ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
15.10.2014 (05:32)
insectour
אנו נוטים לקבל כמובן מאליו את העובדה שחרקים רבים צבעוניים. אנו גם יודעים להסביר לכאורה חלק מתפקידי הצבע בחיי החרקים. אבל, האם אנו יודעים להסביר: מדוע חרקים בחרו בצבעוניות? או; מה היתרון לחרקים בלהיות צבעוניים ולמה להשקיע משאבים בלהיות צבעוני? מדוע להיות צבעוני ולכאורה בולט יותר בעולם בו בולטות מזמינה טורפים? האם יש קשר בין ראיית צבע לעובדה שאתה צבעוני?

תשובה לשאלות טמונה בהבנת משמעות הצבע בעולם החרקים וכיצד צבע משרת את צורכיהם. לשם כך צריך להפריד בין יכולת ראיית הצבע של חרקים לבין הצבעוניות של גופם.

ראיית הצבע של חרקים שונה משלנו. חרקים המבחינים בצבעים רואים סרגל צבעים השונה משלנו. אנחנו לא מבחינים בתחום העל-סגול (360 nm) וחרקים רבים כן (במיוחד חרקים הנסמכים על פרחים כמקור מזון). חרקים לרוב לא רגישים לתחום האדום (610 nm) ואנחנו כן.

צבעוניות של חרקים לא מעידה בהכרח על הצבעים שהם רואים. למעשה פעמים רבות צבעוניות בחרקים פונה לאחרים, כאשר הם עצמם רואים אחד את שני, מזון או אתרי הטלה באורכי גל אחרים לגמרי.

חיפושית ממשפחת הגליפריתיים Glaphyridae. במשפחה זו מינים רבים בוהקים בצבעים מטאליים.
יתכן שדבר קשור לסימון חברתי העוזר לאתר בקלות פרטים אחרים בסביבה.
בנוסף חיפושיות אלו רואות אדום ומינים רבים הם מאביקים חשובים של פרחים אדומים.

ראיית צבע
צבעוניות מוזכרת בין השאר בהקשר של יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים או בין פרחים לחרקים מאביקים. הזיקה של חרקים עם צבע החלה מוקדם מאוד. אחת הסברות שניסתה להסביר מתי ומדוע חרקים פיתחו ראיית צבע הסתמכה על אבולוציה מקבילה של חרקים וצמחים. עדויות על היווצרות יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים מתוארכות כבר לפני 135 מיליוני שנים. יחסי צמחים / חרקים הם מאוד דואליים. חרקים טורפים צמחים אבל הם גם מאביקים או מפיצים אותם.

קונפליקט זה השפיע על האבולוציה של שני הצדדים. הצמחים פיתחו אמצעים לצמצום טריפה כמו רעילות או טעם רע והחרקים מצידם פיתחו מנגנונים המתגברים על האמצעים הללו ואף רותמים רעלים להגנה. עם הזמן התפתחו בצמחים מנגנונים ל"ניצול" החרקים לטובתם שלהם והחלו להופיע פרחים עם צוף מתוק וריח מפתה במטרה להשתמש בחרקים כחלק ממנגנון הרבייה שלהם. התמורה לא באה בחינם ולצד הפיתוי התזונתי התפתחו מנגנונים שהשתמשו בחרקים בעל כרחם לצרכים הפרפרים והם מתן שירותי האבקה ולעיתים גם הפצת זרעים. 
החרקים מצידם הרוויחו מזון עשיר באנרגיה תמורת הפצה שלא מרצון של אבקה הנדרשת לרבייה מינית של הפרחים. במשך הזמן קשר זה הפך לתלות הדדית מה שחייב לחזק את הקשר, אחד האמצעים לביסוס הקשר ואמינותו הוא צבע.

דבורה מסוג מחושית Eucera. פרחים מסמנים שבילים לצוף בערוץ צבע העל-סגול (UV) אותו אין אנו רואים.

בשנים האחרונות נתברר כי ההנחה שראיית צבע בחרקים התפתחה במקביל או עקב הופעת פרחים צבעוניים, אינה מבוססת דיה. סברה כזו צריכה הייתה לקחת בחשבון אפשרות שראיית הצבע של חרקים התקיימה גם לפני הופעת הפרחים. בכדי לקבוע האם וכיצד חרקים רואים צבע צריך לערוך ניסוי העדפת צבע או לבדוק את מבנה העין. ואיך עושים זאת על חרקים שנעלמו הרבה לפני הופעת הפרחים על במת ההיסטוריה?

בעבור כך פותחו שיטות עקיפות הבוחנות בין השאר יחסים טקסונומיים בין קבוצות פרוקי-רגליים שונות בעזרת עץ פילוגנטי תוך התמקדות בכושר אבחנת הצבע. כאשר רואים שבקבוצות שכנות / אחיות מופיעה אותה תכונה (ראיית צבע למשל) אפשר להסיק - מתוך הנחה שתכונות נוטות להישאר במהלך האבולוציה ולא להיעלם ולהופיע בשנית - שהיא הייתה קיימת גם אצל אב קדמון משותף. בעקבות הנתונים והתוצאות הגיעו החוקרים למסקנה שאבותיהם של חרקים וסרטנים ראו בתחום הירוק - כחול - על-סגול. השערה זו מקבלת חיזוק ממחקרים מולקולריים שבחנו את הצבענים בעיני החרקים.

על פי העדויות ומימצאים נוספים, אבות החרקים פיתחו ראיית צבע כבר לפני 500 מיליוני שנה, זמן רב לפני הופעת הפרחים. לכן כאשר הופיעו פרחים, החרקים כבר היו מותאמים במידה רבה לכך. וכאן נשאלת שוב השאלה: מדוע מלכתחילה אבות החרקים פיתחו ראיית צבע? תשובה ברורה לא מצאתי ויתכן שאין כזו (עדיין). מתוך הידע הקיים מניחים שמדובר בהתאמות מוקדמות מאוד על-מנת לקודד אלמנטים שונים בבית הגידול תחת תנאי אור שונים ומשתנים.

ססמבריק אדמוני Zygaena graslini, פרפראי פעיל יום. הצבע הבולט משמש כצבע אזהרה לטורפים מפני טעמו הרע של הסס.

למעשה אפשר לומר שהפרחים "ניצלו" תכונות יסוד של חרקים המאפשרות ראיית צבעים. אבולוציה אקראית שהביאה ליצירת פרחים צבעוניים הפכה מהר מאוד ליתרון עבור שני הצדדים. צבעי פרחים מעבירים מסרים שונים כמו: היכן אני, איפה הצוף ומצב הצוף (זה מה שמעניין את החרקים) וזה תואם את צורך הצמחים לזמן את החרקים לפרח בזמן ובמקום הטובים ביותר. 
התחרות ההדדית על משאבי מאביקים (החרקים) מחד ומשאבי מזון (פרחים) מאידך, גררה ככל הנראה יצירת פרחים בקשת רחבה של צבעים וגוונים. קשת זו התפתחה לשפה מורכבת הכוללת "ניבים יחודיים" המאפשרים לצמחים מסוימים ל"דבר" אל חרקים ספציפיים המבינים את הניב היחודי ובכך להשיג יתרון בתחרות על המאביקים.

עבור החרקים הבנת שפה זו מאפשרת איתור מקורות מזון בעלות אנרגטית נמוכה יותר ובהמשך גם תועלת בזמן חשיפה נמוך יותר לטורפים (בזמן שיחור מזון). פעמים רבות שפה זו נסתרת מאיתנו, משום שפרחים מעבירים מסרים לחרקים מאביקים בעיקר בתחום העל-סגול ופרחים שלנו נראים כאחידים בצבעם יראו לחרקים רבים צבעוניים.

צבעוניות חרקים
דיונים על צבעוניות חרקים עולים לרוב בהקשר של תקשורת תוך-מינית, תקשורת בין-מינית, יחסי טורף נטרף, צבעי אזהרה והסוואה וכו'. בתקשורת תוך-מינית צבע מאפשר לזהות פרטים בקהילה ולקבל עליהם מידע רב כמו זוויג, גיל, מצב בריאותי ומוכנות לרבייה. בתקשורת בין-מינית ובמיוחד בין נטרף לטורף, צבע מאפשר להעביר מסרים של אזהרה או תוקפנות ללא צורך במגע פיזי העלול להיות מסוכן לשני הצדדים.

זבוב רקבן Myathropa florea המתחפש לדבורה. שילוב של צבעים מנוגדים נפוץ מאוד בצבעי אזהרה.

צבעוניות של חרקים אינה תלויה בהכרח בכושר ראיית הצבע שלהם. חרק לא חייב לראות צבעים כדי להעביר מסר בצבע למין אחר או לייצר דימוי הסוואתי הנטמע בסביבה. צבעוניות היא תכונה אחת מרבות הנוצרת במהלך אבולוציוני ממושך בו שורדים הפרטים המותאמים ביותר לסביבה או המצליחים טוב יותר להעביר מסרים המקנים להם יתרון יחסי. אלה שלא מצליחים להעביר מסר ברור או יעיל נטרפים או שאינם זוכים להתרבות והגנים שלהם נכחדים.

דבורה מסוג נומדה Nomada הטפילה על דבורים אחרות. דפוס צבעי האזהרה הבולטים משותף למיני דבורים וצרעות רבים.

חרק הפעיל בלילה לא זקוק לראיית צבע, אבל אם הוא תופש ביום מחסה על גזע עץ או צמחיה רצוי שהוא ידמה לרקע הסביבה בתחום הצבע בו רואים הטורפים שלו. חרק ארסי המכריז על היותו כזה במפגן עוצמה של צבעים מנוגדים ובוהקים לא חייב לראות צבע. יתכן כי הוא מסתמך על חושים אחרים כדי לתקשר עם בני-מינו, אבל כדי להעביר לטורפים את המסר בצורה בוטה וישירה מוטב לו להיות צבעוני כליצן.

נימפה של החגב צחיחן נאה Tmethis pulchripennis.
שילוב של צבעי הסוואה התואמים לקרקע עם חוסר תזוזה מקנים לחגב הסוואה מעולה.

צבעוניות חרקים נבחנת גם תחת עקרון ההכבדה. תיאורית עקרון ההכבדה גורסת שבעלי חיים "מכבידים על עצמם" באופנים שונים בכדי להשיג יתרון או רווח כמו: חיסכון באנרגיה (מול לחץ טריפה) או הדגשת / פרסום היתרון הגנטי שלהם על המתחרים. אם פרט (בד"כ זכר) שורד למרות ההכבדה (צבע בולט, "קישוטים" או התנהגות מסוימת) הרי הוא מוכיח יתרון על המתחרים בכשירותו ולכן הוא מועמד טוב יותר להעברת גנים (רבייה).

מתוך העובדה שצבעוניות של חרקים לא תואמת בהכרח את יכולת ראיית הצבע שלהם, אפשר, במידה רבה, להניח שצבעוניות משמשת כלוח מודעות. להיות צבעוני ובמיוחד כאשר אתה פעיל באזורים פתוחים, משמעו חשיפה לטורפים רבים. היכולת שלך לשרוד למרות שהנך בולט ופועל בגלוי תלויה איפה בכישורים מגוונים. ככל שתפגין צבעים בולטים יותר (ההכבדה) ותשרוד למרות הכל, כך תפגין את היתרונות הגנטיים שלך בתחרות על העברת הגנים.

כחליל החומעה Lycaena thersamon הוא מין טריטוריאלי. הצבע הבולט משמש כדגל בולט בהכרזה על בעלות שטח.
על פי תיאוריית ההכבדה משמש כגורם מכביד המאפשר לנקבות לאמוד את איכות הזכר.

צבעוניות חרקים וראיית צבע התפתחו כפי הנראה כארועים מקבילים ומשיקים. אבות החרקים פיתחו ככל הנראה ראיית צבע בהתפתחות אבולוציונית מוקדמת מאוד וצאצאיהם התפתחו לנצל את הכלי הזה מעבר לצורך הראשוני והבסיסי. אם יש לך עיניים המבחינות בצבעים אפשר לנצל אותן למשימות מגוונות התלויות גם בצבע כמו: תקשורת, ניווט, זיהוי מדויק של מקורות מזון, אתרי הטלה או מחסות.

צבעוניות התפתחה ככל הנראה תחת ההכבדה של התחרות התוך-מינית והבין-מינית. ככל שנוספו לבמה שחקנים נוספים (הופעת בעלי-חוליות) התגבר הצורך לשפר את השפה ו"ללמוד" ניבים חדשים. צבע משרת גם מטרות משניות למשל: ויסות חום אצל חרקים שונים.

ברוב המקרים החוט המקשר הוא שפה. צבע כשפה מספק רכיבים המאפשרים העברת מסרים בין גורמים שונים. ככל שהשפה עשירה ועמוקה (יותר צבעים וגוונים), כך היא מאפשרת העברת מסר ממוקד יותר בדרך פשוטה ומהירה יותר.

ביביון האביב Bibio hortulanus הוא אחד הזבובאים הבולטים של תחילת האביב.
במין הזה ניכרת דו-פרצופיות זוויגית כאשר לנקבה הגדולה מהזכר חזה חום לעומת חזה שחור לזכר.

צבע הוא תופעה פיזיקלית התלויה באור. האבולוציה "המשתמשת" בכל אמצעי כדי להשיג יתרון לילדיה, הפכה את הצבע לשפה אוניברסלית הנמצאת בשימוש בתוך ובין קבוצות שונות של אורגניזמים. אנחנו משתמשים בצבע להביע רגשות שונים ולהעביר מסרים בתחומים שונים של החיים. חרקים מתקשרים בצבעים הרבה לפני שהאבולוציה חשבה עלינו.
 
מקורות נבחרים:
האדומים
15.10.2014 (05:32)
insectour
אנו נוטים לקבל כמובן מאליו את העובדה שחרקים רבים צבעוניים. אנו גם יודעים להסביר לכאורה חלק מתפקידי הצבע בחיי החרקים. אבל, האם אנו יודעים להסביר: מדוע חרקים בחרו בצבעוניות? או; מה היתרון לחרקים בלהיות צבעוניים ולמה להשקיע משאבים בלהיות צבעוני? מדוע להיות צבעוני ולכאורה בולט יותר בעולם בו בולטות מזמינה טורפים? האם יש קשר בין ראיית צבע לעובדה שאתה צבעוני?

תשובה לשאלות טמונה בהבנת משמעות הצבע בעולם החרקים וכיצד צבע משרת את צורכיהם. לשם כך צריך להפריד בין יכולת ראיית הצבע של חרקים לבין הצבעוניות של גופם.

ראיית הצבע של חרקים שונה משלנו. חרקים המבחינים בצבעים רואים סרגל צבעים השונה משלנו. אנחנו לא מבחינים בתחום העל-סגול (360 nm) וחרקים רבים כן (במיוחד חרקים הנסמכים על פרחים כמקור מזון). חרקים לרוב לא רגישים לתחום האדום (610 nm) ואנחנו כן.

צבעוניות של חרקים לא מעידה בהכרח על הצבעים שהם רואים. למעשה פעמים רבות צבעוניות בחרקים פונה לאחרים, כאשר הם עצמם רואים אחד את שני, מזון או אתרי הטלה באורכי גל אחרים לגמרי.

חיפושית ממשפחת הגליפריתיים Glaphyridae. במשפחה זו מינים רבים בוהקים בצבעים מטאליים.
יתכן שדבר קשור לסימון חברתי העוזר לאתר בקלות פרטים אחרים בסביבה.
בנוסף חיפושיות אלו רואות אדום ומינים רבים הם מאביקים חשובים של פרחים אדומים.

ראיית צבע
צבעוניות מוזכרת בין השאר בהקשר של יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים או בין פרחים לחרקים מאביקים. הזיקה של חרקים עם צבע החלה מוקדם מאוד. אחת הסברות שניסתה להסביר מתי ומדוע חרקים פיתחו ראיית צבע הסתמכה על אבולוציה מקבילה של חרקים וצמחים. עדויות על היווצרות יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים מתוארכות כבר לפני 135 מיליוני שנים. יחסי צמחים / חרקים הם מאוד דואליים. חרקים טורפים צמחים אבל הם גם מאביקים או מפיצים אותם.

קונפליקט זה השפיע על האבולוציה של שני הצדדים. הצמחים פיתחו אמצעים לצמצום טריפה כמו רעילות או טעם רע והחרקים מצידם פיתחו מנגנונים המתגברים על האמצעים הללו ואף רותמים רעלים להגנה. עם הזמן התפתחו בצמחים מנגנונים ל"ניצול" החרקים לטובתם שלהם והחלו להופיע פרחים עם צוף מתוק וריח מפתה במטרה להשתמש בחרקים כחלק ממנגנון הרבייה שלהם. התמורה לא באה בחינם ולצד הפיתוי התזונתי התפתחו מנגנונים שהשתמשו בחרקים בעל כרחם לצרכים הפרפרים והם מתן שירותי האבקה ולעיתים גם הפצת זרעים. 
החרקים מצידם הרוויחו מזון עשיר באנרגיה תמורת הפצה שלא מרצון של אבקה הנדרשת לרבייה מינית של הפרחים. במשך הזמן קשר זה הפך לתלות הדדית מה שחייב לחזק את הקשר, אחד האמצעים לביסוס הקשר ואמינותו הוא צבע.

דבורה מסוג מחושית Eucera. פרחים מסמנים שבילים לצוף בערוץ צבע העל-סגול (UV) אותו אין אנו רואים.

בשנים האחרונות נתברר כי ההנחה שראיית צבע בחרקים התפתחה במקביל או עקב הופעת פרחים צבעוניים, אינה מבוססת דיה. סברה כזו צריכה הייתה לקחת בחשבון אפשרות שראיית הצבע של חרקים התקיימה גם לפני הופעת הפרחים. בכדי לקבוע האם וכיצד חרקים רואים צבע צריך לערוך ניסוי העדפת צבע או לבדוק את מבנה העין. ואיך עושים זאת על חרקים שנעלמו הרבה לפני הופעת הפרחים על במת ההיסטוריה?

בעבור כך פותחו שיטות עקיפות הבוחנות בין השאר יחסים טקסונומיים בין קבוצות פרוקי-רגליים שונות בעזרת עץ פילוגנטי תוך התמקדות בכושר אבחנת הצבע. כאשר רואים שבקבוצות שכנות / אחיות מופיעה אותה תכונה (ראיית צבע למשל) אפשר להסיק - מתוך הנחה שתכונות נוטות להישאר במהלך האבולוציה ולא להיעלם ולהופיע בשנית - שהיא הייתה קיימת גם אצל אב קדמון משותף. בעקבות הנתונים והתוצאות הגיעו החוקרים למסקנה שאבותיהם של חרקים וסרטנים ראו בתחום הירוק - כחול - על-סגול. השערה זו מקבלת חיזוק ממחקרים מולקולריים שבחנו את הצבענים בעיני החרקים.

על פי העדויות ומימצאים נוספים, אבות החרקים פיתחו ראיית צבע כבר לפני 500 מיליוני שנה, זמן רב לפני הופעת הפרחים. לכן כאשר הופיעו פרחים, החרקים כבר היו מותאמים במידה רבה לכך. וכאן נשאלת שוב השאלה: מדוע מלכתחילה אבות החרקים פיתחו ראיית צבע? תשובה ברורה לא מצאתי ויתכן שאין כזו (עדיין). מתוך הידע הקיים מניחים שמדובר בהתאמות מוקדמות מאוד על-מנת לקודד אלמנטים שונים בבית הגידול תחת תנאי אור שונים ומשתנים.

ססמבריק אדמוני Zygaena graslini, פרפראי פעיל יום. הצבע הבולט משמש כצבע אזהרה לטורפים מפני טעמו הרע של הסס.

למעשה אפשר לומר שהפרחים "ניצלו" תכונות יסוד של חרקים המאפשרות ראיית צבעים. אבולוציה אקראית שהביאה ליצירת פרחים צבעוניים הפכה מהר מאוד ליתרון עבור שני הצדדים. צבעי פרחים מעבירים מסרים שונים כמו: היכן אני, איפה הצוף ומצב הצוף (זה מה שמעניין את החרקים) וזה תואם את צורך הצמחים לזמן את החרקים לפרח בזמן ובמקום הטובים ביותר. 
התחרות ההדדית על משאבי מאביקים (החרקים) מחד ומשאבי מזון (פרחים) מאידך, גררה ככל הנראה יצירת פרחים בקשת רחבה של צבעים וגוונים. קשת זו התפתחה לשפה מורכבת הכוללת "ניבים יחודיים" המאפשרים לצמחים מסוימים ל"דבר" אל חרקים ספציפיים המבינים את הניב היחודי ובכך להשיג יתרון בתחרות על המאביקים.

עבור החרקים הבנת שפה זו מאפשרת איתור מקורות מזון בעלות אנרגטית נמוכה יותר ובהמשך גם תועלת בזמן חשיפה נמוך יותר לטורפים (בזמן שיחור מזון). פעמים רבות שפה זו נסתרת מאיתנו, משום שפרחים מעבירים מסרים לחרקים מאביקים בעיקר בתחום העל-סגול ופרחים שלנו נראים כאחידים בצבעם יראו לחרקים רבים צבעוניים.

צבעוניות חרקים
דיונים על צבעוניות חרקים עולים לרוב בהקשר של תקשורת תוך-מינית, תקשורת בין-מינית, יחסי טורף נטרף, צבעי אזהרה והסוואה וכו'. בתקשורת תוך-מינית צבע מאפשר לזהות פרטים בקהילה ולקבל עליהם מידע רב כמו זוויג, גיל, מצב בריאותי ומוכנות לרבייה. בתקשורת בין-מינית ובמיוחד בין נטרף לטורף, צבע מאפשר להעביר מסרים של אזהרה או תוקפנות ללא צורך במגע פיזי העלול להיות מסוכן לשני הצדדים.

זבוב רקבן Myathropa florea המתחפש לדבורה. שילוב של צבעים מנוגדים נפוץ מאוד בצבעי אזהרה.

צבעוניות של חרקים אינה תלויה בהכרח בכושר ראיית הצבע שלהם. חרק לא חייב לראות צבעים כדי להעביר מסר בצבע למין אחר או לייצר דימוי הסוואתי הנטמע בסביבה. צבעוניות היא תכונה אחת מרבות הנוצרת במהלך אבולוציוני ממושך בו שורדים הפרטים המותאמים ביותר לסביבה או המצליחים טוב יותר להעביר מסרים המקנים להם יתרון יחסי. אלה שלא מצליחים להעביר מסר ברור או יעיל נטרפים או שאינם זוכים להתרבות והגנים שלהם נכחדים.

דבורה מסוג נומדה Nomada הטפילה על דבורים אחרות. דפוס צבעי האזהרה הבולטים משותף למיני דבורים וצרעות רבים.

חרק הפעיל בלילה לא זקוק לראיית צבע, אבל אם הוא תופש ביום מחסה על גזע עץ או צמחיה רצוי שהוא ידמה לרקע הסביבה בתחום הצבע בו רואים הטורפים שלו. חרק ארסי המכריז על היותו כזה במפגן עוצמה של צבעים מנוגדים ובוהקים לא חייב לראות צבע. יתכן כי הוא מסתמך על חושים אחרים כדי לתקשר עם בני-מינו, אבל כדי להעביר לטורפים את המסר בצורה בוטה וישירה מוטב לו להיות צבעוני כליצן.

נימפה של החגב צחיחן נאה Tmethis pulchripennis.
שילוב של צבעי הסוואה התואמים לקרקע עם חוסר תזוזה מקנים לחגב הסוואה מעולה.

צבעוניות חרקים נבחנת גם תחת עקרון ההכבדה. תיאורית עקרון ההכבדה גורסת שבעלי חיים "מכבידים על עצמם" באופנים שונים בכדי להשיג יתרון או רווח כמו: חיסכון באנרגיה (מול לחץ טריפה) או הדגשת / פרסום היתרון הגנטי שלהם על המתחרים. אם פרט (בד"כ זכר) שורד למרות ההכבדה (צבע בולט, "קישוטים" או התנהגות מסוימת) הרי הוא מוכיח יתרון על המתחרים בכשירותו ולכן הוא מועמד טוב יותר להעברת גנים (רבייה).

מתוך העובדה שצבעוניות של חרקים לא תואמת בהכרח את יכולת ראיית הצבע שלהם, אפשר, במידה רבה, להניח שצבעוניות משמשת כלוח מודעות. להיות צבעוני ובמיוחד כאשר אתה פעיל באזורים פתוחים, משמעו חשיפה לטורפים רבים. היכולת שלך לשרוד למרות שהנך בולט ופועל בגלוי תלויה איפה בכישורים מגוונים. ככל שתפגין צבעים בולטים יותר (ההכבדה) ותשרוד למרות הכל, כך תפגין את היתרונות הגנטיים שלך בתחרות על העברת הגנים.

כחליל החומעה Lycaena thersamon הוא מין טריטוריאלי. הצבע הבולט משמש כדגל בולט בהכרזה על בעלות שטח.
על פי תיאוריית ההכבדה משמש כגורם מכביד המאפשר לנקבות לאמוד את איכות הזכר.

צבעוניות חרקים וראיית צבע התפתחו כפי הנראה כארועים מקבילים ומשיקים. אבות החרקים פיתחו ככל הנראה ראיית צבע בהתפתחות אבולוציונית מוקדמת מאוד וצאצאיהם התפתחו לנצל את הכלי הזה מעבר לצורך הראשוני והבסיסי. אם יש לך עיניים המבחינות בצבעים אפשר לנצל אותן למשימות מגוונות התלויות גם בצבע כמו: תקשורת, ניווט, זיהוי מדויק של מקורות מזון, אתרי הטלה או מחסות.

צבעוניות התפתחה ככל הנראה תחת ההכבדה של התחרות התוך-מינית והבין-מינית. ככל שנוספו לבמה שחקנים נוספים (הופעת בעלי-חוליות) התגבר הצורך לשפר את השפה ו"ללמוד" ניבים חדשים. צבע משרת גם מטרות משניות למשל: ויסות חום אצל חרקים שונים.

ברוב המקרים החוט המקשר הוא שפה. צבע כשפה מספק רכיבים המאפשרים העברת מסרים בין גורמים שונים. ככל שהשפה עשירה ועמוקה (יותר צבעים וגוונים), כך היא מאפשרת העברת מסר ממוקד יותר בדרך פשוטה ומהירה יותר.

ביביון האביב Bibio hortulanus הוא אחד הזבובאים הבולטים של תחילת האביב.
במין הזה ניכרת דו-פרצופיות זוויגית כאשר לנקבה הגדולה מהזכר חזה חום לעומת חזה שחור לזכר.

צבע הוא תופעה פיזיקלית התלויה באור. האבולוציה "המשתמשת" בכל אמצעי כדי להשיג יתרון לילדיה, הפכה את הצבע לשפה אוניברסלית הנמצאת בשימוש בתוך ובין קבוצות שונות של אורגניזמים. אנחנו משתמשים בצבע להביע רגשות שונים ולהעביר מסרים בתחומים שונים של החיים. חרקים מתקשרים בצבעים הרבה לפני שהאבולוציה חשבה עלינו.
 
מקורות נבחרים:
האדומים
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק