ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >חרקים>פרפרים צובעים את הזיכרון
insectour
פרפר הוא אחד החרקים היותר סימבוליים. בתרבויות רבות הוא מסמל את החופש וחירות, יופי ושלמות. קלילות המעוף והצבעוניות גורמים לרוב האנשים להרגיש טוב ואפילו התרוממות רוחנית.

פרפרים המסמלים, בעולמם הפנימי של הילדים (וגם של המבוגרים) את החופש, קיבלו מבעד לחומות הגטו הגבוהות משמעות עמוקה והם אלו שיוצרים את הקשר בין ילדי ההווה לילדי העבר שלא זכו לצאת אל החופש. מיליון וחצי מתוך ששת מיליון הנרצחים בשואה היו ילדים, תמימים וחסרי ישע, שלא הספיקו לממש את חלומותיהם.

לזכרם של אותם ילדים יזמה הגב' סו קלאו מפורטו ריקו, פעילה מרכזית בקהילה היהודית המקומית, מפעל הנצחה. היא בחרה בפרפר כסמל לילדים שנרצחו בשואה בהשראת השיר "הפרפר", שכתב פבל פרידמן בעת שהיה כלוא בגטו טרזינסטאדט.

הגב' קלאו ביקשה מילדים יהודים ולא יהודים ברחבי העולם לצבוע פרפרי נייר, לכתוב את שמם, את גילם ואת עיר מגוריהם בתחתית הכנף השמאלית של כל פרפר, לגזור אותם ולשולחם. הפרפרים נאספים על-ידי מוזיאון השואה ביוסטון, טקסס, במטרה ליצור קשר בין ילדי ההווה לילדי העבר שלא זכו לצאת אל החופש. הפרוייקט הסתיים בשנת 2013 לאחר שנאספו למעלה מ-1.5 מיליון פרפרים.

סטירית משויישת - Melanargia titea titania

פבל פרידמן נולד ב-1921, בעיר פראג שבצ'כיה, לאב יהודי ולאם נוצריה. תקופת ילדותו הייתה שקטה ונעימה, ואחד הדברים שאהב לעשות כשהיה ילד, היה לכתוב שירים. גם לאחר שנים, סיפרו עליו חבריו שהייתה לו "נפש של משורר". בילדותו, פבל, כמו שאר בני משפחתו, לא התעניין במוצאו היהודי. אך השנאה שהלכה וגברה כלפי היהודים בכל אירופה, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אילצה אותו להתייחס למוצאו. פבל חש בשינוי שחל ביחס הסביבה כלפיו, אך הוא לא התבייש במוצאו; להיפך, הוא התקרב ליהדות, וכשהיה בן 17 הצטרף לתנועת הנוער היהודית "אל על", והיה פעיל בה במשך כחמש שנים.

ב-26 באפריל 1942 גורש פבל לגטו טרזינשטט והוא בן 20 . תנאי החיים בגטו היו קשים ביותר ואסירים רבים מתו ברעב. אך פבל, שעבד בטחנת הקמח ובמאפייה שבגטו, קיבל תמורת עבודתו לחם וכך הצליח לשמור על כוחותיו.

את השיר "הפרפר" כתב פבל שבועות אחדים לאחר שהגיע לגטו. פבל החזיק מעמד בגטו במשך 18 חודשים. אך ב-1944 החליטו הנאצים להשמיד את כל יהודי הגטו שנשארו בחיים. פבל פרידמן נשלח למחנה המוות אושוויץ ב- 23 בסטפמבר באותה שנה, ונרצח שם בידי הנאצים. בן 23 היה במותו. במהלך שהותו במחנה טרזינסטאדט נישא לעדינה שניצר (1927-2008) שניצלה מן ההשמדה, עלתה לישראל, נישאה מחדש ווהתגוררה בקיבוץ גניגר עד לכתה לעולמה.

כתום-כנף המיצלתיים - Anthocharis cardamines



הוא היה אחרון, האחרון שבהם.
צבעו הצהוב היה מר ומסנוור,
כדמעת החמה באבן צחורה כי תקיש,
צבע כזה, כזה.
בקלות התעופף למרומים,
ודאי רצה לנשק עולמי האחרון.

זה שבעה שבועות אני פה
"גֶטואיזירט".
יקירי מצאוני פה,
גם פרח שן-הארי קורא לעברי,
אף ענף-הערמון הלבן בחצר;
ופרפר פה לא ראיתי.

הוא היה אחרון -
כי פרפרים אינם חיים בגטו.
 פַּאבֶל פרידמן 4.6.1942
תרגם: שלמה שמידט
 
insectour
פרפר הוא אחד החרקים היותר סימבוליים. בתרבויות רבות הוא מסמל את החופש וחירות, יופי ושלמות. קלילות המעוף והצבעוניות גורמים לרוב האנשים להרגיש טוב ואפילו התרוממות רוחנית.

פרפרים המסמלים, בעולמם הפנימי של הילדים (וגם של המבוגרים) את החופש, קיבלו מבעד לחומות הגטו הגבוהות משמעות עמוקה והם אלו שיוצרים את הקשר בין ילדי ההווה לילדי העבר שלא זכו לצאת אל החופש. מיליון וחצי מתוך ששת מיליון הנרצחים בשואה היו ילדים, תמימים וחסרי ישע, שלא הספיקו לממש את חלומותיהם.

לזכרם של אותם ילדים יזמה הגב' סו קלאו מפורטו ריקו, פעילה מרכזית בקהילה היהודית המקומית, מפעל הנצחה. היא בחרה בפרפר כסמל לילדים שנרצחו בשואה בהשראת השיר "הפרפר", שכתב פבל פרידמן בעת שהיה כלוא בגטו טרזינסטאדט.

הגב' קלאו ביקשה מילדים יהודים ולא יהודים ברחבי העולם לצבוע פרפרי נייר, לכתוב את שמם, את גילם ואת עיר מגוריהם בתחתית הכנף השמאלית של כל פרפר, לגזור אותם ולשולחם. הפרפרים נאספים על-ידי מוזיאון השואה ביוסטון, טקסס, במטרה ליצור קשר בין ילדי ההווה לילדי העבר שלא זכו לצאת אל החופש. הפרוייקט הסתיים בשנת 2013 לאחר שנאספו למעלה מ-1.5 מיליון פרפרים.

סטירית משויישת - Melanargia titea titania

פבל פרידמן נולד ב-1921, בעיר פראג שבצ'כיה, לאב יהודי ולאם נוצריה. תקופת ילדותו הייתה שקטה ונעימה, ואחד הדברים שאהב לעשות כשהיה ילד, היה לכתוב שירים. גם לאחר שנים, סיפרו עליו חבריו שהייתה לו "נפש של משורר". בילדותו, פבל, כמו שאר בני משפחתו, לא התעניין במוצאו היהודי. אך השנאה שהלכה וגברה כלפי היהודים בכל אירופה, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אילצה אותו להתייחס למוצאו. פבל חש בשינוי שחל ביחס הסביבה כלפיו, אך הוא לא התבייש במוצאו; להיפך, הוא התקרב ליהדות, וכשהיה בן 17 הצטרף לתנועת הנוער היהודית "אל על", והיה פעיל בה במשך כחמש שנים.

ב-26 באפריל 1942 גורש פבל לגטו טרזינשטט והוא בן 20 . תנאי החיים בגטו היו קשים ביותר ואסירים רבים מתו ברעב. אך פבל, שעבד בטחנת הקמח ובמאפייה שבגטו, קיבל תמורת עבודתו לחם וכך הצליח לשמור על כוחותיו.

את השיר "הפרפר" כתב פבל שבועות אחדים לאחר שהגיע לגטו. פבל החזיק מעמד בגטו במשך 18 חודשים. אך ב-1944 החליטו הנאצים להשמיד את כל יהודי הגטו שנשארו בחיים. פבל פרידמן נשלח למחנה המוות אושוויץ ב- 23 בסטפמבר באותה שנה, ונרצח שם בידי הנאצים. בן 23 היה במותו. במהלך שהותו במחנה טרזינסטאדט נישא לעדינה שניצר (1927-2008) שניצלה מן ההשמדה, עלתה לישראל, נישאה מחדש ווהתגוררה בקיבוץ גניגר עד לכתה לעולמה.

כתום-כנף המיצלתיים - Anthocharis cardamines



הוא היה אחרון, האחרון שבהם.
צבעו הצהוב היה מר ומסנוור,
כדמעת החמה באבן צחורה כי תקיש,
צבע כזה, כזה.
בקלות התעופף למרומים,
ודאי רצה לנשק עולמי האחרון.

זה שבעה שבועות אני פה
"גֶטואיזירט".
יקירי מצאוני פה,
גם פרח שן-הארי קורא לעברי,
אף ענף-הערמון הלבן בחצר;
ופרפר פה לא ראיתי.

הוא היה אחרון -
כי פרפרים אינם חיים בגטו.
 פַּאבֶל פרידמן 4.6.1942
תרגם: שלמה שמידט
 

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק