ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >הסבר מאפיינים>הסבר מאפייני קטלוג עקרבים
תפוצה בישראל:
תפוצתם של מינים במרחב מושפעת מגורמים רבים: אקלימיים, אקולוגיים, התאמות מורפולוגיות ופיזיולוגיות, דרכי הפצה וגם לאדם השפעה בנושא. יש מינים גמישים המסוגלים להתקיים במגוון בתי גידול ובלבד שיתקיימו עבורם אותם תנאים בסיסיים הדרושים לקיומם. יש היכולים להתקיים רק בתנאים צרים; למשל מינים המותאמים היטב לקרקע חולית או לתנאי יובש אבל לא לבתי-גידול לחים.
הידע על תפוצת מינים בישראל מבוסס בעיקר על איסוף רב שנים של פרטים מכל הארץ וריכוז המידע באוספים מדעיים ובמאמרים העוסקים בטקסונומיה וביו-גיאוגרפיה של עקרבים. התנאים הדינמיים של שטחי המחייה בהם נמצאים עקרבים מכתיבים שינויים מתמידים בתפוצתם עקב שינויי אקלים, פיתוח חקלאי ואורבני. כמדינה המצויה תחת פיתוח מתמיד, השטחים הפתוחים מצויים כל הזמן תחת לחץ כבד של גידוע וקיטוע, מצב המעמיד בסכנה את אוכלוסיות העקרבים במקומות שונים.
ציון תפוצה בקטלוג מושתת על מידע ממאמרים מדעיים ותצפיות שדה. הוא מציין דפוס תפוצה אופייני אך אינו שלם ויש להביא בחשבון שתמיד עשויים להיות חריגים ותגליות חדשות.

תפוצה עולמית:
התפוצה העולמית המתוארת בקטלוג מתבססת על מידע מאוספים שונים הפזורים במוסדות אקדמיים ומוזיאונים ברחבי העולם ומרוכז במאמרים שונים שפורסמו לאורך השנים. מטבע הדברים היא אינה מציירת תמונה שלמה של התפוצה בשל פערים שונים באיסוף; פערים גיאוגרפיים בהם לא נערך איסוף מסודר וטעויות בזיהוי.
תפוצה אזורית מצויינת בעזרת בעזרת המונח "ים תיכונית" עם ציון שמות של מדינות במקרה של תפוצה מוגבלת או/ו בעזרת ציון כללי דרום, צפון, מזרח ומערב.
תפוצה גלובלית יותר, אם הוגדרה כזו, מצויינת בעזרת שמונה אזורים אקולוגיים (Ecozone) עולמיים המתארים חלוקה ביו-גיאוגרפית המבוססת על דפוסי תפוצה של אורגניזמים יבשתיים המושפעים מתנאים סביבתיים אקלימיים וגיאוגרפיים. כל אזור אקולוגי נחלק לתת-אזורים שונים. כל אזור או תת-אזור עשוי לכלול מספר בתי גידול שיש ביניהם זיקה חזקה במיוחד ברמות הגבוהות של הסיסטמטיקה של המינים המצויים בו.
 
סטטוס:
שכיחות העקרבים באזורים גיאוגרפים תלויה בגורמים שונים, חלקם ביוטים וחלקם א-ביוטים. עקרבים חובבי חול ימצאו לרוב רק בבתי גידול חולים ושם הם עשויים להיות שכיחים אך נדירים במקומות אחרים. יש מינים המוכרים רק ממספר פרטים והם מוגדרים כנדירים. יתכן שהם נפוצים למדי אך הידע שלנו עדיין לא מאפשר להבין כיצד למצוא אותם בקלות.
 
אורך גוף:
אורך גוף של פרוקי רגליים נמדד מקצה הראש עד קצה הבטן (בעקרבים כולל ה"זנב" אך בלי העוקץ) ללא הרגליים. מאחר ותנוחת הרגליים של עקרבים משתנה בהתאם לפעילותם, פשוט ונוח יותר להעריך אורך גוף כמדד לגודל. טווח הגדלים המצוין בקטלוג מתייחס לבוגרים, כאשר בעקרבים נקבות נוטות להיות גדולות יותר מהזכרים.

בית גידול:
בֵּית גִּידּוּל (Habitat) הוא סך כל תנאי הסביבה המשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום חיותו הטבעי. בית גידול כולל את המקום הפיזי (האתר) בו חיים האורגניזמים ואת כל המשתנים (ביוטיים וא-ביוטיים) והגורמים הקבועים שמשפיעים על אורגניזמים במקום חיותם הטבעי. קשה ואף בלתי אפשרי, לבודד כל אחד מהגורמים שמשפיעים על האורגניזם ולכן משתמשים לעתים קרובות במושג זה כביטוי כללי לתיאור של סביבת החיים. לפעמים מתאר המונח בית גידול טיפוס מסוים של סביבת חיים, כגון חולות או חורש.

מחסה:
רוב המינים מוצאים מחסות אפלים תחת הקרקע במחילות חפורות או מחילות נטושות. הם נוטים לחזור לאותה מחילה בסיום כל פעילות. יש מינים העשויים להימצא תחת קליפות עצים או מחסות ארעיים המושלכים בשטח. 

זמני פעילות:
עקרבים פעילים בלילה ובלילות ירח רמת הפעילות יורדת. גם ללחות היחסית ועוצמת הרוח השפעה על רמת הפעילות.

סכנה לאדם:
כל העקרבים נושאים בלוטות ארס, אך רק מיעוטם; כ-25 מינים מתוך כ-1750 מינים המוכרים בעולם - נחשבים מסוכנים לאדם. מלבד החשיבות הרפואית של העקרבים המסוכנים לאדם, יש לארס חשיבות בחקר מערכות ביולוגיות ופיתוח תרופות שונות.
 
בישראל מוכרים רק שני מינים הנחשבים מסכני חיים לאדם; קטלן עב-זנב ועקצן צהוב. עוד מספר מינים נוספים עשויים (לא בהכרח) לגרום בעקיצתם לסימפטומים מקומיים החולפים לרוב לאחר מספר שעות. עבור אנשים בריאים אין בעקיצת מרבית העקרבים המקומיים כדי לסכן חיים, מלבד אותם 2 מינים מסוכנים. עבור אוכלוסיה רגישה כמו פעוטות, אנשים החולים במחלות כרוניות או בעלי רגישות טבעית לארס עקרבים, יש להתייחס לנושא בזהירות מאחר ואין לדעת כיצד גופם של אנשים אלה יגיב לחדירת חלבונים זרים המצויים בארס העקרבים. המידע בקטלוג על רמת הסיכון של העקרבים מוגש כשירות לציבור אך אין בו כדי להצביע על מידת הסכנה האמיתית עבור כל אדם ולכן במגע הכרחי עם עקרבים יש לנקוט משנה זהירות ולא לנסות לתפוס אותם בידים חשופות.
האתר או בעליו לא ישאו בכל אחריות לשימוש הנעשה במידע המופיע בקטלוג או במאמרים ובכלל (ראו תקנון האתר).
 
מקרא הצלמיות בדף המידע של כל מין עבור רמת סכנה אפשרית לאדם
סיכון נמוך סיכון בינוני סיכון גבוה
 
 
 
 
פנולוגיה 
פנולוגיה הוא המדע העוסק בחקר התופעות המחזוריות בטבע. התחום כולל את מעגל החיים של היצורים כמו עונת הרבייה, נדידה, ועוד; וכן עולם הצומח, הנביטה, הלבלוב והפריחה ועוד; תוך התייחסות לגורמים בסביבתם החיצונית. הטבלה הפנולוגית של כל מין באתר מציינת את החודשים בהם נצפו ותועדו זכרים ונקבות (בוגרים או תת-בוגרים) בשטח והאם נצפו נקבות נושאות צאצאים (מודגש במסגרת שחורה). המידע מתייחס לכל הארץ. יתכן שבמקומות שונים עונות הפעילות לא יהיו חופפות. המידע גם אינו שלם ובמינים רבים חסר מאוד וכל תצפית מהשטח חשובה.
תפוצה בישראל:
תפוצתם של מינים במרחב מושפעת מגורמים רבים: אקלימיים, אקולוגיים, התאמות מורפולוגיות ופיזיולוגיות, דרכי הפצה וגם לאדם השפעה בנושא. יש מינים גמישים המסוגלים להתקיים במגוון בתי גידול ובלבד שיתקיימו עבורם אותם תנאים בסיסיים הדרושים לקיומם. יש היכולים להתקיים רק בתנאים צרים; למשל מינים המותאמים היטב לקרקע חולית או לתנאי יובש אבל לא לבתי-גידול לחים.
הידע על תפוצת מינים בישראל מבוסס בעיקר על איסוף רב שנים של פרטים מכל הארץ וריכוז המידע באוספים מדעיים ובמאמרים העוסקים בטקסונומיה וביו-גיאוגרפיה של עקרבים. התנאים הדינמיים של שטחי המחייה בהם נמצאים עקרבים מכתיבים שינויים מתמידים בתפוצתם עקב שינויי אקלים, פיתוח חקלאי ואורבני. כמדינה המצויה תחת פיתוח מתמיד, השטחים הפתוחים מצויים כל הזמן תחת לחץ כבד של גידוע וקיטוע, מצב המעמיד בסכנה את אוכלוסיות העקרבים במקומות שונים.
ציון תפוצה בקטלוג מושתת על מידע ממאמרים מדעיים ותצפיות שדה. הוא מציין דפוס תפוצה אופייני אך אינו שלם ויש להביא בחשבון שתמיד עשויים להיות חריגים ותגליות חדשות.

תפוצה עולמית:
התפוצה העולמית המתוארת בקטלוג מתבססת על מידע מאוספים שונים הפזורים במוסדות אקדמיים ומוזיאונים ברחבי העולם ומרוכז במאמרים שונים שפורסמו לאורך השנים. מטבע הדברים היא אינה מציירת תמונה שלמה של התפוצה בשל פערים שונים באיסוף; פערים גיאוגרפיים בהם לא נערך איסוף מסודר וטעויות בזיהוי.
תפוצה אזורית מצויינת בעזרת בעזרת המונח "ים תיכונית" עם ציון שמות של מדינות במקרה של תפוצה מוגבלת או/ו בעזרת ציון כללי דרום, צפון, מזרח ומערב.
תפוצה גלובלית יותר, אם הוגדרה כזו, מצויינת בעזרת שמונה אזורים אקולוגיים (Ecozone) עולמיים המתארים חלוקה ביו-גיאוגרפית המבוססת על דפוסי תפוצה של אורגניזמים יבשתיים המושפעים מתנאים סביבתיים אקלימיים וגיאוגרפיים. כל אזור אקולוגי נחלק לתת-אזורים שונים. כל אזור או תת-אזור עשוי לכלול מספר בתי גידול שיש ביניהם זיקה חזקה במיוחד ברמות הגבוהות של הסיסטמטיקה של המינים המצויים בו.
 
סטטוס:
שכיחות העקרבים באזורים גיאוגרפים תלויה בגורמים שונים, חלקם ביוטים וחלקם א-ביוטים. עקרבים חובבי חול ימצאו לרוב רק בבתי גידול חולים ושם הם עשויים להיות שכיחים אך נדירים במקומות אחרים. יש מינים המוכרים רק ממספר פרטים והם מוגדרים כנדירים. יתכן שהם נפוצים למדי אך הידע שלנו עדיין לא מאפשר להבין כיצד למצוא אותם בקלות.
 
אורך גוף:
אורך גוף של פרוקי רגליים נמדד מקצה הראש עד קצה הבטן (בעקרבים כולל ה"זנב" אך בלי העוקץ) ללא הרגליים. מאחר ותנוחת הרגליים של עקרבים משתנה בהתאם לפעילותם, פשוט ונוח יותר להעריך אורך גוף כמדד לגודל. טווח הגדלים המצוין בקטלוג מתייחס לבוגרים, כאשר בעקרבים נקבות נוטות להיות גדולות יותר מהזכרים.

בית גידול:
בֵּית גִּידּוּל (Habitat) הוא סך כל תנאי הסביבה המשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום חיותו הטבעי. בית גידול כולל את המקום הפיזי (האתר) בו חיים האורגניזמים ואת כל המשתנים (ביוטיים וא-ביוטיים) והגורמים הקבועים שמשפיעים על אורגניזמים במקום חיותם הטבעי. קשה ואף בלתי אפשרי, לבודד כל אחד מהגורמים שמשפיעים על האורגניזם ולכן משתמשים לעתים קרובות במושג זה כביטוי כללי לתיאור של סביבת החיים. לפעמים מתאר המונח בית גידול טיפוס מסוים של סביבת חיים, כגון חולות או חורש.

מחסה:
רוב המינים מוצאים מחסות אפלים תחת הקרקע במחילות חפורות או מחילות נטושות. הם נוטים לחזור לאותה מחילה בסיום כל פעילות. יש מינים העשויים להימצא תחת קליפות עצים או מחסות ארעיים המושלכים בשטח. 

זמני פעילות:
עקרבים פעילים בלילה ובלילות ירח רמת הפעילות יורדת. גם ללחות היחסית ועוצמת הרוח השפעה על רמת הפעילות.

סכנה לאדם:
כל העקרבים נושאים בלוטות ארס, אך רק מיעוטם; כ-25 מינים מתוך כ-1750 מינים המוכרים בעולם - נחשבים מסוכנים לאדם. מלבד החשיבות הרפואית של העקרבים המסוכנים לאדם, יש לארס חשיבות בחקר מערכות ביולוגיות ופיתוח תרופות שונות.
 
בישראל מוכרים רק שני מינים הנחשבים מסכני חיים לאדם; קטלן עב-זנב ועקצן צהוב. עוד מספר מינים נוספים עשויים (לא בהכרח) לגרום בעקיצתם לסימפטומים מקומיים החולפים לרוב לאחר מספר שעות. עבור אנשים בריאים אין בעקיצת מרבית העקרבים המקומיים כדי לסכן חיים, מלבד אותם 2 מינים מסוכנים. עבור אוכלוסיה רגישה כמו פעוטות, אנשים החולים במחלות כרוניות או בעלי רגישות טבעית לארס עקרבים, יש להתייחס לנושא בזהירות מאחר ואין לדעת כיצד גופם של אנשים אלה יגיב לחדירת חלבונים זרים המצויים בארס העקרבים. המידע בקטלוג על רמת הסיכון של העקרבים מוגש כשירות לציבור אך אין בו כדי להצביע על מידת הסכנה האמיתית עבור כל אדם ולכן במגע הכרחי עם עקרבים יש לנקוט משנה זהירות ולא לנסות לתפוס אותם בידים חשופות.
האתר או בעליו לא ישאו בכל אחריות לשימוש הנעשה במידע המופיע בקטלוג או במאמרים ובכלל (ראו תקנון האתר).
 
מקרא הצלמיות בדף המידע של כל מין עבור רמת סכנה אפשרית לאדם
סיכון נמוך סיכון בינוני סיכון גבוה
 
 
 
 
פנולוגיה 
פנולוגיה הוא המדע העוסק בחקר התופעות המחזוריות בטבע. התחום כולל את מעגל החיים של היצורים כמו עונת הרבייה, נדידה, ועוד; וכן עולם הצומח, הנביטה, הלבלוב והפריחה ועוד; תוך התייחסות לגורמים בסביבתם החיצונית. הטבלה הפנולוגית של כל מין באתר מציינת את החודשים בהם נצפו ותועדו זכרים ונקבות (בוגרים או תת-בוגרים) בשטח והאם נצפו נקבות נושאות צאצאים (מודגש במסגרת שחורה). המידע מתייחס לכל הארץ. יתכן שבמקומות שונים עונות הפעילות לא יהיו חופפות. המידע גם אינו שלם ובמינים רבים חסר מאוד וכל תצפית מהשטח חשובה.
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק