ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>סיפורים מהשטח>פארק האגם בראשון לציון
insectour
רשומה זו עלתה לראשונה בשנת 2008. מאז חלו במקום שינויים רבים כתוצאה מפיתוח מואץ. חלק מהמאפיינים של בית הגידול המדובר השתנו, נפגעו ואף נעלמו. עם זאת ניתן עדיין (2014) לראות חלק מאותם בעלי-חיים המוזכרים ברשומה וברשומות אחרות העוסקות בחרקים של פארק האגם בראשל"צ.

פארק האגם בראשון לציון (ליד הסופרלנד) הוא מקום במחלוקת. האגם הוקם (1992) כמאגר להחדרת מי נגר עילי למי תהום (עודפי מים מניקוז עירוני?) ויועד בדיעבד לשמש גם כאתר נופש ודיג (הוכנסו מגוון של דגים). לאורך השנים חלק גדול מהמקום לא ממש מטופח, לרוב נימצא מטונף מלכלוך שנשאר אחרי המנגליסטים. למרות האיסור להיכנס למים (שחייה ושייט) הגיעו לשם אופנועי-ים ודייגים עם רשתות. למען האמת נראה שזה בכוונה כדי להצדיק את תוכניות הפיתוח.

מצד שני, ההזנחה וריחוק היחסי יצרו במקום בית גידול שלא היה שם מעולם, שהפך מוקד משיכה לבעלי חיים שונים שחלקם לא נראו שנים באזור ואפילו צמחים נדירים התבססו שם. זה אחד המקומות היחידים בגוש דן שבו ניתן לצפות בעופות מים מצויים וגם נדירים (במיוחד בעונת הנדידה). השילוב של מים ובית גידול חולי סביב (נכחד גם הוא עקב הפיתוח) יצר פסיפס מעניין של צומח וחי שלא נקל למצוא בימינו במישור החוף.
מימוש תוכניות פיתוח פגעו במידה רבה במעמדו של האגם כנישה אקולוגית מיוחדת. אף שלידתו של המקום בחטא הוא הפך לפנינה אקולוגית בלב אזור אורבאני.  מאבק ציבורי לשינוי תוכניות הפיתוח והכרה במעמדו המיוחד של המקום לא צלח ברובו.

שקנאים במנוחת נדידה בדרך צפונה, מרץ 2007

ברשומה הזו אני רוצה לקחת אתכם לשפת האגם, לקו המים הבוצי לפגוש כמה מקטני הארץ שלא זוכים לתשומת הלב בקרב המבקרים במקום. קו המים הוא מקום של התרחשויות, הוא עשיר במזון ומושך טורפים שונים. הוא מספק חומר גלם לצרעות ודבורים לבניית קינים. הוא בית גידול משתנה הנתון לחסדי גובה פני-המים וכמות האשפה הנאספת בו.

אחד מהדיירים הנפוצים של קו המים הוא זבוב קטן מהסוג ליספה Lispe. סוג זה של זבובים (המונה בישראל כ-20 מינים) מעדיף בתי גידול לחים (לרוב מים מתוקים) שם הוא מוצא את מזונו; בעיקר זחלים של זבובאים החיים בבוץ אבל לא יבחל בחרק מזדמן שנפל למים. גם זחלי הליספה טורפים וחיים בתוך המים. ניתן לקרוא על הסוג בהרחבה בקישור.

 
זבובי ליספה במאבק על זחל שמצאו בבוץ.
  ליספה אוחז בשיירים אחרונים של זחל ימשוש.


צבתנים (Dermaptera) מוכרים לרבים מאיתנו כאשר הם חולקים לא פעם את שטח המגורים שלנו. שמם ניתן להם בזכות זוג הצבתות הנישא בקצה הבטן ומשמש להגנה ועזר בתפישת המזון. בטבע הם חובבי בתי גידול לחים וחיים מתחת לאבנים ובמחילות. ניזונים מהצומח (אבקה) וגם מהחי. בקו-המים הם מוצאים חרקים זעירים (זחלים או בוגרים) אותם הם שולים מהבוץ. פעילי לילה.


צבתן חופר Labidura riparia אחד המינים הנפוצים ליד מקווי מים

הוא שחיין טוב ובעת סכנה הוא עשוי להיכנס למים ולשחות הרחק ממנה.


משפחת הקצרחפיתיים (Staphylinidae) היא גדולה ומגוונת ביותר. חלק מהמינים חיים בבית גידול לח ובפארק האגם יש כמה מינים שניתן לראות ביום או בלילה. ניזונים מחומרים אורגניים בבוץ. שמם נובע מכנפי החפייה הקצרות, תחתם מכונסים בקיפול מיוחד כנפי תעופה עדינות.


קצרחפית מהסוג Paederus
ניתן לראותו במשך היום על צמחים ממש בקרבת המים.

קצרחפיות זעירות הבונות מחילות בבוץ ממש מעל קו המים.


על קו המים ולעיתים בתוכם נוכל למצוא חגבים זעירים (כ-20 מ"מ) השייכים למשפחת הגדותניים Tetrigidae. קבוצה זו חובבת בתי גידול לחים ורטובים ואף מצטיינת בשחייה בעת הצורך. הם ניזונים מאצות וחומר אורגני מהבוץ. יתכן שבמקום יותר ממין אחד במשפחה. פעילי יום.


חופן ים-תיכוני Paratettix meridionalis אחד המינים הנפוצים במשפחה.

הם לא רק שחיינים טובים וגם מטיבים להיסתוות על הקרקע.


בחול על קו המים ובסמוך אפשר למצוא עוד חגבאים זעירים מהמשפחה Tridactylidae. גודלם פחות מ-10 מ"מ. אופייניים לבית גידול רטוב וחולי, מתחפרים בחול, קופצים בזריזות ומטיבים לשחות. ניזונים מחומר אורגני ואצות המצויים בחול. במין יפני נמצא שהחגב משחרר חומר ריח הדוחה נמלים ועכבישים ומשמש ככל הנראה להגנה.


​​Xya pfaendleri אחד המיינים הנפוצים.

החול התחוח משמש להם מחסה.


בעשביה הסמוכה לקו-המים נימצא צרצרים קטנים חובבי לחות מתת-משפחה טריגונידיים (Trigonidiinae). הם מתאפיינים בבחנינים גדולים המשמשים להפקת קולות בעת החיזור (אצל הזכר והנקבה). פעילי יום.


טריגוניד הגדות Trigonidium cicindeloides, בוגר.

טריגוניד הגדות, צעיר.


זריזי עין יוכלו למצוא גם את גדיות (Cicindelinae). חיפושיות זריזות וציידות אגרסיביות. הבוגרים מסיירים לאורך קו המים וצדים כל מה שהם מצליחים למצוא בבוץ ומעליו, בעת הצורך לא יבחלו בפגרים. הן רצות מעולות ובעת סכנה יעופו כבזק. את הזחלים החים בבוץ קשה הרבה יותר למצוא. הם חיים במחילות סמוך למים וצדים מתוכן חרקים מזדמנים. פעילות יום ולילה.


גדית השכיחה Cicindela melancholica

גדית חופית Cicindela litoralis הגדולה קצת יותר.


בין הצידים נמצא גם עכבישים. הנפוצים משתייכים למשפחת הזאבניים (Lycosidae). אלו זאבנים קטנים החובבים בתי גידול לחים או רטובים. הם אפילו מסוגלים לרוץ על המים. צדים חרקים קטנים ומוצאים מחסה בין רגבי הבוץ או מחילות קיימות. פעילי יום.


Wadicosa fidelis, זכר.

Arctosa cinerea, נקבה נושאת פקעת ביצים.


אחד מסוגי המזון המועדף בקו המים היא אוכלוסיית זחלי ימשושים (Chironomidae). במשפחה זו שבוגריה דומים לכולכתיים (היתושים העוקצים) וניכרים במחושים מנוצים (הזכרים), הבוגרים אינם ניזונים וחיים ימים אחדים בלבד. הזחלים חיים בד"כ בבוץ וניזונים מחומר אורגני. אצל חלק בסוג ימשוש Chironomus הזחלים אדומים בזכות ההמוגלובין המצוי בדם הוא מסייע לקליטת החמצן מהמים. הבוגרים והזחלים משמשים כמקור מזון למגוון גדול של בעלי חיים: יונקים, ציפורים, דוחיים ופרוקי-רגליים.


נמלים מסוג בנאית נושאים זחל של ימשוש שנשלף מתוך הבוץ.

ימשוש בוגר, זכר.


אחת שלא קשה לפספס היא שפירית הדרכים Brachythemis leucosticta. שפירית הניכרת (אצל הזכרים) בפס כהה ורחב סמוך לשולי כל כנף. ניתן לראות אותן ניצבות בעמדות תצפית מעל המים או בסמוך מחכות לרגע בו קורבן חסר מזל יעבור קרוב מידי. הנימפות מתפתחות במים עומדים ופארק האגם מספק להן בית גידול מכובד עם שפע מזון הכולל דגיגים קטנים. המין הזה מציג התנהגות מעניינת. הוא נוטה לעקוב בקבוצות אחר יונקים גדולים ואפילו בני-אדם ההולכים בשטח (בדומה לאנפיות בקר). יתכן כדי לצוד חרקים שהופרעו. נוכחתי בתופעה זו עשרות פעמים.


זכר צעיר. לבוגרים גוף כהה.

נקבה.


בית הגידול הלח מושך גם שפריריות ממינים שונים. הזחלים שלהם מתפתחים במים הרדודים ולעיתים ניתן לראות אותם בחלקים הרדודים מאוד של האגם בתקופת היובש.


שפרירית הדורה, זחל

שפרירית הדורה, זמן קצר לאחר הגיחה מהזחל (גלגול חסר)



בתוך המים ניתן למצוא זחלים של מינים נוספים המתפתחים בתוך המים העשירים בחומרים אורגניים. למשל של זבובים מהסוג רקבן Eristalinus אשר הבוגרים שלהם דומים לדבורים.
 

רקבן מהמין Eristalinus megacephalus
נקבה מטילה בחומר רקב בקו המים


זחל טיפוסי של רקבן. הוא ניזון מחומר אורגני המצוי במים
הזנב הוא למעשה צינור הנשימה


טייחת שחורת-חזה Sceliphron spirifex אומנם לא חיה על קו-המים אבל בית גידול זה נחוץ לה קיומית. הצרעה בונה את קיניה מבוץ הנאסף ככדור ומובל לאתר הקינון. את הקנים היא ממלאת בעכבישים קטנים לאחר ששותקו עבור הזחלים שלה. פעילת יום.


טייחת אוספת בוץ על קו המים.

קן אופייני של טייחת.

כל אלה רק חלק קטן מהמגוון שאפשר למצוא בפארק האגם וסביבותיו. הבאתי פה נציגים הקשורים באופן ישיר לבית גידול רטוב או לח. אבל בשטח עוד מאות מיני חרקים ופרוקי-רגליים היוצרים פאונה מרתקת בלב אזור אורבאני ההולך וכובש כל חלקת חול טובה.

כדי לראות את כל אלה אפשר לבוא בכל שעות היום והלילה. אני ממליץ על שעות הבוקר המוקדמות מאוד ומנגד על הדימדומים ושעות החושך הראשונות וכמובן להצטייד בפנס ורצוי בנעליים המתאימות לקרקע בוצית.
 
insectour
רשומה זו עלתה לראשונה בשנת 2008. מאז חלו במקום שינויים רבים כתוצאה מפיתוח מואץ. חלק מהמאפיינים של בית הגידול המדובר השתנו, נפגעו ואף נעלמו. עם זאת ניתן עדיין (2014) לראות חלק מאותם בעלי-חיים המוזכרים ברשומה וברשומות אחרות העוסקות בחרקים של פארק האגם בראשל"צ.

פארק האגם בראשון לציון (ליד הסופרלנד) הוא מקום במחלוקת. האגם הוקם (1992) כמאגר להחדרת מי נגר עילי למי תהום (עודפי מים מניקוז עירוני?) ויועד בדיעבד לשמש גם כאתר נופש ודיג (הוכנסו מגוון של דגים). לאורך השנים חלק גדול מהמקום לא ממש מטופח, לרוב נימצא מטונף מלכלוך שנשאר אחרי המנגליסטים. למרות האיסור להיכנס למים (שחייה ושייט) הגיעו לשם אופנועי-ים ודייגים עם רשתות. למען האמת נראה שזה בכוונה כדי להצדיק את תוכניות הפיתוח.

מצד שני, ההזנחה וריחוק היחסי יצרו במקום בית גידול שלא היה שם מעולם, שהפך מוקד משיכה לבעלי חיים שונים שחלקם לא נראו שנים באזור ואפילו צמחים נדירים התבססו שם. זה אחד המקומות היחידים בגוש דן שבו ניתן לצפות בעופות מים מצויים וגם נדירים (במיוחד בעונת הנדידה). השילוב של מים ובית גידול חולי סביב (נכחד גם הוא עקב הפיתוח) יצר פסיפס מעניין של צומח וחי שלא נקל למצוא בימינו במישור החוף.
מימוש תוכניות פיתוח פגעו במידה רבה במעמדו של האגם כנישה אקולוגית מיוחדת. אף שלידתו של המקום בחטא הוא הפך לפנינה אקולוגית בלב אזור אורבאני.  מאבק ציבורי לשינוי תוכניות הפיתוח והכרה במעמדו המיוחד של המקום לא צלח ברובו.

שקנאים במנוחת נדידה בדרך צפונה, מרץ 2007

ברשומה הזו אני רוצה לקחת אתכם לשפת האגם, לקו המים הבוצי לפגוש כמה מקטני הארץ שלא זוכים לתשומת הלב בקרב המבקרים במקום. קו המים הוא מקום של התרחשויות, הוא עשיר במזון ומושך טורפים שונים. הוא מספק חומר גלם לצרעות ודבורים לבניית קינים. הוא בית גידול משתנה הנתון לחסדי גובה פני-המים וכמות האשפה הנאספת בו.

אחד מהדיירים הנפוצים של קו המים הוא זבוב קטן מהסוג ליספה Lispe. סוג זה של זבובים (המונה בישראל כ-20 מינים) מעדיף בתי גידול לחים (לרוב מים מתוקים) שם הוא מוצא את מזונו; בעיקר זחלים של זבובאים החיים בבוץ אבל לא יבחל בחרק מזדמן שנפל למים. גם זחלי הליספה טורפים וחיים בתוך המים. ניתן לקרוא על הסוג בהרחבה בקישור.

 
זבובי ליספה במאבק על זחל שמצאו בבוץ.
  ליספה אוחז בשיירים אחרונים של זחל ימשוש.


צבתנים (Dermaptera) מוכרים לרבים מאיתנו כאשר הם חולקים לא פעם את שטח המגורים שלנו. שמם ניתן להם בזכות זוג הצבתות הנישא בקצה הבטן ומשמש להגנה ועזר בתפישת המזון. בטבע הם חובבי בתי גידול לחים וחיים מתחת לאבנים ובמחילות. ניזונים מהצומח (אבקה) וגם מהחי. בקו-המים הם מוצאים חרקים זעירים (זחלים או בוגרים) אותם הם שולים מהבוץ. פעילי לילה.


צבתן חופר Labidura riparia אחד המינים הנפוצים ליד מקווי מים

הוא שחיין טוב ובעת סכנה הוא עשוי להיכנס למים ולשחות הרחק ממנה.


משפחת הקצרחפיתיים (Staphylinidae) היא גדולה ומגוונת ביותר. חלק מהמינים חיים בבית גידול לח ובפארק האגם יש כמה מינים שניתן לראות ביום או בלילה. ניזונים מחומרים אורגניים בבוץ. שמם נובע מכנפי החפייה הקצרות, תחתם מכונסים בקיפול מיוחד כנפי תעופה עדינות.


קצרחפית מהסוג Paederus
ניתן לראותו במשך היום על צמחים ממש בקרבת המים.

קצרחפיות זעירות הבונות מחילות בבוץ ממש מעל קו המים.


על קו המים ולעיתים בתוכם נוכל למצוא חגבים זעירים (כ-20 מ"מ) השייכים למשפחת הגדותניים Tetrigidae. קבוצה זו חובבת בתי גידול לחים ורטובים ואף מצטיינת בשחייה בעת הצורך. הם ניזונים מאצות וחומר אורגני מהבוץ. יתכן שבמקום יותר ממין אחד במשפחה. פעילי יום.


חופן ים-תיכוני Paratettix meridionalis אחד המינים הנפוצים במשפחה.

הם לא רק שחיינים טובים וגם מטיבים להיסתוות על הקרקע.


בחול על קו המים ובסמוך אפשר למצוא עוד חגבאים זעירים מהמשפחה Tridactylidae. גודלם פחות מ-10 מ"מ. אופייניים לבית גידול רטוב וחולי, מתחפרים בחול, קופצים בזריזות ומטיבים לשחות. ניזונים מחומר אורגני ואצות המצויים בחול. במין יפני נמצא שהחגב משחרר חומר ריח הדוחה נמלים ועכבישים ומשמש ככל הנראה להגנה.


​​Xya pfaendleri אחד המיינים הנפוצים.

החול התחוח משמש להם מחסה.


בעשביה הסמוכה לקו-המים נימצא צרצרים קטנים חובבי לחות מתת-משפחה טריגונידיים (Trigonidiinae). הם מתאפיינים בבחנינים גדולים המשמשים להפקת קולות בעת החיזור (אצל הזכר והנקבה). פעילי יום.


טריגוניד הגדות Trigonidium cicindeloides, בוגר.

טריגוניד הגדות, צעיר.


זריזי עין יוכלו למצוא גם את גדיות (Cicindelinae). חיפושיות זריזות וציידות אגרסיביות. הבוגרים מסיירים לאורך קו המים וצדים כל מה שהם מצליחים למצוא בבוץ ומעליו, בעת הצורך לא יבחלו בפגרים. הן רצות מעולות ובעת סכנה יעופו כבזק. את הזחלים החים בבוץ קשה הרבה יותר למצוא. הם חיים במחילות סמוך למים וצדים מתוכן חרקים מזדמנים. פעילות יום ולילה.


גדית השכיחה Cicindela melancholica

גדית חופית Cicindela litoralis הגדולה קצת יותר.


בין הצידים נמצא גם עכבישים. הנפוצים משתייכים למשפחת הזאבניים (Lycosidae). אלו זאבנים קטנים החובבים בתי גידול לחים או רטובים. הם אפילו מסוגלים לרוץ על המים. צדים חרקים קטנים ומוצאים מחסה בין רגבי הבוץ או מחילות קיימות. פעילי יום.


Wadicosa fidelis, זכר.

Arctosa cinerea, נקבה נושאת פקעת ביצים.


אחד מסוגי המזון המועדף בקו המים היא אוכלוסיית זחלי ימשושים (Chironomidae). במשפחה זו שבוגריה דומים לכולכתיים (היתושים העוקצים) וניכרים במחושים מנוצים (הזכרים), הבוגרים אינם ניזונים וחיים ימים אחדים בלבד. הזחלים חיים בד"כ בבוץ וניזונים מחומר אורגני. אצל חלק בסוג ימשוש Chironomus הזחלים אדומים בזכות ההמוגלובין המצוי בדם הוא מסייע לקליטת החמצן מהמים. הבוגרים והזחלים משמשים כמקור מזון למגוון גדול של בעלי חיים: יונקים, ציפורים, דוחיים ופרוקי-רגליים.


נמלים מסוג בנאית נושאים זחל של ימשוש שנשלף מתוך הבוץ.

ימשוש בוגר, זכר.


אחת שלא קשה לפספס היא שפירית הדרכים Brachythemis leucosticta. שפירית הניכרת (אצל הזכרים) בפס כהה ורחב סמוך לשולי כל כנף. ניתן לראות אותן ניצבות בעמדות תצפית מעל המים או בסמוך מחכות לרגע בו קורבן חסר מזל יעבור קרוב מידי. הנימפות מתפתחות במים עומדים ופארק האגם מספק להן בית גידול מכובד עם שפע מזון הכולל דגיגים קטנים. המין הזה מציג התנהגות מעניינת. הוא נוטה לעקוב בקבוצות אחר יונקים גדולים ואפילו בני-אדם ההולכים בשטח (בדומה לאנפיות בקר). יתכן כדי לצוד חרקים שהופרעו. נוכחתי בתופעה זו עשרות פעמים.


זכר צעיר. לבוגרים גוף כהה.

נקבה.


בית הגידול הלח מושך גם שפריריות ממינים שונים. הזחלים שלהם מתפתחים במים הרדודים ולעיתים ניתן לראות אותם בחלקים הרדודים מאוד של האגם בתקופת היובש.


שפרירית הדורה, זחל

שפרירית הדורה, זמן קצר לאחר הגיחה מהזחל (גלגול חסר)



בתוך המים ניתן למצוא זחלים של מינים נוספים המתפתחים בתוך המים העשירים בחומרים אורגניים. למשל של זבובים מהסוג רקבן Eristalinus אשר הבוגרים שלהם דומים לדבורים.
 

רקבן מהמין Eristalinus megacephalus
נקבה מטילה בחומר רקב בקו המים


זחל טיפוסי של רקבן. הוא ניזון מחומר אורגני המצוי במים
הזנב הוא למעשה צינור הנשימה


טייחת שחורת-חזה Sceliphron spirifex אומנם לא חיה על קו-המים אבל בית גידול זה נחוץ לה קיומית. הצרעה בונה את קיניה מבוץ הנאסף ככדור ומובל לאתר הקינון. את הקנים היא ממלאת בעכבישים קטנים לאחר ששותקו עבור הזחלים שלה. פעילת יום.


טייחת אוספת בוץ על קו המים.

קן אופייני של טייחת.

כל אלה רק חלק קטן מהמגוון שאפשר למצוא בפארק האגם וסביבותיו. הבאתי פה נציגים הקשורים באופן ישיר לבית גידול רטוב או לח. אבל בשטח עוד מאות מיני חרקים ופרוקי-רגליים היוצרים פאונה מרתקת בלב אזור אורבאני ההולך וכובש כל חלקת חול טובה.

כדי לראות את כל אלה אפשר לבוא בכל שעות היום והלילה. אני ממליץ על שעות הבוקר המוקדמות מאוד ומנגד על הדימדומים ושעות החושך הראשונות וכמובן להצטייד בפנס ורצוי בנעליים המתאימות לקרקע בוצית.
 

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק