ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
הסוג בחנינאי Palpares כולל את הגדולים במיני הארינמלים בישראל. כמו כל בני משפחתם (Myrmeleontidae) גם ארינמלים אלה נבדלים לגמרי באורח החיים של הדרגות הצעירות והבוגר. 

בחנינאי בוגר מגיע לגודל מרשים של כ-15 ס"מ מוטת כנפיים (במינים מקומיים). הבוגרים פעילי לילה וחיים זמן קצר - עד מס' שבועות. הבוגרים מופיעים בשטח בתחילת הקיץ, הם עפים בכבדות ולמרחקי התעופה קצרים (מטרים) ומיד הם יורדים לתוך העשב המצהיב. הכנפיים השקופות המנומרות בכתמים חומים מעניקות להם הסוואה מעולה בעשביה הקמלה.

 
בחנינאי זכר, ניכר בזוג התוספתנים הארוכים שבקצה הבטן.
  נקבה.

הזחלים חיים בקרקע תחוחה, עשירה בחומר אורגני, שם הם מתחפרים בשכבה העליונה (לא בונים משפכים) וצדים חרקים קטנים. דרגת הזחל עשויה להימשך כ-3 שנים עד לשלב הגולם. שלב הגולם הוא קצר יותר ונמשך מספר שבועות לאחריו מגיח הבוגר עם דימדומים, מטפס על ענף או אבן ופורש לראשונה את כנפיו ומתקשה.


זחל של בחנינאי (צולם בערבה). זחל של בחנינאי עשוי להגיע ל-35 מ"מ. זוג הצבתות משמש ללכידת הטרף. זוג הבליטות בקצה הבטן משמש להתחפרות בקרקע.

הסוג כולל כ-100 מינים, רובם בתפוצה אפריקאית והשאר ים תיכונית. בישראל מוכרים כ-6 מינים; מהם 4 מדבריים ושניים המצויים בעיקר בחבל הים תיכוני עם חדירה מדברית. המין הנפוץ ביותר הוא Palpares libelluloides שתפוצתו מערב פליארקטית המתפרסת מספרד עד לקווקאז ומישראל עד לאירן. 

בית הגידול העיקרי בחבל הים תיכוני הוא בתות שיחים ובתות עשב גבוה. הבוגרים דומים במראה והאבחנה בינם בשדה קשה עד בלתי אפשרית ללא בחינת מאפיינים מורפולוגיים כדוגמת עירוק הכנפיים והתוספתנים בזכרים.
 

שם הסוג המדעי והעברי נגזרו מהצורה המורפולוגית של בחניני השפה התחתונה שהם מוארכים מאוד. הזכרים ניכרים בזוג תוספתנים ארוך בקצה הבטן המשמש לאחיזת הנקבה בעת ההזדווגות.

בחנינאי שנילכד ברשתו של כסופי מפורץ.

לבחנינאי טורפים רבים בהם ציפורים, עכבישים וטורפים קטנים. באחד משטחי התצפית, בתל-חדיד, נמצאו עשרות מטווים של כסופי משונן אבל נראה שהבחנינאי רואה אותם היטב (לפחות ביום) בחנינאים שהופרעו בשטח נראו מתחמקים בהצלחה ממטווים שהיו פרושים ממש על מסלול תעופתם הנמוך והקצר. נראה שהרשתות יעילות בעיקר בלילה.
 
מקורות נבחרים:
הארינמליים של ישראל, עבודה לתואר מוסמך למדעים, אוני' תל-אביב, דני סימון, 1979
Antlions (Neuroptera: Myrmeleontidae) of Russia, VA Krivokhatsky, 2011
insectour
הסוג בחנינאי Palpares כולל את הגדולים במיני הארינמלים בישראל. כמו כל בני משפחתם (Myrmeleontidae) גם ארינמלים אלה נבדלים לגמרי באורח החיים של הדרגות הצעירות והבוגר. 

בחנינאי בוגר מגיע לגודל מרשים של כ-15 ס"מ מוטת כנפיים (במינים מקומיים). הבוגרים פעילי לילה וחיים זמן קצר - עד מס' שבועות. הבוגרים מופיעים בשטח בתחילת הקיץ, הם עפים בכבדות ולמרחקי התעופה קצרים (מטרים) ומיד הם יורדים לתוך העשב המצהיב. הכנפיים השקופות המנומרות בכתמים חומים מעניקות להם הסוואה מעולה בעשביה הקמלה.

 
בחנינאי זכר, ניכר בזוג התוספתנים הארוכים שבקצה הבטן.
  נקבה.

הזחלים חיים בקרקע תחוחה, עשירה בחומר אורגני, שם הם מתחפרים בשכבה העליונה (לא בונים משפכים) וצדים חרקים קטנים. דרגת הזחל עשויה להימשך כ-3 שנים עד לשלב הגולם. שלב הגולם הוא קצר יותר ונמשך מספר שבועות לאחריו מגיח הבוגר עם דימדומים, מטפס על ענף או אבן ופורש לראשונה את כנפיו ומתקשה.


זחל של בחנינאי (צולם בערבה). זחל של בחנינאי עשוי להגיע ל-35 מ"מ. זוג הצבתות משמש ללכידת הטרף. זוג הבליטות בקצה הבטן משמש להתחפרות בקרקע.

הסוג כולל כ-100 מינים, רובם בתפוצה אפריקאית והשאר ים תיכונית. בישראל מוכרים כ-6 מינים; מהם 4 מדבריים ושניים המצויים בעיקר בחבל הים תיכוני עם חדירה מדברית. המין הנפוץ ביותר הוא Palpares libelluloides שתפוצתו מערב פליארקטית המתפרסת מספרד עד לקווקאז ומישראל עד לאירן. 

בית הגידול העיקרי בחבל הים תיכוני הוא בתות שיחים ובתות עשב גבוה. הבוגרים דומים במראה והאבחנה בינם בשדה קשה עד בלתי אפשרית ללא בחינת מאפיינים מורפולוגיים כדוגמת עירוק הכנפיים והתוספתנים בזכרים.
 

שם הסוג המדעי והעברי נגזרו מהצורה המורפולוגית של בחניני השפה התחתונה שהם מוארכים מאוד. הזכרים ניכרים בזוג תוספתנים ארוך בקצה הבטן המשמש לאחיזת הנקבה בעת ההזדווגות.

בחנינאי שנילכד ברשתו של כסופי מפורץ.

לבחנינאי טורפים רבים בהם ציפורים, עכבישים וטורפים קטנים. באחד משטחי התצפית, בתל-חדיד, נמצאו עשרות מטווים של כסופי משונן אבל נראה שהבחנינאי רואה אותם היטב (לפחות ביום) בחנינאים שהופרעו בשטח נראו מתחמקים בהצלחה ממטווים שהיו פרושים ממש על מסלול תעופתם הנמוך והקצר. נראה שהרשתות יעילות בעיקר בלילה.
 
מקורות נבחרים:
הארינמליים של ישראל, עבודה לתואר מוסמך למדעים, אוני' תל-אביב, דני סימון, 1979
Antlions (Neuroptera: Myrmeleontidae) of Russia, VA Krivokhatsky, 2011
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק