ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
אם בעיצומו של יום חוצה את דרכם בריצה חיפושית שחורה וארוכת רגליים המתרוצצת כארנב הזוי מסיפורי עליסה בארץ הפלאות, סביר שהנכם צופים בשחאורית. מה מעניין כל-כך בחיפושית שחורה ומאובקת? מסתבר שלא מעט.

שחאוריות Adesmia הינן סוג של חיפושיות קרקע פעילות יום (ומכאן שמן) המשתייכות למשפחת השחרוריות Tenebrionidea (רובן פעילות לילה). נמצא אותן לרוב בבתי גידול יובשניים כגון מדבריות או אזורים אלפיניים וגם בבתי גידול לחים יותר כבית-גידול ים-תיכוני, חולות החוף ורכסי הכורכר.

כל השחאוריות שחורות. שחור הוא אחד הקדומים שבצבעי האזהרה. ואכן רבים במשפחת השחרוריות נושאים בגופם חומרים בעלי טעם רע הנועד לדחות טורפים. אך הצבע השחור מעלה גם תהיות. צבע שחור קולט קרינת חום > קרינה מעלה את טמפרטורת הגוף > התוצאה: סכנת התחממות יתר (לחרקים אין מנגנוני ויסות חום פיסיולוגיים כמו הזעה). אז איך ניתן להסביר את הסתירה יחד עם העובדה שמדובר בחיפושיות פעילות יום והנפוצות למדי באזורי מדבר קיצוני? 

למעשה אין סתירה כלל. שחאוריות הן יצורים חובבי-חום (תרמופיליים), נמצא שטמפרטורת הגוף האופטימאלית שלהן היא כ-37 מעלות. אם בודקים את גרף הפעילות היומית של שחאורית ממוצעת מוצאים שרוב המינים נמנעים מפעילות בשעות החמות ומגבילים את עצמם לפלחי הזמן הקרירים יותר של היום או לפעילות תחת מחסות (צמחיה או אבנים) המקטינים את עומס הקרינה. 
בתנאים הללו הצבע השחור הופך ליתרון. ככל שהחיפושית תוכל להתחיל פעילות מוקדם יותר ביחס למתחרים או האויבים, הסיכוי שלה למצוא מזון ולהישאר בחיים גדול יותר. ניצול יעיל של קרני שמש ראשונות או אחרונות מושפע משמעותית מצבע הגוף (ועוד גורמים כגון: צורה, טקסטורה, יציבה והתנהגות). בעונות מעבר או בבתי גידול בהם קיימת משרעת טמפרטורת רחבה יותר, יקנה הצבע השחור יתרון ויותר שעות פעילות לחיפוש מזון ובני-זוג.

 
שחאורית משובצת. אחד המינים הנפוצים בישראל, מהכינרת ועד לצפ' ערבה.
  שחאורית רחבת-כנף. הגדולה בסוג.
נפוצה בכל האזורים המדבריים ועולה דרך חולות החוף עד לאזור יפו.


שחאוריות כקבוצה מדגימות עוד כמה פטנטים המאפשרים התמודדות עם עקת חום וקרינה. כנפי החפייה של השחאורית מאוחות (אופייני למשפחה) והמרווח שבין הגוף לכנפיים אוצר שכבת אוויר המשמשת כשכבת בידוד עליונה. 
שחאורית מסוגלת לאבד אחוז ניכר של נוזלים ולהחזיר את הכמות (שתיית אגלי טל) במהירות בזק, כל זאת מבלי להיפגע פיסיולוגית. במינים אחדים (במדבר נמיב באפריקה) נצפתה התנהגות מעניינת בה החיפושית מעבה על גופה טל הניגר מכנפי החפייה אל הפה וכך היא שותה (לא ידוע לי האם התופעה קיימת גם באזורנו). 

רגליהן הארוכות (במיוחד אצל מינים מדבריים) מאפשרות להן לרוץ מהר מאוד, הן מאפשרות גם להרחיק את הגוף מהקרקע החמה וקרינה חוזרת. בניסוי שבדק אצל חרקים שונים טמפרטורת פעילות מועדפת ביחס לאחוזי לחות יחסית נמצא שמין מסוים של שחאורית (מין מדברי) העדיף טמפרטורת סביבה גבוהה יותר ככל שהלחות היחסית הייתה גבוהה יותר. 
יתכן שפעילות בלחות גבוהה המאפשרת פעילות בטמפרטורת אוויר גבוהה יותר, עשויה לספק יתרון יחסי מול מתחרים או אויבים שפעילים פחות בטמפרטורות גבוהות - ככל שהסביבה לחה יותר אובדן נוזלים מהגוף החוצה קטן יותר.

אצל שחאוריות ניכר הבדל בין הזכר לנקבה. לרוב הזכרים מעט קטנים יותר וצרים יותר

שחאוריות מציגות עוד פן מעניין. הן מוגדרות כאוכלות חומר אורגני. לרוב חומרים יבשים מהצומח אך הן לא בוחלות במזון שמקורו בחי כמו פגרים של חרקים או חולייתנים קטנים או הפרשות. התאמה זו מציבה להן מגוון גדול יחסית של מקורות מזון וזו אולי אחת הסיבות להצלחתן האקולוגית והעובדה שאפשר למצוא אותן במגוון בתי גידול הנחשבים לא פשוטים.
 
במישור האקולוגי שחאוריות חשובות גם משום שהן משמשות מזון למגוון רחב של טורפים. החל מפרוקי-רגליים כמו עכבישים וכלה בזוחלים וציפורים.


שחאורית רחבת-כנף חוגגת על פגר של שממית קרקע.

שחאורית משובצת אוכלת פרחים קמלים של עכנאי זיפני.

שחאוריות מדגימות יפה התנהגות מסתגלת לתנאי חום, המאפשרת לפרט להתמודד עם עקות שונות שימוש במנגנונים התנהגותיים, מבניים ופזיולוגיים המשלימים זה את זה במטרה להפוך את החסרונות ליתרונות. ההתאמות של שחרוריות ובהן שחאוריות משמשות כמודלים עבור מחקרים העוסקים בתחומים שונים של אקולוגיה והתנהגות בעלי חיים.
בישראל מספר מינים ותתי-מינים המתפרשים על כל מרחבי הארץ. רובם מינים מדבריים אבל מספר מינים נמצאים גם בחבל הים תיכוני, עד החרמון.
 
insectour
אם בעיצומו של יום חוצה את דרכם בריצה חיפושית שחורה וארוכת רגליים המתרוצצת כארנב הזוי מסיפורי עליסה בארץ הפלאות, סביר שהנכם צופים בשחאורית. מה מעניין כל-כך בחיפושית שחורה ומאובקת? מסתבר שלא מעט.

שחאוריות Adesmia הינן סוג של חיפושיות קרקע פעילות יום (ומכאן שמן) המשתייכות למשפחת השחרוריות Tenebrionidea (רובן פעילות לילה). נמצא אותן לרוב בבתי גידול יובשניים כגון מדבריות או אזורים אלפיניים וגם בבתי גידול לחים יותר כבית-גידול ים-תיכוני, חולות החוף ורכסי הכורכר.

כל השחאוריות שחורות. שחור הוא אחד הקדומים שבצבעי האזהרה. ואכן רבים במשפחת השחרוריות נושאים בגופם חומרים בעלי טעם רע הנועד לדחות טורפים. אך הצבע השחור מעלה גם תהיות. צבע שחור קולט קרינת חום > קרינה מעלה את טמפרטורת הגוף > התוצאה: סכנת התחממות יתר (לחרקים אין מנגנוני ויסות חום פיסיולוגיים כמו הזעה). אז איך ניתן להסביר את הסתירה יחד עם העובדה שמדובר בחיפושיות פעילות יום והנפוצות למדי באזורי מדבר קיצוני? 

למעשה אין סתירה כלל. שחאוריות הן יצורים חובבי-חום (תרמופיליים), נמצא שטמפרטורת הגוף האופטימאלית שלהן היא כ-37 מעלות. אם בודקים את גרף הפעילות היומית של שחאורית ממוצעת מוצאים שרוב המינים נמנעים מפעילות בשעות החמות ומגבילים את עצמם לפלחי הזמן הקרירים יותר של היום או לפעילות תחת מחסות (צמחיה או אבנים) המקטינים את עומס הקרינה. 
בתנאים הללו הצבע השחור הופך ליתרון. ככל שהחיפושית תוכל להתחיל פעילות מוקדם יותר ביחס למתחרים או האויבים, הסיכוי שלה למצוא מזון ולהישאר בחיים גדול יותר. ניצול יעיל של קרני שמש ראשונות או אחרונות מושפע משמעותית מצבע הגוף (ועוד גורמים כגון: צורה, טקסטורה, יציבה והתנהגות). בעונות מעבר או בבתי גידול בהם קיימת משרעת טמפרטורת רחבה יותר, יקנה הצבע השחור יתרון ויותר שעות פעילות לחיפוש מזון ובני-זוג.

 
שחאורית משובצת. אחד המינים הנפוצים בישראל, מהכינרת ועד לצפ' ערבה.
  שחאורית רחבת-כנף. הגדולה בסוג.
נפוצה בכל האזורים המדבריים ועולה דרך חולות החוף עד לאזור יפו.


שחאוריות כקבוצה מדגימות עוד כמה פטנטים המאפשרים התמודדות עם עקת חום וקרינה. כנפי החפייה של השחאורית מאוחות (אופייני למשפחה) והמרווח שבין הגוף לכנפיים אוצר שכבת אוויר המשמשת כשכבת בידוד עליונה. 
שחאורית מסוגלת לאבד אחוז ניכר של נוזלים ולהחזיר את הכמות (שתיית אגלי טל) במהירות בזק, כל זאת מבלי להיפגע פיסיולוגית. במינים אחדים (במדבר נמיב באפריקה) נצפתה התנהגות מעניינת בה החיפושית מעבה על גופה טל הניגר מכנפי החפייה אל הפה וכך היא שותה (לא ידוע לי האם התופעה קיימת גם באזורנו). 

רגליהן הארוכות (במיוחד אצל מינים מדבריים) מאפשרות להן לרוץ מהר מאוד, הן מאפשרות גם להרחיק את הגוף מהקרקע החמה וקרינה חוזרת. בניסוי שבדק אצל חרקים שונים טמפרטורת פעילות מועדפת ביחס לאחוזי לחות יחסית נמצא שמין מסוים של שחאורית (מין מדברי) העדיף טמפרטורת סביבה גבוהה יותר ככל שהלחות היחסית הייתה גבוהה יותר. 
יתכן שפעילות בלחות גבוהה המאפשרת פעילות בטמפרטורת אוויר גבוהה יותר, עשויה לספק יתרון יחסי מול מתחרים או אויבים שפעילים פחות בטמפרטורות גבוהות - ככל שהסביבה לחה יותר אובדן נוזלים מהגוף החוצה קטן יותר.

אצל שחאוריות ניכר הבדל בין הזכר לנקבה. לרוב הזכרים מעט קטנים יותר וצרים יותר

שחאוריות מציגות עוד פן מעניין. הן מוגדרות כאוכלות חומר אורגני. לרוב חומרים יבשים מהצומח אך הן לא בוחלות במזון שמקורו בחי כמו פגרים של חרקים או חולייתנים קטנים או הפרשות. התאמה זו מציבה להן מגוון גדול יחסית של מקורות מזון וזו אולי אחת הסיבות להצלחתן האקולוגית והעובדה שאפשר למצוא אותן במגוון בתי גידול הנחשבים לא פשוטים.
 
במישור האקולוגי שחאוריות חשובות גם משום שהן משמשות מזון למגוון רחב של טורפים. החל מפרוקי-רגליים כמו עכבישים וכלה בזוחלים וציפורים.


שחאורית רחבת-כנף חוגגת על פגר של שממית קרקע.

שחאורית משובצת אוכלת פרחים קמלים של עכנאי זיפני.

שחאוריות מדגימות יפה התנהגות מסתגלת לתנאי חום, המאפשרת לפרט להתמודד עם עקות שונות שימוש במנגנונים התנהגותיים, מבניים ופזיולוגיים המשלימים זה את זה במטרה להפוך את החסרונות ליתרונות. ההתאמות של שחרוריות ובהן שחאוריות משמשות כמודלים עבור מחקרים העוסקים בתחומים שונים של אקולוגיה והתנהגות בעלי חיים.
בישראל מספר מינים ותתי-מינים המתפרשים על כל מרחבי הארץ. רובם מינים מדבריים אבל מספר מינים נמצאים גם בחבל הים תיכוני, עד החרמון.
 
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק