרדת אשפה ביתית (גם בעבודה) ושימוש בפחי אשפה ייעודיים למחזור.

 
מי לא אוהב פרפרים! הפרפרים הם השגרירים של החרקים בעולם האנושי.
הם יכולים לשמש מנוף יעיל להגברת המודעות הציבורית בתחומי שמירת טבע והגנה על משאבים טבעיים.
הם מהווים אינדיקטורים מצויינים לבריאות הסביבה ולא פחות חשוב, עוזרים לנו להרגיש טוב יותר בעולם מנוכר.

סביבה בניהול נכון היא משאב טבעי היודע לחדש את עצמו ולשמור על איזון דינמי. מנגד חוסר ניהול או ניהול פושע מחסל את המשאבים החשובים ביותר לקיומינו. גם בעתיד, שום טכנולוגיה מודרנית לא תוכל לייצר משאבי אנרגיה ומזון ויציבות סביבתית כפי שהסביבה הטבעית עצמה יודעת לעשות. סביבה בריאה משמעותה בתי גידול טבעיים ויציבים המסוגלים לעמוד בזכות עצמם ללא צורך בעזרה אנושית (למעט בקרה ומעקב) סביבה בריאה היא החמצן של כדור הארץ והמין האנושי.

למרות מה שנדמה לנו, היכולת שלנו כמין גלובלי להסתגל לשינויים סביבתיים קטנה הרבה יתר מכפי שאנו מעריכים. היהירות והתגובה האיטית שלנו יעמידו אותנו בקרוב מול שוקת שבורה. כמה שבורה? זה תלוי בנו. גם אם לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו אפשר עדיין לתקן וללמוד שימוש נכון. הזמן קצוב והשעון מתקתק לרעה. אם לא נדע להסתכל על עצמנו בעיניים ולבצע את השינוי העתיד שלנו כמין דומיננטי מוטל בספק. החמצן שלנו הולך ואוזל.

שמירת טבע אינה התייפייפות הנפש ופנטזיה של ירוקים. כמי שהתפתח מתוך הטבע ועדיין קשור אליו בטבורו, המין האנושי לא יכול להתעלם ממקורותיו. דע מאין באת ולאן אתה הולך!
 
רשומות נוספות הקשורות לנושא:
למה! מי צריך ג'וקים?
אדם וחרקים - אחים לטבע
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק