ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
מאגר געש בנוי על תשתית חולית. עם השנים, הרבה מהחול המקורי כוסה בבוצה עבה ונעלם. כאשר המאגר יבש מתגלים פה ושם מחשופי חול ואלה מושכים חרקים חובבי חול כמו דבוראים שונים המקננים בקרקע כדוגמת צרעות במביקס אליהן נספחים טפילים שונים.

צרעות במביקס Bembix שייכות לשבט Bembicini (המשפחה Crabronidae) הכולל מאות מינים הנפוצים בכל היבשות באזורים חמים, מדבריים או מדבריים למחצה. במביקס הן צרעות ציידות המתמחות ברובן בציד זבובים (יש מיני במביקס המגוונים בחרקים אחרים כמו ארינמלים או שפריריות ויש גם מינים פרזיטואידים).
לרוב כל מין צד מגוון מינים של זבובים בהתאם לזמינות העונתית בשטח ובית הגידול, יש מינים המתמחים במינים מסוימים של זבבובים. אורח החיים הבסיסי של הרבה מינים דומה ונראה שהמידע להלן, שנגזר ממגוון מקורות המצויים ברשת, תואם בחלקו לרבים מהם. חלק מהתיאורים בספרות אף ניצפה וצולם בשטח במהלך הביקורים באתר הקינון בגעש.
 
במביקס עינוני Bembix cf oculata אחד המינים הנפוצים בחולות החוף. 
שימו לב לזיפים המפותחים ברגליים הקדמיות. אלה עוזרים לצרעה לחפור בחול ביעילות גדולה מאוד.

הקן נחפר בקרקע חולית או קרקע קלה החשופה לשמש. המחילה לא עמוקה (עשרות ס"מ) נחפרת בזווית קלה כלפי מטה ובסיומה תא בודד (לרוב) מורחב, שם הנקבה מטילה את הביצה ומאכסנת את המזון המשותק עבור הזחל. 

אף שלא מדובר במין חברתי - כל נקבה בונה לעצמה קן נפרד; יש מינים הבונים מחילות במושבות (הגנה קבוצתית מפולשים). יש גם מינים טריטוריאליים המקפידים על מרחק של מספר מטרים מקן אחד למשנהו (צמצום תחרות תוך מינית). ממצא מעניין העלה שלחץ טורפים / טפילים עשוי להגדיל במינים מסוימים את צפיפות המושבה כאשר התחרות מתמקדת על המקומות המרכזיים. ככל הנראה מיקום מרכזי המוקף קינים אחרים, מקטין את החשיפה לטורפים או טפילים שיעדיפו גישה נוחה לקינים שבשולי המושבה.
 
במביקס החולות Bembix cf arenaria הוא עוד מין הנפוץ בחולות החוף. בתמונה רואים נקבה בפתח הקן

לרוב הנקבות לא מציידות מראש את הזחל בכל המזון הנדרש והן ממשיכות להביא לזחל מזון כל תקופת ההתפתחות - 'האכלה מתמשכת'. במשך הזמן הזה הנקבה עשויה להביא לקן 30-15 זבובים כאשר קצב הבאת המזון וכמותו מתגבר עם התפתחות הזחל. הנקבה מתאימה גם את גודל המזון לגודל הזחל. בתחילה היא מביאה זבובים קטנים ורכים ועם גדילת הזחל היא מזינה אותו בזבובים גדולים יותר ובכמות גדולה יותר. בין הביקורים בקן, הנקבה דואגת לכסות את הפתח בחול.

לקראת התגלמות הזחל הנקבה מציידת את הזחל במספר גדול של זבובים וחותמת את הקן באופן סופי. מחזור ההתפתחות של הזחל לוקח 15-10 ימים מתוכם 10-8 ימי האכלה. המשאבים הנדרשים מהנקבות כדי לגדל את הצאצאים לא מאפשרים גידול של יותר מכמה זחלים (8-5) בעונה. האכלה מתמשכת היא תופעה שאינה נפוצה בקרב דבוראים יחידאיים וסוברים שהיא אחת השלבים בדרך להתנהגות חברתית המוכרת מדבורים וצרעות חברתיות.
 
נקבה של במביקס החולות מגיעה אל הקן עם זבוב שניצוד בקירבת המקום.

סדר היום של נקבת הבמביקס מתחיל בביקור בקן להערכת מצב המזון וסילוק שיירי מזון המצטברים בתא. לאחר מכן הנקבה יוצאת לגיחות ציד. לעיתים הנקבה נצרכת לעבודה קשה במיוחד כי היא צריכה להאכיל כמה פיות. מסתבר כי זחלים של זבובים טפילים המתפתחים על המזון של זחלי במביקס אינם פוגעים בזחל עצמו. פגיעה בזחל פירושה נטישת הקן על ידי הנקבה וגוויעה ברעב של הטפילים. את הלילה מעבירה הנקבה במחילה (לעיתים בקן עצמו) הנחסמת מבפנים. הזכרים גם הם מבלים במחילות לינה הנחפרות בסמוך לאתרי הקינון.
 
לאחר היציאה מהקן הנקבה מקפידה על סגירת פתח המחילה למניעת חדירת פולשים

נקבות המגיעות לקן עם מזון מתמודדות עם עוד בעיה. הן עשויות להיתקל בנקבות אחרות בנות אותו המין או מין קרוב המנסות לגזול את הציד. בזמן זה עשוי להתפתח מאבק אגרסיבי הכולל נשיכות ועקיצות. קרב כזה עשוי להימשך שניות ארוכות בטרם המנצחת - הציידת המקורית על הרוב - משתחררת ומצליחה להיכנס לקן עם שלל הציד. תופעת גניבת מזון אופיינית כנראה לנקבות צעירות או לתקופות בהן קיים מחסור משמעותי במקורות מזון. לעיתים מתרחש גם שוד קינים כאשר נקבה אחת חודרת לקן של נקבה אחרת המשחרת מזון וגוזלת את המזון מהזחל. במקרים כאלו הזחל ככל הנראה אינו נפגע פיזית.
 
נקבה החוזרת לקן עשויה להתמודד עם עדת זכרים הנאבקים עליה ובינם על חסדיה.

איתור הקן במרחב נעשה בעזרת מידע על הארגון המרחבי של סביבת הקן. המידע נאסף לפני עזיבת הקן במעוף תזזי במרחב הקן בוא נאסף מידע על מיקום הקן (זווית ומרחק) ביחס לעצמים במרחב והאופק היחסי. מעוף תזזי זה ניכר מאוד באתר הקינון ונראה כבלגן אווירי אחד גדול הכולל נקבות מגיחות, נקבות מגיעות וזכרים הרודפים אחרי כולן.
 
זכר המנסה ל'תפוש' נקבה החוזרת לקן עם זבוב. הזכרים נבדלים מהנקבות בחזה כהה יותר ובטן עם 7 פרקים.

יש מינים המקיימים שני מחזורים ויותר בשנה ויש המסתפקים באחד. זה תלוי כנראה במשך התקופה החמה ובאורח החיים של המין. באזורים קרים המחזור הוא קצר ובודד. עונת החורף עוברת בשלב של 'טרום גולם'. והבוגרים מגיחים בקיץ שאחרי. בדרך כלל הזכרים מגיחים ראשונים והם נשארים באזור בהמתנה להגחת הנקבות. הבוגרים ניזונים מצוף, טל־דבש מכנימות ולעיתים שותים מנוזלי גוף של הציד.

בישראל ידועים כ־14 מינים. האבחנה ביניהם קשה. הסוג פעיל בקיץ וניתן למצוא אותו בבתי גידול חוליים או בקרקעות קלות היכן שהצמחייה דלילה או חשופה. עם מעט סבלנות, אפשר לשבת מספר מטרים מהקן (במביקס אינן אגרסיביות ולמרות שהן עפות כאחוזות תזזית הן מתעלמות לגמרי מהצופה. לפעמים הן עשויות להתקרב מאוד אם הן מזהות זבובים טורדנים (לנו) המהווים טרף קל ולצפות בפעילות חפירת הקן והבאת המזון.

לעיתים קרובות אפשר לראות פעילות נוספת בסמוך לקינים. פעילות זו כוללת ביקור של צרעות וזבובים שונים (חלקם ממשפחת הבומביליים) שלעיתים גם נכנסים פנימה לקן. זחלים של מינים פרזיטואידים ניזונים מזחל הבמביקס עצמו, לרוב בשלב 'טרום הגולם'. לעיתים אלה טפילים המנצלים את המלאי המזון המוכן מראש עבור צאצאיהם שלהם. טפילים כאלה מכונים חוֹמְסָניים (kleptoparasitism). מדובר בטפילות בה הטפיל גונב מזון שניצוד או הוכן על ידי המארח.
 
זבוב טפיל מסוג Craticulina בפתח מחילה של במביקס

אחד מהטפילים הללו הוא סוג של זבוב שחמטן Sarcophagidae המשתייך לתת־משפחת השחמטיות Miltogramminae. הנקבות של שחמטיות טפילות בדרך כלל על טרף של צרעות פרזיטואידיות שונות או דבורים יחידאיות (לחם דבורים). הטרף המיועד לשמש מזון לזחל של הצרעות משמש כמזון לזחלים של הזבוב וזחל הצרעה עשוי לגווע ברעב.
 
מין זה, מהסוג Craticulina, היה אחד הבולטים באתר הקינון בגעש

טקטיקת הטפילות של נקבות השחמטיות מגוונת. חלק ממתינות לצרעה המגיעה לקן עם הטרף ובטרם כניסתה לקן הן מטילות בזריזות ביצה על הטרף. חלק מחכות שהצרעה תצא מהקן לאחר שהכניסה את הטרף ואז הן מטילות את הביצה על הטרף. יש מינים המשריצים זחל בפתח הקן והוא מוצא את דרכו פנימה בחיפוש המזון. הטקטיקה מושפעת מגודל הטרף וכיצד שומרת הצרעה על המחילה מפני טפילים. צרעות במביקס למשל אוטמות את הפתח כל פעם שהן יוצאות להביא מזון חדש.
צחוק הגורל הוא שבמינים אחדים של צרעות במביקס נצפו נקבות צדות בוגרים של הטפילים שלהן. זה אחד המקרים היחידים המוכרים שפונדקאי ניזון גם מהטפיל שלו.

צרעות במביקס מותאמות מאוד לבית הגידול שלהן. יתרון זה הופך לחיסרון כאשר בית הגידול מצטמצם או נעלם. צרעות במביקס הנפוצות בבית הגידול החולי באזור החוף מצויות תחת לחץ הולך ומתגבר של מחסור באתרי קינון מתאימים. האם לא רחוק היום בו לא נראה עוד צרעות במביקס במישור החוף? העבר וההווה מדגימים לנו יפה את יחס הרשויות לנכסי הטבע של המדינה. בית הגידול החולי ניכחד ברובו באזור החוף (ובאזורים נוספים בישראל) וגם על הקיים מתגודדים יזמים תאבי בצע שוקקי נדל"ן. ימים יגידו או יבכו.
 
מקורות נבחרים:
insectour
מאגר געש בנוי על תשתית חולית. עם השנים, הרבה מהחול המקורי כוסה בבוצה עבה ונעלם. כאשר המאגר יבש מתגלים פה ושם מחשופי חול ואלה מושכים חרקים חובבי חול כמו דבוראים שונים המקננים בקרקע כדוגמת צרעות במביקס אליהן נספחים טפילים שונים.

צרעות במביקס Bembix שייכות לשבט Bembicini (המשפחה Crabronidae) הכולל מאות מינים הנפוצים בכל היבשות באזורים חמים, מדבריים או מדבריים למחצה. במביקס הן צרעות ציידות המתמחות ברובן בציד זבובים (יש מיני במביקס המגוונים בחרקים אחרים כמו ארינמלים או שפריריות ויש גם מינים פרזיטואידים).
לרוב כל מין צד מגוון מינים של זבובים בהתאם לזמינות העונתית בשטח ובית הגידול, יש מינים המתמחים במינים מסוימים של זבבובים. אורח החיים הבסיסי של הרבה מינים דומה ונראה שהמידע להלן, שנגזר ממגוון מקורות המצויים ברשת, תואם בחלקו לרבים מהם. חלק מהתיאורים בספרות אף ניצפה וצולם בשטח במהלך הביקורים באתר הקינון בגעש.
 
במביקס עינוני Bembix cf oculata אחד המינים הנפוצים בחולות החוף. 
שימו לב לזיפים המפותחים ברגליים הקדמיות. אלה עוזרים לצרעה לחפור בחול ביעילות גדולה מאוד.

הקן נחפר בקרקע חולית או קרקע קלה החשופה לשמש. המחילה לא עמוקה (עשרות ס"מ) נחפרת בזווית קלה כלפי מטה ובסיומה תא בודד (לרוב) מורחב, שם הנקבה מטילה את הביצה ומאכסנת את המזון המשותק עבור הזחל. 

אף שלא מדובר במין חברתי - כל נקבה בונה לעצמה קן נפרד; יש מינים הבונים מחילות במושבות (הגנה קבוצתית מפולשים). יש גם מינים טריטוריאליים המקפידים על מרחק של מספר מטרים מקן אחד למשנהו (צמצום תחרות תוך מינית). ממצא מעניין העלה שלחץ טורפים / טפילים עשוי להגדיל במינים מסוימים את צפיפות המושבה כאשר התחרות מתמקדת על המקומות המרכזיים. ככל הנראה מיקום מרכזי המוקף קינים אחרים, מקטין את החשיפה לטורפים או טפילים שיעדיפו גישה נוחה לקינים שבשולי המושבה.
 
במביקס החולות Bembix cf arenaria הוא עוד מין הנפוץ בחולות החוף. בתמונה רואים נקבה בפתח הקן

לרוב הנקבות לא מציידות מראש את הזחל בכל המזון הנדרש והן ממשיכות להביא לזחל מזון כל תקופת ההתפתחות - 'האכלה מתמשכת'. במשך הזמן הזה הנקבה עשויה להביא לקן 30-15 זבובים כאשר קצב הבאת המזון וכמותו מתגבר עם התפתחות הזחל. הנקבה מתאימה גם את גודל המזון לגודל הזחל. בתחילה היא מביאה זבובים קטנים ורכים ועם גדילת הזחל היא מזינה אותו בזבובים גדולים יותר ובכמות גדולה יותר. בין הביקורים בקן, הנקבה דואגת לכסות את הפתח בחול.

לקראת התגלמות הזחל הנקבה מציידת את הזחל במספר גדול של זבובים וחותמת את הקן באופן סופי. מחזור ההתפתחות של הזחל לוקח 15-10 ימים מתוכם 10-8 ימי האכלה. המשאבים הנדרשים מהנקבות כדי לגדל את הצאצאים לא מאפשרים גידול של יותר מכמה זחלים (8-5) בעונה. האכלה מתמשכת היא תופעה שאינה נפוצה בקרב דבוראים יחידאיים וסוברים שהיא אחת השלבים בדרך להתנהגות חברתית המוכרת מדבורים וצרעות חברתיות.
 
נקבה של במביקס החולות מגיעה אל הקן עם זבוב שניצוד בקירבת המקום.

סדר היום של נקבת הבמביקס מתחיל בביקור בקן להערכת מצב המזון וסילוק שיירי מזון המצטברים בתא. לאחר מכן הנקבה יוצאת לגיחות ציד. לעיתים הנקבה נצרכת לעבודה קשה במיוחד כי היא צריכה להאכיל כמה פיות. מסתבר כי זחלים של זבובים טפילים המתפתחים על המזון של זחלי במביקס אינם פוגעים בזחל עצמו. פגיעה בזחל פירושה נטישת הקן על ידי הנקבה וגוויעה ברעב של הטפילים. את הלילה מעבירה הנקבה במחילה (לעיתים בקן עצמו) הנחסמת מבפנים. הזכרים גם הם מבלים במחילות לינה הנחפרות בסמוך לאתרי הקינון.
 
לאחר היציאה מהקן הנקבה מקפידה על סגירת פתח המחילה למניעת חדירת פולשים

נקבות המגיעות לקן עם מזון מתמודדות עם עוד בעיה. הן עשויות להיתקל בנקבות אחרות בנות אותו המין או מין קרוב המנסות לגזול את הציד. בזמן זה עשוי להתפתח מאבק אגרסיבי הכולל נשיכות ועקיצות. קרב כזה עשוי להימשך שניות ארוכות בטרם המנצחת - הציידת המקורית על הרוב - משתחררת ומצליחה להיכנס לקן עם שלל הציד. תופעת גניבת מזון אופיינית כנראה לנקבות צעירות או לתקופות בהן קיים מחסור משמעותי במקורות מזון. לעיתים מתרחש גם שוד קינים כאשר נקבה אחת חודרת לקן של נקבה אחרת המשחרת מזון וגוזלת את המזון מהזחל. במקרים כאלו הזחל ככל הנראה אינו נפגע פיזית.
 
נקבה החוזרת לקן עשויה להתמודד עם עדת זכרים הנאבקים עליה ובינם על חסדיה.

איתור הקן במרחב נעשה בעזרת מידע על הארגון המרחבי של סביבת הקן. המידע נאסף לפני עזיבת הקן במעוף תזזי במרחב הקן בוא נאסף מידע על מיקום הקן (זווית ומרחק) ביחס לעצמים במרחב והאופק היחסי. מעוף תזזי זה ניכר מאוד באתר הקינון ונראה כבלגן אווירי אחד גדול הכולל נקבות מגיחות, נקבות מגיעות וזכרים הרודפים אחרי כולן.
 
זכר המנסה ל'תפוש' נקבה החוזרת לקן עם זבוב. הזכרים נבדלים מהנקבות בחזה כהה יותר ובטן עם 7 פרקים.

יש מינים המקיימים שני מחזורים ויותר בשנה ויש המסתפקים באחד. זה תלוי כנראה במשך התקופה החמה ובאורח החיים של המין. באזורים קרים המחזור הוא קצר ובודד. עונת החורף עוברת בשלב של 'טרום גולם'. והבוגרים מגיחים בקיץ שאחרי. בדרך כלל הזכרים מגיחים ראשונים והם נשארים באזור בהמתנה להגחת הנקבות. הבוגרים ניזונים מצוף, טל־דבש מכנימות ולעיתים שותים מנוזלי גוף של הציד.

בישראל ידועים כ־14 מינים. האבחנה ביניהם קשה. הסוג פעיל בקיץ וניתן למצוא אותו בבתי גידול חוליים או בקרקעות קלות היכן שהצמחייה דלילה או חשופה. עם מעט סבלנות, אפשר לשבת מספר מטרים מהקן (במביקס אינן אגרסיביות ולמרות שהן עפות כאחוזות תזזית הן מתעלמות לגמרי מהצופה. לפעמים הן עשויות להתקרב מאוד אם הן מזהות זבובים טורדנים (לנו) המהווים טרף קל ולצפות בפעילות חפירת הקן והבאת המזון.

לעיתים קרובות אפשר לראות פעילות נוספת בסמוך לקינים. פעילות זו כוללת ביקור של צרעות וזבובים שונים (חלקם ממשפחת הבומביליים) שלעיתים גם נכנסים פנימה לקן. זחלים של מינים פרזיטואידים ניזונים מזחל הבמביקס עצמו, לרוב בשלב 'טרום הגולם'. לעיתים אלה טפילים המנצלים את המלאי המזון המוכן מראש עבור צאצאיהם שלהם. טפילים כאלה מכונים חוֹמְסָניים (kleptoparasitism). מדובר בטפילות בה הטפיל גונב מזון שניצוד או הוכן על ידי המארח.
 
זבוב טפיל מסוג Craticulina בפתח מחילה של במביקס

אחד מהטפילים הללו הוא סוג של זבוב שחמטן Sarcophagidae המשתייך לתת־משפחת השחמטיות Miltogramminae. הנקבות של שחמטיות טפילות בדרך כלל על טרף של צרעות פרזיטואידיות שונות או דבורים יחידאיות (לחם דבורים). הטרף המיועד לשמש מזון לזחל של הצרעות משמש כמזון לזחלים של הזבוב וזחל הצרעה עשוי לגווע ברעב.
 
מין זה, מהסוג Craticulina, היה אחד הבולטים באתר הקינון בגעש

טקטיקת הטפילות של נקבות השחמטיות מגוונת. חלק ממתינות לצרעה המגיעה לקן עם הטרף ובטרם כניסתה לקן הן מטילות בזריזות ביצה על הטרף. חלק מחכות שהצרעה תצא מהקן לאחר שהכניסה את הטרף ואז הן מטילות את הביצה על הטרף. יש מינים המשריצים זחל בפתח הקן והוא מוצא את דרכו פנימה בחיפוש המזון. הטקטיקה מושפעת מגודל הטרף וכיצד שומרת הצרעה על המחילה מפני טפילים. צרעות במביקס למשל אוטמות את הפתח כל פעם שהן יוצאות להביא מזון חדש.
צחוק הגורל הוא שבמינים אחדים של צרעות במביקס נצפו נקבות צדות בוגרים של הטפילים שלהן. זה אחד המקרים היחידים המוכרים שפונדקאי ניזון גם מהטפיל שלו.

צרעות במביקס מותאמות מאוד לבית הגידול שלהן. יתרון זה הופך לחיסרון כאשר בית הגידול מצטמצם או נעלם. צרעות במביקס הנפוצות בבית הגידול החולי באזור החוף מצויות תחת לחץ הולך ומתגבר של מחסור באתרי קינון מתאימים. האם לא רחוק היום בו לא נראה עוד צרעות במביקס במישור החוף? העבר וההווה מדגימים לנו יפה את יחס הרשויות לנכסי הטבע של המדינה. בית הגידול החולי ניכחד ברובו באזור החוף (ובאזורים נוספים בישראל) וגם על הקיים מתגודדים יזמים תאבי בצע שוקקי נדל"ן. ימים יגידו או יבכו.
 
מקורות נבחרים:
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק