ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
קבוצת חיפושיות הזבל מונה בעולם מאות מינים. אחת המוכרות היא זבלית פרעה Scarabaeus sacer. במצרים העתיקה היא שמשה כסמל להתהוות החיים וביחד עם כדור הזבל סימלה את אל השמש רע. בסיפור שלנו מככבת זבלית אחרת - זבלית נקודה Ateuchetus semipunctatus - קטנה יותר, פעלתנית לא פחות ונפוצה יותר מהמין הקודם. אם היו המצרים יודעים אלו דרמות מתחוללות סביב כדור זבל אחד סביר להניח שהזבלית הייתה מסמלת דווקא את אל הטלנובלות.

בישראל מוכרים בתת־המשפחה Scarabaeinae מעל 18 מינים המתפתחים כולם בחומר אורגני שמקורו בגללי בעלי חיים. זבלית נקודה - הנפוצה בבית גידול חוליים בעיקר לאורך מישור החוף וגם בצפון הנגב - אוספת זבל פרסתנים (במקרה שלנו מתחנת ריח של צבאים). 
הזבל נאסף לגוש כדורי אותו החיפושית מגלגלת בעזרת הרגליים האחוריות למחילה רדודה (בעומק של 20-40 ס"מ) הנחפרת בחול באתר עצמו או בסמוך לו. הכדורים משמשים כמאגר מזון לשימוש עצמי או ככדורי דגירה. כדורי דגירה מאוכסנים במחילה יעודית הנאטמת לאחר הטלת הביצה בתוך הכדור. הזחל הבוקע ניזון מפנים הכדור ולבסוף מתגלם בחלל הנוצר בו. לאחר שבוקע הבוגר וכיסוי הגוף מתקשה פורצת החיפושית את המחילה החוצה ומתחילה במחזור החיים על פני הקרקע.
 
זבלית נקודה מגלגלת כדור זבל לאתר הטמנה.
 
סיפור זה יכול היה להסתיים כאן אלמלא היו נכנסים לתמונה עוד כמה שותפים. כידוע לקוראי האתר הנאמנים, בטבע אין "מי צודק", יש רק "מי חכם" יותר ועל כל אחד שמתאמץ יש כאלה שישתדלו לנצל את ההשקעה של האחר לטובתם האישית. אחת מהתופעות הללו נקראת חומסנות או טפילות גניבה kleptoparasitism - הוזכרה גם ברשומה "גנבים לאור יום".

באחד הסיורים שעשיתי בתחילת חורף 2009 בחולות ראשל"צ מצאתי מספר זבליות נקודה פעילות סביב תחנת ריח של צבי א"י. תחנות ריח משמשות את זכרי הצבאים לתיחום טריטוריה והן מבוקרות לעיתים קרובות ומקבלות תוספת גללים ושתן. ריכוז גללים יוצר נקודת משיכה לבעלי חיים שונים הניזונים מהפרשות אורגניות או לכאלה שטורפים אותם. 
גללי הצבאים קטנים, נוקשים יחסית ולא אידאלים להכנת כדורי זבל לאחר חשיפה לשמש. לכן, קיימת תחרות על זבל טרי ולח. חיפושיות שתגענה ראשונות לאתר יזכו בחומר גלם רך ומשובח. הריח הנודף מאתר הגללים מושך זבליות מכל הסביבה ופעמים ניתן למצוא באתר כזה פרטים רבים, בהם נקבות וזכרים. נראה שהגשם שירד לילה קודם לביקור רק הגביר את כוח המשיכה של האתר משום שבאוויר לח ריח הגללים נישא למרחקים ארוכים יותר והקרקע הלחה היא גם מצע אידאלי להכנת אתר הטלה איכותי (קרקע חול יכולה לאצור לחות בעומק זמן רב).
 
זבלית נקודה מגלגלת כדור זבל אל אתר ההטמנה.

זבלית נקודה פעילה בשעות הבוקר הקרירות ובין הערביים. כשהגעתי היה כבר חם למדי, נראה שהחיפושיות סיימו את מלאכתם זה מכבר ורובן החלו לנטוש את האתר או התחפרו זה מכבר בחול. 
בזמן קצר זה שארך דקות ספורות הספקתי להבחין בתופעה מעניינת שהסתברה לאחר בירור העניין כסיפור משולש של מארח, חומסן וטורף. הדבר הראשון שמשך את העין היו עשרות זבובים זעירים שרכבו על גב וחלקי גוף אחרים של החיפושיות. חלק נצפו גם בפתח אחת המחילות. תוך כדי הצילומים הבחנתי שאחת החיפושיות נושאת גם מספר אקריות הצמודות לתחתית הראש ליד גפי הפה.
 
זבובים מסוג Ceroptera 'תופשים טרמפ' על גב הזבלית.

מסתבר שהזבובים הזעירים שייכים למשפחה הכוללת מינים הנחשבים חומסנים, חלקם של מארחים ספציפיים. במקרה שלנו מדובר בזבובים המשתייכים לסוג Ceroptera בו יש מינים המוכרים כחומסנים של סוגים אחדים בתת-משפחה Scarabaeinae (זיהוי המין עצמו אינו ברור ולא משנה את מהות הסיפור). 
זחלי Ceroptera ניזונים על כדורי הזבל של זבליות המשמשים כמזון או לדגירה. מאחר וזחלי Ceroptera מתחרים באופן ישיר על משאבי המזון עם זחל החיפושית (במידה והוא קיים) הם נחשבים חומסנים.
 
הדבקות של הזבובים בחיפושית חזקה כל כך עד שהם נצמדים גם לפגר של זבלית שנמצא לפנות בוקר בחולות.

כדי להבטיח הגעה לאתר הטמנת כדור הזבל נשארים הזבובים צמודים לחיפושית כל הזמן. למרות היותם מעופפים טובים הם מראים העדפה של תפיסת טרמפ ולא מעקב מטווח קצר (כפי שמוכר במינים אחרים של זבובים במשפחה). נמצא שמרבית הזבובים על החיפושית הן נקבות אבל מצויים גם זכרים המגיעים להזדווג. הנקבות מצידן עשויות להזדווג עם יותר מזכר אחד (מה שעשוי ליצור המולה לא קטנה על גב החיפושית).

לתופעה בה חרקים תופשים טרמפ על חרקים אחרים במטרה להפיץ את עצמם לבתי גידול אחרים או להגיע לאתרי הקינון שלהם קוראים phoretic. משערים שתופעת הטרמפיסטיות קשורה ליתרון שבצריכה מועטה יותר של משאבים (לא צריך לעוף) וצמצום חשיפה לטורפים המצויים בבית הגידול כמו עכבישים, זבובים טורפים ופשפשים טורפים.

הזבובים נשארים צמודים לחיפושית בזמן הפעילות בחוץ, בעת חפירת המחילה ובשלב הכנסת כדור הזבל. הם צמודים לזבלית גם לאחר אטימת המחילה מבפנים בזמן שהיית החיפושית במחסה (בלילה או כאשר מזג האוויר לא נוח או בהכנות להטלת הביצה). נמצא שאפילו בזמן זה מתרחשות הזדווגויות בין הזבובים. 
בחרקים רבים בהם הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים יש לזכר האחרון את הסיכוי הגדול ביותר להשיג הפריה מרבית בזרע שלו, משערים שזו הסיבה שהזכרים נצמדים לנקבות גם בתוך המחילות. הזבובים יצאו (אם בכלל) רק כאשר הזבלית תצא מהמחילה (וזו יכולה לשהות במחילה ימים רבים). בזמן זה הזבובים מטילים ביצים על כדור הזבל.

בהקשר זה עולה שאלה מעניינת עבורה לא מצאתי תשובה. במידה והזבובים מטילים על כדור זבל המשמש למזון, הסיכוי של זחל הזבוב להתפתח לבוגר קטן לכאורה. מעניין האם קיים מנגנון המאפשר לזבובים להעדיף כדורי זבל המשמשים לדגירה? אולי הזבובים מנסים את כל האופציות ו"לוקחים" סיכונים שחלק מהזחלים לא יצליחו להתפתח בעבור היתרון של ניצול מקסימום משאבים.
 
אקריות טרמפסטיות צמודות לתחתית הראש של הזבלית.

האקריות זוהו כשייכות לסוג Macrocheles, הכולל כמה מינים הצמודים לזבליות. חלקם טרמפיסטים מובהקים שאינם קשורים דווקא למין ספציפי וחלק מוכרים כמינים צמודים למינים מסוימים של זבלית. אקריות אלו ניזונות מנמטודות (תולעים נימיות) החיות וניזונות בכדורי הזבל, הן טורפות גם זחלי Ceroptera במידה ואלה מצויים בכדור הזבל.

מחקר שנעשה בחו"ל על היחסים בין זבלית פרעה לזבוב Ceroptera rufistarsis ולאקרית Macrocheles saceri מצא שלחץ הטריפה של אקריות על ביצי וזחלי הזבובים הביא לכך שזמן ההתפתחות של דרגת הביצה והזחל הוא קצר ביותר ממחצית בהשוואה לזבובים דומים ואילו זמן התפתחות הגולם (שאינו נטרף על ידי האקריות) הוכפל כפי שתיים (יתכן שמימצאים אלה תואמים גם למינים בהם צפיתי). החוקרים משערים שהממצאים מראים על לחץ ברירה ישיר של האקריות על זחלי הזבובים שנאלצו לשנות את מהלך ההתפתחות כתגובה ללחץ הטריפה על הדרגות הצעירות.

הסיפור המרובע של צבי, חיפושית, זבוב ואקרית הוא רק אחד מסיפורים רבים המתרחשים תחת האף בבתי גידול שונים. בית הגידול החולי של מישור החוף מצוי בסכנת היעלמות, צמצום שטחי החולות וציד לא חוקי מביא להיעלמות של מינים גדולים כמו הצבי הזקוקים לשטחי מחיה נרחבים, כמו גם להיעלמות של מינים תלותיים הקשורים בו. אומנם לזבלית אין צורך בשטחי ענק, אך ללא הצבי אין לה הרבה סיכוי לשרוד ויחד איתה יעלמו מינים אחרים התלויים בה. הידע שלנו על מקרים דומים דל ואינו עומד בקצב של היעלמות החולות. אם לא נדע לשמר את נופי החולות האחרונים של מישור החוף נמצא את עצמנו ללא נכסי הטבע ובורים בכל הנוגע למה שאבד ולא יחזור.
 
תודה לעוז ריטנר על עזרה באיסוף המידע וכתיבת הרשומה.

מקורות נבחרים:
insectour
קבוצת חיפושיות הזבל מונה בעולם מאות מינים. אחת המוכרות היא זבלית פרעה Scarabaeus sacer. במצרים העתיקה היא שמשה כסמל להתהוות החיים וביחד עם כדור הזבל סימלה את אל השמש רע. בסיפור שלנו מככבת זבלית אחרת - זבלית נקודה Ateuchetus semipunctatus - קטנה יותר, פעלתנית לא פחות ונפוצה יותר מהמין הקודם. אם היו המצרים יודעים אלו דרמות מתחוללות סביב כדור זבל אחד סביר להניח שהזבלית הייתה מסמלת דווקא את אל הטלנובלות.

בישראל מוכרים בתת־המשפחה Scarabaeinae מעל 18 מינים המתפתחים כולם בחומר אורגני שמקורו בגללי בעלי חיים. זבלית נקודה - הנפוצה בבית גידול חוליים בעיקר לאורך מישור החוף וגם בצפון הנגב - אוספת זבל פרסתנים (במקרה שלנו מתחנת ריח של צבאים). 
הזבל נאסף לגוש כדורי אותו החיפושית מגלגלת בעזרת הרגליים האחוריות למחילה רדודה (בעומק של 20-40 ס"מ) הנחפרת בחול באתר עצמו או בסמוך לו. הכדורים משמשים כמאגר מזון לשימוש עצמי או ככדורי דגירה. כדורי דגירה מאוכסנים במחילה יעודית הנאטמת לאחר הטלת הביצה בתוך הכדור. הזחל הבוקע ניזון מפנים הכדור ולבסוף מתגלם בחלל הנוצר בו. לאחר שבוקע הבוגר וכיסוי הגוף מתקשה פורצת החיפושית את המחילה החוצה ומתחילה במחזור החיים על פני הקרקע.
 
זבלית נקודה מגלגלת כדור זבל לאתר הטמנה.
 
סיפור זה יכול היה להסתיים כאן אלמלא היו נכנסים לתמונה עוד כמה שותפים. כידוע לקוראי האתר הנאמנים, בטבע אין "מי צודק", יש רק "מי חכם" יותר ועל כל אחד שמתאמץ יש כאלה שישתדלו לנצל את ההשקעה של האחר לטובתם האישית. אחת מהתופעות הללו נקראת חומסנות או טפילות גניבה kleptoparasitism - הוזכרה גם ברשומה "גנבים לאור יום".

באחד הסיורים שעשיתי בתחילת חורף 2009 בחולות ראשל"צ מצאתי מספר זבליות נקודה פעילות סביב תחנת ריח של צבי א"י. תחנות ריח משמשות את זכרי הצבאים לתיחום טריטוריה והן מבוקרות לעיתים קרובות ומקבלות תוספת גללים ושתן. ריכוז גללים יוצר נקודת משיכה לבעלי חיים שונים הניזונים מהפרשות אורגניות או לכאלה שטורפים אותם. 
גללי הצבאים קטנים, נוקשים יחסית ולא אידאלים להכנת כדורי זבל לאחר חשיפה לשמש. לכן, קיימת תחרות על זבל טרי ולח. חיפושיות שתגענה ראשונות לאתר יזכו בחומר גלם רך ומשובח. הריח הנודף מאתר הגללים מושך זבליות מכל הסביבה ופעמים ניתן למצוא באתר כזה פרטים רבים, בהם נקבות וזכרים. נראה שהגשם שירד לילה קודם לביקור רק הגביר את כוח המשיכה של האתר משום שבאוויר לח ריח הגללים נישא למרחקים ארוכים יותר והקרקע הלחה היא גם מצע אידאלי להכנת אתר הטלה איכותי (קרקע חול יכולה לאצור לחות בעומק זמן רב).
 
זבלית נקודה מגלגלת כדור זבל אל אתר ההטמנה.

זבלית נקודה פעילה בשעות הבוקר הקרירות ובין הערביים. כשהגעתי היה כבר חם למדי, נראה שהחיפושיות סיימו את מלאכתם זה מכבר ורובן החלו לנטוש את האתר או התחפרו זה מכבר בחול. 
בזמן קצר זה שארך דקות ספורות הספקתי להבחין בתופעה מעניינת שהסתברה לאחר בירור העניין כסיפור משולש של מארח, חומסן וטורף. הדבר הראשון שמשך את העין היו עשרות זבובים זעירים שרכבו על גב וחלקי גוף אחרים של החיפושיות. חלק נצפו גם בפתח אחת המחילות. תוך כדי הצילומים הבחנתי שאחת החיפושיות נושאת גם מספר אקריות הצמודות לתחתית הראש ליד גפי הפה.
 
זבובים מסוג Ceroptera 'תופשים טרמפ' על גב הזבלית.

מסתבר שהזבובים הזעירים שייכים למשפחה הכוללת מינים הנחשבים חומסנים, חלקם של מארחים ספציפיים. במקרה שלנו מדובר בזבובים המשתייכים לסוג Ceroptera בו יש מינים המוכרים כחומסנים של סוגים אחדים בתת-משפחה Scarabaeinae (זיהוי המין עצמו אינו ברור ולא משנה את מהות הסיפור). 
זחלי Ceroptera ניזונים על כדורי הזבל של זבליות המשמשים כמזון או לדגירה. מאחר וזחלי Ceroptera מתחרים באופן ישיר על משאבי המזון עם זחל החיפושית (במידה והוא קיים) הם נחשבים חומסנים.
 
הדבקות של הזבובים בחיפושית חזקה כל כך עד שהם נצמדים גם לפגר של זבלית שנמצא לפנות בוקר בחולות.

כדי להבטיח הגעה לאתר הטמנת כדור הזבל נשארים הזבובים צמודים לחיפושית כל הזמן. למרות היותם מעופפים טובים הם מראים העדפה של תפיסת טרמפ ולא מעקב מטווח קצר (כפי שמוכר במינים אחרים של זבובים במשפחה). נמצא שמרבית הזבובים על החיפושית הן נקבות אבל מצויים גם זכרים המגיעים להזדווג. הנקבות מצידן עשויות להזדווג עם יותר מזכר אחד (מה שעשוי ליצור המולה לא קטנה על גב החיפושית).

לתופעה בה חרקים תופשים טרמפ על חרקים אחרים במטרה להפיץ את עצמם לבתי גידול אחרים או להגיע לאתרי הקינון שלהם קוראים phoretic. משערים שתופעת הטרמפיסטיות קשורה ליתרון שבצריכה מועטה יותר של משאבים (לא צריך לעוף) וצמצום חשיפה לטורפים המצויים בבית הגידול כמו עכבישים, זבובים טורפים ופשפשים טורפים.

הזבובים נשארים צמודים לחיפושית בזמן הפעילות בחוץ, בעת חפירת המחילה ובשלב הכנסת כדור הזבל. הם צמודים לזבלית גם לאחר אטימת המחילה מבפנים בזמן שהיית החיפושית במחסה (בלילה או כאשר מזג האוויר לא נוח או בהכנות להטלת הביצה). נמצא שאפילו בזמן זה מתרחשות הזדווגויות בין הזבובים. 
בחרקים רבים בהם הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים יש לזכר האחרון את הסיכוי הגדול ביותר להשיג הפריה מרבית בזרע שלו, משערים שזו הסיבה שהזכרים נצמדים לנקבות גם בתוך המחילות. הזבובים יצאו (אם בכלל) רק כאשר הזבלית תצא מהמחילה (וזו יכולה לשהות במחילה ימים רבים). בזמן זה הזבובים מטילים ביצים על כדור הזבל.

בהקשר זה עולה שאלה מעניינת עבורה לא מצאתי תשובה. במידה והזבובים מטילים על כדור זבל המשמש למזון, הסיכוי של זחל הזבוב להתפתח לבוגר קטן לכאורה. מעניין האם קיים מנגנון המאפשר לזבובים להעדיף כדורי זבל המשמשים לדגירה? אולי הזבובים מנסים את כל האופציות ו"לוקחים" סיכונים שחלק מהזחלים לא יצליחו להתפתח בעבור היתרון של ניצול מקסימום משאבים.
 
אקריות טרמפסטיות צמודות לתחתית הראש של הזבלית.

האקריות זוהו כשייכות לסוג Macrocheles, הכולל כמה מינים הצמודים לזבליות. חלקם טרמפיסטים מובהקים שאינם קשורים דווקא למין ספציפי וחלק מוכרים כמינים צמודים למינים מסוימים של זבלית. אקריות אלו ניזונות מנמטודות (תולעים נימיות) החיות וניזונות בכדורי הזבל, הן טורפות גם זחלי Ceroptera במידה ואלה מצויים בכדור הזבל.

מחקר שנעשה בחו"ל על היחסים בין זבלית פרעה לזבוב Ceroptera rufistarsis ולאקרית Macrocheles saceri מצא שלחץ הטריפה של אקריות על ביצי וזחלי הזבובים הביא לכך שזמן ההתפתחות של דרגת הביצה והזחל הוא קצר ביותר ממחצית בהשוואה לזבובים דומים ואילו זמן התפתחות הגולם (שאינו נטרף על ידי האקריות) הוכפל כפי שתיים (יתכן שמימצאים אלה תואמים גם למינים בהם צפיתי). החוקרים משערים שהממצאים מראים על לחץ ברירה ישיר של האקריות על זחלי הזבובים שנאלצו לשנות את מהלך ההתפתחות כתגובה ללחץ הטריפה על הדרגות הצעירות.

הסיפור המרובע של צבי, חיפושית, זבוב ואקרית הוא רק אחד מסיפורים רבים המתרחשים תחת האף בבתי גידול שונים. בית הגידול החולי של מישור החוף מצוי בסכנת היעלמות, צמצום שטחי החולות וציד לא חוקי מביא להיעלמות של מינים גדולים כמו הצבי הזקוקים לשטחי מחיה נרחבים, כמו גם להיעלמות של מינים תלותיים הקשורים בו. אומנם לזבלית אין צורך בשטחי ענק, אך ללא הצבי אין לה הרבה סיכוי לשרוד ויחד איתה יעלמו מינים אחרים התלויים בה. הידע שלנו על מקרים דומים דל ואינו עומד בקצב של היעלמות החולות. אם לא נדע לשמר את נופי החולות האחרונים של מישור החוף נמצא את עצמנו ללא נכסי הטבע ובורים בכל הנוגע למה שאבד ולא יחזור.
 
תודה לעוז ריטנר על עזרה באיסוף המידע וכתיבת הרשומה.

מקורות נבחרים:
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק