ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>דבוראים>פונרית לסתנית Anochetus bytinskii
insectour
נמלים הן תחום המספק מגוון רחב מאוד של תופעות מרתקות ותובנות מעניינות. בדרך כלל אנו פוגשים בנמלים ה"פושטיות" אלה הנפוצות, בגינה, בשדה או בבית. אבל יש נמלים רבות שהסיכוי לפגוש בהן אפסי. וגם אם נפגוש לא בטוח שנבין מה אנחנו רואים.

כזה הוא הסיפור שהתחיל בגיחת צילום באזור ראש העין (דצמבר 2007). כדרך שיגרה אני מרים פעמים רבות אבנים או במקרה הזה פסולת בניין שמקורה בבסיס צבאי ישן. לפעמים מוצאים מתחת מציאות מעניינות, אבל לרוב מדובר בדיירים נפוצים כמו טחביות, נדלים שונים, עכבישים וגם נמלים.
 
כשמדובר בנמלים קטנות במיוחד, נקל מאוד להתעלם מהן. גם בגלל העובדה שהן זעירות וגם בגלל שקשה מאוד לצלם אותן. וכך היה גם הפעם...כמעט. בעודי בוחן את הקרקע מתחת ללוח עץ אני מבחין בנמלה זעירה נושאת משהו לא מוגדר. משהו בצורת הנמלה או בצורת ההליכה היה מספיק משונה כדי להתקין את ציוד ההגדלה ולנסות לצלם. רק בבית, בהגדלה על המסך הבנתי שיש פה לא סתם נמלה. 
הזיהוי הבסיסי היה קל, פונרית לסתנית. תמונה של נמלה זהה הופיעה באנציקלופדיית החי והצומח. אך שם צוין שם הסוג בלבד (Anochetus) בתוספת הערה שהגדרת המין לא הושלמה. כרך החרקים הופיע מזמן (1989) והנחתי שסביר שמישהו כבר הגדיר אותה. הסקרנות הייתה שבעתיים כשהסתבר שמדובר במין שכמות התצפיות בו נמוכה מאוד.

חיפוש מידע ברשת לא הואיל במיוחד. הסוג אומנם הופיע ברשימות התפוצה המקומיות אבל ללא הגדרת המין. למעשה מינים רבים ולעיתים מוכרים לא זוכים להגדרה טקסונומית כל כך מהר. יכולים לעבור עשרות שנים עד שמישהו מתפנה או סקרן דיו לעבור על מימצאים באוספים אקדמיים ולהגדיר את הממצאים בצורה מדויקת. העובדה שכמות הטקסונומיים המקומית לא רבה (בלשון המעטה) לא מקלה על העניין.

לשמחתי פנייה למחלקה האנטומולוגית באוניברסיטת תל-אביב נענתה וקיבלתי תשובה מלאה. שם המין המלא הוא Anochetus bytinskii מסתבר שהגדרת* המין הושלמה זה מכבר וממילא הסיכוי למצוא מידע ממקורות אחרים היה אפסי. שם המין נקרא על פרופ' חנן ביטינסקי - זלץ (1913-1986) מחוקרי הנמלים הראשונים בישראל והוא גם שמצא את המין הזה לראשונה.

פונרית לסתנית נושאת בלסתות קפזנב.
מפרק הלסתות מצוי בחזית הראש. מבנה מיוחד האופיני לקבוצה אבל לא לכל שאר משפחות הנמלים.

מה ידוע לנו על המין הזה? לא הרבה.
תת-משפחת הפונריות היא קבוצה פרימיטיבית של נמלים טורפות. עיקר תפוצתה באזורים הטרופיים. פונריות חיות במושבות קטנות המונות בין בודדים עד מאות פרטים. הן מזינות את הזחלים בחרקים קטנים. חלק מהמינים תת-קרקעיים, מה שמקשה מאוד על מעקב ולמידת התנהגות. רק לעיתים רחוקות הם נחשפים מתחת לאבנים או פסולת צמחים.

בישראל התת-משפחה מונה מספר סוגים הכוללים מספר מינים מועט. פונרית לסתנית (אורכה כ-6 מ"מ) היא המין היחידי בסוג Anochetus המיוצג בישראל וכנראה אנדמית. המין נפוץ בגליל התחתון, כרמל ושפלת יהודה. הקן תת-קרקעי והפתח נמצא מתחת לאבנים או מחסה. תכונה מורפולוגית בולטת של המין היא זוג לסתות ארוכות ומשוננות. אלה יכולות להיפתח עד 180 מעלות ולהינעל בעוצמה על הטרף. שערות חישה על הלסתות רגישות מאוד למגע ומאפשרות נעילה מהירה במגע עם המזון. לנמלה עוקץ המסוגל לשתק את הטרף בעת הצורך.

בסוג Odontomachus הדומה מאוד לסוג שלנו, נמצא כי מהירות נעילת הלסתות עומד על יותר מ-200 קמ"ש ועוצמת הנעילה היא פי-300 ממשקל גוף הנמלה. זו מהירות הגדולה פי-2300 ממצמוץ עין. זה גם שיא עולמי בקרב בעלי-חיים בכלל. ההתאמות הללו הופכות את הנמלים לציידות אימתניות המסוגלות להתמודד עם טרף הגדול מהן או להתמודד טוב יותר כנגד פולשי קן.

 
פונרית לסתנית נושאת בלסתות קפזנב.
  קופצן מהסוג Myrmarachne (צולם בסין).

באזורים טרופיים יש לנמלים הללו חקיינים בקרב עכבישים קופצניים. הללו דומים מאוד במראה (צורה וצבע) למינים אחדים של פונריות. הסוג Myrmarachne כולל מינים הדומים להפליא לנמלים בצורה ואופן ההליכה. בישראל מספר מינים מסוגים שונים הדומים לנמלים בהם גם Myrmarachne tristis.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3, החרקים, 1989
*המין תואר לאחר עבודה טקסונומית של דר' ארמין יונסקו ופרופ' י. קוגלר (l915-2007)
המחקר פורסם ב ISRAEL JOURNAL OF ENTOMOLOGY, Vol. 37, 2007, pp. 287–298
insectour
נמלים הן תחום המספק מגוון רחב מאוד של תופעות מרתקות ותובנות מעניינות. בדרך כלל אנו פוגשים בנמלים ה"פושטיות" אלה הנפוצות, בגינה, בשדה או בבית. אבל יש נמלים רבות שהסיכוי לפגוש בהן אפסי. וגם אם נפגוש לא בטוח שנבין מה אנחנו רואים.

כזה הוא הסיפור שהתחיל בגיחת צילום באזור ראש העין (דצמבר 2007). כדרך שיגרה אני מרים פעמים רבות אבנים או במקרה הזה פסולת בניין שמקורה בבסיס צבאי ישן. לפעמים מוצאים מתחת מציאות מעניינות, אבל לרוב מדובר בדיירים נפוצים כמו טחביות, נדלים שונים, עכבישים וגם נמלים.
 
כשמדובר בנמלים קטנות במיוחד, נקל מאוד להתעלם מהן. גם בגלל העובדה שהן זעירות וגם בגלל שקשה מאוד לצלם אותן. וכך היה גם הפעם...כמעט. בעודי בוחן את הקרקע מתחת ללוח עץ אני מבחין בנמלה זעירה נושאת משהו לא מוגדר. משהו בצורת הנמלה או בצורת ההליכה היה מספיק משונה כדי להתקין את ציוד ההגדלה ולנסות לצלם. רק בבית, בהגדלה על המסך הבנתי שיש פה לא סתם נמלה. 
הזיהוי הבסיסי היה קל, פונרית לסתנית. תמונה של נמלה זהה הופיעה באנציקלופדיית החי והצומח. אך שם צוין שם הסוג בלבד (Anochetus) בתוספת הערה שהגדרת המין לא הושלמה. כרך החרקים הופיע מזמן (1989) והנחתי שסביר שמישהו כבר הגדיר אותה. הסקרנות הייתה שבעתיים כשהסתבר שמדובר במין שכמות התצפיות בו נמוכה מאוד.

חיפוש מידע ברשת לא הואיל במיוחד. הסוג אומנם הופיע ברשימות התפוצה המקומיות אבל ללא הגדרת המין. למעשה מינים רבים ולעיתים מוכרים לא זוכים להגדרה טקסונומית כל כך מהר. יכולים לעבור עשרות שנים עד שמישהו מתפנה או סקרן דיו לעבור על מימצאים באוספים אקדמיים ולהגדיר את הממצאים בצורה מדויקת. העובדה שכמות הטקסונומיים המקומית לא רבה (בלשון המעטה) לא מקלה על העניין.

לשמחתי פנייה למחלקה האנטומולוגית באוניברסיטת תל-אביב נענתה וקיבלתי תשובה מלאה. שם המין המלא הוא Anochetus bytinskii מסתבר שהגדרת* המין הושלמה זה מכבר וממילא הסיכוי למצוא מידע ממקורות אחרים היה אפסי. שם המין נקרא על פרופ' חנן ביטינסקי - זלץ (1913-1986) מחוקרי הנמלים הראשונים בישראל והוא גם שמצא את המין הזה לראשונה.

פונרית לסתנית נושאת בלסתות קפזנב.
מפרק הלסתות מצוי בחזית הראש. מבנה מיוחד האופיני לקבוצה אבל לא לכל שאר משפחות הנמלים.

מה ידוע לנו על המין הזה? לא הרבה.
תת-משפחת הפונריות היא קבוצה פרימיטיבית של נמלים טורפות. עיקר תפוצתה באזורים הטרופיים. פונריות חיות במושבות קטנות המונות בין בודדים עד מאות פרטים. הן מזינות את הזחלים בחרקים קטנים. חלק מהמינים תת-קרקעיים, מה שמקשה מאוד על מעקב ולמידת התנהגות. רק לעיתים רחוקות הם נחשפים מתחת לאבנים או פסולת צמחים.

בישראל התת-משפחה מונה מספר סוגים הכוללים מספר מינים מועט. פונרית לסתנית (אורכה כ-6 מ"מ) היא המין היחידי בסוג Anochetus המיוצג בישראל וכנראה אנדמית. המין נפוץ בגליל התחתון, כרמל ושפלת יהודה. הקן תת-קרקעי והפתח נמצא מתחת לאבנים או מחסה. תכונה מורפולוגית בולטת של המין היא זוג לסתות ארוכות ומשוננות. אלה יכולות להיפתח עד 180 מעלות ולהינעל בעוצמה על הטרף. שערות חישה על הלסתות רגישות מאוד למגע ומאפשרות נעילה מהירה במגע עם המזון. לנמלה עוקץ המסוגל לשתק את הטרף בעת הצורך.

בסוג Odontomachus הדומה מאוד לסוג שלנו, נמצא כי מהירות נעילת הלסתות עומד על יותר מ-200 קמ"ש ועוצמת הנעילה היא פי-300 ממשקל גוף הנמלה. זו מהירות הגדולה פי-2300 ממצמוץ עין. זה גם שיא עולמי בקרב בעלי-חיים בכלל. ההתאמות הללו הופכות את הנמלים לציידות אימתניות המסוגלות להתמודד עם טרף הגדול מהן או להתמודד טוב יותר כנגד פולשי קן.

 
פונרית לסתנית נושאת בלסתות קפזנב.
  קופצן מהסוג Myrmarachne (צולם בסין).

באזורים טרופיים יש לנמלים הללו חקיינים בקרב עכבישים קופצניים. הללו דומים מאוד במראה (צורה וצבע) למינים אחדים של פונריות. הסוג Myrmarachne כולל מינים הדומים להפליא לנמלים בצורה ואופן ההליכה. בישראל מספר מינים מסוגים שונים הדומים לנמלים בהם גם Myrmarachne tristis.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3, החרקים, 1989
*המין תואר לאחר עבודה טקסונומית של דר' ארמין יונסקו ופרופ' י. קוגלר (l915-2007)
המחקר פורסם ב ISRAEL JOURNAL OF ENTOMOLOGY, Vol. 37, 2007, pp. 287–298
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק