ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>פרפראים (עשים)>Cilix asiatica - עש או לשלשת?
insectour
מרחבי תל-חדיד ופארק שוהם (שפלת יהודה), הם מקור לא אכזב למציאות אנטומולוגיות מעניינות. זה שנים מספר אני מבקר גם עצי שקד הפזורים בשטחים אלה בידיעה שמדי פעם הם עשויים לספק סיפור מעניין (ראו גם ברשומה שכונת שקד).

בעבר יצא לי למצוא שם את הזחלים המרשימים של שבתאי השקד, אך בשנים האחרונות, מלבד סימני הטלה בודדים, לא ראיתי אפילו זחל אחד. באפריל 2015, אחד הביקורים בפארק שוהם הניב צמד תצפיות מעניינות. על אחד מעצי השקד מצאתי זחלים של דבוראי אל-שנצי שלא ראיתי בעבר. עץ השקד הוא מארח ידוע של צרעית השקד (ראו ב"שכונת השקד") אך פה היה מדובר במשהו אחר. הזחלים נאספו ואף התקבלו בוגרים יפים שעדיין לא זוהו.
המימצא השני היו זחלים מוזרים למראה שגם אותם לא ראיתי בעבר על השקד ובכלל. למוד ניסיון אספתי מספר זחלים במטרה לגדל ולהגדיר את הבוגר. ואכן התברר שמציאה יפה נפלה בחלקי ועליה תסוב רשומה זו.

מראה הזחלים היה מוכר, זכרתי שבעבר ראיתי דומים לאלו, בסין. ואכן בבית כאשר השוואתי את מראה הזחלים לתמונות של זחלים דומים שצילמתי בסין, היה ברור שיש קרבה משפחתית. אישור נוסף לכך קיבלתי לאחר שאילתה בקבוצה אנטומולוגית בינלאומית בפייסבוק. מעל כל ספק התברר שמדובר במשפחה Drepanidae (אין שם עברי). עכשיו נותר לברר מה הסוג ואולי המין.

בדיקה ראשונית ב'אתר הטבע הישראלי' של עוז ריטנר העלתה שני מינים אפשריים בישראל, הנמנים על סוגים שונים. בדיקה נוספת במאמר The Drepanoidea of Israel (המביא סקירה על האקולוגיה והפנולוגיה של המינים המקומיים) העלתה שמדובר באחד משני הנציגים היחידים של המשפחה בישראל. השוואה של מראה הזחלים לתמונות ממספר אתרי פרפראים מאירופה הצביעה בודאות גדולה על הסוג Cilix. עתה לאחר תהליך זיהוי וירטואלי משהו, נותר להמתין לקבלת בוגר.
במהלך הזמן התגלמו הזחלים ובשבוע הראשון של מאי 2015 הגיח הבוגר הראשון, פרפראי זעיר שאישר בודאות שמדובר בסוג Cilix. כאן תם החלק הראשון של הרשומה.
 
Cilix asiatica



Cilix asiatica
זכר - המחושים קצרים יחסית ומנוצים.

נקבה - המחושים ארוכים יחסית וחוטיים. הם נסתרים במנוחה.

Dre·pan·i·dae) Drepanidae) היא משפחה לא גדולה של פרפראים פעילי לילה, המונה כ-800 מינים הנפוצים בעיקר בדרום-מזרח אסיה ומקצתם סביב אגן הים התיכון (לא מוכרים מהעולם החדש). הזחלים של מרבית המינים מתאפיינים בקצה בטן מחודד וארוך ('זנב' נוצר מאיחוד והתארכות של 2 אונות אנאליות) ולעיתים הם נוהגים לנוח כאשר ה'זנב' והראש מורמים גבוה. תנוחה שרואים גם בתגובה לאיום. ברוב הסוגים קצה הכנפיים הקדמיות מחודד ומעוקל והם נחים בכנפיים פרושות אופקית. הפרק הראשון של הבטן נושא זוג איברי שמיעה.


 טיפוסי הכנפיים האופייניים ל-Drepanidae
בישראל, כאמור, המשפחה מיוצגת על ידי שני מינים; Watsonalla binaria לו המראה הטיפוסי של כנפיים פרושות עם קצה אנקולי. ומין שני; Cilix asiatica O. Bang-Haas, 1907 בעל מראה חריג במשפחה (אך אופייני לסוג) כאשר הכנפיים מעוגלות ובמנוחה הן צמודות אנכית לגוף.

הסוג Cilix מונה 8-10 מינים, הנפוצים בעיקר באסיה ובאגן הים התיכון. Cilix glaucata הוא המין הנפוץ בסוג ומוכר ממערב ודרום-מזרח אירופה, הבלקן, אסיה הקטנה וצפון אפריקה, אך לא מצוי בישראל. הוא דומה מאוד במראה ל-Cilix asiatica. בעבר החשיבו את האחרון כתת-מין של C. glaucata. אולם שני המינים נמצאו נבדלים באופן מובהק בתצורת איברי הרבייה של הזכרים (FREINA, J. de & T.WITT. 1987) והמין האירופאי לא נמצא עד כה בישראל.

אחד מסימני השדה המאפשרים להבדיל בינם על סמך מראה הוא שורת נקודות אפורות בשוליים החיצוניות של הכנפיים הקדמיות. ל-Cilix asiatica ארבע נקודות בלבד ול-Cilix glaucata חמש או שש נקודות. כפי שניתן לראות בתמונת הבוגרים שהגיחו אצלי, לפרטים 4 נקודות ברורות.


Cilix asiatica

Cilix asiatica
מראה אופייני של זחל בדרגה האחרונה. ה'זנב' מאפיין זחלים מבוגרים.

פקעת התגלמות מוסוות בעלה מקופל.

Cilix asiatica
הוא מין מזרח ים-תיכוני המוכר מדרום-מזרח אירופה והבלקן, מזרח טורקיה, לבנון וישראל. בישראל הוא נפוץ בעיקר בחבל הים-תיכוני עם חדירות לחבל האירנו-טורני היובשני באזור אגן הכינרת ומדבר יהודה (ראו מפה) שם הוא נדיר יותר. תפוצתו העיקרית בגליל ועד החרמון (1600 מ') ובכרמל. ככל שמדרימים יותר הוא נפוץ פחות. בשומרון, הרי יהודה, שפלה ומישור החוף הוא נחשב נדיר והתפוצה היא מקומית. דפוס תפוצה עושה את התצפית משוהם למעניינת, אף שהיא לא חריגה מאוד.

בית הגידול האופייני במרחב התפוצה של המין הוא חורש ים תיכוני פתוח או יער פארק של עצים חובבי חום ועמידים ליובש כמו אלון תבור, המלווים בוורדניים Rosaceae שונים כמו: עוזרר, פטל, אגס ורד הכלב ועוד.
בפארק שוהם (קק"ל) בית הגידול הטבעי הוא בתה של סירה קוצנית עם שיחי עוזרר, אשחר, שיזף ושרידי בוסתנים - לא בית גידול אופייני לפרפראי זה. אולם כיום שטח זה נטוע, לא בצפיפות, בחלקים נרחבים שלו וניתן למצוא בו עצי אלת המסטיק, חרוב, זית, תאנה, מחטנים ועוד עצים לא מקומיים כמו איקליפטוס ושיטים אוסטרליות. גם עצי שקד נטועים ניתן למצוא בריכוזים קטנים או כבודדים פזורים בשטח. יתכן שהשינויים בשטח כתוצאה מהנטיעות (החלו 1987) מאפשרים התבססות אוכלוסייה של Cilix asiatica, המוצאת בפארק שוהם מאפיינים של יער פארק עם מארחים נוחים.

Cilix asiatica

Cilix asiatica
מי הזחל ומי הוא סתם עלה מיובש?

זחל בעמדת הרתעה אופיינית כאשר ה'זנב' והראש מורמים.

הביולוגיה של Cilix asiatica כמעט ולא מוזכרת בספרות. ניתן להניח שהיא דומה או מקבילה לזו של Cilix glaucata, המתקיים בבתי-גידול דומים (חלקם חופפים) בחלקים נרחבים של אזורי התפוצה שלו.

הביצים אליפטיות פחוסות; 0.65 מ"מ, בצבע קרם צהבהב, מוטלות על עלי המארח, ככל הנראה כבודדות. הבקיעה מתרחשת לאחר כשבועיים ואורך הזחל המגיח כ-2.5 מ"מ (המידע עפ"י המין האירופאי).

הזחלים ניזונים על עלים ובישראל המארחים המוזכרים בספרות הם יסמין Jasminum ו-פטל. באתר של ה- Natural History Museum מוזכר תפוח. בלבנון הוא מוכר כמתפתח על עצי שזיף ועוזרר. לדעת מחברי הסקירה The Drepanoidea of Israel זהו מין פוליפאגי של משפחת הורדניים. אף ששקד Amygdalus לא מוזכר בספרות כמארח, אין זה מפתיע למצוא זחלים גם על סוג זה.

הזחלים קטנים, אורכם בשיא הגודל 15-17 מ"מ. צבעם חום לא אחיד המרושת בעורקים כהים יותר הנראים כמרקם העלים. פעילים בלילה וגם ביום. הם נוהגים לאכול או לנוח בשולי העלים ונראים כחלק מת או יבש של העלה. קשה מאוד להבחין בהם אם לא יודעים מה מחפשים וגם אז זה לא פשוט.
ההתגלמות נעשית על הצמח המארח, בתוך פקעת אופיינית עטופה בעלה וגם היא מוסווית היטב. ההגחה מהגולם נעשית ככל הנראה בלילה (לפי גידול בבית).

Cilix asiatica
משמאל בוגר (נקבה) בתנחה אופיינית על עלה. מימין לשלשת טיפוסית של ציפור. שניהם בגודל דומה.

הבוגרים של Cilix asiatica (ובכלל של הסוג כולו) הם פרפראים קטנים שאורכם 8-12 ס"מ (הזכרים קטנים מהנקבות). צבע הכנפיים; לבן מלוכלך עם כתמי שטח חלודיים כהים בשוליים ובתוספת כתמים כסופים מבריקים במרכז הכנפיים המשווים להם מראה רטוב. במבט חטוף הפרפר נראה כשקיק לשלשת ציפור טרייה, הסוואה מעולה על עצים המניבים פירות המושכים ציפורים. בזמן מנוחה הראש והמחושים מכונסים פנימה וכמעט ואינם נראים. חלק מגפי הפה מנוונות וככל הנראה הבוגרים אינם ניזונים.

אלפרד ראסל וואלס, ביולוג וחוקר טבע בריטי שהגה במקביל לדרווין את תורת האבולוציה, מזכיר בספרו 1870 Contributions to the Theory of Natural Selection את הסוג Cilix בהקשר לדיון על חקיינות בבעלי חיים:
…There are some of the small moths which exactly resemble the dung of birds dropped on leaves, and on this point Mr. A. Sidgwick, in a paper read before the Rugby School Natural History Society, gives the following original observation:—“I myself have more than once mistaken Cilix compressa, a little white and grey moth, for a piece of bird's dung dropped upon a leaf, and vice versa the dung for the moth…."

בוגרים נראים בישראל החל ממחצית אפריל ועד תחילת אוקטובר, כאשר שיאי הפעילות נצפים באפריל-מאי, יולי, ואוקטובר-תחילת נובמבר. דפוס פעילות כזה מעיד על לפחות שני דורות וכנראה דור נוסף, שאולי עובר את החורף כגולם בדיאפאוזה (בדומה למין האירופאי). לא ברור כמה דורות מתקיימים באזור שוהם.

Cilix asiatica
זחל בדרגה צעירה נושא טפילים, ככל הנראה של צרעות פרזיטואידיות.

אחד הזחלים שנאספו התגלה כמוטפל. בזמן האיסוף נראו מבצבצים מגופו 3 זחלים לבנים, ככל הנראה של צרעות פרזיטואידיות. על-פי גודלו ובהשוואה לזחלים אחרים מדובר בדרגת זחל אמצעית (לא מוזכר בספרות כמה דרגות זחל עובר הסוג הזה). גם זחל זה, נאסף בתקווה לקבל בוגרים של הפרזיטואידים (שלא התקבלו נכון לזמן פרסום הרשומה).
Cilix asiatica אינו פרפראי נדיר במרבית אזור תפוצתו הגיאוגרפית. אולם בשל גודלו, ההסוואה הנהדרת שלו וזמני פעילותו, נדיר לצפות בו בטבע. התמזל מזלי לאסוף מספר זחלים וכך לצפות גם בבוגר וגם להכיר עוד נדבך בביולוגיה והתנהגות של פרפראי שאורחות חייו ידועים במעט מאוד.

במהלך התחקיר לרשומה חיפשתי מידע גם על האטימולוגיה של השם המדעי, בעיקר שם הסוג. לא מצאתי ברשת מידע ספציפי למעט ש-Cilix היא דמות מהמיתולוגיה היוונית. אולם עיון במילון אטימולוגי אנטומולוגי מספק, אולי, רמז עבה.
מלטינית; cil = 'קצה שעיר' ו-cilla = 'זנב'. מיוונית; הסופית ex = 'יש' ומכאן אפשר להניח שמחבר השם ומתאר הסוג, החוקר (1815) Leach, התכוון לקצה הבטן (הזנב) המחודד של הזחל, המאפיין גם את הסוג הזה. שם המין המדעי דווקא פשוט להבנה; asiatica = שתפוצתו אסיתית.
 
מקורות נבחרים:
 
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 8 - הצומח של ארץ ישראל, 1984
insectour
מרחבי תל-חדיד ופארק שוהם (שפלת יהודה), הם מקור לא אכזב למציאות אנטומולוגיות מעניינות. זה שנים מספר אני מבקר גם עצי שקד הפזורים בשטחים אלה בידיעה שמדי פעם הם עשויים לספק סיפור מעניין (ראו גם ברשומה שכונת שקד).

בעבר יצא לי למצוא שם את הזחלים המרשימים של שבתאי השקד, אך בשנים האחרונות, מלבד סימני הטלה בודדים, לא ראיתי אפילו זחל אחד. באפריל 2015, אחד הביקורים בפארק שוהם הניב צמד תצפיות מעניינות. על אחד מעצי השקד מצאתי זחלים של דבוראי אל-שנצי שלא ראיתי בעבר. עץ השקד הוא מארח ידוע של צרעית השקד (ראו ב"שכונת השקד") אך פה היה מדובר במשהו אחר. הזחלים נאספו ואף התקבלו בוגרים יפים שעדיין לא זוהו.
המימצא השני היו זחלים מוזרים למראה שגם אותם לא ראיתי בעבר על השקד ובכלל. למוד ניסיון אספתי מספר זחלים במטרה לגדל ולהגדיר את הבוגר. ואכן התברר שמציאה יפה נפלה בחלקי ועליה תסוב רשומה זו.

מראה הזחלים היה מוכר, זכרתי שבעבר ראיתי דומים לאלו, בסין. ואכן בבית כאשר השוואתי את מראה הזחלים לתמונות של זחלים דומים שצילמתי בסין, היה ברור שיש קרבה משפחתית. אישור נוסף לכך קיבלתי לאחר שאילתה בקבוצה אנטומולוגית בינלאומית בפייסבוק. מעל כל ספק התברר שמדובר במשפחה Drepanidae (אין שם עברי). עכשיו נותר לברר מה הסוג ואולי המין.

בדיקה ראשונית ב'אתר הטבע הישראלי' של עוז ריטנר העלתה שני מינים אפשריים בישראל, הנמנים על סוגים שונים. בדיקה נוספת במאמר The Drepanoidea of Israel (המביא סקירה על האקולוגיה והפנולוגיה של המינים המקומיים) העלתה שמדובר באחד משני הנציגים היחידים של המשפחה בישראל. השוואה של מראה הזחלים לתמונות ממספר אתרי פרפראים מאירופה הצביעה בודאות גדולה על הסוג Cilix. עתה לאחר תהליך זיהוי וירטואלי משהו, נותר להמתין לקבלת בוגר.
במהלך הזמן התגלמו הזחלים ובשבוע הראשון של מאי 2015 הגיח הבוגר הראשון, פרפראי זעיר שאישר בודאות שמדובר בסוג Cilix. כאן תם החלק הראשון של הרשומה.
 
Cilix asiatica



Cilix asiatica
זכר - המחושים קצרים יחסית ומנוצים.

נקבה - המחושים ארוכים יחסית וחוטיים. הם נסתרים במנוחה.

Dre·pan·i·dae) Drepanidae) היא משפחה לא גדולה של פרפראים פעילי לילה, המונה כ-800 מינים הנפוצים בעיקר בדרום-מזרח אסיה ומקצתם סביב אגן הים התיכון (לא מוכרים מהעולם החדש). הזחלים של מרבית המינים מתאפיינים בקצה בטן מחודד וארוך ('זנב' נוצר מאיחוד והתארכות של 2 אונות אנאליות) ולעיתים הם נוהגים לנוח כאשר ה'זנב' והראש מורמים גבוה. תנוחה שרואים גם בתגובה לאיום. ברוב הסוגים קצה הכנפיים הקדמיות מחודד ומעוקל והם נחים בכנפיים פרושות אופקית. הפרק הראשון של הבטן נושא זוג איברי שמיעה.


 טיפוסי הכנפיים האופייניים ל-Drepanidae
בישראל, כאמור, המשפחה מיוצגת על ידי שני מינים; Watsonalla binaria לו המראה הטיפוסי של כנפיים פרושות עם קצה אנקולי. ומין שני; Cilix asiatica O. Bang-Haas, 1907 בעל מראה חריג במשפחה (אך אופייני לסוג) כאשר הכנפיים מעוגלות ובמנוחה הן צמודות אנכית לגוף.

הסוג Cilix מונה 8-10 מינים, הנפוצים בעיקר באסיה ובאגן הים התיכון. Cilix glaucata הוא המין הנפוץ בסוג ומוכר ממערב ודרום-מזרח אירופה, הבלקן, אסיה הקטנה וצפון אפריקה, אך לא מצוי בישראל. הוא דומה מאוד במראה ל-Cilix asiatica. בעבר החשיבו את האחרון כתת-מין של C. glaucata. אולם שני המינים נמצאו נבדלים באופן מובהק בתצורת איברי הרבייה של הזכרים (FREINA, J. de & T.WITT. 1987) והמין האירופאי לא נמצא עד כה בישראל.

אחד מסימני השדה המאפשרים להבדיל בינם על סמך מראה הוא שורת נקודות אפורות בשוליים החיצוניות של הכנפיים הקדמיות. ל-Cilix asiatica ארבע נקודות בלבד ול-Cilix glaucata חמש או שש נקודות. כפי שניתן לראות בתמונת הבוגרים שהגיחו אצלי, לפרטים 4 נקודות ברורות.


Cilix asiatica

Cilix asiatica
מראה אופייני של זחל בדרגה האחרונה. ה'זנב' מאפיין זחלים מבוגרים.

פקעת התגלמות מוסוות בעלה מקופל.

Cilix asiatica
הוא מין מזרח ים-תיכוני המוכר מדרום-מזרח אירופה והבלקן, מזרח טורקיה, לבנון וישראל. בישראל הוא נפוץ בעיקר בחבל הים-תיכוני עם חדירות לחבל האירנו-טורני היובשני באזור אגן הכינרת ומדבר יהודה (ראו מפה) שם הוא נדיר יותר. תפוצתו העיקרית בגליל ועד החרמון (1600 מ') ובכרמל. ככל שמדרימים יותר הוא נפוץ פחות. בשומרון, הרי יהודה, שפלה ומישור החוף הוא נחשב נדיר והתפוצה היא מקומית. דפוס תפוצה עושה את התצפית משוהם למעניינת, אף שהיא לא חריגה מאוד.

בית הגידול האופייני במרחב התפוצה של המין הוא חורש ים תיכוני פתוח או יער פארק של עצים חובבי חום ועמידים ליובש כמו אלון תבור, המלווים בוורדניים Rosaceae שונים כמו: עוזרר, פטל, אגס ורד הכלב ועוד.
בפארק שוהם (קק"ל) בית הגידול הטבעי הוא בתה של סירה קוצנית עם שיחי עוזרר, אשחר, שיזף ושרידי בוסתנים - לא בית גידול אופייני לפרפראי זה. אולם כיום שטח זה נטוע, לא בצפיפות, בחלקים נרחבים שלו וניתן למצוא בו עצי אלת המסטיק, חרוב, זית, תאנה, מחטנים ועוד עצים לא מקומיים כמו איקליפטוס ושיטים אוסטרליות. גם עצי שקד נטועים ניתן למצוא בריכוזים קטנים או כבודדים פזורים בשטח. יתכן שהשינויים בשטח כתוצאה מהנטיעות (החלו 1987) מאפשרים התבססות אוכלוסייה של Cilix asiatica, המוצאת בפארק שוהם מאפיינים של יער פארק עם מארחים נוחים.

Cilix asiatica

Cilix asiatica
מי הזחל ומי הוא סתם עלה מיובש?

זחל בעמדת הרתעה אופיינית כאשר ה'זנב' והראש מורמים.

הביולוגיה של Cilix asiatica כמעט ולא מוזכרת בספרות. ניתן להניח שהיא דומה או מקבילה לזו של Cilix glaucata, המתקיים בבתי-גידול דומים (חלקם חופפים) בחלקים נרחבים של אזורי התפוצה שלו.

הביצים אליפטיות פחוסות; 0.65 מ"מ, בצבע קרם צהבהב, מוטלות על עלי המארח, ככל הנראה כבודדות. הבקיעה מתרחשת לאחר כשבועיים ואורך הזחל המגיח כ-2.5 מ"מ (המידע עפ"י המין האירופאי).

הזחלים ניזונים על עלים ובישראל המארחים המוזכרים בספרות הם יסמין Jasminum ו-פטל. באתר של ה- Natural History Museum מוזכר תפוח. בלבנון הוא מוכר כמתפתח על עצי שזיף ועוזרר. לדעת מחברי הסקירה The Drepanoidea of Israel זהו מין פוליפאגי של משפחת הורדניים. אף ששקד Amygdalus לא מוזכר בספרות כמארח, אין זה מפתיע למצוא זחלים גם על סוג זה.

הזחלים קטנים, אורכם בשיא הגודל 15-17 מ"מ. צבעם חום לא אחיד המרושת בעורקים כהים יותר הנראים כמרקם העלים. פעילים בלילה וגם ביום. הם נוהגים לאכול או לנוח בשולי העלים ונראים כחלק מת או יבש של העלה. קשה מאוד להבחין בהם אם לא יודעים מה מחפשים וגם אז זה לא פשוט.
ההתגלמות נעשית על הצמח המארח, בתוך פקעת אופיינית עטופה בעלה וגם היא מוסווית היטב. ההגחה מהגולם נעשית ככל הנראה בלילה (לפי גידול בבית).

Cilix asiatica
משמאל בוגר (נקבה) בתנחה אופיינית על עלה. מימין לשלשת טיפוסית של ציפור. שניהם בגודל דומה.

הבוגרים של Cilix asiatica (ובכלל של הסוג כולו) הם פרפראים קטנים שאורכם 8-12 ס"מ (הזכרים קטנים מהנקבות). צבע הכנפיים; לבן מלוכלך עם כתמי שטח חלודיים כהים בשוליים ובתוספת כתמים כסופים מבריקים במרכז הכנפיים המשווים להם מראה רטוב. במבט חטוף הפרפר נראה כשקיק לשלשת ציפור טרייה, הסוואה מעולה על עצים המניבים פירות המושכים ציפורים. בזמן מנוחה הראש והמחושים מכונסים פנימה וכמעט ואינם נראים. חלק מגפי הפה מנוונות וככל הנראה הבוגרים אינם ניזונים.

אלפרד ראסל וואלס, ביולוג וחוקר טבע בריטי שהגה במקביל לדרווין את תורת האבולוציה, מזכיר בספרו 1870 Contributions to the Theory of Natural Selection את הסוג Cilix בהקשר לדיון על חקיינות בבעלי חיים:
…There are some of the small moths which exactly resemble the dung of birds dropped on leaves, and on this point Mr. A. Sidgwick, in a paper read before the Rugby School Natural History Society, gives the following original observation:—“I myself have more than once mistaken Cilix compressa, a little white and grey moth, for a piece of bird's dung dropped upon a leaf, and vice versa the dung for the moth…."

בוגרים נראים בישראל החל ממחצית אפריל ועד תחילת אוקטובר, כאשר שיאי הפעילות נצפים באפריל-מאי, יולי, ואוקטובר-תחילת נובמבר. דפוס פעילות כזה מעיד על לפחות שני דורות וכנראה דור נוסף, שאולי עובר את החורף כגולם בדיאפאוזה (בדומה למין האירופאי). לא ברור כמה דורות מתקיימים באזור שוהם.

Cilix asiatica
זחל בדרגה צעירה נושא טפילים, ככל הנראה של צרעות פרזיטואידיות.

אחד הזחלים שנאספו התגלה כמוטפל. בזמן האיסוף נראו מבצבצים מגופו 3 זחלים לבנים, ככל הנראה של צרעות פרזיטואידיות. על-פי גודלו ובהשוואה לזחלים אחרים מדובר בדרגת זחל אמצעית (לא מוזכר בספרות כמה דרגות זחל עובר הסוג הזה). גם זחל זה, נאסף בתקווה לקבל בוגרים של הפרזיטואידים (שלא התקבלו נכון לזמן פרסום הרשומה).
Cilix asiatica אינו פרפראי נדיר במרבית אזור תפוצתו הגיאוגרפית. אולם בשל גודלו, ההסוואה הנהדרת שלו וזמני פעילותו, נדיר לצפות בו בטבע. התמזל מזלי לאסוף מספר זחלים וכך לצפות גם בבוגר וגם להכיר עוד נדבך בביולוגיה והתנהגות של פרפראי שאורחות חייו ידועים במעט מאוד.

במהלך התחקיר לרשומה חיפשתי מידע גם על האטימולוגיה של השם המדעי, בעיקר שם הסוג. לא מצאתי ברשת מידע ספציפי למעט ש-Cilix היא דמות מהמיתולוגיה היוונית. אולם עיון במילון אטימולוגי אנטומולוגי מספק, אולי, רמז עבה.
מלטינית; cil = 'קצה שעיר' ו-cilla = 'זנב'. מיוונית; הסופית ex = 'יש' ומכאן אפשר להניח שמחבר השם ומתאר הסוג, החוקר (1815) Leach, התכוון לקצה הבטן (הזנב) המחודד של הזחל, המאפיין גם את הסוג הזה. שם המין המדעי דווקא פשוט להבנה; asiatica = שתפוצתו אסיתית.
 
מקורות נבחרים:
 
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 8 - הצומח של ארץ ישראל, 1984

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק