ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
סדרת החיפושיות Coleoptera היא סידרת החרקים העשירה ביותר במינים. כ־40% מכלל החרקים שתוארו עד כה למדע הם חיפושיות (כ־400,000 מינים). זו גם סידרת החרקים העשירה ביותר בישראל; מעריכים את מספרן בכ־3800 מינים הנחלקים בין כ־100 משפחות. רק כמחצית מהמשפחות נושאות שם עברי. אחרות מוכרות רק בשם המדעי.

אחת מהללו, שעדיין לא קיבלה שם עברי, היא Oedemeridae; נהגה ee-deh-mare-ih-dee. השם נגזר מיוונית: oidema = תפוח + meros = ירך - על שום שבחלק מהמינים הזכרים ניכרים בקולית תפוחה.
Oedemeridae היא משפחה קוסמופוליטית המונה כ־1500 מינים הנחלקים בין כ־100 סוגים.
בישראל ניתן למצוא נציגים של המשפחה בכל החבל הים תיכוני. באוסף של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב; מופיעים כ־18 מינים המתפלגים בין 9 סוגים. ברם. הגדרת המינים בישראל עדיין לא הושלמה ולא ברור לאשורו כמה מינים וסוגים יש כאן.

 
   
  Oedemera flavipennis - נקבה   Oedemera flavipes - זכר

Oedemeridae הן חיפושיות מאורכות (5-18 מ"מ), לעיתים בעלות צבע מטאלי. בחלק מהמינים כנפי החפייה אינן צמודות וניתן להבחין תחתן בקרום כנפי התעופה. המחושים הארוכים עשויים לבלבל עם משפחה אחרת - יקרוניתיים Cerambycidae.

מחזור החיים אורך כשנה ומותאם לפריחת האביב, תקופה פה נראים מרבית המינים בישראל. הזחלים ניזונים לרוב מרקב עץ ספוגי ולח saproxylic. עיכול התאית נעשה בשיתוף עם סימביוטיים. החוקרים מחלקים את המשפחה לשלוש תת־משפחות הנבדלות בין השאר במאפיינים אקולוגיים של הזחלים.

הבוגרים חובבי פרחים ורובם ניזונים מאבקה וצוף (וגם מאביקים פרחים). חלק מהמינים מוכרים כאובליגטוריים לגרגרי אבקה ממינים ספציפיים של פרחים. בספרות מוזכרת גם תזונה של פטריות או טריפה של חרקים קטנים. מרביתם פעילים ביום, אך יש הפעילים בלילה ומבקרים פרחים הפורחים בלילה.

אף שמוכרים מינים רבים של חיפושיות (מכ־24 משפחות שונות) הניזונים על גרגרי אבקה (עשירים בחומרים תזונתיים) ידוע מעט מאוד על היכולת לעכל גרגרי אבקה או להפיק מהם ערך תזונתי. רק מספר קטן מחקרים שנעשו בנושא מביאים ראיה ישירה על יכולת לסדוק את קליפת הגרגר במערכת העיכול של חיפושיות. השערה אלטרנטיבית מציעה שרכיבים תזונתיים מופקים מהגרגירים בדרך של דיפוזיה או משוחררים כאשר הגרגר נובט בתוך הזפק.

דוגמא מעניינת (מוזכרת בספרות) מוצאים בנקבות בוגרות מה־Oedemeridae (לא נאמר איזה מין), בהן נמצא שגרגרי האבקה מאוכסנים בכיס מיוחד במעי, שם פועל אנזים מיוחד הגורם להם לנבוט באופן חלקיו ולקרוע את מעטפת הגרגר שלא ניתנת לעיכול (Arnett 1968). בשלב זה עוברים גרגרי האבקה עיכול ורק קליפת הגרגרים נותרת.

 
Oedemera - זכר (שמאל) ונקבה בהזדווגות.
בסוג כמה מינים דומים מאוד שניתן להבדיל בינהם רק לפי מורפולוגיית איברי הרביה.

מחזורי החיים והביולוגיה מוכרים במלואם רק במספר קטן של מינים. זכרים ונקבות נפגשים על פרחים בזמן האכילה. נראה שגרגרי האבקה מהווים גורם מתקהל, הם עשירים בחלבונים החיוניים ליצירת הביצים. נקבה לא תסכים לקבל זכר לפני שקיבתה תתמלא בגרגרי אבקה.
הביצים מוטלות במקום מוגן, למשל תחת קליפת עץ. במינים המתפתחים בקרקע; הזחלים יורדים לקרקע, חודרים לתוכה וככל הנראה נוברים בשורשים וקני שורש. ההתגלמות נעשית בקרקע. במקרים המוכרים מתרחש מחזור שנתי אחד.

יש מינים המתפתחים בעץ נרקב ופסולת עץ (כנראה הסוג Chrysanthia, המצוי בשטחים פתוחים לצד שטחי חורש ויער מחטני), גבעולי מורכבים חד־שנתיים (בסוג Oedemera הביצים מוטלות בעץ נרקב או לתוך גבעול של חד־שנתי והזחלים מתפתחים בתוכו), עצי סחף (בסוג Stenostoma הנפוץ בחוף הים), ובעצים משוקעים חלקית במים כמו כלונסאות מזחים וכדומה.

 
Stenostoma rostratum - מין האופייני לבית גידול חופי חולי.
פרט זה נמצא בחוף פלמחים. עפ"י הספרות הזחלים מתפתחים בעץ לח באזור החוף.

במינים מסוימים (בעיקר באזורים הטרופיים וגם בסוג Oedemera) הבוגרים מכילים Cantharidin, רעלן המצוי גם ברפואניות (Meloudae), על כן החיפושיות הללו נקראות באנגלית גם false blister beetles. קאנתרידין נחשב לאחד מהרעלים המוכרים ביותר שמקורו בחרקים. חומר זה ידוע כבר מהעת העתיקה ושימש את היוונים למרפא. רעלן זה, המסונתז עצמאית בגוף החיפושית (בוגר וזחל), משמש להגנה מטורפים וחלק מהמינים אף בולטים בצבעים אזהרה מטאליים או ניגודיים. במספר מקרים שנבדקו נמצא שגם הביצים מכילות קאנתרידין.

במגע עם העור קאנתרידין עשוי לגרום לצריבה ושלפוחיות, לפיכך לא מומלץ להחזיק את החיפושית ביד ויש להיזהר לבל למעוך אותה שאז החומר מופרש החוצה (דיווחי פגיעה מגיעים בעיקר מארה"ב, מרכז אמריקה והקריביים. לא מוזכרים בספרות דיווחי פגיעה מישראל). במינון גבוה (אכילה) קאנתרידין עלול להרוג.

הדמיון במראה החיצוני (מורפולוגי וצבע) של מינים אחדים ב־Oedemeridae למינים במשפחות אחרות המכילים קאנתרידין (רפואניתיים, קנתריתיים Cantharidae ,Lycidae, בשתי המשפחות האחרונות החומר נרכש באכילה) מעלה את ההשערה שמדובר פה בחקיינות מולריאנית mullerian mimicry, בה מודל מסוכן משמש מודל לחקיינים המסוכנים גם הם.

 
 
Chrysanthia flavipes - מין האופייני לשולי חורשים ויערות.
  Oedemera natolica - מין אופייני לבתות עשבוניות

בני המשפחה לא נחשבים כמזיקים, למעט מין אחד; 'נובר המזח' Nacerdes melanura, מין בתפוצה קוסמופוליטית רחבה. הזחלים שלו מתפתחים בעץ לח. הוא נחשב מזיק למוצרי ומבני עץ ומצוי בעיקר באזורי נמל. הוא נתגלה בישראל בשנת 2012, לראשונה באזור חיפה ולאחר מכן בעוד מספר מקומות בשפלת החוף (Rittner & Nir 2014).

הסוג Oedemera הוא הנפוץ ביותר בישראל וכולל את מספר מינים הגבוה ביותר. את הבוגרים מוצאים לרוב על פרחים עתירי אבקה; כמו פרחי מורכבים ופרחי סוככיים.
בישראל בני המשפחה נראים בעיקר באביב, החל מפברואר ועד יוני. המינים מופיעים בדירוג, כאשר חלק נראים בשטח כבר בראשית האביב ואחרים נראים רק מאוחר יותר. האם זה קשור להעדפות אקולוגיות של אקלים או מקורות מזון? אין לי מידע.
 
מקורות נבחרים:
First records of Nacerdes melanura (Linnaeus 1758) and Xanthochroina auberti (Abeille de Perrin 1876) (Coleoptera: Oedemeridae) from Israel, Oz Rittner, Assaf Nir, 2014
Beetles of Eastern North America, Arthur V. Evans, 2014
Encyclopedia of Insects, Vincent H. Resh, Ring T. Cardé, 2009
Medical Toxicology, Richard C. Dart, 2004
False Blister Beetles, (Insecta: Coleoptera: Oedemeridae), Ross H. Arnett, Jr, 2004
A Guide To The, Beetles Of Australia, George Hangay And Paul Zborowski, 2004
Insects And Fungi Associated With Carduus Thistles (Compositae), S. W. T. Batra, J. R. Coulson, P. H. Dunn, And P. E. Boldt, 1981
Plant-Provided Food for Carnivorous Insects, F. L. Wäckers, P. C. J. van Rijn, J. Bruin, 2005
Chemoecology of Insect Eggs and Egg Deposition, Monika Hilker, Torsten Meiners, 2008
Entomology - Third Edition, Cedric Gillott, 2005
Insecta Coleoptera, Paolo Audisio & Augusto Vigna Taglianti, 2010
Mouthparts of flower-visiting insects, Harald W. Krenn, John D. Plant, Nikolaus U. Szucsich, 2004
Cantharidin Toxicosis to Animal and Human in the World: A Review, Dr. Karem Ghoneim, 2013
insectour
סדרת החיפושיות Coleoptera היא סידרת החרקים העשירה ביותר במינים. כ־40% מכלל החרקים שתוארו עד כה למדע הם חיפושיות (כ־400,000 מינים). זו גם סידרת החרקים העשירה ביותר בישראל; מעריכים את מספרן בכ־3800 מינים הנחלקים בין כ־100 משפחות. רק כמחצית מהמשפחות נושאות שם עברי. אחרות מוכרות רק בשם המדעי.

אחת מהללו, שעדיין לא קיבלה שם עברי, היא Oedemeridae; נהגה ee-deh-mare-ih-dee. השם נגזר מיוונית: oidema = תפוח + meros = ירך - על שום שבחלק מהמינים הזכרים ניכרים בקולית תפוחה.
Oedemeridae היא משפחה קוסמופוליטית המונה כ־1500 מינים הנחלקים בין כ־100 סוגים.
בישראל ניתן למצוא נציגים של המשפחה בכל החבל הים תיכוני. באוסף של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב; מופיעים כ־18 מינים המתפלגים בין 9 סוגים. ברם. הגדרת המינים בישראל עדיין לא הושלמה ולא ברור לאשורו כמה מינים וסוגים יש כאן.

 
   
  Oedemera flavipennis - נקבה   Oedemera flavipes - זכר

Oedemeridae הן חיפושיות מאורכות (5-18 מ"מ), לעיתים בעלות צבע מטאלי. בחלק מהמינים כנפי החפייה אינן צמודות וניתן להבחין תחתן בקרום כנפי התעופה. המחושים הארוכים עשויים לבלבל עם משפחה אחרת - יקרוניתיים Cerambycidae.

מחזור החיים אורך כשנה ומותאם לפריחת האביב, תקופה פה נראים מרבית המינים בישראל. הזחלים ניזונים לרוב מרקב עץ ספוגי ולח saproxylic. עיכול התאית נעשה בשיתוף עם סימביוטיים. החוקרים מחלקים את המשפחה לשלוש תת־משפחות הנבדלות בין השאר במאפיינים אקולוגיים של הזחלים.

הבוגרים חובבי פרחים ורובם ניזונים מאבקה וצוף (וגם מאביקים פרחים). חלק מהמינים מוכרים כאובליגטוריים לגרגרי אבקה ממינים ספציפיים של פרחים. בספרות מוזכרת גם תזונה של פטריות או טריפה של חרקים קטנים. מרביתם פעילים ביום, אך יש הפעילים בלילה ומבקרים פרחים הפורחים בלילה.

אף שמוכרים מינים רבים של חיפושיות (מכ־24 משפחות שונות) הניזונים על גרגרי אבקה (עשירים בחומרים תזונתיים) ידוע מעט מאוד על היכולת לעכל גרגרי אבקה או להפיק מהם ערך תזונתי. רק מספר קטן מחקרים שנעשו בנושא מביאים ראיה ישירה על יכולת לסדוק את קליפת הגרגר במערכת העיכול של חיפושיות. השערה אלטרנטיבית מציעה שרכיבים תזונתיים מופקים מהגרגירים בדרך של דיפוזיה או משוחררים כאשר הגרגר נובט בתוך הזפק.

דוגמא מעניינת (מוזכרת בספרות) מוצאים בנקבות בוגרות מה־Oedemeridae (לא נאמר איזה מין), בהן נמצא שגרגרי האבקה מאוכסנים בכיס מיוחד במעי, שם פועל אנזים מיוחד הגורם להם לנבוט באופן חלקיו ולקרוע את מעטפת הגרגר שלא ניתנת לעיכול (Arnett 1968). בשלב זה עוברים גרגרי האבקה עיכול ורק קליפת הגרגרים נותרת.

 
Oedemera - זכר (שמאל) ונקבה בהזדווגות.
בסוג כמה מינים דומים מאוד שניתן להבדיל בינהם רק לפי מורפולוגיית איברי הרביה.

מחזורי החיים והביולוגיה מוכרים במלואם רק במספר קטן של מינים. זכרים ונקבות נפגשים על פרחים בזמן האכילה. נראה שגרגרי האבקה מהווים גורם מתקהל, הם עשירים בחלבונים החיוניים ליצירת הביצים. נקבה לא תסכים לקבל זכר לפני שקיבתה תתמלא בגרגרי אבקה.
הביצים מוטלות במקום מוגן, למשל תחת קליפת עץ. במינים המתפתחים בקרקע; הזחלים יורדים לקרקע, חודרים לתוכה וככל הנראה נוברים בשורשים וקני שורש. ההתגלמות נעשית בקרקע. במקרים המוכרים מתרחש מחזור שנתי אחד.

יש מינים המתפתחים בעץ נרקב ופסולת עץ (כנראה הסוג Chrysanthia, המצוי בשטחים פתוחים לצד שטחי חורש ויער מחטני), גבעולי מורכבים חד־שנתיים (בסוג Oedemera הביצים מוטלות בעץ נרקב או לתוך גבעול של חד־שנתי והזחלים מתפתחים בתוכו), עצי סחף (בסוג Stenostoma הנפוץ בחוף הים), ובעצים משוקעים חלקית במים כמו כלונסאות מזחים וכדומה.

 
Stenostoma rostratum - מין האופייני לבית גידול חופי חולי.
פרט זה נמצא בחוף פלמחים. עפ"י הספרות הזחלים מתפתחים בעץ לח באזור החוף.

במינים מסוימים (בעיקר באזורים הטרופיים וגם בסוג Oedemera) הבוגרים מכילים Cantharidin, רעלן המצוי גם ברפואניות (Meloudae), על כן החיפושיות הללו נקראות באנגלית גם false blister beetles. קאנתרידין נחשב לאחד מהרעלים המוכרים ביותר שמקורו בחרקים. חומר זה ידוע כבר מהעת העתיקה ושימש את היוונים למרפא. רעלן זה, המסונתז עצמאית בגוף החיפושית (בוגר וזחל), משמש להגנה מטורפים וחלק מהמינים אף בולטים בצבעים אזהרה מטאליים או ניגודיים. במספר מקרים שנבדקו נמצא שגם הביצים מכילות קאנתרידין.

במגע עם העור קאנתרידין עשוי לגרום לצריבה ושלפוחיות, לפיכך לא מומלץ להחזיק את החיפושית ביד ויש להיזהר לבל למעוך אותה שאז החומר מופרש החוצה (דיווחי פגיעה מגיעים בעיקר מארה"ב, מרכז אמריקה והקריביים. לא מוזכרים בספרות דיווחי פגיעה מישראל). במינון גבוה (אכילה) קאנתרידין עלול להרוג.

הדמיון במראה החיצוני (מורפולוגי וצבע) של מינים אחדים ב־Oedemeridae למינים במשפחות אחרות המכילים קאנתרידין (רפואניתיים, קנתריתיים Cantharidae ,Lycidae, בשתי המשפחות האחרונות החומר נרכש באכילה) מעלה את ההשערה שמדובר פה בחקיינות מולריאנית mullerian mimicry, בה מודל מסוכן משמש מודל לחקיינים המסוכנים גם הם.

 
 
Chrysanthia flavipes - מין האופייני לשולי חורשים ויערות.
  Oedemera natolica - מין אופייני לבתות עשבוניות

בני המשפחה לא נחשבים כמזיקים, למעט מין אחד; 'נובר המזח' Nacerdes melanura, מין בתפוצה קוסמופוליטית רחבה. הזחלים שלו מתפתחים בעץ לח. הוא נחשב מזיק למוצרי ומבני עץ ומצוי בעיקר באזורי נמל. הוא נתגלה בישראל בשנת 2012, לראשונה באזור חיפה ולאחר מכן בעוד מספר מקומות בשפלת החוף (Rittner & Nir 2014).

הסוג Oedemera הוא הנפוץ ביותר בישראל וכולל את מספר מינים הגבוה ביותר. את הבוגרים מוצאים לרוב על פרחים עתירי אבקה; כמו פרחי מורכבים ופרחי סוככיים.
בישראל בני המשפחה נראים בעיקר באביב, החל מפברואר ועד יוני. המינים מופיעים בדירוג, כאשר חלק נראים בשטח כבר בראשית האביב ואחרים נראים רק מאוחר יותר. האם זה קשור להעדפות אקולוגיות של אקלים או מקורות מזון? אין לי מידע.
 
מקורות נבחרים:
First records of Nacerdes melanura (Linnaeus 1758) and Xanthochroina auberti (Abeille de Perrin 1876) (Coleoptera: Oedemeridae) from Israel, Oz Rittner, Assaf Nir, 2014
Beetles of Eastern North America, Arthur V. Evans, 2014
Encyclopedia of Insects, Vincent H. Resh, Ring T. Cardé, 2009
Medical Toxicology, Richard C. Dart, 2004
False Blister Beetles, (Insecta: Coleoptera: Oedemeridae), Ross H. Arnett, Jr, 2004
A Guide To The, Beetles Of Australia, George Hangay And Paul Zborowski, 2004
Insects And Fungi Associated With Carduus Thistles (Compositae), S. W. T. Batra, J. R. Coulson, P. H. Dunn, And P. E. Boldt, 1981
Plant-Provided Food for Carnivorous Insects, F. L. Wäckers, P. C. J. van Rijn, J. Bruin, 2005
Chemoecology of Insect Eggs and Egg Deposition, Monika Hilker, Torsten Meiners, 2008
Entomology - Third Edition, Cedric Gillott, 2005
Insecta Coleoptera, Paolo Audisio & Augusto Vigna Taglianti, 2010
Mouthparts of flower-visiting insects, Harald W. Krenn, John D. Plant, Nikolaus U. Szucsich, 2004
Cantharidin Toxicosis to Animal and Human in the World: A Review, Dr. Karem Ghoneim, 2013
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק