ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>פרפראים (פרפרי יום)>לַבְנִין הָרִכְפָּה Pontia daplidice
insectour
משפחת הלבניניים היא אחת ממשפחות פרפראי היום המוכרות בעולם ובישראל, ולו בשל מספר נציגים נפוצים מאוד המעופפים מרבית השנה. קל יחסית לזהות לבנינים על פני פרפרים ממשפחות אחרות, בעיקר בשל מאפיין בולט הנראה ברבים מהם והוא צבע רקע הכנפיים, המופיע בגווני לבן או גווני צהוב. מכאן גם שם המשפחה העברי.

לַבְנִין
הָרִכְפָּה
מעופף בחבל הים-תיכוני בבתי גידול עשבוניים שטופי שמש ובאזורים המדבריים; בערוצי הנחלים ונאות מדבר. מהאביב ועד לסתיו הוא מצוי גם בפסגות הגבוהות של הרי המרכז, הגליל והחרמון.

רשומה זו מהווה סקירה קצרצרה על הביולוגיה והאקולוגיה של לבנין הרכפה כפי שמצטייר מהספרות, מקורות מהרשת ותצפיות שדה.

לבנין הרכפה - זכר במנוחה / תצפית

משפחת הלבניניים Pieridae מיוצגת בישראל על-ידי כ-25 מינים המתפלגים בין כ-14 סוגים. לחלקם תפוצה המתפרשת על רוב שטחי הארץ, לאחרים תפוצה כתמית המושפעת מזמינות המארחים עליהם מתפתחים הזחלים. מספר מינים מצויים רק באתרים נקודתיים המהווים גבול תפוצה גיאוגרפי, כמו רכס החרמון.

לַבְנִין הָרִכְפָּה Pontia daplidice הוא מהנפוצים שבין פרפרי ישראל. בעל תפוצה פליארקטית רחבה המשתרעת על מרכז ודרום אירופה, אסיה הקטנה, מרכז אסיה וחלקים מאפריקה וערב. לנוכח התפוצה הרחבה של לבין הרכפה יש חוקרים המחלקים את המין לתתי-מינים: 5-13, חלקם ניתנים להבדלה רק בהשוואות גנטיות. יש הרואים בקבוצה אגד מינים species complex הדורש בחינה מחדש של הקשרים הפילוגנטיים בקבוצה כדי להבין את הסיסטמטיקה שלה. באופן מסורתי מקובל שבאזור שלנו מצוי התת-מין Pontia d. daplidice המצוי גם בדרום מערב אירופה צפון אפריקה ומערב אסיה.

לבנין הרכפה מוכר כפרפר נודד באזורי התפוצה שלו. באירופה הוא נודד צפונה ומגיע עד לדרום סקנדינביה ודרום אנגליה. מצוי גם באוקינוס האטלנטי: באיים הקנריים ומזדמן באיי מדיירה. יש ויציבות האוכלוסיות משתנה כתגובה לאירועים אקלימיים או שינויים אחרים, חלקם מעשה אדם (למשל פיתוח חקלאי). גם בישראל מוכרת ומתועדת נדידה. הנדידה מתרחשת במהלך האביב וראשית הקיץ ומגמתה העיקרית צפון. תיאור נדידה מלבנון של החוקר Torben B. Larsen שחקר פרפרים בלבנון (1974) ניתן במאמר בקישור.

לבנין הרכפה - נקבה במנוחת אכילה בין הטלות.

לבנין הרכפה מתארח על מגוון עשיר של צמחים המאפיינים את אזורי התפוצה שלו. הבוגרים ניזונים מצוף על פרחי מורכבים Asteraceae ומצליבים Brassicaceae.
מספר סוגים של חד-שנתיים ורב-שנתיים מהמצליבים וממשפחת הרכפתיים Resedaceae, כמו הסוג רכפה ורכפתן, משמשים פונדקאים להתפתחות הזחלים.

פונדקאים המגיעים משתי משפחות נפרדות אך קרובות (סדרת הצלפאים Brassicales), מצביעים על מכנה משותף החשוב להתפתחות הפרפר. ואכן בשתי המשפחות הללו מוצאים בצמחים שמני חרדל המשמשים להגנה של הצמח מפני אוכלי צמחים אבל חיוניים להתפתחות הזחלים (ברוב הלבניניים).

מנגנון ההגנה של הצלפאים נקרא התגוננות מושרית, הבאה לידי ביטוי רק כתגובה של הצמח לפגיעה מכנית כמו טריפה, שאז מופעלים מנגנונים שונים הגורמים לסנתוז מהיר של רעלנים חזקים.
כאשר זחל של לבנין נוגס ברקמת הצמח (גם מעיכה משיגה את אותה תוצאה) מופרש מתאים מסויימים האנזים מירוזינאז Myrosinase, הבא במגע עם גלוקוזינולטים (חומרים יציבים לא רעילים) ונוצרת תגובה כימית המיצרת רעלנים המוכרים בשם שמני חרדל. מנגנון זה נקרא 'פצצת שמן החרדל'.

כדי להתמודד עם הרעלנים מייצר הזחל במעי התיכון חלבון המפרק את הרעלנים לתוצרים אותם ניתן להפריש ללא הרעלה. שיטות מדידה מולקולריות מצביעות על כך שחלבון זה התפתח זמן קצר לאחר ההתפתחות של המצליבים ובעקבות התגוונות אדפטיבית Adaptive radiation (תהליך אבולוציוני בו מתפתחים במהירות הרבה מינים חדשים מאב אחד וכל אחד מסתגל לבית גידול חדש או לניצול משאב חדש) של מינים במשפחת הלבניניים.




נקבה בהטלה על מצליב.

תקריב על ביצים בשלות.

לבנין הרכפה הוא פרפראי בגודל בינוני (מוטת כנפיים 35-40 מ"מ). הפרטים נוטים להיות קטנים יותר בעונות החמות, באזורים הגבוהים ובקווי רוחב צפוניים. הזכרים קטנים מהנקבות.

זהו פרפר חובב חום המגלה העדפה לבתי-גידול יובשניים ואחד הנצפים ביותר בשלהי האביב ותחילת הקיץ, כאשר היובש פושט בכל ופרפראים המאפיינים את האביב נעלמים עם העליה בטמפרטורה. במקביל, זו העונה בה משגשגים חלק מהפונדקאים שלו, הפורחים דווקא כאשר שאר הצמחים מתייבשים. שילוב זה מקל לעקוב אחר אורח החיים של הפרפר.

הנקבה מטילה ביצים יחידות על ניצני פרחים, פרי צעיר ועל העלים. תצפיות שדה תואמות למידע בספרות על העדפה להטלה על ניצני הפרחים .
לא ברורה העדפת הפונדקאים לגבי אתרי ההטלה. בצפון אירופה נמצאה העדפה לצמחים צעירים בעלי נוף קטן. בארץ ראיתי העדפה דומה בשלהי האביב. היכולת להתרבות על צמחים קטנים או מועטים וצמחים הגדלים על כמות מים מועטה (למשל דליפות מים מצנרת השקייה), עושה אותו שכיח גם בשטחים חקלאיים וישובים באזורים אורבניים, כפריים ובחבלי ארץ מדבריים.




זחל מספר ימים לאחר הבקיעה.

זחל בוגר הניכר בדגם הצבעים האופייני.

הזחל בוקע לאחר מספר ימים ואורכו כ-2 מ"מ. תחילה הוא ניזון מניצני הפרחים ובדרגות מאוחרות יותר הוא עובר לאכול מהפרי רך. בתחילת דרכו הזחל צהבהב ומשתלב היטב בגווני הפרחים. בחלוף הזמן עם הגדילה מופיע בהדרגה על הגוף זחל דגם פסים של ירוק-אפור וצהוב המנוקד בשחור. דגם זה מסווה אותו היטב על הנוף הקירח של הגבעול עמוס הפרי.

זמן התפתחות הזחל אורך 17-19 ימים, מספר הדרגות 3-5, בדרך כלל 4, תלוי בקצב ההתפתחות המושפע מהטמפרטורה וזמינות המזון. בהגיע אורכו לכדי 35 מ"מ נוטש הזחל את המארח ומחפש אתר נוח להתגלמות. אתר זה יכול להיות שוליים מוצלים של אבן או פני סלע או אפילו ענף של צמח אחר. לעיתים יתגלם על המארח. במהלך השלב הראשון של ההתגלמות משתנה צבעו לסגול-ורוד.

הגולם הוא מטיפוס "חגורה" התפוס (לרוב אנכית) למצע בקצה התחתון (זיפי הקראמסטר cremaster) ובקור רוחב (החגורה). זמן הגולם משתנה לפי העונה. בעונה החמה הוא קצר מאוד ואורך 6-9 ימים. בסתיו עשוי זמן הגולם להתארך לכדי 22-23 ימים. בשנה אחת עשוי לבנין הרכפה להקים 6 דורות, תלוי באזור הגיאוגרפי. כל עוד הטמפרטורות נוחות ולא קר מידי, פעילות הפרפר נמשכת והוא ממשיך להקים דורות נוספים.




זחל בהכנות להתגלמות. אפשר לראות את ההמאחז בקצה הבטן והחגורה.

גולם על הצמח המארח.

ניסויי האכלה הראו שציפורים נוטות לדחות לבנינים בוגרים (ממינים שנים), ככל הנראה על בסיס טעם דוחה, בשל רעלנים המצויים בגופם. עם זאת עדיין לא הוברר האם מדובר בסינתוז בגוף הבוגר או בשלב הגולם או רכישת רעלנים, מתוך הצמח המארח, העוברים דרך דרגות הזחל עד לבוגר.

בחלק מהלבנינים, בהם גם לבנין הרכפה, הזחלים מצויידים במנגנון הגנה (מוגבל) נגד טורפים. גוף הזחל עוטה שערות בלוטיות הערוכות טורים לאורך גוף הזחל. כל שערה נושאת בקצה טיפה של נוזל שמנוני שקוף. נוזל זה מיוצר בבלוטה המצויה בבסיס כל שערה ומוסע במעלה חלל השערה אל הפתח שבקצה שם הוא מצטבר לטיפה. שערות בלוטיות מופיעות על הזחלים החל מהדרגה הראשונה ובדרגות הבאות פוחת מספרן והן מופיעות כשערות זיפים רגילות. בדרגה האחרונה הן נעלמות לגמרי.
בלבנין הצנון נמצא שטיפות אלו מספקות הגנה יעילה כנגד נמלים. כאשר החומר השמנוני בא במגע עם הנמלה הן מפסיקות להתקיף ומתחילות בניקוי עצמי אובססיבי.

למרות ההסוואה המעולה של זחלים ומנגנון ההגנה אין הם חסינים מטריפה. זחלי לבנינים וגם לבנין רכפה נטרפים על-ידי פרוקי-רגליים כמו עכבישים וציפורים. הם מותקפים על ידי צרעות פרזיטואידיות שונות בהם צִרְעֲתַן הלבנין Hyposoter ebeninus, צירעה קטנה המטילה ביצה בודדת לתוך גוף זחל צעיר. זחל הצירעה מתפתח בתוך זחל הפרפר ולבסוף מתגלם בתוכו.




זחל צעיר הניכר בשערות בלוטיות המפרישות טיפות.

זחל שהוטפל על ידי צרעתן הלבנין.

לבנין הרכפה תואר לראשונה על ידי לינאוס (Linnaeus, 1758) בשם Papilio daplidice. במהלך המאות 18-19 הוא תואר על ידי חוקרים שונים ממקומות שונים יותר מפעם אחת ותחת שמות מדעיים שונים (אז התקשורת בין החוקרים לא הייתה יעילה ביותר). התיאורים הללו נחשבים היום סינונים synonym של השם הנוכחי.

שם הסוג הנוכחי; Pontia הוקם על ידי החוקר הדני Fabricius בשנת 1807. Pontia נגזר מיוונית pontos = ים, והשם מתייחס גם לאלת היופי אפרודיטה (ונוס) שנולדה מהים. Fabricius חילק את משפחת הלבניניים (של ימינו) בין שני טיפוסים: לבנים וצהובים, כאשר הלבנים כונסו תחת הסוג Pontia והצהובים תחת הסוג Colias שגם הוא שם המקושר לאפרודיטה, ככל הנראה כדי לבטא את היופי של הפרפרים הללו. Fabricius לא היה הראשון להשתמש בשם Pontia עבור לבנינים ושימוש כזה נעשה בבריטניה לפחות משנת 1717.

אזכור ישיר למקור האטימולוגי של השם המדעי daplidice לא מצאתי, אבל נראה שהסיפור פה פשוט להבנה. Daplidice היא אחת מנימפות המים ואחת מהבנות של דנאוס Danaus נכדו של אל הים פוסידון ומייסד העיר ארגוס. לינאוס כינס את כל הפרפרים הלבנים והצהובים / כתומים תחת קבוצה שנקראה Danai כאשר מינים רבים נקראו, כל אחד, על שם אחת מ-50 הבנות של דנאוס.

אנקדוטה נוספת על לבנין הרכפה אפשר למצוא במוזיאון הטבע של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם מצוי פרט של לבנין הרכפה שנאסף בשנת 1702. פרט זה נחשב לפרפר הפרוש העתיק ביותר בעולם, הקיים באוסף אנטומולוגי, עם כל פרטי האיסוף והסיכה המקורית. פרט זה נאסף על ידי William Vernon מאחת ההגירות הנדירות לאיים הבריטיים שהתרחשו אז (עוד על הסיפור הזה בקישור The oldest extant spread butterfly specimen in the world).

לבנין הרכפה מתוך האנציקלופדיה British Insects של חוקר הטבע הבריטי Donovan משנת 1796

לבנין הריכפה הוא פרפר חביב ונוח. העובדה שעונת הפעילות העיקרית שלו, ברוב הארץ, היא בשלהי האביב ותחילת הקיץ, כאשר אין הרבה פריחה והמשיכה שלו למצליבים שונים, הופכת אותו נוח לצפיה עבור כל חובב שרוצה להראות פרפרים בהתנהגות טבעית מטווח קרוב יחסית (אפשר ורצוי להיעזר במשקפת).

עם קצת סבלנות הפרפר מתרגל לנוכחות האדם וממשיך בחיפוש מזון, חיזור או הטלת ביצים. הנטייה של מין זה להטיל על צמחים שנושאים עליהם ביצים או זחלים מביקורים קודמים מאפשרת, לעיתים, למצוא גם ביצים והזחלים, שכרגיל קשה לאתר בשטח, במיוחד עם הוא עשיר במצליבים.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002
פרפרי ארץ ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
יורקים זרעים, מיכל סמוני-בלנק, טבע הדברים, 2012
לבנין הרכפה, אביתר פיינגולד, באתר מדרשת שדה בוקר
Ecological and Environmental Physiology of Insects, Jon F. Harrison, H. Arthur Woods, Stephen P. Roberts, 2013
Secret Weapons: Defenses of Insects, Spiders, Scorpions, and Other Many-Legged Creatures, Thomas Eisner, Maria Eisner, Melody Siegler, 2005
On Certain Pieris Caterpillars, WM. T. M. Forbes, 1909
Size discrimination among conspecific hostplants in two pierid butterflies; Pieris napi L. and Pontia daplidice L., J. Forsberg, 1987
Butterflies of British Columbia: Including Western Alberta, Southern Yukon ..., Jon Shepard, Crispin Guppy, 2001
Pontia daplidice @ Russian insects site
The Pontia daplidice (Linnaeus, 1758) / Pontia edusa (Fabricius, 1777) complex (Lepidoptera: Pieridae): confirmation of the presence of Pontia daplidice in Cyprus, and of Cleome iberica DC. as a new host-plant for this species in the Levant, John, E., Wiemers, M., Makris, C. & Russell, P., 2013
insectour
משפחת הלבניניים היא אחת ממשפחות פרפראי היום המוכרות בעולם ובישראל, ולו בשל מספר נציגים נפוצים מאוד המעופפים מרבית השנה. קל יחסית לזהות לבנינים על פני פרפרים ממשפחות אחרות, בעיקר בשל מאפיין בולט הנראה ברבים מהם והוא צבע רקע הכנפיים, המופיע בגווני לבן או גווני צהוב. מכאן גם שם המשפחה העברי.

לַבְנִין
הָרִכְפָּה
מעופף בחבל הים-תיכוני בבתי גידול עשבוניים שטופי שמש ובאזורים המדבריים; בערוצי הנחלים ונאות מדבר. מהאביב ועד לסתיו הוא מצוי גם בפסגות הגבוהות של הרי המרכז, הגליל והחרמון.

רשומה זו מהווה סקירה קצרצרה על הביולוגיה והאקולוגיה של לבנין הרכפה כפי שמצטייר מהספרות, מקורות מהרשת ותצפיות שדה.

לבנין הרכפה - זכר במנוחה / תצפית

משפחת הלבניניים Pieridae מיוצגת בישראל על-ידי כ-25 מינים המתפלגים בין כ-14 סוגים. לחלקם תפוצה המתפרשת על רוב שטחי הארץ, לאחרים תפוצה כתמית המושפעת מזמינות המארחים עליהם מתפתחים הזחלים. מספר מינים מצויים רק באתרים נקודתיים המהווים גבול תפוצה גיאוגרפי, כמו רכס החרמון.

לַבְנִין הָרִכְפָּה Pontia daplidice הוא מהנפוצים שבין פרפרי ישראל. בעל תפוצה פליארקטית רחבה המשתרעת על מרכז ודרום אירופה, אסיה הקטנה, מרכז אסיה וחלקים מאפריקה וערב. לנוכח התפוצה הרחבה של לבין הרכפה יש חוקרים המחלקים את המין לתתי-מינים: 5-13, חלקם ניתנים להבדלה רק בהשוואות גנטיות. יש הרואים בקבוצה אגד מינים species complex הדורש בחינה מחדש של הקשרים הפילוגנטיים בקבוצה כדי להבין את הסיסטמטיקה שלה. באופן מסורתי מקובל שבאזור שלנו מצוי התת-מין Pontia d. daplidice המצוי גם בדרום מערב אירופה צפון אפריקה ומערב אסיה.

לבנין הרכפה מוכר כפרפר נודד באזורי התפוצה שלו. באירופה הוא נודד צפונה ומגיע עד לדרום סקנדינביה ודרום אנגליה. מצוי גם באוקינוס האטלנטי: באיים הקנריים ומזדמן באיי מדיירה. יש ויציבות האוכלוסיות משתנה כתגובה לאירועים אקלימיים או שינויים אחרים, חלקם מעשה אדם (למשל פיתוח חקלאי). גם בישראל מוכרת ומתועדת נדידה. הנדידה מתרחשת במהלך האביב וראשית הקיץ ומגמתה העיקרית צפון. תיאור נדידה מלבנון של החוקר Torben B. Larsen שחקר פרפרים בלבנון (1974) ניתן במאמר בקישור.

לבנין הרכפה - נקבה במנוחת אכילה בין הטלות.

לבנין הרכפה מתארח על מגוון עשיר של צמחים המאפיינים את אזורי התפוצה שלו. הבוגרים ניזונים מצוף על פרחי מורכבים Asteraceae ומצליבים Brassicaceae.
מספר סוגים של חד-שנתיים ורב-שנתיים מהמצליבים וממשפחת הרכפתיים Resedaceae, כמו הסוג רכפה ורכפתן, משמשים פונדקאים להתפתחות הזחלים.

פונדקאים המגיעים משתי משפחות נפרדות אך קרובות (סדרת הצלפאים Brassicales), מצביעים על מכנה משותף החשוב להתפתחות הפרפר. ואכן בשתי המשפחות הללו מוצאים בצמחים שמני חרדל המשמשים להגנה של הצמח מפני אוכלי צמחים אבל חיוניים להתפתחות הזחלים (ברוב הלבניניים).

מנגנון ההגנה של הצלפאים נקרא התגוננות מושרית, הבאה לידי ביטוי רק כתגובה של הצמח לפגיעה מכנית כמו טריפה, שאז מופעלים מנגנונים שונים הגורמים לסנתוז מהיר של רעלנים חזקים.
כאשר זחל של לבנין נוגס ברקמת הצמח (גם מעיכה משיגה את אותה תוצאה) מופרש מתאים מסויימים האנזים מירוזינאז Myrosinase, הבא במגע עם גלוקוזינולטים (חומרים יציבים לא רעילים) ונוצרת תגובה כימית המיצרת רעלנים המוכרים בשם שמני חרדל. מנגנון זה נקרא 'פצצת שמן החרדל'.

כדי להתמודד עם הרעלנים מייצר הזחל במעי התיכון חלבון המפרק את הרעלנים לתוצרים אותם ניתן להפריש ללא הרעלה. שיטות מדידה מולקולריות מצביעות על כך שחלבון זה התפתח זמן קצר לאחר ההתפתחות של המצליבים ובעקבות התגוונות אדפטיבית Adaptive radiation (תהליך אבולוציוני בו מתפתחים במהירות הרבה מינים חדשים מאב אחד וכל אחד מסתגל לבית גידול חדש או לניצול משאב חדש) של מינים במשפחת הלבניניים.




נקבה בהטלה על מצליב.

תקריב על ביצים בשלות.

לבנין הרכפה הוא פרפראי בגודל בינוני (מוטת כנפיים 35-40 מ"מ). הפרטים נוטים להיות קטנים יותר בעונות החמות, באזורים הגבוהים ובקווי רוחב צפוניים. הזכרים קטנים מהנקבות.

זהו פרפר חובב חום המגלה העדפה לבתי-גידול יובשניים ואחד הנצפים ביותר בשלהי האביב ותחילת הקיץ, כאשר היובש פושט בכל ופרפראים המאפיינים את האביב נעלמים עם העליה בטמפרטורה. במקביל, זו העונה בה משגשגים חלק מהפונדקאים שלו, הפורחים דווקא כאשר שאר הצמחים מתייבשים. שילוב זה מקל לעקוב אחר אורח החיים של הפרפר.

הנקבה מטילה ביצים יחידות על ניצני פרחים, פרי צעיר ועל העלים. תצפיות שדה תואמות למידע בספרות על העדפה להטלה על ניצני הפרחים .
לא ברורה העדפת הפונדקאים לגבי אתרי ההטלה. בצפון אירופה נמצאה העדפה לצמחים צעירים בעלי נוף קטן. בארץ ראיתי העדפה דומה בשלהי האביב. היכולת להתרבות על צמחים קטנים או מועטים וצמחים הגדלים על כמות מים מועטה (למשל דליפות מים מצנרת השקייה), עושה אותו שכיח גם בשטחים חקלאיים וישובים באזורים אורבניים, כפריים ובחבלי ארץ מדבריים.




זחל מספר ימים לאחר הבקיעה.

זחל בוגר הניכר בדגם הצבעים האופייני.

הזחל בוקע לאחר מספר ימים ואורכו כ-2 מ"מ. תחילה הוא ניזון מניצני הפרחים ובדרגות מאוחרות יותר הוא עובר לאכול מהפרי רך. בתחילת דרכו הזחל צהבהב ומשתלב היטב בגווני הפרחים. בחלוף הזמן עם הגדילה מופיע בהדרגה על הגוף זחל דגם פסים של ירוק-אפור וצהוב המנוקד בשחור. דגם זה מסווה אותו היטב על הנוף הקירח של הגבעול עמוס הפרי.

זמן התפתחות הזחל אורך 17-19 ימים, מספר הדרגות 3-5, בדרך כלל 4, תלוי בקצב ההתפתחות המושפע מהטמפרטורה וזמינות המזון. בהגיע אורכו לכדי 35 מ"מ נוטש הזחל את המארח ומחפש אתר נוח להתגלמות. אתר זה יכול להיות שוליים מוצלים של אבן או פני סלע או אפילו ענף של צמח אחר. לעיתים יתגלם על המארח. במהלך השלב הראשון של ההתגלמות משתנה צבעו לסגול-ורוד.

הגולם הוא מטיפוס "חגורה" התפוס (לרוב אנכית) למצע בקצה התחתון (זיפי הקראמסטר cremaster) ובקור רוחב (החגורה). זמן הגולם משתנה לפי העונה. בעונה החמה הוא קצר מאוד ואורך 6-9 ימים. בסתיו עשוי זמן הגולם להתארך לכדי 22-23 ימים. בשנה אחת עשוי לבנין הרכפה להקים 6 דורות, תלוי באזור הגיאוגרפי. כל עוד הטמפרטורות נוחות ולא קר מידי, פעילות הפרפר נמשכת והוא ממשיך להקים דורות נוספים.




זחל בהכנות להתגלמות. אפשר לראות את ההמאחז בקצה הבטן והחגורה.

גולם על הצמח המארח.

ניסויי האכלה הראו שציפורים נוטות לדחות לבנינים בוגרים (ממינים שנים), ככל הנראה על בסיס טעם דוחה, בשל רעלנים המצויים בגופם. עם זאת עדיין לא הוברר האם מדובר בסינתוז בגוף הבוגר או בשלב הגולם או רכישת רעלנים, מתוך הצמח המארח, העוברים דרך דרגות הזחל עד לבוגר.

בחלק מהלבנינים, בהם גם לבנין הרכפה, הזחלים מצויידים במנגנון הגנה (מוגבל) נגד טורפים. גוף הזחל עוטה שערות בלוטיות הערוכות טורים לאורך גוף הזחל. כל שערה נושאת בקצה טיפה של נוזל שמנוני שקוף. נוזל זה מיוצר בבלוטה המצויה בבסיס כל שערה ומוסע במעלה חלל השערה אל הפתח שבקצה שם הוא מצטבר לטיפה. שערות בלוטיות מופיעות על הזחלים החל מהדרגה הראשונה ובדרגות הבאות פוחת מספרן והן מופיעות כשערות זיפים רגילות. בדרגה האחרונה הן נעלמות לגמרי.
בלבנין הצנון נמצא שטיפות אלו מספקות הגנה יעילה כנגד נמלים. כאשר החומר השמנוני בא במגע עם הנמלה הן מפסיקות להתקיף ומתחילות בניקוי עצמי אובססיבי.

למרות ההסוואה המעולה של זחלים ומנגנון ההגנה אין הם חסינים מטריפה. זחלי לבנינים וגם לבנין רכפה נטרפים על-ידי פרוקי-רגליים כמו עכבישים וציפורים. הם מותקפים על ידי צרעות פרזיטואידיות שונות בהם צִרְעֲתַן הלבנין Hyposoter ebeninus, צירעה קטנה המטילה ביצה בודדת לתוך גוף זחל צעיר. זחל הצירעה מתפתח בתוך זחל הפרפר ולבסוף מתגלם בתוכו.




זחל צעיר הניכר בשערות בלוטיות המפרישות טיפות.

זחל שהוטפל על ידי צרעתן הלבנין.

לבנין הרכפה תואר לראשונה על ידי לינאוס (Linnaeus, 1758) בשם Papilio daplidice. במהלך המאות 18-19 הוא תואר על ידי חוקרים שונים ממקומות שונים יותר מפעם אחת ותחת שמות מדעיים שונים (אז התקשורת בין החוקרים לא הייתה יעילה ביותר). התיאורים הללו נחשבים היום סינונים synonym של השם הנוכחי.

שם הסוג הנוכחי; Pontia הוקם על ידי החוקר הדני Fabricius בשנת 1807. Pontia נגזר מיוונית pontos = ים, והשם מתייחס גם לאלת היופי אפרודיטה (ונוס) שנולדה מהים. Fabricius חילק את משפחת הלבניניים (של ימינו) בין שני טיפוסים: לבנים וצהובים, כאשר הלבנים כונסו תחת הסוג Pontia והצהובים תחת הסוג Colias שגם הוא שם המקושר לאפרודיטה, ככל הנראה כדי לבטא את היופי של הפרפרים הללו. Fabricius לא היה הראשון להשתמש בשם Pontia עבור לבנינים ושימוש כזה נעשה בבריטניה לפחות משנת 1717.

אזכור ישיר למקור האטימולוגי של השם המדעי daplidice לא מצאתי, אבל נראה שהסיפור פה פשוט להבנה. Daplidice היא אחת מנימפות המים ואחת מהבנות של דנאוס Danaus נכדו של אל הים פוסידון ומייסד העיר ארגוס. לינאוס כינס את כל הפרפרים הלבנים והצהובים / כתומים תחת קבוצה שנקראה Danai כאשר מינים רבים נקראו, כל אחד, על שם אחת מ-50 הבנות של דנאוס.

אנקדוטה נוספת על לבנין הרכפה אפשר למצוא במוזיאון הטבע של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם מצוי פרט של לבנין הרכפה שנאסף בשנת 1702. פרט זה נחשב לפרפר הפרוש העתיק ביותר בעולם, הקיים באוסף אנטומולוגי, עם כל פרטי האיסוף והסיכה המקורית. פרט זה נאסף על ידי William Vernon מאחת ההגירות הנדירות לאיים הבריטיים שהתרחשו אז (עוד על הסיפור הזה בקישור The oldest extant spread butterfly specimen in the world).

לבנין הרכפה מתוך האנציקלופדיה British Insects של חוקר הטבע הבריטי Donovan משנת 1796

לבנין הריכפה הוא פרפר חביב ונוח. העובדה שעונת הפעילות העיקרית שלו, ברוב הארץ, היא בשלהי האביב ותחילת הקיץ, כאשר אין הרבה פריחה והמשיכה שלו למצליבים שונים, הופכת אותו נוח לצפיה עבור כל חובב שרוצה להראות פרפרים בהתנהגות טבעית מטווח קרוב יחסית (אפשר ורצוי להיעזר במשקפת).

עם קצת סבלנות הפרפר מתרגל לנוכחות האדם וממשיך בחיפוש מזון, חיזור או הטלת ביצים. הנטייה של מין זה להטיל על צמחים שנושאים עליהם ביצים או זחלים מביקורים קודמים מאפשרת, לעיתים, למצוא גם ביצים והזחלים, שכרגיל קשה לאתר בשטח, במיוחד עם הוא עשיר במצליבים.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002
פרפרי ארץ ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
יורקים זרעים, מיכל סמוני-בלנק, טבע הדברים, 2012
לבנין הרכפה, אביתר פיינגולד, באתר מדרשת שדה בוקר
Ecological and Environmental Physiology of Insects, Jon F. Harrison, H. Arthur Woods, Stephen P. Roberts, 2013
Secret Weapons: Defenses of Insects, Spiders, Scorpions, and Other Many-Legged Creatures, Thomas Eisner, Maria Eisner, Melody Siegler, 2005
On Certain Pieris Caterpillars, WM. T. M. Forbes, 1909
Size discrimination among conspecific hostplants in two pierid butterflies; Pieris napi L. and Pontia daplidice L., J. Forsberg, 1987
Butterflies of British Columbia: Including Western Alberta, Southern Yukon ..., Jon Shepard, Crispin Guppy, 2001
Pontia daplidice @ Russian insects site
The Pontia daplidice (Linnaeus, 1758) / Pontia edusa (Fabricius, 1777) complex (Lepidoptera: Pieridae): confirmation of the presence of Pontia daplidice in Cyprus, and of Cleome iberica DC. as a new host-plant for this species in the Levant, John, E., Wiemers, M., Makris, C. & Russell, P., 2013
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק